אבי שטרית תולה את המדים אחרי 30 שנה בצה"ל
1 Commentאחרי 30 שנה בשירות צבא הגנה לישראל בתפקיד האיש הכי חזק בבקו"ם אבי שטרית תולה את הדרגות והמדים ופורש לחיי האזרחות להיות הכי קרוב למשפחה. אבי המלך
אחרי 30 שנה בשירות צבא הגנה לישראל בתפקיד האיש הכי חזק בבקו"ם אבי שטרית תולה את הדרגות והמדים ופורש לחיי האזרחות להיות הכי קרוב למשפחה. אבי המלך
המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 6.35 שקלים לליטר, עלייה של 17 אגורות מהחודש הקודם (עלייה של 2.75%). תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 20 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.
המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 5.43 שקלים לליטר, עלייה של 15 אגורות מהחודש הקודם (עלייה של 2.84%). תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 17 אגורות לליטר (ללא מע"מ), ללא שינוי מחודש קודם.
זהו סרטה של הבמאית רמה בורשטיין ובו מסופר סיפורה של מיכל, בחורה בת 32 שחזרה בתשובה לפני 12 שנים ועדיין לא נישאה. היא פונה לסגולות ולשדכנים, חווה פגישות מייאשות עם שלל חתנים פוטנציאליים, אך ללא תוצאות. כשהיא סוף סוף מוצאת חתן, בעל תשובה נאה, הוא מבטל את החתונה כחודש לפני המועד המיוחל. מיכל מסרבת להתמסר לייאוש ולאכזבה ומחליטה להמשיך בהכנות ולדבוק בתכניתה המקורית להתחתן.

שחקנים: נועה קולר, עוז זהבי, עמוס תמם, עודד לאופולד, עירית שלג, רוני מרחבי, דפי אלפרן.
לפני ההקרנה תתקיים הרצאה קצרה של נועה רוט, בתה של הסופרת המוערכת יהודית רותם. רוט תשוחח על סיפור חייה הדרמטי, עזיבת העולם החרדי והניסיון לחבר מחדש את משפחתה השסועה, ועל הדרך שעברה כדי להקים בית משלה כאם חד הורית לתינוקת פגה שנולדה בנפאל במהלך רעידת האדמה הגדולה.
ראשון 1.4, בשעה 20:00, המשכן לאמנויות הבמה אשדוד
>> פרטים נוספים אודות פסטיבל תור הזהב
מופע מחווה לטרובדור לוליק, החוגג 60 שנות קריירה ולרגל יום הולדתו ה-80.

לוליק, בעל קול הטנור הלירי, התפרסם במחצית השנייה של שנות ה-50 כסולן להקת פיקוד צפון ובשנות ה-60 השתתף בשלל הצגות ומופעים מוזיקליים. לאחר שהוציא אלבומי לורקה ולאדינו, הפך לוליק להיות מזוהה יותר מכול עם המוזיקה שמקורה בספרד.
אלבום הלאדינו שלו נקרא “השושנה פורחת”, ובו הוא שר, מנגן בגיטרה ומספר סיפורים. משתתפים נוספים במופע: ניצה טרמין, קובי זרקו, מור קרבסי — שירה; יחיאל חסון — גיטרה; רפי וולבה — קלידים וניהול מוזיקלי; להקת הפלמנקו הישראלית “קומפאס”
ראשון 1.4, בשעה 20:30, בית יד לבנים אשדוד
הפייטן רבי דוד אדרי ואנסמבל הפייטנים הישראלי של המרכז לפיוט ושירה אשדוד מציגים מחרוזות מרגשת של פיוטים נבחרים מתוך שירת הבקשות: “דודי ירד לגנו”, “ידיד נפש”, “שחר אבקשך”, “אדיר לא ינום” ועוד שפע פיוטים שכתבו משוררי תור הזהב, מרבי יהודה הלוי ורבי שלמה אבן גבירול ועד למשוררי הדורות האחרונים, ובהם: רבי אלעזר אזכרי, רבי דוד אלקיים ורבי דוד בוזגלו.

במפגש יתארח הזמר ציון גולן שיבצע מחרוזת פיוטים ממסורת יהודי תימן.
ראשון 1.4, בשעה 21:30, בית הכנסת שאר ישוב
עיסאווה הוא כינוי לחבורת אנשים המתכנסים יחדיו לשירה רוחנית דתית. חבורת השירה הראשונה נוסדה במאה ה-15 בעיר מקנס שבמרוקו בידי השיח' אל האדי בן עיסה, ומכאן השם "עיסאווה".

צילום: סופיאן בואלי
השירה מלווה בריקודים סוחפים אשר מביאים את קהל המשתתפים למצבי טראנס והזדהות רגשית עמוקה עם השירים והקצב המיוחד. להקת עיסאווה, המגיעה אלינו ממרוקו, היא אחת הלהקות אשר שומרות על הסגנון ועל אופייה הייחודי של מסורת עתיקה זו, ולראשונה בפסטיבל תור הזהב תוכלו להיסחף גם אתם אל הקסם הרוחני שלהן. הכניסה חופשית.
ראשון עד רביעי 4-1.4, החל משעה 19:00, לובי המשכן לאמנויות הבמה אשדוד
תיאטרון באר שבע במחזמר ישראלי מקורי שנכתב בהשראת סיפורה האמיתי של סוליקא, הנערה היהודייה מטנג’יר אשר נקרעה בין אהבתה ובין אמונתה. היא נאלצת להיאבק על עקרונותיה ועל כבוד, דווקא בימיו המפוארים של הדו—קיום היהודי-ערבי במרוקו.

נסרין קדרי. צילום: אילן בשור
שחקנים: נסרין קדרי, רעות אלוש, עלאא דקה/ גיל כהן, יקיר וקנין, אורי זגורי, עדי זורע, יגאל מזרחי, אסתי אסרף, תום חודורוב, אליה לסרי/ ספיר מנור, לירן מזרחי, ענבל מילוא, כרמל קנדל/ יהב מרום, אלעד סננס. מאת: מאור סבג ותאיר סיבוני, בימוי: רפי ניב
שני 2.4, בשעה 20:00, המשכן לאמנויות הבמה אשדוד
אנסמבל גולהא הוא הרכב מוזיקלי המציג שפע יצירות מרפרטואר המוזיקה הפרסית ומיהדות איראן עתיקות היומין. ההרכב הוקם בשנת 2008 ומאז הוא מבצע במופעיו קטעים אינסטרומנטליים וקטעי שירה, ריקוד ודקלום של משוררים יהודים ידועים כמו האפז סעדי ומוולאנה (רומי).

צילום: ליאור ששון
בהשתתפות: מנשה ששון — ניהול מוזיקלי וסנטור; פארזנה כהן — קריאה אמנותית; אורית סוכרי — קטעי מחול; משה הגיגי — זארב ודומבאק; יעקב מירון — חליל צד; ניר סרוסי — כינור; מרינה טושיץ’.
שני 2.4, בשעה 20:00, אודיטוריום מונארט אשדוד
מופע שנסונים צרפתיים נוסטלגי, מרהיב ומרגש מפגיש תשעה זמרים ונגנים וירטואוזים המביאים אל קדמת הבמה את הקלאסיקות הגדולות והעל-זמניות של מיטב היוצרים והמבצעים במוזיקה ובשאנסונים הצרפתיים מאז ועד היום: שארל אזנבור, אדית פיאף, ז’ילבר באקו, איב מונטאן, ז’ק ברל, שארל טרנה, אנריקו מסיאס, ז’ו דאסין, דאלידה, כריסטוף, ג’ורג’ מוסטקי, מישל פוגאן, אלן ברייר, ועוד רבים וטובים.
ראשון 2.4, בשעה 20:30, בית יד לבנים אשדוד
עידן עמדי, נתן גושן, חנן בן ארי, ישי ריבו, עידן רפאל חביב על במה אחת.
הפקת מקור מיוחדת לפסטיבל תור הזהב המציגה על במה אחת ותחת כיפת השמים את הקולות המרתקים של היוצרים החדשים בישראל בעלי הגוון המיוחד והמקורי בערב של להיטים ושירים מרגשים מתוך הרפרטואר המוכר והאהוב שלהם.

עמדי. צילום: אוהד רומנו
עידן עמדי, נתן גושן, חנן בן ארי, ישי ריבו ועידן רפאל חביב זכו בשנים האחרונות להצלחה כבירה הן בתחנות הרדיו והן על הבמות ברחבי ישראל והעולם. שיריהם מביאים אל הקהל ניחוחות שורשיים מהמוזיקה שעליה גדלו והשפעות עמוקות מהתרבות היהודית לצד לחנים ועיבודים עדכניים שכבשו את הארץ כולה.
שלישי 3.4, בשעה 20:00, אמפי אשדוד
במחווה לפסטיבלי הזמר החסידי התזמורת הסימפונית אשדוד בניצוחו של מנשה לב רן, מייסד הפסטיבל החסידי ומקהלת הרבנות הצבאית, מבצעת קונצרט שכולו הוקרה לשירים מן המקורות אשר נולדו בפסטיבלי הזמר החסידי: “ידיד נפש”, “ישראל ישראל”, “והאר עיננו”, “למנצח שיר מזמור”, “נצח ישראל” ורבים וטובים אחרים.

במופע מתארחים כמה מהאמנים הגדולים שביצעו את השירים המקוריים: חנן יובל, שולי נתן, רותי נבון, יהודה אליאס, אופירה גלוסקא, עדנה לב, דני גולן, ולצדה תופיע מקהלת השקמים, אשר מופיעה ברחבי הארץ והעולם עם יצירות קלאסיות ושירים ישראליים בעיבודים מיוחדים.
מנחה: אבשלום קור; עיבודים וניצוח: מנשה לב רן; נגנים: התזמורת הסימפונית אשדוד.
שלישי 3.4, בשעה 21:00, המשכן לאמנויות הבמה אשדוד
מופע מחווה לזמרת האגדית פיירוז, ובו ביצועים מלאי השראה לשיריה של הכוכבת הלבנונית, אשר הפכה בשנות ה-70 לשגרירה המוזיקלית הגדולה של לבנון.

המופע מגיש לקהל מבחר שירים קלאסיים ופולקלוריים שכתבו והלחינו האחים עאסי ומנסור אלרחבאני בליווי עשיר בצלילים של מקהלת סטאר קידס והתזמורת למוזיקה ערבית מנצרת, המשלבת כלי נגינה מזרחיים ומערביים: כלי קשת ונשיפה, עוד וקאנון, כינור מערבי ומזרחי, חליל וחלילית וכלי הקשה.
שלישי 3.4, בשעה 20:30, בית יד לבנים אשדוד
חגיגה יוונית עם הכנרית ליאת רוזנברג ואיתה המתופף אלון הלל, שניגן לאורך השנים בין השאר עם רמי קליינשטיין, ריטה ויהודה פוליקר, חבר ליוני פוליקר ולאלי חדד ויחד הקימו את להקת “היוונים”, המנציחה ומחדשת את הקלאסיקות מן המוזיקה היוונית.

שלישי 3.4 בשעה 20:00, אודיטוריום מונארט אשדוד
הסרט “חתה יסבח סבח” (ממרוקאית: “עד שיגיע מחר”) בבימוי דוד דרעי הוא דרמה זוכת פרסים בכיכובם של ריימונד ויעל אבקסיס, רוחמה מלכה ואורי גבריאל, מספרת את סיפורה של ליליאן אלמקייס, בעלת סלון כלות בעיירה ירוחם.

ריימונד ויעל אבקסיס
במהלך שבוע אחד, דרמטי במיוחד, מתמודדת ליליאן עם שפיותה ההולכת ומתרופפת של אימה המזדקנת שחיה איתה בבית, עם משבר בחיי הנישואים של בתה (יעל אבקסיס) ועם מחזר לא קרוא (אורי גבריאל) שמאיים על בדידותה המזהרת. ליליאן, אישה עקשנית, מטפלת בכל הצרות שניחתו על ראשה בשיטה המוכרת לה ביותר: הדחקה. אלא שבשלב מסוים היא מגלה שצרותיה רק גדלות.
לאחר ההקרנה תתקיים שיחה עם הבמאי דוד דרעי.
שלישי 3.4, בשעה 19:00, אודיטוריום המרכז להורות משמעותית, רובע י”ב אשדוד
לראשונה על הבמה שני ענקי המוזיקה הישראלית נפגשים לערב חד פעמי: שלום חנוך, מהאבות הרוחניים של הרוק הישראלי, מארח את שלומי שבת, מגדולי הזמרים והיוצרים בישראל, במופע מלא אנרגיה מחשמלת ושופע להיטים.

צילום: אורית פניני
התכוננו לאין ספור ביצועים מרגשים וייחודיים לערב זה, שיר אחר שיר: “מחכים למשיח”, “הדרכים הידועות”, “נגד הרוח”, “סוף עונת התפוזים”, “אהבת נעוריי”, “ככה וככה” וכמובן להיטים מהרפרטואר של שלומי שבת בליווי הלהקה האגדית של שלום חנוך.
בהשתתפות: משה לוי — קלידים, המונד, אקורדיאון; רוני פיטרסון — גיטרות; זיו הרפז — גיטרה בס; ברק קרם — תופים; טל אבירם — קלידים ותכנות.
רביעי 4.4, בשעה 20:30, אמפי אשדוד
המסע אל מעבר לנהר הסמבטיון: אגדה מוזיקלית לתזמורת ופיוט. הסמבטיון הוא שמו של נהר אגדי, שלפי המסורת היהודית הוגלו אל מעבר לו עשרת השבטים בידי מלך אשור ומשם נפוצו למדינות ותרבויות שונות. האגדה המוזיקלית מנסה באמצעות מילים ומנגינות לצייר תמונה של המוזיקה שהייתה אולי מתהווה אם אותם שבטים אבודים היו נמצאים ונפגשים שוב עם העם היהודי, שפתו ומסורתו, כפי שאנו מכירים אותן היום.

בהשתתפות: שלומי שבן, שי צברי, נטע אלקיים, משה לוק, התזמורת האנדלוסית הישראלית ואנסמבל הפיוט. הפקה מוזיקלית — יוסי פיין; עיבודים — אלעד לוי; ניהול אמנותי — נענע דיסק ופיסטוק אמנים.
רביעי 4.4, בשעה 20:30, המשכן לאמנויות הבמה
"הבנות של אבא", מחזה מקורי של השחר, תיאטרון רב תרבותי, הוא סיפורו המשפחתי של אליהו סייג ובנותיו, סיפור הפותח צוהר לעולמה של יהדות עיראק בשנים שקדמו לעלייתם לארץ.

צילום: דליה גל סברדלין
בעיצומו של חג השבועות תש”א (1941), על רקע עליית הנאציזם באירופה, פורץ פוגרום אכזרי ביהודי עיראק שנמשך שלושה ימים ומאז נקרא “הפרהוד” (שמשמעו ביזה, שוד, פוגרום). אליהו, כמו חלק גדול מהקהילה היהודית, מגיע להבנה כי זמנה של משפחתו בעיראק תם.50 שנה לאחר מכן, בימי מלחמת המפרץ, צוואתו של אליהו מהווה סלע מחלוקת בין בנותיו ומאלצת אותן לצאת למסע מצמרר אל עברן. סודות שנחשפים לעיני נכדתו של אליהו מביאים אותה להבנה עד כמה עברה של משפחתה רודף אותה עד היום.
מחזה: גילית יצחקי; בימוי: אורי גבריאל; שחקנים: אורי גבריאל, גילית יצחקי, לירית מאש, שרון מלכי שמש, אלי מנשה, נואית קדם.
רביעי 4.4, בשעה 20:30, בית יד לבנים אשדוד
בית כנסת הוא מקום להתכנסות ותפילה, אך בעיצובו ובמנהגיו שונה הוא מקהילה אחת לאחרת: מדוע נכנסים יחפים לבית הכנסת הקראי? מדוע זקני העדה האתיופית מעדיפים שלא ללמד את הצעירים להתפלל בניב העתיק? כיצד מתבטאת שמירת המסורת אל מול ההתחדשות בחברה?
הצטרפו לסיור בבתי הכנסת המרתקים והמגוונים של אשדוד ותלמדו על שפע התרבויות. השתתפות ב—10 שקלים בלבד (מחיר מסובסד).
רביעי 4.4, בשעה 17:30, איסוף ופיזור במוזיאון לתרבות הפלישתים על שם קורין ממן אשדוד
במהלך חול המועד פארק אשדוד—ים פתוח לקהל הרחב ומציע מגוון הפעלות, סדנאות ומופעים. ריכזנו עבורכם את האירועים לפי ימים ותאריכים.
כל יום בשעות 13:00-9:00 יתקיימו סדנאות לימוד והדרכה בדגש על בטיחות.
כל יום בשעות 21:00-20:00 יתקיימו הפעילויות הבאות:
ראשון 1.4 — אימון תחנות במחזוריות
שני 2.4 — שיעור זומבה
שלישי 3.4 — שיעור אתני בליווי דרבוקה
רביעי 4.4 — שיעור פילאטיס
חמישי 5.4. — ריקודי עם.
בימים שני ושלישי 3-2.4, בשעות 15:00-10:00:
מתחם ג’ימבורי לגיל הרך, מתחם מתנפחים לילדים ונוער, מתחם יופי — עיצוב וקישוט שיער, עמדת מניקור, עמדת קעקועי זהב, מתחם משחקי ענק לכל הגילים, הולכי קביים, תיאטרון רחוב, דוכני מזון והופעות של כוכבי הילדים והנוער.

כמו כן יהיו הופעות: בשני 2.4 — נועה קירל, מיקי כוכבת הילדים;
שלישי 3.4 — מיכל הקטנה ורוי בוי.

צילום: Talia Rosin סרטי י'
בשני 2.4, בשעות 22:00-16:30 — טורניר קט רגל נושא פרסים.
החל מיום ראשון, 1 באפריל, ובכל יום בשבוע החברה לתיירות אשדוד מציעה שורה של מסלולי סיור עם מדריך בנושאים שונים המציגים בפני המשתתפים פן חדש או נוסף של העיר. הסיורים ניתנים חינם.
בחברה לתיירות אשדוד יזמו חמישה סיורים מודרכים ללא תשלום, המתאימים לכל המשפחה. מסלולי הסיור יתקיימו במהלך השבוע של 5—1 באפריל (מסלול אחד בכל יום), וייקחו את המבקרים לנקודות שונות ונסתרות בעיר שאפילו תושביה הוותיקים לא מכירים את כולן.

נחל לכיש. צילום: קובי רפאלי
משה דנינו, חבר מועצת העיר והממונה על החברה לתיירות, מספר: “אני בעצמי למד כל פעם דברים חדשים על העיר בה גדלתי , וכל פעם מחדש אני מופתע לטובה מכמות האטרקציות שיש לה להציע”.
ניתן להירשם מראש לכל אחד מהסיורים (על בסיס מקום פנוי).
לפרטים נוספים והרשמה: עמוד הפייסבוק תיירות אשדוד Visit Ashdod, לשכת התיירות: 08-8545815, 08-8545210
מסלול 1: קסם על המים
מטיילים לאורך הטיילת הצפונית ונחל לכיש ומגלים עולם קסום של בעלי חיים בים ובנחל. עולים לגבעת יונה לתצפית מרהיבה על הנמל ושפך הנחל ויורדים חזרה דרך גן אלישבע.
ראשון 1.4, בשעה 11:00, מפגש בלובי מלון west

מצודת אשדוד-ים. צילום: אבי רוקח
מסלול 2: סודות המצודה
מטיילים לאורך הים ומגלים את סודות המצודה העתיקה אשדוד—ים, הקברים הביזנטיים וסודה הכמוס של המצדית.
שני 2.4, בשעה 11:00, מפגש בלובי מלון לאונרדו
מסלול 3: אשדוד “עד הלום”
סיור ברחבי הפארק ואתר מורשת הקרב, שבמהלכו נשמע את סיפור הלוחמים שבלמו במלחמת העצמאות את הכוחות המצרים מלהתקדם אל עבר תל אביב.
שלישי 3.4, בשעה 11:00, מפגש בביג פאשן, מול H&M
מסלול 4: תמונות אשדודיות
סיור נוסטלגי ברחובותיה הראשיים של העיר בין בתי הקליפורניות בעקבות סיפורם של 22 משפחות המקימים.
רביעי 4.4, בשעה 11:00, מפגש בלובי מלון west
מסלול 5: ים של חולות
מסלול חווייתי בדיונות החול הזהובות.
עם מתקנים חדשים, אוהל אירועים ממוזג, פינת חי והאטרקציה החדשה — רכבת הפועלת לאורך טיילת נחל לכיש — פארק אתגרים, הפינה הכי מרעננת בעיר, שב לפעילות לכבוד חג הפסח הקרב ובא.
אביב הגיע — פסח בא, ויחד עמו גם פארק אתגרים שב לפעילות ופתח את שעריו החל מהשבת האחרונה ובכל ימי חול המועד פסח.

צילום: החברה לתיירות אשדוד
הפארק, השוכן בתחומי פארק לכיש, מתחדש כל העת ומציע מגוון רחב של פעילויות שונות לילדים מגיל שנתיים עד 11, החל ממתחם פעלטף לגיל הרך, מתקן למכוניות מתנגשות, מגדל טיפוס, טרמפולינות, אומגה לילדים, אוהל אירועים ממוזג ובו שלל הפעלות שונות וכן מתחם פינת חי מגוון. במהלך חג הפסח בריכת השכשוך לא תפעל.

פארק אתגרים
אטרקציה חדשה (בתוספת תשלום של חמישה שקלים) הצטרפה אל הפארק השנה: רכבת ילדים מיוחדת אשר תצא משערי הפארק ותנוע לאורך טיילת נחל לכיש.
ימים ושעות הפעילות של הפארק: שישי—שבת 31.3-30.3 — הפארק סגור; ראשון—רביעי 4-1.4 — פתוח בשעות 17:00-10:00. לבירור פרטים נוספים ניתן להיכנס לעמוד הפייסבוק של פארק אתגרים וכן בטלפון: 053-750-6599
הנייר הוא חלק מחיינו בבית, איננו חושבים עליו, על תרומתו לחיים המודרניים ועל האפשרות לחיות בלעדיו. האם במהלך היום אנחנו עוצרים לחשוב על משמעותו עבורנו? על האופן שבו הוא מיוצר? על חומרי הגלם הנדרשים לייצורו? מאיפה הם מגיעים ומה הדרך שהם עושים?

בחג הפסח הזה אנו מציעים לילדים סקרנים לגלות בכוחות עצמם בבית המלאכה של הצוללת הירוקה כיצד מייצרים נייר בייצור ביתי ואישי. מהם החומרים שממנו הוא עשוי, אילו תוספים נדרשים לייצורו וכיצד מערבבים ביניהם. בסדנה באורך יומיים נעשה את התהליך מא’ ועד ת’, וכל ילד ייצור את דפי הנייר האישיים שלו, ולבסוף נכרוך הכול לכדי מחברת אישית שכל ילד ייקח הביתה.

מתקפלים — מסע בעקבות הנייר. הצוללת הירוקה מזמינה אתכם למסע בעקבות הנייר: מאין הגיע? ממה הוא עשוי? אילו סוגי נייר קיימים והאם כל נייר ידידותי לסביבה? בסיומו של המסע נקיים בבית המלאכה סדנת קיפולי נייר.
הכניסה לסדנה בכל שעה עגולה. חול המועד פסח, הצוללת הירוקה, מוזיאון אשדוד לאמנות. לפרטים ושעות פעילות היכנסו לאתר המוזיאון
ביום ראשון 1 באפריל תיפתח במסגרת פסטיבל תור הזהב באשדוד תערוכה חדשה, ושמה “אוספים אוספים”, במוזיאון לתרבות הפלשתים על שם קורין ממן, באוצרותה של יעל ויזל. בתערוכה יוצגו כ-40 אוספים מגוונים של אספנים פרטיים. בנוסף יתקיים שיח גלריה עם יעל ויזל ביום שני 2 באפריל בשעה 18:00.

צילום: איתן וכסמן
בתערוכה מוצגים כ-40 אוספים מגוונים השייכים לאספנים פרטיים מסקטורים ומפלחים שונים באוכלוסייה, דתיים וחילונים, נערים ומבוגרים בטווח הגילים 86-11.
תופעת האספנות המוקדמת מוכרת לנו מחדרי הפלאות החל מהמאה ה-16: חללי תצוגה של בעלי ממון ואצולה עם תמהיל פריטים מעולמות שונים, ללא מכנה משותף מובהק. לעומתה, האספנות המודרנית אינה תלוית מעמד או גיל, והיא נחלת הכלל, הפונה לסקטורים וגילים מגוונים.
בין האוספים בתערוכה יוצג אוסף פסלי תנינים של האספן בוריס מלומד שמטפח בביתו אוסף של 750 תנינים. “הניגוד בין עבודתי כחוקר פיזיקה עיונית לבין איסוף תנינים הוא בדיוק מה שהופך את חיי למגוונים יותר ומכניס בהם גם מעט הומור”, אומר בוריס מלומד.\
בנוסף, יוצג בתערוכה אוסף של 70 מיניאטורות של שלושת הקופים החכמים (שאינו מדבר, שאינו שומע ושאינו רואה), שהיה שייך לאולגה רזניק ז”ל, וכעת בבעלותה של בתה אירית וסרשטיין. עוד בתערוכה יוצגו פריטים מתוך אוספים של 300 אצבעונים, 150 ברכות לשנה החדשה, 200 מטריושקות, 134 תקליטורים של בוי ג’ורג’, 200 קומקומים, 150 זוגות מלחיות ופלפליות, 200 מחזיקי מפתחות, 500 סביבונים ועוד.
“כמה חן, נועם ואהבה יש בתערוכה שהפריטים המוצגים בה לא נוצרו לשמה אלא נאספו ונקלטו כאוצרות בבתיהם של אנשים אספנים, שהאוסף עבורם הוא תשוקה, כמיהה, סקרנות ויופי”, אומרת יעל ויזל, אוצרת התערוכה, ומוסיפה: “הרדיפה אחרי פריט נכסף הוא אינסופי. על המדף בבית או בארון הולכים ונקבצים דברי חמדה גדולים וקטנים וככל שהם נאספים, הם הולכים ונעשים קרובים ללב, הכרחיים, וערכם לא יסולא בשום דבר”.
החל מראשון 1.4, המוזיאון לתרבות הפלשתים על שם קורין ממן, השייטים 16, לפרטים ושעות פעילות היכנסו לאתר המוזיאון
מוזיאון אשדוד לאמנות המוזיאון לתרבות הפלשתים באשדוד פתוחים לקהל הרחב בחסות בנק הפועלים בכל ימי חול המועד של פסח בתאריכים 5—1.4. ימים א’-ד' הינם ימים מלאים, יום ה’ הינו חצי יום פעילות.

המוזיאון לתרבות הפלשתים. צילום: סיון פרג'
מוזיאונים נוספים ואתרים בשהם הכניסה חינם יפורסמו באתר הפרויקט בכתובת: www.poalimatarim.co.il.
בראשון 1.4 יתקיים הפנינג אימוץ כלבים וחתולים ענקי במתנ”ס דיונה

יום אימוץ לכלבים וחתולים באשדוד
. כלבים וחתולים מכל הגדלים, הגילים, הגזעים והצבעים יגיעו ויחכו לכם בתקווה לצאת לדרך חדשה לכל החיים. האירוע הינו שיתוף פעולה בין השירות הווטרינרי ומחלקת איכות הסביבה בעיריית אשדוד, המרכז הקהילתי דיונה של הרשות העירונית לתרבות הפנאי ו-yad4.co.il, והוא יתקיים פעם ראשונה באשדוד. האירוע ללא עלות ופתוח לקהל הרחב.
ראשון 1.4, החל מהשעה 10:00, מתנ”ס דיונה, אשדוד

דמומיות ביער חרובית. צילום: דור גפני
טיול אל דרך נוף שקמה
נתחיל את טיולנו בשמורת פורה, סכר פורה, נבקר בשרידי הגשר הטורקי בתל נגילה ובחמוקי גבעות הלס של רוחמה. ניסע לבקר בבית הראשונים ובבאר בקיבוץ רוחמה.
20 שקלים למשתתף; רישום בקו ליער: 1800-350-550; ההגעה בכלי רכב פרטיים.
רביעי 4.4, 9:00-13:00, יציאה משמורת פורה
סינגל פלוגות
סיור מתגלגל באופניים לכל המשפחה: טיול משפחתי בשבילי יער פלוגות, בינות היער ושלל פריחות.
20 שקלים למשתתף (מגיל 10); רישום במוקד קק”ל: 1800-350-550.
חמישי 5.4, 13:00-9:00, נקודת מפגש ביער פלוגות הסמוך לקריית גת

עונת הקציר כבר כאן. שיבולת בשדה. צילום: דור גפני
סיורים בפארק בריטניה
בשני ושלישי 3—2.4 ייערכו סיורים בתל עזקה, מצפה משואה ובתל אשקלון: נבקר בפארק בריטניה השוכן בלבה של שפלת יהודה, זהו חבל ארץ שכולו נופים מרהיבים של גבעות עטורות ביערות נטועים, בחורשים טבעיים ובאתרי עבר מרתקים. הסיור ללא תשלום וללא רישום.

פארק בריטניה. צילום: יעקב שקולניק קק"ל
שני ושלישי3—2.4 , 15:30-13:00, מסלול רכוב בכלי רכב פרטיים. יציאה מהכניסה הצפונית של פארק בריטניה (כביש 383), 12:00—9:30 מסלול רגלי בשביל האלות, יציאה מחניון שריגים
חג החירות בעיר בני החורין
מתחם העיר הצפונית של בית גוברין, ובמרכזה אמפיתיאטרון מרשים, מתעורר לחיים. בואו להציץ אל חייהם של אנשי בית גוברין לאורך התקופות במערך המחשה חדש ומעניין המוסיף אווירה ותוכן לאבנים ולמונומנטים הארכיאולוגיים המיוחדים שבאתר. הצטרפו למדריך רשות הטבע והגנים לסיור בין הפינות הנסתרות תחת אמפיתיאטרון רומי וגלו מי היו הגלדיאטורים שנלחמו בזירה, ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר, חינם למנויים.
שני עד רביעי 2-4.4, בשעות: 10:30, 11:00, 12:30, 13:00, 14:00, 14:30, גן לאומי בית גוברין, מתחם עיר בני החורין (אמפיתיאטרון)
ספארי לילה בבשור
בואו להרצאה מרתקת על עולמם המיוחד של העקרבים (19:00 -20:00) ולסיור רגלי ומעקב אחר בעלי החיים סביב חניון הלילה (21:00-20:00). הסיור מתקיים בהדרכת מומחה. בעזרת ציוד מיוחד נעקוב אחרי חיי הלילה הסוערים של העטלפים, העקרבים, העכבישים והזוחלים מסביב לפארק. ללא תשלום נוסף על דמי הלינה באתר, הפעילות מיועדת ללנים בחניון הלילה.
ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתר, חינם למנויים.
שני ושלישי3—2.4 , 21:00-19:00, הגן לאומי הבשור (אשכול)

צילום: מועצה אזורית באר טוביה
צעדת החולות ה־ 23
הצעדה המסורתית בשמורת החולות של ניצנים. בצעדה תיהנו משילוב של כיף ושמירה על הטבע, הליכה בין החולות הזהובים, לאורך קו החוף בין בריכות מי התהום ודיונות חוליות. בצעדה מעבר בין תחנות מידע ופעילויות למשפחה תוך קריאה לשמירה על השמורה שהיא בית גידול ייחודי לצמחים ולמיני בעלי חיים נדירים בקני מידה עולמי. בשיתוף רשות הטבע והגנים. הצעדה ללא תשלום. לפרטיםצרו קשר עם בית הספר שדה שקמים: 6722065 -08.
שני 2.4, החל מהשעה 9:00, שמורת חולות ניצנים, המועצה האזורית באר טוביה
סניף אשדוד של אגודת ניצן לאיבחון וטיפול בלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז מזמין ילדים, בני נוער והורים להשתתף בטיול מיוחד להעצמה – טיול תרפיה – המועד למתמודדים עם לקויות למידה, קשב וריכוז.

בת אל אלפרוביץ' מנהלת ניצן סניף אשדוד שיזמה את טיול ההעצמה
הטיול יתקיים לכבוד 70 שנה למדינת ישראל ביום ג', 3.4.2018, בעקבות פורצי הדרך לירושלים – מזכרת בתיה, חולדה, גבעת הרדאר, נחל חלילים ועמק הארזים.
טיול העצמה-טיול המיועד לאוכלוסיית ילדים עם לקות למידה/קשב וריכוז ומשפחותיהם, לכאורה טיול רגיל ככל הטיולים, אך באמצעות בחירה מיוחדת של תכנים, פעילויות חוויתיות ואתגרים שרוקמים יחדיו מורה דרך מוסמך ומומחית ללקויות למידה הוא טומן בחובו, אפשרויות להעצמת הילד והמשפחה, לפיתוח מיומנויות חברתיות, רגשיות, אורייניות, מוטוריות וליצירת קהילה תומכת ומטיילת.
"טיפול בעזרת טיול, הינה שיטת העצמה וטיפול המיועדת למגוון קבוצות, ומטרתה שינוי ועיצוב התנהגות ברמה האישית והקבוצתית דרך מסע בטבע", מספרת בת אל אלפרוביץ', מאבחנת דידקטית ומנהלת סניף אשדוד של אגודת ניצן, אשר פיתחה את סדרת הטיולים ומובילה אותה באגודת ניצן.
השיטה מבוססת על ההנחה כי ההתמודדות של הילד עם אתגרי הטיול תסייע לו להיחשף לכוחותיו הפנימיים, שלא ידע על קיומם וכי מרגע שגילה כוחות אלו-יצליח להביאם לידי ביטוי בשגרת חייו היומיומית.
הטיול בטבע והיציאה מהשגרה מזמנים ומאפשרים הכרה עצמית, הפעלת מנגנוני אוריינות ולמידה, עיבוד תהליכים קוגניטיביים וחברתיים המוליכים לשינוי וצמיחה. הילד יחווה חוויות הצלחה, העצמה ויטפח את הדימוי העצמי שלו, השהייה בקבוצה בשטח תאפשר שיפור תחושת שייכות ושיתוף פעולה ותוביל לרכישת מיומנויות חברתיות.
הטיולים של אגודת ניצן אשדוד מיועדים לילדים ובני נוער לקויי למידה/קשב וריכוז ובני משפחותיהם ( ולא רק החברים באגודת ניצן).
הם נבנים ומותאמים לאוכלוסיה זו בכמה רבדים:
1. ההיבט התוכני: נבחרים לטיול תכנים המשלבים בין: עונות השנה, חגי ישראל וחומר הלימוד בבית-הספר מתוך חשיבה להעביר לילדים את התכנים ולזמן להם התנסות חוויתית איתם, בחברה תומכת ומאפשרת (למשל טיול בשפלה המחיש לילדים את סיפורי התנ"ך, טיול למכתש הממחיש לילדים תכנים ומושגים מתחום הגיאוגרפיה).
2. מיומנויות: בכל טיול הילדים מתנסים במיומנויות אשר לרוב בכיתה קשה להם להתמודד איתן למשל: התמצאות במרחב: כיוונים, מפה, ניווט וכדומה. מיומנויות אורייניות כמו הבנת הוראות, טקסט מפעיל, פעולה על פי שלבים, רצף פעולות וכדומה. מיומנויות המפתחות מוטוריקה עדינה וגסה.
3. ההיבט החברתי: בכל טיול הילדים מתנסים בעבודה בצוות, בשיתוף פעולה, המתנה בתור, עזרה לחבר, דחיית סיפוקים ועוד.
4. ההיבט הריגשי: הטיול כולל פעילויות שונות וסוגי אתגרים המותאמים ומאפשרים חוויות הצלחה, ידוע כי אוכלוסיה זו אינה חווה חוויות כאלה במסגרת בית הספר. ילדים רבים אף לא תמיד יכולים לצאת לטיולים הבית ספריים, מכיוון שבית-הספר מונע זאת מהם על רקע התנהגותם, אנו מאפשרים להשתתף בטיול ואף לחוות בו חווית הצלחה. הטיול מאפשר התגברות על פחדים, טיפוח הדימוי העצמי והמסוגלות.
5. קהילה תומכת ומטייל – אחת המטרות הנוספות היא ליצור קהילה מטיילת של משפחות לילדים אלו, הטיול יהווה מקור להכרות עם משפחות דומות, פתח לקשרים חדשים, חברויות חדשות ותמיכה הדדית.
6. הטיול על פניו נראה כטיול רגיל, אין הכוונה שהילדים ומשפחותיהם ירגישו שונים, אך הוא טומן בחובו פעילויות ואתגרים מותאמים, אשר עונים על כל המטרות הנ"ל, הצוות המורכב ממורים להוראה מתקנת, מאבחנים ומורה דרך מוסמך, שוקד ובוחר כל פעילות בקפידה תוך שילוב בין תכנים, פעילויות, אתגרים ומיומנויות שיביאו לטיפוח ושיפור בכל הרבדים הנ"ל.
הרב חיים פינטו, רבה הראשי של אשדוד וקרית מלאכי, ניהל הבוקר (שישי) את מכירת החמץ של עשרות אלפי אזרחים ובעלי עסקים מהארץ מהעולם. מי שקנה את החמץ הוא מוחמד ציידם, תושב לוד.

צילום: יח"צ
הטקס שהתקיים במשרדי המועצה הדתית קרית מלאכי, נמשך כשעה. הרב שמואל אוחנה, חתנו של הרב פינטו הסביר למוחמד את כל הפרטים ובסיומם נמכר החמץ. דייני הטקס היו הרב יעקב שוויכה, הרב אברהם בן עמי והרב רפאל תורג'מן הממונה על המועצה הדתית. עדי המכירה היו רפאל תורג'מן והרב אליהו שוויכה. עוד נצפה: איש העסקים פיני סבח מאשקלון.

ראש העירייה זהר, הרב אוחנה והרב פינטו. צילום: יח"צ
ב22.3 עד 24.03 השתתפו בנות להקת גלורי אשדוד המדהימות בתחרות סופרסטאר באילת וייצגו בכבוד רב את העיר שלנו.
בתחרות השתתפו ילדים מכל המדינה. מצפון עד אילת. הוצגו 80 ריקודים. מתוכם הם 31 ריקודי סולו
צוות השופטים המלא עידן שרעבי,שוקו,נטלי,לי-אן ודנה ספיר העבירו את מסטרקלאס לילדים.
השופטים, כך אומרים גורמים בכירים בתחרות,מאוד התרשמו מהקבוצה האשדודית שזכתה להמון מחמאות וציונים מצוינים.
מ8 ריקודים של הקבוצה זכו גלורי אשדוד ב 6 גרנד פרי ו2 ריקודים מקום ראשון.
הדובדבן שבקצפת הסולו של הבנות:יוליה ליטבננקו וקרסיק נואל שזה לשבחים מקיר לקיר.
הקבוצה הצעירה הופיעו פעם ראשונה(!!) ועשו את זה בגדול וגם זכו ב2 גרנד פרי.
עידן שרעבי השופט האהוב מ"רק רוצים לרקוד" שיבח מאוד את העבודה של לאדה קווט מנהלת הלהקה.

כשהיא רק בת 31 הפכה סיון עיני למנהלת הראשונה והמייסדת של בית הספר גוונים באשדוד, המיועד לתלמידים אוטיסטים. עכשיו, קרוב לשלוש שנים מאז פתחה את שעריו של בית הספר המיוחד, היא התפנתה לריאיון ראשון.
עיני-סיביליה נשואה לשלומי, והם הורים לעדי בת 7, זיו בת (כמעט) 6 ורועי בן 3.5. "מאז שהייתי ילדה קטנה בכיתה א’ ידעתי שאהיה מורה", היא מעידה על עצמה ודיבורה שוטף במהירות, בלתי ניתן לעצירה. "אני זוכרת את עצמי חוזרת הביתה, עובדת עם גירים ומתכוננת. בספר המחזור של כיתה י"ב כתבו שאהיה מורה לספרות ובצבא הייתי מ"שקית חינוך".

ביה"ס גוונים. נפתח לפני קרוב לשלוש שנים. צילום: דור גפני
אחרי השחרור החליטה להתמחות בחינוך מיוחד: "למדתי תואר ראשון בבית ברל ומאוד התחברתי לאוכלוסיית הילדים עם ASD — Autism spectrum disorder — על הרצף האוטיסטי ועם מוגבלות שכלית התפתחותית, מה שפעם כינו 'פיגור'. כשהתחלתי לעבוד וחזרתי לאשדוד פתחתי את כיתת התקשורת הראשונה בבית הספר ארזים. חינכתי ארבע שנים כיתת תקשורת, כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל".
בשנה הרביעית כבר הוכשרה למומחית בתחום מטעם מתי"א (מרכז תמיכה יישובי אזורי) אשדוד והחלה להדריך עובדי הוראה וגם עבדה עם תלמידים. בשנת 2011 החליטו במשרד החינוך ובעיריית אשדוד לפתוח מסגרת לילדים אוטיסטים בעיר, דבר שעד אז לא היה קיים. תלמידים כאלה הופנו עד אותו זמן למסגרות מחוץ לעיר, בעיקר לאשקלון.

"אתה יודע מה זה לשמוע ילד אומר בפעם הראשונה ‘אימא’?" עיני עם תלמידים בחדר ה"סנוזלנד" – המאפשר סביבה רב חושית
כך נפתחה בהתחלה מסגרת מתאימה בתוך בית הספר עלומים, ועיני הובילה אותה. במקביל הוקם צוות היגוי לבניית בית ספר נפרד ללקויי תקשורת, שבסופו של דבר קרם עור וגידים והפך לבית הספר גוונים ברובע ט"ז.
"ישבנו במשך שנתיים עם הורים, אנשי מקצוע, אדריכלים, הלכנו לבתי ספר ברחבי הארץ, עד שהוחלט כיצד ייראה בית הספר שלנו ויצאנו לדרך. לפני כמעט שלוש שנים הוא נפתח", היא נזכרת.
היא זכתה במכרז והפכה למנהלת בגיל צעיר למדי. ונראה שלא רק מבחינת הגיל היא שונה בנוף המוכר של מנהלי בתי הספר בעיר ואולי בכלל.
"באתי לניהול כי זה תפקיד שבו אפשר להעז ולחלום, להוביל דברים, לסחוף את הצוות", היא מעידה ודומה שגם מצליחה בכך.

אתה יודע
בבית הספר גוונים לומדים כיום 71 תלמידים – בני שש עד 21. 18 מהתלמידים מגיעים מחוץ לעיר. הכיתות מותאמות לצרכי התלמידים: התאורה הפוכה כדי שהאור לא ירצד ויפריע, לכל כיתה יש חדר ספח משלה, חצר משלה ושירותים צמודים לכל שתי כיתות. יש מרחב לצעירים: בני שש עד 13, ומרחב נפרד לבוגרים: בני 13 עד 21.
את בית הספר מקיף שביל אופניים. "התנועה הסיבובית מאוד תורמת לתלמידים", מסבירה עיני. "יש גם חדר אוכל עם מטבח, התלמידים מכינים את ארוחת הבוקר. בכלל, המהות של בית הספר שלנו היא הכנה לחיים".
כשפתחו את בית הספר גוונים, לצד המחמאות נשמעה ביקורת על כך שלוקחים כביכול את הילדים האוטיסטים ובמקום לשלבם בתוך בתי הספר מוציאים אותם לתוך מסגרת נפרדת.

ביום כיף לתלמידי ביה"ס
"באשדוד יש מענים לכל התלמידים בכל התפקודים. מי שיכול משולב בכיתה רגילה עם סייעת, מי שפחות — משתלב בכיתת תקשורת, ומי שלא — מגיע אלינו. גם אצלנו יש רצף של תלמידים: כאלה שמדברים וכאלה שפחות ורבאליים, יש גם כאלה שלא דיברו מילה בחייהם, ישנם כאלה שהם עצמאיים בחיי היום—יום ויש שלא, יש מי שנמצא ברמה קוגניטיבית גבוהה יותר ופחות".
יש גידול מאוד משמעותי באוטיזם בכל העולם. זה נובע מהשינוי בהגדרות?
"זה דיון בפני עצמו שאין עליו תשובות. אם פעם הסטטיסטיקה דיברה על אחד ל-1,500, היום אנחנו מדברים על אחד ל-68, ובארצות הברית אחד ל-50.
ההחלטה להקים את בית הספר בלב שכונה צעירה, מבוקשת ומתפתחת היא מסר שמלמד על התפיסה שבמרכזה שוויון, יש פה אמירה משמעותית", קובעת עיני.
מה החלוקה בין בנים לבנות בגוונים?
"יש לנו 14 בנות ו-57 בנים".
איך זה?
"בתחום של הצרכים המיוחדים יש הרבה יותר בנים מבנות, זה דבר ידוע".
עיני (סיביליה הוא שם המשפחה של בעלה) למדה בבית הספר ארזים ובמקיף ג’. "החזרה לארזים כמורה הייתה סגירת מעגל", היא אומרת.

בגיל 31 הפכה למנהלת ביה"ס הראשון לאוטיסטים בעיר. עיני
עיני גדלה ברובע ד’ במשפחה עם עוד שמונה אחים: לאביה חמישה ילדים מנישואיו הראשונים ועוד ארבעה מנישואיו עם אימה. עיני היא התשיעית, הצעירה ביותר.
האם נולדה במצרים והאב בעיראק. כשהייתה עיני בת שש בלבד, אימה אידה נפטרה ממחלת הסרטן. "מהילדות אני לא זוכרת כמעט כלום, זו כנראה תוצאה של הדחקה, בכל זאת זה היה סוג של טראומה. האחים שלי מאוד עזרו, במיוחד אחותי, שהייתה כמו אימא שניה, במידה רבה היא כזו עד היום".
האם נפטרה בגיל 39. כשהייתה עיני בצבא, אביה יוסף נפטר ממחלת לב שהסתבכה בגיל 59 — הוא יצא לניתוח בגרמניה ולא חזר. "אני חושבת שבגלל מה שעברנו קיבלנו כלים להתמודדות", היא מסבירה.
איך הכרת את שלומי?
"אה, זה מצחיק. אני מאוד אוהבת לשדך. כבר שידכתי שישה זוגות שהתחתנו. אם אתה מכיר פנויים או פנויות, תגיד לי. אני מתה על זה, לחבר בין אנשים. אז כשעבדתי פעם בקייטנה ברמת השרון, פגשתי את אחותו של שלומי. בדיוק החבר של אחי היה פנוי ושאלתי אותה, ‘אפשר להכיר לך מישהו?' היא אמרה, ‘יש לי חבר, אבל אולי אני אכיר לך מישהו?’ ואז היא הכירה לי את שלומי. והשאר היסטוריה.
אני ממש אוהבת את זה. הקמנו קבוצת פייסבוק להיכרויות בהתנדבות וקראנו לה ‘כפיות’. בכלל, אני מאוד מתעניינת בנושא של זוגיות, אני קוראת ולומדת עליו המון, זה נורא מעניין אותי".
עכשיו כשאת מדברת, פתאום נראה לי שאת דומה לאחווה סיטבון.
"אימא! גם האחייניות שלי אומרות לי את זה, ואני אומרת להן שאני לא חושבת. אגב, אני לא רואה טלוויזיה. אם יש לי זמן פנוי, אני מעדיפה לקרוא ספר טוב".
התחתנת בגיל די צעיר.
"כן, הייתי בת כמעט 24. זה קטע, הרבה אנשים שמגיעים לפה לא חושבים בכלל שאני המנהלת, אני נראית להם ילדה".

"אני רוצה שהם יחוו מה שכל ילד אחר בגילם חווה, רק בהתאמה"
מה החלום שלך?
"לזכות בפרס חינוך (צוחקת). טוב, האמת שזה אחד מהם, אבל יש עוד הרבה. יש לי מחברת חלומות ליד המיטה, כל הזמן אני חושבת לעצמי ‘מה הרעיון הבא?’ ‘לאן עוד להוביל?’ ‘מה הדבר הבא?’ להגיד לך מה החלום שלי באמת? זו לא קלישאה: להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת. אני חושבת שיש לי זכות ענקית בעולם. אני מתה על העבודה שלי, אני מרגישה שאני מגשימה את החלום באון—ליין, אני כל כך נהנית. כל פעם שאני מצליחה להשיג משהו, זו הרגשה נפלאה. את חולמת ומגשימה.
מבחינתי אם אנחנו מצליחים לקדם ילד במשהו, עשינו את שלנו. אתה יודע מה זה לשמוע ילד אומר בפעם הראשונה ‘אימא’?
בשלוש השנים שאנחנו קיימים כבר הספקנו המון. עכשיו לדוגמה יש לנו פרויקט עם בית ספר ערבי ממזרח ירושלים. היה לי חשוב שהתלמידים שלנו ידעו להכיר את הצד השני של ‘השונה’ ו’האחר’. אני חושבת שזה חשוב לכולנו להכיר".
יש רגעים קשים?
"המון".
רגעי שבירה?
"לי? פחות. אולי היה לי משבר אחד משמעותי. הקשיים הגדולים הם בעיקר בחופשות. אנחנו עובדים בסוכות, חנוכה ופסח ובחופש הגדול עד 15 באוגוסט. הבעיה היא שהצוות לא מחויב לעבוד בחופשות, ואז צריך לחפש. לי כמנהלת זה קשה כי גודל האחריות הוא עצום, ואז מגיעים עובדים שלא תמיד מנוסים ומכירים.

צוות ביה"ס גוונים ביריד האביב שנערך ביום ראשון השבוע
אם כבר דיברנו על זה, יש פה הרבה מענה רגשי לצוות וגם למשפחות. יש קבוצת סייעות, קבוצת מורות, קבוצת הורים, קבוצת סבתות, קבוצה של אחים. מדברים, עושים ונטילציה, מתייעצים.
בית הספר שלנו גם בנוי בצורה ייחודית, הוא מהמם, אין דבר כזה, אבל העיקר זה האנשים. יש כאן התמודדויות לא פשוטות, אבל הצוות מאוד מחויב, אנחנו כמו משפחה אחת גדולה. כשאנחנו רואים תלמיד, אנחנו לא רואים את הקושי אלא מתמקדים במה הוא טוב.
אתה יודע משהו? לפני כחודש וחצי יצאנו לטיול שנתי, פעם ראשונה טיול ליומיים, פעם ראשונה שאותם ילדים צעירים ישנים מחוץ לבתים שלהם, בלי ההורים. נסענו לצפון, עשינו הכנה מאוד משמעותית, זה היה מדהים. כשחזרנו לפה בערב, ההורים חיכו בהתרגשות, ואנחנו עמדנו עם דמעות בעיניים.
אני תמיד רוצה לנסות, אי אפשר לחיות כל הזמן עם 'למה לא’, עדיף להתמקד ב’למה כן’. בעבודה הזאת אתה חייב להיות גמיש. אני בוחרת מה לראות, ואני בוחרת בחיובי. בשונה מבתי ספר אחרים, התלמידים שלנו הם ‘לקוחות שבויים’, אני לא צריכה לעשות שיווק כדי למשוך אותם שיירשמו אצלי. אבל אני רוצה שהם יחוו מה שכל ילד אחר בגילם חווה, רק בהתאמה".
מה לומדים אצלכם?
"לומדים פה הכול: שפה, חשבון, מדעים, הכנה לחיים, לומדים הכול מתוך חשיבה לשם מה. המחשבה היא איך הבוגר שלנו יוצא מפה בגיל 21 אל החיים. אני רוצה שהוא יוכל להתגורר בדירה משלו, יוכל לעבוד בעבודה שמכבדת אותו, יוכל להעסיק את עצמו בשעות הפנאי, ידע לעשות קניות בסופר.

משרד החינוך מחוז דרום והרשות המקומית מאוד מסייעים. אנחנו שמים דגש על פתיחת בית הספר לקהילה. יש לנו הרבה מתנדבים, בכל שנה אנחנו עושים יריד אביב גדול של הפעלות ומכירות יד שנייה, והתלמידים נפגשים עם התושבים (נערך השבוע ביום ראשון)".
יום הלימודים בבית הספר גוונים נמשך עד רבע לחמש אחר הצהריים. בצוות בית הספר שתי מחנכות לכל כיתה, שישה מורים מקצועיים (חינוך גופני, מוזיקה, אמנות, חקלאות), 26 סייעות, חמש בנות שירות לאומי, פסיכולוגית, יועצת, אב בית, עובדת סוציאלית, תזונאית, רופא ופסיכיאטרית שמלווים את בית הספר, שתי קלינאיות תקשורת, שתי מרפאות בעיסוק, ארבעה מטפלים רגשיים, מטפלת באמצעות בעלי חיים, מנתחת התנהגות ומדריכים. סך הכול 106 אנשי צוות, אך לא כולם במשרה מלאה.
עיני: "יש לנו שיתוף פעולה מאוד חזק עם ההורים, מבחינתנו הם חלק אינטגרלי מבית הספר. יושבת ראש ועד ההורים היא קרן לוי, ושיתוף הפעולה הוא הדוק".
בכלל, אני שומע שיש לכם בגוונים הרבה יוזמות ופרויקטים.
"לגמרי. אם זה תיכוניסטים שמגיעים מארבעה מקיפים ועובדים עם התלמידים שלנו, יוזמה נוספת שיצאה לדרך היא הקמת בית קפה משולב עם ספרייה. התלמידים שלנו יכינו את המוצרים ויפעילו את המקום. פרויקט נוסף 'לשם שינוי', שבמסגרתו תלמידים מבית הספר אימצו את מצודת אשדוד-ים ודואגים לניקיונה וטיפוחה. וזה רק על קצה המזלג".
בית החולים אסותא אשדוד נפתח בחודש יוני 2017. בהתחלה בצורה מאוד חלקית כמובן ובהדרגתיות. מאז עברו תשעה חודשים, פרק זמן משמעותי, שבו כבר יש פרספקטיבה להתחיל לבחון את הדברים שהיו ולהיערך לקראת העתיד.

פרופ' ביטרמן ורופאות בחדר לידה. צילום: אורי קריספין
בית החולים הוא כמו רך נולד שהגיח לאוויר העולם. עושה את צעדיו הראשונים, בוחן את סביבתו — והיא אותו — מתרגל, לומד, לפעמים מועד, אך מתחשל, גדל ומתחסן.
מנהל בית החולים באשדוד הוא פרופ’ חיים ביטרמן, שהגיע מהצפון, מחיפה. לביטרמן ניסיון רב במערכת הבריאות. הוא רופא פנימאי, שכיהן בתפקידי מפתח. בין השאר היה מנהל חטיבת המחלקות הפנימיות בבית חולים כרמל בחיפה והרופא הראשי של הכללית והוא סגן דיקן בפקולטה לרפואה בטכניון.
פרופ’ ביטרמן, איך עברו עליך תשעת "ירחי הלידה" של בית החולים?
“אין ספק שמדובר באירוע מכונן ומרגש. התקופה הזאת עברה בסדר, בעיקר מההיבט של הרפואה הדחופה, רפואה מצילת חיים. הרי מה המבחנים של בית החולים? שניים בעיקר: מבחן הרמה והצלת החיים במקרים דחופים — ובו עמדנו בהצלחה.

"הופתעתי". ביטרמן. צילום: אורי קריספין
בוא ואתן לך דוגמה: חולים שמגיעים עם אוטם שריר הלב וצריכים לעבור צנתור בתוך 90 דקות, ואכן כל החולים הללו עברו צנתור בפחות זמן. דוגמה נוספת: חולים שמגיעים עם שבץ מוחי וצריכים לקבל טיפול ממס קרישים, זה מבחן לא פשוט. הצוות צריך לקבל את האינפורמציה ממד”א, להגיע לסי—טי ולאבחנה בתוך 30 דקות, צריך להציב עמדות פיענוח בבתי הנוירולוגים שנותנים מיד תשובה מכל מקום בארץ. ובאמת, 100 אחוז מהחולים הללו שהיו צריכים לקבל טיפול ממס קריש — קיבלו. ואצל חלקם זו הצלת חיים דרמטית. יש דוגמאות רבות להצלת חיים בבית החולים. הגיעה יולדת עם קרע ברחם, ואם לא היה פה בית חולים, סיכוייה להגיע לחוף מבטחים היו קטנים.
כך שהמבחן הראשון במעלה הוא האם בית החולים מצליח לספק מענה דחוף לאוכלוסייה המקומית בדברים שהם מצילי חיים ובמבחן הזה אנחנו עומדים יפה ונקווה שנמשיך כך.

בית החולים – מבט מבפנים. צילום: אורי קריספין
המבחן השני הוא מבחן היקף ורמת השירות היום-יומי. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מדהים עם מכבי, שהיא חברת האם שלנו, ומבוטחי מכבי מגיעים אלינו בלי טופס 17 ובלי התחייבויות ומקבלים שירות מדהים. לכן בהזדמנות זו אנחנו קוראים שוב לקופות האחרות לבוא ולהשתמש בשירותים שלנו. עד עכשיו הן ממעטות לעשות את זה”.
איך זה שעד עכשיו שלוש הקופות האחרות — הכללית, מאוחדת ולאומית — לא חתמו איתכם?
“הן דורשות כל מיני דברים שבית חולים שחפץ חיים אינו יכול לתת אותם, אם זה הנחות מפליגות וכל מיני דברים כאלה, שבית חולים ציבורי בבעלות של רשת אסותא, שאין לו יכולת לקבל כסף מהמדינה, אינו יכול לעמוד בהם, ונוצר מצב שקופות לא שולחות חולים לפעילות אלקטיבית. בכל מה שקשור לטיפול דחוף, מבוטחי כל הקופות כמובן זוכים לאותו שירות.

ביטרמן. צילום: אורי קריספין
אנחנו קוראים לקופות האחרות — שיש ביניהן גם אגב שוני, יש כאלה שיותר מצטיינות בכך ויש שפחות — לשנס מותניים ולהצטרף למאמץ כדי לתת את המיטב לאוכלוסיית אשדוד”.
אתם מעוניינים בכך או שאתם מעדיפים להישאר מין בית חולים “אליטיסטי”?
“בוודאי שאנחנו מעוניינים. בית חולים ציבורי נבחן בשירות הרחב שהוא מעניק למטופליו בכל התחומים. אנחנו מצוידים, אנחנו ערוכים, אנחנו מעוניינים ואנחנו חדורי מוטיביציה לחולל פה מהפך”.
משרד הבריאות לוחץ עליכם לחתום עם הקופות?
“זה נושא רגיש. בתי החולים גירעוניים, הקופות גירעוניות, חוץ משנים או שלושה בתי חולים שיש להם אבא ואימא, ואבא שלנו הוא רשת אסותא, שעוזרת לנו מאוד והיא מושקעת פה בצורה לא רגילה וגם תכסה על כל מיני גירעונות שלנו. אבל מעבר לזה אין לנו למי לפנות, ולכן אנחנו חייבים לנהוג בצורה שונה קצת מבתי חולים אחרים, והקופות מגיבות. לכן אני קורא להן שישקלו את ערך הטיפול הרפואי וטובת מטופליהן ויאפשרו לנו לתת להם את המיטב. כרגע הקופות כמעט לא נותנות למבוטחים שלהן טופסי 17 כדי להגיע אלינו”.
לפרופ’ ביטרמן יש ביקורת על מערכת הבריאות בארץ. התמונה שנגלתה לעיניו הפתיעה אותו, בוודאי בדרגת בחומרתה.

בחדר לידה. צילום: אורי קריספין
“אני מכיר את המפה של הטיפול הרפואי במדינת ישראל”, אומר ביטרמן. “יכעסו עליי אולי חלק מתושבי אשדוד וקברניטיה: אשדוד מבחינה רפואית היא פריפריה, כמו ערים אחרות שהן דרומיות הרבה יותר. ולמה? בגלל שלפני שנפתח בית החולים זמינות השירותים הייתה נמוכה, התורים היו ארוכים, ואז נוצרים דפוסים בעייתיים. אנשים אומרים לעצמם, ‘מה, ניסע עכשיו עשרות קילומטר לטיפול? יאללה, נעזוב, אז לא נאזן טוב את הסוכרת, אז לא נעשה את הניתוח השנה’.
החוויה שלי בעיר אשדוד היא חוויה של פריפריה רפואית יותר משציפיתי כשנכנסתי לפה. וכל המנהלים שלנו בבית החולים שאני יושב איתם יש להם סיפורים על חולים שלא טופלו והוזנחו. בדרך כלל לא מדובר בדברים אקוטיים, דברים דחופים, אז אנשים טופלו בבתי החולים הוותיקים.

מעל 100% תפוסה. צילום: אורי קריספין
זו לא האמירה, האמירה היא שאנחנו נתקלים פה יום-יום ביותר ויותר אנשים עם תחלואים כרוניים שמצב הטיפול שלהם אינו משביע רצון והוא פחות טוב מאשר במרכז הארץ, וגם אם ניקח מהניסיון שלי, נניח בחיפה. לכן אני טוען שהפריפריה איננה מונח גיאוגרפי, אלא של זמינות שירותים. הרי אשדוד קרובה יותר לתל אביב, לגוש דן, מאשר חיפה”.
הופתעת?
“הופתעתי מרוחב היריעה ועומק התופעה, כן. ורבים ממנהלי המחלקות חווים את החוויה הזאת. אני בטוח שבשדרות ואופקים זה קיים באותה מידה. נכון שבאשדוד לא ציפיתי למצוא אותה, ואכן היא קיימת.
אנחנו נתקלים למשל בחולי סוכרת שלא מאוזנים המון זמן, אנחנו נתקלים פה באנשים שהיו צריכים לעבור טיפול רפואי מקיף בגלל, נניח, ירידה במשקל וכאבי בטן, ולא עברו אותו במשך שנה. זאת אומרת, מין תבנית שכזו. ואנחנו רוצים ותאבים לשנות את המצב ולשפר אותו.

אין מטופלים במסדרון. צילום: אורי קריספין
בית החולים מצויד במיטב הטכנולוגיה, והצלחנו להביא לפה קאדר מצוין של רופאים, שלא היו מגיעים לולא הטכנולוגיה המתקדמת. כך שמבחינה טכנולוגית בבית החולים שלנו איננו נופל מאף בית חולים גדול בארץ — אם זה סי—טי, אם—אר—איי, פט סי—טי — כל מה שאתה רוצה".
אז תשעה ירחי לידה עברו חלפו. אילו מחלות ילדות עדיין יש לכם?
“מחלת ילדות אחת הייתה פתיחת המיון. לקראת הפתיחה עשינו המון סימולציות, טיפלנו במספר קטן של חולים, עשינו תרגולים רבים, וכל אלה הוכיחו את עצמם. היום אנחנו נמצאים ארבעה חודשים מפתיחת המיון, ארבעה חודשים וחצי. מאז הייתה עלינו 'התנפלות' די גדולה, במובן החיובי של המילה. בהתאם לכך התעוררו אתגרים שירותיים גדולים.
אני רוצה להזכיר שעד פתיחת בית החולים אסותא תושבי העיר והסביבה טופלו בשני בתי חולים, קפלן וברזילי, שבשניהם יחד יש יותר מ—1,000 מיטות. בבית החולים באשדוד יש 300 מיטות. אז חדר המיון לא יכול לתת מענה מלא של שני בתי חולים”.
“בחודשים המעטים שאנחנו פתוחים”, הודף ביטרמן את הביקורת הנשמעת על זמינות השירות בבית החולים, “השתפרנו מאוד בזמן המתנת החולה לאחות, בזמן ההמתנה הכוללת במיון, ויש לנו עוד כברת דרך לעשות. היעד הוא שבחדר המיון זמן ההמתנה לאחות יהיה דקות, וגם זמן ההמתנה לרופא נמדד בדקות, ואנחנו מתקרבים ליעד. יש פה יחסית לגודל האוכלוסייה הרבה נפגעי טראומה, תאונות דרכים, דקירות, חבלות.

צילום: אורי קריספין
אין הצדקה לכך שחולה ימתין שעות עד שיראו אותו. זה אמנם קרה, וזאת תקלה, לנוכח העומסים הגדולים שהיו, אבל התארגנו, תגברנו צוותים והשתפרנו. מיום ליום המצב הולך ונהיה טוב עוד יותר”.
מה התפוסה בבית החולים היום?
“התפוסה היא סביב 100 אחוז. יש מחלקות, פנימיות בעיקר, שהתפוסה בהן היא מעל 100 אחוז. לכן הוספנו מיטות ויחידות נוספות”.
ויש חולים במסדרון?
“לא, חס וחלילה, גם לא יהיו. הבטחנו והתחייבנו לכך”.
כבר בפתיחה דובר על הגדלה מתוכננת.
“כן, תכנית האב של בית החולים היא להגיע ל-600 עד 700 מיטות, דהיינו בית חולים שהוא בסדר גודל דומה לאסף הרופא למשל. בשלב הראשון נוסיף 150 מיטות”.
בתוך כמה זמן?
“יש שלוש חלופות: תכנית אולטרה מהירה לתוספת חלקית, שיכולה להתבצע בתוך פחות משנה; יש תכנית לבנייה מעל הבניין, שאמורה לקחת שנה וחצי; ויש תכנית מקיפה יותר, שתיקח שלוש שנים וחצי ותיתן את כל המענה. עדיין לא הוחלט סופית איזו חלופה תיבחר”.
זה קשור גם לתכנית להרוס את שלד חדר המיון הקדמי?
“זה קשור לשאלה אם נרכוש אותו מ'רפואה וישועה’. יש משא ומתן מתקדם ואנחנו מעוניינים. ואז גם נוכל להרוס ולבנות מחדש כדי באמת להקים שם שתי מחלקות פנימיות נוספות ומחלקה אונקולוגית, סך הכול 150 מיטות. כיום יש יחידה אונקולוגית אמבולטורית וכרגע בונים את המכון לרדיותרפיה, להקרנות, שיהיה פעיל בעוד כמה חודשים”.
מה עם בריאות הנפש?
“יש לנו רק מערך ייעוצים של בריאות הנפש, לא מתכננים לפתוח מחלקה אשפוזית”.
מה עוד חסר?
יש שירותים שהוחלט לא לפתוח פה, כמו ניתוחים נוירו—כירורגיים, וגם ניתוחי לב כרגע אין".
עדיין יש מקרים שמד”א מפנים לתל השומר. למה בעצם?
“בעיקר פגועי ראש, כי אין אצלנו נוירו—כירורגיה, כך הוחלט”.
בשבוע שעבר הסתיימו הצילומים לסרט הדוקומנטרי בכיכובה של רומי אברג'יל מאשדוד. חשוב שתדעו שגם לתחרות מלכת היופי דרום 2015 יש פינה של כבוד בסדרה, מפה לשם רומי ממשיכה לפתח את כישוריה ונרשמה ללימודי ריקוד ובלט וכרגיל אנחנו תמיד הראשונים לתת בראש
כדי שאלפי משפחות יסבו לשולחן ליל הסדר בבטחה החיילת, השוטר, אחות בית החולים, לוחם האש, הסוהר ופראמדיק מד”א מוותרים על החופש ובוחרים בחירות האמיתית. ומה לגבי ארבע כוסות יין? לא תודה, הם בתפקיד.
סמל ליאור אבוטבול, לוחמת בגדוד ברדלס, היא בוגרת קורס מ”כים ומשמשת רל”שית המג”ד.

סמל ליאור אבוטבול
אבוטבול: “בתור רל”שית אני מנהלת הלשכה ואת הלו”ז של המג”ד, בעצם 'מנהלת' את הגדוד. להיות לוחמת זה כיף, זאת חוויה שאי אפשר לתאר אותה, את צוברת המון חוויות ומכירה חברים לכל החיים, נמצאת המון בשטח, זה קשה בהתחלה, אבל זה ממש כיף”.
איך את רואה את התפקיד שלך?
“אני מאוד נהנית, זה תפקיד מאוד משמעותי להיות תחת המג”ד, ושהוא המפקד שלי. אני נהנית גם בתור לוחמת וגם בתור זאת שמנהלת לו את הלו”ז”.
מתי התבשרת שאת הולכת "לסגור" חג?
“לפני שבועיים”.
איך הגבת? התבאסת?
“בטח שהתבאסתי בהתחלה. למעשה, זו באסה כפולה, אני סוגרת חג ביום הולדת שלי. אבל עכשיו אני כבר לא מבואסת, לסגור חג זה לא כזה נורא, ולכל דבר יש צד חיובי: אני סוגרת חג עכשיו ומרוויחה את החגים הבאים בבית. וגם אני בטוחה שיהיה כיף”.
איך הגיבו במשפחה?
“קשה, אימא שלי התבאסה שאני לא אהיה בחג, היא אפילו רצתה לבוא לעשות איתי את החג בבסיס, אבל זה לא אפשרי”.
האם זהו החג הראשון שאת עושה בצבא?
“כן, בשנה שעברה הייתי בבית כי הרגל שלי הייתה שבורה, ובגלל זה הייתי בכל החגים בבית. זה החג ראשון שאני סוגרת בבסיס”.
מהו חופש עבורך?
“חופש לדעתי זה לא משהו פיזי, זה לא קשור לאיפה שאני נמצאת, זה שאני בצבא לא אומר שאני לא בחופש, גם חג בבסיס הוא חופש, זה הכול תלוי בחברה שאני נמצאת בה”.
כיצד תחגגי את החג בבסיס?
“לא יודעת, נחכה ונראה, אני לא יודעת איך זה לסגור חג, אבל אני מאמינה שיהיה כיף”.
האם יש הכנות מיוחדות מבחינת המקום?
“כן, המג”ד עושה פסח א’, אז יש הרבה ישיבות לקראת החג, בונים תפריט בחדר אוכל, ויש הרבה הכנות כדי שהחג יהיה הכי טוב שאפשר”.
מה את מאחלת לעצמך לשנה הבאה?
“איחול פשוט שהשנה הבאה תהיה טובה כמו הקודמת ואפילו יותר”.
כיצד תבלי את חול המועד? מה התכנונים?
“נראה לי שאחגוג את יום ההולדת שלי כמו שצריך, אבלה עם המשפחה והחברים, אחגוג עם כולם”.
גוליאק: “מהות המקצוע היא לדעת לטפל בכל מצב מסכן חיים ברמת השטח בכל שכבות האוכלוסייה. אני רואה את התפקיד שלי כשליחות, בין אם זה להציל חיי אדם ובין אם זה להנחיל את הידע והניסיון שלי בדור העתיד.
בנוסף לתפקידי כפראמדיק, אני אחראי על משתלמי קורסי פראמדיקים שמשתלמים במרחב לכיש במד”א”.

גאורגי גוליאק
מתי הבנת שאתה הולך "לסגור" חג ואיך הגבת?
“ברגע שהודיעו לי שאני עובד בערב החג, הייתי מעט עצוב שלא אהיה עם משפחתי, אך מנגד היה לי ברור שאוכל לעזור ולתרום לאנשים הזקוקים לעזרתנו גם בערב החג”.
איך הגיבו במשפחה?
“המשפחה הבינה אותי ומבינה את השליחות בעבודתי, ועל מנת לבוא לקראתי המשפחה שלי עושה ארוחה משפחתית ערב למחרת על מנת שאוכל להיות איתם” .
זהו ערב החג הראשון שאתה בתחנת מד”א אשדוד?
“לא, זהו לא ערב חג הראשון שאני לא נמצא בבית. בכל ערב חג (פסח וראש השנה) שאני עובד, מד”א מארגן לכל עובדי המשמרת ארוחת חג וסועדים אותה יחד בין הקריאות. השנה, כמו בכל שנה, נערוך ארוחת חג יחדיו, כל עובדי השטח שפועלים באמבולנסים ובניידות טיפול נמרץ, בתחנה יחד עם עובדי המוקד במשמרת“.
יצא לך ממש להציל חיים בערב חג?
“כן, יצא לי להציל חיים בערב חג: אב שבמהלך הארוחה נחנק מחתיכת סטייק. לאחר הטיפול שלנו המטופל חזר להכרה מלאה. התחושה הייתה ממלאת, שמחתי לראות את המשפחה נרגעת ולראות איך הכול חוזר לקדמותו, כאילו לא קרה כלום”.
ותק בתפקיד: 6.5 שנים
זיני: “מפקד צוות הוא האחראי על כל מה שקורה באירוע עצמו מתחילתו ועד סופו, הוא שמחליט על הדרך לאירוע וכמובן על בטיחות הכבאים שיחזרו בשלום לתחנה. אני רואה את התפקיד שלי כשליחות. נדירים המקצועות שגורמים לסיפוק על בסיס יומי. כל יום אירוע אחר ועזרה לאנשים אחרים. להציל חיים זה סיפוק אדיר”.

אוהד זיני והבן
מתי התבשרת שאתה “הולך לסגור חג”?
“מכיוון שאנחנו עובדים משמרות, אז ידעתי שאני הולך לסגור חג כבר מתחילת השנה”.
איך הגבת, התבאסת?
“כן, מבאס, אבל כשנכנסתי לעבודה ידעתי שזה חלק מהתפקיד, ואני מקבל זאת בהבנה”.
איך הגיבו במשפחה?
“במשפחה כבר התרגלו לשבתות והחגים שבהן אני לא נמצא בבית כחלק מהתפקיד. אבל אני אגיע לארוחת צהריים ביום שלמחרת ליל הסדר, אז הכול בסדר. אשתי מבינה ותומכת”.
האם זהו ליל הסדר הראשון שאתה עושה בעבודה?
“זה לא החג הראשון ובטח לא האחרון שאני 'סוגר' בתחנה. אני זוכר כשבת שלי נולדה לפני שנתיים זה היה חודש לפני פסח, הייתה לי גולה בגרון מרוב באסה וגעגועים אליה, ורק אז הבנתי למה כל הוותיקים אצלנו שיש להם ילדים מתבאסים לסגור חג”.
מהו חופש עבורך?
“חופש בשבילי זה לטייל רק אני, אשתי והילדה איפשהו בארץ או בעולם. רק לפני חודש חזרנו מנופש משפחתי בזנזיבר”.
כיצד תחגגו את החג בתחנת כיבוי אשדוד? האם יש הכנות מיוחדות מבחינת המקום?
“התחנה בעצם היא כמו הבית השני שלנו. יש לנו את כל התנאים כדי לעשות חג כשר ושמח. למשל מביאים לנו קייטרינג מיוחד, עורכים שולחן גדול, מברכים על הברכות, מנקים את התחנה לכבוד החג, כמו בכל בית”.
מה אתה מאחל לעצמך לשנה הבאה?
“אני מאחל לעצמי להרחיב את המשפחה וכמובן בריאות לכולם”.
כיצד תבלה את חול המועד, מה התכנונים?
“עם כל המשפחה של אשתי בווילה בצפון שלושה ימים”.
לסיום: יצא לך להציל למישהו את החג?
“לפני כמה ימים כמה ילדים שהיו בדרך לחלק חבילה לניצול שואה נתקעו במעלית. הם היו מפוחדים כל כך ושמחו שהגענו להוציא אותם שזה עשה לי טוב על הלב”.
ותק בתפקיד: 20 שנה במקצוע.
קליינר: “בתפקידי אני אחראית לעשייה הסיעודית המקצועית בבית חולים באותה משמרת, תוך הבטחת איכות הטיפול, אחראית למתן פתרון מצבים מאתגרים בארגון לאותה משמרת, אחראית ליצירת קשר עם הנהלת בית חולים בזמן אמת, מקשרת בין גורמים שונים במקצועות בריאות שונות, מפקחת על עשייה סיעודית ועמידה בתכנית עבודה במחלקות, מאתרת ומזהה מטופלים או צוותים אשר זקוקים לעזרה או פתרון לסיטואציה לא שגרתית, מנהלת אירועים חריגים ומנחה צוותים בעת אירועים, נותנת מענה לשיבוץ וניוד עובדים, הפעלה מנהלים וכוננים, הפעלה הראשונית בשעת חירום”.

מריה קליינר
מתי התבשרת שאת הולכת לסגור חג?
“כשהחליטו על חלוקת המשמרות הודעתי שאני מוכנה לעבוד בערב חג. זו הייתה בחירה שלי מתוך החלטה משותפת עם המשפחתי: אני, בעלי והילדים החלטתנו ביחד שהשנה אני עובדת בבית החולים בערב חג. חשוב מאוד לנו כמשפחה לדעת שיש עוד אנשים שזקוקים לאימא ולעזרה שלה”.
זה החג הראשון שאת עושה בתפקיד?
“לא, יצא לי לעבוד הרבה פעמים בערבי חג בשנים הקודמות בקריירה שלי בתור אחות, מתוך ידיעה שלתפקיד שאני עוסקת בו יש חשיבות רבה להצלת חיים. בית חולים הוא גוף שפועל ונותן מענה לציבור 24 שעות בכל ימות השנה. אני, כמו כל אחד שעוסק ברפואה ועובד באסותא, מתוך בחירה בוגרת בחרתי לעבוד בערב חג ותכננתי להיות עם המשפחתי ביום למחרת. בפעם האחרונה יצא לי לעבוד ביום כיפור במשמרת בבית חולים. המשמרת הייתה רגילה, כמו כל משמרת אחרת. זה לא החג הראשון ולא האחרון (צוחקת)”.
איך נראה חג בבית חולים?
“בכל חג יש אווירה מיוחדת, היערכות מתאימה לאותו חג, סעודה מיוחדת. אל חלק מהחולים מגיעים בני משפחה שמחליטים להיות איתם בחג בבית חולים. בדרך כלל הצוות שעובד באותה מחלקה נמצא יחד עם החולים בזמן הסעודה, תוך מתן שירות רפואי. נוצרת אווירה מיוחדת באותה משמרת”.
מהו חופש עבורך?
“חופש עבורי זה שעות פנאי עם המשפחה”.
איך נערכים בבית החולים לחג? יש הכנות מיוחדות?
“בית החולים עובר היערכות לקראת חג פסח, כולל תהליך הכשרה. בערב חג הפסח תהיה סעודה במחלקות בהתאם למסורת”.
מה את מאחלת לעצמך לכבוד החג?
“אני מאחלת לעצמי בשנה הבאה להמשיך להתקדם ולצמוח בבית החולים אסותא”.
כיצד תחגגי את חול המועד?
“אני מתכננת לעבוד ובין המשמרות אהיה עם המשפחה ונצא לטיולים לצפון”.
אטיה: “אני משמש כסוהר ביטחון בבית מעצר שקמה מזה כארבע שנים, סמל אגף שלוש שנים וסמל משמר מחליף. תפקידי כסוהר לשמור על ביטחון ותפעול סדר היום באגף: לדאוג לארוחות באגף, לשמור על המתרחש בקנטינה, הוצאה לחצר טיולים, לטיפול רפואי במרפאה, לביקורות. באופן שותף אני עוזר לשמור על שקט ושגרה באגף. בכל פנייה של אסיר על בעיה, נותנים לו מענה ופתרון”.

איציק אטיה
איך אתה רואה את התפקיד שלך?
“כאשר התגייסתי לשב”ס הבנתי שאני רוצה לעשות משהו בעל משמעות בחיים, משהו שאני אהיה גאה בו. כשהתגייסתי הבנתי כמה אני במקום שממלא אותי וכמה הדבר הזה שנקרא 'סוהר ביטחון' גורם לי להרגיש תחושה של סיפוק כי בעצם מעבר לשליחות הביטחונית ושמירה על ביטחון החברה, יש לנו גם שליחות חברתית: אנחנו עובדים עם אוכלוסייה מאוד קשה ומאוד רגישה, אנשים שצריך לכוון אותם בחיים, אנשים שיש להם בעיות ושבחרו לא ללכת בדרך הישרה והנורמלית שאנחנו מכירים.
המטרה שלנו היא לשמור על חייהם ולנסות להוביל אותם לדרך אחרת, דרך חדשה בחיים, וזה גורם לתחושת סיפוק גדולה. גם אם לא הצלחנו עם כולם, מספיקים אחד—שניים שעשו בתוכם את השינוי, זה נותן תחושה עילאית שבאמת אני יכול להשפיע על מישהו לשנות את צורת המחשבה שלו, ושעדיין יש תקווה ואפשרות לשנות בחיים, שאף פעם לא מאוחר מדי”.
מתי התבשרת שאתה הולך "לסגור" חג?
“אצלנו יודעים את הסידור עבודה שלנו מתחילת שנה עד סופה, כך שבעצם אנחנו מוכנים לזה נפשית ופיזית”.
התבאסת?
“ידעתי לאיזה סוג עבודה אני נכנס, זה חלק מתפקידי, לכן איני מרגיש תחושת באסה או החמצה של החג”.
איך הגיבו במשפחה?
“המשפחה שלי מודעת לסוג העבודה שלי ומה הדרישות שלה. זה לא הכי טבעי מבחינתם לעשות את החג בלעדיי, אבל כמובן שהם תומכים בי וגאים בי בעבודה שלי, כי הם רואים כמה אני אוהב את מה שאני עושה וכמה שהיא גורמת לי תחושת סיפוק.
זאת לא הפעם הראשונה שאני עושה את ליל הסדר בעבודה. אנחנו מחולקים לשלוש משמרות, ובכל שנה יוצא למשמרת אחרת לסגור חג מסוים. בשלוש שנים כל משמרת צריכה לעשות את כל החגים סך הכול, ככה שזה יוצא לנו באופן שווה והוגן”.
איך ההכנות לחג בבית הסוהר?
“זה לא סוד שהאסירים מתרגשים לקראת החג. זה לא טבעי לחגוג את החג בין כותלי בית הסוהר — המשפחה שלך מתחלפת בחברים לתא. מבחינת ההכנות לחג, יש לנו את הרב של בית הסוהר שעובר עם הסוהרים ומכשיר להם את הכלים. מבחינת הניקיונות, הגברים פה — במיוחד אלה שפחות מנקים בבית שלהם — עובדים בשיתוף פעולה ומנקים כמו שצריך. מבחינת האוכל, אנחנו קונים מצרכים לפני בשביל לבשל את האוכל הכי טעים. ואת יודעת? גם שם יש תחרות סמויה של למי האוכל יוצא הכי טעים”.
ומה לגבי האסירים?
“יש שינוי בצורת העבודה: ישנם אסירים שיותר קשה להם להיות בחג בבית הסוהר, יש הרבה מחשבות שגורמות לירידה במצב הרוח, והם עוברים סוג של משבר. לכן אנחנו מקבלים דגשים לתת יותר תשומת לב ולפקח יותר. צוות העובדים הסוציאליים שלנו עושה עבודה נפלאה, נותנים עזרה, אוזן קשבת, שיחות וכלים להתמודדות של האסירים עם המצב”.
קצת אירוני לחגוג חירות בכלא. מה חופש עבורך?
“אין ספק שזה לא מקום טבעי ולא המקום שמישהו חושב עליו כאשר מדובר בחג, ובכלל בחג כזה שמסמל את החופש. אבל אני יכול לומר לך שחופש מתחיל בראש ובלב שלנו, כאשר תחשוב חיובי גם כשאתה במקום לא קל, כשלוקחים לך את החופש ואת זכות הבחירה לעשות מה שאתה רוצה. בכל זמן נתון, תמיד צריך להיות שמחים ולראות את הדבר החיובי. אמנם אני לא בבית עם המשפחה שלי, אבל ללא ספק אני עם המשפחה השנייה שלי. אנחנו כאן משמרת שלמה שמשלימה אחד את השני ומרגישים את שמחת החג יחד ובכיף גם פה”.
מה אתה מאחל לעצמך לשנה הבאה?
“קודם כול, אני מאחל לעצמי בריאות, העבודה שלנו לא קלה. שאמשיך ללמוד כל יום מחדש על עצמי ועל הסביבה שלנו. שאהיה מאושר ושמח ואתקדם בחיים ובתפקידי כסוהר”.
כיצד תבלה את חול המועד?
“עם משפחתי היקרה ובני הקטן. בגדול אני לא מתכנן אף פעם אני זורם ובראש פתוח”.
רוחה של העיירה הטמפלרית, עדיין מרחפת במסדרונות הבניין. מהטיפוס במדרגות האבן של המלון, דרך המבואה, בר המלון בגינה הקדמית, המסדרונות, החדרים, הווילונות, כלי המיטה ועד להשתרעות במיטה המוצעת במצעים לבנים. אפילו במעלית. אליה נגיע בהמשך. מלון "קולוני חיפה" שנבנה בשנת 1905 ועבר הליך שיחזור מדוקדק כעבור 100 שנה, הוא הדבר הקרוב ביותר לביקור בעיירה גרמנית של אותם ימים. ללא טיסה מנמל התעופה בן גוריון, על שדרות בן גוריון, הציר המרכזי של המושבה הגרמנית בחיפה, נמצא אוצר ארכיטקטוני שהביקור בו הינו חוויה מרגשת.
באחד מימי אפריל 2009, שני לילות לפני ליל הסדר, נפתחו דלתות המלון לקהל, בסיומו של הליך עיצוב מדוקדק, אותו הוביל מנהל המלון איזק פאנויאן תחת שרביטו של מנכ"ל החברה אבי אגאג'ני, בפיקוח האדריכל אריה דבילנסקי ובליווי של אדריכל השימור של עיריית חיפה ווליד כרכבי.
ואכן, ההיסטוריה ניבטת אלייך מכל נקודה במלון קולוני חיפה. מהחלונות. מהמבואה. מהמרתף, ממרפסת הגג, מהקירות. אפילו מהרצפה. עיצוב המלון שימר את האווירה המקורית של המבנה בן 40 החדרים, כולל אריחי טרצו מצויירים שחלקם נותרו מ-1905, הם נמשכים גם לתוך המעלית. לצד גרמי המדרגות מעקות עץ מקוריים, במסדרונות ממוסגרים מסמכים מאבני הדרך של המקום ותריסי העץ מעוצבים בסגנון המתאים לאופי המבנה.
בחלק גדול מחדרי האמבטיה תמצאו אמבטיה העומדת על 4 בסיסים בסגנון של פעם, חלונות העץ והתריסים שומרו בהתאם למקור, הרהיטים בחדרי המלון בסגנון עץ אלון בסגנון עתיק. לחדר הישיבות מחופה האבן בקומת המרתף, תקרת קשת אליפטית המזכירה לנו שאנו נמצאים במבנה עתיק.
"מלון קולוני חיפה, המלון הפעיל הוותיק ביותר בחיפה, נבנה ע"י משפחת אפינגר, שהיו נוצרים בני המושבה הטמפלרית שנוסדה באמצע המאה ה-19, על פי כללים של עיירה גרמנית מודרנית", מספר איזק, נוצרי ממוצא ארמני. "הגנים הבהאים שהוכרזו ע"י אונסק"ו כאתר מורשת עולמי, עברו שיפוץ מקיף בשנות ה-90 ובהמשך בוצע הליך יסודי של שיקום המושבה הגרמנית. במסגרת העבודות בשכונה, הורחבו המדרכות ובוצעו עבודות אבן רבות שהשתלבו בריהוט הרחוב".
ההיסטוריה העשירה של המלון, כוללת אירוח של חברי ועדת פיל שמונתה על ידי השלטון הבריטי, במטרה למצוא פתרון לקונפליקט היהודי-ערבי. הוועדה הוקמה בשנת 1936 ובראשה עמד לורד ויליאם פיל וחבריה שהו תקופה ארוכה במלון.
אולם למרות האווירה ההיסטורית והביקוש היפה, השהות במלון קולוני חיפה, עדיין מסתכמת במחירים שבין 150 ל-255 דולר. בשקלים, במחיר שבין 680 ל-1035 שקל, תלוי בעונה, תוכלו להנות מלינה וארוחת בוקר מלאה. רצוי להזמין מקום מראש. ב"חג של החגים", אותו מציינת חיפה בחג החנוכה, אי אפשר היה להשיג אפילו חדר אחד.
היום, ערב יום חמישי הודיעה חברת המועצה הלן גלבר על מועמדותה לראשות העיר אשדוד. לדברי גלבר, היא מחזיקה בתכנית לקידום העיר. "נעלה את אשדוד כיתה בחינוך" היא מצהירה, לצד הבטחות נוספות על השארת הצעירים בעיר באמצעות, בן היתר, קידום דיור בר השגה וקידום מקומות תעסוקה בעיר.
גלבר מעלה נושאים נוספים כמו הפקקים בעיר, אלימות, שחיתות. איך תעשה זאת?
"בשבועות הקרובים אפרוס בפניכם את כל תפיסת עולמי לגבי ניהול העיר ואשמח לקבל את הפידבק שלכם ולשמוע על הציפיות שלכם ממני. מאחלת לכולם חג פסח שמח".
גם אנחנו מחכים לשמוע
הלכתם לסופר והרגשתם שהבטן מאותתת לכם מול המדפים המכוסים של החמץ? בואו אספר לכם על רעב אחר ועל טעם מיוחד של פסח.
חג הפסח לא מתאפיין רק באכילת מצה ואי אכילת לחם. בחג הפסח ישנן חומרות והנהגות שנשתמרו ונתווספו במהלך הדורות ומורות לנו להתרחק לא רק מן החמץ עצמו אלא אף מן הדומה לו.
גם בתוך החברה החרדית, שנראית מבחוץ כמקשה אחת, ישנן הנהגות שונות לגבי המזון שאותו (לא) אוכלים בפסח.

רוטנר
המפורסמות בהן הן כמובן הקטניות ו”השרויה”, אך ידעתם שאצלנו בבית מקפידים שלא לאכול ירקות ופירות שלא ניתן לקלף כדי להימנע מחשש חמץ באחסנתם? כן. ככה, בדיוק כמו שזה נשמע.
וכמו כן, ישנם ירקות ספציפיים, שאף על פי שניתן לקלפם, לא אוכלים אותם בפסח, לדוגמה מלפפון. בעיירה מרוחקת במזרח אירופה גילו יום אחד שהמלפפונים באזור הושקו בבירה, שהיא כמובן חמץ גמור, ומאז אנחנו נמנעים מלאכול מלפפונים על אף שבוודאות אין חשש שהושקו בבירה.
ישנם ירקות ששמם מזכיר חמץ, כמו למשל הגזר ששמו ביידיש הוא "מאייער", כלומר מתרבה, ובגלל תכונתו התופחת של השאור נמנעים מלאכול גזר. בקהילות אחרות נמנעים מלאכול חומוס כי שמו מזכיר “חמץ”.
ישנם סיפורים נוספים בקהילות מסוימות שהוציאו מחוץ לתחום הפסחי עוד כמה מאכלים כמו דגים, שום ותפוח עץ מבושל.
מקובלות חברתית שרווחת בעיקר אצל חרדים חסידים (כמוני), אך לא רק, היא שלא לאכול מחוץ לבית בכלל מתוך העיקרון ”מ’מישט זיך נישט” (לא “מתערבבים”).
החומרות הן רבות כל כך עד שקל יותר למנות מה כן ניתן לאכול מאשר מה מקפידים שלא. וכך הפך חג הפסח לשבוע בעל ניחוח וטעם אחרים. ימי חול המועד עוברים עלינו קצת כמו תכנית בישול במשימה עם מרכיבים מוגבלים, ואני חייבת לציין שאילו היו השופטים טועמים את המאכלים היצירתיים שאנחנו מצליחים להכין, היינו בוודאות עוברים לשלב הבא.
ישנה נטייה להתלונן על הרעב בפסח, נטייה שנמשכת אף שכיום מדפי הסופרים מלאים כל טוב במוצרים כשרים לפסח בכשרות מהודרת, ולא רק בעוגיות קוקוס תפלות ויבשות.
מבחינה הלכתית, למי שמקפיד על מזון כשר לפסח כמובן שאין שום בעיה לצרוך את המוצרים האלה, אך אצל אלו המוסיפים לאחוז במסורת החומרות כבר מזמן עבר חג הפסח מהיותו סתם חג מאותגר קולינרית לחג היטהרות גופנית. מעבר להקפדה על מה שנכנס לפה, ישנה הקפדה גם על הדברים היוצאים ממנו, ונזהרים מלהזכיר שמות של חמץ.
בשבוע שעבר החרימו נציגי הוועדים בנמל אשדוד את אירוע הרמת הכוסית לכבוד חג הפסח. זאת, על רקע משבר האמון ששורר בינם לבין ההנהלה.
בשבועות האחרונים יחסי העבודה בנמל אשדוד הגיעו לשפל חדש, במסגרתם פרצו שיבושים קשים ועיצומים בלתי רשמיים שגררו סדרה של פניות לערכאות משפטיות מצד הנהלת החברה. חילופי האשמות כללו גם מכתבים חריפים ששגרו הוועדים לשר התחבורה וללקוחות הנמל. כל צד ניסה להטיל את האחריות על הצד הנגדי.

חבר דירקטוריון, אלבז
בניסיון ליישר את ההדרים יזם נציג העובדים בדירקטוריון, יוסי אלבז, בעצמו עובד במחלקת ציוד מכאני, את הזמנתם של ראשי תשעת הוועדים הקיימים בנמל, לישיבת הדירקטוריון ביום שלישי השבוע.
בתחילה היו כאלה שהרימו גבה ולא התלהבו מהרעיון בלשון המעטה. אך בסופו של דבר היוזמה אושרה בידי יושבת הראש, אורנה הוזמן בכור.
האווירה הטעונה התפוגגה במהירות כשהיו”רית הבהירה למזכירי הוועדים: “אני רואה בכם שותפים לדרך ולהצלחת החברה, אשמח שנצעד יחד יד ביד”.
בסופו של דבר חברי הדירקטוריון, אנשי הוועדים ונציגי ההנהלה הראשות המנכ”ל יצחק בלומנטל, הרימו יחד כוסית ובירכו “לחיים”.
היום (חמישי) קיימה מ.ס אשדוד את הרמת הכוסית המסורתית במעמד ראש העיר יחיאל לסרי, ממלא מקומו גבי כנפו, ספונסרים ונכבדים נוספים במסעדת אטמוספירה באשדוד. אורח מיוחד היה ג'קי בן זקן שיצא לחופשה אחרונה מכלא חרמון, ממנו הוא עתיד להתשחרר ביום ראשון הקרוב בתום מאסרו, לאחר ניכוי שליש.
אלון חסן לאחר המשפט :"מהיום הראשון אמרתי שאני חף מפשע, צעקתי את זה. מה שלי חשוב וזה מסר לעם ישראל – מי שזכאי, מי שחף פשע שילחם על זה. ארבע שנים לשבת ולא לעבוד, זה קשה. אם אין לך משפחה שתמוכת בך- זה בלתי אפשרי. לאורך כל הדרך, היה לי ברור,שאני לא אוותר. יכול להיות שאני מזן אחר, דפוק בראש, אבל אני לא מוכן להודות בפשעים שלא ביצעתי". מה עוד אמר חסן? צפו
בית המשפט המחוזי בבאר שבע זיכה את שוקי סגיס, לשעבר מנכ"ל נמל אשדוד מכל האישומים. סגיס אמנם לא הואשם בעבירות שוחד אך יוחסו לו עבירות מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור ובתאגיד, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.
"עוול נוראי, ארבע שנים קשות, אתה לא בן אדם, נהרסה לי הקריירה. אבל כשאתה צודק – תילחם!", אמר סגיס.

עכשיו אפשר לחייך. סגיס עם בנו וכלתו לאחר הודעת הזיכוי. צילום: דור גפני
הנה דבריו של סגיס הנרגש ביציאה מהאולם, כשלצדו סנגורו עו"ד לוליק אסל, ולאחר מכן כמה מלים מבנו, גיא:

הישג משפטי יוצא דופן. עו"ד לוליק אסל
צפו בדבריו של סגיס בחלק האחרון של הסרטון:
בית המשפט המחוזי בבאר שבע החליט היום לזכות את יו״ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, אלון חסן, מכל העבירות שהואשם בהן כולל לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים. בנוסף זיכה בית המשפט גם את מנכ״ל נמל אשדוד לשעבר שוקי סגיס. הנה דבריו הנרגשים של סגיס ביציאה מהאולם ואחריו גם כמה מלים מבנו, גיא:
השופט יואל עדן קבע: פעילותו של חסן בנמל לא היתה תוך ניגוד עניינים או מרמה. כמו כן עדן הדגיש גם כי הפרשנות המשפטית של התביעה הרחיקה לכת עד כדי פרשנות יתר. בכל הנוגע לחברת הופס בבעלותו של חסן קבע השופט כי לא הוכחה כל מרמה. לא הוכח ניגוד עניינם וכי המעשים לא עולים לכדי מרמה והפרת אמונים. בכל הנוגע להתנהלות חברת דנה לוגיסטיקה, בבעלות מקורביו של חסן פסק השופט כי אין ראיה לכך שחסן ביצע פעולה באופן ישיר או עקיף לעידוד התקשרויות עם החברה.
בתגובה ראשונה לאחר שזוכה אמר אלון חסן: "אני רוצה ללכת הביתה לנוח אחרי הרבה שנים שאני נאבק על החפות שלי. נאבקתי עד הסוף ואני שמח שביהמ"ש זיכה אותי מכל אשמה. חיכיתי המון שנים. האמנתי בחפות שלי. אני מודה לקדוש ברוך הוא שנתן לי את הכוח. שמעתם את הדברים. בית המשפט אמר בצורה הכי ברורה שעשיתי את העבודה שלי . נלך הביתה ננוח ונקרא את הכרעת הדין". שוקי סגיס אמר: "סוף סוף יצאה האמת".
וראש העיר, ד"ר לסרי מיהר לברך: