לינוי זאבנקו במרכז בתלבושת זהובה ולפניה המורה הילה אוליאל צילום: יח"צ

לרקוד מהבטן

למרות הריחוק שכפתה הקורונה הילה אוליאל, מורה למחול מזרחי במרכז קהילתי ט' וחניכותיה ממשיכות במחול של נשיות, הקשבה לגוף ושחרור הנפש

פורסם בתאריך: 30.3.20 21:33

הילה אוליאל, 38, אימא במשרה מלאה ולשלושה בנים, מתפקדת  במשך היום כחשבת שכר ומנהלת חשבונות ובימים כתיקונם בשעות אחה"צ כרקדנית ומורה למחול מזרחי.

אהבתה לריקוד התגלתה כבר בגיל שלוש בשעה שרקדה לצלילי  הלהיט "לינדה לינדה" של חיים משה בשנות השמונים כשבני משפחתה הפצירו בה לרקוד שוב ושוב. " בגן החובה התחלתי לרקוד בלט קלאסי אך לא שרדתי שם זמן רב"-היא מספרת לנו בחיוך-" רציתי משהו קצת יותר מעניין והמשכתי לקחת חלק בחוגים נוספים של ג'אז ומחול מודרני."

כנערה היא מצאה את עצמה נוסעת מידי שנה לפסטיבלים לפולקלור ברחבי העולם( פולין, צ'כיה, ארה"ב, גרמניה, איטליה, ספרד, הונגריה, בוסניה, הולנד ועוד), מה שיצר קשרי ידידות וחברות עם רקדנים מרחבי העולם ואנשים נפלאים שפתחו את בתיהם ואירחו  את חברי הלהקה ברוחב לב. "חייבת לציין שהיה ריקוד מועדף- הריקוד ה"מזרחי" בו קיבלתי את הסולו הראשון שלי ( בגיל 15), אומנם מתון וצנוע אך מלא אלמנטים מעולם ריקודי הבטן שאהבתי מאז ומתמיד." היא מספרת לנו.

בגיל 17 היא נחשפת לראשונה לשיעור ריקודי בטן, ממש במקרה, כאשר עם תום שיעור של להקת המחול נכנסה לסטודיו פיפי נס, המורה לריקודי בטן והרקדנית המובילה באותם ימים, והילה מחליטה להישאר לשיעור נוסף. באותה שנה היא ממשיכה להיחשף למופעים נוספים ששילבו רקדניות בטן, הפעם לא כמו אלא מהסרטים הערבים… זה כבר היה נראה אחרת ממה שכולם מדמיינים, ריקוד בטן איכותי, אמנותי לחלוטין.  באותה תקופה פרץ הסגנון הלטיני לתודעה הישראלית והילה מקימה להקת ברזילאית לאירועים בה רקדו את כל הסגנונות: סלסה, למבדה וסמבה אך הקהל הישראלי רצה גם קצת משהו יותר קרוב להווייה הישראלית… ומהר מאוד הבינה שלבר מצווה וחינה שכולם רוצים לזכור צריך רקדניות בטן מנצנצות וחייכניות.  "לא משנה באיזה סגנון, הריקוד ליווה אותי מאז ומתמיד, אפילו בערב החתונה שלי הופעתי לעיני האורחים עם הלהקה בריקוד המזרחי האהוב רק שהפעם בשמלת כלה." היא אומרת ופניה מחייכות.

בעודה אימא לשניים ובחופשת הלידה נרשמה למסלול 'מורה למחול מזרחי' במכון וינגייט ומה שכולם קוראים לו ריקודי בטן. את חווייתה האישית ביקשה להעביר הלאה, " באותה תקופה התגוררתי כאן, באשדוד שהייתה חדשה לי ולא כל כך הכרתי, עוד לא הייתה לי באמת תכנית מפורטת של איך אני עושה את זה איך מתחילים לעבוד בתחום הזה בעיר חדשה, עד שבוקר אחד בעודי מטיילת עם בני הקטן בעגלה נכנסתי למתנ"ס ט' הסמוך לביתי… שם פגשתי את רויטל בוזגלו רכזת החוגים ובשיא התמימות שאלתי האם יש חוג לריקודי בטן, אם היו רוצים לפתוח חוג לנשים. למרבה המזל היא ענתה בחיוב, ותוך חודש ימים פתנו חוג לנשים מהרובע לא מותנה בניסיון קודם  וללא מגבלת גיל, באו דודות, שכנות, חברות, אפילו את הגננת של בני הצלחתי להביא. השיעורים היו הצלחה מסחררת, בהתחלה היה זה בשביל הספורט, לשמור על כושר , לזוז קצת… אבל משיעור לשיעור הבנו שהמחול המזרחי היה בעצם מעין "שעת התנתקות" לא חשבנו על היום-יום, הבית , העבודה, הכלים והניקיונות, זאת הייתה שעה רק שלנו- אני מדברת כאן ברבים כי גם אני עברתי יחד עם אותן נשים נפלאות את אותה חוויה מעצימה, לא נשכח שהייתי חודשים ספורים לאחר לידה… לא משהו שנשים אוהבות לדבר עליו, אך דימוי הגוף היה חלק לא קטן שהעסיק אותנו ביום יום ופתאום פה הכול מותר… לא צריך להיות רזות, לא צריך לחשוב על כלום חוץ מלאהוב את עצמך, להבין שאת הכי טובה והכי יפה כל עוד את מחייכת וכיף לך. הרבה נשים שהזמנתי להצטרף חששו שלא יצליחו לרקוד, שהן לא יודעות… ואז תמיד הייתי עונה שהן לא צריכות הרבה כדי להשתלב כאן, שאלתי- יש לך בטן?? אם כן- התקבלת."

שיעורי ריקודי הבטן עברו מפה לאוזן ויצרו חברויות גם מעבר לשעות השיעור, שיחות אל תוך הלילה פקדו את חניית המרכז הקהילתי ברובע ט' בכל יום רביעי בשבוע. ככל שנשים ואימהות הצטרפו כך גם  גברה הדרישה לפתוח קבוצה לילדות -ילדות מגיל 3 עד 8 הגיעו מידי שבוע לרקוד ולשמוח, והאימהות מספרות שהן היו סופרות את הימים עד לשיעור הבא. "אנו חיים בתקופה כזו שדימוי גוף הוא בעיה עיקרית לא רק בקרב נערות, אלא גם בקרב ילדות קטנות."-היא אומרת לנו-" בריקודי בטן לא מציבים תנאי קבלה, כל מי שרוצה יכולה להצטרף, גם בנות שאינן שדופות יכולות להצטרף- ואגלה לכן- שדווקא הבנות הללו הן הטובות ביותר."

יבגניה זאבנקו(36), עובדת סוציאלית במקצועה הצטרפה לאחרונה לחוג המחול של הילה, "הבת שלי לינוי(7), רצתה ללמוד ריקודי בטן ולא ברור לי מאיפה זה בא לה ואחרי הפצרות רבות רשמתי אותה לחוג של הילה והילדה ממש שמחה ופורחת מהפעילות. אני חייבת לציין, שכבר לאחר השיעור הראשון שהשתתפתי בו התמלאתי בחיוניות ובאושר ולהילה המדהימה יש חלק מרכזי בזה."

כרגע בתקופת השהות והסגר שנכפתה על כולם בנות החוג מתקשרות טלפונית והילה דואגת להעלות את המורל בקרב הבנות הנצורות בביתן ודואגת שיתרגלו בבתיהן ריקודים מצולמים. הבנות, למותר לציין מייחלות ליום שבו יוכלו לחזור לשגרת החיים ולפעילות החוג. הילה מבקשת לפנות לקהל הנשי באשדוד וממליצה לכשהדבר יתאפשר לבוא להתנסות ולגלות את התחום הנפלא  המכיל עולם ומלואו של סגנונות מוזיקליים ומקצבים שונים שהרבה מעבר ללימוד הריקוד ולהנאה שהוא מסב מסייע לשמור על כושר וחיטוב הגוף, המחול מומלץ לנשים לאחר לידה מאחר ויש עבודה עמוקה על שרירי רצפת האגן- ממש כמו בפילאטיס ובעיקר מעלה את הבטחון העצמי, מעצים את הנשיות ומחייה את הנפש.

מחול מזרחי-צילום: פבל טולצינסקי ל-0drey
הילה ובנות החוג צילום: פבל טולצינסקי לodrey

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר