השבוע בדיוטי פרי קלטנו את אושיית האינסטגרם שארזה את הפקלאות והתעופפה אל על, פז ישראל שברה פק"ם ולקחה רגילה לטובת אפטר באיביזה ועם התמונות שהיא מפרסמת עוד יותר כואב לנו שהקיץ מתקרב לסופו. אאוץ'
יצחק אילן לא נכנס לעניינים פוליטיים. הוא לא מדבר פוליטיקה. ולא שאין לו מה להגיד, דווקא מדגדג לו לדבר. אבל לא. כמי שגדל בשב"כ ומילא שם תפקידי מפתח הוא נותר "שושואיסט". אבל בריאיון ראשון מסוגו הוא נפתח, לפחות קצת, ומגלה את צפונות לבו ועמדותיו.
לאחר שעלה ארצה כנער, הוא ומשפחתו התגוררו בתחילה ובמשך 20 שנה בירושלים. "לאשדוד עברתי כשמוניתי לתפקיד מנהל המחלקה לסיכול טרור ברצועת עזה ובנגב", הוא אומר. "העיר אשדוד מאוד מצאה חן בעיניי, ומאז נשארנו כאן. אשדוד עיר מקסימה. היא מתפתחת מיום ליום. למשל, בניית בית החולים היא הישג גדול. עם גידול האוכלוסייה של העיר, זה היה מחויב המציאות", מוסיף אילן.
קיבל הצעות פוליטיות, יצחק אילן. צילום: פבל
הוא בן 61, נשוי ללאה, גננת במקצועה, יש להם שלושה ילדים ושתי נכדות. 31 שנה שירת בשב"כ ומילא כמעט כל תפקיד בכיר אפשרי למעט תפקיד אחד: ראש השב"כ. במשך כל שנותיו בשירות ואפילו כשהגיע לתפקידים הבכירים מאוד, מרבית שכניו לא ידעו מיהו בעצם האיש שחי בקרבתם. הוא שמר על הקלפים קרוב לחזה, ומי ששאל מה הוא עושה בחיים לא קיבל תשובה ברורה.
אילן היה המוח מאחורי חיסולו המתוחכם – "המהנדס" יחיא עייש. צילום: איי.פי
בין שלל המשימות שלו היה אילן המוח מאחורי מבצע חיסולו של "המהנדס" יחיא עיאש ב-1996. הוא היה ראש אגף החקירות בשב"כ ונחשב למומחה גדול בתחום חקר האמת, וגם היום הוא מרצה מבוקש בכל מה שקשור לחקירות. המפכ"ל הנוכחי רוני אלשיך היה חוקר אצלו. לפי ניסיונו של אילן, שהיה בצעירותו בשב"כ גם בודק פוליגרף, לא כל מי שמודה במשהו, אכן ביצע אותו, בין שמדובר בחקירה ביטחונית או בחקירה פלילית של המשטרה.
בתפקידו האחרון היה אילן סגן ראש השב"כ, תפקיד שמקביל לסגן הרמטכ"ל, בדרגת אלוף. יובל דיסקין, שהיה ראש השב"כ, המליץ בחום על כך שאילן יחליף אותו. ההערכה הרווחת במערכת הביטחון הייתה שאילן הוא ראש השב"כ הבא. אבל ראש הממשלה נתניהו החליט אחרת, וברגע האחרון, ב-28 במרץ 2011, טרף את הקלפים והודיע שבחר ביורם כהן. רגע וחצי אחר כך אילן, שלא הסתיר את אכזבתו, הודיע על פרישה. מאז הספיק אילן להיות יועץ לענייני מודיעין לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ודירקטור בכמה גופים. כיום הוא מנכ"ל של חברה פרטית.
איננו אופטימי, אילן. צילום: פבל
מלבד שחמט, תחביבו העיקרי הוא קריאת ספרים, במיוחד ספרי פילוסופיה של המדע. הפילוסופים המועדפים עליו הם קארל פופר ואימרה לקאטוש. אילן, שכבר בילדותו זוהה כבעל אוריינטציה למדעים מדויקים, יודע חמש שפות על בוריין, ואין לו בעיה לקרוא חיבור פילוסופי מדעי מורכב גם באנגלית או ברוסית. אם תשבו איתו לשיחה על הפילוסופיה של המדע, תקבלו תיאורים מרתקים וניתוחים מעמיקים וחדים. מבחינתו, גם בחקירות שניהל וגם בפילוסופיה של המדע היעד הוא דומה: להגיע לחקר האמת.
היית בשלל תפקידים ביטחוניים, היית מועמד מוביל לראש השב"כ בהמלצת יובל דיסקין. אתה מודאג מהמצב הביטחוני? אנחנו יכולים לישון בשקט?
"אני מודאג מאיך שמבצע 'צוק איתן' הסתיים. הוא לא הסתיים בניצחון שלנו. ספגנו הרבה מאוד אבדות. החמאס השיג הישגים שלא השיג קודם: לראשונה מאז מלחמת עצמאות שתל אביב הייתה תחת הפגזה של טילים, ושדה התעופה שלנו נסגר עקב ירי טילים. שלא לדבר על זה שהוא נמשך מעל 50 יום, ושהשתבשו כל החיים האזרחיים באזור הדרום והמרכז".
זה היה כישלון?
"אני לא רוצה להגדיר את המבצע ככישלון, אבל, כפי שאמרתי, גם לא ניתן להגדירו כניצחון. גם החמאס יודע את זה. היו טעויות קשות בניהול המלחמה, בעיקר של הדרג המדיני, שרצה לחתום על הפסקת אש בלי לטפל במנהרות. שלא יספרו סיפורים, זה מה שהיה. זה שאמרו: 'ניצחנו', 'הכנענו', לא משנה את העובדות. לא הכנענו את החמאס. ניצחון לא מודדים במספר ההרוגים בצד הנגדי ומספר הבתים ההרוסים. ניצחון מודדים בצריבת תודעה מרתיעה אצל האויב ובמניעה של המלחמה העתידית. במלחמת העולם השנייה ברית המועצות ספגה 20 מיליון הרוגים. גרמניה ספגה תשעה מיליון הרוגים. אבל ברית המועצות ניצחה במלחמה. למרות ההצהרות המפוצצות של נתניהו, החמאס הבין שהוא רוצה שהחמאס יישאר בשלטון ברצועת עזה. בתודעה של הערבים לא ניצחנו. גם בתודעה שלנו לא ניצחנו. החמאס יודע שישראל נרתעת מלכבוש את רצועת עזה. החמאס יצר הרתעה כלפינו".
שלוש שנים אחרי המבצע זו אמירה די קשה.
"זה שיש שקט יחסי לא אומר שום דבר ולא אומר שכך זה יימשך. להפך, החמאס רק הולך ומתעצם".
אם כך, סבב נוסף הוא רק עניין של זמן?
"מתישהו בוודאי, אבל לא יודע מתי. מה שיותר מדאיג אלה התרחשויות בזירה הגלובלית יותר: זה שהמדינה מאפשרת לאיראן לעטוף אותנו בזרועות תמנון. מדרום – רצועת עזה, בצפון – חזבאללה בלבנון, עוד מעט בסוריה ואחר כך, אני מניח, שהם יתפנו לטפל בירדן. ואנחנו נהיה מוקפים בעושי דברם של האיראנים. וכל זה קורה תחת שלטון של הממשלה הכי ימנית שהייתה לנו אי פעם".
ברגע האחרון הודיע על מינויו של יורם כהן ולא של אילן לתפקיד ראש השב"כ, נתניהו. צילום: מוטי מילרוד
אילן מוסיף: "במבחן התוצאה איראן עוטפת אותנו מכל הכיוונים, ועוד מעט האיראנים לא יצטרכו פצצת אטום כדי להשמיד אותנו. הם יעשו את זה גם בלי אטום. הם עלולים, חלילה, לנסות לפגוע בנו באמצעות ירי כמות עצומה של טילים.
כשיש לך 'כיפת ברזל', אתה יכול להתמודד עם מטח של 50 טילים, 60 טילים, אתה לא יכול להתמודד עם מטח של 5,000 טילים או 10,000 טילים בשעה, אתה לא יכול לעמוד מול אלפי טילים בשעה אחת. שום הגנה אווירית לא יכולה לעמוד מול דבר כזה".
מפחיד.
"בוודאי שזה מפחיד, וזה הולך ומתקרב. זה שלחזבאללה יש היום מעל 100 אלף טילים אף אחד לא מכחיש, וזה שהאיראנים מתקרבים לרמת הגולן בחסות הסורים, גם את זה אף אחד לא מכחיש – מה הם יעשו שם? יציבו טילים. טילים שיכוונו אלינו. לא באלפים, בעשרות אלפים. להם יש סבלנות. ברגע שאתה מאפשר את זה – זה רע מאוד. ומי שמאפשרת את זה היא הממשלה שלנו. מה חמאס עושה? הם לא מגדלים פרחים בעציצים עכשיו. הם מייצרים טילים בכמויות אדירות, והיכולת שלהם משתפרת. גם יכולת ההסוואה שלהם משתפרת, גם כמות המנהרות. גם בצפון, בלבנון, ואותו דבר יקרה עכשיו בסוריה. כולנו מבינים שזה עניין של זמן עד שהאיראנים יגיעו לרמת הגולן ויציבו מאות אלפי טילים. אנשים לא מבינים שלכמות יש משמעות. אתה יכול להתמודד עם, נניח, מאות טילים בשעה, אבל לא עם אלפי טילים. שום 'כיפת ברזל' לא תעזור פה".
זה עלול להיות איום קיומי?
"אני לא יודע, אני מקווה שהצבא שלנו מוכן לאתגר החדש. האיראנים לא טיפשים, הם יודעים שהתשובה שלהם ל'כיפת ברזל' היא הכמות. ברגע שהם יירו עשרות אלפי טילים ורקטות בשעה בקצב של 20 טילים ואולי 200 טילים בדקה, המצב ישתנה, לצערי, לרעתנו".
זו תמונה לא אופטימית בלשון המעטה.
"ודאי. המערכת הביטחונית מבינה, לדעתי, שמשהו רע מאוד קורה עכשיו בסוריה, וזה קורה מתחת לאף שלנו. הרוסים, האיראנים והסורים בראשות אסד יצרו מציאות בלתי נסבלת עבורנו. אלה העובדות, הכול התהפך לרעתנו".
"הכל התהפך לרעתנו": אנשי חיזבאללה מחזיקים דגלים של הארגון מסביב לדגם כיפת הסלע. צילום: רויטרס
היית אומר שאנחנו באחד הצמתים הגורליים שלנו?
"אם אתה שואל אותי, הסכם הגרעין האיראני, כפי שהוא ידוע לציבור, הוא אסון למדינת ישראל, ועובדה שישראל לא מנעה אותו. אם איראן תחליט להפר את ההסכם ותתחיל לפעול במרץ להשגת פצצת גרעין, על פי רוב המומחים ייקח לה חודשים ספורים לייצר את הפצצה. מי מבטיח שאנחנו נוכל למנוע מאיראן את ייצור הפצצה? העולם והמזרח התיכון ייראו אחרת. כשאיראן גרעינית, סעודיה לא תישאר אדישה, וגם מדינות אחרות יהפכו גרעיניות. והנה קיבלת מרוץ חימוש בלתי מרוסן במזרח התיכון. אני מאוד מקווה שהנהגת מדינת ישראל תדע איך לפעול אם וכאשר איראן תפר את ההסכם כדי למנוע ממנה את השגת הפצצה".
יצחק אילן עלה לארץ מסוראמי שבגאורגיה כשהיה נער, לפני 44 שנה, חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים. הוא כבר הספיק לעשות טיול שורשים ולחזור לטייל במקום שבו נולד וגדל. הבית עדיין קיים, כפר פסטורלי בהרים, מוקף יער.
אילן: "הגעתי בשביל לחיות פה, במדינת היהודים, במקום הבטוח ביותר ליהודים, אבל פצצה גרעינית בידי איראן הופכת למעשה את מדינת ישראל ממקלט ליהודים לגיא הריגה ליהודים. יש שאומרים שאיראן לא תשתמש בפצצה אם וכאשר היא תהיה בידיה. אבל אמריקה הגדולה, הדמוקרטית, השתמשה בפצצת אטום, אז מי תוקע לידינו כף שאיראן לא תעשה את זה? ואני לא יודע אם, חלילה, לא פספסנו את חלון ההזדמנות של מניעת פצצה גרעינית מאיראן. ואם זה בלתי אפשרי היום, על הצבא מוטל התפקיד להפוך את זה מבלתי אפשרי לאפשרי. ועל הממשלה להחליט".
נעבור לסוגיה אחרת: אפשר לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני רק בדרכים צבאיות?
"לא, אבל גם אי אפשר לצפות שניתן לפתור הכול ומיד בדרכי שלום. יש 'גאפ', פער, בין העמדות שלנו לעמדות של הפלסטינים: מה שאנחנו יכולים לתת, זה לא מספיק לערבים ולהפך. הפער הזה טרם נסגר, יש תקופות שהוא מתרחב, יש תקופות שהוא מצטמצם, אבל לא הגיע לידי סגירה. וכל עוד הוא לא נסגר, אי אפשר להגיע לשלום. כל עוד הפלסטינים לא מוותרים על זכות השיבה ולא מכירים בישראל כמדינת העם היהודי, אי אפשר לדבר על סגירת פערים ועל הסכם השלום איתם. הדרישה להגיע להסכם איתם 'תכף ומיד' זה יהיה כמו אוסלו. ועם כל הצער שבדבר, הסכם אוסלו היה טעות ענקית. הוא גרם לאינתיפאדה השנייה שבה נהרגו יותר מ-1,500 ישראלים ואלפים רבים נפצעו. אוסלו הייתה טעות חמורה ביותר. באוסלו חשבו שהפערים ייסגרו בעתיד – 'נתחיל והפערים ייסגרו בעתיד' – והם טעו. על הטעות הזאת שילמנו מחיר כבד".
המליץ שאילן יחליפו בתפקיד ראש השב"כ – יובל דיסקין. צילום: תומר אפלבאום
יהיה שלום בדור שלנו?
"לא יודע. לפי איך שהדברים נראים כרגע, אני חושב שלא".
אתה בעד פתרון של שתי מדינות לשני עמים?
"בשלב הזה זה בלתי אפשרי. הערבים לא מקבלים את התנאים שלנו לפתרון של שתי מדינות לשני העמים. הם רוצים ארבע מדינות לשני עמים: לנו, ליהודים, חצי מדינה ושלוש וחצי מדינות יהיו שלהם – מדינת עזה, מדינת יהודה ושומרון, מדינת ירדן וחצי ממדינת ישראל, שהם לא מכירים בה כמדינת היהודים, וגם דורשים את זכות השיבה לפליטים פלסטינים לשטחי 'מדינת היהודים', ובכך הם בפועל ישיגו את הרוב בישראל ובעצם יביאו לקץ החלום הציוני".
אז זה חלום באספמיה?
"היום זה חלום, אבל לא צריך להתייאש מזה, צריך לשאוף לשם. אבל לא עכשיו, כי הערבים והיום גם האיראנים טרם ויתרו על החלום להשמיד את מדינת ישראל כמדינת העם היהודי".
רצח רבין הוא מחדל של השב"כ?
"בוודאי".
למדנו את הלקח מרצח רבין?
"לדעתי כן".
"מחדל של השב"כ". יצחק רבין ז"ל. צילום: סער יעקב
הימין הקיצוני והטרור היהודי יותר מסוכנים מפעם?
"לא, לא נראה לי. פעם, בימי המחתרת היהודית, הם היו הרבה יותר מסוכנים. היום השב"כ עובד קשה כדי שהם לא יהיו מסוכנים".
בשב"כ זה לא היה נחשב משהו זניח?
"לא. זו אגדה אורבנית. השב"כ לא מבדיל בין מניעת טרור יהודי למניעת טרור ערבי".
השב"כ היום יותר טוב מאשר פעם?
"תעבור לשאלה הבאה".
היית בשב"כ בימי פיגועי ההתאבדות ההמוניים והאוטובוסים המתפוצצים. זה יכול לחזור?
"השליטה הביטחונית שלנו היום לא תאפשר את זה. אבל אם אנחנו נרפה ונשלוט פחות, כמו שקרה בהסכמי אוסלו, זה עלול לקרות. שליטה ביטחונית משמעה שאתה יכול להכניס חיילים לכל מקום – כמו שאומרים האמריקאים: 'בוטס און דה גראונד' – ואתה יכול לעצור מבוקש בכל מקום. בהסכמי אוסלו זה לא היה, לא יכולנו להיכנס לשטחי A, ואז צמחו מתאבדים כפטריות אחרי הגשם. היום זה לא יכול לקרות בגלל השליטה הביטחונית שלנו והמודיעין הטוב. אבל אם נרפה ונעביר את השליטה הביטחונית לפלסטינים, היום הם ימנעו את הפיגועים נגדנו ומחר לא ימנעו, כמו שקרה בימי ערפאת. עד האינתיפאדה עמדו (גם אז באופן חלקי מאוד) כוחות הביטחון הפלסטיניים בהתחייבויותיהם למנוע את הפיגועים, וכשהחלה האינתיפאדה לא רק שלא מנעו, אלא עודדו ואף נטלו חלק בפיגועים. מסירת השליטה הביטחונית לפלסטינים היא שגרמה לאינתיפאדה שנייה".
אז לנצח נאכל חרב?
"היום זה בלתי אפשרי לסמוך עליהם. כשעזבנו את רצועת עזה מי ששלט היה ארגון הפת"ח. ומה קורה היום? החמאס שולט. לכן אלה שמדברים גבוהה-גבוהה – 'בוא ניתן להם לנהל את חייהם, בוא נעזוב אותם' – יש לזה מחיר. אם נעזוב ביהודה ושומרון, מחר יהיו מטחי רקטות וטילים על כפר סבא, על נתניה, על רעננה, על תל אביב ועל נתב"ג".
אז השטחים הם נכס או נטל?
"היום, כשהעם הפלסטיני לא מכיר בנו כמדינת העם היהודי ורוצה להחזיר מיליוני פליטים במסגרת 'זכות השיבה' למדינת ישראל ובכך להביא כליה על החלום הציוני ועל מדינת ישראל, אתה לא יכול לעזוב את המקומות האלה ללא הסכם שלום מלא. היום הם לא מוכנים לסגור את ה'גאפ', הפער".
ואנחנו?
"גם אנחנו".
מי אשם במצב?
"אני בעד עם ישראל, אני לא מהאו"ם. מבחינתי אנחנו צודקים, אנחנו נלחמים על חיינו. מי אשם? תשאל את מזכ"ל האו"ם".
מהלך ההתנתקות היה טעות?
"מבחינה ביטחונית בוודאי. יש לך ספק בכלל? זו הייתה טעות קשה, דבר כזה (נסיגה מרצועת עזה) עושים רק בהסכם".
הטרור הערבי בארץ והטרור המוסלמי בעולם זה היינו הך?
"לא, זה לא אותו דבר, אבל יש להם מכנה המשותף, והוא האסלאם הקיצוני. כשנלחמים בטרור צריך קודם כול להגדיר אותו. וכשהאירופאים יפי הנפש ונשיא ארצות הברית ברק אובמה לא רצו לקרוא לטרור טרור אסלאמי, אז החלה הטעות. זה טרור אסלאמי, טרור שצומח מהקיצוניות של הדת האסלאמית. אני מכיר את הקוראן ואת יסודות הדת האסלאמית, והזרם הקיצוני שלה מצמיח טרור, חד משמעית. ומי שמתכחש לזה לא יכול להילחם נגדו. מי שמכחיש שטרוריסטים צומחים ממסגדים ושצריך לאסוף מודיעין על מסגדים, מי שחושב שטרוריסטים רק במקרה הם מוסלמים, לא יכול לנהל מלחמה אפקטיבית נגד הטרור האסלאמי".
היה חוקר בצוות תחת ניהולו של אילן בשב"כ –
המפכ"ל רוני אלשיך. צילום: אליהו הרשקוביץ
זה נכון שהציעו לך להיכנס לפוליטיקה המקומית באשדוד? אגב, הבחירות עוד כשנה.
"עזוב. הציעו לי וסירבתי. לא נכנס לזה".
וברמה הארצית?
"בשלב זה אני לא מעוניין להיכנס לפוליטיקה. אני כרגע אזרח חופשי. פוליטיקה היא מחויבות".
תגלה לנו משהו שלא ידוע עליך?
"אני נצר למשפחת רבנים. אני עצמי לא דתי, אבל מסורתי, הולך לבית הכנסת, והבית שלנו כשר. סבא שלי גבריאל דבראשווילי היה רב, תלמיד של הסבא של רבי מליובאביטש ושל חיים הלוי סולובייצ'יק בבריסק בליטא. אח שלו, הרב משה ה'קטן', היה תלמיד של חפץ חיים בראדין שבפולין, ואח אחר, הרב יעקב, היה הרב הראשי של גאורגיה. שמעת על סוראמלו בירושלים? הוא קרוב משפחה רחוק שלי. הוא ואח נוסף של סבי, הרב מיכאל דבראשווילי, הגיעו לארץ ישראל ב-1920. סוראמלו פירושו בגאורגית 'מסוראמי', לכן גם אני סוראמלו. יש באשדוד מאות עולים שבאו מסוראמי".
חובב מושבע של ספרי פילוסופיה של המדע, אילן. צילום: פבל
אתה בא ממערכת הביטחון. ראינו עכשיו בחדשות עוד דיווח על פרשת הצוללות ופרשות נוספות. מה דעתך?
"חמור מאוד. פרשת הצוללות היא לדעתי אחת החמורות שהתגלתה בארץ. לבי נצבט. זה מכאיב שמערכת הביטחון מעורבת בפרשה שהסירחון ממנה קשה ביותר".
הופתעת?
"מאוד. צוללת זה כלי המלחמה הכי יקר. חצי מיליארד דולר. וסביב זה כזאת שחיתות? זה דבר נוראי, נראה כמו סדום ועמורה. גם הפרשות האחרות, אלה שבהן מעורב ראש הממשלה נתניהו, לא מרנינות במיוחד".
אם אני קולט אותך נכון, אתה עוקף את ראש הממשלה מימין בסיבוב.
"לא. כפי שניתן היה להבין מדבריי, אני בעד האופציה של שתי מדינות, אבל לא כעת, כי התנאים לא בשלים. אני ריאלי, אני לא מוכר אשליות: לא של השמאלנים, שאפשר לפתור הכול ומיד בדיבורים ובמשא ומתן, ולא של הימנים, שהשלום עם הערבים הוא בלתי אפשרי, ואין לסגת מיהודה ושומרון ומירושלים בשום מחיר. אני אומר להפך, בואו נשאיר את האופציה פתוחה לעתיד לבוא לקיום שתי המדינות".
שירה וצלילים של שמחה ואור נכנסו אל כתלי בית הסוהר על ידי התזמורת האנדלוסית הישראלית ועם הפייטנים מני כהן ואליה מויאל. מסורת מופעי הסליחות בפני האסירים ממשיכה בהצלחה כבר שנה חמישית תוך שיתוף פעולה מצוין עם השב"ס. השנה הופיעה התזמורת בפני האסירות בכלא נווה תרצה ובפני האסירים בכלא מעשיהו וזאת תוך שילוב של אסירים וסוהרים בשירה ונגינה. צוות השב"ס, מפקדים, צוות החינוך וכל אנשי השב"ס תומכים ומחבקים את שיתוף הפעולה המוצלח שהפך למסורת שנתית.
צילום: יעקב בן סימון
טקס פרסי האקדמיה לקולנוע ה-28 על-שם השחקן ואיש הקולנוע הישראלי שייקה אופיר, המכונה גם טקס "האוסקר הישראלי", החל ברגעים אלו במשכן לאומניות הבמה באשדוד בצל הסערה שהתעוררה בעקבות המתקפה של שרת התרבות מירי רגב על הסרט "פוקסטרוט". סרטו של שמוליק מעוז, שזכה בפרס הגדול של חבר השופטים בפסטיבל ונציה, נחשב למועמד המוביל לזכייה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר, ועשוי להפוך לנציג ישראל באוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. השרה רגב, שלא הוזמנה לטקס, תישא נאום שיועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק שלה בשעה 19:30 (הטקס יועבר בשידור ישיר בערוץ 10). הפרסים יוענקו מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. הזוכה בפרס אופיר בקטגוריה הסרט הטוב ביותר יישלח כנציג ישראל בתחרות על פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. פרס על מפעל חיים יוענק לבמאי הקולנוע נסים דיין.
נאום השרה רגב:
יו"ר האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה, מוש דנון בנאום מכוון לשרה רגב: "אני גאה מאד להיות חלק מקהילת הקולנוע. כולנו שייכים למקום הזה, לא פחות מאף אחד אחר. אכפת לנו מהחברה המגוונת. אנחנו מספרי סיפורים- אנחנו לא בוגדים. כן גם אנו מספרים את הסכסוך הישראלי- פלסטיני. כן כולנו כאן מספרים את הסיפור הישראלי, נכון אין לאף אחד מאיתנו אין לאף אחד מנדט על האמת. וגם לא אף אחד אחר. לכל אחד במדינה הזו מותר להעביר ביקורת על עוולות שנעשו כאן במשך עשרות שנים למזרחים שטיפחו את תרבותם וזהותם, ביקורת כלפי עוולות לאזרחים ערביים, ביקורת על הדרת נשים, ביקורת על התנהלות כלכית וחברתית. ביקורת נועדה להעצים ולתמוך, לכל אחד יכול לעשות זאת בכל אמצעי שיבחר" דנון הוסיף ואמר: "עלינו לעשות בדק בית. תהליכים אשר החברה הישראלית חוותה, הושרשו גם במחזותנו"
דנון בנאומו הערב
ייצוג אשדודי שדווקא כן נכח בטקס, המעצבת ענבל דרור נבחרה להגיש את פרס "עיצוב התלבושות הטוב ביותר":
הסרט העלילתי הטוב ביותר: "פוקסטרוט"
הסרט התיעודי הטוב ביותר עד 60 דק': "מקווה שאני בפריים"
הסרט התיעודי הטוב ביותר מעל 60 דק': "בן גוריון, אפילוג"
הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר עד 40 דק': "נפילות"
הבימוי הטוב ביותר: שמוליק מעוז – "פוקסטרוט"
התסריט הטוב ביותר: שבי גביזון – "געגוע"
השחקן הראשי הטוב ביותר: ליאור אשכנזי – "פוקסטרוט"
השחקנית הראשית הטובה ביותר: שאדן קנבורה – "לא פה, לא שם"
שחקן המשנה הטוב ביותר: עמי סמולרצ'יק – "פיגומים"
שחקנית המשנה הטובה ביותר: מונא חווה – "לא פה, לא שם"
הצילום הטוב ביותר: גיורא ביח – "פוקסטרוט"
העריכה הטובה ביותר: גיא נמש, אריק להב ליבוביץ' – "פוקסטרוט"
הליהוק הטוב ביותר: אורית אזולאי – "מוטלים בספק"
העיצוב האמנותי הטוב ביותר: ערד שאואט – "פוקסטרוט"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר: מאיה לבוביץ' – "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה"
האיפור הטוב ביותר: שירי שמשה – "המועדון לספרות יפה של הגברת ינקלובה"
המוסיקה המקורית הטובה ביותר: אופיר ליבוביץ', עמית פוזננסקי – "פוקסטרוט"
הפסקול הטוב ביותר: אלכס קלוד – "פוקסטרוט"
פרס מפעל חיים הוענק לבמאי, מבקר הקולנוע והמרצה לקולנוע הוותיק, ניסים דיין.
רס”ל ירדן מכלוף היא האישה היחידה במחלק הבילוש בתחנת המשטרה באשדוד. את המעבר לכחולי המדים עשתה לאחר שירות סדיר של שלוש שנים כלוחמת במשמר הגבול. בשנה האחרונה הפכה מכלוף, בת ה-22, לחלק בלתי נפרד מהצוות, צעירה אחת בין בלשים מנוסים שמאחוריהם פעילויות רבות ומבצעים שכמה מהם נותרו עלומים וחשאיים.
"הוא מאוד איתי, כמו כל דבר בחיים שהוא היה איתי והיה מעורב, עד שנהרג. אין לי ספק בכלל שהוא עכשיו איתי, סולל לי את הדרך שלו להצלחה שלי". האח, פקד כפיר מכלוף ז"ל
לפעמים קוראים לה בתחנה פשוט “מכלוף”. וזה לא ממש פשוט, כי בתחנת אשדוד השם “מכלוף” הוא סוג של אגדה שנושאת עמה מטען כאוב. אחיה של ירדן פקד כפיר מכלוף ז”ל היה קצין הבילוש של משטרת אשדוד. הוא נהרג בתאונת דרכים בדרכו לעבודה בבוקר 23 ביולי 2013. כפיר רכב על אופנוע, ומשאית התנגשה בו בצומת אמונים. הוא היה בן 36 במותו והניח אחריו אישה ושלושה ילדים.
“הכול בעקבותיו”, מבהירה ירדן, “גם ההליכה למג”ב וגם המעבר למשטרה הכחולה ובפרט לבילוש”. הבחירות שלה, אם כן, כלל אינן מקריות. “כפיר תמיד היה דמות לחיקוי עבורי”, היא מסבירה. “הוא היה לוחם במג”ב, בסדיר ובקבע. החלטתי להתגייס למג”ב כשכפיר היה בחיים. למעשה, הייתי אמורה להתגייס למג”ב יומיים אחרי שקמנו מהשבעה”.
ירדן
בימים אלה היא נמצאת בעיצומו של קורס הסמכה לבילוש במכללה לשוטרים בבית שמש. לאחר שתסיים את ההכשרה הרשמית תשוב לתחנת אשדוד כבלשית מוסמכת. ירדן היא בתם הקטנה של רותי וציון מכלוף. היא נולדה וגדלה באשקלון, למדה באורט רונסון. אחרי הלימודים התגייסה למג”ב ושירתה ביחידת שחר 101 דרום שהבסיס שלה ממוקם בצומת שוקת. היא השתחררה בנובמבר 2016, אך “האזרחות” לא הייתה ארוכה, ובינואר כבר התגייסה למשטרה והוצבה בבילוש באשדוד.
ירדן וכפיר
“גם במג”ב הספקתי לעסוק בבילוש, כך שזה תחום שאיננו זר לי”, מתארת ירדן. “כשהגעתי לתחנה באשדוד לפני פחות משנה, זה היה היישר למשרד של אחי. הרבה מהבלשים שהיו איתו נמצאים שם גם היום. מי שמגיע – קשה לו לעזוב, אם זה דביר, גל, גדי ואחרים”.
הנוכחות שלו מורגשת בתחנה.
“כן, המועדון נקרא ‘מועדון כפיר’, על שמו. התחנה מאוד מעריכה אותו ועושה דברים לזכרו. כשאתה שם בפנים אתה מבין עד כמה אהבו אותו. זה היה התפקיד האחרון שלו, קצין בילוש בתחנה, ולכן היה לי מאוד חשוב לבוא ולשרת באותו מקום”.
מה את זוכרת מיום האסון?
“זה היה יום קיץ, אחרי שסיימתי י”ב, שעת בוקר. בערך בשבע וחצי גיסתי התקשרה לאימא שלי ואמרה לה שכפיר עשה תאונה ושתבוא לבית חולים. התארגנו מהר, אימא, אבא ואני, ונסענו לברזילי. כשהגענו הייתה שם כמות מפחידה של שוטרים, ממש. מי שחיכה לנו בכניסה למיון הוא חבר טוב של אחי ממג”ב. וזהו. ממה שאני זוכרת, כשנכנסנו הוא כבר לא היה בחיים. הייתי ממש לא מאופסת, אבל השתדלתי להיות בשליטה ולהתעשת. אימא שלי מפורקת בצד אחד, ואבא בצד שני מפורק… התקשרתי לדוד שלי שיבוא. נסעתי לתל אביב לאסוף את אחותי הגדולה יחד עם בעלה. בדרך היא כבר הבינה ממה שכתבו בפייסבוק. את אחותי השנייה אספה ניידת עם אח של אימא שלי. כפיר תמיד אהב אופנועים, טרקטורונים. בגיל 19-18 עשה תאונה עם אופנוע עם חבר, והם יצאו מזה בנס. מאז אבא שלי לא הסכים שיהיה לו אופנוע. הוא המשיך לרכוב מדי פעם, אבל לא קנה לו אחד משלו. באותו יום של התאונה הוא רכב על אופנוע משטרתי חזרה לעבודה, ומשאית פגעה בו. יותר לא רציתי לדעת”.
מתוך אלבום לזכר כפיר
מכה נוראה.
“זה אסון מאוד חזק, לכל המשפחה ולי במיוחד, כי למרות הפרש של 17 שנה בינינו, כפיר היה אבא שני שלי. כל דבר שהייתי צריכה, הכול היה דרכו. הייתי הכי קשורה אליו במשפחה, ולכן יש לי צורך להמשיך את הדרך. הוא מאוד חסר, בעיקר עכשיו בדברים שאני עוברת”.
הקשר עם גיסתה איילת והאחיינים נמשך כל העת. “כפיר היה גר לידינו, באשקלון, ותמיד עשיתי בייביסיטר לילדים שלו, הגדולה חושן והתאומים אוריין ואליאן. אני חושבת שמאז האסון הקשר התהדק עוד יותר. הם מבלים אצלנו הרבה, וההורים שלי נמצאים איתם המון, מפנקים ודואגים”.
מה לדעתך כפיר היה אומר לך על הבחירות שעשית?
“למג”ב הוא לא רצה שאלך, כי הוא פחד עליי ודאג שיהיה לי קשה. הוא אמר לי, ‘את לא צריכה את זה’, אבל כשהבין שלא אוותר, אז הוא השלים עם זה”.
ועל זה שהצטרפת למשטרה ועוד לאותו משרד שבו הוא היה?
“אני רוצה להאמין שהוא גאה בי, אני מאמינה שכן. עברתי הכול בלי בכיינות ובלי פינוקים. הכול בא מעבודה קשה, כמו שהוא היה. הוא לא השתמש בקומבינות וכאלה, הכול בכוחות עצמו, וגם אני מאמינה בזה”.
את מרגישה באיזה מקום שהוא שומר עלייך ומדריך אותך?
“אני מאמינה שהוא מאוד איתי, כמו כל דבר בחיים שהוא היה איתי והיה מעורב, עד שנהרג. אין לי ספק בכלל שהוא עכשיו איתי, סולל לי את הדרך שלו להצלחה שלי”.
אפשר לחוש שמאוד אהבת אותו.
“מאוד. הוא היה באמת הבן אדם הכי חשוב לי בחיים, דמות מאוד מרכזית אצלי”.
מתי החלטת ללכת בעקבותיו?
“אחרי שהוא נהרג היה לי צורך להמשיך אותו. במהלך השירות במג”ב החלטתי שאחרי שאני משתחררת אתגייס למשטרה הכחולה ולבילוש. לקראת סוף השירות התחלתי את התהליך. פניתי למפקד התחנה אז נועם שקל, והוא המליץ לי על כמה תפקידים אחרים, אבל הבהרתי לו: ‘רק בילוש’, וכך היה. האפשרויות היו או בילוש באשדוד או בקריית מלאכי, התחנה שבה כפיר עשה את תפקידו הראשון בכחולה. והחלטתי ללכת לאיפה שהוא היה בתפקיד האחרון, באשדוד”.
זו סגירת מעגל מבחינתך?
“מאוד, סגירת מעגל במלוא מובן המילה. המחשבות מה הוא היה עושה במקומי ומה היה אומר לי – זה דבר שהולך איתי שנים”.
לולא האסון כפיר היה ממשיך במשטרה?
“אין לי ספק בכלל, ואני חושבת שהוא היה מגיע רחוק. הוא תכנן להתחיל ללמוד משפטים ולהמשיך להתקדם. זה גם מה שאני מתכננת, להתחיל תואר במשפטים, כמו שהוא רצה”.
רס"ל ירדן מכלוף בקורס בילוש, השבוע. צילום: דוברות משטרת ישראל
בבילוש את אישה יחידה?
“כן”.
החבר’ה מפרגנים לך?
“הם רואים אותי יותר בתור אחותם הקטנה, הם צריכים להתרגל לזה. קשה להם קצת שיש להם בחורה במשרד, הם לא רגילים לזה. אני רגילה שקשה לבנים לקבל את הבנות, ככה גם היה במג”ב. אבל בנים מתרגלים, אין ברירה”.
את שווה בין שווים?
“כן, אני בחרתי בתפקיד הזה, ולא רוצה הנחות. זה תפקיד שנחשב של גברים, אז נדע לעבוד כמו גברים. אין הבדל ביני לבינם”.
בקורס יש עוד נשים?
“כן, יש איתי עוד שלוש בנות מתוך 26 חניכים”.
למה בעצם אין יותר נשים בבילוש?
“ממה שאני שומעת מקובל לומר שזה תפקיד לגברים, אבל לפי דעתי זה לא סותר. אני אהיה בלשית”.
ירדן בימיה במג"ב
מה עם קצונה?
“בעזרת השם, אני רק בתחילת הדרך. אבל כן, אני שואפת. עוד כמה שנים אולי אהיה עם ‘פוגים’ (כינוי לדרגות קצונה, כמו ‘פלאפלים’ בצבא, ד”ג) על הכתפיים, לאט לאט”.
אז לאן את מכוונת בעתיד? נניח, מפקדת תחנה?
“וואו, הלכת רחוק. אבל זה נכון שאני בדרך כלל מתכננת שנים קדימה, ואני אישית רואה את עצמי מפתחת קריירה במשטרה עד הפנסיה, בעזרת השם”.
בילוש זה מקצוע שיכול להיות מסוכן. מעקבים, מעצרים, היתקלויות עם עבריינים שמתעסקים עם אמל”ח וחיסולים, סיכולים. את לא מפחדת?
“לא. אני אוהבת את האדרנלין הזה עוד מהשירות במג”ב, בבילוש. אתה יושב על מישהו ועושה כל מיני דברים… אחרי שטעמתי מזה הבנתי כמה אני אוהבת את זה”.
בילוש זה גם תחום מסווג, יש מודיעין ויש דברים שהשתיקה יפה להם. זו עוד סיבה שמשכה אותך לתחום, ה”שושואיסטיות” נקרא לזה?
“מאוד. אתה יודע דברים שקורים ולא יכול לשתף, דברים שאף אחד לא יודע. אני עצמי שושואיסטית גם בדברים הפרטיים שלי. אז על עבודת המשטרה בטח שאין סיכוי שאדבר. יש סיכון ויש אדרנלין ויש אקשן, בטח, גם במג”ב הייתי בהפרות סדר ובאירועים מסוכנים, אבל אהבתי את האדרנלין, אולי התמכרתי לזה, כי אתה מרגיש שאתה עושה משהו, זה ממלא”.
חשוב לך לתפוס את הרעים?
“בשביל זה התגייסתי למשטרה, לבוא ולתפוס את הפושעים, את הרעים, לעשות צדק ולעשות סדר, זה הסיפוק”.
שואפת להתקדם, מכלוף
מה עם אהבה, זוגיות?
“כרגע אין”.
זה שאת בבילוש מקשה בקטע הזה?
“לא חושבת. אני מרבה להתייעץ עם מי שהייתה מפקדת שלי בשירות, והיא אמרה לי, ‘ירדן, זה מקצוע קשה, ולא תראי הרבה בית. כשיהיה לך חבר, ואת עובדת עם גברים, זה יפריע’. אבל בינתיים זה לא הפריע לי”.
יש לך שם חיבה?
“תראה, אבא שלי אמר לי בעבר, ‘שלחתי למג”ב ילדה, חזרה לי גבר’. עכשיו החברות שלי קוראת לי ‘אבו גבר’ חופשי, אפילו שכולי קטנה למראה. אבל אני זורמת, התרגלתי. החברים בתחנת אשדוד קוראים לי ‘ירדן’ או ‘מכלוף’. הוותיקים לא יקראו לי ‘מכלוף’, כי ככה הם היו קוראים לכפיר”.
הפועל 'אדומים' אשדוד ומכבי עירוני אשדוד קיימו היום את משחקיהן במסגרת המחזור השני של ליגה ב' דרום. האדומים אירחו את מ.ס שיכון המזרח באצטדיון הסינטטי, כאשר במקביל אליה שיחקה מכבי עירוני אשדוד התארחה בנתיבות שם שיחקה נגד הקבוצה המקומית.
עבור עירוני המשחק נגמר די מהר. כבר בדקה ה-9 ערן מלכין הגביה כדור לראשו של שגיא כהן, שלא התקשה למצוא את הרשת ולהעלות את קבוצתו ליתרון מהיר. בדקה ה-28, המבשל של השער הראשון, הפך הפעם לכובש. מלכין ניצל כדור עומק של לירן קצב המצוין וכבש בקלילות. 2:0. רגע לפני סוף המחצית הראשונה, ברוך דגו, מצא את הרשת וכבר עם הירידה למחצית הבהיר לכולם מי תסיים כמנצחת. המחצית השנייה נשארה מעט מנומנמת, שחקני עירוני הגיעו למצבים נוספים אך לא השכילו להגדיל את יתרונם. 3:0 בסיום וניצחון ראשון לעירוני בליגה ב' העונה.
הפועל 'אדומים' לעומת זאת התקשתה מאוד מול שיכון המזרח. על אף יכולת טובה היא לא הצליחה לכבוש. בדקה ה-75 עמירן ביטון קיבל אדום לאחר עבירה גסה ונראה היה כי המשחק קרוב להסתיים בתיקו, עד שהגיעה תוספת הזמן. בדקה ה-90, גדיף וורקט מצליח להשאיר את קבוצתו, הפועל 'אדומים' אשדוד, מושלמת לאחר 2 משחקים, למרות חיסרון מספרי. הקשר המוכשר הצליח להכניע את שוער שיכון המזרח ולהשאיר את 3 הנק' באשדוד.
זו הייתה אמורה להיות חגיגת יום הולדת בלתי נשכחת לרוקסנה ארונוב שחגגה 30 שנים. חבריה ובעלה שארגן עבורה את הערב, ודאג שישאר כהפתעה גמורה שרו לה "היום יום הולדת" במסעדה. זמן קצר לאחר מכן היא ושניים מחבריה נהרגו בתאונה קטלנית בכביש 4 ובעלה, ברוך, נפצע קשה., אחד ממהרוגים תושב אשדוד כבן 32 ששמו טרם הותר לפרסום.
התאונה הקטלנית אירעה בין מחלף יבנה למחלף חולות כשמשאית פגעה ברוקסנה ובחבריה, לאחר שככל הנראה יצאו מהרכב לאחר שקרתה ביניהם לרכב נוסף תאונה. הלוויה כאמרו התקיימה בצהרי יום. שוחחנו שם עם כמה מחברותיה הקרובות: "היא הייתה בן אדם זהב, מלאך תמיד הייתה מחוייכת כמו אור תמיד עזרה לאחרים, תמיד היה לה חיוך שמרפא הכל, חלומות כמו לכל בחורה בגילנו ילדים עבודה. בחורה מיוחדת. תמיד היה לה חשוב שנשמור על קשר יצרה קבוצה שבזכותה נפגשנו כמה שזה אירוני גם עכשיו אנלנו נפגשים בזכותה".
נטע חברה נוספת של רוקסנה, סיפרה: "אנחנו חברות הרבה שנים היא הייתה מדהימה מלאה בשמחת חיים כל מה שרצתה זה להנות ולנצל את החיים אהבה מאוד את בעלה. תמיד רצתה להתקדם, הייתה מאבטחת ילדים בבית ספר אהבה את העבודה שלה. תמיד הייתה אמתית ודאגה למשפחה ולסובבים אותה. היא בת יחידה הם היו לבד עם הסבתא ויש שם חיבור חזק מאוד. ברוך במצב קשה מרגע שהכירו נתן את כל מה שיכל בשבילה היא מאוד אהבה אותו היה להם קשר מאוד יפה לא מגיע להם" סיכמה.
כך נראה הערב האחרון:
כאמור, שלושה צעירים נהרגו הלילה (שלישי) מפגיעת משאית בשולי כביש 4, סמוך למחלף חולות ליד יבנה. שני בני אדם נוספים נפצעו באורח קשה מאוד. נהג המשאית הפוגעת נפצע באורח קל. סביב השעה 03:00 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א מרחב איילון על חמישה הולכי רגל שנפגעו ממשאית. החמישה ככל הנראה יצאו ממכוניתם לאחר תאונה קלה בין שני כלי רכב, אז נפגעו ממשאית חולפת.
מחקירת המשטרה עולה כי במכונית הלקסוס השחורה שעצרה בשולי הדרך היו שני זוגות – אחד מהם, בעל ואישה מאשדוד שנישאו לאחרונה. הם שבו ממסיבת יום ההולדת של האישה, רוקסנה. ככל הנראה, לאחר מחלף יבנה לכיוון צפון התפתח עימות על הכביש בין נהג הלקסוס לבין נהג מכונית הפולקסווגן פאסאט שבה ישבו נהג ונוסע נוסף.
בשלב מסוים, החליטו הנהגים לעצור בצד כדי להתעמת. נהג הפולקסווגן עצר כאשר חצי מהמכונית בלטה לנתיב הימני וירד עם הנוסע. מכונית הלקסוס עצרה כמה מטרים לפניו. שני גברים ירדו ממנה. מעדויות שבידי המשטרה עולה כי בין הצדדים פרץ עימות חריף. כאמור, אחת הנשים שהיו במכונית הלקסוס יצאה לכביש כדי לנסות להרגיע את הצדדים. באותה השנייה פגעה משאית שעברה במקום בחלקה האחורי של מכונית הפולקסווגן ודרסה את כל חמשת הנהגים והנוסעים שהיו בכביש. מותם של האישה ושני הגברים נקבע במקום. בבית החולים שיבא נלחמים הרופאים על חייהם של שני פצועים קשה מאוד.
חגיגות יום ההולדת אמש
חובשים ופרמדיקים של מד"א קבעו את מותם במקום של שלושה מהולכי הרגל, שני גברים ואשה, כבני 25. צוותי מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבית החולים תל השומר שני הולכי רגל נוספים שנפצעו באורח קשה מאוד, בן כ-20 ובן כ-30, עם פגיעה רב מערכתית, מורדמים ומונשמים. נהג המשאית הפוגעת נפצע באורח קל וטופל בידי הכוחות במקום. הצוות פינה לבית החולים קפלן ברחובות נוסעת שישבה באחת המכוניות ולקתה בחרדה.
חובש מד"א רן מנוסיס סיפר: "כשהגעתי למקום, המראה היה מזעזע. ראיתי שני כלי רכב פרטיים בשולי הכביש, ובמרחק של כ-50 מטרים מהם עמדה משאית עם פגיעות מעיכה מקדימה. על הכביש שכבו חמישה צעירים מחוסרי הכרה".
הזמן: לא מזמן. הלוקיישן: הסטודיו לאופנה של המעצבת אליה שטרית. על הסט שי רון, זמרת צעירה מנהריה שהשתתפה באקס פקטור. על האיפור: אליה ויצמן. ועל מה כל הצעקה? שיתוף פעולה בין המותג המקומי אוליאן ושי רון שהגיעה במיוחד להצטלם להפקת אופנה. ויש גם תמונה היישר מסט הצילומים.
האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה הודיעה בשבוע שעבר כי אינה מתכוונת להזמין פוליטיקאים לטקס פרסי אופיר שייערך הערב זאת מחשש להתעוררות סערה כפי שקרתה בשנה שעברה, כאשר שרת התרבות והספורט נטשה את האולם בעת ביצוע שיר המשלב קטעים משיר של מחמוד דרוויש. בתגובה לכך השרה רגב אמרה כי "ההחלטה האומללה הזו לא תמנע ממני להשמיע את דבריי". ד"ר יחיאל לסרי, שאמור היה להעניק פרס בטקס הודיע כי לא יגיע במחאה על אי הזמנתה של רגב. "אשדוד מושתתת על פלורליסטיות ומתן מקום למגוון של דעות", כתב ראש העיר. "החרמת נוכחותה של שרת התרבות והספורט עומדת בניגוד מוחלט לאופי העירוני ולמסרים המעורבים על ידי כראש העיר, כבוד וסובלנות הדדית, ולפיכך אני מודיע שלא אשתתף בטקס".
יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, מוש דנון, כתב בתגובה ללסרי: "הצטערתי מאוד לקרוא על החלטתך שלא להגיע לטקס השנה. כפי שבוודאי זכור לך מהשנה שעברה, טקס הענקת הפרסים נפגע מאוד בשל חילוקי הדעות שיש לחלקנו עם השרה רגב, שהפכו את הטקס לזירת התגוששות מיותרת. לאור ההתבטאויות האחרונות של השרה ושל חלק מאנשינו הבנו ששוב קיימת סכנה להתלקחות האירוע ולאובדן שליטה.
האחים משה וליאון אדרי, מבכירי תעשיית הקולנוע בישראל, הודיעו אף הם כי הם לא יגיעו לטקס פרסי אופיר השנה וזאת בשל אי הזמנתה של שרת התרבות מירי רגב. "קיבלנו בתדהמה את ההחלטה המצערת שלא להזמין השנה את שרת התרבות והספורט, גב' מירי רגב לקחת חלק בטקס, כביכול באמתלה של הימנעות מהזמנת פוליטיקאים", כתבו השניים במכתב שנשלח למוש דנון, יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. "לצערנו, בהחלטה פחדנית ושגויה, הוחלט השנה, להפוך את טקס פרסי אופיר לבמת התגוששות פוליטית אשר אינה מכבדת את מעמד הקולנוע הישראלי ויוצריו".
גם מנכ"ל המשכן לאמוניות הבמה, מוטי מלכא, אינו צפוי להגיע לטקס, שמתקיים, נזכיר "אצלו בבית".
מוטי מלכא. צילום: אלמוג סוגבקר
השרה מירי רגב זעמה על ההחלטה והגדירה אותה כפחדנית:"מנסים לצנזר אותי". השרה הודיעה כי בתגובה היא תנאם בזמן הטקס בעמוד הפייסבוק שלה. "אשמיע את נאומי בשידור חי ללא צנזורה בעמוד הפייסבוק שלי במקביל לטקס פרס אופיר ביום שלישי ה-19.9 בשעות הערב".
למיש ששכח מה היה שנה שעברה-
אסון: רוקסנה ארונוב ובעלה, ברוך חזרו מחגיגת מסיבת יום הולדת 30 לרוקסנה במסעדה לכיוון ביתם באשדוד ומסיבה שעדיין אינה ברורה עצרו יחד עם שני רכבים נוספים ליד צומת חולות בשולי הכביש. משאית שעברה במקום התנגשה בהם ומעצמת הפגיעה נהרגה הצעירה ובעלה, ברוך, נפצע קשה.חברם של בני הזוג, יגאל קאפה: "הכרתי את שניהם. אנחנו חברים טובים, ישבנו יחד ביום ההולדת אתמול במסעדה באשדוד. ברוך ארגן מסיבת הפתעה לרוקסנה לכבוד יום ההולדת שלה, 30, כולם מאד שמחו, מאד התרגשו, ערב מושקע שבה באו כל החברים. נסענו הבית והם המשיכו למועדון" על המעבר הנורא, מלילה של שמחה להכרה כי חברו הקרוב פצוע קשה מאד, ורוקסנה נהרגה מספר קאפה: "שמעתי על האסון מכתבה באינטרנט. הזדעזעתי, לא עיכלתי, זה חברים כל כך קרובים. זה לא שוק, זו טרואמה לכל חיי. רוקסנה היתה מלאך. כל הזמן צוחקת, מחייכית, פשוט לא ניתן לעכל" קאפה שיחזר את הפרידה האחרונה מרוקסנה, בערב יום הולדתה ה30 ואמר "היא כל כך שמחה שהגענו, היא אמרה לנו 'אני כל כך שמחה שבאתם לכבד אותי, אני אוהבת אתכם' . מי בכלל היה יכול לדמיין דבר כזה. נכנסתי אליה היום לפייסבוק והכל מזל טוב מזל טוב ופתאום האסון, בחיים לא ראיתי דבר כזה. פשוט אסון"
תיעוד הלילה האחרון:
כאמור, שלושה צעירים נהרגו הלילה (שלישי) מפגיעת משאית בשולי כביש 4, סמוך למחלף חולות ליד יבנה. שני בני אדם נוספים נפצעו באורח קשה מאוד. נהג המשאית הפוגעת נפצע באורח קל. סביב השעה 03:00 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א מרחב איילון על חמישה הולכי רגל שנפגעו ממשאית. החמישה ככל הנראה יצאו ממכוניתם לאחר תאונה קלה בין שני כלי רכב, אז נפגעו ממשאית חולפת.
מחקירת המשטרה עולה כי במכונית הלקסוס השחורה שעצרה בשולי הדרך היו שני זוגות – אחד מהם, בעל ואישה מאשדוד שנישאו לאחרונה. הם שבו ממסיבת יום ההולדת של האישה, רוקסנה. ככל הנראה, לאחר מחלף יבנה לכיוון צפון התפתח עימות על הכביש בין נהג הלקסוס לבין נהג מכונית הפולקסווגן פאסאט שבה ישבו נהג ונוסע נוסף.
בשלב מסוים, החליטו הנהגים לעצור בצד כדי להתעמת. נהג הפולקסווגן עצר כאשר חצי מהמכונית בלטה לנתיב הימני וירד עם הנוסע. מכונית הלקסוס עצרה כמה מטרים לפניו. שני גברים ירדו ממנה. מעדויות שבידי המשטרה עולה כי בין הצדדים פרץ עימות חריף. כאמור, אחת הנשים שהיו במכונית הלקסוס יצאה לכביש כדי לנסות להרגיע את הצדדים. באותה השנייה פגעה משאית שעברה במקום בחלקה האחורי של מכונית הפולקסווגן ודרסה את כל חמשת הנהגים והנוסעים שהיו בכביש. מותם של האישה ושני הגברים נקבע במקום. בבית החולים שיבא נלחמים הרופאים על חייהם של שני פצועים קשה מאוד.
חגיגות יום ההולדת אמש
חובשים ופרמדיקים של מד"א קבעו את מותם במקום של שלושה מהולכי הרגל, שני גברים ואשה, כבני 25. צוותי מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו לבית החולים תל השומר שני הולכי רגל נוספים שנפצעו באורח קשה מאוד, בן כ-20 ובן כ-30, עם פגיעה רב מערכתית, מורדמים ומונשמים. נהג המשאית הפוגעת נפצע באורח קל וטופל בידי הכוחות במקום. הצוות פינה לבית החולים קפלן ברחובות נוסעת שישבה באחת המכוניות ולקתה בחרדה.
חובש מד"א רן מנוסיס סיפר: "כשהגעתי למקום, המראה היה מזעזע. ראיתי שני כלי רכב פרטיים בשולי הכביש, ובמרחק של כ-50 מטרים מהם עמדה משאית עם פגיעות מעיכה מקדימה. על הכביש שכבו חמישה צעירים מחוסרי הכרה".
רוקסנה ארונוב ובעלה בחתונתם בתחילת השנה. צילום:פייסבוק
פרמדיק מד"א יוסף איסמעיל הוסיף: "שני צעירים ששכבו על הכביש וצעירה שנלכדה מתחת למשאית היו מחוסרי הכרה, ללא נשימה וללא דופק. הם סבלו מפגיעה רב מערכתית קשה ולאחר בדיקה רפואית נאלצנו לקבוע את מותם במקום. הענקנו טיפול רפואי מציל חיים לשני צעירים, שהיו גם הם עם פגיעה רב מערכתית, ופינינו אותם תוך טיפול לבית החולים, כשהם מורדמים ומונשמים ומצבם מוגדר קשה מאוד. נהג המשאית, גבר בן כ-30 שנפצע קל, קיבל טיפול במקום". (קרדיט: הארץ)
באוקטובר 2018 צפויות להיערך הבחירות המקומיות הקרובות. השטח מתחיל להתעורר, אך תמונת המתמודדים עדיין די מעורפלת.
ראש העירייה המכהן ד”ר יחיאל לסרי כבר הכריז על ריצה לקדנציה נוספת, שלישית במספר. השבוע אמר ל”כאן דרום”: ״בכוונתי להמשיך ולשרת את תושבי אשדוד במסירות, ואני מאמין שעם ההצלחה וההתפתחות הגדולה של אשדוד בשנים האחרונות, הם יעניקו לי את הזכות להמשיך בכך גם בשנים הבאות״.
"להמשיך ולשרת את תושבי אשדוד", לסרי. צילום: אורי קריספין
מי עוד במרוץ? יושב ראש האופוזיציה בעירייה שמעון (סניה) כצנלסון, שאמר לעיתון: “חד וחלק אני מתכוון להתמודד לראשות העיר. אני חושב שהמנהיגות של העירייה כיום היא מנהיגות שגויה שנכשלה בהרבה תחומים. ראינו את זה בתכנית להפרדת פסולת: התכנית נכשלה, ו-70 מיליון שקל הלך לטמיון; אנחנו רואים את זה היום בתכנית שאני קורא לה 'no way' של התחבורה הציבורית עם הפקקים בבוקר וערב;ונראה את זה בהסכמי הגג, שהם אומרים שזה לצעירים, אבל אני חושב שזה הסכם גג שלהם, בשביל הבחירות, כמו שהיה ב-2013 שדיברו על ההי-טק ותעסוקה, ובארבע השנים האחרונות לא קרה כלום. אסור לנו לקבל את התרבות הזו. התושבים יבינו את זה ויגיעו כולם לבחור במנהיגים שרוצים לשנות את זה”.
"חד וחלק אני מתכוון להתמודד לראשות העיר", כצנלסון. צילום: אורי קריספין
זקן השבט צבי צילקר שוקל, אך גם לא מציין במי יתמוך: “השאלה מוקדמת כיוון שאני לא צריך להתכונן כמו כל מועמד חדש לקדנציה תשיעית בעירייה. אבל יש הרבה שאלות שאני שואל את עצמי: כדאי או לא כדאי? צריך או לא צריך? מה אני רוצה לשבור שיאים. אני עושה כמיטב יכולתי להגן על העתיד, ולהגן על העתיד זה לאו דווקא אומר לרוץ. יכול להיות שהגיע הזמן בגילי לזרז את הצעירים, להתאחד, ללכת יחד, לגייס אנשים נוספים. לא מוכרח שאני אהיה נושא הדגל. אני רק מבטיח לך שכל מי שייבחר וירצה את עזרתי, יקבל אותה כמו שצריך. חשוב שיהיו שחקנים חדשנים בזירה”.
"חשוב שיהיו שחקנים חדשנים בזירה”, צילקר. צילום: אלכס זגר – גיני
ואילו לדברי חברתו לסיעה הלן גלבר: “תושבים רבים לוחצים עליי להתמודד, ואני שוקלת זאת במלוא הרצינות. ברגע שאגיע להחלטה, אכנס מסיבת עיתונאים וכולם ידעו על כך”.
"לוחצים עליי להתמודד", גלבר. צילום: פבל
גם חברם הנוסף לסיעה ד”ר אלי לחמני אמר שאינו פוסל את האפשרות שירוץ: “יכול להיות. אני מנסה לחבר כמה שיותר, אני חושב שהדרך היא מיעוט מתמודדים. אני כן רוצה לראות שאנחנו רצים בראש חץ ולוקחים את הבחירות האלה. ואני רואה את עצמי חלק מאותו ראש חץ שיהיה. שהמועמד מתוך הקבוצה ייבחר בעוד כמה חודשים לאחר מבחן הציבור. מי שמחזיק יותר מול הציבור, הוא שיוביל את כל הקבוצה”.
"מי שמחזיק יותר מול הציבור, הוא שיוביל את כל הקבוצה", לחמני. צילום: פבל
עוד נציג אופוזיציה שחושב ברצינות על האפשרות להתמודד על הראשות הוא עו”ד נעים שומר, חברו של כצנלסון לסיעה במועצה. “אני שוקל בחיוב להתמודד לראשות העיר”, אמר שומר לכתבת “כאן דרום”. “אני חושב שבבחירות האלה יהיה קרב על אופייה של העיר. בכל מקרה צריך להיאבק כדי לא לתת לעיר ליפול לידיים של חרדים. הציבור הלא חרדי צריך להתעשת, להתעורר ולהשתתף בבחירות. אני קורא לציבור הזה לבא בהמוניו ולהצביע, לא משנה עבור מי. חשוב שהם ישתתפו בהצבעה כי אחת מהתוצאות הקשות של הבחירות הקודמות היא שהחרדים באו בשיעור של 100 אחוז הצבעה, הציבור הלא חרדי הגיע בקושי ל-40 אחוז, והתוצאה הנוראית שאוכלוסייה שחלקה 22-20 אחוז, שזה חמישה—שישה מנדטים, יש להם עשרה מנדטים. אני הלוחם העיקש ביותר בנושא הזה, האדם הכמעט יחיד שיצא נגד המגמה הזאת”, סיכם שומר.
ושאלת השאלות היא: מי עוד יכנס למרוץ בשנה וקצת שנותרה.
"הציבור הלא חרדי צריך להתעשת", שומר. צילום: פבל
חלומה של שירז תושבת מבשרת ציון היה לפגוש את מפקחת חלי לוי, קצינת השיטור העירוני באשדוד, לאחר שנחשפה אל דמותה בסדרה "גיבורים". בסיוע עמותת "Make a Wish" חלומה של שירז התגשם הבוקר והיא הפכה שוטרת ליום אחד יחד עם קצינת המשטרה חלי.
צילום:דוברות המשטרה
הבוקר הגיעה שירז אל תחנת המשטרה באשדוד שם המתינו לה שוטרי ופקחי יחידת השיטור העירוני וקיבלו את פניה כשהיא מלווה בבני משפחתה ונציגי עמותת "Make a Wish". לאחר שעלתה על מדי המשטרה וקיבלה לרשותה מכשיר קשר, ערכו השתיים סיור בוקר בתחנת המשטרה במהלכו פגשו את סגל הפיקוד ושוטרי התחנה. מיד לאחר מכן ביקרה שירז במחלקת הזיהוי הפלילי שם הוענקה לה תעודת השוטר ליום מיוחד זה והעתק טביעות אצבע וכף יד שנדגמו ממנה.
לאחר מכן, הצטרפה שירז לצוות השיטור העירוני ויצאה לסיור בגזרת העיר אשדוד וסיור בחופי הרחצה בעיר כשהיא נוסעת ברכב הייעודי לנסיעת שטח ולמדה על עבודתם של השוטרים ופקחי הרשות המקומית ביחידת השיטור העירוני למען איכות חיי התושבים וביטחונם.
לאחר ארוחת צהריים חגיגית שנערכה לכבודה של שירז ומשפחתה המלווה, כיבדה הגיבורה הטריה את השוטרים בטקס הרמת כוסית לקראת ראש השנה שנערך בצהריים.
לסיום היום, במעמד מרגש, העניקו השתיים אחת לשנייה שי צנוע ואיחלו זו לזאת – שנה טובה !
אשדוד צריכה פוש!
אתר "כאן דרום אשדוד" משיק אפליקציה חדשה שעתידה
לתת פוש לחוויית הגלישה שלכם.
בחודשים האחרונים הפך "כאן דרום אשדוד" לאתר האינטרנט המוביל באשדוד.
האתר מספק לגולשים את החדשות העדכניות ביותר, את הסיפורים הכי חמים, את ידיעות הספורט החשובות ביותר ואת הרכילויות שאסור לפספס.
לאחר שהאתר ביסס את מעמדו בקרב הגולשים, עולה לאוויר גם האפליקציה החדשה.
בשנייה שאנחנו נדע, גם אתם תדעו.
האפליקציה שולחת עדכונים LIVE בהודעות פוש ואתם יודעים ברגע האמת מה קורה בעיר.
גם אתם יכולים לעדכן אותנו – באמצעות האפליקציה תוכלו ליצור קשר מידי עם מערכת האתר
ולדווח על אירועים המתרחשים בעיר ועל נושאים חשובים שלדעתכם דורשים סיקור.
השימוש באפליקציה נוח וקל, חיפוש התוכן מתבצע בקלות וכמובן שניתן לקרוא בה את המהדורה הדיגיטלית של העיתון המודפס.
אנו בטוחים שחבלי הלידה יהיו קצרים ושאפליקציית "כאן דרום אשדוד" תהפוך עד מהרה לחלק משמעותי ובלתי נפרד מחוויית הגלישה שלכם ואפילו לחלק מההתנהלות העירונית שלכם.
אפליקציית "כאן דרום אשדוד" זמינה להורדה באפסטור ובגוגל פליי.
בתאריך 17.9.17 נחנך מבנה מחלקות רווחה ברחוב אליאשווילי 3 ברובע ה' שכולל את המחלקה לשירותים חברתיים האזורית עבור רבעים א',ד',ה',סיטי ומרינה, ואת המחלקה העירונית לשיקום.
המחלקה לשיקום נותנת שירות לכ-2,200 משפחות מכל רחבי העיר, והיא מונה כ-150 עובדים המפעילים כ-20 מסגרות בתחומי השיקום השונים, מתוכם כ- 25 עובדים במבנה החדש. את המחלקה מנהלת עו"ס אורנה טובאייס.
קרדיט: פאבל טולצנסקי
המחלקה האזורית לשירותים חברתיים, מעניקה שירות לתושבי חמישה רובעים בעיר. 30 עובדי המחלקה מעניקים שירות למעל 4,000 קשישים וכ-1,000 משפחות. את המחלקה מנהלת עו"ס רחל רמר.
את הטקס פתחה להקת "שרים מהלב" ששרו את השיר "רק בגלל הרוח" – מילים מיכה שטרית, לחן לאה שבת. להקת "שרים מהלב" היא הרכב מוסיקלי חדש, רב נכותי, בניהולו של נועם לוי, תראפיסט במוסיקה. ההרכב מתאמן מזה כחודשיים וכבר הופיעו ביום הערכות לצוותים במסגרות השיקום.
קרדיט: פאבל טולצנסקי
את הטקס הנחו שתי עובדות סוציאליות:הילה מלכא, עובדת סוציאלית משפחות תחום עיוורים ולקויי ראייה במרש"ל- מחלקת שיקום, ולימור בן ארי, עובדת סוציאלית תחום משפחות ועובדת סוציאלית לסדרי דין במחלקה האזורית לשירותים חברתיים.
קרדיט: פאבל טולצנסקי
שר הרווחה חיים כ"ץ, ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי ויו"ר ועד העובדים גב' איריס נפתלי ברכו את עובדי המנהל ושבחו את עבודתם, תוך ציון לשבח של המינהל על תנופת פיתוח המבנים והמסגרות הטיפוליות.
את הכיבוד המרשים הכינו והגישו "קפה בכיף" – קייטרינג חברתי, פרוייקט תעסוקתי חדש של המינהל בו חניכי רשת צמיחה (בעלי מוגבלויות) מכינים את הכיבוד וממלצרים.
קרדיט: פאבל טולצנסקי
לפני כשבוע דיווחנו לכם על מחאת ההורים לילדים אלרגים בעיר אשדוד. אותם ילדים הלומדים בגנים ובכיתות א'- ב' הופתעו לדעת כי הם לא זכאים לסייעת מלווה בשעות פעילות הצהרון. יתרה מכך, ההורים הם שצריכים לממן את הסייעת, מאחר ומשרד החינוך מממן סייעת רק לאורך יום הלימודים עצמו. ענץ כץ, אמא לילד עם אלרגיה לחלב אמרה לנו אז: "אמרו לי חד משמעית לא מכניסים ילדים ילדים עם אלרגיות לגן. אנחנו כמה אמהות, אצלנו האלרגיה היא לחלב, אבל יש גם אמהות עם אלרגיות לבוטנים, ביצים וכו. שתביני עלות של סייעת רפואית כפי שמעתה מתחייב היא בין 40-60 לשעה. 3 שעות ביום זו הוצאה מטורפת ( בחודש: 2,700-4,200 ש"ח)" אלא שהיום בג"צ קבעו כי מדובר בהחלטה מפלה, כך הוחלט שהדרישה הלא שוויונית תבוטל וחוזר המנכ"ל יותאם לכל הצהרונים.
בסוף חודש שעבר הוגשה עתירה לבג"ץ בשם עמותת יה"ל (העמותה לאלרגיות מזון) ובשם הורים לילדים אלרגיים, שנתקלים בסירוב להשתתפות ילדיהם במסגרת הצהרונים, והיום (שני) התקיים הדיון בעניין. העתירה הוגשה נגד משרד החינוך, משרד הכלכלה, משרד האוצר, משרד הרווחה ועוד 15 רשויות מקומיות ועוסקת בהדרה של ילדים הסובלים מאלרגיות מסכנות חיים ממסגרות הצהרונים המופעלות ברשויות המקומיות השונות (קרדיט: מעריב).
לאחר הנצחון אמרו בעמותת יה"ל (העמותה לאלרגיות מזון) :"החל מרגע זה יבוטל הנוהל המפלה בו נדרשו הילדים האלרגיים לממן סייעת פרטית או לחילופין להיות מודרים מהמסגרת!
הצהרת משרד החינוך שקיבלה תוקף ע"י בגצ מבהירה באופן חד משמעי כי על הצהרונים, שכאמור מפוקחים היום ע"י משרד החינוך, יחול חוזר מנכל משרד החינוך הקובע נהלים ברורים ומסודרים להתאמת המסגרת גם לילדים האלרגים.
משרד החינוך התחייב גם להקים מוקד טלפוני לטיפול בפניות פרטניות .
עמותת יהל, העמותה לאלרגיות מזון: "אנחנו שמחים שגם שופטי בג"צ התייחסו בדברם לחשיבות שבעתירה ואימצו את הצהרת משרד החינוך. החל מרגע זה ילדים אלרגים לא יופלו במסגרות הצהרונים".
יריד הלימודים עבור ציבור העולים שהתקיים בבית העולה איתן, שם לו מטרה להציג למאות העולים את המערכת הלימודים בישראל, את המוסדות להשכלה גבוהה והמסלולים המקצועיים, תוך התמקדות בתכנים ובמגוון מסלולי הלימוד ואפשרויות ההכשרה. "מדובר בפרויקט חדש המשותף למחלקת הקליטה של עיריית אשדוד ולמשרד העלייה והקליטה, ומאפשר לעולים לתכנן את צעדיהם גם בתחום הלימודים וההכשרה המקצועית" אומרת גב' דניאל שמלב, מנהלת מחלקת הקליטה של עיריית אשדוד.
במחלקת הקליטה מסבירים עוד כי המגוון הרחב של קורסים והיצע הפקולטות להכשרה מקצועית, מהווים מסלולי לימוד מאוד אטרקטיביים עבור ציבור העולים החדשים, אשר יפתח בפניהם אפשרויות מגוונות להשתלב בחברה הישראלית ולרכוש מקצוע חדש בהתאם לדרישות שוק העבודה בארץ.
ביריד הלימודים השתתפו אוניברסיטאות ומכללות, מכונים ומרכזי לימוד ובהם: האוניברסיטה הפתוחה, מכללת סמי שמעון, עמל הישגים, מכללת ספיר, מכללת אחווה, לפיד, עתיד, המכללה למנהל, חברת טל-רן והתאחדות המהנדסים והאדריכלים.במקביל, באולם הספורט של ביה"ס "אמירים" השוכן בסמוך לבית העולה ברובע י', נערך יריד "החיים לאחר ביה"ס" עבור הורים וילדים. במסגרת זו נחשפו המשתתפים למידע חשוב על פעילות החוגים והמתנ"סים באשדוד, על ניצול מיטבי של שעות הפנאי שלאחר בית הספר ועל המסגרות המשלימות בהם יכולים ילדיהם לפתח כישורים ויכולות במסגרות הלא רשמיות. הורים רבים התרשמו מההיצע ומיהרו להירשם ולרשום את ילדיהם.
סגן ראש העיר והממונה על הקליטה מר ולדימיר גרשוב, בירך את ציבור המשתתפים ואת המארגנים על הפקתו של יריד מוצלח המוסיף נדבך נוסף בתהליך הקליטה של העולים.
בית הדין הארצי לעבודה קבע באופן סופי: ההסתדרות הכללית היא ארגון היציג בקרב עובדי נמל אשדוד. בפסק הדין שניתן לפני דקות אחדות (ב') בית הדין קבע כי הכרזת ההסתדרות הלאומית בחודש ינואר השנה על יציגות בקרב עובדי הנמל היא חסרת תוקף והדגיש כי הצטרפות העובדים אליה הייתה מטעמים טקטיים ולא הצטרפות אותנטית ובתום לב. את ההסתדרות הכללית ייצגו בהליך: עו"ד ארנה לין ועורכי הדין איריס ורדי, אלעד מורג, מאיה צחור-אבירם וסיון רדיאן מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.
יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בירך על החלטת בית הדין ואמר: "לאחר שקיימנו את הבטחתנו לעובדי הנמל בסוגיית הביטחון התעסוקתי, נמשיך לעמוד לצדם כדי להבטיח את עתידם באתגרים שנכונו לנו בעתיד".
יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי, הוסיף: "אנחנו שמחים שבית הדין קיבל את עמדתנו ועשה צדק למאבק הארוך שההסתדרות עשתה למען עובדי נמל אשדוד. בהזדמנות זו אני קורא לכלל העובדים בנמל אשדוד לחזור לבית האמיתי שלכם – ההסתדרות הכללית".