במשך 57 שנים חיה ליאנה בן אלישע מאשדוד עם יד מקובעת – שנשארה כך בשל טיפול לקוי בשבר במרפק עוד מגיל 13, כשחיה בגאורגיה. מאחר וזו הייתה ידה הדומיננטית, היא בעצם לא יכלה להזיז את המרפק ולעשות תנועות פשוטות כמו להתקלח או להסתרק.
אבל דווקא בגיל 70, כשנדמה שכבר מאוחר מדי לשנות, ליאנה החליטה לא לוותר – ועברה ניתוח נדיר שהחזיר לה את התנועה ביד.
ליאנה בן אלישע. צילום: דוברות אסותא
הניתוח, שנמשך כארבע שעות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, בוצע על ידי ד"ר אורי פרקש, והסתיים בתוצאה משמחת: ליאנה הצליחה להזיז מחדש את המרפק – לראשונה מזה עשרות שנים.
אז למה זה לא קרה עד היום? לדבריה, לאורך השנים היא דווקא ניסתה למצוא פתרון, אך נתקלה שוב ושוב באותה תשובה: בשל מורכבות המקרה והסיכונים הגבוהים, רבים העריכו שסיכויי ההצלחה מוגבלים והמליצו לה שלא לעבור ניתוח.
צילום רנטגן לפני הניתוח – עצמות הזרוע והאמה במרפק "מחוברות"
רק כשהגיעה לד"ר פרקש, מנהל היחידה לכירורגיה של היד במחלקה האורתופדית בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, בעל הכשרת על בתחום ניתוחי מרפק והחלפות מפרק מקנדה, קיבלה תשובה אחרת. הוא בחן את המקרה והעריך כי למרות המורכבות – יש סיכוי אמיתי לשפר את מצבה. לדבריו, מדובר במקרה נדיר במיוחד של אנקילוזיס – מצב שבו עצמות הזרוע והאמה התאחו לחלוטין זו לזו כחלק מתהליך ריפוי לא תקין, עד לאובדן מוחלט של התנועה במפרק.
במהלך הניתוח התברר עד כמה המצב חריג: “כאשר פתחנו את האזור לא ראינו מפרק, אלא גוש עצם אחד", מסביר ד"ר פרקש. “היינו צריכים למפות מחדש תוך כדי הניתוח איפה היה המרפק המקורי, להפריד בזהירות עצבים שהיו כלואים בתוך העצם, ולהחליט היכן מסתיימת האמה והיכן מתחילה הזרוע. זה ניתוח שמחייב ריכוז מקסימלי, דיוק גבוה וקבלת החלטות בזמן אמת".
צילום אחרי החלפת המפרק
"חיפשנו בספרות המקצועית בעולם ומצאנו תיאורים בודדים בלבד של מקרים דומים, אך לא מצאנו מקרה של מפרק שהיה מקובע כך במשך עשרות שנים", הוסיף ד"ר פרקש. "זה אחד המקרים החריגים ביותר שפגשנו. אני שמח שיכולנו לעזור לליאנה להגשים חלום שליווה אותה כל כך הרבה שנים ולהחזיר לה תנועה ואיכות חיים".
ד"ר אורי פרקש. צילום: לירון מולדובן
כבר במהלך האשפוז החלה ליאנה בתהליך שיקום, ובהמשך הצליחה לבצע תנועה שלא הייתה אפשרית עבורה מאז אותה תאונה. “זה שינה לי את החיים", היא אומרת. “לא יכולתי לעשות דברים פשוטים – להתרחץ כמו שצריך, להסתרק, אפילו להביא את היד לפנים. היום אני מצליחה, ואני פשוט מאושרת. חיכיתי לזה שנים", ומוסיפה כי “חשוב לי שאנשים יראו את הסיפור שלי ולא יפחדו. חיפשתי פתרון עשרות שנים, ובסוף מצאתי. אסור לוותר".
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ 
