לראשונה בפסטיבל – פסטיבל מדיטרנה צבע את הלילה של הצעירים בבמה בינלאומית מרהיבה של מוזיקה בשלושה הרכבים של מופעי עמידה בפורמט שהבאנו מפסטיבל womex שמתקיים בכל שנה בעיר מרכזית אחרת באירופה בו כל אחד קיבל צמיד 'מדיפאס' שהקנה כניסה ויציאה חופשית ללא מוקמות מסומנים, כך שבין המופעים על במת המשכן הקהל הוזמן לצאת אל רחבת הפסטיבל ולדגום גם את מופעי בימת השואו קייס בה הופיעו תמרדה ולירון עמרם והפנתרים ולהנות גם מיריד האוכל, האמנים והברים, זו בהחלט הייתה גאווה גדולה של חדשנות בסצנת המוזיקה בישראל ובאשדוד בפרט.
בימאית סרט "בורקס" אורית אופיר רונאל וסיגל ראש מנהלת אמנותית המדיסינמה צילום: פוטו דוד אסייג
לולה מארש עלו ראשונים על הבמה, יעל שושנה, סולנית הלהקה בקול נקי כיאה לזמרות אינדי, נוגעת, מתבלת את שיריה במתיקות ופשטות ובלי מניירות מיותרות. זו הפעם הראשונה שלהם באשדוד, פותחים עם שיר ראשון מאלבום שתכף יוצא לדרך שמתחיל כמו בלדת רוק ואט אט מטפס לקצב, מופע שתפור לפסטיבלים הכי טובים בעולם ואז מגיע הלהיט הכי מוכר שלהם, וכולם מוחאים כפיים.
לולה מארש יעל שושנה צילום: פוטו דוד אסייג
אחריהם מגיעה היישר מטורקיה כוכבת האינדי גאיה סו אקיול שהיא פשוט הצגה על הבמה- בגלימת חללית מוזהבת עומדת על הבמה, במגפי ברך כסופים, שורט ג׳ינס קצרצר ומחוך מראות שבכלל לקוח מתלבושת ריקוד מסורתית, מרחפת בקול האינדי שלה, שרה בטורקית והמוזיקה גרובית, מקפיצה בפולק טורקי. גאיה מקדישה לקהל שיר אלטרנטיבי המוקדש לאנשים שמחפשים שלום בעולם, בלי 'פוליטיקה ובולשיט' אלא אהבה לעולם ולאנשים שחיים בתוך הכדור המדהים הזה- אם ברברלה (ג׳יין פונדה) הייתה משודרת עכשיו בטלוויזיה כך היא הייתה נראית כמו גאיה סו אקיול.
גאיה סו אקיול צילום: פוטו דוד אסייג
קותימן והאורקסטרה עולים על הבמה אחרונים- הרכב שאי אפשר שלא לנצח איתו – לא בנוכחות ולא בנגינה. הם מנגנים מוזיקה שאם היינו צריכים להגיד לכם איזה כלי נגינה יש על הבמה הייתם אומרים שמדובר בכלל במופע ג׳אז אבל הם בכלל מסע 'על חלל' של צלילים, תווים, ביטים והמון קצב אלקטרוני שלוקח חלק חשוב במסע הזמן הזה. לא נשכח הרבה זמן את כמות ההרמוניה שהתקיימה בנגינה של כל ההרכב, החצוצרה שמנענעת את כל הגוף, התופים שמרביצים קצב של אהבה ואין ספק שהמופע הזה הגיע לנצח על שרירי הגוף והנשמה.
בין המופעים שהתקיימו במשכן נהנה הקהל מעוד שני מופעים של תמרדה – מופע שנתן לקהל מתכון מפתיע ויוצא דופן בו לוקחים חופן גרוב אפריקאי, מוסיפים צרור גדול של שיק קאריבי, מערבבים פנימה מחרוזות אמהריות מקפיצות ומגישים עם קורטוב של פולק מקומי – כל התערובת הנפלאה הזו הוגשה עם הרבה רגש, פשטות ואמת תמימה והציגה את שירי אלבום הבכורה של תמרדה ושירים מהאלבום השני שיראה אור בקרוב.
תמרדה צילום: פוטו דוד אסייג
המופע האחרון שחתם את במת ה'שואו קייס', היה שייך ללירון עמרם שהמוזיקה שלו מסרבת להיכנס לתוך הגדרה ברורה – היא שאובה מהקלאסיקות המזרחיות שכולנו מכירים אבל גם מהרוק המערבי, מחוברת לשורשים ולמסורת אבל גם נמשכת אל המחוזות העדכניים של האלקטרוניקה, פורצת דרך וחדשנית, טבעית וחסרת מאמץ.
במקביל, התקיים ערב שאנסונים קלאסיים נוסף של הזמרת סאפו ששרה ברברה על במת מונארט ועל במת בית יד לבנים- ספרד וישראל נפגשו ב'גרנדה', מופע שכולו קצב סוחף וחיבור תרבויות שהוכיח כי יש יותר מסיבה אחת למה הכתירו את המוזיקה של גרנדה לאחת המרתקות בספרד ואת הפלמנקו שלה לאחד המדוברים בעולם.
ביום שישי (21.06) בבוקר התקיים סיור בתערוכה "גוף ראשון, יחיד" במוזיאון אשדוד לאמנות ומיד לאחר מכן מפגש מרתק ואף משעשע של העיתונאי והגב-גבר רוני קובן אשר אירח בשיחות אישיות דמויות גבריות ישראליות "חדשות" – הפסיכולוג ד"ר גבריאל בוקובזה, חוקר הגבריות שכתב את הספר "הדרמה של הגבריות החדשה" בדגש על יחסיו עם אביו, שבנה קריירה והיה נפקד בבית פיזית ורגשית, לאחריו מפגש עם הבימאי דני רוזנברג ("ג'וני ואבירי הגליל", "מלכות") על יצירותיו בקולנוע ובסדרות ישראליות וההתעסקות בדימוי הגברי של ה'צבר הישראלי' ולסיום מפגש עם שלושה אמני הפרפורמנס המגדרי אריקה היסטאריקה ג'נדראריקה- מיס אמריקה, קול קולטון ושירלי צ'ארלי קליינמן בשיח מרתק על הגבריות החדשה, בדגש על הקהילה ה'קווירית' בישראל שמטשטשת כמעט לחלוטין את הגדרות המגדר המקובלות.
