החלו הריסת המכלים ופינוי מתקן הדלק לאוניות שנמצא ליד נמל אשדוד. לאחר שבעבר נמצא זיהום קרקע בעקבות דליפה של חומרים אסורים הוחלט לבצע ניקוי יסודי של השטח שכולל הריסה של המכלים הישנים. כך נראה המקום בסוף השבוע:
מתקן הדלקים שהוחל בפינויו ליד קרונות רכבת משא על הגדה הצפונית של נחל לכיש. צילום: דור גפני
ד"ר איתי מירז מאיגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה מוסר, כי "המתחם שייך לחברת נמלי ישראל. בעבר היה מוחכר לחברה בשם יונקס שהפעילה מסוף דלקים לתדלוק אוניות. חב' יונקס הפסיקה את פעילותה לפני מספר שנים מסיבות של העדר כדאיות כלכלית, והתיישנות הציוד והמתקנים. לסגירה לא היה כל קשר לזיהום קרקע. חב' נמלי ישראל החליטה, משיקולים כלכליים ותפעוליים, ובשל התיישנות הציוד והמכלים, לגרוט את המכלים ולהרוס את מבני הבטון והמאצרות שבמגרש.
עבודות גריטת המכלים וההריסה מבוצעות בתאום עם איגוד ערים לאיכות הסביבה והמשרד להגנת הסביבה. מכיוון שהשטח שימש כמסוף דלקים במשך שנים רבות, הקרקע מוגדרת כקרקע החשודה בזיהום. לכן, לאחר שלב ההריסה תבוצע חקירת קרקע, וקרקע שתמצא מזוהמת תפונה מהאתר. לאחר קבלת אישור המשרד להגנת הסביבה על השלמת חקירת הקרקע ופינוי כל קרקע מזוהמת, המגרש יוכל לשמש לכל ייעוד המותר על פי התב"ע , כשטח לתפעול נמלי, ולא רק כמסוף דלקים".
פסטיבל מדיטרנה השישי באשדוד יצא לדרך ביום חמישי עם פתיחתה של התערוכה "מבול" במוזיאון אשדוד לאמנות שבמרכז מונארט.
מדובר בתערוכה פרי יצירתם של 26 צלמים בני דורות שונים. היא נוצרה בעקבות הספר "הרוח והרימון: צילום ישראלי עכשווי", שראה אור באיטליה בקיץ 2017 (בהוצאת Postcart) ובשיתוף עם מחבריו, מבקר הקולנוע והאמנות והאוצֵר מאוריציו דה-בוניס (De Bonis) והצלמת והעיתונאית אורית יודוביץ', החיים ופועלים באיטליה.
פתיחת התערוכה מבול – צילום ישראלי עכשווי. צילום: גיל לוי לפוטו אסייג
נקודת המוצא לתערוכה היא עמדתם הייחודית של מחברי הספר כמשקיפים מהחוץ על עולם האמנות הישראלי וניסיונם להבין את מסלול התפתחותו של הצילום הישראלי העכשווי, כמו גם את מקומו במרחב הבינלאומי.
צילום וידאו מהשקת התערוכה: מייק אדרי
צילום: גיל לוי לפוטו אסייג
התערוכה מציעה מבט רחב על עולם הצילום הישראלי העכשווי, המקבץ לראשונה מגוון רחב של צלמים ועבודות צילום איקוניות מארבעים השנה האחרונות. היא פורשת מנעד רחב של אופני ייצוג – מצילום ישיר, מסורתי לכאורה, המתאפיין במבט על המקום ובעיסוק בזהות, באתוס ובנרטיבים הקולקטיביים, ועד צילום ניסיוני ומושגי, העוסק במהלכים פנים-מדיומליים; מז'אנרים מסורתיים כמו דיוקן, נוף, תפנים וטבע דומם ועד הפשטה ואובדן הדימוי.
צילום: גיל לוי לפוטו אסייג
הצלמים המציגים: גלעד אופיר, עילית אזולאי, גסטון-צבי איצקוביץ', עודד בלילטי, יוסי ברגר, דגנית ברסט, יאיר ברק, פסי גירש, אורי גרשוני, אורי גרשט, מיכל חלבין, ינאי טויסטר, אנה ים, לי ינור, שרון יערי, ורדי כהנא, נעמי לשם, אוהד מטלון, עדי נס, אורית סימן-טוב, ברי פרידלנדר, אלינור קרוצ'י, שי קרמר, אורית רף, טל שוחט ושמחה שירמן.
אוצרים: יובל ביטון, רוני כהן-בנימיני, מאוריציו דה-בוניס, אורית יודוביץ'.
האוצרים מאוריציו דה-בוניס ואורית יודוביץ'. צילום: גיל לוי לפוטו אסייג
אחד התפקידים המרכזיים ביותר בנמל הוא תפקידו של הסוור, מי שעובד על הרציף ובתוך בטן האוניה ודואג להעמסה ופריקה של מטענים וסחורות. הסוורים בנמל אשדוד מרכיבים את מחלקת התפעול של הנמל. עד לא מכבר היא הייתה בשליטה בלעדית של המין הגברי.
אבל זה מתחיל להשתנות. הסנונית הראשונה הייתה ליז אזולאי, הסוורית הראשונה בנמל שהתקבלה לעבודה לפני כשנתיים. והנה בחודשים האחרונים נוספו עוד כמה נשים שהפכו לסווריות.
ליז אזולאי. צילום: יחצ נמל אשדוד
במסגרת חגיגות ה-70 להקמת המדינה ביום חמישי הבא 14.6 תיפתח באשדוד תערוכת צילומים שנקראת “פני העיר” ומציגה “דמויות מקומיות המשקפות פסיפס ישראלי”.
תערוכת צילומים חדשה מציגה את שלל דמויות מקומיות אשדודיות, ובהן צעירות שהתקבלו לעבודה בנמל כסווריות, תפקיד שעד לאחרונה היה בשליטה גברית מלאה. בתערוכה משתתפים 70 צלמים תושבי העיר.
מור שחר, אחת המצולמות, בת 27, היא סוורית בנמל זה חצי שנה. היא התקבלה לעבודה עם קרינה ומספר מצומצם של נשים במסגרת קליטת 32 סוורים חדשים המורכבים מקבוצות שהתאפיינו בתת-ייצוג בנמל.
הסוורית מור שחר. צילום: רינה גל
“אנחנו היום ארבע סווריות: ליז, קרינה, סיון וקנין ואני”, אומרת שחר. “אני מאוד אוהבת את העבודה. היא לא קלה, אבל מעניינת. מתרגלים להכול”.
עושים לכן “הנחות” או שאתן עובדות כמו הסוורים הגברים?
“לא, לא, לא עושים לנו שום הנחות. אנחנו בדיוק כמו הגברים”.
הסווריות בנמל אשדוד בפעולה: קרינה כץ ומור שחר. צילום: רינה גל
אבל זו עבודה פיזית. צריך להרים דברים כבדים למשל.
“פחות להרים, יותר למשוך, שרשראות וכאלה”.
זה לא מסוכן?
“יש סיכונים בעבודה, אין מה לעשות. שרשרת שמתנפנפת באוויר מהמנוף, והיא יכולה לפגוע לך בפנים לדוגמה. קיבלתי כמה מכות (צוחקת), בקטנה. אנחנו עובדים עם קסדה ושומרים על הכללים”.
מה את אוהבת בעבודה?
“בכל יום העבודה אחרת, זו לא לא עבודה רובוטית. כל יום יש מטען אחר, סוג אונייה אחר, צוותים אחרים, יש גיוון בעבודה. כל צוות זה סביב ארבעה סוורים, בדרך כלל כל אישה מצוותת עם שלושה גברים”.
סוורית בנמל אשדוד: מור שחר. צילום: רינה גל
באיזה מטענים את מטפלת?
“יש מכולות, ברזל בניין, גבס, משטחי עץ, 'בייגלה' של גלילי ברזל”.
איך נקלטת בעבודה?
“זה היה מכרז לקליטת 32 סוורים חדשים, וביניהם הקצו מקומות לנשים, יוצאי אתיופיה ואחרים, קורס של שוויון זכויות כזה. היו הרבה מאוד מועמדים, לא יודעת כמה בדיוק. סיון ואני ניגשנו יחד כי אנחנו חברות עוד קודם, עבדנו יחד בחברת החשמל. הייתי טכנאית מתח גבוה”.
זו גם עבודה פיזית?
“נכון, טיפסתי על עמודים וכאלה. כן, אני אוהבת פיזי, יש לי קוצים בתחת, לא יכולה לשבת במקום אחד”.
צילום: רינה גל
זה היה חלום שלך, להתקבל לנמל?
“לא, יותר התגלגלתי לזה. ראיתי באינטרנט מכרז לנשים, ניגשתי והתקבלתי. זה היה שנה של מיונים”.
שחר היא רמלאית, יש לה בן זוג (לא עובד נמל), בצבא היא הייתה שוטרת ומש”קית משמעת. “אהבתי להצטלם לתערוכה, זרמתי, אבל נראה לי שמיציתי”, מעידה שחר.
הסוורות נחשבת עבודה גברית. אתן מוקפות בעובדים גברים. זה לא קשה?
“הם אחלה אנשים. בהתחלה הם היו בהלם ובשוק כשראו שיש בנות, אבל מהר מאוד התרגלו לעבוד יחד עם אישה בתוך בטן האונייה”.
מור שחר. צילום: רינה גל
בצילומים שלך לתערוכה את מאופרת ועם לק על הציפורניים. זה ככה גם ביום-יום?
“תלוי באיזה מטענים מדובר, אבל אני בדרך כלל עם סומק, אודם ומה שצריך”.
במסגרת חגיגות ה-70 להקמת המדינה ביום חמישי הבא 14.6 תיפתח באשדוד תערוכת צילומים שנקראת “פני העיר” ומציגה “דמויות מקומיות המשקפות פסיפס ישראלי”.
היוזמה יצאה לדרך לפני שלושה חודשים בפגישה בבית אריה קלנג, שבה התקבצו כ-70 צלמים מהעיר להרצאה והסברים על הפרויקט מפי מפיק התכנית הצלם אבי רוקח. הצלמים, מקצוענים וחובבים, מגיעים מרקעים מגוונים של צילום טבע, נוף, אקסטרים ואירועים פרטיים, משתתפים בפרויקט צילום מאתגר תחת חסותה של החברה העירונית לתרבות הפנאי.
מעיין תשובה והסוורית קרינה כץ ביום צילומים בנמל אשדוד
כל אחד מהצלמים בחר את הנושא או הדמות שמייצגת את הישראליות בעיניו ולאחר שיחה משותפת בחר את הלוקיישן שלו בעיר.
רינה גל, מנהלת בית הספר קשת באשדוד, צילמה את מור שחר וקרינה כץ, שתי סווריות יחסית חדשות בנמל אשדוד: “בדרך כלל זו עבודת גברים, אבל בנמל אשדוד יש כעת חמש סווריות העושות את עבודתן בצורה הטובה ביותר. זכיתי לפגוש שתיים מהן. מדובר בעבודה מאומצת ומגוונת המשתנה ממטען למטען ומיום ליום ומצריכה מקצועיות ויצירתיות טכנית, והבנות עושות זאת על הצד הטוב ביותר. קרינה ומור — כבוד גדול, הכוח הנשי בנמל אשדוד!”
גם מעיין תשובה (35), בעלת סטודיו לצילום המתמקדת בצילומי משפחות, נשים בהיריון ותינוקות ,המלמדת צילום במרש”ל (מרכז רב שירותים לעיוורים ולקוי ראייה) אשדוד, בחרה לצלם את הסווריות – כץ, שחר והראשונה שהתקבלה לעבוד בנמל ליז אזולאי.
“בחרתי לצלם נשים הממלאות לראשונה פונקציה גברית מעיקרה ולשקף העצמה ועוצמה נשית, הצילום בזמן העבודה ובסביבת העבודה הקשוחה והלא שגרתית עבורי היה אתגר של ממש”, תיארה תשובה.
הסוורית מור שחר בנמל. צילום: רינה גל
יוני סולטן (40) צילם דמות מיתולוגית בעולם הכדורגל באשדוד – מאמן הילדים והנוער סילבן בן סימון, שבן השאר הקנה את יסודות הענף לחיים רביבו וברוך דגו. “סילבן מאמן בעל אישיות כובשת, ורבים מחניכיו שומרים איתו על קשר”, אומר סולטן.
ייאמר לזכותנו ששיימינג עצמו הוא לא בהכרח רע. פעמים רבות הוא נותן כוח לחלשים במאבק חסר סיכוי מול יחידים, גופים או חברות בעלי עוצמה. פעמים רבות הוא שם מולנו מראה על תופעה קלוקלת רווחת וגורם לשינוי מציאות מבורך.
ואחרי ההסתייגות הזו נראה שברוב המקרים אנו מפספסים את המטרות האלה, מתלהמים ושואפים לנקמה מול מושא השיימינג. מספיק להציץ בתגובות המופיעות תחת פרסומים כאלו ולהיווכח: הרסן הותר, ונראה שיש לגיטימציה לקללות ואיחולים איומים חסרי פרופורציות. יותר מזה, פעמים רבות אנחנו לא מרפים גם לאחר התנצלויות חוזרות ונשנות.
אם בכלי התקשורת הממוסדים עיתונאים וכתבים חייבים לעמוד מאחורי העובדות שהם מציגים, וגם אז חייבים לציין כי מדובר בחשדות “לכאורה”, לאנשים פרטיים תחת פרופילים פרטיים אין כללי אתיקה ברורים.
בעולם שבו הפכנו כולנו לעיתונאים ולסוכני ידיעות וחדשות לא נשמרים יסודות וערכים בסיסיים. אמנם היו כבר תקדימים של תביעות לשון הרע על דברים שנכתבו ברשתות החברתיות לא תחת מעטה של ידיעה עיתונאית, אך הם בשוליים.
מלכי רוטנר. צילום: לירון מולדובן
למשתמשים הרגילים, למרות הידיעה שהם חשופים לתביעת דיבה, אין כמעט רסן, ובוודאי שלא נעשית עבודה מעמיקה לבירור העובדות לפני הפרסום. וזאת בלי להתייחס לידיעות שקריות מיסודן, וידיעה שאין בה התנהגות פסולה אלא רק פרסום מקרה מביך בשמות ובפנים גלויות של המשתתפים.
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין כותב בספרו “החפץ חיים” על איסור לשון הרע כאיסור החמור ביותר בתורה, היות שגם לאחר שביקשת את סליחתו של האדם הדברים ממשיכים להתגלגל הלאה, ואין לך שליטה עליהם. המספר לשון הרע עובר על 31 מצוות מהתורה גם אם הדברים נכונים. עוד הוא כותב שאיסור לשון הרע חל גם על השומע.
גם במקרים שיש תועלת ברורה וחובה לספר את הדברים, חשוב שיישמעו רק בפני האנשים הרלוונטיים.
גם כאן, כמו בכל המצוות, המטרה היא קודם כול לשמור על נפשו של האדם. אדם שמקלל ומאחל לשני ויסורים נוראיים, פוגע קודם כול בנפש שלו. ההשפעה הראשונה היא עליו.
ניתן לראות התייחסויות ושמירה על כבודם של דוממים שאין להם רגשות בגלל רצון המוסר להרגיל את האדם לענווה ולמידות טובות.
לאחרונה בצעד חריג הורה בית הדין הרבני על הטלת חרם ושיימיניג כלפי סרבן גט המעגן את אשתו. כפי שפורסם, מטרת השיימינג הייתה להפעיל עליו לחץ ולשדלו לשחרר את אשתו, ולא להענישו. במקרה זה השיימינג הוכיח עצמו כיעיל. הצעד כנראה עזר, עובדה — הגט ניתן.
הקשחת מדיניות האכיפה של עיריית אשדוד נגד עסקים שפתוחים בשבת הוציאה בחורף האחרון רבים להפגנות ברחבת העירייה ולשיירות מחאה.
זה החל כמחאה עממית שצברה תאוצה וקיבלה תהודה מעל כל עץ רענן, עד כדי כך שאף הפכה בשלב מסוים לפנים של המאבק החילוני בארץ עם כתבות פותחות במהדורות החדשות. ואיך זה הסתיים? בקול תרועה כאשר ראש העירייה לסרי הקפיא את האכיפה והצהיר שלא יינתנו דוחות לבעלי העסקים במעטפת של אשדוד.
מרילי מדברת באחת ההפגנות ברחבת העירייה במסגרת מחאת השבת
הצהרת ראש העיריה הביאה לכעס בקרב הסיעות החרדיות, שדרשו לאכוף את חוק העזר העירוני בצורה גורפת ולסגור את כל בתי העסק שפתוחים בשבת.
לאחרונה הנושא עלה שוב לכותרות. יו”ר ש”ס השר אריה דרעי הודיע על תמיכתו בד”ר יחיאל לסרי לקדנציה נוספת, ואילו באגודת ישראל — או על כל פנים חלקים בתוכה — מנסים לשדר כלפי לסרי קו לוחמני יותר, סביב סוגיית השבת כמובן.
מי שמוגדר "מזכיר ועדת הרבנים למען השבת" יצחק גולדקנופף הודיע לתקשורת כי השבת מעל הכול, וב"אגודה" מצפים לראות שינוי בהתנהלות ראש העיר כבר כעת, כמובן בכיוון של מדיניות תקיפה בנוגע לכל חילול שבת.
מהרחובות אל הקלפיות
מי שהיטיבו להבין יותר מכול כי כל פשרה בנושא השבת עלולה להיות זמנית, הם שלושה ממובילי מחאת השבת בעיר: גיא סער, סיון מרילי וכן עו”ד אורית אלמוזלינו-רייז, שהחליטו להקים תנועה חדשה שתתמודד בבחירות למועצת העיר ב-30 באוקטובר.
“ביום שישי חזרתי לבית בשעת ערב לאחר בילוי חברתי”, מסבירה סיון מרילי (35) בכירה בענף התיירות, שהייתה אחת הדוברות הבולטות בהפגנות המחאה בעיר. “בדרכי הביתה, בעודי פוסעת ברובע ג’, שנחשב כרובע הטרוגני ומעורב, אני שומעת זעקות ‘שאבס’ שליוו אותי כל הדרך, עד שהגעתי לבניין וחשבתי לעצמי, ‘מה הצעד הבא?’ זה חידד אצלי את ההבנה שדרוש שינוי, שחייב להיעשות צעד בנושא”.
וכך כבר בתחילת הריאיון עמם הם עונים לשאלת השאלות: “נכון, הבהרנו במשך כל תקופת המחאה כי פנינו לא לפוליטיקה וכי זו מחאה עממית, והאמת? שזו האמת. לא חשבנו לרגע להפוך לפוליטיקאים וגם היום אנחנו לא כאלו”, מסבירה עו”ד אלמוזלינו-רייז (37) שנוסף להיותה אם לשלוש, יוצאת יחידת 8200 בדרגת סגן ואשת קריירה במשרד עורכי הדין רם כספי, היא גם אחת ממובילות מאבק התושבים ברובע ט”ו, שבו היא מתגוררת, נגד תכנית הבנייה של מגדלי הדירות במרכז השכונה.
מימין: מרילי, סער ואלמוזלינו-רייז. צילום: אורי קריספין
“המציאות הכתה בנו”, היא מוסיפה, “ולאחר חודשים שבהם קיבלנו אינספור פניות מתושבי העיר ותיקים וצעירים כאחד שדרשו, פשוט דרשו, מאיתנו לעשות את הצעד הזה כדי לא להשאיר את המחאה כאפיזודה חולפת אלא כשינוי אמיתי, החלטנו ללכת על זה. זה דורש מאיתנו המון. בסוף היום מדובר במשרה בהתנדבות מלאה ותחושת השליחות — היא לבדה זו שהנחתה אותנו לנקוט בצעד הזה, ואנחנו נחושים להיות הקול הברור והלא מתפשר בנושא השבת, כמו גם בנושאים נוספים שנמצאים על סדר היום שלנו”.
עו"ד אורית אלמוזלינו-רייז. צילום: אורי קריספין
השלושה שמדברים באותה השפה ומתואמים בעמדותיהם כלל לא הכירו טרם ימי המחאה. “ב-13.1.18, עם היוודע עניין חלוקת ההתראות לעסקים בביג ובסטאר סנטר, החל הסיקור התקשורתי”, נזכר גיא סער (30), מנכ”ל חברה יזמית העוסקת בתחום הנדל”ן ומתמחה בתחום התחדשות עירונית ותמ”א 38. “פשוט שיתפתי בדף הפייסבוק האישי שלי את התחושות והתסכול מהמצב, ובבוקר התעוררתי למבול של טוקבקים והודעות, ביניהם גם של סיון שאמרה לי שהנושא בוער בה והיא רוצה שנתאחד ונרים את הכפפה. נושא התחרדות העיר פגש כל אחד מאיתנו והבנו שזו לא בעיה של יחידים, אלא של כולנו, הקול הדומם, ואם לא נעשה משהו בנושא, פשוט נאבד את העיר כי זה לא מתחיל ונגמר בעסקים בשבת, זה המרחב הציבורי”.
ההפגנה במוצ"ש 20.1.18:
מהמאבק נגד הסכם הגג למאבק על השבת
אלמוזלינו–רייז לא חשבה להצטרף להרפתקה ולפנות את מוצאי השבת שלה לטובת מחאות חברתיות, אבל באוגוסט שנה שעברה המצב השתנה. נחתם הסכם הגג באשדוד שכולל בין היתר בניית מאות יחידות דיור בלב רובע ט”ו (בעירייה קוראים לתכנית “מתחם הצעירים”, ש"ש).
“לישיבת המועצה הראשונה”, היא אומרת, “הגעתי כאזרחית שרוצה לקרוא את הסכם הגג ולרדת לפרטי פרטיו, כך נחשפתי לסעיף המשריין למגזר החרדי 25 אחוז מסך הדירות הכולל, דבר שנוגד את החלטת הממשלה. בעיקרון, על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אסור להפלות מגזר אחד לטובת מגזר אחר.
סיון מרילי. צילום: אורי קריספין
לפי החלטת הממשלה ועקב מצוקת הדיור של המגזר החרדי, נקבע שאם ביישוב הטרוגני כמו אשדוד יש פחות מ-15 אחוז תושבים מהמגזר חרדי כן ניתן להקצות להם יחידות דיור, אך זה לא המצב באשדוד, שכן יש יותר מ-20 אחוז. ולראיה, אכן, בית המשפט קיבל את הטענות והורה לערוך שינוי בסעיף זה. מתוך ההיכרות עם הסכם הגג ופרטיו, בין היתר בנייה על שטחים נרחבים בעיר וצמצום השצ”פים ושטחי הטבע, הבנתי שצריך לפעול לשינוי למען העיר שאני כל כך אוהבת”.
המחאה הצליחה להוציא אלפים לרחובות העיר, האם תצליחו לשחזר את התעוררות האזרחית ולתרגם אותה להצבעה ביום הבוחר?
אלמוזלינו-רייז: “תיקון מס’ 44 התשע”ד-2014 לחוק הרשויות המקומיות (הבחירות) קובע כי יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות ייחשב יום שבתון בתחומן של הרשויות שהבחירות נערכות בהן, לכן אלו הבחירות הראשונות בהן תהיה האפשרות והפנאי לממש את הזכות הדמוקרטית שלנו. מעבר לזה, סקרים שבוחנים את שיעור ההצבעה בעיר מראים כבר עכשיו על עלייה של 12-10 אחוזים. השאיפה שלנו היא להגיע להשתתפות והצבעה של כ-75 אחוז, אבל נשמח גם לנתונים של 60 אחוז.
גיא סער. צילום: אורי קריספין
הציבור החרדי יוצא להצביע באחוז השתתפות של כ-90 אחוז כאשר הסך הכולל היה של כ-51 אחוז. באשדוד יש כ-195 אלף בעלי זכות הצבעה, ואנחנו מאמינים שבעקבות המחאה יותר ויותר אנשים יצאו להצביע, הבחירות הללו יקבעו את האופי של העיר לחמש השנים הקרובות, זה קריטי”.
יש לא מעט רשימות, מה אתם מציעים?
מרילי: “השם הנבחר הוא 'מחזירים את אשדוד' ולא בכדי. נכון להיום הקול של הציבור החילוני והמסורתי בעיר לא נשמע. נבחרי הציבור החרדים עושים עבודה מצוינת ומראים תוצאות, אז למה זה לא קורה אצל אוכלוסייה גדולה בהרבה? אנחנו באים ומציעים דרך ברורה, בעיקר לא מגמגמת וחד משמעית שמבקשת לשמור על הצביון של העיר, אנחנו? שומרי הסף של הדמוקרטיה באשדוד”.
מי יוביל?
בואו נדבר תכלס, מה הדברים שנמצאים בראש סדר העדיפות שלכם כרשימה?
אורית: “הדבר הראשוני, הפשוט אבל מאוד משמעותי הוא קיום חוק העזר העירוני. המשמעות שלו בפועל היא פתיחת מוסדות הציבור העירוניים בשבת, כמו מתנ”סים לפי הצורך, ואת זה אפשר לשנות כבר עכשיו, ועל זה אנחנו נעמוד. בנוסף, חשוב לנו לשמור על העסקים במתחמים כמו הביג והסטאר פתוחים בשבת לרווחת הציבור וגם לקדם את בניית הסינמה סיטי והקאנטרי.
מימין: מרילי, אלמוזלינו-רייז וסער . צילום: אורי קריספין
נושא נוסף שעל הפרק הוא כמובן תעסוקה. שלושתנו לא עובדים בעיר, מדוע? אחת הסיבות לבריחת המוחות היא אי—הקמת פארק ההיי-טק שפעם אחר פעם לא עובר במועצה, למה? זה היעד הבא שסימנו לעצמנו, כמו גם שיקום השכונות הוותיקות והרחבת ההתחדשות העירונית כפתרון למצוקת הדיור לצעירים, כך אנחנו משיגים שתי ציפורים במכה — מצד אחד מחזירים לרבעים הוותיקים את הצבע עם הצערת האוכלוסייה וההון האנושי ומצד שני מספקים מענה לציבור במחירים שפויים שלא על חשבון שטחים ציבוריים או מרחבי טבע. דבר נוסף הוא כמובן חיי הלילה ותרבות הבילוי”.
מה עמדתכם באמת לגבי חיי הלילה באשדוד?
גיא: “עוד לפני זה שאין מספיק מקומות בילוי, הבעיה מתחילה בכך שחוק העזר העירוני אוסר על ילדים, תלמידי תיכון מהשורה הראשונה, להיפגש בפארקים או במקומות ציבוריים אחרי השעה 23:00 גם אם הם רק יושבים ומדברים. כשאין פתרון או חלופה לבילוי כמו מועדוני נוער, מה מצפים שיקרה? כל כך פשוט להקים מרכזים עם כמה פופים, משחקי טלוויזיה ושולחן סנוקר, והופ יש לכם פתרון אפקטיבי לנוער שרוצה לצאת מהבית ולהיפגש לפעילות חברתית”.
לסרי חותם בטקס הנחת אבן הפינה לקמפוס האקדמי אתמול (ה'). צילום: שמואל דוד
ומה בעניין תחבורה ציבורית בשבת?
גיא: “אנחנו צריכים ללמוד את הנושא, לראות מה הדרישה לכך בשטח, כרגע אין לנו עמדה חד משמעית לכאן או לכאן. אולי הבעיה תיפתר באמצעות מוניות שירות לים או למרכזי הבילוי המרכזים? במקומות נוספים בארץ זה עובד, בלי ליצור מהומות”.
במי אתם תומכים לראשות העיר?
סיון: “מתוך כוונה תחילה אנחנו לא בוחרים מועמד, אנחנו לא רוצים להגביל את עצמנו למועמד כזה או אחר, מה גם שרוב המועמדים לא הציגו עד היום משנה סדורה וברורה שמציגה לציבור מה עמדתם בנושאים החשובים”.
מימין: אלמוזלינו-רייז,סער ומרילי. צילום: אורי קריספין
בהפגנות שהייתם ממארגניהן הייתה קריאה קבועה “לסרי, הביתה”. האם זו עמדתכם גם כעת? כי מצד אחד אתם אומרים שאתם לא מביעים עמדה ספציפית לגבי מועמד כזה או אחר, אבל האמירה ההיא די סותרת את זה.
“אם ראש העיר היה מחליט שלא להיכנע ללחצי הציבור החרדי ולא מחכה מספר חודשים עד לביטול הדוחות, הוא היה גורף אחריו את כל הציבור, אך הוא לא פעל כך, והציבור הגיב בהתאם. לכן לפני ששואלים אותנו אם אנחנו עדיין חושבים כך, עדיף לשאול את ראש העיר במה הוא שינה את עמדתו”.
גיא: “מאכזב לדעת שהרבה מההבטחות שנאמרו טרם נבחר לא עמדו במבחן התוצאה, אבל יותר מהכול הניתוק מהציבור מפריע. מדיניות הדלת הסגורה כלפי התושבים סותרת את הגדרתו כנבחר ציבור שנועד לשרת אותנו. יותר מכול ראינו את זה במחאת השבת, מה יותר הגיוני מלדבר עם תושבים שזועקים שינוי? מה יותר פשוט מלשבת איתנו לשיחה ולהגיע לעמק השווה? אבל עובדה שהוא בחר שלא לעשות את זה, וזה מראה על ניתוק, חד משמעית”.
מי יעמוד בראש הרשימה שלכם?
אורית: “יש לנו שיטה שתמקסם את האפקטיביות, שילוב של רוטציה עם משהו חדשני שטרם קרה, מה שאנחנו יכולים להגיד כרגע שזו שיטה שמעודדת חשיבה משותפת ובעיקר נותנת תמורה טובה עבור כל מנדט שמנוצל באופן המיטבי. מה גם שאנחנו עובדים על איחוד רשימות מתוך שאיפה ברורה למנוע בזבוז קולות. ב—2013 כ-17 אלף קולות הלכו לפח, ואת זה אנחנו מנסים למנוע”.
חברכם להובלת המחאה עופר צחר חבר לרשימה של הלן גלבר, אחרים תומכים בתנועה של שמעון כצנלסון. לא התאכזבתם?
“ממש לא. עופר הוא בחור איכותי, והוא נכס. עצם זה שמועמדת לראשות העיר בוחרת להכניס לרשימה מישהו משלנו מראה עד כמה זה משמעותי. להפך, אנחנו ממליצים לכל מועמד לקחת לו נציג ממחאת השבת”.
ההפגנה במוצ"ש, 10 במרץ:
בתקופת המחאה טענו שרוב המפגינים הם יוצאי ברית המועצות.
סיון: “קודם כול בואו נשים את הדברים על השולחן, אנשי העלייה הגדולה הם חלק משמעותי בעיר, הם תושבים חד וחלק, וקולם צריך להישמע. לומר שזה רק הם? זה בדיוק לפספס את הדבר אולי הכי גדול שקרה במחאה הזו, שיכולת לראות בה מרוקאי ותיק לצד תלמיד תיכון דתי או חייל שיצא לשבת. היה בה הכול מהכול, הגיוון הזה תפס. היו מי שרצו להיכנס למגזריות או לשייכות ומוצא, אנחנו ב-2018, תתקדמו. כמו שלא רלוונטי מפלגות סקטוריאליות. ודווקא באשדוד, שחרטה על דגלה רב תרבותיות, אמירות כאלו לא צריכות להישמע. התמיכה הייתה ועודנה רחבה, והציבור דורש חד משמעית — מספיק עם הכפייה הדתית”.
מצעד מחאה ראשון מסוגו בעיר אשדוד, "צועדים מנמל אשדוד", יתקיים ביום חמישי ה 14/6 בעיר. כשלוש מאות צועדים לפי ההערכה, יצעדו על פני שלושה ק"מ מהנמל לרחבת העירייה, על מנת לקרוא לראש העיר, שלא לאפשר את פריקת "המשלוחים החיים" בנמל אשדוד.
לימור פרץ ופעילים נוספים באחת מפעולות המחאה. צילום: ישראל נגד משלוחים חיים
"המשלוחים החיים" הנם מאות אלפי עגלים וטלאים צעירים, המשונעים בעודם בחיים (לפיכך השם "משלוחים חיים") על פני ימים ואוקיינוסים, באוניות מפורטוגל, רומניה ואף אוסטרליה הרחוקה, לארץ, למטרת שחיטה.
שנת 2018 מביאה איתה עליה דרסטית ברף המשלוחים החיים המגיעים לארץ. בעוד שבשנת 2017, הובלו לארץ 499,265 עגלים, טלאים ולעתים אף עזים – כבר בחמשת החודשים שחלפו מאז תחילת שנת 2018, הובלו לארץ 250,832. אשדוד היא אחת משלוש ערי נמל, אליהן מגיעות אוניות המשלוחים החיים.
גם באשדוד ישנם פעילים נגד המשלוחים החיים ורבות מפעולות המחאה נעשות בשערי נמל אשדוד, דרכו יוצאות המשאיות העמוסות בבעלי החיים שעברו דרך מטלטלת בבטן האוניה מארץ רחוקה כדי להפוך לבשר למאכל כאן בישראל.
במהלך המסעות האורכים לעתים אף מספר שבועות, העגלים והטלאים, שרויים בצפיפות רבה כשהם רובצים בתוך הפרשותיהם, חשופים לאלימות מצד עובדי האוניה, למחלות ואף למוות. פעמים רבות, עגלים וטלאים שגופם הצעיר אינו יכול לשאת את תלאות המסע, מושלכים לים בעודם חיים.
הפרקטיקה האכזרית המלווה את הובלתם של אותם עגלים וטלאים צעירים, אינה מסתכמת במסע הקשה על הים. זו ממשיכה גם עם הגעת האוניה לארץ, עם המתנות לפריקה שיכולות להימשך ימים ארוכים מחוץ לנמל, בחום הקיץ הלוהט, לעתים תוך מניעת אוכל ושתייה מפיהם.
והיא נמשכת גם בזמן הפריקה עצמה. בגלל שמדובר בבעלי חיים צעירים מאוד, מותשים ממסע קשה ומבולבלים, פעמים רבות נוהגים העובדים להכותם על מנת להאיץ בהם לרדת מהאוניה למשאית ההובלה, ואחר כך ממשאית ההובלה אל תוך תחנות ההסגר אליהן הן מוסעות.
תיעודים שנעשו ע"י פעילי ישראל נגד משלוחים חיים, חושפים מעשי אלימות קשים מצד עובדים הנראים בתמונות כשהם בועטים בבעלי החיים, מכים אותם עם אלות ברזל ומאיצים בהם להתקדם עם דוקרנים ושוקרים חשמליים.
עגל פצוע מהמשלוחים החיים. צילום אנונימוס לזכויות בעלי חיים
ארגון "ישראל נגד משלוחים חיים", העומד מאחורי מצעד "צועדים מנמל אשדוד", לראשונה בהיסטוריה של המאבק נגד מדיניות המשלוחים החיים, פועל לתיעוד של פריקת עגלים וטלאים מהאוניות עד הבאתם לתחנות ההסגר, מתוך "מדינת יבוא" של המשלוחים החיים.
מיצג 24-7 נגד משלוחים חיים באשדוד בקיץ שעבר. צילום: עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים
שיתוף הפעולה של הארגון עם ארגונים הפועלים במלוא המרץ נגד המשלוחים החיים, ב"מדינות יצוא" שלהם, חושף תמונה קשה מאוד של אחת התעשיות האכזריות ביותר הפועלות בעולם. מצעד "צועדים מנמל אשדוד" מצטרף למאבק הבינלאומי במשלוחים החיים, של הארגון Stop The Trucks.
דני בן אבו יעמוד שוב בראש ועדת הבחירות באשדוד: כמו בבחירות האחרונות לעיריית אשדוד: דני בן אבו ימונה ליו"ר ועדת הבחירות והמשנה למנכ"ל העירייה דינה בר אולפן תנהל את ההיערכות.
ועדת הבחירות שבן אבו יעמוד בראשה תהא מורכבת מנציגי הסיעות המיוצגות במועצה ומספרם יהיה כמספרם במועצה. החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות המשתתפים בהצבעה. במידה והדעות יהיו שקולים יכריע יו"ר הישיבה.
בן אבו הוא נכה צה"ל, נפצע ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים בקרבות הבלימה בסיני, עבר שיקום ארוך וקשה ובצאתו ממנו חזר מיד לעשייה. לצד קריירה ארוכת שנים בחברת החשמל הוא כיהן בשנים 2003-8 (בקדנציה האחרונה של צבי צילקר כראש העיר) כחבר מועצת עיריית אשדוד והממונה על תיק הספורט וחולל מהפך בתחום כשהפך את מחלקת הספורט לתאגיד רשות הספורט. לצד קריירה ארוכת שנים בחברת החשמל הוא מכהן מ-2009 כיו"ר מחוז השפלה של ארגון נכי צה"ל וכיום גם כמשנה ליו"ר הארגון.
לאחר השעה שש בבוקר דווח על רכב שהתנגש בעמוד תאורה על אי תנועה בשד' משה סנה (בקטע שבין רובע ג' לאזור התעשייה) באשדוד. הנהג בשנות ה-50 לחייו נפצע קשה ופונה בידי צוות מד"א לחדר הטראומה בבית החולים שיבא תל השומר כשהוא סובל מפגיעת ראש. נסיבות התאונה נחקרות.
אחרי שבעירוני אשדוד הודיעו על החתמתו של שי מאור כמאמנה לעונה הבאה, בקבוצת האוהדים העלו הילוך בנושא הרכש.
הרכש הטרי ביותר ואולי המשמעותי ביותר הוא רן בן שמעון, בן 28, בוגר מחלקת הנוער של מ.ס אשדוד, המתפקד כחלוץ. למי שלא יודע, לא מדובר במאמן של נבחרת קפריסין אלא באחד מהכוכבים הגדולים בשנים האחרונות בליגות הנמוכות. בן שמעון שיחק אשתקד בבני טייבה, איתה הגיע לפלייאוף העליה לליגה א' בעונה החולפת. את מרבית שנותיו רשם בליגה הלאומית שם קרע רשתות במדי עירוני בת ים, הפועל ר"ג, בני לוד ובית"
מגיע לאשדוד. חדד
ר ת"א/רמלה.
יותר מוקדם היום חתם אביב חדד, בן ה-34. חדד, בוגר מחלקת הנוער של מכבי ת"א, משחק בתפקיד הבלם ואת קריירת הבוגרים שלו החל בהפועל אשקלון בליגה הלאומית, בשורותיה העפיל לגמר גביע המדינה. חדד זכור בעיקר מתקופתו בבני יהודה עמה שיחק בליגת העל מס' שנים רבות. בעונה האחרונה היה בורג משמעותי בהפועל אום אל פאחם בעלת ההגנה הטובה ביותר בליגה א' צפון והוא נחשב לבלם איכותי מאוד ומנוסה.
בטקס שהתקיים היום ברובע המיוחד הונחה אבן הפינה לקמפוס האקדמי באשדוד. הטקס התקיים במעמד ראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי ונשיא המכללה להנדסה סמי שמעון, פרופ' יהודה חדד.
במקום עתיד לקום קמפוס ההנדסה החדש והקבוע של המכללה. הקמפוס החדש יקום על שטח של 46 דונמים מתוך 150 הדונמים המיועדים לקריה האקדמית של אשדוד שתקום בהמשך. בטקס נאמו נשיא המכללה וראש העירייה.
לסרי ופרופ' יהודה חדד. צילום: שמואל דוד
"אנו עושים היום היסטוריה", אמר לסרי באירוע. "אנו מניחים את אבן הפינה למוסד האקדמיה הראשון בקריה האקדמית העתידית של אשדוד – זה החזון שלנו. כמו כל חזון גדול, חוברים יחד ארגונים, מוסדות ואנשים כדי להגשימו. פרופ' חדד, אתה ידיד ושותף לדרך ליצירת השכלה גבוהה באשדוד. אני והעיר אשדוד מוקירים לך תודה. אני מאחל שנעמוד פה בעוד שלוש שנים ונחנוך את קמפוס ההנדסה החדש בעיר".
פרופ' חדד בירך: "מי שעוסק באקדמיה ובחינוך מבין את המשמעות של יסודות ההשכלה. גם אנו, כשהגענו לאשדוד לפני 18 שנים, הבנו את חשיבות יסודות ההשכלה הגבוהה. במשך 18 שנים קיווינו ורצינו ובסוף הכל התגשם. כיום, עוד לפני שהוקם קמפוס ראוי להנדסה בעיר, הצלחנו להגיע להישגים מדהימים ביניהם מעל 4,000 מהנדסים בוגרי המכללה שעובדים בכל רחבי הארץ, 2,500 סטודנטים פעילים, וכמאה וחמישים עובדים בקמפוס. מה שאנו עושים הוא לא לעצמנו אלא למען החברה – למען עולם טוב יותר. אני עומד כאן היום ומבטיח לכם כי בעוד שלוש שנים, יקום המבנה הראשון של המכללה האקדמית להנדסה SCE אשדוד".
החל מהשבוע: שרות חדש בקופת חולים מכבי באשדוד: מוקד רפואי ברובע ד' שאותו מאיישים רופאים מבית החולים אסותא, המתמחים בטראומה, ונותנים מענה מידי לחבלות, תפרים ושברים. במידת הצורך הם מפנים את המטופלים בקלות ובמהירות לבית החולים אסותא באשדוד. אם תרצו, זהו מעין "מר"ם למבוטחי מכבי".
תפקידו של המוקד הוא לטפל במגוון פגיעות כגון חבלות קטנות, חתכים ואפילו שברים. העיקרון המנחה הוא מתן מענה מידי לפציעות מסוג זה ללא צורך להגיע למיון ברוב המקרים. מדובר בלא פחות משרות נגיש ומידי, שכן עד כה במקרים כאלו היו המטופלים מופנים לחדר מיון ממרפאות האם שלהם, או שמגיעים ישירות למיון. מעכשיו המציאות משתנה לטובה, מה שיחסוך זמן רב לחברי הקופה.
חמישה רופאים יעבדו במסגרת המוקד, בו יינתנו גם צילומים ושירותים כמו גיבוס ותפירה. בשלב ראשון יפעל המוקד בימים שני, שלישי וחמישי בין השעות 8:30-14:30 במרכז הרפואי של מכבי באשדוד ד'.
אחד הרופאים, ד"ר יניב נור, תושב אשדוד. הארבעה הנוספים הם ד"ר טל קליניאן, ד"ר אוהד סגל, ד"ר איתן יוהנס וד"ר מוטי צוקר.
פרופסור מיכאל דקסלר, מנהל מחלקת אורתופדיה בבית החולים באשדוד ומי שמוביל את הפרויקט מטעמו, אמר: "היתרון העצום של המוקד הוא בכך שנוצר קשר טיפולי ישיר בין המוקד לבין בית החולים. לא צריך לקבוע תור למוקד, ברגע שאתה מגיע למעשה אתה מקבל את כל השירותים במקום אחד, כך למשל אם נחבלת הגעת למוקד, וחלילה צריך המשך טיפול כמו ניתוח, אנחנו נדאג לקבוע תור עבורך במחלקה בבית החולים. אבל במקרים רבים כלל אין צורך בהגעה לבית החולים, למשל במקרה של שבר עוברים את הסינון הראשוני במוקד, ואז עוברים את כל הטיפול בקהילה. צילום וגיבוס במידת הצורך. אבל לכל הדברים הפשוטים שלא היה מענה בעבר בקהילה אנו נותנם מענה כיום, זה גם מקל על העומס וההמתנה במיון למקרים האקוטים".
"המוטו שלנו הוא קהילה – תחילה", סיפרה השבוע מנהלת מרחב אשדוד במכבי שרותי בריאות נועה דרור-לביא. "הרציונל הוא לתת מענה קודם כל בקהילה, השילוב הזה בין המרפאות בקהילה לבית החולים, הוא שילוב מושלם לטובת חברי 'מכבי שירותי בריאות".
תושב מושב בית עזרא נעצר בחשד לביצוע מעשים מגונים ומעשה סדום בצעירה שהגיעה לביתו לקבלת מסאג׳. מעצרו הוארך אתמול בבית המשפט. במשטרה בודקים כעת האם ישנן קורבנות נוספים.
החקירה החלה לפני מספר ימים בעקבות תלונה של צעירה (25) תושבת הדרום שדיווחה כי בוצעו כלפיה מעשים מגונים חמורים על ידי החשוד (63) לאחר שהצעירה הגיעה לביתו לפני כשבועיים בעת שביקשה לקבל את שירותיו בעקבות מודעה שנחשפה אליה.
לאחר שהצעירה גוללה בפני חוקרי המשטרה את מעשיו של החשוד, עצרו אותו השוטרים והוא הועבר לחקירה בה מסר את גרסתו.
לבקשת חוקרי משטרת קריית מלאכי הוארך אתמול מעצרו בבית המשפט עד יום ראשון הקרוב (10.6.18).
במשטרה פונים לציבור לפנות ללא חשש ולדווח על מקרים דומים, בין אם בפנייה ישירה ועצמאית לכל תחנת משטרה ובין אם בליווי עמותות סיוע לנפגעות, לדוגמה – מסל״ן.
פסטיבל מדיטרנה באשדוד נפתח ביום חמישי (7.6) ויימשך עד חמישי (14.6). הפסטיבל הבינלאומי מביא לעיר שלל אירועי תרבות, הופעות, הקרנות סרטים, תערוכות וגם מאכלים מארצות הים התיכון.
כמו כן, במשך כל השבוע ברחבת כיכר העיר ייערכו כמה אירועים שהכניסה אלהם תהיה חופשית (כל המסעדות המשתתפות כשרות):
* טברנה גיא פרץ – קולינריה ים—תיכונית של מיטב מסעדות הגורמה של אשדוד במחירים מיוחדים לפסטיבל.
* פסטיבל אוכל – פסטיבל האוכל הים—תיכוני מארח חמש מסעדות שף מהמובילות בעיר עם המנות הכי טובות שלהם עד 35שקל למנה!
* שוק אוכל – מגוון תבלינים ותערובות תה, קינוחים מתוקים במיוחד כמו ספינג’ ומופלטות בטעם ביתי, כנאפה, מלבי, משטחי אגוזים מקורמלים ומלוחים, דוכני זיתים וחמוצים.
מומלץ להיכנס לאתר הפסטיבל ולראות גם הקרנות סרטים מיוחדות במהלך השבוע, כגון הסרטים "אדם של יושרה", "בעקבות אום כולתום", "סיגריות ושוקו חם", וגם הקרנות בכורה מיוחדות, כגון "טזקה", "הרדיו".
המופע המרכזי לפסטיבל מדיטרנה הוא הופעתו של חוסה קאררס, מזמרי האופרה הגדולים בעולם (שמגיע לישראל להופעה אחת בלבד) בליווי התזמורת ירושלים (יותר מ-70 נגנים ) בניצוחו של דיויד חימנס והאורחת המיוחדת דניאלה לוגסי.
חוסה קאררס החל את
דרכו המוזיקלית בגיל שמונה ועלה כמטאור. ברפרטואר הופעותיו יותר מ-60 אופרות, בהן “טוסקה”, “כרמן”, “לה בוהמה”, “דון קארלו” ועוד ויותר מ-600 יצירות מסגנונות שונים, החל מהבארוק ועד למוזיקה עכשווית. קאררס הופיע בתפקידים הראשיים בסרטי אופרה רבים שיצאו לקולנוע ולטלוויזיה וזכה באינספור פרסים, בהם פרס הגראמי, פרס אוליבר הבריטי, פרס ב-BRIT awards במוזיקה הקלאסית ועוד.
במהלך הקריירה המפוארת שלו הוא הופיע בתיאטראות האופרה והפסטיבלים היוקרתיים ביותר בעולם. כמו כן הוא הופיע באולמות הקונצרטים המפורסמים ביותר בעולם.
לצד שיתופי פעולה עם השמות הגדולים ביותר בעולם האופרה, בהם זובין מהטה, הרברט פון קאראיין, קלאודיו אבאדו, ריקארדו מוטי, ועוד רבים, הוא שיתף פעולה עם אמנים שאינם מתחום האופרה, כמו דיאנה רוס, שארל אזנבור ואחרים.
ב-1990 חבר לפאסידו דומינגו ולוצ’יאנו פבארוטי. השלושה יצאו לסדרה של קונצרטים המוניים. האלבום שיצא ב-1999 מתוך הקונצרט הראשון של “שלושת הטנורים” נחשב לתקליט הקלאסי הנמכר ביותר בכל הזמנים, עם מכירות של יותר מ-13 מיליון עותקים.
חוסה קאררס מופיע גם בכ-20 קונצרטי צדקה מדי שנה לטובת הקרן שלו ומוסדות צדקה אחרים הקשורים ברפואה. הוא קיבל מספר רב של פרסים ואותות כבוד על פעילותו האמנותית וההומניטרית כאחת: הוא חבר כבוד באגודה האירופית לרפואה, בעמותה ההמטולוגית, בחברה האירופית לאונקולוגיה רפואית ובנוסף הוא שגריר של רצון טוב באונסק”ו. כמו כן, הוא נחשב לחבר כבוד בחבר הקונגרס של וינה ובאקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.
קאררס קיבל מדליות זהב של כבוד בווינה, ספרד, קטלוניה, גרמניה, המכון הספרדי בניו יורק ועוד. כמה מקומות בספרד קרואים על שמו של קאררס, בהם: הכיכר המרכזית בסאנט חואן ד’אלאקאנט, אודיטוריום ז’וז’פ קאררס בווילה סקה ותיאטרון ז’וז’ופ קאררס בעיר פואנלברדה.
רביעי 13.6, בשעה 20:30, אמפי אשדוד
פואטיכאן 2018
ירמי קפלן בפואטיכאן. צילום IWO JIMA
בראשון 10.6 במוזיאון אשדוד לאמנות יתקיים אירוע ה”פואטיכאן” זו השנה החמישית במסגרת אירועי פסטיבל “מדיטרנה” באשדוד.
באירוע יתקיימו מפגשי ספרות, שירה, צילום, מוזיקה ואמנות פלסטית, עם מיטב המרצים מהתחום והופעה ייחודית של ירמי קפלן.
במהלך האירוע יתקיימו שלוש הרצאות בזק:
בהרצאה הראשונה ערן ליטוין יספר על עולם התקליטים שנות ה-70 וה-80 ועל עבודתו של דוד טרטקובר.
ההרצאה השנייה של הערב תהיה הרצאה של שלומית רף: “מה שאיננו רואים”, ובה תספר רף על סדרת עבודותיה “טרם”, תצלומי חלל מדומיינים הקיימים בתוך רומנים כמו “על העיוורון”, "ההיסטוריה הסודית”, "מיכאל שלי” ועוד.
משה שי ירצה גם הוא על נושא הצילום בהרצאה “הצילום שעשה היסטוריה — המקרה של איוו ג’ימה”. בהרצאתו יספר שי על אחד התצלומים האייקוניים, הרמת הדגל האמריקני על האי היפני איווג’ימה ב-1945. מי היה הצלם? מה הייתה השפעתו של הדימוי? ואיך הוא הפך מאחד התצלומים המפורסמים בהיסטוריה לאחד השנויים במחלוקת?
ההרצאה שתחתום את סדרת ההרצאות היא הרצאתה של אפרת ליכטנשטט “מרות סירקיס ועד האינסטגרם”, שתתמקד בצילומי קולינריה. פעם זה היה אוכל, היום — קולינריה, פעם היו אלה הצלמים המסורתיים שנתנו את הטון, והיום — כל אחד ואחד מאיתנו באמצעות הסמארטפון. בהרצאה תסקור ליכטנשטט את השינויים שחלו במהלך 60 שנה, נברר מי קובע את סדר היום ונשמע על הטירוף שנוצר סביב האוכל בשנים האחרונות.
לאחר המפגשים הקצרים תוגש ארוחת ערב קלה למשתתפים באירוע, ואחריה יופיע ירמי קפלן וייקח את המשתתפים למסע בזמן אל שנות ה-80 וה-90 במופע שישלב בין שיריו לשירים נוספים מאותה התקופה.
למידע ורכישת כרטיסים: 08-8545180 או בטלפון 08-9568285
ראשון 10.6, החל מהשעה 18:00, מוזיאון אשדוד לאמנות
“ימי אריאנה העליזים”
שמעון פרנס צילום באדיבות ויקיפדיה
במהלך השבוע ביד לבנים שמעון פרנס ועליזה אביב במופע נוסטלגי מלא קסם פרנס חוזר אל ימי אריאנה ביפו, מועדון הלילה היווני הראשון בארץ. בשנות ה-50 וה-60 במועדון נולדו שפע הכוכבים והלהיטים שהיוו את הפסקול של חיי הלילה של אותה תקופה.
הצטרפו לערב קסום עם השירים, סיפורי הטיפוסים, הרחובות והשירים שכבשו לבבות — מאריס סאן וקזבלן, דרך החמאם והשטח הגדול ועד לשירת הסלוניקאים במועדון, כאן בקולה הנפלא של עליזה אביב.
משתתפים: שמעון פרנס — מגיש ומספר, עליזה אביב — שירה, חיים רומנו — בוזוקי וגיטרה, אלי חדד — כלי הקשה ושירה, שמוליק בר עוז — גיטרה בס ושיר.
ראשון (10.6) עד רביעי (14.6), בשעה 30:22, בית יד לבנים
בקצב פורטוגל
אנה מורה הפורטוגלית
ברביעי 13.6 במשכן זמרת הפאדו אנה מורה הפורטוגלית. לאחר ששברה אנה מורה שיאי מכירות עם אלבומה החמישי “esfadoD”, שהפך לאלבום האמן הפורטוגזי הנמכר ביותר בעשור האחרון, שיתפה פעולה עם פרינס, מיק ג’אגר, אנטוניו פינטו בסטו וגם עם עידן רייכל, היא אנה מורה חוזרת לישראל עם אלבומה “ouraM”, שגם אותו הפיק מוזיקלית המפיק האמריקני הנודע לארי קליין, המוכר בזכות עבודותיו עם ג’וני מיטשל, הרבי הנקוק, מדליין פירוקס ורבים אחרים.
אנה מורה נולדה ב-9791 בפורטוגל. את דרכה החלה כזמרת בלהקת רוק מקומית, לפני שעשתה הסבה לסגנון הפאדו — ה”בלוז” הפורטוגלי. קול הקונטראלטו שלה הלהיב את מבקרי המוזיקה והם הכתירו אותה הזמרת הטובה ביותר מהדור החדש של זמרות הפאדו. שירתה חודרת לתוך הנשמה, והופעתה המרגשת כובשת את הקהל.
לאורך השנים פיתחה אנה מורה את קולה העוצמתי ואת סגנונה הייחודי שהפך לחותם ההיכר שלה ברחבי העולם. על הבמה היא מובילה את הקהל בין הצלילים העדכניים אל הקינות העתיקות, בין הרוק שממנו התחילה אל שורשי העם בתוכו גדלה, היא מותירה את מאזיניה נרגשים וצמאים לעוד.
רביעי 13.6, בשעה 21:00, המשכן לאמנויות הבמה אשדוד
שמש אל-עשייא
שְּמְש אלְ-עְשִיָּיא
בחמישי 14.6 בניס עבד אל פתח ואמנים נוספים ממרוקו עם התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד במופע "שמש אל—עשייא".
"שמש אל-עשייא" הוא שמו של קונצרט אנדלוסי חד פעמי בישראל. לראשונה קונצרט שכולו בביצוע עבד אל פתח בניס, גדול הזמרים האנדלוסים במרוקו, מלווה בארבעה נגנים אנדלוסים מהטובים במרוקו. עבד אל פתח יופיע בליווי התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, ומיטב היצירות האנדלוסיות יבוצעו בארבעה פרקים מהנובה האנדלוסית הקלאסית.
השירה כולה בערבית מגרבית כמקובל במרוקו. חמישי 14.6, בשעה 21:00, המשכן לאמנויות הבמה אשדוד
הפנינג דינוזאורים חינמי לכל המשפחה במתחם סטאר סנטר אשדוד בין התאריכים 12-14/6 בשעות 16:00-20:00: לרגל יציאת הסרט עולם היורה ב-21/6 מתחם סטאר סנטר אשדוד מקים לתחייה את הדינוזאורים בפסטיבל חינמי וייחודי, עבור כל המשפחה, עם המון חוויות, מוזיקה ופעילויות שישאבו את הילדים וההורים לחוויה של פעם בחיים – כניסה אל תוך עולמם הסודי של הדינוזאורים.
הפסטיבל יכלול בתוכו: מתחם של עולם דינוזאורים, פעילויות לילדים כמו ארגז חול לחיפוש עצמות, דינוזאורים שקמים לתחייה עם אפקטים קוליים, מייצג דינוזאורים עם הסברים, מתחם רכיבה על דינוזאורים, עמדת צילום, ועמדת מכירת ערכות דינוזאורים ועוד המון הפתעות.
חברת האופוזיציה הלן גלבר שהקלטותיה הבעייתיות מככבות בשבוע וחצי האחרון, הגיע לישיבת המועצה הערב, תקפה את ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי באומרה ש"מועצת העיר הפכה להיות החצר הפרטית של לסרי ושל הפטרון שלו", לקחה את הדברים שלה והלכה. לא לפני שהודיעה שלא תשתתף יותר בישיבות המועצה – שהפכו כלשונה ל"קרקס" – עד סוף הקדנציה.
קודם לכן, גלבר שהביאה עימה דפים מוכנים מהבית רצתה להמשיך ולהקריא מהכתב, אך ממלא מקום ראש העירייה גבי כנפו לא איפשר לה לעשות זאת. לאחר שיצאה הישיבה נמשכה לפי סדר היום המתוכנן.
לאחר שעזבה עלה בדף שלה בפייסבוק פוסט שהמשיך באותו קו: "מי שיושב על כיסא ראש העיר הוא לא ראש העיר בפועל, לסרי הוא בובה של פטרונו שמפעיל אותו כמריונטה על חוט ומשחק בו לצרכיו… כל הדיונים זה רק על מה שכדאי ללסרי ומקורביו, זה לא מועצת עיר לצערי, זה קרקס. לא אקח חלק בקרקס הזה עד לכינון המועצה החדשה בראשותי".
כמעט שבועיים עברו מאז נחפשה פרשת ההקלטות של המועמדת לראשות עיריית אשדוד חברת המועצה הלן גלבר, והיא עדיין לא מצאה לנכון להתייצב ולספק הסברים מניחים את הדעת, למשל במסיבת עיתונאים.
שיחות שתועדו על פני חודשים ארוכים היא נשמעת כמי שמבטיחה כביכול סיוע לאדם שהציג עצמו ככיזם המעוניין להשקיע בעיר, בתמורה לכאורה לקבלת סיוע כספי ממנו. ככל הידוע ישנן הקלטות נוספות שעשויות להיחשף.
הערב יש ישיבת מועצה באשדוד עם נושאים מגוונים על סדר היום. פנינו לפני שעה קלה לדובר מטה הבחירות של גלבר, סער גינזבורסקי ושאלנו האם היא מתכוונת להגיע לישיבה. תשובתו: "נאלץ להמתין בסבלנות ולראות".
