ענת זקלר מוריה מונתה לתפקיד דוברת בית החולים הציבורי אסותא אשדוד, שהחל להיפתח בצורה הדרגתית בחודש יוני וב-7 בנובמבר תושלם הפעלתו עם פתיחת חדר המיון. עד עכשיו לא היה דובר לבית החולים ודוברת אסותא מרכזים רפואיים יונית עמר – דיבררה גם אותו ממטה הרשת ברמת החייל.
זקלר מוריה תושבת תל אביב, עוסקת בתחום הדוברות והתקשורת כ-15 שנה והייתה בעבר דוברת בית החולים אסף הרופא.
החשוד, שבי מטרני (61) מהיישוב גן הדרום, חשוד כי הפיץ חשבוניות על שם חברת "חץ אלקטרוניקה" ללא שהיה לו כל נגיעה לחברה זו. בידי מע"מ 181 חשבוניות בהיקף כולל של כ- 600,000 ₪ שהמס בגינן עומד על כ- 102,000 ₪. בנוסף, חשוד מטרני בהפצת סדרת חשבוניות פיקטיביות נוספת בהיקף של כ- 600,000, כאשר חשבוניות אלו נמצאו בתיקי ניכויים של חברות שונות. על הערכת החוקרים, ישנן עוד סדרות של חשבוניות פיקטיביות שהופצו כאשר הסכום הכולל שלהן עומד כאמור על כ- 2,000,000 ₪.
בית משפט השלום באשדוד זיכה הבוקר את מנהל אגף הביטחון של עיריית אשדוד אריה איטח מהאשמות נגדו. איטח הואשם במעשה מגונה והטרדות מיניות של שלוש עובדות עירייה.
המשפט ידע כמה תפניות. לאחר שזוכה כבר בעבר, הפרקליטות הגישה ערעור ובית המשפוט המחוזי החזיר את התיק לבית משפט השלום. השופטת גילת שלו החליטה הבוקר כאמור על הזיכוי, בפעם השנייה. בפרקליטות מחוז דרום עדיין לא החליטו אם להגיש ערעור.
איטח מסר בתגובה כשהוא ממרר בבכי: "יש שופטים בישראל והצדק נעשה. אני רוצה לחזור לשקט שלי, למשפחה ולעשייה למען תושבי אשדוד. לא רוצה יותר שום דבר אחר".
הצעידה התקיימה לאורך טיילת הספורט בשד' משה דיין, כשהתלמידים, בכיתות ה'-ו', אוחזים דגלי ישראלי, דגלים של עיריית אשדוד ורשות הספורט ועומד בראשם סמנכ"ל רשות הספורט מר בני חזקיה. כשהגיעו לפארק אשדוד ים חיכו להם שם מנכ"ל רשות הספורט מר יורם אסרף יחד עם צוות גדול ואינספור מתקנים, פעילויות והפעלת זומבה כיפית עם איילת נאור ממועדון הכושר 'פיטנס' ושרית אריה שהדריכה יחד ריתה שהרקידה את הילדים, המורים וההורים יחד עם מיטב הלהיטים ועוד וכן חולקו לילדים הפתעות, מתנפחים,משחקים במגרשים ובמתקנים בפארק ועוד וחולקו ארטיקים לכל הילדים…
בחודש יוני יתקיים הפנינג ההליכה העירוני המתקיים כמידי שנה בו ייקחו חלק תלמידים מבתי ספר מכל רחבי העיר וכן כל תושבי העיר מוזמנים להצטרף לחגיגת הספורט. ביום ההליכה הבינלאומי נבחרו אקראית ארבעת בתי הספר היסודיים ברובע י"א: הרוא"ה, חופית, נוף ים וצפרירים והגיעו מלאי אנרגיה להליכה ולפעילות כשבסיומה צעדו בחזרה את אותו המסלול אל הפארק.
ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי יחד עם רשות הספורט העירונית באשדוד בהובלתו של המנכ"ל יורם אסרף מובילים את האג'נדה: "פעילות גופנית- התרופה הטבעית"- פעילות ייחודית בעיר אשדוד שמתחילה כבר בפעילויות בגני הילדים, אל בתי הספר היסודיים והתיכונים ומקיימים במהלך כל השנה פעילויות שונות, עממיות ומהנות במטרה להשריש את חשיבותה של הפעילות הגופנית כבר מגיל צעיר.
בני חזקיה, סמנכ״ל רשות הספורט: ״יום ההליכה הבינלאומי הוא הזדמנות מצויינת להוציא את הילדים מישיבה בכיתות לפעילות גופנית חוויתית, הושקעה לא מעט מחשבה ותכנון ביום החוויתי הזה, אבל התוצאה בהחלט מתגמלת, זו הזדמנות מצויינת להודות לצוותים בבתי הספר וההורים שליוו את הילדים והביאו להצלחת האירוע״
יורם אסרף, מנכ״ל רשות הספורט: ״ברשות הספורט מברכים על כל הזדמנות, עירונית, לאומית או בינלאומית כדי לקיים פעילות גופנית לילדי העיר אשדוד, הדגש שמשקיעה הרשות במימוש חזון ראש העיר בבתי הספר היסודיים ובגנים בהחלט מניבה פירות ממשיים, יותר ויותר היענות מצד בתי הספר, ההורים והתלמידים עצמם מעודדים אותנו להמשיך לייצר ולהשקיע בימי הפנינג כמו זה שחווינו היום. יום ההליכה הוא רק הפרומו להפנינג ההליכה המתוכנן בחודש יוני.
צילום תמונות: חנבו תקשורת
בשעה 10:07 הובא אל תחנת מד"א באשדוד פועל מאתר בניה בעיר, לאחר שנחתך מדיסק במהלך עבודתו .כונן מד"א הצלה דרום שניר אלמליח
ששהה באותה עת בתחנת מד"א העניק טיפול רפואי ראשוני לפצוע כשהוא עם חתכים מדממים ועמוקים בידיו וברגליו ניידת טיפול נמרץ של מד"א פינה מהתחנה בן 40 פצוע כשהוא במצב קשה אל יח' הטראומה בבית החולים קפלן ברחובות .
צילום: דוברות מד"א הצלה דרום
בארגון מד"א הצלה דרום שבים ומזכירים לציבור כי בכל מקרה חירום יש לחייג מיידית אל מוקד 101 של מד"א
דיווח שהגיע למוקדי החירום בעיר על חשד לאדם שטבע הקפיץ את כוחות החירום. מתנדבי איחוד הצלה נמצאים כעת בחוף הקשתות בעיר, נכון לרגע זה לא אותר דבר בסריקות שנערכו.
צילום: איחוד הצלה
בשעה 8:05 הגיעו מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה ועובדי מד"א לרחוב בני ברית/ יהודה הלוי באשדוד בעקבות דיווח על תאונת דרכים. הללו העניקו טיפול רפואי ראשוני לשלושה נפגעים במצב קל בזירת תאונה בין משאית לשני כלי רכב, נסיבות התאונה בבדיקה.
צילום: דוברות איחוד הצלה.
בתאריך ה-29.10.17 בין השעות 21:00-06:00 בבוקר ייחסם שד' הרצל בין צומת שפירא לצומת בן ז'בוטינסקי לצורך עבודות הגל-הירוק.
אי לכך יתבצע שינוי נרחב במסלולי הנסיעה באשדוד לפי הפרוט הבא:
קווים 27,212,213,280,312,313,323 לא.ת כנות/רחובות/יבנה/תל-אביב/צריפין:
ייסעו במסלולים המקוריים עד קרן היסוד/שפירא, יפנו ימינה לשפירא, שמאלה לאבן עזרא, ימינה ליצחק הנשיא והמשך למסלולים המקוריים.
ביום חמישי הקרוב ישיבת ההסדר נווה דקלים באשדוד תלבש חג: יותר מ-12 שנים לאחר שפונתה מגוש קטיף ו-42 שנה לאחר שנוסדה, הישיבה תחנוך את מבנה הקבע שלה ברובע י' באשדוד. באירוע גם גם ייערך מפגש בוגרים מהמחזורים השונים של הישיבה מיום הקמתה.
מתוך דף הפייסבוק של הישיבה
ישיבת נווה דקלים הוקמה לראשונה בימית שבסיני. עם החזרת סיני למצרים, הישיבה פונתה ונבנתה מחדש בגוש קטיף שברצועת עזה. אך עם ביצוע מהלך ההתנתקות, היא פונתה גם משם.
לאחר הפינוי מהגוש, הוחלט להקימה שוב והפעם באשדוד. תוך זמן מה הונחו מבנים יבילים "זמניים" (קראוונים) על השטח שהוקצה לה באזור י'. בניית מבנה הקבע החלה רק לאחר שנים מספר ולאחר לא מעט עיכובים, היא מסתיימת כעת.
בשעה 13:30 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על תינוק מחוסר הכרה בבית באשדוד. חובשים ופראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ולאחר שבמהלך פעולות החייאה בסיסיות חזרו דופק ונשימה, מפנים לבי"ח קפלן תינוק כבן 9 ימים מעורפל הכרה עם דופק ובסיוע נשימתי.
פאראמדיק מד"א אבשלום עובדיה סיפר: "כשהגענו למקום פגשנו את כונן מד"א יהודה שושנה שהחל יחד עם כונני מד"א בפעולות החייאה בסיסיות עד שחזר דופק, התינוק היה כחול ולאחר סיוע נשימתי החל לנשום עמצאית, פינינו אותו בדחיפות לבית החולים כשהוא בהכרה מעורפלת ומצבו קשה".
כשהיינו ילדים היינו קונים ממתקים וסופגניות ב"מכולת של הגרוזיני" באשדוד. גדלנו בשכונות שחיו בהן גרוזינים, ורבים מהם למדו איתנו בכיתה והיו חברינו הטובים ביותר. אנחנו כבר מכירים את השפה, את המאכלים, את התרבות ואפילו את כל הבדיחות. לא האמנו שגיאורגיה (שעקב שינויי משטר שינתה את שמה רשמית מגרוזיה לשמה המקורי והנכון: גיאורגיה) תהפוך יום אחד ליעד תיירותי לוהט. בשנתיים האחרונות היא נעשתה לאחד המקומות המובילים בעולם בתחום התיירות, בעיקר כיעד שהישראלים כובשים בהתלהבות וכבר מזמן החליף את המזרח כטיול אחרי הצבא של צעירים.
פסל הסופר אלכסנדר קזבגי, גיאורגיה. צילום: משה גלעד
המוני תיירים מרחבי העולם ובפרט מישראל נוהרים בכל שנה לגיאורגיה, שמציעה לא רק טרקים הרפתקניים בטבע מרהיב ולינה בגסט האוסים, באוהלים או בבתי הגיאורגים בצדי הכפרים, אלא גם מגוון גדול של חופשות משפחתיות אטרקטיביות במלונות מפוארים, שניתן בקלות לשלב בהן גם את הילדים. כל זאת במחירים זולים ביותר ובמרחק של כשעת טיסה בלבד.
בגיאורגיה יש שילוב של נופי טבע מרתקים ופראיים ושל עירוניות שאינה מביישת את לונדון או את פריז. בעיר הנופש בטומי רצועת החוף משלבת עשרות מלונות מפוארים ויוקרתיים ומגוון מושך וייחודי של אטרקציות, החל במבנים ענקיים ומוארים, מזרקה מנגנת, אטרקציות בטבע ועד לסגנון של גלגל ענק שמזכיר את הלונדון איי ומבנה מפואר שמתפקד כמגדל האייפל שלהם.
סקי בגודאורי. צילום: משה גלעד
רצועת החוף נראית כמו מנהטן קטנה, ובטומי מכונה לאס וגאס הקטנה משום שיש בה מונומנטים אדריכליים מקוריים ומלונות בצורות מושכות, כגון מלון בצורת הקוליסאום, מסעדה שמזכירה את הבית הלבן ובנויה הפוך באופן שמעורר חיוך (הגג למטה…) ומבחר של מתחמי קזינו, ירידים, שווקים, רכבל מרהיב, דולפינריום ואתרים נוספים.
סיוון דזנה, בת 22 מאשדוד, מתחילה השנה את לימודי המשפטים. היא נסעה בסוכות לגיאורגיה עם חברותיה לאחר שהעלתה בפניהן את הרעיון שלה. “החלטנו לנסוע לשם כי שמענו על המקום דברים מהממים”, מספרת סיוון, “ואני גם ממוצא גרוזיני. בנוסף, רציתי לטייל לפני תחילת הלימודים שלי. זה היה טיול מדהים. לא תכננתי לעשות את זה בגילי. התרבות של המקום מאוד הזכירה לי את הילדות שלי מבחינת השמחה. למשל ישבנו במסעדה שנקראת הבית ההפוך, ומנגנת שם להקה עם ריקודים מסורתיים. זה הזכיר לי את האירועים המשפחתיים, כי כך נהגו אצלנו כשהייתי קטנה. ביקרנו בבתים של המקומיים בכפרים, וזה היה מאוד יפה לראות את החיים שם, כי הם חיים בפשטות. לכל בית יש משק משלו עם פרה ודונם של ירק. שאלתי את הנהג על אחוזי מחלת הסרטן בגיאורגיה, והוא אמר שכמעט לא חולים אצלם, כי הכול מאוד טבעי. הוא היה מופתע לגלות שבארץ לצערנו זה נפוץ. הגיאורגית שלי מאוד לקויה, אבל מספיק טובה כדי להסתדר שם, והם מאוד אדיבים ואוהבי ישראל.
סיוון בטיול שורשים
"שוחחנו עם אדם בשם חסן, שמפעיל שם בית מעופף כאטרקציה תיירותית, וסיפורו ההיסטורי מרגש מאוד. חסן הוא אדם שחי עם משפחתו במעלה ההר, עוד מהתקופה בה העות’מנים שלטו בגיאורגיה. כיוון שהם חיו במקום תלול וגבוה, הם החליטו לא לעזוב את ביתם ולהסתכן בזה שאולי יתפסו אותם. במהלך כל תקופת הקיץ הם אספו עצים, כי בחורף השלג לא מאפשר יציאה מהבתים, וזה היה חורף קשה במיוחד. הרוח החזקה העיפה את כל האוכל והעצים שהם אספו, והטורקים הבינו שיש שם אנשים למעלה ובאו להרוג אותם. כשהם הגיעו לביתו, חסן (שאין זה שמו האמיתי) התעקש שהם מוסלמים ומיד המציא שמות לכל אחד מהילדים. הקצין לא השתכנע וביקש לערוך חיפוש בביתו. הם ראו לחם על השיש ועליו סימן של צלב, וזה מעיד שהם אינם מוסלמים. הקצין רצה להרוג את חסן ואת משפחתו, אבל חסן המציא סיפור שהחריטה על הלחם אינה צלב, אלא סימון כדי לחצות את הלחם לארבעה חלקים שווים”.
הרבה צעירים עוזבים את גיאורגיה על אף שזו מדינה יפה ובריאה.
“אפשר להבין אותם. החיים שם מאוד פשוטים. המקצוע העיקרי שם הוא נהג מונית, אבל לא פשוט גם לעזוב חיים שקטים ושלווים כאלה”.
בטח הרגשת גאווה כגיאורגית שהחברים שלך, ולמעשה כל העולם, נוסע לשם.
“למען האמת, כן. חברות שלי התפעלו והמליצו לכל המשפחות שלהן לבקר, ושזה טיול חובה. הייתי במקומות רבים באירופה, וזו ללא ספק אחת המדינות היותר יפות” .
אירמה צור, תושבת אשדוד, היא פעילת ציבור ויזמית חברתית, בת 50, נשואה ואימא לארבעה ילדים. אירמה נולדה בגיאורגיה ועלתה לארץ בגיל חמש, גדלה בקריית אתא ונישאה לתושב אשדוד. היא עובדת כמנהלת שיווק בחברה לתיירות באשדוד, חברה בוועדת מחקר ומורשת במועצת התרבות והאמנות הארצית, מנהלת ומפיקת אירועים, מסעות נשים, טיולים, כנסים ופעילויות למען החברה, למען קהילת הנשים ולמען קהילת יוצאי גיאורגיה. בנוסף, היא מנהלת פורום נשים גיאורגי ומתעדת להוציא לאור ספר.
על גג העולם. אירמה צור
“בימים אלו אני מגבשת תכנית בה אעמוד בראש מסע נשי לגיאורגיה עם נשים ישראליות מובילות”, מספרת אירמה, “זה יהיה שבוע של מסע נשי בסגנון מלכת המדבר, מאורגן בשיתוף שגרירות ישראל ולשכת העסקים ישראל גיאורגיה. נכיר את גיאורגיה, ובכל מקום נקיים סדנה, טקס, מפגשים מרתקים, מעגלי נשים ומפגש יומי עם הנשים המקומיות בתחומים שונים. הטיול יכלול מדריכה צמודה, טיול ג’יפים, מקומות מרתקים. מסע שיתחיל בעונת פריחת הדובדבן יכלול גם את התרבות המחול והקולינריה הגיאורגית מטביליסי ועד באטומי. עלויות ופרטים מדויקים יהיו לי בהמשך. המסע ישולב עם סדנאות מעצימות, בילוי, מפגש עם נשים מקומיות מתחומי הממשל, נשות עסקים, זמרות ועד לנשים שיארחו אותנו בבתיהן”.
כמה פעמים כבר ביקרת בגיאורגיה? זו בוודאי גאווה גדולה לגיאורגים לגלות שהם מובילים בתיירות העולמית.
“אכן, אני מאושרת וגאה לגלות שגיאורגיה היא יעד אהוב על הישראלים, ולא רק עליהם. בהחלט ישנה גאוות יחידה. אמנם עלינו משם באהבה ומתוך ציונות אמיתית, כי יהודי צריך לחיות בישראל, אבל ישנה אהבה גדולה לארץ הנפלאה שעם השנים הפכה ליעד תיירותי מועדף, והחלום שלי השנה הוא לערוך מסע שורשים עם המשפחה שלי.
קפצנו לקניות. צור
הייתי בגאורגיה שבע פעמים, וכל פעם מגלים בה קסם אחר. הסיפור שקשור לגיאורגיה, ארץ גיזת הזהב, הוא שהאל שמר אותו לעצמו. זו ארץ מהממת ביופייה, בעושר ובנכסים התיירותיים שבה. כבר ביקרתי בכמה נסיבות: בהתחלה כמשלחת מטעם מרכז תרבות גיאורגיה אותו ניהלתי בעבר במשך כחמש שנים, מסע שורשים שהובלתי עם 70 אנשים, קבלת פנים חגיגית שקיימנו בעיר הולדתי עם הזמר בוצ’ונה מושיאשוילי שגדל עמי, מסע נשי ועוד טיולים שקיימתי עם קבוצות קטנות יותר. הטיול הכי יפה היה הפתעה שהכנתי לבעלי ליום הולדתו. שילבנו טיול שורשים עם טיול מדהים ברחבי גיאורגיה.
לטביליסי יש את הקסם שלה כעיר תרבות, אבל לבטומי יש קסם כעיר קיט, בילוי, נופש ותיירות. זה יעד מאוד תיירותי עקב המחירים הזולים, הכנסת האורחים מאירת הפנים, הנופים המרהיבים, מזג האוויר, הנהרות, הימים וירוק העד המשגע, עם מלונות ברמה גבוהה ובתים ותרבות ומנהגים שמהלכים קסם על כל הבא עמם במגע, חיי לילה שוקקים, וכמובן הקזינו שהוא עיקר ההכנסה בערי התיירות — כל אלו הפכו את גיאורגיה ליעד מאוד אטרקטיבי. הם אוהבים ישראלים ואוהבים את היהדות. זו ארץ שאין בה גזענות, ויש להם כבוד. הם ידידים אמיתיים של ישראל, ויש קשר מאוד חזק בין המדינות”.
כאשר מבקרים שם עולה השאלה מדוע אשדוד לא יכולה להצליח כך בתיירות ולהיות על המפה העולמית, זה אפילו מקומם!
“הלוואי! חלום שלי ושל כל אחד מהעוסקים בתיירות בעיר להפוך את אשדוד לבטומי, אבל המחירים הזולים, בתי המלון, הטיסות הזולות וכמובן בתי הקזינו שפזורים שם לא יכולים להחליף את היעד באשדוד, מה גם שתחושת הביטחון שקיימת שם אינה דומה לתחושת הביטחון, שלצערנו היא עקב האכילס של הארץ שלנו. אם לא היו איומי טרור חדשות לבקרים, והיינו עסוקים באמת בפיתוח תשתיות ואטרקציות ותכנים תיירותיים, אז היינו בהחלט במקום אחר.
עד כה עסקו בפיתוח הפיזי של אשדוד, אבל כיום אני יודעת שהקצו משאבים, כספים ותכנית אב לתיירות, שראש העיר בחזונו מוביל כדי להזניק קדימה את העיר. אני יכולה רק לבשר שאני נרגשת ממה שהולך להיות. יש עם מי לעבוד ועל מה לעבוד. יריית הפתיחה הייתה בפסטיבל ‘עמים וטעמים’ שמשך מעל ל-20 אלף מבקרים, יותר מ-50 אחוז הגיעו מחוץ לעיר.
חורף גיאורגי: החומה סביב סיגנאגי. צילום: משה גלעד
אני מרשה לעצמי לומר בגאווה שבהחלט ישנה תכנית מסודרת, ויהיה שינוי משמעותי. אני שמחה לגלות שזה בהחלט על סדר היום הציבורי של העיר – לקדם את ענף התיירות באופן משמעותי. החזון התיירותי שמובילים הממונה והמנכ”ל בחברה לתיירות, בהוראת ויוזמת ראש העיר, הולכים להרים את אשדוד. אם זה לא יהיה בטומי, אז לפחות לשנות את מפת התיירות בארץ. אשדוד ערוכה נכון להיום לקראת המהפכה התיירותית. ראי מה הולך בתקשורת הארצית: שיר הלל על הפנינה התיירותית שמתגלה בעיר. וגיאורגיה צריכה למנף את הכלכלה, למגר את העוני ולמנוע הגירה שלילית של תושבים משם כדי לפרנס את משפחותיהם, כך שגם להם יש מה ללמוד מישראל בתחומים רבים אחרים”.
באחרונה חלה התפתחות במשפטם של הנאשמים בפרשת השחיתות לכאורה בעיריית אשדוד: הפרקליטות והסנגורים הביעו נכונות להיכנס להליך של גישור פלילי בניסיון להגיע להסכמות. הליך כזה לא בטוח שיצלח – הפערים נראים משמעותיים.
בתוך כך, התובע במשפט עו”ד שלום שיפר מפרקליטות מחוז דרום סיפק אמירה מעניינת בדיון שנערך לפני כחודש: “כתב האישום מבוסס ראשית על התזה המשפטית שלחבר מועצה אסור לעסוק בנדל”ן בעיר שלו”. האמירה הזאת צריכה להציב תמרור אזהרה בפני חברי מועצה באשר הם, ויש הטוענים שהיא כוללנית מדי ופוגעת בחופש העיסוק.
הדברים נאמרו לאחר שפרופ’ רון שפירא, סנגורו של חבר המועצה לשעבר יצחק דרי, שטח את תגובתם לכתב האישום. כזכור, במרכז הפרשה ישנם אישומים בגין יחסי תן-קח בין נבחרי ציבור בעיריית אשדוד ובין יזמי נדל”ן וקבלנים. עם כמה מהיזמים והקבלנים בפרשה כבר נחתמו הסדרי טיעון.
הנאשם מספר אחת עמרם כנפו, יו”ר ש”ס באשדוד, ששימש עד להגשת כתב האישום החמור נגדו בתפקיד ממלא מקומו של ד”ר יחיאל לסרי, ממשיך לטעון לחפותו. בין השאר הוא מואשם שקיבל שוחד מאנשי עסקים בתחום הנדל”ן בתמורה לקידום פרויקטים שלהם באשדוד מתוקף תפקידיו ומעמדו בעירייה ובמוסדותיה.
“לקחו בן אדם באמצע החיים שלו, באמצע העשייה שלו, ועל תיאוריות פילוסופיות הגישו נגדי כתב אישום”, אמר ל”כאן דרום” לאחר הדיון. “זה מקומם, מרתיח, אני עובד על עצמי להתאפק. אני מקווה שאנשים בפרקליטות יתעשתו וירדו מהעץ הגבוה שעליו טיפסו. מה עשיתם לי? הייתי האזרח הכי הגון, וכל מה שעשיתי דיווחתי עליו, שילמתי מיסים כדת וכדין. מה רצו? שאני אעבוד מאכער? שאני אעבוד בשחור? הרי אם לא הייתי מדווח, לא היה להם כלום”, הוסיף כנפו.
מה קורה איתך בבחירות הקרובות בעוד שנה?
“אני לא רואה את עצמי מתמודד. בכלל לא. גם אם מחר בבוקר בית המשפט קובע, בעזרת השם, שאני זכאי, אני לא אתמודד. זאת הקדנציה האחרונה שלי במוניציפאלי. אם תגיע בהמשך הצעה להשתלב במישור הארצי, אני אשמח. אני חושב שארבע קדנציות לנבחר ציבור ברמה המקומית זה טו מאץ’. מיציתי”.
בארצי מה השאיפה?
“חבר כנסת ואחרי זה, אם יסתדר, להיות שר או תפקיד בכיר אחר. זה תלוי בהרבה דברים. וכמובן רק בש”ס, זה הבית שלי, אני חלק בלתי נפרד מהתנועה מתחילתה”.
מאור מויאל יכול להיות שמח. רגע לפני שהוא מכבה 30 נרות על עוגת יום ההולדת שלו הוא מבקש משאלה: “שרק ימשיך ככה”. בריאיון עמו, שנערך בבית קפה בעיר, ניגשים אליו עוברי אורח כל כמה דקות.
דרך ארוכה עבר מויאל להגשמת כל החלומות שלו. היום, כשהוא סולן להקת חתונות מהמובילות במגזר הדתי, דוגמן חתום אצל רוברטו ושחקן מקצועי בהתהוות, הוא רק מקווה להספיק לראות יותר את שני ילדיו, איתן בן שש ואריאל בן השלוש.
מויאל. צילום: אורי קריספין
“אני מאוד דואג לילדים האלה, והם מחזירים אותי תמיד אחורה לימים שאני הייתי ילד”, אומר מויאל. “אני רוצה לגונן עליהם, שיהיה להם הכי טוב בעולם. אבל גם להגשים את עצמי, אחרת איך יהיה להם אבא מאושר?” הוא שואל רטורית.
איזה ילד היית?
“אם אני חושב על התקופה הזאת, אני לא זוכר חברים. אני זוכר שביסודי ימי בית ספר יהל”ם באשדוד עברו איכשהו. רק בסוף כיתה ו’, כשלא הזמינו אותי למסיבות והבנתי שאני מחוץ למעגל החברתי – זה התחיל להציק לי. אז עשיתי שינוי בתיכון, ומילד חנון הפכתי לאחד כזה שיש לו יותר נכשלים ממקצועות, בלאגניסט”.
מה קרה לילד הטוב ההוא?
“אני חושב שרציתי להיות ילד רע, מגניב. להתלבש לפי האופנה. כל הזמן רציתי להיות במרכז. בכיתה י’ כבר הייתי סוחב אחריי ילדים לים. זה נמשך ככה עד כיתה י”ב. מה שעניין אותי כתלמיד בישיבת נווה הרצוג זה להצליח חברתית, זו היה מטרת העל. בהכתרת רב פורים, שזו המקבילה של מסיבת סיום, זה היה ‘הרגע שלי’. כתבתי את ההצגה, תסריט קומי שבו הייתי גם השחקן הראשי. שם הכול התחיל. ואחרי שסיימתי י”ב לא עשיתי שום דבר אחר חוץ מלנסות להצליח, שיזכרו את השם שלי, לפרוץ".
מויאל בפעולה
במה זה בא לידי ביטוי?
“הלכתי למכינה בחברון, ושם הקמתי את הלהקה הראשונה שלי מחבר’ה של המכינה. תמיד ידעתי שאני יודע לפייט זמירות בבית הכנסת. לא חשבתי שאני זמר, פשוט היה לי קול שעוד איכשהו עובר. בקיצור, הקמתי להקה כי רציתי להיות במרכז. באופי שלי, אני לא נכנס לחדר ויושב על כיסא, אני חייב להיות על הבמה, וזו הייתה הדרך. רציתי שיראו אותי, שיסתכלו עליי. עם הלהקה הופענו באירועים של המכינה, כבר התחילו לחבר את השם שלי עם מוזיקה, וראיתי שאני בכיוון טוב. הכול נגמר כשעזבתי את המכינה, ביום אחד”.
למה עזבת?
“הרב אברהם כהן אור, מי שהיה הרב שלי, אישיות מיוחדת שבשבילו הייתי קם בשש בבוקר רק כדי לדבר איתו, נהרג בתאונת דרכים אחרי כשנה במכינה”.
מה אתה זוכר ממנו?
“שבועיים לפני התאונה היה פורים, ובחג פורים יש מצווה מהתורה להשתכר, והוא קרא לי, צרח את השם שלי, השם המלא שלי, שמעולם לא סיפרתי לו עליו — ‘מאור אהרון’ — הוא קרא לי והביא לי סטירה, ממש שטף אותי. השיחה הייתה בעיקר בנוסח ‘תאמין בעצמך, אתה לא כישלון, תרים את הראש וקדימה תצא’. בעיניי זו הצוואה שלו. עד היום המוות שלו השפיע עליי, עד היום אין לי דמות תורנית במקומו. עזבתי את הישיבה, לא רציתי להיות שם. לא חזרתי לשם מעולם, לא הייתי באזכרה שלו. מבחינתי זה המקום הכי מפחיד בעולם”.
ההתמודדות עם אובדן חזרה לפתחו של מויאל הצעיר בזמן מבצע צוק איתן, שבו איבד את קרוב משפחתו, לוחם גולני ובן העיר אשדוד, בן וענונו ז”ל.
מויאל: “בן היה ילד מגניב ממש, והוא נהרג בצוק איתן. בלוויה של בן עלו לי מילים לשיר שכתבתי לזכרו, תוך שבוע היה לחן, הכול הסתדר. השיר עשה המון באז, לא רק באשדוד. היו לו כ-70 השמעות בכל תחנות הרדיו האזוריות ובכלל. מה שהולך איתי עד היום מאז זה ההבטחה לאימא של בן: בכל הופעה שלי אני שר את השיר לזכרו ‘גיבור של כולם’. זה שיר שאני מאוד מחובר אליו רגשית, ואני מוצא את עצמי מתרגש ממנו פעם אחר פעם, גם היום”.
אך לפני ההופעות הגדולות מויאל הצעיר יעבור עוד כמה תחנות בדרך. בגיל 19 הוא עוזב את הבית עם כמה חברים לעיר שדרות. “הייתה תקופה של קסאמים, רצינו להרגיש איך זה. עברנו לשם כדי לחוות. בדיוק באותה תקופה יהודה סעדו התחתן, והגיעו אליי בבקשה לשיר לו בחתונה שיר מאשתו כמחווה. התרגשתי בטירוף. בעקבות השיר, אחרי ארבעה חודשים, קיבלתי טלפון להצטרף ללהקת 'הילוך גבוה', להקת בנים מהדרום, משהו ממש רציני עם סוכן, הופעות קבועות על במות גדולות”.
מה זה במות גדולות?
“למשל הופענו ביום העצמאות, ופתאום אני קולט את ברי סחרוף וקובי פרץ לידי בסוכת האמנים, זה היה מטורף. ילד בן 19 שפתאום ‘חי את החלום’. באמת שהופענו בכל מקום בארץ. הגענו גם עד הגמר של כוכב נולד 6, עם מרגלית צנעני, גל אוחובסקי ומוקי, בשעת הפריים טיים. גג העולם. מאז המשכנו עם הלהקה בכל הארץ ובין השאר חיממנו את אביב גפן, קובי פרץ וירמי קפלן”.
בתכל’ס, אתה לא מתבאס שלא ניצחתם בתחרות?
“רב החיסרון על היתרון בתכניות האלה. רוב החברים שלי שהיו שם? היום אני עובד יותר מהם, מופיע יותר. אבל בתכל’ס? באותם רגעים כעסתי. מאוד. יצאתי על רותם סלע, שהייתה על תקן המראיינת, והוצאתי את כל התסכול שלי. אמרתי לה, ‘אז מה, אני מגיע ממשפחה נורמטיבית, ואין לי סיפור קורע לב, אז זהו?’ מוקי, שהיה שופט בתכנית, הגיח מאחוריי, קטע את הריאיון ולקח אותי לשיחה. הוא דיבר איתי דוגרי, הוא אמר לי, ‘אולי אני יכול לעזור לך?’ ובאמת יום אחרי הוא הגיע לשתות איתי בירה בסיטי באשדוד, זה היה מדהים. הוא אמר לי, ‘אתה רגע לפני גיוס, דבר איתי אחרי הכול, אני רוצה שתתחבר עם זאב נחמה’, בעיניים שלו הייתי אייל גולן הבא, ממש ככה. עד היום אנחנו מדברים, מתייעצים על שירים”.
מויאל. צילום: אורי קריספין
לאן התגייסת?
“התגייסתי לפיקוד העורף, מש”ק דת. חייל באלגניסט, לא רציתי להיות שם בכלל. אבל נקודת האור הייתה דווקא בטירונות. היה לי חבר בשם בני, כל שעת ת”ש היינו יחד, הוא מנגן ואני שר. בסוף הטירונות, עם חיבוק ארוך, הוא מספר לי שהוא בלהקה צבאית. ישר נדלקתי, אמרתי לו שאני גם רוצה. הוא אמר לי, ‘אחי, שכח מזה, עשיתי אודישן בכיתה י’א, זה לא פשוט להתקבל’. ביקשתי ממנו להיות האיש שלי מבפנים אם מישהו עוזב. ובמשך תשעה חודשים הוא באמת חיכה לרגע המתאים, וברגע המתאים הוא השיג לי אודישן. את יודעת מה זה אודישן בשבילי? התרגשתי ברמות הכי גבוהות שיש ועשיתי את זה. שם התחילה תקופה מדהימה, הופעות בכל העולם”.
אבל מסלול החיים של מויאל כבר לימד אותו שאצלו הכול מגיע בגלים. טוב ורע בערבוביה. לאחר השחרור מויאל מוצא את עצמו בלי כיוון: “תמיד הייתי רגיל שמטפלים לי, דואגים לי — סוכן או מנהל להקה — ופתאום אני בלי כלום. בשלב הזה אני כבר נשוי עם ילד. לא יודע בכלל איך לטפל בו, אין לי כסף, מה שהביא אותי להיות סדרן בסופר. אני נזכר בזה ובא לי לבכות, איפה אני ואיפה החלומות שלי? משם אני עובר לעוד מפעל. ההופעות היחידות שהיו לי היו ביום הזיכרון, שתי הופעות בשנה”.
מי ששינה את כללי המשחק הוא דווקא איציק, אביו של מויאל, עובד עיריית אשדוד בתפקיד סגן מנהל אגף. “אבא לא היה יכול לראות אותי במצב הזה. יש לי עוד חמישה אחים, אבל אני הבן הזה שלא היה אמור להיות בכלל, מהלידה המסובכת ועד ניתוח לב פתוח בגיל שלוש. אני לא בן אדם קל. ואבא עזר לי להגיע לעבודה במנהלת רובע י”ב, והייתי אחראי על כמה עובדים, וזה נתן לי יציבות וביטחון. תמיד חיפשתי דרך העבודה הזאת איך למנף משם את הקריירה שלי. מבחינתי זה היה ‘אם אני בעירייה, הם אלו שסוגרים את ההופעות והאירועים’, והתחלתי לחזר אחרי יוסי עטר, האיש שידו בכול.
אבא איציק ומויאל
לא היה קל בכלל, אבל בסופו של דבר נכנסתי ללהקה של העירייה. מהופעות בכל מקום אפשרי הגעתי ללהקה עם חבר’ה מבוגרים בני 60, אבל כל כך רציתי לשיר, כל כך רציתי במות. זו הייתה תקופה כזו שאני יושב עם חברים בפאב עד שלוש בלילה כדי לעלות לשיר איזה שיר בבמה פתוחה. ולאט לאט התחלתי לקבל במות גדולות יותר. נלחמתי על כל הופעה, ורוב ההופעות היו בהתנדבות, לא העזתי באותה תקופה לבקש כסף עבור ההופעות שלי, זה היה נראה לי שטחי, אף על פי שכבר הייתי בן 25 עם שני ילדים ונשוי לשמרית, אהבת נעוריי. עובדי העירייה היו מזמינים אותי לבר מצוות וחתונות, ככה במשך תקופה, ובמקביל הופעתי באירועים לקהל הדתי”.
לא חיפשת סוכן או אמרגן שיסתדר לך את הענייניים?
“בטח. במהלך החיפושים פגשתי את רוברטו. הוא אמר לי, ‘יש עוד אלף כמוך, למה שאני אשקיע בך? אתה יודע כמה זמרים באים אליי? למה שאני אוציא לך סינגל? יצאתי משם בוכה. איזו כאפה! פעם ראשונה שאמרו לי שאני אחד מאלף. אבל הוא זכר אותי, ואחרי תקופה הציע לי לדגמן חליפות חתן, זה היה כסף טוב, ומשם הגיעו גם תפקידי משחק. לאט לאט מניצב הפכתי לשחקן, וכל כך אהבתי את זה. סוף—סוף הגעתי למקום הזה שאני יכול לעשות הכול, מה הבעיה בזה? הגעתי לסדרות הנחשבות — תאג”ד, החממה — ובמקביל התחלתי לפתח עוד אפיקים חוץ מהמוזיקה, שכל הזמן הזה אני מופיע פה ושם. זו הרגשה מעולה לעשות הכול מהכול, כזה אני עד היום”.
“רוברטו הציע לי כל מיני כיוונים. אני באתי בכלל כזמר, והדלת נפתחה לי בכלל מכיוון אחר. במהלך חתונה של קרוב משפחה שלי, שהוא זמר חסידי גדול, לראשונה הופעתי במשך חמש שעות. במקום די-ג'י, ממש להקה של איש אחד.
בלתי נשכח: מויאל הצעיר עם רותם סלע
בחתונה הזאת נכח חנן בן ארי כחבר טוב של החתן, והוא היה מוכר כבר אז עם השיר ‘ממך עד אליי’, אז הזמנתי אותו לשיר על הבמה. בסוף הערב הוא ניגש אליי ואמר לי, ‘אתה זז מדהים, הרמת את הקהל. יש לי משהו בשבילך, המנהל המוזיקלי שלי מחפש סולן ללהקת חתונות’. כל הזמן קיבלתי הצעות, אבל פה האמנתי במנהל, וזו ההחלטה הכי חכמה שעשיתי. זו להקה מדהימה בשם 'ארמוניה', שאני עובד איתה עד היום כסולן. אנחנו עובדים מאוד חזק בעולם החתונות הדתי, תפוסים כמעט כל ערב”.
צילום: אורי קריספין
מ.ס אשדוד ערכה הבוקר מסיבת עיתונאים לקראת המשחק המסקרן מול אלופת המדינה הפועל באר שבע. אל סגל הקבוצה יחזור רועי בקל הפצוע שייכלל בסגל הקבוצה ביום ראשון (21:00) באצטדיון הי"א. לאחר הניצחון הראשון של הקבוצה נגד בני יהודה, לחניכיו של עמיר תורג'מן מחכה משוכה קשה יותר ואולי אף הקשה ביותר. הפועל באר שבע מנגד מגיעה למשחק חבולה על הנייר, ללא האקסים חאתם עבד אל חמיד המורחק וניב זריהן הפצוע שמצטרף אל הפצועים: מיגל ויטור, ג'ון אוגו, גיא מלמד ושיר צדק המושעה. למרות זאת, כל החיסורים הללו לא מנעו מבאר שבע להציג משחק מצוין נגד מכבי תל אביב ולנצח אותה 2:1.
תורג'מן התייחס הבוקר ליריבה, "הפועל באר שבע זו הקבוצה הטובה בארץ עם חומר שחקנים הכי טוב בשנתיים האחרונות יחד עם מכבי תל אביב. יהיה לנו קשה מאוד כי אתה לא יודע מאיפה תגיע הצרה מולם, אבל אני בטוח שנגיע מוכנים וגם להם יהיה קשה". לגבי ההתמודדות מול המאמן הטוב בארץ ברק בכר, “אני מודע לשינויים שברק בכר עושה במהלך המשחק. הקבוצה שלו כבר מאומנת כי הוא שנתיים שם, אבל גם אנחנו מכינים לו כל מיני דברים. אני אומנם רק שבועיים בקבוצה ואני עדיין מטמיע את השיטה אבל אני מקווה שנצליח לעשות את זה כבר במשחק הקרוב. אני רוצה לנצח כל משחק, נעשה את המקסימום כי בכל משחק נתון אנחנו רוצים לנצח. אני לא מפחד מאף אחד ורוצה לשחק. אני יודע שיש קבוצות קשות ואחת מהן זו ב”ש, אבל נגיע לשחק כדורגל".
מרגיש שינוי. מונד (צילום: אורי קריספין)
על זה נאמר- צריך לראות כדי להאמין. משפחת כהן ניצחה את הסטטיסטיקה, ושלושת הבנות נולדו- באותו היום ( למי ששמש רצה לדעת מה הסיכוי 0.0027) הבכורה תמר נולדה ב 26.10.2012, השניה רומי ב- 26.10.2014 והשלישית ליבי, נולדה הבוקר 26.10.2017 בבית החולים החדש באשדוד. אמנם שלושת הלידות היו בניתוח קיסרי, אך הן לא תוכננו מראש, ובאורח פלא התרחשו כולן באותו תאריך, רק בשנים שונות.
רגעים ספורים אחרי שליבי הקטנה הצטרפה למשפחה המאושרת, האם, מורן שוחחה עם 'יבנה- נט', הנה הראיון:
היי מורן, ראשית ברכות לרגל הולדת הבת.
"תודה רבה".
האם הלידה הראשונה הייתה מתוכננת לתאריך הזה?
"לא, הגעתי לחדר לידה עקב צירים לא משהו שתכננתי מראש".
באיזה שלב של ההריון נולדו הבנות?
"כולן בחודש תשיעי".
האם היה סיכון באחד ההריונות?
"סיכון יש בכל ניתוח חירום שמובל לקיסרי, לא משהו שיוצא מהכלל".
האם הלידות השניה והשלישית תוכננו במכוון גם לתאריך הזה?
"הלידה השנייה והשלישית לא תוכננו במכוון, מדובר בניתוחי חירום".
בטקס שנערך בתחנת המשטרה בקג"ת בהשתתפות סגל הפיקוד הבכיר של המחוז הדרומי ומרחב לכיש, רבה הראשי של העיר קריית גת, כב' הרב הבלין, ראש העיר קג"ת וראשי מועצות ומכובדים נוספים, משפחות שכולות, קצינים, שוטרים, גמלאים ומתנדבי משטרה, נכנסה היום לתפקידה באופן רשמי סנ"צ אתי בוחניק שמהיום תפקד על תחנת המשטרה בקג"ת ותחליף בתפקיד זה את המפקד היוצא סנ"צ מאיר לנקרי שיחל בתפקיד קצין אגף המבצעים שיטור וקהילה במטה מרחב לכיש בשבועות הקרובים.
לקחה את הפיקוד, סנ"צ אתי בוחניק. צילום: דוברות המשטרה
מפקד המחוז הדרומי, ניצב דוד ביתן, בירך את המפקדים, היוצא והנכנסת, ציין בנאומו "יש פה תחנת משטרה איכותית בה אנשים מצויינים. תודה לך סנ"צ לנקרי על עשייה איכותית והובלת התחנה להישגים מרשימים. לך סנ"צ אתי, את ראוייה לתפקיד זה ולזכותך עשייה רבה לאורך השנים בתפקידי אח״מ ופיקוד שונים״.
צילום: דוברות המשטרה
בוחניק נולדה וגדלה באשדוד. את תפקידה הראשון במשטרה עשתה בתחנת אשדוד. היא בת 43, נשואה לידיד, איש משטרה גם הוא ואם לשלושה ילדים. היא החלה את שירותה במשטרת ישראל בשנת 1995 בתפקיד קצינת משא"ז ולאחר מכן קצינת נוער בתחנת אשדוד. בהמשך שימשה במגוון תפקידי פיקוד שונים בתחום החקירות ומטה, ביניהם – ראש משרד חקירות תחנת קריית גת, ראש משרד אגף חקירות ומודיעין תחנת אשקלון, ראש לשכת חקירות מרחב לכיש, ותפקידה האחרון סגנית מפקד תחנת קריית מלאכי. סנ"צ בוחניק בוגרת תואר ראשון בקרימינולוגיה ותואר ראשון נוסף במשפטים ובעלת רישיון לעריכת דין, ותואר שני במנהל עסקים ותואר שני נוסף במשפטים.
מימין: סנ"צ מאיר לנקרי, נצ"מ אילן פרץ, ניצב דוד ביתן וסנ"צ אתי בוחניק. צילום: דוברות המשטרה
מפקד מרחב לכיש, נצ"מ אילן פרץ, ציין בנאומו בטקס – "הפיקוד על חנות קריית גת הוא אתגר אחד גדול ומורכב. המפקד היוצא יחד עם שוטרים ומתנדבים התחנה הוכיחו גם בשנה זאת כיצד ניתן למקסם פוטנציאל, כיצד בעזרת שותפות אמת ורוח ניתן להשפיע".
הבחירות המקומיות ייערכו בעוד שנה בתאריך 30.11.18. הפעם יום הבחירות צפוי להיות יום שבתון.
המערכת הפוליטית באשדוד נראית עדיין מנומנמת, אך חידוש אחד כבר מגיע מכיוונו של מישל ביטון, לשעבר חבר ועד התפעול בנמל אשדוד, שגם התמודד לצדו של עו”ד יצחק גבאי על ראשות המרחב בהסתדרות בתמיכת שלי יחימוביץ’.
ביטון, בן 45, גרוש ואב לשניים, צפוי לעמוד בראש רשימה על—מפלגתית ששמה עדיין לא נקבע. הוא היה אחד ממובילי הקומץ שהוביל את המרד נגד ההסתדרות הכללית בנמל בשנה החולפת. דרך אגב, לאחרונה ההדורים יושרו, והמורדים חזרו לשורות ההסתדרות.
“אחרי המאבק שניהלנו, גם בנמל וגם בבחירות למרחב, לחצו ושאלו, ‘למה שלא תביא את הניסיון שלך לידי ביטוי גם בעירייה’, אחרי הכול רוב תושבי אשדוד הם שכירים”, מסביר ביטון. “אז כן, אני רץ. כל הריצה היא לא כדי שאהיה חבר מועצה, אלא כדי שאוכל לעשות יותר. הגיע הזמן שיהיה לתושבים חבר ועד, ולא רק חבר מועצה, אדם שהוא קשוב וקרוב אליהם”.
לדברי ביטון ההתמודדות תהיה במסגרת חדשה: “עם אנשים טובים וראויים. יעקב שטרית איתנו. הוא בחור שתמיד נענה בחיוב, עוזר לכל האנשים, בצניעות, יש לו ניסיון ניהולי ופוליטי, אני בטוח שנקבל גם את תמיכתו של דב קרן”.
“הגיע הזמן לצאת מתוך ‘מפלגות מגדל בבל’ וליצור חיבור של כל העדות. ככה נעצור את כל הפיצול והסקטוריאליות. קבוצה שתהיה מורכבת מכל צבעי הקשת של האוכלוסייה. היום המועצה בנויה מרוסים, דתיים, חרדים, ספרדים, אשכנזים. אז לאותה אוכלוסייה בעיר שאין לה לא אבא ולא אימא, אנחנו נהיה לפה. אני רוצה לקחת את מודל הנמל ולהביא אותו למועצה”.
במי תתמכו לראשות?
“אנחנו מתעסקים בדברים שיש לנו על הפרק בעיר”.