עד לפני 8 שנים היה גל זהבי מאשדוד צלם אוכל, עד שהחליט לתת נוכחות ברשת החברתית, ככה בשביל הכיף. הוא התחיל כבלוגר אוכל, ותוך כמה שנים הפך להיות אושיית רשת עם המוני מעריצים, שאף הוכתר להיות מיוצרי התוכן הכי נחשבים של חברת META, ורשימה של יותר מ-150 אלף עוקבים נאמנים באינסטגרם.
הוא גאווה מקומית ללא ספק, דבר שהביא באופן טבעי, את תיירות אשדוד לפנות אליו כדי שיהיה המפיק הקולינרי של פסטיבל הקינוחים שתוכנן בעיר.
זהבי החליט לעשות ממנו משהו גדול, כזה שלא ראו כמותו בארץ: פסטיבל 'קרם דה לה קרם'. בשנה שעברה הוא יצא לפועל בפעם הראשונה והיה להצלחה רבה. בעוד שבועיים הוא ייפתח שוב, במיקום חדש כדי להכיל את כמויות הענק של המשתתפים, ומתחיל בכך מסורת חדשה בעיר.
"חלקי פנים לא נכנסים לבטן שלי"
גל כאמור גדל והתחנך בעיר אשדוד. הוא למד בביה"ס ארזים, ובתיכון מקיף ג'. הוא גר ברובע ד', עד היום, בבית הוריו. "אני פטריוט של אשדוד. אני אוהב את העיר הזאת והיא בדם שלי".
מה המסעדה הכי נחשבת מבחינתך באשדוד?
"את מסבכת אותי מאוד כרגע. אבל אענה שמה שאני הכי אוהב באשדוד זה שיש בה את המגוון הכי רחב ואיכותי עם אותנטיות מדהימה. אני אוהב את הפארינו, את הלוצ'יאנה, פסאקדו ועוד רשימה ארוכה. יש המון שאני אוהב. אבל הכי אני אוהב לאכול את האוכל של אימא. אני חצי מרוקאי – מאימא, רבע תימני ורבע פולני. ואין על האוכל של אימא. היום אני יודע שלאוכל של בית אין תחליף".
גל זהבי. צילום: מאי סביר
אתה גם מבשל בבית?
"אני לא אחראי לאוכל. אמנם סיימתי ביה"ס לבישול אבל אין לי את הזמן להשקיע במטבח. אבל מה שכן, בקורונה בישלתי המון".
מה לא תסכים לטעום? יש כזה דבר?
"יש לי בעיה עם דגים מעושנים וכבושים. ויש לי חרדה קשה ובעיה בלתי מוסברת עם חלקי פנים, הם לא נכנסים לבטן שלי".
גל זהבי. צילום: מאי סביר
איך זה לטעום כל היום? נשמע כמו עבודה חלומית
"אני יכול לומר שלקראת הפסטיבל היו כמויות אוכל שטעמתי ולא הייתי ערוך לכמויות. טעמתי 12 מסעדות ביום, ואז עוד יום טעימות של 6 מסעדות ואז עוד 4 כי צריך לעשות השלמות. ואני לא טועם רק כפית, אני טועם כמה כפיות מכמה סוגי קינוחים, וכל אחד אני אומר 'וואי וואי אכלתי אותה כי זה כל כך טעים' ואז אני צריך לטעום עוד ועוד".
זה כמו להיות שופט במאסטר שף.
"להיות שופט אוכל זה לא פשוט, כי כואבת להם הבטן. גם אני הייתי שופט אוכל והאתגר הכי גדול הוא שאתה צריך לטעום גם ממשהו שלא נראה לך בעין טעים, ולהגיד מה אתה חושב".
גל זהבי. צילום: אור דנון
עם כל הטעימות האלו, מה עם הבריאות?
"אני מנסה לאזן עם המאמן שלי 3 אימונים בשבוע, אבל זה לא תמיד עובד. התקופה של הפסטיבל ידועה כתקופת חצ'קונים, אבל אחריה יש איזון".
חשבת שתתגלגל מלהיות בלוגר אוכל למפיק של דבר כזה גדול?
"החיים והמקום שאני נמצא בו פותחים הזדמנויות. וכשתיירות אשדוד קיבלו את ההזדמנות לקיים את הפסטיבל הזה, הם פנו אליי שאהיה היועץ והמפיק הקולינרי של הפסטיבל, וגם לעשות לו שיווק ופרסום. הפסטיבל הזה הפך להיות כמו בייבי שלי ואני משקיע בו הרבה זמן, אנרגיה והמון תשומת לב. יש פה עבודת תקשורת וקולינריה מחוננת, כי להתעסק עם כ"כ הרבה עסקים ולבקש מהם להכין כמויות של 3,000 קינוחים ליומיים, ולהתעסק בלוגיסטיקה של זה, זה חתיכת פרויקט שאני יודע שגם שפים מחוננים לא היו עומדים בזה. אני רואה פה משהו מיוחד בי, כיוצר רשת ששבר כמה תקרות זכוכית, וכפטריוט של העיר, לוקח על כתפיי פסטיבל שללא ספק שם אותה על המפה".
"56 מסעדות ואלפי קינוחים עד 20 ש"ח"
פסטיבל 'קרם דה לה קרם' החל מיוזמה שקיים המשרד לפיתוח הנגב והגליל, במסגרתו הוקצו 3 פסטיבלים שונים ב-3 מיקומים בארץ. זכו בו אשדוד, ירכא ורמלה. "אני יכול לומר שהפסטיבל שהפקתי היה הכי שווה, הכי מטורף, וכזה שפרץ הכי הרבה גבולות ויצר רעש", אמר בגאווה.
גל זהבי. צילום: גל זהבי
בשנה שעברה הייתה אנדרלמוסיה מטורפת. השנה הפקתם לקחים?
"השנה המיקום של הפסטיבל יהיה בגן אלישבע במקום במשכן לאמנויות, הגן ערוך להכיל הרבה יותר משתתפים, הוא גדל פי 2 בכמויות של העסקים שמשתתפים בו. אנחנו גם מצפים לכמות של פי 2 ממה שהגיעו שנה שעברה כי אנחנו גם ערוכים לכמות כזו. הוא יהיה גדול יותר ובאווירה אחרת".
פסטיבל קרם דה לה קרם. צילום: מזי כהן
"מה שקרה בשנה שעברה היה אירוע בלתי צפוי בעליל", אומר זהבי. "מספר עצום של אנשים שטף את המקום והגיעו מעל 25 אלף איש במשך יומיים. וממש כאב לנו על אלו שלא הצליחו להיכנס. אבא שלי חיכה במשך שעה וחצי על הגדר, והייתי קרוע בין חברים, משפחה, והרבה אנשים שהגיעו מרחוק ורצו להיכנס. מצד אחד זה היה מחמיא כי באמת הפסטיבל משך אנשים, ומצד שני מבאס כי לא הצליחו להיכנס. אבל, מהמר יצא מתוק. כל אלו שלא הצליחו להיכנס, נהרו במקום לבתי עסקים אחרים באשדוד – כי הם כבר כאן, ואני זוכר שקיבלתי שיחות טלפון מבעלי עסקים שאמרו שמעולם לא הגיעו אליהם כאלו כמויות של אנשים ברגע".
אז העיר אשדוד כולה נהנית כשהפסטיבל בעיר.
"המטרה של הפסטיבל היא לחזק את העסקים באשדוד. העסקים שמשתתפים בפסטיבל נהנים מאוד, כי אנחנו לא גובים מהם שקל על ההשתתפות שלהם בפסטיבל. כל מי שמשתתף בו מבחינתי זה כמו זכיה בפיס עבורו. אנחנו נותנים להם את כל החבילה, מהדוכן, המקפיא, השיווק המיתוג הפרסום חשמל תאורה, יש לנו את היכולת ואנחנו רוצים להשתמש בה כדי להרים את העסקים הקטנים ולקדם אותם.
"תיירות אשדוד רוצה למצב את אשדוד כמוקד עליה לרגל של עם ישראל כיעד קולינרי. יש פה הרבה מוכשרים והרבה טעמים שאין כמוהם, ומקומם כאן, לא בתל אביב. ואנחנו רוצים להביא דם חדש לכאן, אנשים מכל הארץ שיגיעו לטעום את מה שיש לאשדוד להציע".
אלפי מבקרים בפסטיבל 'קרם דה לה קרם' באשדוד. צילום: מייק אדרי
אז איזה עסקים משתתפים השנה?
"56 מסעדות מכל הטעמים ומכל סוגי המטבחים. יהיה פה מטבח מרוקאי, תימני, גאורגי, הודי, תאילנדי, צרפתי, איטלקי, רוסי ועוד, וזה באמת מה שמחבר את העיר הזאת כי היא מורכבת מהמון תרבויות. יהיו כאן קפה פאזל, קפה גן סיפור, בורלה, גנאש, קאיפויה, קפה מילאנה, מולי, פארינו, אפילו בוטיק הפיתה".
וכולם מתחרים על הקינוח הכי טוב?
"זה בדיוק מה שלא קורה בפסטיבל הזה. אין תחרות. כל דוכן יציע סוג אחד בלבד של קינוחים. אין כזה דבר שיוגשו בראוניז בשני דוכנים, כי אז זו תחרות על איזה בראוניז הכי טוב לעמוד בתור עבורו. כל דוכן יתמחה בקינוח מסוים ויציע אותו במגוון ווריאציות. אז בראוניז – יוצעו בכל הטעמים – פיסטוק, ריבת חלב, שוקולד, וניל, קינדר, ועוד מבחר רחב. מה שבטוח, זה יהיה מתוק וטעים".
פסטיבל 'קרם דה לה קרם' באשדוד. צילום: שירן כהן שי
ומה עם המחירים של הקינוחים?
"כל הקינוחים בפסטיבל הם עד 20 ש"ח, יהיו שם קינוחים מגוונים, החל ממופלטה מרוקאית ועד קינוחי ראווה מטורפים. מנעד מטורף של קולינריה, אלכוהול שתיה קלה וחמה, לא יהיה בן אדם שלא יצליח ליהנות מבלי לקרוע את הכיס".
פסטיבל קרם דה לה קרם. צילום: מזי כהן
מתי אתה ממליץ להגיע לפסטיבל?
"הפסטיבל פתוח בין 18:00 ל-23:00. שעה אחרי הפתיחה זה אידיאלי, כי אז, כל בעלי העסקים כבר משופשפים ונכנסים לעניינים. אפשר גם להגיע עם הפתיחה ולהתמקם, יש המון מקומות ישיבה ואווירה מטורפת, הופעות מדהימות ומלא הפתעות, בלונים, מייצגי צבע, פודטראקים, בתי קפה קטנים ומגניבים, הולך להיות סופר מגניב. באמת שבאנו לעשות שמח על הלב עם הרבה מתוק. הולך להיות מטורף".
גל זהבי. צילום: עמית נעים
"היו פעמים שהטרידו אותי מחוץ לבית"
אחרי התיכון, התגייס זהבי לצבא לחיל חימוש ובעקבות בעיות אלרגיה הוא הפך לשקמיסט בחיל חימוש. תפקיד שהוא ממש אהב בתור מי שמזוהה עם אוכל וכזה שעבד בצעירותו במטבחים כמו בפיצרייה דון פפיטו, אצל דוד שלו ב'זהבי סנדביץ' בר' במרטין בובר, וכמי שגדל עם סבא וסבתא שהיו הבעלים של "פלאפל רועי".
לעולם הצילום הוא הגיע אחרי קורס אצל הצלם האשדודי אבי רוקח שהכניס אותו לעולם העיתונות, משם הוא עבר לצלם אירועים, צילומי תדמית, צילומי מחזור וכל זה תוך כדי השירות הצבאי.
עד שיום אחד הוא החליט ללמוד צילום קולינרי, ואת תחילת הקריירה שלו באינסטגרם, אז רק עם כמה אלפי עוקבים בודדים, הוא חייב למנות האוכל שעברו יפה ברשת החברתית ומשכו אליו עוד מאות אלפי עוקבים שצופים בשקיקה בכל סטורי ואחרי כל המלצה.
איך אתה מרגיש עם כל ההערצה כלפיך?
"אני מודה שעד לפני 8 שנים כל העולם הזה היה זר עבורי. ברשתות החברתיות אני נחשב לדינוזאור בתחום. אותי, לעומת היום, אף אחד לא הדריך והכווין ואמר שיש בדבר הזה תהילה וכסף. רוח אינטואיטיבית זרקה אותי למקצוע הזה, וחוצפה אשדודית, כריזמה, כישרון ומזל, גרמו לזה לרקום עור וגידים. וזה מרגש לראות את הגדילה, לראות את האנשים ברחוב. אני זוכר שבפסטיבל שנה שעברה, הייתי נע בין לעזור למלא סחורה של שתיה לבין צילומי סלפי עם משפחות. זה לא רגיל בשבילי וזה מחמיא בטירוף. ואיך הפכתי לכזה? אלמנט ההתמדה. בלעדיו, אין אותנו".
גל זהבי וקורין גורן צילום פרטי
איזה מחיר הנוכחות ברשת החברתית גובה ממך?
"המחיר האישי הוא מאוד כבד. בעולם הפרטי, ללכת לזרוק זבל זה מאתגר. מתקשרים אליי ממספרים חסוים בשעות לא שעות, היו פעמים שהטרידו אותי מחוץ לבית, ואפילו בזמן פגישת עסקים – זה הופך מלדבר על ביזנס, לדבר על הילד שלו שמאוד אוהב אותי ואני קרוע בין הרצון להיות רציני לבין השיחת וידאו עם הילד שמעריץ. גם בדייטים בזמנו, עד לפני שנכנסתי לזוגיות קבועה – אני בזוגיות כבר כמה חודשים טובים, זה היה מגביל".
אפשר באמת להתפרנס בכבוד רק מלהיות כוכב רשת?
"אני מודה שלא נכנסתי לעולם הזה כדי להתפרנס ממנו. בראש שלי עדיין היה להרים ציוד ולהקים סט צילום ולהמשיך לצלם. אבל עם הזמן ראיתי כי טוב, ותחושות הביטחון בתחום הזה עלו ועלו. אבל אני יכול גם שעם כל הפרסום והדברים שרואים כלפיי חוץ, מאחורי הקלעים נראים לעיתים שונה. עבודה מול לקוחות היא לא פשוטה, זה נראה ורוד כי מסתכלים על זה כ'עבודה החדשה שמסמלת עידן חדש', אבל בפועל זה ממש לא ככה.
"יש ימים קשים ותקופות ללא ביטחון, אבל ככל שאתה גדל ולומד להבין את מקומך במשחק הזה, אתה בונה לעצמך תשתית, ואז אתה לא בלחץ כמו שהיית בהתחלה. גמישות מחשבתית היא מאוד קריטית פה, אני אמנם בלוגר אוכל אבל אני זורם ודינאמי ואוהב אתגרים ועושה אותם בצורה הכי טובה שאני יכול ואני מוצא בעצמי רבדים חדשים. מי חשב שמבלוגר אוכל אהפוך להיות המפיק של הפסטיבל המטורף הזה? זה מרגש אותי ממש".
גל זהבי. צילום: מאי סביר
אז איך נראה היום שלך כיוצר תוכן?
"כל יום נראה אחרת. רוב הימים שלי הם במרכז. וכשאני יושב בבתי קפה אני עושה טלפונים ומתחבר לנייד. כל יום נראה אחרת. ובשונה מהסטיגמה על יוצרי תוכן, אני קם כל בוקר ב-8, עושה שיחות ללקוחות. הרבה בק אופיס, מצלם, עורך, עושה קניות, כותב הצעות מחיר ויושב על אסטרגיה. וגם עושה אודישנים".
משחק הוא החלום הגדול שלך?
"כבר מגיל צעיר החלום שלי היה לשחק, וכל הסימנים ברשת החברתית היו סימנים מטרימים. הרשת נתנה לי המון תשומת לב, והרצון להתבלט בא על מימושו. בשנים האחרונות אני עושה המון אודישנים, השתתפתי בתכניות ותפקידי אורח בסרטים. בקרוב יוצאת סדרה 'מג"ב' שיש לי שם תפקיד עם הרבה נוכחות, ויש סדרה נוספת שתצא שבוע הבא – 'מלון הוטל' של התאגיד, שגם בה יש לי הרבה נוכחות".
אתה מרגיש שהפרסום שלך ברשתות עושה לך חיים יותר קלים באודישנים?
"מעבר לפרסום, יש גם כישרון. זו הוכחה עצמית שלי. גם כשמנסים לתפור לי תפקידים בגלל מי שאני ומה שאני מייצג, אני עדיין דורש לעשות אודישן כמו כל שחקן כי אני אוהב להרגיש שווה בין שווים. לא חונכתי לקבל דברים בלי מאמץ".
איזה תפקיד היית רוצה לגלם?
"הייתי שמח לעשות תפקיד כזה שיעשה כאב בטן לכל המדינה. להראות את הצד החלש של האוכלוסייה בעין אחרת. לא לשחק את השמן המסכן כי אני לא מסכן, אבל להראות את הקיפוח של פעם".
גל זהבי. צילום: מאי סביר
נראה אותך באיזה ריאליטי בקרוב?
"לא מבטיח שלא. הייתי אמור להיכנס לבית הגדול, לפני שלוש שנים, וכנראה מישהו שמר עליי מזה. זה מאוד ביאס, אבל לימים זה הציל אותי מחותמת שלא הייתי רוצה, ואין לדעת אולי גם לעכב אותי, אבל אין לדעת מה יהיה".
רוצים להישאר מעודכנים?
הקליקו כאן לאפליקציית "כאן דרום – אשדוד"
