מאז אמש, ערב שבת, אובחנו באשדוד שבעה חולי קורונה חדשים. לפיכך מגיע מספרם הכולל של הנדבקים בעיר ל-386 בני אדם.
מוקדם יותר הודיעה עיריית אשדוד על 12 גני ילדים שייסגרו עד להודעה חדשה בעקבות תשובה חיובית שקיבלה ספקית שירות שפקדה את הגנים בעת האחרונה לקראת אירועי סוף שנת הלימודים.
אתמול נודע על סייעת מחליפה בגנים שגם היא נדבקה בקורונה, ושבעה גנים נסגרו.
הורי הילדים באותם גנים התבקשו להקפיד על כך שילדיהם ישהו בבידוד. הם ועובדות הגנים נשלחו לבדיקות.
הערב, מוצאי שבת, תקף ראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי, את התושבים שלדבריו מזלזלים בהנחיות ואינם ממלאים אחריהן. לדבריו, מרבית תושבי העיר, אינם חובשים מסיכות ואינם מקפידים על קיום ההוראות.
מתחם חדש של כ-8,000 יחידות דיור מתוכנן להיבנות בין שדרות בני ברית למושב ניר גלים. זאת, על אף הקרבה למפעלי תעשייה מזהמים שמכילים ריכוזים גדולים של חומרים מסוכנים.
עיריית אשדוד ורשות מקרקעי ישראל דוחפות את התכנית שזכתה לשם הפסטורלי “גדות הנחל אשדוד”. היא משלבת בתוכה את תכנית קריית חלוצים להתחדשות אזור התעשייה הקלה.
במסגרת התכנית שהוגשה לוועדה למתחמים מועדפים לדיור (ותמ”ל) יוסבו שטחי תעשייה ומאות דונמים של קרקע חקלאית לשטחי מגורים. חלק גדול מהאדמות נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית חבל יבנה שבטחה נמצאים שני הישובים הקרובים: ניר גלים ובני דרום.
לפי התכנית אשדוד תתרחב מאוד לכיוון צפון מזרח וכמעט תיגע בבתי ניר גלים. תושבים במושב חוששים מכך ופנו לראש המועצה כדי שיפעל נגדה.
“על פניו”, כתבה תושבת למועצה, “ייתכן ולא נשקלו כלל ההיבטים בנושא מפגעי רעש, איכות אוויר, ועומס על תשתיות. ייתכן ונושאי הגישה לשכונה לא נשקל לחלוטין, בפרט בהיבט שלנו החיים בצמידות. ייתכן ולא באו לידי ביטוי גורמים נוספים שיכולים לסייע במזעור נזקים”.
“הדרך היחידה להגיע להישגים מול תכניות בסדר גודל כזה”, הוסיפה, “הינה רק פעילות משפטית המלווה בסיוע גורמי מקצוע מהשורה הראשונה”.
תכנית "גדות הנחל" מתוך מסמכי התכנית: מימים למעלה ניר גלים, במרכז ערוץ נחל לכיש
ביקשנו ממנכ”לית איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה, ד”ר ענת רוזן, לשמוע מה עמדת האיגוד בנושא. נזכיר שבדו”ח השנתי האחרון של האיגוד נכתב שיש לשמור על מרחק ביטחון של 1.5 ק”מ בין שטחי מגורים למוקדי חומרים מסוכנים.
רוזן: “תכנית המתאר החדשה של אשדוד מדברת על תהליכי התחדשות עירונית באזורי התעשייה שמדרום לנחל לכיש. אזור התעשייה הקלה (קריית חלוצים), ואזור התעשייה הכבדה ממערב לשדרות בני ברית (קריית איתנים). הכוונה היא ליצור אזור משולב של שימושים מעורבים שכוללים תעשייה קלה ומלאכה בלתי מזהמת, לצד שימושי מסחר, משרדים, הייטק, מרכזי בילוי, אולמות אירועים ואפילו מגורים.
“התכנית כוללת חלוקה של השטח למתחמים, וקובעת מנגנון שיאפשר קבלת זכויות בנייה נוספות לשימושים המעורבים הנוספים, רק באותם מתחמים שיפונו מהתעשיות המזהמות והמסוכנות שעדיין קיימות בחלק מהמגרשים כיום. אין כוונה שהתהליך הזה ייעשה בכפייה, אלא באופן הדרגתי תוך שינוי טבעי של אופי האזור.
“מובן על כן, שמימוש התכנית הוא עניין להרבה שנים, אפילו עשרות. בסופו של התהליך ניצול משאבי הקרקע יהיה יעיל יותר מאשר היום ונקבל רובע תוסס ופעיל בכל שעות היממה. התכנית הות”לית של גדות הנחל מתוכננת בשטחים שכיום הם חקלאיים, עד לגדת נחל לכיש, וברצועה לאורך שד’ בני ברית, כאשר תוואי שד’ בני ברית יוסט כדי לאפשר רצועת בינוי מתאימה.
“התכנית כוללת שטחים ציבוריים, ורצועה ירוקה רחבה לאורך נחל לכיש, אשר תשלים את החגורה הירוקה של אשדוד בהמשך לפארק לכיש. התכנית מלווה בתסקיר השפעה על הסביבה, וכל הפרמטרים של איכות אוויר ורעש מהכבישים ומאזורי התעשייה הסמוכים, נבדקים. התכנית עדיין בשלבי הכנה. יש לצפות שלא יאושר בינוי במתחמים שאינם עומדים בקריטריונים הסביבתיים. וגם כאן אפשר שהדרך ליישום התכנית תהיה מדורגת בשלבים שייקבעו בהתאם לסילוק המפגעים הקיימים בסביבה”.
בתשובה לשאלתנו אמרה ד”ר רוזן שאין הכוונה לפנות מפעלים כמו אדמה אגן שנמצאים באזור התעשייה הצפוני, מרחק של מאות מטרים בלבד מקצה המתחם החדש המתוכנן לקום.
ראש עיריית אשדוד, ד״ר יחיאל לסרי, תוקף: מרבית התושבים בעיר מזלזלים ואינם מקפידים על מילוי ההנחיות – אם לא יהיו ממושמעים המצב עלול לצאת משליטה.
הערב נודע שלא פחות מתריסר גני ילדים נסגרו עד להודעה חדשה בגלל ספקית שירות שפקדה אותם וכעת מתברר שנדבקה. בשבועיים וחצי האחרונים יש עלייה מהירה בכמות החולים המאומתים בעיר.
"תושבי אשדוד", פנה לסרי לתושבי העיר באמצעות הודעה שנשלחה לטלפונים הניידים שלהם, "אני קורא לכם לחזור למשמעת העצמית הנדרשת עפ״י הנחיות משרד הבריאות.
"לחייבים בידוד, אנא הקפידו על הוראות הבידוד. ולכולנו, להקפיד על חיטוי ידיים לעיתים קרובות, חבישת מסכה במרחב הציבורי, ושמירה על הריחוק החברתי ככל שניתן. ובמיוחד להימנע מכל מגע גופני של לחיצות ידיים ונשיקות מחוץ למשפחה הגרעינית.
"הימנעות זו לבדה, יכולה להיות מכרעת במניעת הדבקה, ולצערי, מרבית תושבי העיר נכנסו לשאננות ואינם מקפידים עליה. מעבר לכך שמרבית התושבים גם אינם חובשים מסיכות. זה חוסר אחריות שעלול לעלות לנו בבבריאות, וחס וחלילה גם בסכנת חיים".
בעניין הגנים הנוספים שנסגרו עד להודעה חדשה, אמר לסרי: "ביקשתי לערוך בדיקות לכל הילדים והצוותים החינוכיים בגנים אלה. מנהל החינוך ומחלקת הבריאות בעיריית אשדוד, ילוו את ההורים ויתנו סיוע צמוד ככל שיידרש וכמובן ידאגו מול קופות החולים, להשלים את תהליך הבדיקות וקבלת התוצאות במהירות האפשרית.
"אנו מבינים שהתפתחות זו יוצרת חרדה מסויימת, בקרב המעגלים המשפחתיים והחברתיים הקשורים לילדים והצוותים החינוכיים של גנים אלו, שמצטרפים לגנים שנסגרו בימים האחרונים".
לסרי הוסיף: "זוהי קריאת השכמה נוספת לכולנו, להפנים שמגיפת הקורונה לא חלפה. ויתכן שהיא חוזרת אלינו בעוצמה כזו או אחרת, ברחבי המדינה ובעירנו אשדוד".
תריסר גנים נוספים באשדוד נסגרו עד להודעה חדשה והילדים שלומדים בהם התבקשו להיכנס לבידוד. זאת, לאחר שאישה שנתנה שירות לאותם גנים וביקרה בהם לאחרונה, נמצאה חיובית לקורונה.
ההתפתחות המדאיגה הזאת מגיעה לאחר שאתמול נודע על סייעת מחליפה בגנים באשדוד שנדבקה בקורונה. הדבר הביא לכך ששבעה גנים שבהם מילאה מקום בימים האחרונים נסגרו והילדים התבקשו להישאר בבידוד.
מעיריית אשדוד נמסר לפני זמן קצר: "הערב התבשרנו שספקית שירות חיצוני שעבדה במספר גני ילדים אומתה כחיובית לנגיף הקורונה. לכן, על פי הנחיות משרד הבריאות ובהתאם למדיניות ראש העיר אשדוד,גנים אלה לא יפתחו מחר ועל ילדי הגנים והצוותים החינוכיים להכנס לבידוד.
"להלן רשימת הגנים ומועד השהיה בבידוד: 1. תאריך שהייה בבידוד עד 22/6 כולל: גן נמל, גן משוט, גן גפן, גן משחתת. 2. יש לשהות בבידוד עד 23/6 כולל: גן סלעית, גן גלים, גן פקאן, גן ריחן. 3. יש לשהות בבידוד עד 24/6 כולל: גן צופית, גן מכמורת, גן סנונית. 4. יש לשהות בבידוד עד 2/7 כולל: גן דרור.
"ראש העיר, ד״ר יחיאל לסרי ביקש לערוך בדיקות לכל ילדי הגנים ולצוותים החינוכיים. מנהל החינוך ומחלקת הבריאות בעיריית אשדוד, יתנו סיוע צמוד ככל שיידרש ויסייעו בכל תהליך ביצוע הבדיקות. ההודעה נמסרת בשעה זו להורי ילדי הגנים".
כשנתיים נמשכו עבודות השימור והפיתוח על מצודת אשדוד ים, אחד מסמליה ההיסטוריים ויקרי ערך של העיר. כעת, לקראת סיום הפרויקט ופתיחת האתר לקהל, השתנו פניו. יש הסבורים לטובה ויש שרואים פה בעיקר קלקול והחמצה.
מהפן של העתיקות יש כמה אלמנטים שנעלמו או נהרסו או כוסו: בארות שנסתמו, רצפה שהוגבהה ומסתירה חלקים מהקשתות ומבנה הקדום, חלק מקיר שנפרץ כדי להתקין שביל גישה למבקרים ומפתן עשוי שיש שרוצף.
במהלך העבודות הוחלט על ידי רשות העתיקות להסיר את אותו חלק מהקיר בצד המזרחי שנבנה בתקופה הצלבנית, כ-500 שנה לאחר הקמת המצודה.
לפני. במרכז: קטע הקיר המזרחי המאוחר-הצלבני שפורק. צילום: ד"ר אבישי טייכר
אחרי. קטע הקיר הצלבני פורק ובמקומו הוסדר שבל הולכי רגל. מפתן השיש כוסה במרצפות ורק מציץ בקושי. צילום: אסף ליבוביץ'
ברשות העתיקות נענו לאתגר והפגישו את כתב “כאן דרום” עם ארכיאולוג מחוז אשקלון, סער גנור.
“במחשבה הראשונית של החוקרים, האמנו שבצד המזרחי של המצודה היה קיים חפיר”, מסביר גנור. “אבל לאחר שהתחלנו את הפרויקט עשינו בצורה ממוקדת בדיקה ארכיאולוגית מה קורה בפתח של המצודה, היכן שעמד הקיר. התחלנו לחפור וגילנו שבעצם יש לנו את סף הכניסה המקורי של המצודה”.
תגלית מפתיעה: מפתן השיש בכניסה המזרחית למצודה שהתגלה עם פירוק הקיר. עכשיו הוא מכוסה. צילום: דור גפני.
“הסף הוא למעשה עמוד שיש שהבנאים של המצודה הביאו משרידים מהתקופות הקדומות יותר והציבו כמעצור לדלת המצודה. ברגע שהבנו את זה הבנו שהכניסה המקורית היא לא כפי שחשבנו, שלא היה גשר עץ מעל תעלה, אלא בעצם מדובר פה בכניסה ישירה, ממש בתוואי שאנחנו הולכים בו עכשיו. אז שינינו את התכנית, הבנו שלעשות גשר שלא היה קיים בתקופות הקודמות זה מגוחך, ורצינו להכניס את הקהל כמו שנכנסו דרכה בעבר”.
אבל תראה הוא מכוסה במרצפות וטיפה מבצבץ.
“אומנם הוא טיפה כוסה על ידי מרצפות, אבל כרגע המפתן עומד באתרו, ככה מצאנו אותו, לא נגענו בו, לא העלינו ולא הורדנו, זה המקום בו הוא נמצא, והוא לא נפגע.
“אנחנו מרוויחים פה שני דברים, ראשית, איתרנו את הנקודה הספציפית והנכונה של היכן שנכנסו למצודה. שנית, אנחנו רוצים לאפשר לכל עם ישראל לבקר פה, ועם ישראל זה לא רק חבר’ה צעירים, זה גם אנשים שקשה להם ללכת או בכיסאות גלגלים. היום לא מייצרים פרויקט חדש שהוא לא מונגש לנכים, וזאת הייתה חלק מהמטרה שלנו”.
באשר לחלק הקיר החסר, גנור מבהיר כי למעשה ההחלטה להסירו נבעה מהצורך לאפשר את אותה כניסה אותנטית שנמצאה למצודה במהלך העבודות. כמו כן, הקיר החדש מבחינה היסטורית נבנה מאבני המצודה עצמה, שנפלו לפני בואם של הצלבנים, אותן אבנים שימשו את הארכאולוגים כעת בעבודות השימור.
“בשלביה האחרונים של המצודה היה שלב צלבני,” מסביר גנור, “הצלבנים הסתגרו בתוך עצמם והם למעשה לא השתמשו בכניסה המקורית של המצודה. ההחלטה הארכאולוגית שלנו הייתה לחפור את הקיר בצורה מסודרת. הבנו מדעית מה קרה שם וקיבלנו החלטה מושכלת להוריד את הקיר. הקיר היה עשוי אבני בניה שבתקופה הצלבנית נלקחו מהאבנים שפורקו מתוך המצודה, אותן אבנים הוחזרו ושימשו אותנו לשימור של אלמנטים אחרים בתוך המצודה, הוחזרה עטרה ליושנה”.
גנור ליווה את עבודות השימור והשחזור של המצודה, בעיניו מדובר בפרויקט מוצלח, שבלעדיו גורל האתר היה בכי רע.
מה עם הבארות בחצר המצודה? היו ונעלמו. יש רק עיגול של אבנים שחורות.
“מדובר בבאר בעומק של 4 מטרים, הבאר במקור הייתה גבוהה אך היא לא שרדה את פגעי הזמן. המתגוררים פה השתמשו בה בכדי לשאוב את מי התהום המתוקים שנמצאים מעל המים המלוחים. לפני פחות מעשור אוניברסיטת חיפה חפרה וחקרה את הבאר. לאחר שהמחקר הסתיים התבקשנו לשמר אותה, שמנו פה סבכת ברזל, שלצערי הרב נפרצה מהר, היא עברה ונדליזם וניסו לעקור אותה מהמקום, וזה היווה סכנה בטיחותית, שאני מניח שכל אשדודי זוכר. הפתרון כרגע גם ממחיש שישנה באר מצד אחד ומצד שני מאפשר להסיר סכנה מהמקום על ידי מילוי הבאר.
“החומר איתו מילאנו את הבאר הוא אבני טוף, אם נמלא הכל בחול אף אחד באמת לא ירגיש שיש פתח. כשאתה שם טוף שחור, כולם מבינים שיש פה פתח. אין פה דרמה שהיא בלתי הפיכה”.
אנחנו רואים שהחלק הדרומי במצודה יחסית גבוה יותר, ונראה שיש חלקים שנקברו מתחת לחומר המילוי. למה לא נחשף יותר מההיסטוריה של המצודה?
“בצד הדרומי יש לנו בעיה מובנית, החול מכסה את המצודה מכיוון דרום לצפון. זו נקודה מאוד בעייתית בפיתוח, אם אתה משקיע מאמצים כה רבים ובסופו של דבר החול מכסה הכל אז יצא ששכרך בהפסדך ובעצם לא עשית כלום. על מנת להתגבר על הבעיה הגבהנו את הקיר הדרומי, כשחוקי האתיקה השימורית קובעים שאתה יכול להגביה קירות עד מקסימום הגובה שבו הם נמצאו, כך שהגבהנו את זה כמה שצריך על מנת למנוע מחול לזלוג פנימה”.
“הדבר השני שעשינו, כל השטח הדרומי, הוא למעשה יציקה של חומר רך שאפשר לגרד בקלות, ושיישר את המפלס שמאפשר גם הצגה וגם ניקוי פשוט של החול שנכנס, וגם מאפיין את האלמנטים של תכנית המצודה שהייתה למעשה שורות של חדרים סדורים סביב חצר מרכזית. החומר הזה לא ממש מפריע ומשמר את האתר לדורות הבאים. במכה של פטיש או מקוש אחד אפשר לפרק את המשטח הזה כי הוא הפיך וקל להסרה”.
יש כוונה להוסיף הדמיה שתמחיש כיצד נראתה המצודה העתיקה בשלמותה כשהוקמה?
“על התצפית צריך להיות שלט נוסף עם הדמיה של המצודה מהזמן שהיתה בנויה, שכל מי שיעמדו על המרפסת תהיה לו תמונה להשוואה. מעבר לזה אני יודע שמתוכנן בהמשך מופע אור קולי וסיורים. רשות העתיקות היום במגמה שהיא רוצה להנציח את ערי העתיקות בתוך הערים הבנויות”.
לפני. הצד הדרומי של המצודה והקשתות לאחר חפירות. צילום ישראל דיין (1999)
אחרי: חומר מילוי ""קבר" חלק מהמבנה העמוק. צילום: אסף ליבוביץ'
יש כאלה שטוענים שיש חלקים במצודה שהוסרו או נקברו כדי לאפשר רחבה להופעות ואירועים.
“שום דבר לא הוסר מהמצודה, אף אבן לא זזה, למעט הקיר שבצד המזרחי שהוסר כמו שהסברתי, שום דבר לא הוזז ממקומו. נהפוך הוא, האבנים הוחזרו לקירות. הן נפלו ונמצאו, על אף שחלק מהאבנים לא נמצאו. צריך להבין, אתרי עתיקות לא יכולים לעמוד בשממה כזו במהלך עשרות שנים ולצפות שהם יישארו כחוויה כפי שאנו זוכרים אותם משנות נעורינו”.
שבוע הספר הדיגיטלי הזה הגביר בי את החשק ללטף ספרים חדשים, להתענג על ספרים ישנים, של אחרים ושלי כאחד ולהתברך בספר חדש שערכתי. למרות הנבואות השחורות שהספר עם הדפים מנייר, סיים את תפקידו בעידן שלנו, אני עדיין נאמנה לפורמט הישן של הספרים: עטיפה מלבבת, גב עטיפה מסקרן והעיקר פנים הספר: תוכן אמיתי ומרגש שנוגע בך כל פעם מחדש.
כן, אנשים עדיין קונים ספרים, אין תחליף לריחו הטוב של ספר, חדש או ישן כאחד. אנשים עדיין מתענגים מספרים, רוצים לקרוא ולכתוב ספרים חדשים, למרות כל הטכנולוגיה, ואולי דווקא בגללה.
אפתח בספר חדש שאני קוראת עכשיו, מוכרחה לומר בהנאה רבה. הוא נקרא: “אולי כדאי לך לדבר עם מישהו” (“מטפלת, המטפל שלה וחיינו הנגלים לפנינו)” מאת לורי גוטליב. העלילה המתרחשת בלוס אנג’לס מציגה את עמדתה של פסיכולוגית הנקלעת למשבר אישי ומתארת את הטיפול שהיא עוברת תוך כדי חשיפה נוקבת שלה עצמה בחדר הטיפולים שלה.
הזווית של הפסיכולוגית, המתלבטת איך להגיב למטופליה, מתוארת בישירות ובהומור. כתוב על העטיפה: “זהו ספר מהפכני בגילוי הלב שלו, הזמנה למסע אישי לנבכי הנפש. הוא מעניק לקוראיו מתנה נדירה: תשובה חושפנית ונועזת על השאלה: ‘מה זה להיות אנושי’”.
לא קשה לצלוח את 463 העמודים הקולחים, בעיקר למי שכבר חווה טיפול פסיכולוגי, כמוני. זה מרתק לראות את המתרחש מהצד של המטפלת ובשלב מאוחר יותר איך היא עצמה מתנהגת כמטופלת. הדילמות הלוקחות בחשבון את המגבלות של המסגרת הטיפולית דומות להפליא.
הרצון לחצות גבולות ולהיות נאהב על ידי המטפל/ת משותף לכולנו. “אני מוצאת חן בעיניך?” שואלת המטופלת את הפסיכולוג שלה שעונה לה למרבית ההפתעה תשובה חיובית ומסביר: “בעוד שאת רוצה למצוא חן בעיני בזכות החוכמה שלך או העובדה שאת מצחיקה הרי הנשמה שלך-הרוח-מוצאת חן בעיני”. זהו סודו של הספר הזה: מעבר לתיאורי המקרים הפסיכולוגיים הוא חוצה את גבולות חדר הטיפולים ומספק תשובות פילוסופיות החסרות כל כך בחווית הטיפול, לא פעם.
בסצנה מרגשת המטופלת רוקדת עם המטפל שלה לצלילי Let it be. זה לא מקרי. בביקוריה במספרה לאורך הספר אומר לה הספר, "תהיי". בסוף היא מבינה את זה. מה שאני אוהבת בספרים שהם מלמדים אותנו דברים בלי לשים לב לתהליך הלמידה, כלומר הם סוחפים אותנו רגשית ואז עושים בנו כבתוך שלהם.
זה לא דומה לצפייה בסרט או בתוכנית טלוויזיה שעושים עבור הצופה את העבודה. כאן הדמיון עובד- הדמויות לובשות ופושטות צורה. הספר הזה אמנם עובד לתוכנית טלוויזיה. מעניין לעקוב אחריה. מילדות אני מעדיפה כמעט תמיד את המקור הספרותי. רוב העולם מסתבר, לא מסכים איתי.
אמשיך לדבר על אהבתי לספרים מתוקף היותי עורכת. לאחרונה ערכתי את ספרו השני של ניסים ברכה: "לכבוד מערכת שעות נוספות", ספר שירה עוצמתי העומד לרדת לדפוס בימים אלה. חווית העריכה הייתה שונה בתכלית מעריכת הספר הראשון שיצא לפני חמש שנים. אז "אני ניסים ברכה כותב שירה" פרץ מתוכו, ניסים, איש הייטק לא ידע להעריך את שיריו. השירים נוצרו מתוך תרגילי כתיבה מרגשים.
במהלך התהליך שעבר למד ניסים לכבד את תוצריו. התקבלותו הנפלאה של הספר חיזקה את בטחונו העצמי כיוצר, מה שגרם לעבודה על הספר השני להיות שונה בתכלית. מבחן הספר השני הוא מבחן ידוע. בספר הראשון רוצים להגיד הכל, אין פרספקטיבה ואין השוואות. בספר השני צריך לייצר עוצמה וזה לא היה פשוט.
במהלך חמש השנים שבין הספרים נחתו בתיבת המייל שלי שירים רבים של ניסים. לא כולם הניחו את דעתי. לא כולם היו מספיק טובים. ניסים ואני כמעט לא נפגשנו בגלל הריחוק הגיאוגרפי, ניסים גר בירושלים. בזמנו, כשפנה אלי עבד באורבוטק ביבנה אז אשדוד הייתה קרובה, עכשיו כשהוא עובד בירושלים נאלצנו לקיים את הקשר במיילים, וואטסאפים וטלפונים.
הספר נקרא בהתחלה "ארבעים פעם פברואר". בינתיים חצה ניסים את גיל הארבעים, ואביו היקר לו כל- כך, נפטר. השם "לכבוד מערכת שעות נוספות" נלקח מהשיר הנושא את אותו שם ובו נשלח הילד ניסים, לשלשל מעטפה בתיבת הדואר בדימונה ובה תשבצים.
הנה קטע מתוך השיר: ביום שישי אחד בשעות בין ערבים עצרתי את המכונית במשולש שבין בניין המועצה הישן קופת חולים מכבי ופרחי פינו שדרות יגאל אלון. אולי אראה עוד פעם את הילד הנשלח לשלשל בתיבת הדואר מעטפה עליה כתוב: לכבוד מערכת שעות נוספות.
הספר כולו הוא מחוות אהבה לאברהם, אביו של ניסים:
עם הוודע/ ניסים ברכה רק באותו הלילה כשכבר לא היית ולא היה למי להתקשר ולהגיד תודה רק באותו הלילה הבנתי שאתה בנית אותי לבנה אחר לבנה.
ובנימה אישית, יש בספר הזה שיר המוקדש לי, המרגש עד דמעות…זה שכרי!
ולו לרגע/ ניסים ברכה לסמדר שרת ברקע אידית פיאפ לא מתחרטת על דבר וסמדי מצהירה אקבר באשדוד מול עצי האקליפטוס ליד אבא ואמא. פעם כבר הטיפה לימדה חינכה רק נוריות. רק נוריות. בימים האחרונים הבדידות נוקשת בדלת גדולה בבית שכבר לא קיים בתוכו אני נולדתי בפעם השניה.
מזמן לא כתבתי מילים שאולי יעשו אותה מאושרת ולו לרגע וליבי נחמץ.
נדירים הרגעים שעורך/ת זוכה לחשיפה, העבודה היא מאחורי הקלעים. זכיתי.
עונת הכדורעף הסתיימה בחודש מרץ, כמו ענפי ספורט אחרים, על רקע משבר הקורונה. עתה, כשלושה חודשים אחרי, איגוד הכדורעף הכריז השבוע על הפועל מטה אשר כאלופת הגברים והפועל כפר סבא כאלופת הנשים, וזאת בהתאם למיקומן של הקבוצות בליגה. אולם, בכדורעף האלופה נקבעת רק בתום ההתמודדות בפליאוף ולא לפי מיקום בטבלה. זו הסיבה שהעולה החדשה לליגת העל, מכבי AOV אשדוד, מאוכזבת מההחלטה שכן לקבוצת הנשים לפחות, היה סיכוי לא רע להגיע רחוק, אולי אפילו עד הסוף.
אחד מהמייסדים של המועדון ומאמן קבוצת הנשים, אורי שפירא, אמר: "אנחנו מאוכזבים מההחלטה, חושבים שזה לא משקף את רוח הספורט, אפשר להסתכל מה קורה באירופה ולראות ששם לא הוכתרה אלופה. נותר לנו רק להצטער עבור הספורט ועבור האוהדים".
הקבוצה עשתה עונת בכורה חלומית וסיימה את העונה הסדירה במקום השלישי כאשר היא מבטיחה את הביתיות בפליאוף. רצף ניצחונות בתום הליגה הסדירה העניקו תקווה כי ניתן להתמודד גם על האליפות. כזכור, מאז שקבוצת הנשים של מכבי AOV אשדוד נוסדה, היא עלתה בכל עונה ליגה. מהליגה הארצית, דרך הלאומית והעונה בליגת העל. רק בחודש מרץ האחרון, עם החלטת האיגוד על סיום העונה בצל נגיף הקורונה, התראיין מאמן קבוצת הגברים של הפועל כפר סבא, שגיא ברעם, ואמר: "כנראה שמטה אשר היו לוקחים אליפות, אבל מפה ועד להכתיר אלופה, המרחק גדול. כל העניין של פליאוף זה איך אני כמאמן יכול לעקוץ".
העונה הקרובה תהיה עונה היסטורית עבור בית"ר אשדוד, שתשחק בליגה ב' לראשונה בתולדותיה. הקבוצה של יוסי כנפו מכוונת גבוה, והבעלים כנפו מאמין ששמירה על רובו של הסגל הקיים, בתוספת חיזוק של כמה שחקנים בכירים תספיק לקבוצתו להתמודד בצמרת הגבוהה ואולי אף לעלות לליגה א' העונה. כמו כל המשק בעולם, גם כנפו ובית"ר אשדוד נפגעו כלכלית בשל משבר הקורונה, ולכן הבעלים החליט לקצץ לשחקני הקבוצה בעונה האחרונה את המשכורות ב 25 אחוזים, ואת מענקי העלייה בחצי. על פי הבעלים, השחקנים קיבלו זאת בהבנה.
ההכנות של בית"ר לעונה הבאה כבר בעיצומן. אריאל טרבלסי, מושיקו שעשוע, נתן גנון, אלירן זראי, ולדי ריבלקו, דניאל סגה, אשר אלחרר, שגיא יעיש, רועי בר און, עמית זריהן ולירון אברג'ל שהיו חלק משמעותי מעונת העלייה של הקבוצה סיכמו על המשך דרכם במועדון בעונה הקרובה, ויהוו את בסיס הקבוצה בנוסף לכמה שחקני חיזוק שעל הכוונת של הבעלים יוסי כנפו.
כפי שפורסם לראשונה ב "כאן דרום", השחקן הבכיר ביותר שעל הכוונת של בית"ר הוא עידן שריקי, החלוץ הוותיק לו קריירה עשירה ב מ.ס אשדוד, מכבי נתניה וקבוצות נוספות בארץ ואף בפולין. שריקי (38) שיחק בשנתיים האחרונות בהפועל אדומים אשדוד. בעונת 2018-19 סיים כסגן מלך השערים של ליגה א' דרום עם 20 שערים, אך בעונה האחרונה חלה דעיכה ביכולתו כשכבש שני שערים בלבד. שריקי סיים את חוזהו באדומים וככל הנראה לא ימשיך בקבוצה בעונה הבאה.
עידן שריקי חוגג. צילום: ליאב אחאבן.
הוא מנהל מו"מ עם כמה קבוצות בליגה א' וליגה ב', אך הרציניות ביותר בכוונותיהן להחתימו הן בית"ר אשדוד, בני פרדיס ועירוני מודיעין אותה מאמן פיני עייש, לו קשרים טובים עם שריקי עוד מתחילת הקריירה של החלוץ. כרגע ישנם פערים בין שריקי לבית"ר אשדוד, בעיקר בשל הדרישה שלו להגיע רק פעם בשבוע לאימון. בבית"ר מצפים כי שריקי יסכים להגיע ללפחות שני אימונים בשבוע. למרות הפערים, החלוץ נותן עדיפות לקבוצה האשדודית על בני פרדיס למרות שהיא משחקת בליגה א' ועל מודיעין של פיני עייש, שעם כל הכבוד לשאיפות העלייה שלה, שריקי גר באשדוד ועובד בנוסף במחלקת הנוער של הפועל אדומים אשדוד, ולכן יהיה עבורו הרבה יותר נוח לשחק בקבוצה מאשדוד.
בנוסף, הקבוצה מעוניינת להתחזק בקשר אחורי, כשאקס נוסף של הפועל אדומים אשדוד, עמירן ביטון על הכוונת. גם ביטון נמצא על הכוונת של מאמנו לשעבר פיני עייש בעירוני מודיעין, ובניגוד לשריקי- כרגע הוא נותן עדיפות למאמנו לשעבר ולפרויקט האשפתני שהוא בונה במודיעין. יוסי כנפו מסר כי הוא על סף סיכום עם שני שחקני הגנה בכירים נוספים.
עמירן ביטון במדי הפועל אדומים אשדוד. צילום: מדיה אדומים אשדוד
עוד אמר הבעלים של בית"ר אשדוד: "אני רוצה אצלי שחקנים שנלחמים, שחקן שיבוא לעבוד ויתן 200 אחוז. את כל הרעל שהיה לי בקבוצה זרקתי בשנה שעברה לקבוצות האחרות בליגה ג' כמו אשדוד סיטי ובני אשדוד. בניתי קבוצה בריאה וזה השתלם לי בסוף כשעלינו ליגה. אנחנו מחכים שהטוטו, ההתאחדות ומרכז בית"ר יעזרו לנו בתקציבים. בנוסף אני אשמח מאוד שאנשים שאוהבים כדורגל ורוצים לעזור ולתרום יעשו זאת כספונסרים שלנו. גם עיריית אשדוד גם צריכה לתת לנו מענק עלייה של 25 אלף ש"ח ותקצוב של כ-100 אלף ש"ח לעונה הקרובה, הבעיה היא שהעירייה לוקחת לנו 2500 ש"ח על השכרת המגרש עבור משחק ו250 ש"ח על השכרת המגרש עבור אימון."
אמנם בהפועל אדומים אשדוד עדיין לא החלו להתכונן לעונה הבאה בצד המקצועי, אך בצד המדיה והדיגיטל המועדון האדום בהחלט הגיע לשיאו השבוע, כשהודיע על שחרורה של אפליקציה ייחודית של המועדון. לאף מועדון ספורט בעיר אין אפליקציה, ובודדים מועדוני הכדורגל שיש להם אפליקציה כזו בארץ. דובר המועדון, רז בנימין ואחד מיוזמי הרעיון סיפר ל "כאן דרום" על פיתוחה של האפליקציה.
רז, איך הגיע הרעיון לפתח אפליקציה להפועל אדומים אשדוד?
"הרעיון היה קיים כבר מלפני 3 שנים, פשוט לא הייתה לנו את האפשרות להוציא אותו לפועל, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת זמן. אני ואבישי אפטקר מנהל הדיגיטל תמיד חיפשנו את הערך המוסף מעבר למה שקיים בספורט הישראלי והחלטנו בעונה שעברה להוציא את זה בעצמנו, אני והוא לבד לפועל למען המועדון והאוהדים."
האפליקציה החדשה של הפועל אדומים אשדוד
מי האחראי לפיתוח האפליקציה?
"האחראי לפיתוח הוא בחור צעיר ומוכשר מאוד שרק לפני חודש התגייס לצבא בשם דור בן משה. דור הוא בחור גאון בכל הקשור לפיתוח מוצרים. כשבחרתי בו היה חשוב לי למצוא מישהו צעיר שיש לו זיקה לכדורגל, שיבין את הראש שלי בלי שאצטרך להסביר מה חשוב לאוהד כדורגל. בנוסף, עוד יותר חשוב עבורי היה לתת לדור את ההזדמנות לפרוץ לתודעה בספורט כי הוא באמת בא לקראתנו ונרתם מכל הלב למטרה למרות שהוא עשה זאת המון בזכות עצמו והידע שלו."
"באפליקציה יהיו אפשרות כמו צפייה בטבלת הליגה, כל רשימת משחקי הליגה, תוצאות משחקים, תוצאות אמת בלייב וכל מהלכי המשחק, הרכבים, חדשות וכתבות בלעדיות לאפלקצייה. המון מידע סטטיסטי, מידע על שחקנים כמו ימי הולדת, מצב כיבוש שערים, הופעות, כרטיסים צהובים/ אדומים. אזור שיקרא "אדומים" TV שבו ניתן יהיה לראות את כל הוידאו של הקבוצה מיום הקמתה. בנוסף יהיו נתונים על משחקי עבר, תוצאות ומהלכים של משחקי עבר ועוד הרבה פיצ'רים שבשלב זה לא ניתן לחשוף."
האפליקציה החדשה של הפועל אדומים אשדוד
האם יש קבוצות נוספות באשדוד ובכלל בישראל שיש להן אפליקציה?
"יש רק לקבוצות בודדות והן הגדולות ביותר כמו מכבי חיפה, מכבי ת"א, בית"ר ירושלים, הפועל ת"א והפועל ב"ש. לכל שאר הקבוצות לא קיימת אפליקציה. לדעתי, לקבוצה ששואפת להגיע לרמות הגבוהות וחשוב לה הקשר מול הקהילה והאוהדים אפליקציה זה מוצר חובה בכל מועדון שיש לו מדיה ברמה גבוה. ההבדל בינינו לבין המועדונים הגדולים שלהם יש תקציבי ענק ממנהלת הליגה כדי ליצור את הדברים האלה ואצלנו זה בא מהלב בתקציב מחושב ובעיקר אישי אבל באהבה גדולה. מי שמכיר ועוקב אחרי המדיה שלנו יודע שאנחנו בין עשרת המדיות הגדולות ביותר בארץ בספורט, הכל זה עניין של השקעה בדבר שהוא חשוב לא פחות מבניית סגל או בחירת מאמן. המדיה זה הפנים של הקבוצה מחוץ למגרש. על המגרש רואים את הקבוצה פעם בשבוע למשך שעתיים, את המדיה רואים 24/7.
האם שחקני הקבוצה ייקחו חלק בפעילויות באפליקציה?
"לשחקנים יהיה חלק פעיל מאוד באפליקציה, כמו ראיונות וידאו וכתבות בלעדיות איתם שיעלו באפליקציה.
האפליקציה החדשה של הפועל אדומים אשדוד
למי האפליקציה נגישה?
מעבר לעלות הגבוהה של פיתוח האפליקציה, יש את עניין ההשקה לחנויות שגם הוא לא בחינם וכל דבר עולה כסף. בשלב הראשון הוצאנו את האפליקציה לאנדרואיד כי רוב המשתמשים הם בעלי אנדרואיד. כמובן שהתכנון בהמשך הוא להוציא את האפליקציה גם למשתמשי אפל אבל זה עניין כלכלי לא זול וכמו שאמרתי מקודם התקציב מכיסנו ומהזמן הפרטי שלנו. בימים אלה אנו מנסים לגייס ספונסרים שירצו להופיע במדיה ובאפליקציה ולקבל המון חשיפה ובכך נוכל בהמשך לפתח את האפליקציה ולהוסיף עוד המון דברים וכמובן את האפשרות למשתמשי אפל."
עוד אמר דובר המועדון רז בנימין: "לצורך תפעול האפליקציה צריך הרבה ידיים טובות. נכון להיום ומיום ההקמה כל עניין הדיגיטל והמדיה של המועדון על הגב שלי ושל אבישי אפטקר. זה לא קל, יש המון מידע שצריך להוציא לפועל, גם בטרום העונה שאנו עושים את כל ההכנות והשדרוגים וגם במהלך העונה בזמן משחקים ואחרי משחקים. הוצאנו הודעה לאוהדים ולציבור שמעוניין ללמוד, להיכנס לתחום ולהתחבר לקבוצה ולעזור. קיבלנו מספר פניות בתחומים שונים ונשמח שעוד ידיים יגיעו ויצטרפו לצוות הדיגיטל שלנו. מעבר לסיפוק האדיר והקרבה למועדון יש המון ידע שאני נותן ומלמד את כל מי שמצטרף אלינו במהלך השנים, האנשים הופכים למקצוענים עם הזמן ויכולים לפתח בזכות זה המון קשרים באופן אישי. כל מי שמעוניין, הדלת שלנו תמיד פתוחה."
"בשבועיים האחרונים אנו עדים לעליה משמעותית במספר החולים באשדוד, והתקרבות מדאיגה לסף ההגדרה של 'מוקד התפרצות אדום'", כך אמר לפני זמן קצר ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, לנוכח ההתפשטות המדאיגה של מחלת הקורונה.
"התפתחות זו", הוסיף, "נובעת ללא ספק מהתרופפות במשמעת האזרחית ואי-קיום הנחיות משרד הבריאות. אני שב וקורא לכם לגלות אחריות אישית, ולהקפיד על מילוי ההנחיות. במיוחד חבישת מסיכה, חיטוי ידיים לעיתים קרובות והמנעות לפחות מלחיצות ידיים. אנו חייבים לעשות כל מאמץ, כדי לבלום את התפשטות הנגיף, המאיים על הבריאות והחיים שלנו".
מאז חצות אובחנו בעיר עוד 11 חולים חדשים. מדובר בשיא חדש. מניין הנדבקים המאומתים הכולל בעיר עומד על 375.
הבוקר אובחנה סייעת מחליפה שעבדה במספר גני ילדים כחיובית לקורונה. כל ילדי הגנים שבהם עבדה יכנסו לבידוד והגנים יסגרו מיום ראשון ועד להודעה חדשה. ככל שידרש הילדים ויתר הצוותים יעברו בדיקות.
ברחבה של עיריית אשדוד התכנסו הבוקר תלמידים והורים שמחו נגד ההחלטה לסגור את בית ספר מפתן חרמון. המפגינים קראו לעירייה לבטל את רוע הגזירה.
בעיריית אשדוד החליטו לסגור את שעריו של בית הספר כבר בקיץ הנוכחי בנימוק כפול: אין מספיק נרשמים ועדיף לתלמידים להשתלב במסגרות קיימות אחרות. כך טוענים בעירייה.
אלא שאנשי מקצוע דוחים את הדברים. במשרד הרווחה שאחראי על המפתנים בארץ מתנגדים לסגירה.
יו"ר ועד ההורים של בית הספר, גבי דהן, מזהיר שאם מפתן אכן ייסגר, יהיו לכך השלכות קשות:
בין המפגינים היום היו תלמידים והוריהם, חברי ועד ההורים העירוני ובהם היו"ר משה מואלם ואילן ראובני שמוביל את המאבק, עובדים לשעבר והורים שילדיהם הם בוגרי בית הספר.
כולם קראו לראש העירייה, ד"ר יחיאל לסרי, לחזור בו ולאפשר לבית הספר להמשיך לפעול. כמה מהנוכחים העלו את האפשרות ששטח בית הספר כבר הובטח לגורם כלשהו.
[ApplicationDownloa
"אם סוגרים, אני אשאר בבית", אומר תלמיד שמסיים כיתה ט' במפתן:
"אנחנו לא יכולים אפילו לחשוב על האפשרות שהילדים האלה יזרקו לרחוב", אמר יוסי אסולין מוועד ההורים העירוני:
במטה המאבק שהקימו ההורים הבטיחו לנקוט בצעדים נוספים וחריפים יותר, אם יהיה צורך, כל עוד עיריית אשדוד לא תחזור בה מההחלטה על סגירת בית הספר.
הבוקר נודע שסייעת בגן אגס ובגן מיתר בעיר אובחנה חולת קורונה. הגנים נסגרו עד להודעה חדשה. כעת מתבצעת חקירה אפידמיולוגית כדי להתחקות אחר המקומות שבהם שהתה.
מינהל החינוך ומחלקת הבריאות בעיריית אשדוד, יתנו סיוע צמוד ככל שיידרש ויסייעו בכל תהליך ביצוע הבדיקות. ההודעה נמסרה להורי ילדי הגנים.
זו לשון ההודעה שנמסרה הבוקר להורי ילדי שני הגנים ממנהלת מחלקת הגנים בעירייה, מיכל שהם: "הבוקר התקבלה הודעה מאחת הסייעות שעבדה בגן במילוי מקום כי נמצאה מאומתת לקורונה. הדבר נודע לנו בשעה הקרובה. אנו נערוך בדיקה מול משרד הבריאות ונעדכן בהמשך. נכון להיום הגן יסגר. במוצ"ש נודיעכם על המשך המהלכים".
לאחר חזרתו של הכדורגל הישראלי, ביום ראשון הקרוב גם ליגת ווינר סל חוזרת. המשחק שיפתח את הליגה מחדש יערך בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב (19:00), מפגש קצוות בין האלופה ומוליכת הטבלה מכבי תל אביב לבין נועלת הטבלה מכבי אשדוד. אשדוד עברה טלטלות במהלך פגרת הקורונה, כשהחליפה את כל השחקנים הזרים של הקבוצה בחדשים, חוץ מהרכז המקסיקני פול סטול שנשאר.
הזרים החדשים וסטול יצאו מבידוד של שבועיים רק בשבוע שעבר, ובנוסף- הקבוצה איבדה גם את ליאור אליהו ועודד ברנדווין בעקבות פציעות. דולב דראפיץ' ודור גולדנברג מהליגה הלאומית הוחתמו כדי לעבות את הסגל הישראלי הדל של הקבוצה. עם סגל לא נוצץ, תנסה מכבי אשדוד לשרוד בליגה כנגד כל הסיכויים, ומעבר לכך, לשחק כדורסל טוב ולספק כמה רגעי נחת ותקווה לאוהדים. את משחקי ההכנה לליגה התחילה מכבי אשדוד עם הפסד במשחק חוץ מול הפועל חולון בתוצאה 88-65, ולאחר מכן התאוששה עם ניצחון חוץ על מכבי חיפה בתוצאה 84-80.
מעבר לתחלופת השחקנים, גולת הכותרת בפגרה מבחינת הקבוצה היא הישארותו של המאמן בראד גרינברג בקנדה. מי שהחליף את המאמן המוערך, הוא עוזרו עמית תמיר.
לקראת חזרתה של הליגה, תמיר סיפר על תחושותיו בעקבות ההזדמנות שניתנה לו: "אני רואה את זה כאתגר גדול ומעריך את ההזדמנות שנתנו לי. זה אתגר לחבר שחקנים שרק כרגע הזרים האחרונים הצטרפו אלינו. צריכים לחבר את כולם כשחצי מהם שחקנים חדשים. נעשה את המקסימום, אנחנו עובדים קשה מאוד”.
על הסיכויים של הקבוצה לשרוד בליגה, אמר המאמן: "כל עוד יש סיכוי נעשה את המקסימום, גם אם הסיכוי תיאורטי, נילחם ונעשה הכול כדי לנצח בכל משחק. זה אתגר גדול, אני לא חושש. אנסה לעשות את המקסימום בסיטואציה שנוצרה."
על הדברים שלמד מבראד גרינברג, אמר תמיר: "למדתי ממנו הרבה, בעיקר על איך שהוא מנהל את האימונים. אני שמח ואסיר תודה על ההזדמנות שהוא נתן לי להצטרף לצוות. אני הולך ליישם דברים שלמדתי ובנוסף אנסה ללכת לכיוונים שאני מאמין בהם, אנסה לשלב בין הדברים האלה.”
עוד אמר המאמן הצעיר: "מבחינת החומר האנושי יש שחקנים שבאו לעבוד מאוד קשה, שילוב של זרים וישראלים, חבר’ה מאוד אינטליגנטים. גם הזרים רעבים להצליח והם רציניים. אנחנו צריכים קבוצה נלחמת בשביל שנוכל להתמודד במאבק".
הרכז המקסיקני, שהוא בעצם השחקן הזר היחידי שנשאר בקבוצה, פול סטול סיפר על חזרתה של העונה: "אני אוהב לשחק כדורסל, אני מחויב למועדון וחזרתי לארץ כדי לסייע לקבוצה. אם יש צ’אנס להישאר בליגה נעשה הכול כדי להשיג אותו."
על כך ששחקנים רבים מהליגה מתלוננים בעקבות ההנחיות שמחייבות אותם להישאר בבידוד ביתי, פרט לאימונים ומשחקים, אמר סטול: "אנחנו מקבלים כסף כדי לעשות את העבודה שלנו ואנחנו חייבים לנהוג לפי החוקים. זה לא מצב אידיאלי, אבל זו תקופה קצרה כדי להמשיך בליגה. זה לא אידיאלי, אבל לפעמים בחיים צריך לעשות דברים מסוימים. שמעתי את הדעות של השחקנים, אבל אני רק רוצה לעלות על הפרקט ולשחק”.
על סיכויי הקבוצה להישאר בליגה, אמר הרכז המקסיקני: "אני חושב שאנחנו יכולים להישאר בליגה, כמובן שאני חושב שתמיד יש צ’אנס. אנחנו יכולים להפתיע, אנחנו אמנם נמצאים הרחק מאחור, אבל הכול יכול לקרות. בכל קבוצות הליגה יש שחקנים חדשים, פציעות, דברים משתנים. אמנם אנחנו במצב לא טוב בטבלה וליאור אליהו נפצע, אבל הכל יכול לקרות, זה כמו עונה חדשה".
פול סטול. צילום: אורי קריספין
יו”ר הקבוצה, ארמונד אסולין אמר על ההחלטה לוותר על בראד גרינברג: "בראד עשה איתנו דברים יפים, אימן פה במשך שלוש שנים ועשה גם קסמים בתקופה הזו. הוא בקבוצת סיכון, בן 67 ושומר על עצמו. לכן נאלצנו לעשות זאת, כי גם אנחנו דואגים לו ובשביל החודשיים האלה לא היה שווה להסתכן. היינו מרוויחים ממנו אם היה נשאר, אבל זה המצב”.
עוד אמר אסולין: "זה לא סוד שהיינו נגד החזרת הליגה, היו לנו סיבות לנושא הזה ולא רק בגלל המסע להישארות בליגה. חשבנו שאין לזה אפשרות כלכלית להמשיך בתנאים שנוצרו. אבל עם זאת, מרגע ההחלטה אנחנו מיישרים קו והעמדנו את הקבוצה הכי טובה שיכולנו. רוב הסגל שלנו לא חזר, כל אחד מסיבותיו. אנחנו רוצים לשחק את המשך העונה על פי החלטת המנהלת בצורה הטובה והמכבדת ביותר”.
יו"ר מכבי אשדוד בכדורסל ארמונד אסולין ורופא שטיפל בו בעבר. צילום: אופיר לוי, כללית
החשש של מכבי אשדוד ומנהלת הליגה בכדורסל בנוגע למצבו הבריאותי של מאמן הקבוצה עמית תמיר הוסר. תמיר נבדק בחשד להידבקות בקורונה, אולם תוצאת הבדיקה הינה שלילית. הוא יחזור לאימוני הקבוצה כבר מחר (שישי) וידריך אותה ביום ראשון מול מכבי תל אביב.
כזכור, רק שלשום אשדוד שיחקה מול מכבי חיפה, ובמהלך המשחק צוף בן משה וגם תמיר לא חשו בטוב. המאמן התעורר עם 39 מעלות חום וכבר עבר בדיקת קורונה, שיצאה שלילית, בעוד בן משה שסבל מסחרחורת וכאבי גרון עבר היום (חמישי) בדיקת קורונה, ומחכה לתוצאות.
צוף בן משה עדיין מחכה לתוצאות הבדיקה. צילום: אלבום פרטי
בנינו ובנותינו מסיימים את תקופת הלימודים, אמנם לא ידוע להורים מהו התאריך המדויק, אבל בכל מצב זה יגיע בקרוב. כל אחת ואחד יעלה כיתה או שכבת גיל בגן הילדים.
אלה תקופות מעניינות, לפחות אצלי בבית. הבכורה תעלה לחטיבה העליונה ובני הצעיר בילדים, יעלה לכיתה א’. בשני המקרים אני מתרגשת, אלה שלבים חשובים המעידים על התפתחות משמעותית. האחת נושקת לגיל הבגרות והשני עובר מגיל הינקות כילד עם “תסמותק” ( תסמונת –דאון) אל גיל הילדות הפורמלית ויעלה לכיתה א’ בבית הספר אופק לכיתה “רגילה” יחד עם חלק מחבריו וחברותיו מהגן.
אני מתרגשת, כי אני מבינה שאני עולה יחד עמם. אני עולה גם במשמעויות רבות ונוספות: אני הופכת בו זמנית לאימא לילדה שהפכה לנערה בוגרת שאוטוטו תהא בבחינות בגרות, שיסכמו כברת דרך רצינית שעברנו. ולעומתה אחיה נועם, ילד מיוחד, המהווה עבורי סמן על דרך מאתגרת שעברנו ונמשיך לעבור תוך הבנייה מחודשת למושג הכלה במערכת החינוך “הרגילה”.
בשני המקרים אני טוענת שצריך לעשות שינוי. בשני המקרים אנחנו חייבים להתבונן על הסוגיות החינוכיות ולברר כיצד עלינו לעלות כיתה במישורים נוספים, מה עלינו לעשות אחרת ולחדש ובטח לאור הקורונה?
“לעלות כיתה”
לצירוף המילים “לעלות כיתה” יש משמעות נוספת לא בפיזיות רק אלא גם כדימוי. עליית כיתה במשמעות של בחינת דברים, התבוננות מזוויות אחרות תוך הבנה, כי עלינו לייצר חלופות אחרות התואמות את הזמן החדש ואת קצב החיים האחר.
הרי ידוע לכולנו שהקורונה הביאה עימה צונאמי בכל תחום אפשרי, ומי שסיגל לעצמו חשיבה יצירתית ולא עמד במקום הצליח לאפשר לעצמו להתקדם בעשייתו ועשה לרווחתו. כך גם במערכות נוספות, כמו במערכת החינוך שהבינה שאם לא תצלול לעידן הטכנולוגי ותייצר שיעורים מקוונים באמצעים שונים, היא לא תהא רלוונטית בעידן הקורונה.
השאלה האמיתית והאמיצה היא לראות כעת מה עוד עלינו לשנות? כל נושא ההוראה: סוג מקצועות הלימוד וכמותם, אופן ההיבחנות, הגעה לבית –הספר, הכשרת המורות/ים, אופן התגמול ועוד.
הרי הבנו שרלוונטיות ודיגיטליות זה שם המשחק. אם כך בואו באומץ רב נעשה הפיכה מחשבתית תוך עשייה יצירתית לבניית מערך מחודש מגיל הגן ועד לאוניברסיטה.
לדוגמה, תארו לכם עולם בו באמת נפחית את הרכבים על הכבישים ובכך יופחת זיהום האוויר – הכיצד ואיך כל זה מתכתב עם שינוי מערכת החינוך וההוראה? אם נחליט שמחצית מהשיעורים יהיו מקוונים או אז נצליח לראות הפחתה של רכבים, כי הסטודנטים והמרצים בארץ לא יצטרכו לפקוד את ספסלי הלימודים ויישארו ללמוד מהבית. בנוסף, מוסדות האקדמיה והחינוך יחסכו חשמל ועוד בתפעולם.
הורים גם הם יישארו בבתיהם מחצית מימי העבודה, ובכך יתרמו לצמצום זיהום האוויר. גם תלמידי ישראל יוכלו להתרווח בבתיהם תוך שיעורי זומים למיניהם. וההערכה? לא הייתה מאושרת ממני כשיצאה ההכרזה שאין ציונים – תודה לאל.
החלופה “ממני אליך” שכותבת המחנכת לתלמיד דבר קסום, שהצליח לייצר ערך ולסכם באמת מה חשו המחנכות בקפסולות, המתארות היכרות עמוקה יותר עם תלמידיהן ויתרה מזאת הן מדווחות על אור חדש בעיני כולם וקידומם הרגשי, האישי והאקדמי.
אין ספק שלעלות כיתה מצריך צעדים אמיצים בו אנחנו בוחנים לב וכליות במערכות השונות ומצליחים לומר לעצמנו: “מה שעשינו עד כה כבר לא רלוונטי לתקופה ועלינו להתקדם הלאה תוך עשיה ממקום אחר ומקדם יותר”.
התקופה הזאת, שעוברת על כולנו וטורפת אותנו יחד עם כל הקלפים, יצרה אי גדול של חוסר וודאות, חוסר בהירות ושינויים בכל היבטי החיים. זה ניכר בכל דבר, החל מאיך שאנחנו נראים, מתנהגים, איך נראית השגרה של הילדים שלנו במערכת החינוך, איך נראית שגרת העבודה שלנו, אם בכלל נשארה לנו עבודה, ועד לאיך נראים ההרגלים התרבותיים והמרחבים הציבוריים שלנו.
למעלה מעשרים שנה אני לומדת וחוקרת יחסים, התפתחות, בריאות וטרנספורמציה. מה שמעניין ומניע אותי זה איך להפחית את הסבל ואיך אפשר לחיות חיים של רווחה. מעולם לא התעניינתי במיוחד בפוליטיקה ואקטואליה, אפשר לומר שאפילו נמנעתי, אבל לאחרונה התנפצה הבועה שלי ואני מוצאת את עצמי בימים אלו מאוד עסוקה ומוטרדת מכל מה שקורה כרגע בארץ ובעולם.
אני הולכת ברחוב ורואה אנשים חמושים במסכות וריחוק חברתי. פיות סתומים ומבטים מבוהלים. מיליון מובטלים ברחובות, ממשלה מנופחת ויש שיאמרו מנותקת מהעם. וכל הזמן מנקרת בי השאלה, איך יכול להיות שנבחרי הציבור שכחו את טובת הציבור, אחרת איך ניתן להסביר בין היתר בימים אלו את הקמת המשרדים המיותרים כל כך, המנקרים כל כך בעיני הציבור, מכספי הציבור. הציבור נו, אלו שמשלמים מיסים ולא מקבלים סיוע בימים קשים אלו.
איך אפשר להסביר את זה שזרעו כל כך הרבה פחד סביב הנגיף ובמקום שירגיעו את האזרחים ויורידו את סף החרדה הגבוה שפוגע בתפקוד ובמשק גם בטווח הארוך, ממשיכים להפחיד ולהקצין את המצב על אף שהכול בסדר. רוב האנשים גם אם הם נדבקו בנגיף, עוברים את זה בקלות, אפילו בלי תסמינים. וכמו במחלות אחרות, יש כמובן גם כאלו שלצערי חווים סיבוכים קשים ואף מתים מזה.
כשמשרד הבריאות מאיים ‘אם לא תהיו בסדר, תהיו בסגר’, המסר הוא שהציבור הוא כמו ילד קטן שאפשר לנזוף בו, להחליט עבורו אם ישב בבית בעונש או אם יורשה לצאת לשחק. הציבור גם צריך לבקש רשות איך לחיות, וממה למות – לא מקורונה, מכל דבר אחר יש על מה לדבר. לסגור לו את המשק, להוריד לו את החשק. כי מישהו שם למעלה, זה שאמור להיות המבוגר האחראי מחליט שכך זה טוב, גם אם זה מרסק חיים שלמים של אנשים.
איך אפשר להפעיל את כל תקנות החירום, לעקוב אחרי אזרחים ולהעביר חוקים כמו חוק הסמכויות שמשנים את סוג המשטר ופוגעים אנושות בחופש הפרט וזכויות אדם גם כשאין בכלל מגפה, והכל תחת אמתלה שיש מחלה איומה שמאיימת לחסל את האנושות כולה. הרי כל התחזית הזאת של המוני מונשמים ומתים התבררה כפשוט לא נכונה. אז למה בכל זאת נדמה שיש מי שרוצה לשמר את האפשרות לסגר, לשמור את הציבור קצר עם החבל?
אני לא יודעת אם ומה יחסל אותנו קודם, אבל הרבה יותר מהנגיף הזה, מטריד אותי כאזרחית במדינה וכבת אדם בכדור הארץ, לחיות במציאות כזאת של דיכוי נפשי, כלכלי וחברתי. ההשלכות הן מרחיקות לכת.
ריצ׳רד דיווידסון חוקר מוח ידוע, ערך מחקר שהתבסס על דימות מוחי וחיבר את התיאוריה של המוח השמח: ״אנחנו מחווטים לגלות אכפתיות כלפי האחר ולגלות נדיבות זה כלפי זה. אנחנו קמלים כשאיננו יכולים להיות באינטראקציה עם אחרים. זה חלק מהסיבה לכך שבידוד הוא צורת ענישה איומה. אנחנו תלויים באחר כדי שנוכל לממש את עצמנו עד הסוף ולהיות לגמרי מי שאנחנו״.
⇔
⇔ 
