* עדכון- בעקבות הידיעה שלנו, צחר תיקן את הפוסט על מנת שלא יתפרש בטעות כי הוא סבור ששלטונו הנוכחי של ראש העיר עשוי להימשך *
עופר צחר, ממובילי מחאת השבת ומאבק תושבי ט"ו נגד הבניה, ואשר הצטרף לרשימה של גלבר ונמצא במקום ה-4, הזמין את תושבי העיר דרך דף הפייסבוק שלו, לחתום על התנגדות להקמת בניין ברובע ט"ו, במקום שהיום נחשב שטח ציבורי המיועד לפארק. זאת, במסגרת התכנית שבעירייה מכנים "מתחם הצעירים ברובע ט"ו" – תכנית שנויה במחלוקת שבתחילה הכילה כ-750 יחידות דיור ולפני החגים נסוג ממנה ראש העירייה לסרי, כשהודיע ייבנו במסגרתה לא יותר מ-200 יחידות.
בינתיים קבוע דיון בתכנית המקורית לחודש הבא בוועדה המחוזית, אולם העירייה טרם הגישה התנגדות ובקשה לצמצום כמות יחידות הדיור.
הדבר המעניין יותר הוא שבפוסט עצמו נכנסה הקריאה לראש העיר הנוכחי ד"ר יחיאל לסרי, ולעו"ד גבי כנפו, ממלא מקום ראש העיר, עם המשפט: "אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק ושיום אחרי הבחירות לא תספרו אותנו יותר", משפט שלמעשה מביע השלמה עם ניצחונו של לסרי.
הקריאה המלאה בפייסבוק: "תקשיב טוב, מר לסרי. תקשיב טוב, מר כנפו: אתם לא תצליחו להרדים אותנו יותר. עלינו אי אפשר לעבוד יותר. אנחנו לא סומכים עליכם יותר.
אנחנו לא מסכימים לשום "הסדר" שלא שווה את הנייר שעליו הוא נכתב. אנחנו יודעים עם מי יש לנו עסק ושיום אחרי הבחירות לא תספרו אותנו יותר.
אז למקרה שלא הבנתם, אנחנו נהיה ברורים כשמש: לא מסכימים לתוספת של 1000 יחידות. לא מסכימים לתוספת של 100 יחידות. לא מסכימים לתוספת של 10 יחידות. שטח ציבורי הוא שטח ציבורי. הוא מיועד למבני ציבור ולא בשביל מפלצות בטון.
תושבים יקרים ! לפניכם ההתנגדות לתוכנית לבניית המגדלים ברובע שקוראת לביטולה המלא והמוחלט = אפס יחידות דיור ושמירה על שטח הפארק.
תושבי הרובעים הדרומיים ותושבי העיר כולה מוזמנים להגיע ולחתום על ההתנגדות, היום 30.9 בשעה 16:00 בכניסה לבית הספר רבין, נא להגיע עם ת.ז.
בואו לתת כתף!!! רק ביחד ננצח! חג שמח עופר"
אמנם עד הבחירות העירוניות ב-30.10 יש עוד חודש מהיום, אבל נראה שהמציאות יום אחרי הבחירות ברורה, לפחות למועמד מטעם גלבר.
הרב הראשי של אשדוד וקריית מלאכי חיים פינטו התפלל יחד עם חסידיו בסוכתו בקריית מלאכי. ההקפות וחביטת הערבות התקיימו במתחם קברי הצדיקים בבית העלמין שבעיר. בסיןם נערכה סעודה שבמהלכה חילק הרב יין וערק לתושבים ובירך אותם ב"פתקא טבא".
״הלביאות״ יוצאות הבוקר, יום ראשון, למסע כלי רכב ברחבי העיר, עם המסר ״די לאלימות״ לאור מקרי האלימות האחרונים בהם נפגעו רכבי הלביאות אשר הוצבו לצורך הקמפיין.
באשר להשחתת כלי הרכב המושכרים לצורך הקמפיין רגע לאחר צאת כיפור, 2 ניזוקו לחלוטין והוגדרו טוטאלוס ומשני רכבים נוספים נתלשו שלטים, כאשר אחד מהם נפרץ והתכולה בו הושלכה החוצה- מסמכים, אפוד זוהר, ותכולה נוספת. מהמשטרה טרם נמסר זיהוי לגבי המשחיתים.
השחתת רכבי קמפיין הלביאות, צילום: שרון מרק
ההכנות למסע בכלי הרכב יתקיימו בחניון חוף הים ט״ו החל מ-08:30. בשעה 09:00 יציאה משוערת לכיוון צפון ולרובעי העיר השונים בהם תעצור השיירה ותתקיים הסברה לתושבים.
בצל פרשת תאונת הדרכים בה היה מעורב שחקן הקבוצה, יצחק אספה, מ.ס אשדוד מארחת את האחרונה בטבלה מכבי נתניה. בטרם נשרקה שריקת הפתיחה בקבוצה ערכו טקס לזכרו של ארי נשר ז"ל, שבמותו הציל 5 אנשים, כאשר השחקנים עלו עם סרט שחור בשביל להוקיר את זכרו. בקבוצה נאלצו להסתדר ללא השוער יואב ג'רפי שנעדר עקב מחלה ואת מקומו תפס רועי משפתי.
בדקה ה-11 גיא מלמד הגיע להזדמנו. ראשונה כאשר מחמישה מטרים נגח בעוצמה לקרקע ורועי משפתי הציל. בדקה ה-23 טים הויבך עלה לכדור קרן והכדור שלו כמעט ונכנס. בדקה ה-25 דן ביטון הגיב בבעיטה עוצמתית מ-18 מטרים אך הכדור גילח את המשקוף.
טום בן זקן. צילום: אורי קריספין
בדקה ה-33 רומן הבראן הוכשל ברחבה, השופט לא שרק אך הקוון סימן לו שמהנקודה בה עמד הוא ראה פנדל. טום בן זקן לקח את הבעיטה ושלח אותה פנימה ומיד רץ לחבק את מילבסקי, לקול תשואות אביו ביציע. שער ראשון בקריירה של בן זקן ג'וניור. 1:0 לאשדוד. בדקה ה-45 מכבי נתניה מצליחה להשוות. לאחר לחץ כביר. גבי קניקובסקי שלח רגל וניסה לבעוט אך הבעיטה החלשה שלו הגיע לרגליו של גיא מלמד שהכניע את משפתי. 1:1 תוצאת המחצית.
רגע לפני סוף השבוע ובתוך חול המועד סוכות, התקיים ביום חמישי האחרון מבצע אכיפה לנהיגה אסורה בשמורת הטבע חולות ואנחנו הצטרפנו כדי להבין מה קורה בשטח.
למי שלא מכיר, שמורת טבע חולות ניצנים משתרעת על פני כ-20,000 דונם במישור החוף הדרומי, בין אשדוד ואשקלון. בתחום השמורה עובר נחל אבטח ונחל אכזב הנשפך לים בחוף ניצנים.
סימון השמורה בקו הירוק, ושביל ההליכה בקו השחור המסומן, צילום: שני מלכה
המבצע עצמו, המבצע אכיפה של נהיגה אסורה בחוף הים ובדיונות החול בשמורת הטבע ניצנים, מתקיים בממוצע אחת לחודש ומטרתו לאכוף טרקטורונים, ג'יפים, אופנועים, רייזרים וכל הבא ליד הנוסעים בשמורה בניגוד לחוק שמורות טבע וגנים לאומיים. המבצע נעשה בשיתוף רשות הטבע והגנים ומשטרת ישראל, כאשר מדובר בחוק משנת 1979 בו קיים איסור הכנסת רכב המופיע בסעיף מספר 5 בתקנות שמורות הטבע: "לא יכניס אדם לתחום השמורה רכב, כמשמעותו בפקודת התעבורה, ולא יחנה אדם רכב, אלא בדרכים ובמגרשי החניה שסומנו לשם כך על ידי הרשות".
ברק שחם, מנהל מרחב שפלה וחוף, נמצא בשטח בעת האכיפה, ומציג לנו את התמונה המלאה.
ברק שחם, מנהל מרחב שפלה וחוף, צילום: שני מלכה
מה קורה במבצע?
"קודם כל צריך לתפוס מישהו. מה שקורה רב הפעמים, הוא שמי שנוסע בשטח בורח מאתנו ומהמשטרה- אלו אנשים שיודעים שהם נוסעים בניגוד לחוק, ויותר גרוע, מסכנים אנשים בנסיעה על החוף".
שחם מפרט "לאורך חופי ישראל נותרו עדיין כמה שטחים פתוחים ושמורות טבע ערכיות. מלבד צמחיית בר עשירה, בשטחים הללו חיים צבאים, חתולי ביצות, שועלים, צבי ים, עופות מים, עופות דורסים, מכרסמים ועוד. תנועת רכבים על החוף ועל הדיונות רומסת מחילות של בעלי חיים, מהדקת וחורצת את פני השטח ופוגעת בצומח".
"מעבר לכך", שחם מסביר "היא מסכנת את חייהם של השוהים על החוף ומהווה מטרד לנופשים ולמטיילים. "חופי הים, שמורות הטבע והגנים הלאומיים הם החצר האחורית של כולנו, אך יש נהגים שעבורם השטח הוא פארק לפעילות אקסטרים ולרכיבה פרועה – אלו צריכים להבין שהפקחים והשוטרים נמצאים שם בכדי לאכוף את החוק".
עוד ממשיך כי "חל איסור לנהוג במרחק של 100 מטר מקו המים, ובמקביל אנחנו מקיימים פעילות הסברתית ענפה על מנת לצמצם את הפגיעה בטבע ובחיי האדם".
חוף ניצנים, צילום: שני מלכה
יש התקדמות באכיפה?
"היום, אחרי שנה של אכיפה, לפני שהם נכנסים לשמורה, הם מנסים לטשטש את לוחית הזיהוי כי שלא יהיה ניתן לזהות אותם, או שמכסים את הלוחית עם בד או כל דרך אחרת. אם תופסים אותם מדובר בקנס".
רגע לפני הקנס, איך אתם תופסים אותם?
שחם מספר, "אנחנו מסבירים להם מאיפה לצאת ושלא יחזרו אף פעם עם הרכב. פיזרנו שלטים מסביב לשמורה שמבהירים כי 'הכניסה ברכב אסורה!'. כבר השחיתו לנו שלט אחד לפני כמה ימים, ומשחיתים גם שערים. אנחנו מצלמים ויצא לנו לחקור בסביבות 500 אנשים בשנה האחרונה, וזה בלי לפתוח את לחצי הפיתוח שתמיד מנסים לנגוס בשטחים הטבעיים".
יוצאים למבצע אכיפה בשמורה, צילום: שני מלכה
תסביר.
"בונים מסביב לשמורה שכונות חדשות באשקלון ושכונות חדשות באשדוד וזה גורם ללחץ על השמורה, לעוד כלי רכב, לרעש, זיהום, תאורה, פסולת ועוד".
יש רצון מצד אשדוד או אשקלון להרחיב את הבנייה גם בשמורה?
"מצד אשקלון כרגע לא, אשדוד רוצים לבנות על החלק שכרגע אינו שמורה ואנו רוצים לקדם כשמורה- זו אזור הדיונה הגדולה. אבל הבנייה רק בתהליכי תכנון והרשות מציגה את עמדתה".
נחזור למבצע, מה הקנס הכספי לנסיעה בשמורה?
"הקנס הוא 365 שקלים" מסביר סיון מרדוק, פקח חולות יבנה, שנמצא בשטח.
סיון מרדוק, פקח חולות יבנה, העביר הדרכה לצוות האכיפה שהגיע, שכלל שוטרים, מתנדבים עם סוסים משלהם ובשלט רחוק יש גם טייס המתנדב ברשות הטבע והגנים מזה 15 שנה. בהדרכה עצמה, מרדוק הסביר לצוות כי גם ברגע שקולטים אדם העובר על החוק, שיודיעו בקשר, אבל הבהיר לא לבצע מרדף בדיונות, ולזכור שיש זיהוי מלמעלה והמטרה הסופית שהיא שמירה על המרחב עצמו.
שילוט כללי השמורה, צילום: שני מלכה
שילוט בעלי החיים בשמורה, צילום: שני מלכה
יש לכם יכולת זיהוי מלמעלה?
"יש מסוק משטרתי שמכווין אותנו כשהוא מזהה רכב שנוסע בשמורה ונותן לנו סימני זיהוי, המסוק יכול להגיע ממש מעליו, אז אנחנו מצליחים לזהות אותם" מסביר מרדוק.
אשדוד מכיוון החולות, צילום: שני מלכה
נחל אכזב בשמורת חולות, צילום: שני מלכה
השחתת שלט של הרשות נחשבת עבירה פלילית?
מרדוק מבהיר, "אמנם המדינה היא זו שנותנת את הקנס, וזו עבירה שבין אדם למדינה, אבל פגיעה בשלט נחשבת עבירת רכוש, ונסיעה ברכב היא עבירה מסוג אחר, אבל כל העבירות הן ללא רישום פלילי במשטרה ופתיחת תיק. משלמים את הקנס, כמו עבירת תנועה, וזו הודאה בעבירה. אם הנוסע או המשחית רוצים, הם יכולים לעלות להישפט", ומציג לי טופס תשלום קנס לחוק הדין הפלילי.
טופס הודעת תשלום קנס לפי סעיף 228 לחוק הדין הפלילי
מיקומה של רומניה במרחק טיסה קצר של שעתיים וחצי, היותה זולה יחסית לאירופה, נופיה המרהיבים ועושרה ההיסטורי — כל אלה הפכו אותה בשנים האחרונות ליעד תיירות פופולרי שישראלים נוהרים אליו. בירת המדינה בוקרשט הייתה לפי אחד מאתרי הנסיעות בישראל ליעד הכי פופלרי של המטייל הישראלי בקיץ האחרון.
לאחרונה טיילתי ברומניה שבוע ימים במסגרת סיור עיתונאים במסלול פופולרי, ולצערי היא לא הצטיינה בהכנסת אורחים. חזרתי עם התובנה שכדי ליהנות מהמדינה שיש לה הרבה מה להציע צריך לקחת בחשבון שהרומנים, בעיקר באתרים בבעלות הממשלה והרשויות המקומיות, עדיין לא הפנימו את הסברת הפנים לתייר ואת תודעת השירות ללקוח. זאת אף על פי שהם משוועים לתיירות שהיא אחד הענפים המכניסים ביותר שלהם ולמרות העובדה שהמשטר הקומוניסטי שנמשך בה 45 שנים בא שם לקצו לפני 29 שנים, עם הדחתו והוצאתו להורג של הנשיא ניקולאה צ’אוצ’סקו.
נוסעים בעגלת עץ רתומה לסוסים. צילם: יוסי רוזנמן
מסע בזמן
החודשים ספטמבר ואוקטובר נחשבים אידיאליים לטיול ברומניה, אם כי מזג האוויר יכול להיות הפכפך ולעיתים גם יכול לרדת גשם. רומניה מגוונת. יש בה נופים מרהיבים, יערות עבותים, כפרים ציוריים, עיירות עתיקות, אגמים, נהרות ונחלים, מפלים וקניונים עמוקים שבהם מעבר ההרים דמבוביצ’וארה, שקירות מצוקים בגובה של כ—90 מטרים מתווים את מסלול הנחל הזורם בתחתיתו. הכביש הנמשך לאורך הנחל מהווה מסלול רגלי מהנה בנוף פראי ובאוויר הצח.
איכר רומני קוצר עם חרמש. צילום: יוסי רוזנמן
סיור באזורים הכפריים הוא במידה מסוימת מסע בזמן. פה ושם נראים איכרים שקוצרים ידנית במגל ובחרמש וכפריים שמתנהלים בעגלות עץ רתומות לסוסים, כאלה שמזכירות את העגלות שהשתמשו בהן בישראל בשנות ה—50. בעגלה כזו נסענו לאחר ביקור בכפר מואצ’י, שרבים מבתיו הלבנים שממוקמים משני צדי הכביש החוצה אותו משמשים כיום בתי הארחה.
אחת משמורות הטבע היפות היא זו שבלבה שוכן האגם “סנטה אנה” (אנה הקדושה, ר”י), בגובה של כ-950 מטר מעל פני הים, בלועו של הר געש כבוי. ההסבר לשם האגם נעוץ באגדה שמספרת כי צעירה בשם אנה שגרה ליד האגם הוכרחה בידי הוריה להינשא לצעיר שאותו לא אהבה תמורת מוהר גדול להוריה. אלא שבליל כלולותיה,היא קפצה לאגם, וגופתה לא נמצאה מעולם.
מסביב לאגם יש עצי מחט תמירים, וביניהם פטריות רעילות ענקיות שצבע כיפותיהן האדום מנוקד בלבן, שולחנות פיקניק, והדרך המקיפה אותו משמשת מסלול הליכה. מי שמתמזל מזלם עשויים לראות דובים שחיים בשמורה. לצערי, לי זה לא קרה.
הבסיס שלנו היה מלון בעיירת הנופש ההררית סינאייה, שנמצאת 125 ק”מ צפונית לעיר הבירה בוקרשט, שממנו יצאנו בכל בוקר ליעד אחר. העיירה נקראת על שם מנזר סינאייה שבנה במקום במאה ה-17 כומר, אחיו של השליט המקומי דאז, ששב מביקור במנזר סנטה קתרינה בחצי האי סיני – סמוך למקום שנחשב על פי האמונה הנוצרית להר סיני.
במאה ה-19 שימשה העיירה מפלט הקיץ של בית המלוכה והאריסטוקרטיה הרומנית. כיום משמשים רבים מבתי הקיץ שלהם לבתי מלון ופנסיונים, ורחובה הראשי של העיירה מלא בבתי קפה ומסעדות. האתר המזוהה ביותר עם העיירה הוא טירת פלש שאינה אלא ארמון ששימש למגורי הקיץ של משפחת המלוכה הרומנית. המראה הוא של טירה מהאגדות, עמוסה בצריחים ומגדלים, מוקפת בגנים מטופחים, ובהם פסלים ומזרקות, והיא נחשבת לאחד הארמונות היפים ביותר ברומניה. כיום משמש המקום מוזיאון, ויש בו ציורים, פסלים, כלי חרסינה וזהב, כלי נשק קדומים, שטיחים ורהיטים.
שיפוד רומני וערפדים
רומניה משופעת בטירות, והמפורסמת שבהן היא זו שבכפר ברן ומיוחסת לרוזן האכזר ולד, שכונה "צאפש" שפירושו המשפד (שלט במאה ה-15 בנסיכות ולאכיה בדרום רומניה ונהג לשפד את אויביו, ר”י), זאת אף שכנראה רק פשט עליה במהלך מתקפה על סוחרי בראשוב הסמוכה.
-טירת פלש צילם: יוסי רוזנמן
הטירה הלבנה רבת המגדלים העגולים והמחודדים, שכיום מוצגים בה סיפורי החיים של בני שושלת המלוכה של רומניה, נבנתה על צוק צר וסלעי כמבצר צבאי כדי להגן על המעבר בין ההרים. אפילו הקישוטים שנוספו במאה ה-20, כשהטירה הפכה לטירת מגורים מלכותית, לא מצליחים להסתיר את עברה הצבאי שמתבטא במבוך מסדרונות, מעבר סודי, חרכי ירי ומגדלי תצפית.
דמותו של ולד המשפד הציתה את דמיונו של הסופר האירי בראם סטוקר שביקר בטירה בסוף המאה ה-19 והייתה השראה לרומן אימה שכתב, ובו ערפד בעל תשוקה לדם שאינה יודעת שובע חולק את תשוקתו עם רוזן בשם דרקולה, שהוא דמותו הבדויה של המשפד.
נוף בדרך מבוקרסט לסינאיה. צילום: רבקה יניב
את השם "דרקולה" שאל סטוקר מאגדות עם רומניות על מסדר האבירים הרומני “הדרקון” שחבריו קיבלו את התואר “דרקול”. דמותו של הרוזן דרקולה מתקשרת גם לעיר סיגישוארה, שבה ניצב הבית שבו נולד ולד המשפד. העיר, שנבנתה בימי הביניים ונשמרה היטב על חומותיה, הוכרזה על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולמית. נקודת ציון מרכזית בעיר היא מגדל השעון שנבנה על גבעת המצודה במאה ה-16, גובהו 64 מטרים ויש ממנו תצפית על כל העיר.
-טירת פלש צילם: יוסי רוזנמן
בעיר בראשוב נחלנו אכזבה תיירותית שיש להניח שאירעה משום שהנסיעה ברכבל שולמה יום קודם לכן. למרות גשם הזלעפות שירד וערפל כבד ששרר, הבטיחה לנו הממונה על הרכבל שלמעלה אין ערפל והנוף מרהיב. מובן שהתבדנו והרגשנו מרומים כי הערפל שם היה סמיך וכבד בהרבה מזה שלמטה ומובן שלא ראינו כלום.
לעומת זאת, הביקור בבית הכנסת המרשים שנבנה לפני יותר מ—100 שנים היה מרגש. בשנים האחרונות הוא עבר שיפוץ וכיום הוא מתוחזק בידי עובדת רומניה ומשמש מוזיאון, משום שאין שם יהודים.
פסטיבל אושפיזין מוזיקלי 2018 באשדוד שאירח לראשונה את פסטיבל פרנקופולי הצרפתי ננעל אמש עם ארבעה מופעים בשלושה מוקדים שונים. משירי ארץ ישראל הישנה והטובה בכיכובה של שלומית אהרון ואנסמבל גלעד אפרת, אל סיפורו האישי והמרגש של דודו פישר, דרך זמירות יידיש ושירים עבריים ועד לחגיגת ריקודים עם הרכב מג'יק סיסטם ועמיר חדד באמפי.
בפסטיבל השנה התקיימו הופעות של ג'יין בירקין, יוצאי כוורת, גזוז ודודה (גידי גוב, דני סנדרסון, מזי כהן, אפרים שמיר ואלון אולארצ'יק) ועוד רבים וטובים. צפו בסרטון הסיכום של שלושת ימי הפסטיבל שצילם וערך מייק אדרי:
במשך שלושת ימי הפסטיבל, מידי ערב קיבלו את פני הקהל תלמידי קונסרבטוריון אקדמא בהרכבים שונים בלובי בית יד לבנים וברחבת המשכן ועוררו פליאה ותשואות רמות בקהל לאור העובדה שרובם מאוד צעירים ועם זאת מאוד מוכשרים בנגינתם ושירתם. ביומו השלישי של הפסטיבל הייתה זו הכנרית הצעירה ירוסלבה קלביר שניגנה סולו והרכב ביג בנד שכבש את הקהל במוזיקה מלאת גרוב וקצב.
הכנרית ירוסלבה בפסטיבל אושפיזין מוזיקלי. צילום: חנבו תקשורת
קטע מהמופע של דני, גידי וחברים (צילם וערך: מייק אדרי):
ג'יין בירקין והסימפונית אשדוד בניצוחו של גיל שוחט. צילום: פוטו דויד אסייג, סמדר מלכה וחן בוקר
ובחזרה לאירועי אתמול. הזמרת שלומית אהרון אמנם היא לא אותה ה- שלומית שבונה סוכה משיר החג המוכר "שלומית בונה סוכה" אך ללא ספק קיימה את מצוות האושפיזין ואירחה על הבמה את אנסמבל גלעד אפרת המורחב מלאי הכישרון על במת בית יד לבנים באשדוד במופע שלקח את הקהל למסע 70 שנה אחורה בזמן לפני שהוקמה המדינה ועד ימינו אנו.
אהרון נולדה וגדלה בתל אביב כך שהשדות והמרחבים שלה היו פרברי תל אביב שם היו חוויות ה"טבע" שלה ואף על פי כן, בקול שירתה היא הצליחה לתת לקהל תחושת ערגה וחיבור, דרך הגשת מילות השירים אל ימי החלוצים שהשתוקקו להגיע לארץ ישראל, באי העליות השונות ולאורך כל התקופות שזרה שירים במופע שגרם לקהל להתרפק מאהבה לארץ שלנו שעדיין לא התגבשה סופית.
האנסמבל המורחב של גלעד אפרת שהוא גם המעבד והמפיק המוזיקלי של הערב הזה, הלביש את השירים המוכרים והאהובים בצבעים אחרים ומיוחדים יחד על הבמה עם הפסנתרן דרור אלכסנדר שמלווה את שלומית לאורך שנים ארוכות בכל ההפקות.
במשכן לאמנויות הבמה פתח את הערב דוד קריבושי כשהוא מנגן על פסנתר כנף שחור. דודו פישר הצטרף אליו לבמה ונדמה היה שנגינתו של קריבושי יחד עם קולו של פישר יכולים ללא ספק להחזיק יחד ערב שלם, אלא שאז הזמין פישר את סימפונט רעננה לבמה ומשם הערב רק הלך והתעצם.
פישר שיתף את הקהל בין השירים בסיפור חייו, החל מהתאהבות אל מול הכרמל ו'שיר השירים' עד לקלאסיקות מובחרות מברודווי, שירי אהבה מרגשים, להיטים מכל הזמנים וסיפורים מרתקים מעוררי בכי וצחוק.
"לאחרונה רק מדברים ומבקשים שרוצים את צבי בעיר. הלן היא המפקדת, ואם קומנדו מבקש, אני נענה". כך הסביר ראש העירייה לשעבר צבי צילקר את קידומו למקום השני ברשימת "קומנדו אשדוד" בראשותה של המועמדת לראשות העירייה הלן גלבר.
עד אמש היה ידוע שצילקר מוצב כמספר 3 ברשימה והאיוש של המקום השני היה לוט בערפל. אולם עם הגשת הרשימה לוועדת הבחירות – אגב, גלבר הייתה בין אחרוני המגישים כמעט בדקה ה-90 – התברר שצילקר עלה למעלה. יתכן שהדבר נובע מכך שיניב אלטיט, 35, יו"ר אגודת הסטודנטים במרכז האקדמי םרס, שהיה מיועד כנראה להיות מספר 2, החליט ברגע האחרון לפרוש מהרשימה.
לפי תשובתו לכתב "כאן דרום" קשה להבין אם כך מדוע, אם כולם "מבקשים את צבי", הוא לא מתמודד הפעם שוב, על ראשות העירייה. מה שכן, לפי דבריו, לא הוא היה זה שביקש להיות מספר 2, אלא שגלבר ביקשה והוא נאות לקבל זאת.
לאחר צילקר כך נראית יתר צמרת הרשימה: עמיחי אביטן, עופר צחר (ממובילי מאבק תושבי רובע ט"ו ומחאת השבת שהסתמן קודם לכן בתור מי שישובץ בשלישיה הפותחת), נדיה אהרוני, לימור גינזבורסקי (פעילת ציבור, יו"ר ועד ההורים בביה"ס "רעים" וגם רעייתו של דובר המטה, סער גינזבורסקי), אלפר רוסנו וסתיו כהן. מדובר בשמות שרובם אינם מוכרים לציבור הרחב.
ארי נשר, שנהרג בגיל 17 בתאונת הפגע וברח בתל אביב שבה היה לפי החשד מעורב שחקן מ.ס אשדוד, יצחק אספה, הוא בנו של הבמאי אבי נשר ולמד במגמת קולנוע בבית הספר לאמנויות תלמה ילין.
חברתו לכיתה, הזמרת הצעירה ליהי מיירה טולדנו מגן יבנה, בתו של אבי טולדנו, שיתפה כי ההיכרות שלהם החלה בכיתה י'4 והמשיכה לכיתה י"א4 בתלמה ילין, והביעה במילים שלה באינסטגרם את הכאב, לאחר שנקבע מותו בבית החולים איכילוב:
"בהתחלה בכלל לא רציתי להעלות פוסט. הרגשתי שזה כאב שלא בא לי לשתף עם כל העולם. שזו אבדה גדולה מידיי. אבל אני רוצה שאנשים ידעו מה הם הפסידו כשלא הכירו את ארי. ארי שלנו. ארי. ארי נשר. הילד הכי יפה בעולם. הילד הכי מוכשר בעולם. הילד שכל מקום שהוא נכנס אליו מתמלא באור ושמחה אינסופית. ארי אין מילים שאוכל לכתוב על המקלדת ויצליחו לתאר את הכאב שיש לי בלב. הכאב, הכעס, העצב והגעגוע – שום דבר בעולם לא יצליח לתאר את התחושות שלי, את הדמעות שלא מפסיקות לזלוג להן מהרגע שהיית מחובר למכונות.
"אני מצטערת, אני מצטערת על זה שלא הכרנו עוד יותר. ואני מודה לאלוקים, ואני מודה לעצמי- על הזכות הזו שהייתה לי לעבור שנה שעברה לכיתה י׳4 ולהכיר מלאך עם רגליים. אישיות בלתי נתפסת, אדם כל כך יפה שכל היופי הזה לא מתאר רבע מהיופי הפנימי שלו. בהתחלה כעסתי. כעסתי שאלוקים לקח אותך מאיתנו, כעסתי כי לא מגיע לך. כי אתה היית כל כך טוב… כל כך טוב. אבל אחר כך אמרתי לעצמי שאלוקים לוקח רק את הטובים. אז הנה – הוא לקח את ארי נשר שלנו. האדם האהוב על כולם. כנראה שהיית יותר מידיי טוב בשביל העולם המסריח הזה".
פעילותו המחאתית, שלא לומר הפרובוקטיבית, ארוכת השנים של פעיל הימין רן כרמי בוזגלו (55), הבעלים של סניף “כלי זמר” באשדוד (כן, הוא בעצמו גם נגן פסנתר), שנויה במחלוקת. כמוהו, כך גם פעילותו – יש התומכים בה ויש המתנגדים לה, אך בהחלט לא ניתן להתעלם ממנה.
פסק זמן
לפני כמה חודשים, אחרי שנים של פעילות אינטנסיבית בשטח, הוא החליט להשאיר את עיקר פעילות השטח לדור הצעיר בתנועת “ציונות בנחישות”, שהוא נמנה עם מקימיה, ולהתרכז בפעילות ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת. הודעה על כך הוא פרסם לאחר אחת מפעולות השטח שלו שהתבצעה בגבול עזה והסתיימה בחקירת משטרה. בפעולה המדוברת הוא ושני פעילים נוספים הפריחו עפיפון בוער, “כדי לצלמו לסרטון היתולי כעין פרודיה על הסרטונים המתלהמים של החמאס”.
מנגן על פסנתר
הם עשו זאת, הוא סיפר, כדי להרים את מורל החקלאים בעוטף עזה, ששדותיהם ניזוקים מטרור העפיפונים הבוערים. את “שריפת הקוצים הקטנה” שגרם העפיפון הבוער הוא תלה בתקלה בהפקה, כאשר לדבריו כמה טיפות סולר טפטפו על קוצים שהתלקחו. “השתלטנו על הבעירה בכוחות עצמנו, הזעקנו את כוחות הביטחון והכיבוי ושמרנו שהאש לא תזלוג לשדות. התנצלתי בפניהם על הטרחה. היה ברור לי שהם טרודים מספיק בהגנה על הגזרה”, הוא אומר. השלושה עוכבו לחקירת משטרה בגין חשד להפרת “צו אלוף”, האוסר על כניסה ללא היתר לשטח צבאי, ושוחררו. כרמי בוזגלו: “הגעתי למסקנה כי הגיע הזמן להרגיע עם פעילות השטח. אני מעביר את הלפיד, סליחה!!! את הדגל – לדור הצעיר בידיעה שישמור נאמנה על המדינה גם מפני ההתארגנויות הרדיקליות שחותרות תחתיה”.
בנחישות ובנחישות
כרמי בוזגלו מתגורר בנס ציונה, נשוי ואב לארבעה: בן (28), בת (24) ותאומות בנות 18. המוטו שלו הוא “ציוני בלי להתנצל” והשירות בצה”ל הוא בעיניו ערך עליון.
הוא נולד בחולון. “אבי היה מוזיקאי מחונן שהקים בעיר את ‘קונסרבטוריון כרמי’ שהוציא מתוכו יוצרים ומבצעים רבים. זו הסיבה שמגיל צעיר ספגתי מוזיקה ולמדתי לנגן. התמזל מזלי ואני עובד בתחום שאני אוהב”.
הוא היה תלמיד גרוע. הלימודים לא עניינו אותו, ואת בית הספר הוא פקד לפרקים. “המרחבים קראו לי והתעמקתי בחי ובצומח. החדר שלי היה גדוש בבעלי חיים: ציפורים, דגים, מכרסמים ואפילו נחשים. בסוף כיתה י’ המחנכת הודיעה לי שהוחלט שלא להעלות אותי כיתה. האמת היא שהתפלאתי כי דווקא בחודשים האחרונים הקפדתי לפקוד את בית הספר ואפילו עטפתי כמה מחברות”, הוא מספר.
חובב פרובוקציות: כרמי "ראש התנועה לשחרור אזריה" כשהתפרץ לבמה בערב אחדות בכיכר רבין. צילום: תומר אפלבאום
הטראומה שנותרה לו מבית הספר התבטאה בחלום שחזר על עצמו במשך שנים. בחלום המורה קראה לו ללוח, והוא קם באיטיות ושירך את רגליו בתקווה שהצלצול יגאל אותו מייסוריה של המורה. מאז שלמד לקרוא הוא הרבה בכך, בעיקר ביוגרפיות כמו אלה של ז’בוטינסקי וברל כצנלסון. תחום שריתק אותו במיוחד הוא תולדות עם ישראל, והוא מגלה בו בקיאות מרשימה.
במהלך שירותו הצבאי כקצין בגולני הוא נפצע קשה במסגרת תרגיל ברמת הגולן, כשמסוק יסעור שבו היה עם לוחמים נוספים התרסק נחצה לשניים והחל לבעור. הלוחמים, שחלקם נפצעו קשה ובהם כרמי בוזגלו, חולצו. למרות מצבו הקשה הוא חילץ קצין בשם עמיר הויזלר שנשאר לכוד בין הריסות המסוק הבוערות. על פעולה זו זכה כרמי בוזגלו בתעודת הערכה שהעניק לו אלוף פיקוד הצפון דאז אורי אור. לימים פרסם הויזלר את פרטי האירוע בפייסבוק, וזאת כתגובה לטענת פעילי שמאל קיצוני שכרמי בוזגלו גרם למניעת כניסתם לבסיסי צה”ל, שכרמי בוזגלו ניכס לעצמו סיפור גבורה בדוי.
וכך כתב הויזלר: “היה לי ברור שזמני קצוב והמסוק עומד להתפוצץ בכל רגע ואין לי כל דרך להיחלץ ממנו. בניגוד לכל היגיון ואינסטינקט הישרדותי נכנס רן לתוך המסוק הבוער בידיעה ברורה שהסיכוי שמישהו מאיתנו יצא ממנו בחיים נמוך ביותר ולמרות כל זאת הגיע עד אליי וחילץ אותי על כתפיו מתוך הלהבות. כ-10 שניות לאחר שהוציא אותי מתוך האש המסוק התפוצץ”. למרות פציעתו הקשה חזר כרמי בוזגלו לשרת בהתנדבות בקבע ובהמשך כסרן במילואים.
מחאות והסתבכויות
יש לו רקורד עשיר וממושך של מחאות. כך בין היתר הוא “פוצץ” בירושלים קונצרט של יצירות המלחין הגרמני וגנר, שהיה אהוד על הנאצים, ועצר הצגת תערוכה במכללת ספיר בשדרות, שבה נכתב בין היתר “איטבח אל יהוד”.
לפני שלוש שנים הוא, אשכנזי מבטן ולידה, התייצב במשרד הפנים באשדוד והוסיף בתעודת הזהות שלו לשם משפחתו כרמי את השם בוזגלו. את התוספת הוא שאל ממטבע הלשון “מבחן בוזגלו”, שמסתמך על מונח משפטי זהה לפיו אדם פשוט זכאי לקבל מבית המשפט אותו יחס כמו אדם מכובד או מפורסם. הוא עשה זאת כמחאה כנגד ההשתלחויות של אנשי אקדמיה ורוח ביוצאי עדות המזרח.
מנהלת משרד הפנים באשדוד מרים אלימלך, שהתרגשה מהמעשה, הזמינה אותו ללשכתה והצטלמה אתו. מיד אחר כך אמר כרמי בוזגלו — שהוא בעל חוש הומור מפותח — לכותבת שורות אלה: “עכשיו אני יכול לספר בדיחות על מרוקאים בלי שיאשימו אותי בגזענות”. מחאת בוזגלו האשכנזי זכתה לתגובות תמיכה רבות. כך למשל הודיע לו חרדי יוצא עדות המזרח שמתגורר בירושלים שבהמשך למעשהו של כרמי בוזגלו הוא, החרדי, הוסיף לשם משפחתו גם את שם המשפחה פרידמן.
בפוזה אופיינית
בשעה שתושבים רבים באשדוד התלוננו על הפקקים הבלתי נסבלים בעיר שגרמו העבודות המתבצעות במסגרת פרויקט התחבורה, הוא עשה מעשה. באוקטובר האחרון לאחר שבמשך חודשים מספר לא התבצעה כל עבודה בנתיב שחסמה העירייה בשדרות מנחם בגין, בין המנהרה לשדרות בני ברית, הוא הזיז את המחסומים.
באותו חודש הוא גם הגיע לכנס של “שוברים שתיקה” וביקש לדבר חמש דקות בפני הנוכחים. כשהמארגנים מנעו ממנו למלא את מבוקשו, הוא התחכם ודיבר אמנם למצלמה, אבל זו בנוסף אליו הנציחה גם את הנוכחים. את הסרטון, כמו את סרטוני שאר פעולותיו, העלה לפייסבוק. פעולות השטח הקימו עליו את השמאל הרדיקלי, שמגיש עליו, כך לטענתו, תלונות סרק למשטרה, מאיים עליו ומפעיל כנגדו אלימות פיזית. כל זה, הוא מצהיר בנחישות, “לא ירתיע אותי”.
בפברואר האחרון הוא הגיע לחצר בית הספר תיכונט על שם אלתרמן בתל אביב כשהוא נושא בגאון את דגל ישראל המתנופף לקול צלילי “התקווה” שבקעו מבוקסה שהציב לצידו. זאת כדי למחות כנגד הרצאות של גורמי שמאל בבית הספר. מאבטחי בית הספר, שניסו לעיני עשרות תלמידים למנוע בעדו מלהפגין ולא הצליחו תקפו אותו, כך לטענתו. רק בתיווכו של האחראי על המאבטחים הוא הסכים לעזוב, לא לפני שפעיל נוסף שהתלווה אליו צילם את תוקפיו.
ביום הזיכרון האחרון הוא הפגין מול טקס הזיכרון האלטרנטיבי הישראלי—פלסטיני. כשהשתתף בהפגנות נגד הפליטים ומהגרי העבודה בדרום תל אביב אמר, “באנו לכאן בשם ערך הערבות ההדדית”.
כרמי בוזגלו דובר עברית יפה ועשירה, מתנסח באופן שוטף, בבהירות ובדייקנות ואפילו חורז חרוזים. במסגרת פעילותו, שאותה הוא מגדיר כציונית-לאומית, הוא יוזם מיזמים. אחד מהם “טינפת חטפת” כוון נגד השמאל שיוצא נגד חיילי צה”ל. לדבריו, מי שעיצבו אותו הם שורשיו המשפחתיים וצה”ל.
“אבי, זכרונו לברכה, נמלט מהונגריה הנאצית לאחר שהספיק לראות את אחיו הבכור, סטודנט מבריק למשפטים, נורה בידי קצינים נאציים שחלפו על פניו בג’יפ. מצד אימי, עליה השלום, מגיעים שורשיי עד לתלמידו של הבעל שם טוב. סב סבי היה מראשוני פורצי חומות ירושלים ושימש כרבה של הקהילה החברונית בתחילת המאה שחלפה. את השקפת עולמי עיצבתי בגדוד 12 של גולני. שם אדם נמדד רק על פי התנהלותו ותרומתו למסגרת המגובשת. כך ראיתי את כור ההיתוך של מדינת ישראל, ולמרבה גאוותי, ארבעת ילדיי, הם ישראלים ‘מעורבבים’, שבמו ידיהם סוכרים את הגולל על השד העדתי, הפורץ החוצה, מדי פעם, בעיקר כדי לקדם מטרות פוליטיות אפלות”.
הלביאות, תנועת נשים חדשה שהוקמה והתפרסמה ביוני האחרון באשדוד בידי נשים מתחומי החינוך, ההייטק, המגזר הפרטי והאקדמיה, הסתערו אל הבחירות למועצת העיר. הן מבטיחות לדאוג לחיים האמיתיים ולדברים שבאמת חשובים, והנה הרשימה שנחשפת:
יו”ר התנועה, שתעמוד גם בראש הרשימה למועצה, היא שרון מרק, ילידת העיר, חוקרת ומרצה לקיימות ואנרגיה. מרצה במכללת סמי שמעון קמפוס אשדוד, הקימה את ״מרכז המחקר לקיימות״ במכללה האקדמית אחוה ועמדה בראש ועדת ההיגוי של כנסים אקדמאיים בנושאי חדשנות וסביבה. כתבה מחקר דוקטורט על העיר אשדוד ועל הקשר בין השלטון המקומי ולבין תחושת השייכות של התושבים לעיר.
שרון מרק. צילום: עדי לם
בנוסף, מרק בעלת חברה ליעוץ בנושאי איכות הסביבה לרשויות מקומיות. מרצה בכנסים אקדמיים ומקצועיים, מייסדת ויו״ר ״פורום המאה לקידום המצוינות״ באשדוד, ומייסדת ״שדולת ההורים״ באשדוד. היא ניהלה מעל לעשר שנים את תחום החינוך הסביבתי באשדוד ואת תחום המיחזור באיגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד חבל יבנה. בעלת תעודת הוראה לחט״ב ותארים בחינוך, ובעלת הבלוג הסביבתי ״הדבר הירוק הבא״ המתעד את אשדוד והחיים בה.
שרון נשואה לשי מרק, אמא לארבעה ילדים, בני 5,8,12,14, וחברת הנהגות הורים בכל אחד ממוסדות החינוך של ילדיה.
מייד לאחר שרון, מספר שתיים ברשימה היא ד״ר אפרת נאור אוחיון, חוקרת ודוקטור לכימיה של חומרים, ממובילות ״פורום המאה לקידום המצוינות של אשדוד״ לקידום ההשכלה הגבוהה והנגשת המדע. מי שכנראה יועדה להיות מספר שתיים, עורכת הדין אריאלה אפריאט, בחרה לפרוש בשלב מוקדם של ייסוד התנועה מסיבות אישיות.
ד״ר אפרת נאור אוחיון, "הלביאות"
מספר שלוש ברשימה, נונה אלטמן מור, בעלת סטודיו לבטון, שגם משמשת דוברת התנועה, הייתה בעברה מייסדת ומנהלת מרכז הצעירים “כיוונים” שפועל במסגרת מינהל החינוך בעיריית אשדוד.
נונה אלטמן מור, "הלביאות"
מספר 4 היא עו״ד קוני טובול, קצינה, בעלת תואר ראשון ושני במשפטים, בעלת משרד עצמאי באשדוד המשלב מתן סיוע משפטי למועטי יכולת.
עו״ד ונטוריון קוני טובול, "הלביאות"
החמישית במספרה היא רו״ח שרית ברונשטיין, מפתחת ובעלת ״מתמטיקול״ פלטפורמה חדשנית ללימודי מתמטיקה לחט״ב. חברת הנהגת הורי מקיף י״א.
שרית ברונשטיין, "הלביאות"
רשימת תנועת הלביאות המלאה:
6. גאל אלקסלסי אסרף, עצמאית, בעלת מרכז לאסתטיקה ויופי ״פרסטיז׳״ ובעלת חברה לבגדי ים לנשים.
7. שיר אמיתי ריכט, פיזיותרפיסטית התפתחותית.
8. דיאנה נמולקין, אשת הייטק, מתכנתת, כדורסלנית לשעבר, משוחררת ממר"ם וחיל אוויר, מובילת מאבק פארק ט״ז.
9. עו״ד תמרה פלג, עו״ד עצמאית, אם חד-הורית.
10. שחר אזולאי, מנהלת שיווק, מייסדת ומנהלת את ״קהילת השוות של אשדוד והסביבה״.
סיעת "אשדוד תנצח" בראשות ד"ר אלי לחמני פורסמה כמה רגעים לפני 21:00, שעה ששהרשימות נסגרות.
14 המועמדים ברשימה כוללת אקדמאים, מתוכם: כלכלנית, כימאית, שני עורכי דין, ארבעה מהנדסים, ארבעה אנשי חינוך והוראה ושני צעירים פעילים חברתיים.
ד"ר אלי לחמני צילום: אורי קריספין
לאחר ד"ר לחמני, את המקום השני מאייש עו"ד אופיר לסרי, מי שכיהן כראש לשכת ראש העיר וניהל את בית יד לבנים באשדוד ביד רמה. עו"ד לסרי אוחז בתואר ראשון ושני במשפטים. את התואר השני עשה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמסגרתו טס ללימודי במשפט מסחרי באוניברסיטת ג'ורג' טאון בוושינגטון, ארה"ב, מעשרת בתי הספר למשפטים הטובים בעולם. כיום, בבעלותו של עו"ד לסרי משרד עצמאי אותו הקים לפני כעשור באשדוד, אשר מתמחה בדיני עבודה וביטחון סוציאלי.
צילום: אבי רוקח
לדבריו על ד"ר לחמני: "מדובר באדם ראוי, ערכי, נקי כפיים וישר דרך, מנהיג אמיתי עם משנה סדורה, אשר מציע לתושבי העיר תקווה חדשה, שיכול לנצח ולהוביל את אשדוד אל עתיד טוב יותר. כמי שהיה קרוב ועבד בצמוד לראש העיר דאז צבי צילקר, אין לי ספק כי לד"ר לחמני יש את היכולות והכישורים למלא בהצלחה תפקיד זה ולעמוד בפני המשימות הקריטיות העומדות בפני העיר אשדוד".
במקום השלישי: לינה קרצמן – ילידת ברית המועצות לשעבר, עלתה לארץ בשנת 1990, נשואה למהנדס ואם לילד. במקצועה חוקרת במחקר ופיתוח אנליטי, בהשכלתה כימאית (תואר ראשון) ולקראת לימודי תואר שני בכימיה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. במסגרת פעילותה לקהילה התנדבה לקייטנה לילדים בעלי צרכים מיוחדים. בכוונתה להציב את התושב במרכז ולתרום את חלקה בצוות ההיגוי בתחומי הדיור לצעירים, האקדמיה וההייטק שבתכנית מאה הימים של ד"ר אלי לחמני.
לדבריה של קרצמן, "התחברתי לכל מילה מתכנית מאה הימים שהציג בפניי. אני שמחה להיות חלק מהסיעה ואני מאמינה בציבור שיידע לבחור נכון למען הילדים שלנו ולמען התושבים כאן לקראת המהפך שהעיר אשדוד תעבור ממש בעוד חודש ימים. לד"ר לחמני לא חשובים הכיסא או הכסף. הוא מגיע ממקום אמיתי ומעוניין לקדם את העיר לטובת התושבים, בלב שלם. ד"ר לחמני יודע מה הוא אומר ומבין את מה שהוא מבטיח. הוא מחושב ומדויק – ובזכות מי שהוא וההישגים שלו עד כה – אני מאמינה לו".
במקום הרביעי: ולדימיר בורודה, יליד 1968, פעיל ציבור משנת 2008. ב-2015 הצטרף לי'שראל ביתנו' כחבר מרכז, שימש במשך 3 שנים כראש שבט צופי אביב בהתנדבות והינו חבר במועדון רוטרי אשדוד. בהכשרתו, בורודה הוא מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מאוניברסיטת באר שבע ובעל תואר שני במנהל עסקים מהאוניברסיטה הפתוחה. הוא עובד בתעשיות הביטחוניות, יזם וסטארטאפיסט בנשמתו. לפני שלוש שנים ניהל מיזם סטארט אפ לצעירי אשדוד – קורס יזמות לתלמידי המגמות הטכנולוגיות בעיר. היכרותו עם ד"ר אלי לחמני הינה משנת 1997 ולאורך השנים היו השניים בקשרי עבודה.
וולדימיר בורודה עם דר' אלי לחמני
במקום החמישי: שמעון ממן – יליד 1980, נשוי ואב לארבעה, מהנדס תוכנה בהשכלתו. יזם ומנהל בכיר בהייטק מזה שני עשורים. פעיל חברתי ומתנדב בייעוץ ליזמים צעירים, מסייע לצעירים להתקבל ולהשתלב בתעשיית הייטק, מנטור לצעירים בתחומו, פעיל וחבר בוועד המרכזי בבתי הספר השונים.
במקום השישי: זהבה ברוך – ילידת 1963, עלתה ארצה מאתיופיה בשנת 1981 (בגיל 16). נשואה ואם לשניים, עוסקת בחינוך הפורמאלי ובלתי פורמאלי, אוחזת בתואר ראשון בחינוך והוראה מסמינר הקיבוצים, בעיצומם של לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית. עוסקת בגישור, מטפלת פרטנית ומשפחתית, מלווה ותומכת בבני נוער במצוקה, עד לשיקומם המלא, בעלת תעודה רפואה משלימה ומרצה בתחומי הבריאות, פעילה חברתית מובילה, בקהילה ומחוצה לה, בעיר, בארץ ובעולם.
במקום השביעי: רונן קולטקר – יליד 1981, נשוי ואב לילד. במקצועו ארכיטקט מערכות. אוחז בתואר ראשון בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ותואר שני במנהל עסקים, בדרך לדוקטורט במערכות מידע. עוסק בניהול מערכות בבנק לאומי וחבר מועצת וועד העובדים של הבנק. מתנדב מזה שנים בעמותת 'אתגרים' ועמותת 'אחרי'. בוגר קרן אייסף הבינלאומית לחינוך ומנחה בנושא ניהול כלכלי וניהול זמן.
רונן ועדי קולטקר – קרדיט יחצ
במקום השמיני: נלי אבוטבול פישר – ילידת 1966. אם לשניים, אשת חינוך, מרצה במכללת סמי שמעון. אוחזת בתואר ראשון ושני בספרות משווה מאוניברסיטת בר אילן, פעילה חברתית.
במקום התשיעי: אורה שמואלי – ילידת 1960, נשואה ואם לחמישה. בעלת תואר ראשון בחינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי ותואר שני במנהל חינוכי, מנחת הורים בהתנדבות, פעילה חברתית בנושא איכות הסביבה.
במקום העשירי: אליס קטי סבאון – ילידת 1954, אשת חינוך והוראה.
*** משטרת ישראל ותחנת אשקלון מבקשת את עזרת הציבור בחיפושיה אחר הנעדרת יעל לב-רן שנראתה לאחרונה אתמול על ידי אמא שלה, יום רביעי 26.9.18, ומאז נותק עמה הקשר ואבדו עקבותיה.
תיאורה: בת 50, גובה 1.55 מטר, שיערה שטני-בלונד, מבנה גופה רזה, לא ידוע מה לבשה.
כל היודע דבר על מקום הימצאה או כל פרט היכול לסייע באיתורה, מתבקש להודיע למשטרה בטלפון 100 או לתחנת אשקלון בטלפון 08-6771444/490.
שלוש שעות לפני סגירת הרשימות הגיע יו"ר ש"ס באשדוד, ממלא מקום ראש העירייה אבי אמסלם, והגיש לוועדת הבחירות את הרכב סיעת מפלגתו. הנה, אם כן, רשימת ש"ס לפי המיקום ברשימה למועצה:
אבי אמסלם – איש עשייה חברתי, יו"ר ומקים ארגון מורשת לקהילה הספרדית. אמסלם ידוע בקבלת הקהל אותה הוא מקיים בכל ימות השבוע, בתיאום מראש, וזמין לכל דורש ובכל שאלה. לשכת סגן ראש העיר בה הוא יושב היא המאוישת ביותר מבין כל הלשכות וכך גם הסיוע הניתן בה לתושבי העיר. מקורב מאוד לשר הפנים אריה דרעי.
חיים אמסילי – איש חברתי, פעיל, פעל רבות למען תושבי העיר במהלך המועצה האחרונה, השתתף בכל הוועדות ועשה חייל. נציג הרב יקותיאל אבוחצירא.
הרב מני אזולאי – איש חברתי, מטאור בקרב הצעירים הנמצאים ברבעים הדרומיים של העיר, מוסר שיעורים ברוב בתי הכנסיות באזורים אלה וקשוב לצרכי הציבור. מתגורר ברובע יב'.
הרב דוד טוויטו רב קהילת אוהל משה של יוצאי צרפת. איש מאוד מוערך. תנועה ש"ס היא היחידה, שנגעה בצרפתים – איש שלהם נמצא במקום ריאלי ברשימה והוא ייתן את המענה לאותה אוכלוסייה, שאיש לא התייחס אליה בכל מה שקשור לעירייה. יש בעיר מאות משפחות מצרפת, שלא קיבלו את המענה הראוי והתקווה היא, כי הרב טוויטו ידאג לכל הצרכים הביורוקרטיים העירוניים, הדרושים לקהילה. אמסלם: "הקהילה הצרפתית היא חלק בלתי נפרד מההוויה שלנו. הם הגיעו כדי לברוח מההתבוללות ואנחנו ניתן להם את כל הכוח והעזרה שהם צריכים" . הרב טוויטו מתגורר ברובע הסיטי.
אהרון כהן – ראש כולל ובעל ארגון חסד גדול. מדי יום שישי, אוסף כהן מאות קילוגרמים של פירות וירקות ומחלק למשפחות חסרי כל, אין נזקק בעיר שלא מכיר אותו. מתגורר באזור ב'.
אבי דרעי – יו"ר זק"א סניף אשדוד, קברן בבית העלמין בעיר ואיש חסד יקר. יליד אשדוד. תושב רובע ג'.
אלי כהן – איש קבע לשעבר. מתגורר ברובע ט', אוהב לסייע לזולת. מתנדב בעשרות ארגוני חסד, לוקח חלק פעיל אפשר לדבר איתו בכל שעה ולטובת הציבור.
יואב עזרן – בן 34. בשלבי סיום של תואר ראשון במדעי החברה עם דיפלומה בשלטון מקומי. מוכשר מאוד, כריזמתי. הצעיר בחבורה ומדבר ללב הצעירים, חברתי, מנהל ארגון חסד גדול, מתנדב בכמה ארגונים. זמין בכל שעה ונותן מענה לפניות הציבור. תושב רובע ו'.
מאיר בן חמו – מנהל ארגון חסד של הקופה הספרדית באשדוד, מסייע למשפחות במצוקה. לבן חמו יש שלוחה בבית החולים 'אסותא' ומדי יום שישי הוא מחלק דברי מזון למשפחות שנמצאות בשבת בבית החולים. תושב רובע ז'.
ראובן בן דוד – פעיל חברתי מוכר בעיר, מסייע לכל הקשישים ולכל מי שצריך בהליך הביורוקרטיה העירוני, במטרה לסייע לנזקקים שאין ביכולתם להגיע ולטפל בפרוצדורה המנהלית. תושב רובע ח'.
סיעת "קהילת אשדוד", בראשות בוריס גיטרמן היא סיעה אשר זכתה לשתי מנדטים, הכירו את הרשימה של סיעת "קהילת אשדוד" במלואה: מעבר למקום השני של רשימת קהילת אשדוד
Maya Slutsky מאיה סלוצקי עלתה לישראל מריגה ,לטביה בשנת 1990, בעלת תואר שני בתחום הנדסה. פעילה חברתית – פוליטית, יו"ר תנועת "קהילת אשדוד". בין השנים 2003 עד 2013 – חברת מועצת העיר, יוזמת פרויקטים תרבותיים וחברתיים ביניהם הפסטיבל הבינלאומי ״צלילי הים״: "אני ובוריס גיטרמן שותפים וחולקים דעות דומות מעל 15 שנה. בוריס הוא אדם אמין, ואותו אמון הוא מצפה לקבל מהתושבים בחזרה. מבחינתו התושבים הם העיקר ולא קמפיין הבחירות – תכונה נדירה מאד לפוליטיקאי".
מקום שלישי ברשימת "קהילת אשדוד" דנה כצנלסון (לקוח מהפייסבוק)
דנה כצלנסון בת 39, יזמית ומקדמת פרוייקטים, בעבר ניהלה את אגודת הסטודנטים של מכללת אחוה. החלטתי להצטרף לתנועת קהילת אשדוד ולבוריס גיטרמן אני מאמינה בחשיבה מחוץ לקופסה, מציאת פתרונות יצירתיים ועוד. יש בי הרבה כוח ומוטיבציה לעזור לאנשים, לקדם עסקים קטנים ובינוניים, ליצור פעילויות בסופי שבוע ביחוד להורים וילדים. בכוונתי להשקיע בתחום החינוך, התרבות, תיירות ועוד הרבה נושאים ופרוייקטים שיש על הפרק. בוריס גיטרמן הוא איש של עשייה, בעל ניסיון עשיר, הוא שם את התושב במרכז. יהיה לי הכבוד והזכות לעבוד לצידו ולצד מאיה סלוצקי ושאר הנבחרת המנצחת.
הרשימה מורכבת באיזון בין גברים ונשים ובין צעירים לפעילי ציבור מנוסים, כך נוצר שילוב אופטימלי של ניסיון , אנרגיה וידע. Guy Vaisman גיא וייסמן: בן 38, עלה לארץ ממולדובה בגיל 12. סיים לימודים בתחום יחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ולימודי מנהל עסקים באוניברסיטה הפתוחה. מנכ"ל חברה בתחום התיירות הרפואית. "אני מייצג תושבים כמוני – הורים צעירים, שרוצים שילדיהם יגדלו בעיר מתקדמת וחילונית. אני רואה חשיבות גדולה בהשקעה בתחום הספורט במועדונים, חוגים, ולא רק בכדורגל. הצטרפתי לרשימה, כי אני מאמין שגיטרמן הוא איש של עשייה, והוא היחיד שבאמת יכול להגן על האינטרסים שלנו במועצת העיר. אני חלק מהצוות שלו כדי לשפר את העיר שלנו!
יורי יונתנוב – עלה לישראל מאוזבקיסטן בשנת 1990 שירת בצבא בחיל ההנדסה ,כולל שירות מילואים מלא. אב לשלושה ילדים ,איש עסקים. "העיר אשדוד חשובה לי. חשוב לתמוך בבוריס, אני ורבים כמוני סומכים עליו. הוא פעל רבות למען קהילת בוכרה בעיר, ועבורי היחיד שיכול לעזור בנושאים העירוניים הוא גיטרמן. הוא עושה הכל בנכונות מתוך רצון לעזור. כבוד גדול עבורי להיות חלק מהרשימה שלו . בחמש השנים האחרונות הוא תמך ועזר לאנשים רבים, עכשיו חשוב מאד לתמוך בו חזרה ".
אנטולי לייכטמן מוסיקאי, בוגר הקונסרבטוריון הממלכתי של בלארוס. עלה לישראל בשנת 1990. אחראי על פרויקטים מוסיקליים ממלכתיים בקידום כישרונות צעירים. שותף בפרויקטים מוזיקליים בטלויזיה הישראלית. ראש החברה לארגון תוכניות קונצרטים, מנהל תזמורת כלי הנגינה העממית, משתתף בפרויקטים ציבוריים של איגוד בלארוס בישראל. "בוריס ואני מכירים זה את זה שנים רבות ויש לנו השקפות עולם דומות מאד. הוא עשה ועושה הרבה מאד לפיתוח פרויקטים תרבותיים באשדוד, ואני שמח להצטרף לרשימה שלו. בישראל, השילוב של תרבויות מוסיקליות שונות חשוב מאד ויש בתחום הזה הרבה מה לעשות.
מרינה קנייבסקי – עלתה לארץ מקייב ב -1994, אמנית קרקס מקצועית. בישראל למדה במכון להנדסה, עיצוב ואופנה "שנקר", סטייליסטית מקצועית, מחברת מגזינים פופולריים בנושא אופנה וסגנון, מגישה בתחום האופנה ברדיו ובטלוויזיה. תומכת בפיתוח קרקס "דוראטו" באשדוד במגוון תחומים יצירתיים ובספורט לילדים. "אני מוכנה לעזור ולתמוך בכל מה שקשור להתפתחות התרבות באשדוד במובן הרחב ביותר. עוד חוגים ותרבות לילדים -הם העתיד שלנו, זה נשמע נדוש, אבל זה נכון. גיטרמן מאוד עוזר לילדים, בקרקס בפרט ובתוכניות תרבותיות באשדוד ככלל ולכן אני תומכת בו ".
טימור קומורוב עלה בשנת 1991 מאוקראינה. בן 35, איש עסקים, שותף בחברה להובלת ציוד מכני וציוד כבד. באשדוד הוא חי מהיום הראשון של העלייה. "אני תומך בגיטרמן, כי הוא עשה לתושבים ולאשדוד הרבה יותר מאשר מועמדים אחרים. אני מכיר היטב את התוכניות תמ"א 38 ופינוי בינוי , ואני רואה כמה הוא משקיע בתחומים הללו. אני רואה את הצורך בבנייה של דירות בעקבות המחסור שהתעורר בשנים האחרונות ולכן חשוב מאד להמשיך ולקדם את הפרוייקטים. בוריס תמיד עוזר לתושבים, במגוון נושאים. למדתי זאת מניסיוני האישי, ושמעתי מפי אנשים רבים בסביבתי. הוא אדם אנושי מאד וקשוב לתושבים ולכן חשוב מאוד לתמוך בו. תחום נוסף שחשוב לי הוא הסטטוס קוו בעיר . אני אדם חילוני, ואני רואה חשיבות גדולה לכן שהעיר שלנו תישאר חילונית " בכל התחומים הללו בוריס תומך ומקדם.
17:00 ושעון העצר של הבחירות למועצות המקומיות מעלות הילוך והיחידים שעדיין לא הגישו מהקיימים הם: אגודת ישראל והלן גלבר. למועמדים יש עד 21:00 להגיש את הרשימות והשיבוצים. מחר בכאן דרום נפרט את כל המועמדים הרשימות.
