קבוצת תלמידים מהחטיבה של מקיף ה' באשדוד גייסו תלמידי כיתה ו' בבי"ס צמח בעיר, במטרה לאתר כלבי ים באנטארקטיקה. זאת במסגרת המעבר שלהם לשלב השני באולימפיאדת רמון לחלל לזכרו של אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון. קבוצת תלמידי החטיבה שנבחרה לאולימפיאדה על ידי אלינה גור, רכזת המצוינות במקיף ה' צלחה את השלב הראשון באולימפיאדה ובשלב השני הם היו צריכים לגייס קהילה להמשך ובחרו בתלמידי צמח, ביה"ס המזין את המקיף.
לקראת השלב השני, תלמידי החטיבה במקיף הרצו בפני תלמידי כיתה ו' על החלל ולוויינים וחילקו להם הוראות מדויקות כיצד לבנות לווין. לאחר סיום מוצלח של בניית החללית בפעילות יצירתית בהנחיית תלמידי החטיבה, התלמידים נחשפו למאגר גדול של תמונות לוויינים אזרחיים בשמי אנטארקטיקה.
כל תלמיד סרק מספר רב של תמונות לויין בניסיון לאתר את אוכלוסיית כלבי הים הנמצאת בסכנת הכחדה, ואיתרו חלק מהם תוך חישוב מיקומם המדויק על הקרקע הקפואה והמושלגת.
אלינה גור רכזת המצוינות במקיף ה': "מטרת התחרות היא לטפח מצוינות מדעית-טכנולוגית בקרב תלמידי חטיבות הביניים באמצעות הזדמנות למידה יצירתית, מנומקת ומבוססת, תוך פיתוח חשיבה איכותית וכמותית. במהלך גיבוש הפתרון של הבעיה הקבוצות מתייעצות עם מומחים, מאתרות חומרים רלוונטיים באינטרנט ועוד. התחרות הארצית לזכרו של אילן רמון המתקיימת אחת לשנה. גמר האולימפיאדה שכוללת שלב נוסף וחצי גמר, יתקיים בחודש מרץ הקרוב.
ענת זלמנסון-קוזניצוב, בת 37 מגן יבנה, חזרה לפני כמה שבועות ממדינות רבות בארצות הברית, ששם הוקרן סרטה התיעודי המצליח “מבצע חתונה”, סרט המספר על מבצע בלתי ייאמן שתכננו הוריה בשנת 1970 בלנינגרד ונושא את אותו השם. בקרוב היא יוצאת לסבב נוסף של הקרנות שיתמקד בעיקר בפלורידה.
הוריה היו מסורבי עלייה בברית המועצות והחליטו לברוח לישראל ולגבש קבוצת יהודים שתנסה לחטוף מטוס ריק כדי לברוח לישראל. הם הצליחו לגייס 16 חברים לאחר ששוחחו עם רבים ולקנות את כל כרטיסי הטיסה במטוס הקטן. התכנון היה לביים כי מדובר בנסיעה לחתונה, להשתלט על הטייסים, לקשור אותם ולהניחם מוטלים בשקי שינה, כדי שלא יקפאו מקור, ולהטיס את המטוס אל מעבר לגבול.

זה המטוס שאמור היה להחטף
המטרה הייתה להגיע לישראל, אך כיוון שלא היה מספיק דלק הם תכננו לברוח לשבדיה ושם להחזיר את המטוס לברה"מ. אחד מן החברים שגויס היה טייס מקצועי, אולם הקג”ב כבר ערך אחריהם מעקבים, עקב הלשנות ושמועות וחוסר יכולת לשמור על המבצע בסוד, וערך להם מארב במקום. הם נלכדו, נשפטו בעוון בגידה במולדת, ועל שניים מהם נגזר דין מוות. כל מהדורות החדשות בעולם סיקרו את המעצר ואת פרטי המבצע בהרחבה, והפגנות מלאות עוצמה של הקהילות היהודיות ברחבי העולם נערכו למען שחרורם.
הסיפור הבלתי ייאמן נשכח מעט עם השנים. רק לאחר 45 שנה החליטה הבת ענת לחשוף דרך מסע אישי את סיפור הוריה, הנחשבים לגיבורים בארץ ובעולם המערבי, אך ברוסיה מכונים עדיין “טרוריסטים”. אימה נידונה ל—10 שנות מאסר, ואביה לעונש מוות. הסרט המרתק מתאר את ההתרחשות המטלטלת ועמוסת התפניות והפרטים בצורה מרגשת במיוחד, כולל גם את התערבותה של גולדה מאיר בנושא ופנייתה אל שליט ספרד הגנרל פרנקו לבטל את רוע הגזירה.

ענת ואביה, מתוך הסרט. באדיבות רשות השידור
הסרט, שזכה בפרסים רבים, נרכש בין היתר להקרנה במערכת החינוך באמצעות תכנית סל תרבות וכן הוקרן לאחרונה במפגש עם שר הביטחון אביגדור ליברמן.
“עוד כילדה תמיד שמעתי מכולם את המשפט: “ההורים שלך גיבורים”, מספרת ענת. “הסיפור שהסעיר את העולם בשנות ה-70 החל להתפוגג מהזיכרון עד שכמעט ונשכח לגמרי. בגיל 29 התחלתי לחקור בארכיונים ולגלות סרטים רוסיים, שבהם המציאו את ההיסטוריה מחדש וכינו את הוריי ‘טרוריסטים’”.
בצילומי הסרט ענת נסעה עם אימה סילווה לשחזר את מסעם בדרך לחטיפת המטוס עד לתא המעצר הטחוב והנוראי שבו שהתה אימה, אז בת 25. שם היא מספרת על זיכרונותיה הקשים, המעוררים צמרמורת בקרב הצופה ואף גורמים לענת לפרוץ בבכי.
“התחקיר שלי היה מעמיק ונמשך שנים, ואף ראיינתי אנשי קג”ב כדי להבין גם את הצד שלהם”, מספרת ענת. “דרך שילוב של ראיונות מרתקים, שאחד מהם הוא ריאיון של הוריי בתחנת הרדיו של הבי—בי—סי בלונדון, ודרך ארכיונים נדירים ושחזורים, שנעשו הן בישראל והן ברוסיה, חשפתי לציבור לראשונה מנקודת מבט אינטימית את הסיפור המלא והמרתק של קבוצת אזרחים ששינו את ההיסטוריה וסדקו את מסך הברזל”.

ענת ואמה בפרמיירה של הסרט בסינמטק. צילום: עדי אדר
אביה של ענת, אדוארד קוזניצוב, נולד במוסקבה ב-1939. למרות העובדה שגדל בסביבה קומוניסטית, כבר מגיל צעיר הביע דעות המתנגדות למשטר. אדוארד היה מתאבק מקצועי, למד פילוסופיה באוניברסיטה והתגייס לצבא הסובייטי בתקווה שיציבו אותו מחוץ לגבולות ברית המועצות, וכך יוכל לברוח, אך השאירו אותו במוסקבה.
בהיותו בן 22 הוא נעצר על עריכה והפצה של עיתון מחתרתי אנטי—סובייטי, וגזר דינו היה שבע שנות מאסר בתנאים חמורים. לאחר שחרורו ב-1969 הוא נאלץ לעזוב את מוסקבה, ומכיוון ששמע על כך שבריגה נתנו לכ—1,000 יהודים אישורי יציאה, החליט לנסוע לשם.
בריגה הוא לא הרגיש בודד, הוא התחבר מייד למחתרת הציונית של אנשים כמותו, אנשים שלא פחדו להגיד את אשר על ליבם, והתאהב באימה של ענת — סילווה זלמנסון — אשר הייתה פעילה מרכזית במחתרת הציונית. חודש לאחר שהתחתנו ב-1970, סיפרה סילווה לאדוארד על הצעה שקיבלה: לברוח מברית המועצות באמצעות חטיפת מטוס ריק במסווה של נסיעה לחתונה מקומית. הוא הסכים, ושניהם גייסו את חבריהם למבצע. אדוארד באופן טבעי הפך להיות מנהיג הקבוצה, נסע ללנינגרד לדבר עם הטייס מארק דימשיץ ולתכנן את כל פרטי התכנית.
סילווה זלמנסון, אימה של ענת, הייתה האישה היחידה שהועמדה לדין במשפט לנינגרד והראשונה לעמוד על דוכן הנאשמים. שם היא זעקה בגאון: “אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני. לשנה הבאה בירושלים הבנויה!” דבריה אלו הדהדו ברחבי העולם וגרמו לה להיות לסמל מאבק יהודי ברית המועצות בתחילת שנות ה—70. ההורים נאסרו ושוחררו רק ב—79', אז עלו לארץ.
אימה של ענת גדלה בריגה למשפחה יהודית מסורתית וציונית ומילדותה חלמה להגיע ולחיות בישראל. בגיל 20 החלה בפעילות ציונית, הפיצה ספרי לימוד בעברית לקהילות שונות בברית המועצות, האזינה לרדיו "קול ישראל" ברוסית והשתתפה בעוד “פשעים” בסגנון זה. סילווה ביקשה אישור יציאה לישראל פעמיים, אך קיבלה סירוב, ותמיד נאמר לה באטימות: “את תירקבי כאן, אבל לעולם לא תראי את ישראל שלך!”
לאחר שהמבצע הנועז שהוציאו לפועל הוריה של ענת נכשל, העיתונות הסובייטית שמחה על כך שהפושעים קיבלו את עונשם, אך בעולם המערבי רבבות אנשים דרשו: “שלח את עמי!” הסובייטים התחילו לשחרר יהודים, אך חברי הקבוצה נשארו לשלם באופן נוראי את מחיר החופש.
ענת נולדה בישראל, ולידתה המרגשת אף מתועדת בסרט. היא למדה הפקה ויצירה במכללת ספיר. לאחר מכן למדה קולנוע בלונדון וכן ביימה שם כמה סרטים קצרים שהשתתפו בפסטיבלים מובילים. כאשר חזרה לארץ עסקה בעיקר, תחת השם ענת ז”ק, ביצירת וידיאו קליפים לאמנים ידועים כמו ירמי קפלן וג’ולייטה. היא יצרה סרטי תדמית לחברות גדולות כמו קליניק, לוריאל והמשביר לצרכן, אולם עבורה הייתה זו שאיפה ארוכת שנים לספר את הסיפור של הוריה שלה בשפה הקולנועית. ובימים אלו היא אף מפתחת תסריט עלילתי המבוסס על ספרו של אביה “יומני כלא” ועל סרטה הדוקומנטרי “מבצע חתונה”.

זלמנסון מראיינת לסרט את הגנרל לשעבר בק.ג.ב אולג קלוגין
לדבריה, עובדת היותה בת יחידה גרמה לה להיות עצמאית, לא להיות תחרותית, לגור לבד מגיל צעיר וגם לצאת ללימודי הקולנוע בלונדון, לזכות בכל תשומת הלב של הוריה, אך לא להיות מפונקת.
“אני נושאת את השם הכפול של הוריי”, היא מספרת, “מאז שהתחלתי ללמוד קולנוע תמיד ידעתי שאחד הסרטים החשובים שארצה לעשות יעסוק בפרויקט החיים שלי – סרט על הסיפור של הוריי, סיפור משפחה אישי, שהפך להיות חלק מההיסטוריה של כולם. כשהייתי קטנה, הסיפור עדיין היה זכור לכולם, אבל במרוצת השנים הוא החל לדהות מהזיכרון הציבורי, או שנעשו סרטים שתיארו רק על קצה המזלג את הסיפור המרתק. למעשה, הסרטים היחידים באורך מלא על הסיפור הם מרוסיה, והסרטים הללו מכנים את חברי הקבוצה 'טרוריסטים' ומכתיבים את ההיסטוריה בצורה שקרית ודמיונית.
"רק כאשר התחלתי לעבוד על הסרט התחלתי להבין לעומק את משמעות המעשה וההקרבה של הוריי. מצאתי ארכיונים נדירים, ראיינתי בכירים לשעבר בקג”ב שטענו שלא הייתה בעיה של הגירה בברית המועצות, ושהיו אולי 20 אנשים שקיבלו סירוב יציאה. גיליתי פרטים וסודות בסיפור שעדיין לא ידועים לכלל הציבור, והבנתי שגורל הזיכרון מוטל על כתפיי. הסיפור מעורר השראה ומזכיר לכולנו שיש לאזרחים כוח, ואפילו בן אדם אחד יכול לשנות את ההיסטוריה. הוא רק צריך להיות מוכן לשלם את המחיר”.
עוז אלמוג, סוציולוג והיסטוריון מאוניברסיטת חיפה, כתב על הסרט: “הסרט הזה הוא מאסטר פיס. דמותו של קוזניצוב, ועוד יותר של זלמנסון, כובשות בעוצמתן, פיקחותן וחינניותן. גם ענת הבת הבימאית המקסימה היא חלק בלתי נפרד מהתיעוד המרגש שמחזיר את האם הגיבורה לביקור ברוסיה. את הסרט הזה צריך לראות כל ישראלי, ובוודאי כל עולה מברית המועצות לשעבר וצאצא של כל עולה חדש”.

סילווה זלמנסון חוזרת לכלא שבו ישבה – מתוך הסרט "מבצע חתונה". צילום: אנדרס וורהוסטין באדיבות רשות השידור
ענת היא רווקה. לדבריה, חשוב לה כרגע לעבוד על הקריירה שלה ולהיות חופשייה. היא חושבת בעתיד על הקמת משפחה, אך אינה חיה לפי מוסכמות. היא הגיע עם אימה לגן יבנה ב—85' לאחר גירושי הוריה בהיותה בת שנה. לצורך עשיית הסרט ענת חזרה לגור עם אימה בשנים האחרונות.
"אמא שלי לא התחתנה שוב", אומרת ענת. "היא הייתה מהנדסת מכונות באלתא באשדוד והיא גם ציירת מצליחה עד היום. אבא היה עורך בעיתון וסטי ובנוסף פרסם חמישה ספרים שתורגמו לכמה שפות. הוא נשוי בשנית וחי במוצא עלית".
זה לא מאכזב לדעתך שהסרט מסתיים בהפי אנד וברגע המרגש של לידתך, כשכל מה שרצו הורייך זה את החירות שלהם, לעלות לארץ ולהקים משפחה, והם נראים כל כך מאושרים, אך הם מתגרשים לבסוף. החירות הזאת הפכה אולי בארץ פתאום לשגרה מובנת מאליה עבורם?
“ממש לא. הם מעולם לא קיבלו את החירות כדבר מובן מאליו, לא הם ולא אני. זו הייתה מערכת יחסית שלא יכלה להצליח, כי הם הכירו רק 10 חודשים לפני שנעצרו, היו נשואים רק ארבעה חודשים ולא ראו אחד את השני תשע שנים, וזו לא בדיוק מערכת יחסים נורמאלית. הפרידה שלהם הייתה מאוד ידידותית, בלי אישיו, בלי מריבות או דרמה. הם נשארו חברים מאוד טובים, והדרמה היחידה הייתה של אנשים שפנטזו על קשר רומנטי כי היא חיכתה לו”.
הורייך הם עדיין אנשים הרפתקנים?
“הם ממש לא אנשים שמחפשים אקשן, אלא להפך, רק שקט, וזו הייתה לחלוטין אפיזודה חד פעמית. עובדה שאחרי שהגיעו לארץ הם ניהלו חיים שקטים”.

מדוע בעצם תמיד זוכרים רק את המקרים של נתן שרנסקי ואידה נודל?
“תלוי את מי את שואלת. יש הרבה כאלו שיגידו לך, ‘מה, איך את לא מכירה את המבצע הזה?’ אידה נודל ושרנסקי היו הראשונים שהתפרסמו והביאו את הסיפור למודעות כלל עולמית, אך הם לא אסירי ציון הראשונים. למעשה, אידה נודל נעצרה כי היא דיברה על המעצרים של ,מבצע חתונה,, ושרנסקי ציטט את אימא שלי במשפט שלו”.
בתקופה המקבילה בעונה שעברה מ.ס אשדוד עמדה על 11 נקודות זכות והתמקמה עשירית בטבלת ליגת העל. כיום, אחרי 11 מחזורי ליגה, קבוצתו של עמיר תורג’מן שקועה עמוק בבוץ ונועלת את הטבלה עם חמש נקודות בלבד. תחילה נדמה היה שחילופי המאמנים עשו את שלהם, והחלפתו של ראובן עטר בעמיר תורג’מן תביא את הישועה לעיר הנמל. זה אמנם עבד טוב יותר, כיוון שתורג’מן הפיח רוח חיים שהייתה חסרה בקרב האשדודים, אך לא מספיק כדי לייצר תוצאות על כר הדשא וכדי שנוכל להצביע על מגמה חיובית.

עמיר תורג'מן. צילום: אורי קריספין
אשדוד סוחבת איתה כבר הפסד שלישי ברציפות, האחרון שבהם היה ביום ראשון השבוע להפועל רעננה באצטדיון הי”א. אם זה לא מספיק, הרי ששני המשחקים שעומדים לפניה ויסגרו את הסיבוב הראשון — מול מכבי תל אביב ומול הפועל חיפה — בוודאי לא יכולים לבשר על אופטימיות בקרב האדומים-צהובים.
במ.ס אשדוד חשבו לנצל את פגרת שלושת השבועות כדי להתחבר יותר לעמיר תורג’מן ולהטמיע את סגנון המשחק שלו על ידי סשן אימונים אינטנסיבי. הקבוצה יצאה למחנה אימונים של שלושה ימים בקיסריה ואף קיימה משחקי מבחן מול מכבי פתח תקווה ועירוני נשר. המחנה, שהוגדר כמוצלח, ושני משחקי האימון הפיחו תקווה בקרב תורג’מן וחניכיו, אך ברגע האמת הם המשיכו בירידה החדה.
אנשי מ.ס אשדוד סיימו את המפגש מול הפועל רעננה בתחושות קשות ואכזבה גדולה, בעיקר כיוון שמ.ס לא הצליחה לנצל את העובדה שיריבתה שיחקה עם 10 שחקנים ונכנעה לטעות שיפוט שהובילה לניצחונה של האורחת. חזרתו של יואב ג’ראפי לשער הייתה אמורה להחדיר ביטחון ומוטיבציה, אך ניכר כי גם השוער עצמו עדיין חלוד ומהוסס. אם נוסיף את היעדרותם של גדי קינדה, ניר ברדע וקרלו ברוצ’יץ’, על פניו לתורג’מן יש את התירוץ המושלם לאיבוד הנקודות. עם זאת, באשדוד יודעים שהיה מדובר במשחק שהם היו צריכים לנצח בו למרות החיסורים. מ.ס לא נפלה מהקבוצה מהשרון, אך הייתה נאיבית מדי ולא הפגינה אופי הדרוש למשחקים מן הסוג הזה. בקבוצה בהחלט מתחילים להפנים כי ביכולת הנוכחית ועם קצב צבירת נקודות דל כזה הדרך חזרה לליגה הלאומית לא רחוקה.
“נכון לעכשיו אנחנו הקבוצה הכי גרועה בליגה”, אמר שחקן בקבוצה ל"כאן דרום". “אם לא נרים את עצמנו ונתעשת, אנחנו יכולים לרדת ליגה, וזה יהיה כתם על כולנו”. מירו בן שמעון, שחקן העבר של האשדודים, דווקא לא מאמין בחומר הקיים וחושב שהקבוצה של תורג’מן חייבת לבצע חריש בסגל הקבוצה כדי לשרוד. “אשדוד הביאה מאמן מוכשר מאוד עם ידע ויכולת מוכחת, אבל הוא לא קוסם”, הוא מנתח את המצב. “עמיר אומר שהוא רוצה למצות את הפוטנציאל שיש בקבוצה, אבל אני חושב שהוא טועה, אשדוד חייבת לעשות שינויים גדולים מאוד באיכות השחקנים בינואר אם היא רוצה להישאר בליגה. אני לא מאחל לכך, אבל ביכולת הזו היא תרד ליגה. גם עם החזרה של ג’ראפי לשער, שהוא כמו חומה בצורה, יהיה לאשדוד קשה”.
בקרב לא מעט קבוצות כדורגל בארץ ובעולם הנוסחה היא מאוד פשוטה: חשוב להשאיר את מלוא הנקודות במגרש הביתי, ואילו במשחקי החוץ ניתן להסתפק בתיקו או במקרה הרע להפסיד. במקרה של אשדוד, קבוצה שכיום נלחמת על חייה, הנתונים רחוקים מאותה נוסחה ולא משביעי רצון כלל. מחמישה משחקי בית שקיימה מ.ס העונה היא הפסידה בארבעה מהם וסיימה בתיקו. בחישוב פשוט דובר בשישה אחוזי הצלחה בלבד במשחקי הבית. גם מאזן הכיבושים במגרש הביתי לא מרקיע שחקים עם שלושה בלבד לעומת 12 שערי חובה.
“אצטדיון הי”א הוא כבר מזמן לא מבצר, בטח לא עם מעט האוהדים שמגיעים”, אומר בן שמעון. “אני מאמין שכשיהיו תוצאות, הקהל יחזור ויוכל להשפיע ולדחוף את הקבוצה”. כך או כך, משהו בהחלט רע קורה לקבוצה מעיר הנמל כשהיא מגיעה למשכנה באצטדיון הי”א עד כדי כך שבחוץ היא מרגישה נוח מעט יותר.
חודש ינואר הקרוב הוא לחלוטין חלון הזדמנויות עבור מ.ס אשדוד, והיא צפויה להתחזק בלפחות שלושה שחקנים. אחד שכבר הצטרף אחרי סאגה לא פשוטה הוא הקשר סידני דה פרייאטס. הברזילאי בן ה-23, ששיחק בעברו בבוטאפגו, הצטרף לאשדוד לשנה וחצי עם אופציה של המועדון לשנה נוספת ועם אופציית יציאה של שני הצדדים בינואר. קבוצתו האחרונה של סידני הייתה רקראטיבו אתלטיקו קטלאנו מהליגה של מחוז גויאש בברזיל.
באשדוד לא תולים את כל התקוות בסידני וכאמור פועלים על מנת להתחזק בינואר הקרוב. ייתכן שאור אינברום, שממעט לקבל דקות משחק בקבוצתו מאריבור יעשה את הדרך חזרה לאשדוד ויגיע לעזור לקבוצת נעוריו. הדבר תלוי בעיקר בגנט הבלגית, המחזיקה בכרטיסו, ולרצון שלה להשאילו לאשדוד. תורג’מן מעוניין לצרף גם את דור ג’אן מבית”ר תל אביב רמלה, שאותו הוא אימן ומכיר היטב. בקבוצה מודעים לביקוש הגדול סביב גדי קינדה, אך ספק גדול אם ג’קי בן זקן ייתן אור ירוק לשחרורו לנוכח המצב האנוש שבו נמצאת הקבוצה. ייתכן כי אם יימכר בכל זאת בינואר הקרוב, יהיה מדובר בחריצת גורלה של מ.ס אשדוד והנפת דגל לבן.
בן שמעון חושב שצריך להסתכל גם על טובת השחקן ומסכם: “אחד הדברים הכי בעייתיים בקבוצה הוא שמרגישים בחסרונו של שחקן כזה או אחר. בלי קינדה אשדוד נראתה ללא בעל בית וקפטן על המגרש. מצד שני, לכל שחקן יש מחליף ואי אפשר לעצור לו את הקריירה”.
חולות לוהטים: לפני כארבעה חודשים נחתם הסכם הגג באשדוד בטקס חגיגי שבו השתתפו ראש הממשלה, שרי האוצר והבינוי והשיכון יחד עם ראש עיריית אשדוד. ההסכם מדבר על בנייה של יותר מ-30 אלף יחידות דיור שיתפרסו בכמה מתחמים, בעיקר במעטפת של העיר ובמה שמכונה החגורה הירוקה המקיפה אותה, אלה הם שטחים פתוחים בעלי חשיבות אקולוגית שהעירייה עצמה קידשה בעבר את שימורם.
אולם במסגרת הסכם הגג יש כוונה לבנות שכונות רבות באותם שטחים. אחד מהם ולמעשה הגדול שבהם ממוקם סביב "הדיונה הגדולה" וגם פארק החולות. אלה הם שטחי חולות נודדים שנמצאים ממזרח לרבעים י', י"ג וט"ז.
זהו למעשה רובע י"ד ההיסטורי שבנייתו בוטלה לפני יותר מ-20 שנה וכעת יש כוונה להחיותו מחדש. על פי הסכם הגג ייבנו בשטח זה 13 אלף יחידות דיור והם ירחיבו את אשדוד הבנויה בצורה ניכרת על חשבון הדיונות והשטחים הפתוחים.
כל גופי שמירת הטבע והסביבה ואפילו המשרד להגנת הסביבה מתנגדים לתכנית הבינוי הזאת.
אך בימים אלה נעשה מצידם צעד אחד נוסף שמטרתו לסכל את התכנית. רשות הטבע והגנים וקק"ל מגישות כעת לוועדה המחוזית לתכנון ובניה תכנית עבור אותו שטח והן מבקשות להפוך אותו לשמורת טבע מוכרזת-חדשה. לפי התכנית שהגישה רשות הטבע ואותה אנחנו חושפים כאן שמורת חולות אשדוד תשתרע על פני כ-3,800 דונם ותיצור רצף עם שמורת הטבע חולות ניצנים שמדרום.

התכנית שהגישו רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל: שמורת טבע חולות אשדוד
הדיון צפוי להתקיים בשבועות הקרובים. אם הוועדה תאשר אותה, הדבר "יסנדל" את העירייה והיא לא תוכל לבנות במקום בנייני מגורים, לסלול כבישים ובכלל. כך שמדובר במירוץ נגד הזמן, כל צד מנסה להקדים את האחר באישור התכנית שלו.
תלמידות מדרשת אמי"ת ארחו שני לוחמים אשר סיפרו להן אודות הקרב בו נלחמו ונפצעו, על ההשלכות של הפציעה ועל המטרה לשמה יצאו לקרב. רפי פרץ מזכיר אגף התרבות בעיריית אשדוד ,שוחח עם תלמידות כיתה ז' על פציעתו ממטען צד בלבנון בשנת 1995. הוא נפצע באופן אנוש, ועבר תהליך שיקום ארוך, כאשר עד היום הוא איננו שומע באוזן אחת. רפי סיפר לתלמידות כי החליט לא לוותר על החיים, ולא לוותר לעצמו: הוא למד לימודים אקדמאיים, הקים משפחה והתמודד עם הקשיים הפיזיים והנפשיים של הפציעה.
תלמידות כתות ח-ט נפגשו עם יובל מימון ,סגן מנהלי של רשת אמי"ת בקהילת ירושלים, אשר נפצע בקרב בבינת ג'בל, במלחמת לבנון ה-2, בו נהרגו רועי קליין ז"ל ועוד 7 לוחמי גולני. יובל סיפר לתלמידות על השתלשלות הקרב ועל הדמויות הגדולות לצדם לחם.
בשני המפגשים התלמידות היו מרותקות וסרבו לצאת להפסקה על מנת לשמוע עוד מדברי האורחים.
הדס רוקח, תלמידת כתה ז:"שמענו מהלוחמים על נסים שאירעו להם- אני חושבת שההתמודדות שלהם עם הפציעה והבחירה שלהם להמשיך בחיים היא נס בפני עצמו".
רפי פרץ מסכם את הביקור המרגש: " הופתעתי מהקשב ומהרצינות של תלמידות כה צעירות, והתרגשתי לשמוע על ההשפעה שהיתה לשיחה עליהן. אם לרגע קט גרמתי לבנות לעצור ולחשוב על אלו ששילמו בגופם ונפשם ולהעריך ולהוקיר אותם – זכיתי . ואם אפילו תובנה אחת מתהליך השיקום שלי תהיה אבן שואבת עבורם בתהליך ההתבגרות שלהם – אז יותר מזכיתי".
לפני פרידה העניקו התלמידות לשני הלוחמים תעודות הוקרה על גבורתם ועל ההקרבה שלהם למען המדינה ובטחונה.
אורית קאופמן, מנהלת בית החינוך:" המפגשים עם גיבורי מערכות ישראל היוו עבור התלמידות חוויה מעצימה , חזקה יותר מכל שיעור חינוך, בה למדו על התמודדות עם משברים ומגבלות ועל הכרת הטוב לאלו שהקריבו עבור המדינה".
אוהדי הפועל 'אדומים' אשדוד החליטו לחמם את הגזרה המתוחה בין שתי קבוצות האוהדים של העיר אשדוד עם סרטון סאטירי פרובוקטיבי במיוחד.
בסרטון מתואר יו"ר עירוני אשדוד טל אספורמס כאדולף היטלר עם כתוביות שונות. הסצינה לקוחה מהסרט המפורסם 'הנפילה'. לאחר ש"כאן דרום" חף את הדבר, הסרטון הוסר מיו-טיוב.
https://youtu.be/a3XKdChBnfk
בשעה 11:26 התקבלה קריאה במוקד מד"א לכיש על תאונת עבודה במפעל באשדוד. למקום הוזנקו כונני מד"א לכיש ואמבולנס של מד"א. חובשי רפואת חירום של מד"א העניקו טיפול לגבר כבן 25 שנפגע מנפילת בטונדה על רגלו ופינו אותו במצב בינוני לחדר הטראומה בבית החולים אסותא באשדוד.
ביום שישי, 15 לדצמבר, תקיים החברה להגנת הטבע, את אירוע "קולות בחולות", הפנינג של מוסיקה בטבע, בדיונה הגדולה ביותר בארץ – הדיונה הגדולה באשדוד, הכניסה חופשית והציבור מוזמן. האירוע יתקיים בין השעות 9:00-13:00. בואו לטייל בחולות אשדוד, להכיר את החי והצומח, להתרגש ולהשתעשע במסלול לכל המשפחה, העובר בין דיונות נהדרות ועצי שקמה עתיקים וליהנות ממוסיקה ומהפתעות בדרך.
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי הדיונה הגדולה באשדוד, נמנית על רצועה הולכת ונעלמת של חולות החוף בישראל. בעשרות השנים האחרונות, תהליכים יומיומיים ודרסטיים, יוצרים פגיעה בלתי הפיכה ויומיומית בנוף הדיונות, אשר מצטמצמות ללא היכר. הסיבות לפגיעה וצמצום שטח החולות מגוונות – בין אם זה בעקבות פיתוח בלתי מרוסן ומתמשך של תחנות כוח, מכוני טיהור שפכים ובסיסים צבאיים, ובין אם זה שיפור תשתיות המחיה והתעבורה עבור תושבי הערים הסמוכות לדיונות כאשדוד ואשקלון.
כיום, המקום היחיד היום בארץ שמקיים מערכת אקולוגית סביבתית של דיונות, שמשמרות נוף, צמחים ובעלי חיים אופייניים וייחודיים, היא מערכת חולות ניצנים, בין אשדוד לאשקלון, הכוללת גם את חולות אשדוד והדיונה הגדולה, וגם אזור חשוב זה נתון לאחרונה תחת לחצי פיתוח מכל כיוון.
תאונת דרכים בשדרות משה דיין באשדוד, סמוך לאמפי: פארמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי לנהג רכב שהתהפך. הנהג כבן 18 פונה כשהוא במצב בינוני לחדר הטראומה בבית החולים אסותא באשדוד.

צילום: איחוד הצלה
הנשים הגיעו לסדרת הרצאות בנושא, כשאת הכנס פתחה ענבל סיקורין, האחות הראשית ממרפאת "נאמדיק" – מרפאת מומחים לגיל השלישי, אשר לא ירדה מהבמה עד שהשיבה לאחרונת הסקרניות שהמטירו מבול של שאלות
עשרות נשים חרדיות הגיעו לכנס "העצמת תפקודי המוח ושיפור יכולות הזיכרון" שהתקיים בצאת השבת האחרונה, באולם בית דוד שאול באשדוד. את הכנס ארגנה בינה שטרנפלד, ממקורבות הרב פירר, ובו השתתפו מומחים בנושא הזיכרון והנוירולוגיה.
ראשונה מבין הנואמים הייתה ענבל סיקורין, האחות הראשית המנהלת את מרפאת ניאמדיק, מרפאה גריאטרית בבני ברק, אשר במשך למעלה מחצי שעה הסבירה לנשים על הזיכרון בגיל השלישי, מה המשמעות הקלינית של להיות חולה גריאטרי, מהן המחלות השכיחות אצל החולה הגריאטרי, וכמובן שמה דגש משמעותי על מחלת האלצהיימר – כיצד ניתן למנוע, כיצד ניתן לשים לב כי התפקוד של אחד ההורים יורד ויש לתת מענה של רופא גריאטרי וכו'. ענבל, האחות המנוסה, ענתה על מבול השאלות שהמטירו הנוכחות בשל הקרבה לנושא המדובר, בין אם על עצמן ממש ובין אם על אחד מבני ההורים שלהם.

לפני מספר ימים יצא עדי קלנג לאליפות העולם לבעלי מוגבלויות שהתקיימה בלוס אנג׳לס. רשות הספורט העירונית סייעה בעלויות וקהילת הגולשים סייעה ברוח גבית ותמיכה בלתי פוסקת בשידורים חיים בדף הפייסבוק.
קלנג טיפס שלב אחרי שלב עד הגמר הגדול שם נתן את הופעת חייו ולקח את הגביע ואת תואר אלוף העולם. קלנג הודה לכולם על התמיכה וריגש מאות אשדודים שעקבו בשידורים חיים משלב ההכנות עד שלב שירת התקווה על הפודיום.
בשעה 8:20 התקבלה קריאה במוקד מד"א לכיש על ת.ד רוכב אופניים חשמליים שפגע ברכב חונה ברחוב נתן אלבז באשדוד. למקום הוזנקו כונני מד"א לכיש ואמבולנס של מד"א. חובשי רפואת חירום של מד"א העניקו טיפול רפואי לרוכב האפניים כבן 15 ופינו אותו במצב בינוני לבית החולים אסותא באשדוד.
ביום ראשון נפגשו משפחות שכולות מאשדוד עם שוחרים מקציני ים אורט אשדוד במועדון החייל בבית יד לבנים. מפגש זה הוא המשך לפרוייקט שהתחיל בשנה שעברה "פרי גנך" ופתיח לפעילות השנה את הפרוייקט מובילים צבי יגאל רכז חינוך חברתי של בית הספר לקציני ים אורט אשדוד ועדנה חקאני אמו של סרן אביב חקאני "קצין המנהרות"."המפגש היה מאוד עוצמתי ורגשי בשולחן אחד ישבו צוערי אורט ימי ומשפחות שכולות אשר דנו בערך ה"גבורה" " אמרו משתתפי הערבץ הדיון עסק במהי גבורה? ומי הוא הגיבור האמיתי? האם הגבורה של אז היא כמו הגבורה בימים אלו? את השיח הבן דורי הנחו מנחים מעמותת נשימה אשר הביאו טקסטים גם מספר החשמונאים וגם שירים אקטואלים אוריאל הנעים וליוה את המפגש בנגינה על גיטרה. את האירוע כיבדו בנוכוחתם מנהלת הכפר, יהודית לוי ומנהל בית הספר,פיטר ברודסקי.

אשורר שירה לכבוד התורה: הרב שמואל שטרית מארח הערב את הבאבא ברוך (הרב ברוך אבוחצירא) מנתיבות לכבוד הכנסת ספרי תורה באשדוד. שיאו של האירוע נערך באולמי בית האופרה בהשתתפות קהל גדול.
ועדת כוח אדם של דירקטוריון חברת נמל אשדוד, בראשות יו"רית הדירקטוריון אורנה הוזמן בכור, אישרה הסכם חדש, במסגרתו יעבור הנמל מאחסנה בגובה של עד שלוש מכולות, לגובה של עד 5 מכולות ריקות. סך התרומה של אחסנה בגובה 5 מכולות הוא מעל ל-4 מיליון שקל בשנה. העלייה לגובה אחסנה של חמש מכולות תאפשר קליטת כ- 15,000 מכולות ריקות נוספות בשנה. תחזית המטענים מראה גידול עקבי של 4% בסיגמנט של מכולות ריקות, המהווים גידול כללי של כ-15 אלף מכולות ריקות בשנה.

אורנה הוזמן-בכור
צילום: רונן אקרמן
כחלק מההערכות לביצוע ההסכם נמל אשדוד ישנה את תצורת הערוגות של המכולות הריקות. העבודה במשמרת ב' בנמל תותאם לצורכי העבודה, כך שבחלקה הראשון של המשמרת, בה יש עומס והיקף עבודה רב בשל מספר משאיות גבוה – יהיו יותר עובדים מאשר בסוף המשמרת. כך יבנה מהלך שישיג אופטימיזציה בשיבוץ המפעילים בעורף, במשמרת ב' , תוך התאמת המשאבים לצרכי העבודה שתשפר את רמת השירות. כמו כן, ההסכם מאפשר גמישות ניהולית והגדלת פוטנציאל מיצוי השעות הנוספות על ידי שיבוץ מפעילי גורר לחצאי משמרות נוספות במשמרת ב'. מהלכים אלו יבטיחו בין השאר, תנועה רציפה של משאיות בשערי הנמל גם בזמני העומס.
ההערכות החדשה תאפשר לנמל אשדוד לקלוט עוד כ-15 אלף מכולות ריקות מידי שנה, מה שיאפשר ללקוחות להכניס יותר מכולות, ויבטיח תנועה רציפה של המשאיות בשערי הנמל גם בזמן העומס. יעילות העבודה בנמל תשופר באופן משמעותית ותיערך אופטימיזציה בשינוע מטענים וזרימה רציפה של משאיות בכניסות לנמל.
נפתחה ההרשמה להגרלה הגדולה השלישית כ-8,000 זכאים יצטרפו למשפחת מחיר למשתכן. היום (א'), תיפתח ההרשמה להגרלה הגדולה השלישית של "מחיר למשתכן", לאלפי יח"ד ברחבי הארץ. בין היתר יוגרלו דירות בירושלים, מבשרת ציון, גן יבנה, אשקלון, נהריה, בית שמש, אילת ועוד. ההגרלה הקרובה משלבת מספר פרויקטים ראשונים מסוגם. לראשונה במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן", יוגרלו יח"ד ביישובי החברה הערבית, בנצרת, נחף וכפר מנדא. כמו כן, בפעם הראשונה תיפתח הגרלה במסגרת פרויקט "מחיר למשתכן" ביישוב מעלה אדומים. בנוסף, ייפתחו הגרלות לראשונה ביישובים נהריה, צפת, גן יבנה ובאר יעקב. סה"כ תכלול ההגרלה 7,801 יח"ד ב-23 ישובים ברחבי הארץ. כלל ההגרלות מיועדות לסדרות א' + ב', כשתינתן עדיפות לסדרה א'. זוהי בשורה עבור כל זכאי סדרה ב', שהמתינו לתורם להשתתף בהגרלות "מחיר למשתכן". כעת, פתוחה עבורם ההזדמנות להירשם לכלל ההגרלות.

ההרשמה להגרלה תיפתח היום (3.12) ותסתיים ב-12.12.17. תוצאות ההגרלה יימסרו לזוכים לקראת סוף דצמבר.
תומר כהן, חלק איתנו רגע מדויק של חורף. עננים אפורים מעל המשכן לאומניות הבמה וגשם ברחובות. והתמונה הזו, היא בדיוק תיאור שירה של חווה אלברשטיין. אז הנה הוא לפניכם
חוה אלברשטיין
מילים: לאה נאור
לחן: קובי אושרת
רגע אחרי הגשם, רק רגע קצר
אם לא תשים לב, תראה ש…הרגע עבר
רגע אחרי הגשם, רק רגע קצר
אם לא תשים לב, תראה ש…הרגע עבר
רגע אחרי הגשם
בשמיים יש לי קשת
השמש מציצה מבין העננים
וכל השלוליות, צוחקות לה בפנים
הסתכלו נא על הדשא
רגע אחרי הגשם
טיפות קטנות עוד נוצצות על הדשאים
בכל טיפה קטנה יש כל מיני צבעים
בשמיים יש לי קשת רגע אחרי הגשם
מישהו אהב את כל העננים
וקישט אותם בסרט צבעוני
רגע אחרי הגשם
הצמרת עוד נרגשת
בשלולית שלידה היא מציצה
רואה שהיא יפה ורחוצה
רגע אחרי הגשם…
וציפור קטנה נרגשת
רגע אחרי הגשם
אל טיפה קטנה היא מושיטה מקור
בטיפה שלה יש נקודה של אור
רגע אחרי הגשם
בשמיים יש לי קשת
מי שלא יצא ומי שלא ראה
הוא הפסיד הכל עד לפעם הבאה