לראשונה בעולם: הצצה לחברת הסטארטאפ שמגדלת קנאביס רפואי באשדוד בדרך חדשנית
Leave a Commentכשניר פלס ושמעון בר קמא רכשו את חברת סולבר באשדוד היא הייתה חברה על סף פשיטת רגל, חברה ישראלית עם היסטוריה בת 60 שנה בידיים אמריקאיות. פלס מעיד כי 15 שנה קודם לכן סולבר הייתה ספקית ויצרנית בינלאומית של איזופלבון, מולקולה שמקורה בסויה, המחקה את תפקוד האסטרוגן וקריטית לתרופות שונות. עם זאת, ההצלחה הובילה להקמת מפעלים בסין ובארצות הברית שביצעו את התהליך שפותח באשדוד בסדר גודל רחב הרבה יותר. הבעלים בזמנו איבדו עניין במפעלים בארץ, ואלו עמדו להיסגר.
כאן נכנסים לתמונה פלס ובר קמא, שזיהו את הפוטנציאל בחברה תעשייתית ותיקה. היום סולבר שוב חברה רווחית, אך האוצר האמיתי הוא החברה שנולדה מתוך אותה רכישה — חברת קנאשור (הלחם של המילים – cannabis assurance), המשתמשת בידע ובטכנולוגיה שהורישה לה סולבר למיצוי ויצירת תרופות על בסיס קנאביס.
ששש זה סודי
קנאשור יושבת בתוך מפעל סולבר שברחוב הבושם באשדוד. מדובר בסטארטאפ בשווי של 70 מיליון שקל שעוסק בפיתוח וייצור של תרופות המבוססות על קנאביס בדרכים חדשניות. בסולבר יש כיום כ-100 עובדים ובקנאשור 17.
החידוש הגדול של קנאשור בתוך מבול חברות הקנאביס למיניהן הוא שגידול הצמחים נעשה במתקן סגור ולא בשדה. לאחר השקעה של כ-20 מיליון שקל בהקמת המתקן (Indoor) של קנאשור באשדוד, החברה קיבלה לפני כמה ימים אישור ממשרד הבריאות לגדל 180 צמחי קנאביס כדי לצאת לדרך.
בקנאשור מתגאים בכך שנכון להיום הם היחידים בעולם שמשתמשים בטכנולוגיית גידול קנאביס באוויר. התרופות שהחברה מפתחת וצפויה להתחיל לשווק בקרוב מיועדות לחולים שהטיפול אושר להם על ידי משרד הבריאות. יו”ר קנאשור הוא מפקד חיל האוויר לשעבר עידו נחושתן והמנכ”ל הוא רן עמיר.
פלס, בן 46, נשוי ואב לשלוש בנות, בעל תואר ראשון בכלכלה וראיית חשבון מהאוניברסיטה העברית ותארים שניים במנהל עסקים ומשפטים מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. שמעון בר קמא (סגן אלוף במיל’) בוגר מניר בכ-20 שנה.
זאת אינה השותפות הראשונה של השניים. הם נפגשו לראשונה עוד כשעבדו בהנהלה של חברת בלופניקס סולושנס, ומשם המשיכו למסלול עצמאי ורכישת חברה בשם גלעם אריזות מזון. השניים הכניסו את החברה אל תחום ייצור תוספי תזונה וייצור מזון ללא גלוטן, ובמספר שנים מועט הפכו אותה לחברה מובילה בתחום.
מפעל סולבר ברחוב הבושם באשדוד. צילום פבל
“מה שבעצם הוכחנו פה זה שאפשר לקחת עשייה מסורתית מאוד משעממת עסקית ולהביא אותה לטריטוריות חדשות באמצעות פיתוח והשבחה”, מסביר פלס, ”כמובן שזה לא היה פשוט לביצוע, אבל זה בהחלט אפשרי”. את חלקם בחברה הם מכרו ב-2017 לשותף שלישי לאחר שהחליטו להתקדם על עבר היעד הבא. “ראינו שאנחנו מנהלים יותר מדי דברים, וזה לא נכון להיות בעל שליטה בחברה בלי להיות ברמה התפעולית השבועית”.
גידול אירופוני של קנאביס רפואי – הדמייה
אף על פי שזיהו את הפוטנציאל הרב של חברה כמו סולבר, הרעיון לקחת את הידע והאמצעים של החברה הוותיקה ולהשתמש בהם למיצוי ועיבוד קנאביס רפואי לא היה מיידי ונולד דווקא רחוק מכל הלב התעשייתי, אי שם בהרי אילת.
“יצאתי לטיול בערבה עם חבר קרוב”, מספר ניר, “הוא במקור מבריטניה, ויש לו חנויות של תוספי תזונה ברחבי האי. אחד הדברים שהיו לאג’נדה בטיול היה לחשוב על סולבר. עשינו טרק מספר ימים בהרי אילת, ובזמן הזה עשינו בינינו אנליטה לסולבר. הגענו לתובנה הבאה: ביוני 2016 הושקה בישראל, בלי פרטים עוד, הרפורמה של הקנאביס. כלומר יצרו מסגרת חוקית לעולמות הקנאביס הרפואי. היה לנו ברור שמוצרי הקנאביס על המדפים באירופה לא איכותיים, לא יציבים ולא עקביים.
“לקוחות מתלוננים הרבה פעמים שהם ב'היי' או בכלל לא מרגישים כלום. במקביל הבנו שסולבר, לעומת זאת, היא חברה עם 60 שנות ניסיון במיצוי חומר בוטני לא אחיד למוצרים מאוד אחידים, מסויה לחלבון סויה, שמן סויה ולציטין. תהליכי המיצוי בקנאביס לצורך העניין מאוד דומים. כמו כן, הבנו שיש שני מפעלים ומעבדות שעומדים ריקים ורק מחכים לפעילות. כמה ימים אחרי הטיול הצעתי את הרעיון בישיבת צוות, וכולם נורא אהבו את הרעיון. בדקנו מה הפרוטוקולים בספרות הקיימת למיצוי קנאביס וגילינו שכרגע פשוט אין כאלה. אנחנו חברה שכל מהותה היא ליצור באופן אחיד פרוטוקולים, ופה נולדה קנאשור.
בונים את משטחי הגידול בקנאשור
“בדצמבר 2016 הגשנו בקשה למשרד הבריאות להקים מפעל למיצוי קנאביס,” ניר ממשיך לספר, “במקביל התחלנו ללמוד ולבצע מהלכים של עבודה פנימית והכנה. באוגוסט 2017 קיבלנו הודעה שיש אישור. הסתכלתי על המסך וידעתי שבאותו רגע החיים שלי השתנו. בגלל הניסיון של סולבר בבניית מתקנים עבדנו עם הספקים הקבלנים והיועצים הכי נכונים. במקביל פנינו לתכנית החדשנות לקבל מימון ליצרת פרוטוקול ייצור ומיצוי של קנאביס. קיבלנו את התקציב, כחצי מיליון שקל. זה כמובן גם נותן לך לגיטימציה, כי זה המדינה שנותנת לך מימון,” הוא מוסיף בהתלהבות. “הדבר הבא של מה שחיפשנו זה שותף אסטרטגי טוב, וחברנו לבית החולים הדסה בירושלים. הגענו איתם להסכם שנותן לנו שיתוף פעולה בפיתוח ואת הזכות לשימוש במותג הדסה מדיקל לשמני קנאביס. בית החולים שם עלינו חותמת שהוא סומך עלינו בשלב שאין עוד מפעל ובקושי יש מעבדה. הם נתנו בנו אמון וכנראה שכנענו אותם שאנחנו רציניים”. ההכרה המהדהדת בקנאשור מגורמים שונים ללא ספק עודדה את מקימיה שהם צועדים בכיוון הנכון, ובשנת 2018 הוחלט להנפיק את קנאשור בבורסה, והיא והפכה לחברה ציבורית.
