חבר מועצת העיר אשדוד עו"ד מאיר בן סימון יחליף את ממלא מקום ראש העירייה אבי אמסלם בראשות הוועדה לקידום מעמד הילד, שלא התכנסה כלל בשנת 2017, זאת למרות העובדה שהיא ועדת חובה ועליה להתכנס לפחות אחת לשלושה חודשים.
הוועדה גם לא התכנסה כלל בשנת 2014, ואילו ב-2015 וב-2016 היא התכנסה רק פעם אחת בכל אחת מהשנים המדוברות.
בשנת 2000 נקבע בחוק שהוועדה לקידום מעמד הילד היא ועדת חובה שעל כל רשות מקומית להקימה. הקמת הוועדה נדרשהמאחר שתחומים רבים ומגוונים שעניינם קידום מעמד הילד לא באו לידי ביטוי בוועדות החובה הסטטוטוריות שהיו קיימות.
אמסלם מקבל נשיקה מלסרי בישיבה שבה מונה לממלא מקום. צילום: עופר אשטוקר, אשדוד נט
הוועדה המדוברת היא אחד הכלים שנתונים בידי הנהלת הרשות המקומית לצורך הגברת שיתוף הפעולה בין הגורמים והמערכות השונות העוסקות בטיפול בילדים ובבני נוער בתחומי הרשות המקומית.
בפקודת העיריות נקבע שהוועדה לקידום מעמד הילד נועדה "ליזום ולתכנן פעילות לקידום מעמד הילד ובני הנוער, להגן עליהם ולהבטיח את זכויותיהם, לרבות מימוש עקרונות של טובת הילד, אי אפליה, הזכות להתפתחות בתנאים נאותים וזכותם של ילדים ובני נוער להשמיע את דעתם ולהשתתף בצורה נאותה בקבלת החלטות הנוגעות לענייניהם".
לפי הפקודה, חברי הוועדה יהיו שלושה עד חמישה חברי מועצה ובנוסף יכהנו בה, בין היתר, מנהלי אגפי החינוך והרווחה, אחד ממנהלי בתי-הספר ברשות המקומית, נציגי ארגוני מורים, נציגי תלמידים ונוער (יו"ר מועצת התלמידים ונציג תנועות הנוער), מפקד תחנת המשטרה המקומית ויו"ר ועד ההורים העירוני.
צילום: אי.אס.אי.פי
משרד הפנים מציין רשימה של יעדים, משימות ותחומי פעולה לוועדה ובהם בין השאר תיאום ואיגום משאבים בין כל הגורמים העוסקים בילדים ונוער הפועלים ברשות, ;איסוף שיטתי של מידע ונתונים על ילדים ונוער בתחומי הרשות ארגון המידע, ניתוחו ופרסומו באופן מרוכז, בכל שנה;בחינת החקיקה המקומית והשלכותיה על ילדים ונוער;בחינת שירותי הרשות והיקפיהם בכל הקשור לילדים ונוער, וקיום:מפגשים, ימי עיון, סדנאות וכנסים בין-מקצועיים ובין-תחומיים בסוגיות הקשורות בשלומם, ברווחתם ובזכויותיהם של ילדים ונוער.
נהג המרוצים האשדודי אלון דאי שוב הוכיח שהוא קורץ מחומר של ווינרים, בבוקר יום ראשון הוא התארח בתכנית הבוקר של יעל בר זוהר וסיפר איך הוא גאה מיד אחרי כל מרוץ להניף את דגל ישראל. אלון אגב, עשה השבוע היסטוריה כשלראשונה ישתתף במרוץ הנאסקר היוקרתי.
המחזור ה-24 של ליגה ב' הפך לסוער במיוחד. יום שישי שנצבע כולו באווירת פורים, הזכיר גם לקבוצות הליגה את הקלישאה "לא כל יום פורים". עירוני אשדוד אירחה את מ.ס שיכון המזרח. שגיא כהן הספיק להעלות בדקה ה-68 את הצהובים כחולים ליתרון 1:0, לאחר שניצל ערבוביה ברחבה. בדקה ה-90, קיבלה שיכון המזרח הזדמנות פז, לאחר שהשופט שרק לעבירה על סף הרחבה. הכדור הוגבה לרחבה, ההגנה לא הצליחה להרחיק וסהלו נגח, אנגלשטיין הדף, אך השופט קבע שהכדור עבר את הקו. בעקבות ההחלטה שחקני עירוני אשדוד התנפלו על השופט ובמקום התפתחה תגרה שהורגעה בסופו של דבר. המשחק הסתיים בתיקו ונתן את האות לחגיגות של הפועל אדומים.
ביום שבת תפגוש מ.ס אשדוד את מכבי תל אביב באצטדיון הי"א. הקבוצה שנמצאת כיום במקום הראשון מגיע להילחם על 3 נקודות משמעותיות בקרב על האליפות. עמיר תורג'מן וחניכיו, שהודחו מוקדם יותר השבוע בגביע המדינה על ידי הפועל רעננה, לאחר דו קרב פנדלים. באשדוד יודעים כי בליגה אין מקום לזייף וירצו להדביק את הפער מרעננה וממכבי חיפה, שעומד על 4 נקודות. "משחק באמת קשה, בטח שהם בתקופה טובה", אמר תורג'מן. "מכבי קבוצה מאוד עוצמתית וטובה עם המון כלים. נבוא מוכנים אחרי שבוע לא קל, גם פיזית וגם מנטאלית, אבל אני מרגיש שאנחנו מוכנים, ונבוא לשחק בצורה הטובה ביותר", אמר תורג'מן.
"אני חושב שהרגשנו מאוד טוב בגביע, ובסופו של דבר זה נגמר על חודו של פנדל או גול. אמרתי לשחקנים שהגביע מבחינתנו היה בונוס, רצינו להתקדם ולהגיע כמה שיותר רחוק. בסופו של דבר זה לא קרה. אז אנחנו פה, כולל אותי, והמטרה העיקרית היא להשאיר את הקבוצה בליגה. יש לנו כמה משחקים עכשיו וכמובן שנרצה להגיע לפלייאוף מוכנים".
בואו תראו את מי מצאנו במסיבת פורים הענקית באשדוד: הזמרת עדן בן זקן שהגיעה לתת הופעה כמו שהיא יודעת, הצטלמה עם משה בן זקן שלנו, היועץ הפוליטי האחד והיחיד של שרת התרבות מירי רגב.
המסיבה שנערכת ברגעים אלה בקצה מתחם בובר (בחניון של חוף הנחל) מיועדת לכל המשפחה והכניסה חופשית.
גם ד"ר יחיאל לסרי ועו"ד גבי כנפו לא ויתרו על תמונה למזכרת עם הכוכבת המוכשרת שמתחתנת בקרוב. מזל טוב!
הלילה בקצה שדרת הבילויים של מרטין בובר ותחת כיפת השמים התרחש לו פסטיבל אלקטרוני פורימי לצעירים.
בריאיון שערכה השבוע כתבת "כאן דרום" עם עידו מורלי, די-ג'יי אשדודי שהשתתף באירוע בעמדת התקלוט, הוא סיפר על עצמו ועל מה הולך להיות.
אבל לפני כן טעימה קטנה מהביצועים שלו הלילה באשדוד:
מורלי. צילום: עיבל רונן
הוא רק בן 22, אבל כבר הספיק לנגן במסיבות המדוברות של העיר הגדולה. ולמרות העובדה שלאחרונה הוא עשה רילוקיישן לתל אביב, הוא לגמרי גאה בעיר ילדותו.
“בתל אביב אני לגמרי מזוהה כאשדודי”, אומר מורלי. “כמו די—ג’יים נוספים, משה אבוטבול, מגית קקון וג’וס ואלי, שמובילים בתל אביב וגם מזוהים עם אשדוד”.
עושה קסמים, מגית קקון
ואיך לא? מורלי הוא אשדודי אמיתי, מה שנקרא, בן לאב עובד נמל ואימא שעובדת בחברה העירונית. ובדיוק כמוהם, גם הוא נאמן למקור ולא מסתנוור מעיר האורות.
מורלי: “יש באשדוד חיי לילה. המרטין בובר לגמרי קורה ויש אחלה של קלאבים כמו הפיקסל שעושים עבודה נפלאה”.
את דרכו המקצועית החל כדי—ג’י בפיגל, בנאפופו ובגודה בר לפני כשלוש שנים, ומאז סלל את דרכו ככוכב עולה בסצנת חיי הלילה התוססת של תל אביב, כך שהיום תוכלו למצוא את מורלי הצעיר במועדונים כמו הבוטלג, אלפאבת ובית הפסנתר – בר מיני קלאב בתל אביב שמורלי שותף בו.
אם תשאלו אותו, תגלו שהאהבה למוזיקה החלה לא הרבה אחרי שפשט את חולצת בית הספר עם סמל מקיף ט’: “האהבה לעולם הזה והמטרה שהצבתי סביב התקלוט התחילה בבת אחת כשנכנסתי למסיבה במועדון הבלוק לפני שלוש שנים, וניגנה שם על העמדה הדי—ג’יית ג’ניפר קרדיני. עמדתי ברחבה, בהיתי בה תוך כדי ריקוד, ושני דברים היו ברורים לי: שאני מרגיש בבית בלילה ובמועדונים, ושהמקום שלי הוא למעלה בעמדה”.
למדת תקלוט באופן מקצועי?
“לא למדתי את הנושא בצורה מקצועית, אבל ביליתי שעות על גבי שעות עם חבר טוב, אסף לוי, שלימד אותי את השיעורים הראשונים. התחלתי לעקוב אחרי מגזינים רלוונטיים, ואחרי די—ג’יים שאהבתי. דבר נוסף שכמובן עזר הוא העובדה שסצנת מאחורי הקלעים של הלילה מאוד קהילתית ומטפחת צעירים. בלי אנשים כמו אוריה קלפטר, משה אבוטבול ואחרים שנתנו יד, היה לי מאוד קשה”.
צילום: עיבל רונן
אמרת פעם שאתה מנסה להביא את תל אביב לאשדוד. איך הולך עם זה?
“כן, לגמרי, אני מנסה לעשות את זה. אבל צריך לזכור שזה תהליך לא של יום-יומיים, אבל זה לגמרי יקרה. אני מאמין בזה ולשם כך בעבר עשיתי באשדוד הפקות תחת השם 'מסי-בה', שבהן אירחתי די—ג׳יים מתל אביב עם וייב טוב ואנשים שמחים. היה חגיגה!”
עד כמה הקהל האשדודי שונה מהקהל התל—אביבי?
“אין כל כך שוני בין הקהל האשדוד לקהל התל—אביבי, מה גם שיש גם המון אשדודים שיוצאים לבלות בתל אביב, אז ההבחנה הזו מטושטשת”.
מה הסגנון המוזיקלי שלך? והאם אתה גם יוצר מוזיקה משלך?
“הסגנון שלי נע בין ניו-דיסקו (הדיסקו החדש), סוגה מוזיקלית שהחלה בשנת 2002, לבין האוס. וכן, אני יוצר מוזיקה מקורית. עברתי קורס אצל מאיה דנון, וממש בימים אלו אני עובד על כמה קטעים עם לייבלים שונים. יש למה לחכות”.
שמעון כצנלסון כבר עבר את גיל 70, אבל זה לא מפריע לו להסתער על ראשות עיריית אשדוד. האיש שידוע בכושר הארגון שלו ובחושיו הפוליטיים החדים מאמין שהפעם יש לו את זה. מפתיע אולי שבריאיון עמו הוא עדיין לא מתחייב שירוץ עד הסוף.
“אני אכריז רשמית על התמודדות לתפקיד באפריל, זה טרם קרה, אני שוקל להתמודד לראשות העיר, נעשה סקרים ונראה”, השיב לכתבת “כאן דרום” השבוע.
צילום: אורי קריספין
“המטרה היא לעשות את אשדוד חופשית ומודרנית. מה שיקבע בסוף זה תוצאות הסקרים ובחירת התושבים, לומדים מהעבר. היינו צריכים לעשות סקרים בהסכמה ולראות מי המועמד המוביל ולקבוע שהוא זה שיעמוד בראש וללכת אחרי מועמד אחד כולנו ביחד. לא עשינו את זה, וזו טעות”, הוסיף.
ואלה תולדות
כצנלסון, המכונה סניה, נולד בקייב שבאוקראינה, אז ברית המועצות, ב-1946. סיים את לימודי התיכון במגמת מתמטיקה ופיזיקה והמשיך ללימודי הנדסת חשמל ותואר שני באלקטרוניקה ומחשבים מהטכניון בקייב. בגיל 23 נישא לקטרינה, מהנדסת אלקטרוניקה. ב-1973 עלו ההורים הצעירים יחד עם בנם הבכור אריה ארצה ונקלטו באשדוד. הוא עבד כ-20 שנה בתפקיד ראש גף אלקטרוניקה בחיל האוויר כאזרח עובד צה”ל.
צילום: אורי קריספין
“הקליטה הכי משמעותית שלי הייתה ב-1988 כשצבי צילקר לקח אותי לפוליטיקה. בהמלצתו ובזכותו התמודדתי לרשימה למועצת העיר ונבחרתי. מ-1988 ועד 1993 הייתי אחראי בהתנדבות על קליטת העלייה שהחלה בשנות ה-90 והייתי אחראי על אגף הרווחה. ב-1993 הליכוד בראשות צילקר זכה בשבעה מנדטים וקיבלתי את תפקיד סגן ראש העיר וממונה על אגף רווחה וקליטת עלייה. בין התפקידים הייתי גם בוועדת בניין ערים והייתי אחראי על בנייה של הרבעים. צילקר היה יו”ר הוועדה, ויחד איתו בנינו את הרבעים החדשים כמו ט’, י’, י”ג, סיטי רובע ז’, הכול”.
בשנת 1998 התמודד כצנלסון עצמאית בראשות מפלגת “אשדוד ביתנו” וזכה להצלחה גדולה עם תשעה מנדטים. “זו הייתה הצלחה ללא תקדים, הייתי ממלא מקום ראש העיר ואחראי על אגף התקציבים, כוח אדם וההנדסה. ב-2003 עזבתי את העירייה כשנקראתי לדגל על ידי ראש הממשלה דאז אריאל שרון לשרת את כלל תושבי מדינת ישראל כיו”ר מפעל הפיס. ב-2013 חזרתי לאשדוד והתמודדתי לראשות העיר אחרי הפסקה של עשר שנים, קיבלתי 16 אלף קולות, והסיעה שלנו זכתה בארבעה מנדטים”.
במבט לאחור, אתה לא מצטער שלא הלכת בכל הכוח על ראשות העיר באשדוד בשיא כוחך?
“אני לא מסתכל אחורה ולא מצטער”.
יכול להיות שאיחרת את הרכבת?
“אני לא חושב שאנחנו צריכים ללכת לפי הרכבות, צריך ללכת לפי איפה שאתה יכול לתת לפי כישוריך לאזרחי מדינת ישראל, וזה מה שעשיתי”.
עם הדובר שלו, מייק ויצמן. צילום: אורי קריספין
אתה תהיה המועמד של "ישראל ביתנו" ואביגדור ליברמן לראשות העירייה ולמועצה?
“אני אתמודד ברשימת 'אשדוד ביחד' בתמיכה של אביגדור ליברמן ו'ישראל ביתנו' ושל מפלגות אחרות. זה לא רק מפלגה אחת שתומכת בי, יהיו עוד מפלגות שיתמכו”.
האם ולדימיר גרשוב הסכים להיות מספר 2 שלך?
“ולדימיר גרשוב הוא נציג של 'ישראל ביתנו', ו'ישראל ביתנו' תומכת בי. אני עדיין לא מרכיב את הרשימה”.
לדעתך יש עוד מקום ב-2018 לתנועה סקטוריאלית?
“אשדוד היום צריכה להיות מאוחדת. זה שהרבעים בעיר מחולקים, לא אומר שזה צריך להיות ככה. צריך להיות ביחד, ולכן הרשימה שלנו תייצג את כולם. נפגשתי גם עם צעירים אתיופים, פעילים חברתיים שרוצים לשנות. אני מחפש את הטובים והמוכשרים, כל שאר הקריטריונים לא משמעותיים. 'ישראל ביתנו' אולי קמה כמפלגה שמייצגת עולים חדשים, אך זה כבר לא המצב היום, היא לא מפלגה סקטוריאלית”.
הרשימה שלך תהיה על טהרת יוצאי ברית המועצות לשעבר?
“בוודאות לא. אני מחפש אחרי אנשים מעורבים בחיי הקהילה שרוצים לתרום לה”.
ליברמן וכצנלסון בביקור השר במתחם ביג בשבת לפני כחודש
איזה ציון היית נותן ללסרי?
“אני לא נותן ציונים לאף אחד אחר, ביקורת וציונים זה לא הסגנון שלי. אני רק יכול להגיד במה אני יותר טוב. לסרי הוא ראש העירייה שמוביל את אשדוד לכיוון בית שמש”.
אתה מאשר שחיזרת אחרי הקול החרדי?
“כנראה התבלבלת ביני ובין לסרי. לא חיזרתי אחרי הקול החרדי, ואני לא אחזר אחרי הקול החרדי”.
צילום: אורי קריספין
מה יש לך להציע לבוחרים באשדוד?
“אני רוצה להביא לעירייה את הידע והניסיון שלי, ניהלתי מערכות יותר גדולות מעיריית אשדוד. תקציב מפעל הפיס הוא פי ארבעה מתקציב עיריית אשדוד. הייתי דירקטור באל על, אלתא ופלאפון, כל החברות הגדולות במדינת ישראל, ראיתי איך ומה צריך לעשות גם בחו”ל, ששם הייתי מנכ”ל חברה הולנדית. יש לי ארבעה תארים שיעזרו לי לנהל את העירייה ביחד עם הניסיון וצוות צעיר. נפתח את העיר לכלל התושבים”.
לסרי. צילום: פבל
מה לדעתך יהיה הנושא המרכזי של מערכת הבחירות באשדוד?
“אשדוד לאן – עיר מודרנית, עיר חכמה, העיר הטובה ביותר בישראל או שהיא הופכת להיות בית שמש. אמרתי ודיברתי על הנושא גם לפני חמש שנים, היום זה אפילו יותר אקטואלי ממה שזה היה”.
מה חמשת הדברים המרכזיים שתעשה כראש עירייה אם תיבחר?
“קודם כול, משנה כיוון. התושבים הצעירים עוזבים את העיר, וזה עיקר הבעיה. זו בעיה לא מהיום, אלא מ-2005. יש מגמה של הגירה שלילית, התושבים עוזבים את העיר. והרי מי שמרוצה לא עוזב את העיר, הוא נשאר; לכן צריך לתת סיבות להרגיש בבית, שאשדוד שייכת לכולם, גם לצעירים. לכן צריך שינוי דרמטי. זה לא רק לבנות דירות לצעירים, זה לשנות את התדמית של העיר.
מה שצריך לעשות זה: 1. אוניברסיטה; 2. מקומות בילוי; 3. דירות במחיר שצעירים יכולים לקנות. ולא, לא מחיר למשתכן. הפרויקט הראשון שאני אבנה זה 500 יחידות דיור בבני ברית פינת יצחק רבין, שם יש מגרש עירוני — אני אומר את זה כבר שנים. אבל פה, בעיריית אשדוד, עושים בדיוק הפוך, לוקחים את המגרשים הציבוריים ונותנים לקבלנים; 4. סינמה סיטי/ יס פלאנט וקאנטרי — איך אפשר שהעיר השישית בגודלה בלי בריכה אולימפית? אנחנו רוצים עוד טומרקין. נו, ואיפה הוא יתאמן? אין. בבית לברון? ראינו את המצב שם; 5. תעסוקה והיי—טק במגרש מול הביג. יש שם שלט שנים. נו ומה? מי מפריע? מי לא רוצה תעסוקה? לפני חמש שנים לסרי אמר, 'היי-טק באשדוד'. נו, איפה זה?”
מחאת השבת. צילום: חן בוקר
הסכם הגג?
“הסכם הגג הוא לא רק לא טוב, הוא רע. אי אפשר לבנות עכשיו 40 אלף דירות כשאין לנו תשתיות לזה. זה פשוט לסגור את העיר במצור. הבנייה למשל ברובע ט”ו. למה? למה? צריך לבטל את זה. זה מגרש ציבורי שצריכים להיות שם בריכה, מתנ”ס ושירות לאזרח, אז עכשיו העירייה בכלל השתגעה. אז רצו 750 דירות, עכשיו מדברים על 900 ומשהו. לאן? למה? אין שום תכנון, לא של תחבורה ולא של שירותים לציבור. הכול יהיה פקוק עם עומס רכבים. ובכלל, מדוע לוקח שנים לקדם כל דבר? קחי למשל את האגם במרינה, עד היום, כבר שנים, ואין כלום”.
צילום: אורי קריספין
“חיה ותן לחיות”
מה הפתרון שלך למשבר השבת?
“אני נגד חוק המרכולים. לא צריך לעשות חוק של כפייה. אין היום חוק לא לנסוע ביום כיפור, ואף אחד לא נוסע. לא לכל דבר צריך חוק. מה צריך לעשות? הנוסחה היא חיה ותן לחיות. כל דבר שלא מפריע לחרדים ולא בא על חשבון מגזר אחר, צריך להיות פתוח. פארק אשדוד ים צריך להיות פתוח 24/7. זה פארק על הים, למה זה צריך להיות סגור? למה אין שם קפטריה? זו תפיסה לא נכונה שצריך לשנות. זה פארק שלא מפריע לאף אחד. גם הביג לא מפריע לאף אחד, וזה צריך להיות פתוח.
אסור שתהיה כפייה מאיזשהו צד, זה לא משנה חילוני או חרדי, חשוב לחיות ביחד. דמוקרטיה זה שלטון העם, ואם באשדוד יש כ-80 אחוז אוכלוסייה שהיא לא חרדית ו-20 אחוז אוכלוסייה חרדית, אז הייצוג במועצת העיר הוא מעוות. היום יש ייצוג לא הולם: 40 אחוז שמייצגים את האוכלוסייה החרדית. זה עיוות שצריך לתקן, ואני מצפה שהתושבים יגיעו ב-30.10 לקלפיות”.
אם תיבחר לראשות העיר, תנהיג תחבורה ציבורית בשבת ומוסדות תרבות ציבוריים שפתוחים בשבת?
“יש מקומות שצריך לפתוח, כמו מתנ”ס דיונה ברובע י’, שלא מפריע לאף אחד. צריך לפתוח גם אחרים, כל עוד זה לא מפריע לאוכלוסיות אחרות. אם זה מול בית כנסת ומפריע, אז לא; אבל אם זה לא באזור חרדי ולא מפריע, כמו הביג — נו, מה זה מפריע שיהיה שם סינמה סיטי? יש מוסדות עירוניים גם שצריך לפתוח”.
גלבר. צילום: פייסבוק
הגשת הצעת חוק לשינוי חוק העזר העירוני, מה המטרה?
“בשבילי זה היה מדהים. זה לא קרה אף פעם שאנשים מהקואליציה והאופוזיציה חתמו יחד על מהלך כזה. רק מי שרוצה את הקולות של החרדים לא חתם. המטרה של הדיון מהצד שלי זה לשמור על הסטטוס קוו העירוני הקודם לשמונה חודשים, כלומר להפסיק את הקנסות ואת האכיפה; ומצד שני לא לפתוח חנויות חדשות מעבר לקיים ולהפסיק את ההפגנות. מה שיקבע מה יקרה בסוף זה אם יהיה פה עיר פתוחה, עיר מודרנית או בית שמש ובני ברק. נראה מה התושבים יחליטו, הכול תלוי בבחירות. אני מייצג את התושבים שרוצים עיר ליברלית”.
גיטרמן. צילום: אורי קריספין
צילקר, גלבר וגיטרמן לא חתמו על ההצעה שלך.
“אני בטוח ששלושתם חושבים שצריך לשנות את המצב הנוכחי. אני לא רוצה להגיד מאיזה סיבות שלהם הם לא חתמו. אני רציתי שיהיו 12 חילונים מול 10 חרדים, ואז ראש העיר יהיה צריך להחליט עם מי הוא הולך, לעיר מודרנית ומתפתחת או עיר סגורה בשבת כמו בית שמש. מאכזב אותי שצילקר, שהוא חילוני, הלן, שהיא מסורתית, וגיטרמן, שהוא חילוני, לא חתמו בשביל לעשות בלוק של 12 חברים שאומרים: 'אנחנו רוצים עיר פתוחה וליברלית'”.
ביום חמישי, מעט לפני השעה שבע בערב, התקבל דיווח במוקדי החירום על שריפה בבניין מגורים בשדרות הפרחים ברובע ח’. כוחות כיבוי והצלה שהגיעו לבניין הבוער גילו כי האש התפשטה מקומת המחסן אל עבר הקומה הראשונה בבניין בגובה שבע הקומות שהוא חלק ממכרז הפלדות, אותו מתחם שהיה בעבר מרכז קליטה והוסב לדיור ציבורי בניהול חברת עמיגור.
הדיווחים על נפגעים משאיפת עשן עלה כל העת והגיע לבסוף ל-30, מהם 16 ילדים. רוב הנפגעים הועברו במצב קל, אחד במצב בינוני ושניים קל עד בינוני.
בניינים שעשויים מלוחות אסבסט. השריפה במרכז פלדות. צילום: איחוד הצלה
הדיירת גלית פיטוסי, ששהתה בביתה שבקומה השישית בזמן השריפה ופונתה לבית החולים אסותא בעקבות שאיפת עשן, שחזרה: “שמעתי צעקות מלמטה, הבן שלי צעק לי, ‘תצאו מהר מהבית’. לא הבנתי מה קרה, אבל כשפתחנו את הדלת גילינו עשן סמיך שטיפס עד לקומות הגבוהות. לא היה אפשרי לצאת מהבית, סגרנו חזרה את הדלת ורצנו, אני ושני ילדיי בני 9 ו-17, לחדר המרוחק, פתחנו חלונות ושמנו את הראש באוויר, חיכינו שיחלצו אותנו. אחרי כשעה הגיעו אלינו לוחמי האש”.
ומה קרה עד אז?
“איך אפשר לשכוח, זה חנק. פשוט חנק. הדבר הראשון שעשיתי זה להרטיב מגבות ולשים מתחת לדלת בכדי שכמה שפחות עשן יחדור לבית, ועדיין שאפנו המון עשן. היינו בבית החולים בעקבות שאיפת העשן. הילדים שוחררו ב-12 בלילה, ואני נשארתי עד למחרת בבוקר. הקאנו פיח, זה טראומה שהילדים חוו. גם שני הילדים הנוספים שלי, שהיו עם בעלי למטה בזמן השריפה, חוו טראומה, הם רוצים לעזור ופשוט לא יכולים, זה חוסר אונים מוחלט”.
הכבאים בשטח. צילום: אילן אסייג
איך הילדים בבית חוו את השריפה?
“פחד, פחד גדול. לא ידענו איך זה הסתיים. אני בעצמי חששתי שהבניין כולו יעלה באש, ואנחנו ניקבר שם כי אף אחד לא יצליח לחלץ אותנו, זה מה שעבר לי בראש. והילדים? היו בהיסטריה, פשוט בכו וצעקו. הקטנה אמרה כל הזמן, ‘אנחנו נמות פה, אנחנו נמות’. אי אפשר להסביר במילים בכלל את ההרגשה שעברה עלינו באותו הזמן, זה בלתי נתפס”.
מרכז פלדות כבר זכה בעבר לכינוי “בניין הסרטן” בשל קירות האסבסט שלו והתחלואה הרבה של דיירים. הסכנה הגדולה בעת השריפה, מלבד הלהבות והעשן, היא בשאיפת סיבי אסבסט המתפזרים לכל עבר. כידוע, אסבסט הינו חומר מסוכן ומסרטן ובשילוב בעירה הסכנה הופכת לגדולה בהרבה. במשך שנים, כך לפי דיירי הבניין, הם נלחמים כדי שיעבירו אותם, אך פינוים טרם התרחש.
צילום: איחוד הצלה
“זו לא שריפה ראשונה, כולם יודעים שאנחנו לא מוגנים”, הוסיפה פיטוסי. “ניהלנו מאבק במשך הרבה שנים, הבטיחו לנו הבטחות מכאן ועד הודעה חדשה לגבי פינוי, וזה לא קרה. למה מחכים? לאסון הבא? שיצאו מפה גופות? כנראה שזה מה שהם מחכים. אומרים לנו פינוי–בינוי, אבל בשטח לא רואים כלום. הדירות החלופיות שהציעו לנו לא ריאליות, הדירה שלי למשל היא בגודל של 92 מטר, והציעו לי דירה בת פחות מ-70 מטר. איפה אני אאכלס שם משפחה של שש נפשות? אז איפה ההצעה? מי שרכש דירה עשה זאת כי הוא חשב שזה יקדם את התהליך. קנו כי האמינו שיהיה פינוי-בינוי מתישהו, לא כי הבניין בטיחותי, כי הוא לא”, אמרה.
הכניסה למיון בביה"ח אסותא אשדוד: ניידות טיפול נמרץ ואמבולנסים שהביאו את נפגעי השריפה במרכז פלדות. צילום: משה פולבש מד"א אשדוד
ביום שאחרי מהן התחושות אצל דיירי הבניין?
“כולם אומרים ששום דבר לא יעזור. כמה שאנחנו נלחמים, יכול היה להיות פה אסון, והמזל שלנו זה שאף אחד לא נהרג. אבל כנראה שבעירייה, בעמיגור ובמשרד השיכון מחכים שימות פה מישהו. כל עוד זה לא קורה, הם ממשיכים בשגרת חייהם כאילו הכול בסדר. עמיגור מהר שלח צבעים שיטייחו את הקירות. רגע, זה הפתרון? מה אנחנו אזרחים סוג ב’? החיים שלנו לא מעניינים. לצערי, אלה התחושות, שהחיים שלנו לא שווים מספיק. 30 דיירים פונו לבית החולים, אבל הם היו צריכים לשמוע שמישהו מת כאן כדי שמשהו יזוז. וזה עצוב”.
חזרתם לדירות לאחר השריפה?
“זה גם חלק מהאבסורד. החזירו אותנו לאחר שהיינו בבית החולים בעקבות שאיפת עשן לדירות המפויחות. אבל אין לנו לאן ללכת, לאן נלך? כל הדירות עם ריח של פיח. ניקינו עד כמה שאפשר בשביל הילדים, אבל יש דירות שניזוקו, אומרים שיתקנו. אבל מתי זה יקרה? לא יודעת. הבעיה היא בעיה בשורש. אין פה בטיחות, זה בניין לא כשיר ולא ראוי למגורים. זה העובדות”.
קריאת אזהרה
ריקי כהן בנלולו, אימא לחמש, דיירת בדיור הציבורי באשדוד, חברה בתנועת ה”לא נחמדות, לא נחמדים” ופעילה מרכזית בפורום הדיור הציבורי, נרתמה למאבק בנושא ואמרה: “אי אפשר שלא להסתכל על המקרה הזה ולחשוב על המקרה שאירע בלונדון, שם נשרף בניין של דיור ציבורי על יושביו וגבה מחיר יקר של כ-80 הרוגים, בבניין שהיה בנוי מחומרי גלם זולים ולא בטיחותיים. כך גם כאן, מבנים ישנים ומסוכנים, בהם מתגוררים בני אדם שחייהם שווים כקליפת השום. וגם בבניין זה התרחשו בעבר שריפות שנגרמו מארונות חשמל.
הכתובת על הקיר. ריקי כהן בנלולו. צילום: אורי קריספין
יותר מהכול זאת קריאת אזהרה למשרד השיכון ולמשרד האוצר שמפקירים את חיינו — זה יכול להיגמר באסון כבד. מניעת התקציבים השיטתית מהדיור הציבורי עולה בחיי אדם. ולא, אל תמכרו לי את גיוס ההון של מיליארד שקלים לדיור ציבורי כפתרון. הדיור הציבורי צריך להיות במימון נרחב וקבוע מתקציב המדינה, וכל פתרון אחר שלא יספק די תקציבים, ימשיך לגלם את הסרת האחריות של המדינה מאזרחיה המוכשלים ביותר, והאסון רובץ לפתחנו באופן מתמיד. הכתובת כתובה על הקיר”.
משירותי הכיבוי וההצלה נמסר, ”סיבת הדליקה היא כלי עישון, אין חשד להצתה. הנושא עדיין בחקירה”.
תגובת עמיגור: “מתחם פלדות הינו בבעלות המדינה, ועמיגור פועלת בהתאם להנחיות משרד הבינוי והשיכון והחלטותיו. על פי מיטב ידיעתנו, סיבת השריפה במקום אינה קשורה למערכות החשמל בבניין, ולא היו שריפות נוספות בבניין זה בשנים האחרונות. נושא המגורים בבניין נבדק מספר פעמים על ידי הרשויות השונות, ומעולם לא נקבע כמסוכן למגורים. גם נושא האזבסט טופל ונבדק מספר רב של פעמים, ותוצאות הבדיקות הוצגו בפני הרשויות והדיירים. מעולם לא נקבע כי קיימת במקום בעיית אזבסט. לגבי האירוע עצמו, עוד באותו הערב הגיעו צוותי עמיגור למקום יחד עם הקבלן הסניפי, ומיד למחרת ועד כניסת השבת נעשו עבודות במקום שיושלמו בימים הקרובים. במתחם מקודם פרויקט פינוי—בינוי, והמדינה באמצעות עמיגור חתמה על הסכם מול יזם בעניין זה שנמצא בהליכי תכנון מתקדמים. יצוין כי בשנים האחרונות הוצא לדיירי המקום לעזוב לדירות אחרות באשדוד, אולם הדיירים סירבו, ואף חלקם ביקש לרכוש הדירות כדי להיות חלק מפרויקט פינוי—בינוי”.
השריפה במרכז פלדות. צילום: תיעוד מבצעי מד"א
תגובת איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה: “לפני מספר שנים נערך סקר אסבסט בבניין על ידי חברת עמיגור בפיקוח המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים. נמצא שאין מפגע אסבסט שמהווה סכנה לדיירים. ההמלצה הייתה לבצע פעולות תחזוקה, החלפה של לוחות אסבסט בודדים וצביעה של לוחות אחרים. המבנה כולו מיועד לפינוי במסגרת תכנית שאושרה לפרויקט פינוי—בינוי במתחם. האיגוד ימליץ לבצע סקר אסבסט חדש עדכני, אם לא יתחילו בפינוי בתוך שנה. היום (רביעי) בבוקר נערך סיור בבניין על ידי נציג האיגוד שראה את נזקי השריפה. השריפה הייתה בלוח חשמל ובמחסן מתחת לקומת העמודים. לא נפגעו לוחות אסבסט בשריפה”.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "מבדיקת המשרד, המבנה כולו מיועד לפינוי במסגרת תכנית שאושרה לפרויקט פינוי—בינוי במתחם. במידה ולא יתחילו עבודות הפינוי בשנה הקרובה, המשרד ישקול להפעיל את סמכויותיו באשר לפעולות התחזוקה של פריטי האסבסט במבנה".
המורה שלי בבית הספר נהגה לברך ב”פורים כשר” ו”פסח שמח”. היא הייתה אומרת שפורים בוודאי יהיה שמח, אך חשוב שיהיה גם כשר, וכך גם פסח, שאחרי כל הטרחה וההכנות בוודאי יהיה כשר לעילא ולעילא, אך אסור לשכוח שיהיה גם שמח.
בעיניי השאיפה והחתירה ל”פורים כשר” היא אולי האמירה החינוכית החשובה ביותר. יש משמעות חיובית רחבה לשחרור שחודש אדר מביא איתו: ביטול היררכיות מרענן, שבירת דיסטנס. ההתחפשות יכולה להביא עמה צלילה למחוזות הדמיון ומאפשרת ליום אחד להיות מי שחלמנו או רצינו להיות. אך כל זה בתוספת הציווי להרבות בשתייה ואף להשתכר, וחג הפורים עשוי בקלות להיתפס כיום ללא גבולות, יום שבו הכול מותר, וכל המרבה להשתטות ולאבד רסן — הרי זה משובח.
כשהייתי ילדה מגיל גן חובה עד כיתה ג’-ד’ הייתה לי תחפושת קבועה עם כותרת משתנה בכל פעם. כך אותה חצאית שחורה עם הפרחים הכחולים והצהובים והשכמייה האדומה היו תלבושת נפלאה למגוון תחפושות. החל משלל מוצאים אתניים ותרבותיים כמו הונגרייה, צוענייה, הולנדית ויפנית, הייתי בה גם רות המואבייה ותיירת.
רוטנר
למען האמת, לא נדרשה כאן מלאכת מחשבת או כושר שכנוע יוצא דופן, מתברר שמאז ומעולם לא חיבבתי במיוחד את החגיגות ולא השקעתי בהן מחשבה מעמיקה או מאמץ כלשהו.
מהות החג העולה מעיון במגילת אסתר מציגה מורכבות מעניינת ורובד מעמיק יותר בניגוד לשמחה הפשוטה. סיפור המגילה מדבר על מהפך סנסציוני הרבה לפני שחיים יבין הגה את המילה. הוא מדבר על אופוריה, שמלחמת ששת הימים והימים שלאחריה יתקשו מאוד להתחרות בה.
ביום אחד מן המציאות השפלה ביותר וגזר דין מוות שהושת על כל ראש יהודי התבטלה הגזירה והפכה אבל ליום חג. ואם לפני כן הדבר המסוכן ביותר היה להיות יהודי, כעת “רבים מעמי הארץ מתייהדים”, ומרדכי הופך למשנה למלך אחשוורוש.
אך למרות זאת, אחרי ששוככים קולות הרעשן ומתנדפים אדי היין, הישועה והנס אמנם ממשיכים להדהד, אך אסתר עדיין נשארת בבית אחשוורוש ואין כאן סיפור גאולה לאומית שלמה כמו שאנחנו רגילים בחגים אחרים. אני לא רוצה לבאס ולהשבית מסיבות, ושמחה היא נוהג חשוב מאוד, אך בעיניי חג פורים הוא יותר מהכול חג של גבולות.
רוצים לראות איך נראית עיר שחוגגת פורים? בדיוק ככה: קרדיט צילומים: שמואל דוד
אלפים הגיעו הלילה לרייב פורים הגדול ברחבה שבקצה שד' בובר/ נורדאו. המסיבה החלה בעשר ונמשכה עד אחרי שתיים אחר חצות. מה היה שם? הרבה מוזיקה פסיכדלית, אברהם טל אחד, שורה של די-ג'אים חזקים ובתוכם חן יאני ועידו מורלי משלנו, ריקודים, שתיה והרבה חבר'ה מחופשים. גם ראש העירייה לסרי התחפש – לדי-ג'יי, ועלה לעמדה.
ליאור קריספין והאיש והקופיקס דן מימון החלו בדבר הכי מעיק בלהתחתן, חלוקת ההזמנות לחתונה. התאריך למי ששכח הוא 18.3.18, וואלה זאתי אפילו בהודעת וואטסאפ אני בא לחתונה שלה. מברוק קריספין.
בוחני תאונות הדרכים במשטרת ישראל פתחו בחקירת נסיבות תאונת הדרכים הקשה שארעה אחה"צ ברח' מנחם בגין סמוך למחלף הכניסה הדרומי לעיר אשדוד. בתאונה מעורבים שני כלי רכב פרטיים וכתוצאה מכך פונו מספר פצועים ביניהם אחד באורח קשה אל בית החולים הסמוך. בעקבות התאונה קיים עומס תנועה בכניסה הדרומית לעיר.
בשעה 16:01 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב לכיש על תאונת דרכים חזיתית ברחוב מנחם בגין באשדוד. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח אסותא אשדוד 7 פצועים, בהם: 1 קשה כבן 30 עם חבלת ראש, 1 בינוני כבן 30 עם חבלת ראש ו- 5 קל.
ומה יהיה מחר? מסיבת הילדים הגדולה בישראל- באשדוד!מחר ! עיריית אשדוד בשיתוף החברה לתיירות אשדוד -רייב family פורים -כניסה חופשית ! 6 שעות של מסיבה גדולה: בלילה תסתיים מסיבת הצעירים וצוותי ההפקה ייחלו את עבודתם להפיכת מתחם הצעירים למתחם לכל המשפחה עם תפאורת קרקס ענק. בבמה המרכזית יופיעו dj יורם סויסה , נועה קירל ועדן בן זקן! רגע -זה לא הכל.בין ההופעות והריקודים תוכלו ליהנות ולהצטלם ביחד בשדרת הצילומים , תהנו ממופעי קרקס ,מופעי רחוב ,בובות ענק וגם עמדות איפור ועוד .
המתחם יכלול פעילויות רבות מגוונות ומיוחדות להפעלת הילדים! תגיעו מחופשים הורים וילדים , סבים וסבתות כולם מוזמנים! כי את פורים הקרוב חוגגים באשדוד!
פעוט כבן שנה וחצי שנפצע באורח בינוני טופל ע"י מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה סניף לכיש לאחר שנפל מרכב נוסע (כשישב בתוך כסא בטיחות) בכיכר מעדנות בגן יבנה. הילד סובל מחבלות ופציעות בראשו ובפלג גופו העליון. נסיבות ואופי המקרה בבדיקה.
ב20.2.18 החתים יו"ר האופוזיציה שמעון כצנלסון תשעה חברי מועצה על בקשה לכינוס ישיבה שלא מן המניין על מנת לדון בחוק עזר עירוני ל"פתיחת בתי עסק וסגירתם (1976)". אלא שלטענת חבר המועצה כצנלסון : "ראש העיר יחיאל לסרי החליט שלא להגיב לבקשה וזאת בניגוד גמור לפקודת העיריות אשר מחייבת את ראש העיר לכנס את הישיבה תוך שבעה ימים מהגשת הבקשה בכתב".
בעקבות זאת פנה שמעון כצנלסון באמצעות עורך דינו לממונה על המחוז של משרד הפנים בדרישה לכנס את הישיבה ולקיים את הדיון על פי חוק. על כך אמר כצנלסון: "העירייה היא לא עסק פרטי של לסרי. ברגע שהוא לא מכבד את החוק ואת חברי המועצה, אנחנו נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו על מנת שהדברים יתבצעו כדין. את התושבים זה לא צריך לעניין. הגיע הזמן לקיים דיון רציני בנושא ואנחנו לא ניתן לו להתחמק מזה". כצנלסון התייחס גם לנושא הפסקת מתן הדוחות לעסקים הפתוחים בשבת. "אני שמח שעכשיו לא נותנים דוחות לעסקים בשבת. אבל מה יהיה אחר כך? אסור לנו להירדם על המשמר ולאפשר ללסרי לחזור ולחלק דוחות כשירגיש שהלחץ ירד. כרגע, אנחנו חייבים להמשיך ולטפל בנושא ברמה העירונית בתוך מועצת העיר".
עשרות בני משפחה וחברים התייצבו בערב יום שלישי בבית העלמין באשדוד כדי ללוות למנוחות את אביתר גידסי ז"ל, הפעוט בן השלוש שנרצח על ידי אביו, אילן גדסי, ששם קץ לחייו בקפיצה לפסי הרכבת לאחר הרצח .
טלי, אימו של אביתר, שנדקרה קודם לכן על ידי האב הגיעה ללוויה מבית החולים מאיר בכפר סבא. שבתאי, אשדודית במקור, אמרה מול הקבר של בנה "אביתר, בוא לאמא. קטן שלי, נשמה טובה, אתה טוב, לא מגיע לך דבר כזה".
בראיון לידיעות אחרונות כפי שפורסם הבוקר, תיארה שבתאי האשדודית שהתחנכה בבית הספר היסודי הדר ובתיכון מקיף ג' על האסון שפקד את משפחתה, וכיצד גילתה על מות בנה, אביתר שבתאי גידסי בן ה-3. אביתר נרצח בידי אביו, אילן גידסי, שאחר כך התאבד כשקפץ מתחת לגלגלי רכבת נוסעת.
"אילן אהב את אביתר, הוא שיחק איתו, לימד אותו ודאג לו בצורה מוגזמת. בחודש האחרון היינו בירח דבש שני. אילן אמר לי שהוא רוצה עוד ילד ושהוא כתב תוכנית שתהפוך אותנו למשפחה מאושרת".
שבתאי(41) פסיכותראפיסטית במקצועה, מספרת כיצד יום לפני שהכל התרחש, הם יצאו יחד לפיקניק של אוהבים ביער בן־שמן עם בנם אביתר, ועם ביתה עדן בן ה-8 מנישואיה הקודמים. "אילן נשכב לידי, בבגדים ונעליים. דיברנו קצת ואחר כך הוא הניח עלי את זרועו. אהבתי מאוד את המגע שלו וככה נרדמתי, יד ביד. אין לי מושג כמה שעות ישנתי. התעוררתי בבהלה כששמעתי את הצעקות של אביתר. רצתי לסלון וראיתי את אילן בהתקף של טרפת. הוא טילטל את אביתר מצד לצד והטיח את ראשו ברצפה. צעקתי 'תן לי את הילד' ואילן התחיל לדקור אותי בסכין בבטן, בגב. הצלחתי לקחת את אביתר אבל הוא חטף אותו מידיי. שמעתי את אביתר שואל 'אבא, למה אתה פוגע בי?'. ילד בן שלוש לא מדבר ככה, אבל אביתר היה ילד מיוחד ואילן הקפיד איתו על עברית גבוהה".
לאחר מכן, שבתאי מספרת כיצד שכבה במשך שעות ארוכות על רצפת חדר האמבטיה, מנסה לספוג במגבות את הדם שקלח ממנה. רק כשעלה הבוקר ובתה עדן התעוררה לבית הספר, היא קמה ויצאה אליה. באמצעות המסנג'ר היא כתבה לחברתה: "אילן דקר אותי ונעלם עם אביתר. הדלת נעולה, תזעיקי עזרה".
למקום הוזעקו כוחות רבים של המשטרה, שנאלצו לפרוץ את הדלת. הם מצאו את שבתאי כשמצבה קל, ומתחקור ראשוני שלה עלה כי בן זוגה רב איתה בסביבות השעה 05:00 בבוקר, היכה אותה ודקר אותה.
זוגיות חדשה בביצה המקומית, הסוכרזית קארין שריקי עושה את זה מתחת לאף שלכם ושלי והיא בזוגיות עם ניב מישלס שפעם זכה לכינוי צ'אנינג טאטום הישראלי. סלקטור רואה הכל
