דברו אליהם בשירים: אשדוד כמעצמת שירה מדוברת של צעירים

גרעין הספוקנוער הראשון בארץ קם באשדוד, והביא עמו את בשורת השירה המדוברת. הפירות הראשונים כבר הבשילו: תחרות הפואטרי סלאם שהתקיימה בשבוע שעבר בעיר עודדה אמנים צעירים לבטא מסרים חברתיים, אקטואליים ואישיים. אז מה הדיבור? שרה שוורץ יצאה ללמוד את השפה החדשה

פורסם בתאריך: 8.4.18 17:05

     

אם ראיתם עשרות בני נוער נרגשים ברחבת בית אריה קלנג בשבוע שעבר, יש לזה סיבה טובה. ביום ראשון השבוע התקיים אירוע ה”פואטרי סלאם נוער” הראשון באשדוד כחלק מהאליפות הארצית של שירה מדוברת לנוער בכיתות ט’-י”ב בכל הארץ.

שמונה בני נוער, משוררות ומשוררים מאשדוד והסביבה, עלו בזה אחר זו לבמה ודיברו שירה מקורית פרי עטם. ואם חשבתם שהנושא החם יהיה אהבה, אתם כמובן צודקים. זוגיות, משברים ומערכות יחסים היו הנושא שעלה שוב ושוב, אך לא רק. ביקורות נוקבות על מערכת החינוך, מגדר, זהות מינית, יחסי הורים וילדים והטרדות מיניות היו כמה מהנושאים שעלו לשיח.

 עברית אני מדברת אליך

לכל מי שלא מכיר את הדיבור הכי חם נסביר כי הפואטרי סלאם, או בתרגום חופשי לעברית — הטחת השירה — הוא אירוע אמנותי תחרותי שהחל בשנות ה-80 במועדונים של שיקגו, בעיקר במועדוני ג’אז. אירועי הפואטרי סלאם מציגים מגוון רחב של סגנונות, משלבים בין כתיבת שירה ופרפורמנס, והקטעים המוצגים בהם משויכים לרוב לסגנון הספוקן וורד. הפואטרי סלאם מובחן מאירועים דומים כמו ערבי שירה, תיאטרון או מוזיקה בכך שאסור למציגים בו להשתמש באביזרים, תחפושות ומוזיקה. כמו כן, לכל מציג יש זמן הופעה מוגבל: שלוש עד עשר דקות.

צילום: אורי קריספין

בשעה שבע וחצי החל הערב עם עלייתו של משורר חימום (נקרא גם “משורר הקורבן”) שאינו חלק מן התחרות. אחריו החל הסיבוב הראשון, ובו על פי הגרלה עלו המשוררים והציגו את קטע השירה שלהם. לאחר סיום כל ביצוע, השופטים, חמישה צופים אקראיים שנבחרו מראש, נתנו את הניקוד במספרים של 10-1. בסיבוב הראשון הופיעו שמונה משוררים: הדר אלעזרא, ירדן בר און, הדר מזרחי, נועה שושן, נעה וולושינוב, עדי קרן, פֶלה גבריאל ושירה הררי.

באדיבות החברה העירונית

ארבעת המציגים בעלי הניקוד הגבוה ביותר — נועה שושן, הדר מזרחי נעה וולושינוב והדר אלעזרא — עלו לסיבוב השני והציגו קטע נוסף. מה הפרס, אתם שואלים? זמן במה נוסף כמובן. או אז הזוכה הגדולה נעה וולושינוב, שאותה אתם מכירים כזוכה הגדולה בתחרות "הנואם הצעיר", הוזמנה אחר כבוד לבצע קטע נוסף (אם תרצו, הדרן).

 למה התכוון המשורר?

התכונה בקהל הורגשה היטב כל הערב. בשונה מאירועי הקראת שירה קלאסיים, הקהל הוזמן לחוות את דעתו על הנאמר מעל בימת הנואמים באמצעות שריקות, מחוות ידיים, קולות רקע וקריאות התפעלות. מהר מאוד הפכה הקומה התחתונה בבית אריה קלנג למתחם שוקק חיים שבו מותר לדבר על הכול. באמצעות שירה קצבית, בעלת פאתוס, שופעת הומור, אך גם חשופה מאוד, המוגשת בעברית עכשווית וגמישה עלו לחלל האוויר בזה אחר זה נושאים שראויים לשיח.

צילום: אורי קריספין

כך למשל בחרה כוכבת הערב נעה וולושינוב לדבר על מערכת היחסים המורכבת שבין אם ובת, בנאומה השני על הטרדות מיניות ובקטע הניצחון על הידרדרות השיח ברשתות החברתיות.

הדר מזרחי, שעלתה לבמה לדבר על תוויות בעולם המודרני, ובעיקר איך מנפצים אותן, הקריאה את הטקסט המקורי הבא:

“בעוד t מינוס 3 דקות לפיצוץ המוסכמות החברתיות
סיימתי לבנות את פצצת המילים והשורות
מיקמתי את מכונת הירייה
היא מכוונת לפגיעה ועוד פגיעה
של אצבעות מאשימות
הכנסתי את הפצצה לתיק ויצאתי לדרך
אני יודעת בערך מה אני הולכת לעשות
שבועות של תכנונים והכנות
לפרטים הכי קטנים
לא יכלו להכין אותם למתרחש
צרחות ואש צפוים ברחובות
אני אוודא שכולם ידעו על הזוועות
העלתי הכל לסטורי בתיוג
Hashtag blessed
בעוד t מינוס שתי דקות לפיצוץ המסוכמות החברתיות
אף אחד לא מזהה אותי
או את מה שהולך לקרות
הם ממשיכים להתהלך כאילו כלום
כאילו שנים שהם לא כבלו אותי
הם הולכים כמו אנשים חופשיים
למרות שמבפנים
אחד אחד נשארים כבולים
לשלשלאות הניכור והבדידות
המון דרישה לתשומת לב אך אפס ידידות
והתגודדות ההמונים מול הדרישה לחופש
השאירה אותם כבולים יותר מכול
(עצירה)
כבולים בידי עצמם
הם אזקו עצמם בתבניות
סמלילים ואותיות שמסמלות
ז’ לזכר ונ’ לנקבה
כחול לבּן וורוד לבת
'זו בטח נהגת, נו, סתם אחת'
'אתה גבר, אסור לך לבכות'
כל חריגה מהתבנית הבדיונית הזו
תהווה מושא ללעג
כי הרי אם הוא טוב, אז הוא נהג
ואם שיער ארוך, אז בחורה
ואם מקצוע בחינוך, אז מורָה
ואם בכה קצת, הוא גיי
אבל היי hashtag blessed right?
בעוד t מינוס דקה אחת לפיצוץ המוסכמות החברתיות
שטויות נאמרות בניסיון לכפר על מעשיהם
שלטי חוצות מנסים להסביר ולגשר
אבל הפער כבר ממזמן גדול מדי
והגשר בוער
ואי אפשר לחצות אותו
את המתח באוויר אפשר להדליק
עם גפרור
או פצצה
והרי יש לי אחת כזו בתיק
איתה אדליק את כל השלשלאות
הניכור והבדידות
אשחרר אתכם לחופשי באמצעות
יצירתיות ואהבה
כי הרי בעולם תמיד תהיה קיימת אכזבה
אך תסתכלו מעבר לאכזבה
תסתכלו על ענן הפטרייה שנוצר
מעל החברה
בום
Hashtag blessed”

פלה גבריאל, צעירה אשדודית נוספת, עלתה לבמה ובחרה לדבר על טרגדיה אישית, אובדן חברה הטוב גיא שטיינפאייר, תלמיד מקיף א’ בן 16 שהתחשמל למוות כאשר עלה לגג בניין באזור המרינה.

הנער גיא שטיינפאייר ז"ל

“בחרתי לדבר על גיא כי זה חלק מהחיים שלי. המקרה הזה מאוד השפיע עליי, עלינו, על כל החברים שלו. אני לא כותבת את הדברים האלה ברשתות החברתיות באינטרנט, כי מאוד חשוב איך שאומרים את הדברים, לכן אני מעדיפה לדבר את זה. חברים שלי מאוד מזדהים איתי, הקטע הספציפי הזה על גיא גרם לרבים מהם לבכות. גם אימא שלי שהגיעה היום לקהל התרגשה מאד”.

אימפריית הספוקן מכה שנית

מאחורי האירוע עומד ארגון הספוקנוער, הפועל הודות להזמנת עיריית אשדוד והחברה העירונית לתרבות הפנאי בעיר באמצעות תחום הילדים והנוער ומיזם "מרחב יצירה אשדוד", המקדם אמנות ותרבות במרחב הציבורי.

גרעין הספוקנוער הראשון בארץ הגיע לרובע א' בעיר אשדוד בתחילת חודש אוגוסט, ויחד עמו הביא את בשורת השירה המדוברת. 11 צעירים טרם הגיוס לצה"ל הגיעו לשנת התנדבות שכולה אמנות וחינוך וקירוב בני נוער נוספים לאמנות הספוקן, או בעברית “שירה מדוברת”, שמסתמנת כאחת האמנויות הפופולריות בקרב הדור הצעיר.

הגרעינרים. צילום: תומר כהן

ארגון הספוקנוער, הפועל ב-25 מוקדים ברחבי הארץ, בחר את העיר אשדוד כעיר הראשונה שבה מתקיימת פעילות של גרעין בני שנת שירות, ונכון להיום היא היחידה.

במהלך השנה פועלים ה”גרעינרים” בבתי ספר, במרכזים הקהילתיים ובמרחב הציבורי באשדוד ליצירת במות ליצירה, לביטוי ולהשראה עבור כל תושבי העיר. כך למשל מדריכי ארגון הספוקנוער בעיר מפעילים פרויקט שנקרא "משוררים חיים,, המהווה חלק מהבגרות של תלמידי כיתות י’ במקצועות ספרות, אזרחות, תנ"ך ותקשורת (לעת עתה), ועתיד להשתלב  במקצועות לימוד נוספים.

פלה גבריאל. באדיבות החברה העירונית

חלקו של הפרויקט הוא כ—30 אחוזים מהבגרות במקצוע הנלמד, והוא מחליף את בחינת הבגרות הרגילה בחלופה המתקבלת היטב על ידי התלמידים: בגרות דרך ספוקן וורד. המשמעות היא שבמקום ללמוד הררי מידע שיש לשנן ולזכור בעל פה או דרך עבודת הגשה, החלופה היא ללמוד את אמנות השירה המדוברת, ליצור קטע ספוקן וורד תוך התייחסות למקצוע (למשל בלשון: במקום כתיבה של פסקת טיעון — לכתוב קטע ספוקן על נושא מסוים ולהביע בו עמדה), מה שעשוי להפוך את חוויית הלמידה למהנה ומשמעותית יותר.

ניר אטנלוב, בן שירות בעיר, מספר: “הוצאנו קול קורא בתחילת השנה, וחמישה תיכונים ברחבי העיר באמת הצטרפו לתכנית. אנחנו עובדים עם התלמידים בכיתות במסגרת שעות בית הספר על אמנות הספוקן וורד, החל מטכניקות בסיסיות ועד הכלים המקצועיים: עריכה, הופעה, איך עומדים על במה. לאורך כל הדרך אנחנו ממשבים אותם, נותנים הערות והארות ומתקדמים”.

תנועת הנוער המדבר והמשורר

במסגרת פעילות הספוקנוער מתקיימות גם קבוצות “נוער יוצר” אחר הצהריים. מדי שבוע כ-60 בני נוער נפגשים כותבים ויוצרים את אמנות השירה המדוברת ומופיעים ברחבי העיר.

צילום: אורי קריספין

במהלך השנה יש אירועי שיא, כמו זו אירוע האופן ספוקן, ערב שירה מדוברת שהתקיים בחודש פברואר בבית האמנים על שם אריה קלנג שבגבעת יונה. אירוע נוסף התקיים ב-15.2 יום האהVAV — תחת הכותרת “אוהבים את רובע ו’“ — אירוע במרכז המסחרי של רובע ו’ בנושא יום האהבה, שכלל הופעות ספוקן וורד של בני השירות יחד עם בני נוער אשדודים שבמהלכם הם הציגו לעוברים ולשבים במרכז המסחרי מחרוזת שירי יום האהבה. בעתיד, כך מגלים לי בני השירות, הם עתידים להשתלב באירועי שבוע הספר העירוני.

 

גל חריטן, בן שירות בעיר: “זה מדהים, אשדוד הופכת למעצמה של ספוקן וורד. בני ובנות הנוער שלוקחים חלק בפעילות לומדים לבטא את עצמם, לדבר רגשות, להקשיב אחד לשני. בפעילות לוקחים חלק כ-60 בני נוער ברחבי העיר. כמדריך אני רואה את השינוי שעובר על המשתתפים שלאט לאט נפתחים ולומדים להביע במילים את כל מה שבוער להם ומדברים על כל מה שמעסיק בני נוער: מערכות יחסים, לימודים, דימוי עצמי, מגדר, עוולות חברתיות, נושאים שעל סדר היום הציבורי, הרשתות החברתיות ובכלל כל מה שקורה. הגבולות של השיח תחומים בסובלנות ואחריות, אנחנו יכולים לדבר על הכול כל עוד זה לא פוגע באחר”.

צילום: אורי קריספין

ימית שמעון, רכזת מרחב יצירה הפועל תחת החברה העירונית לתרבות הפנאי: “אשדוד היא הרשות היחידה בארץ שמפעילה מקדמת ומתקצבת את הפעילות של הספוקנוער תחת החברה העירונית ועיריית אשדוד בראשות ד״ר יחיאל לסרי. בהובלת נעמי אדר הופמן, משנה למנכ״ל החברה העירונית לתרבות אשדוד ומנהלת האמנות והתרבות, מזל שאלתיאל, מנהלת מחלקת נוער ועינב עדן-ממן, מנהלת פיתוח פרויקטים נוער. הרעיון היה לייצר מרחבי יצירה וביטוי ברחבי העיר שמאפשרים יצירה קולקטיבית לצד יצירה אישית".

פעילות הספוקנוער משלבת קהילה, תרבות וחינוך ומייצרת אדוות רבות. הגרעין של הספוקנוער והחניכים הם יוצרים אקטיביים שמשתתפים באירועי "באים בטוב" ברבעים השונים ומפיצים את הבשורה של השירה המדוברת. אפשר לראות את ההשתלבות של הצעירים האשדודים גם בפסטיבלים הגדולים: פסטיבל אשדודשירה, הפרינג' ופסטיבל ההיפ הופ”.

“בחודש אפריל יתקיים אירוע פתוח במוזיאון אשדוד לאמנות, שפתוח לקהל הרחב שגם נועד לחשוף את האמנות הזו לציבור”, מגלה שמעון. “המטרה היא שאשדוד תהיה הבירה של הספוקן, ואנחנו באמת מגלים שיש פה הרבה כישרונות במגוון גילאים”. 

תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כאן דרום אשדוד"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר