החייל בן ה-19, תושב גן יבנה, שנפצע ביום שני שעבר (ב', 12.11) בפגיעת הטיל נגד טנקים (נ"ט) באוטובוס השתפר משמעותית.
אמנם הוא עדיין מאושפז בבית החולים סורוקה, אבל לאחר עשרה ימים מתקרית האוטובוס בעקבות ההסלמה בדרום, בו הוא נפצע קשה- מצבו השתפר משמעותית והחייל ש' נמצא בהכרה מלאה בלי חומרי הרדמה, נושם בזכות עצמו, ואף מדבר והולך.
עוד נמסר מאביו כי "הוא הולך ומתחזק קצת, וגם מדבר איתנו ונמצא בהכרה מלאה". לשאלתנו אם הוא זוכר את המאורע, אביו מוסר, "לא שאלתי אותו, אבל הוא עומד על הרגליים ומרגיש יותר טוב, וזה מה שחשוב".
אוטובוס החיילים עולה באש לאחר פגיעה הטיל. צילום: אליהו הרשקוביץ
מדוברות סורוקה נמסר: "מצבו של החייל שאושפז לפני שבועיים בפיצוץ של האוטובוס ממשיך להשתפר. הוא חש בטוב ואמור לעבור סדרת בדיקות נוספת, ויעבור ככל הנראה בימים הקרובים מהמחלקה הכירורגית לשיקום בתל השומר".
תחרות "פסנתר לתמיד", התחרות הארצית לפסנתרנים צעירים, תתקיים השנה בין התאריכים 3-9 בדצמבר, במהלך חג החנוכה, במונארט – מרכז תרבות באשדוד. התחרות מציינת השנה עשור להיווסדה, והפכה למקור השראה לילדים, לנוער ולמבוגרים בתחום החינוך המוזיקלי של פסנתרנים צעירים.
פסנתר לתמיד – פבל טולצ'ינסקי odrey
התחרות מיועדת לפסנתרנים מגיל 6 ועד 28 ונערכת בארבע קטגוריות. גיל 6-11, גיל 12-15, גיל 16-18 וגיל 19-28 . השנה לרגל חגיגות העשור, התחרות בקבוצת גילאי 19-28 תערך בשני שלבים שכוללים סולו של כל אחד מהמשתתפים באורך 15 דקות וקונצ'רטו שלם לפסנתר ותזמורת שיבוצע על ידי 6 משתתפים.
כתבת "כאן דרום" הלכה לפגוש פסנתרנים צעירים בהכנות לתחרות ופגשה את מיכאל אברהם, בן ה- 7. עם תזכורת לגב זקוף, ורגליים שלא מגיעות לקרקע, אברהם מניח את אצבעותיו על הקלידים וצלילים מתחילים לקבל חיים באולם בו נמצא בקהל רק אביו שמלווה אותו. אברהם הוא אחד הפסנתרנים הצעירים ביותר שישתתפו בתחרות. הוא פוקד פעמיים בשבוע את לימודיו במונארט ומנגן זו השנה השנייה פסנתר כנף. אביו, אביאל אברהם, מספר על התהליך למידה בו התפתח מיכאל "הוא התחיל בגיל 5.5 את לימודי הפסנתר, וכמו כל ילד שמסתגל למקום חדש, התלונן בהתחלה 'אבא מכריח אותי' אבל היום זה כבר חלק ממערכת השעות שלו ויש לו קשר עם הפסנתר".
לאחר משא ומתן נוקשה ומלא יצרים, ראש העיר יחיאל לסרי משיג היום את ההישג מתישים ומורטי עצבים, משא ומתן שהתנהל עם כל הסיעות, משברים, מהפכים ולחצים – הושג מתווה ראש העיר לקואליציה. התיקים שסיעת אשדוד ביחד תקבל הם סגנות ראש העיר, ממונים על חפ"א, ועדת בנין ערים, קליטה, מנהל התפעול ואת החברה לתיירות.
כצנלסון. צילום: אורי קריספין
ממקור מקורב לכצלנסון נמסר גם כי יענק לסיעתו חופש הצבעה בכל נושאי דת. שמעון כצנלסון הגיב לפניית כתבינו "הפנים שלנו לקואליציה בשביל לשרת תושבי אשדוד"
"קיבלנו תיק קליטה שזה מאוד חשוב לנו , יו"ר חברה לפיתוח אשדוד וגם יו"ר חברה לתיירות, והתחייבות של ראש העיר ש BIG יהיה פתוח וגם STAR CENTER, וגם חוף הים יהיו פתוחים 7 ימים בשבוע", מספר כצנלסון.
לאחר פניות של אלפי תושבים שנשקול מחדש את כניסתנו לקואליציה ונשמור על העיר אשדוד כעיר פלורליסטית, החלטנו להצטרף לקואליציה. ההצעה אותה קיבלנו עומדת בקנה אחד עם קווי היסוד של סיעתנו, ולאחר שבחנו בכובד ראש את ההצעה החלטנו שחובתנו כלפי התושבים היא לשמור על העיר שלנו. טובת הכלל והרצון לשמור על העיר אשדוד פתוחה, מודרנית, משגשגת ומתקדמת יעמדו כנר לרגלנו, נמסר ממטה כצנלסון.
הלביאות – סגנות, חינוך ואיכות הסביבה
בשורות גם בצד הלביאות, שרון מרק יו"ר הלביאות, תהיה סגנית ראש העיר הראשונה בתולדות העיר למשך השנתיים וחצי הקרובות, ובחמש השנים הקרובות תהיה הממונה על החינוך . במסגרת אחריותה תטפל שרון מרק גם בנושאי הצהרונים הנמצאים בחברה העירונית למתנסים.
הלביאות יקבלו בנוסף את תיק התעשייה, הייטק ותעסוקה. ויו"ר הועדה לאיכות הסביבה.
קואליציה צרה או רחבה ביותר?
אלי נכט ביום הבחירות. צילום: שני מלכה
חתימה של אשדוד בתנופה של ראש העיר עם אשדוד ביחד של כצנלסון והלביאות מהווים כבר עשרה מנדטים. אליהם צפויים להצטרף כבר השבוע יהדות התורה עם ארבעה מנדטים. אלי נכט שיסכם עד סוף השבוע עם שני המנדטים ואולי גם משה בוטרשווילי שצפוי לשמור על תיק הספורט – סה"כ 17 חברים מתוך 29.
ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי : ״היום בכנס ערים חכמות שהתקיים במרכז הבינתחומי בהרצליה אשדוד דורגה מיד אחרי תל אביב ומוצבת בצמרת הערים החכמות בישראל. המדד בדק את הטכנולוגיה והנגישות של הרשויות במגוון נושאים, תוך בדיקת תפקודן של המחלקות העירוניות. המשמעויות הנוספות הינן שהשירות לתושב הינו יעיל, מהיר ומקצועי יותר ובכך גם משדרג את איכות החיים של התושב.״
במהלך הכנס שהתקיים היום, נחשף כי תל אביב קיבלה את הדירוג הגבוה A+ ומיד אחריה דורגה אשדוד בציון A המצטיין, מבין 19 רשויות שנבחנו בערים פעילות בכלל התחומים כעיר חכמה ומקיימת ומגלות מעורבות פעילה של חלק ניכר מהמחלקות העירוניות בעשייה ברחבי העיר.
המחקר בחן את השילוב של ניהול, אסטרטגיה וקיימות עירונית, תוך בחינת התאמתן לעולם של חדשנות וטכנולוגיה. החוקרים אף שילבו במחקרם את יעדי הפיתוח הגלובליים של האו"ם ובדקו 41 תחומים, ומצאו שבבואן להפוך את הערים לחכמות, מתמקדות העיריות בביטחון אישי, תחבורה ואנרגיה.
ראש העיר לסרי הוסיף : ״אשדוד נחשבת היום למובילה בתחום התחבורה החכמה ובשבוע שעבר הציגה בברצלונה, בכנס הגדול בעולם, את פרויקט תחבורה ירוקה הנחשב כיום למודל המוביל בישראל בנושא תחבורה חכמה. אשדוד תמשיך להיות עיר מצטיינת בכלל התחומים ובהם גם תחום הטכנולוגיה ותחום הדיגיטלי! אכן גאווה עצומה לכולנו!״
עד אשר יסתיים מו"מ קואליציוני, כל נבחרנו מוכנים על דבר אחד, באשדוד מבשלים אוכל מצוין.
את האג'נדה כולנו הכרנו, אך מה שאנחנו ממש רוצים לדעת לא פחות חשוב! איך הם אוהבים לבלות ומה הם אוהבים לאכול? אז כתבי כאן דרום ואשדוד בתפריט שוחחו עם נבחרנו והבינו שהאוכל הוא המגשר האולטימטיבי! הרי כולנו מחייכים כשמדברים איתנו על אוכל, הוא גורם לנו להתאהב בו כל כך בקלות…מה שאומר שפוליטיקה זה עניין חשוב מאוד, אבל קודם אוכל!
אמנון כהן, זמר ונגן גיטרה בן 44 מאשדוד, הוציא בימים אלו את השיר "במרחק של נגיעה" המתחיל להתנגן ברדיו. השיר, עבר 3 גרסאות שונות למעלה מ-20 שנה, וכעת הוא יוצא בגרסה החדשה והשלמה מבחינת כהן.
באוגוסט השנה ההרכב צילם לשיר קליפ בו תוכלו לצפות ביוטיוב, ואולי אפילו תזכו לשמוע אותו ברדיו. רק השבוע, השיר הושמע בתחנות רדיו 'סול' – בדימונה וברדיו כפר סבא, ולדבריו בינתיים בוחנים את השמעת השיר גם בגלגל"צ, ב-88FM, וב-17 תחנות רדיו נוספות.
אמנון כהן. צילום: פוטו אסייג
כהן עובד בתחום הלוגיסטיקה, ובשעות ובימים שלא עובד הוא דוחף להקים הופעות ולקדם מוזיקה בסגנון רוק רך. בנוסף להיותו בעל קריירת סולו, הוא לוקח חלק מהרכב "טריו פלוס בנד" (לשעבר הרכב "אוונגרד"), בו כהן מנגן גיטרה חשמלית ואקוסטית, יחד עם מתופף אשדודי, טדי שריקי, וניר לוי, הקלידן שבלהקה.
מה קרה בגלגול הקודם של השיר? "זה שיר שכתבתי והלחנתי לפני הרבה שנים. הוא זכה, בגרסאות הקודמות שהקלטתי, להצלחה רבה בשטח בכל מקום בו ניגנתי אותו, בין אם במסגרת קורס מהצבא לפני 22 שנה, בו 200 חיילים למדו את השיר בעל פה, בפאבים ברחבי הארץ, ביניהם בפאב פאנץ' רוק הנוסטלגי, שם נתבקשתי לשיר את השיר בכל סוף-שבוע במשך חצי שנה, ובין אם בהופעות שקיימתי במהלך השנים".
"בגרסה הקודמת של 2012, המפיק המוזיקלי אמר לי לשנות את הלחן של הפזמון, וזה היה בעיני לא נכון בדיאבד, כי הוא הפך את השיר לשקט יותר ממה שתיכננתי, ואז כשדידי הררי שמע אותו הבנתי שאני צריך להחיות יותר את הפזמון כי הוא טען שהשיר שקט מידי. עכשיו אני מאמין שהוא מצליח".
מה מיוחד בשיר הזה שאתה כל הזמן חוזר אליו? "יש לי 15 שירים מוקלטים, אבל השיר הזה הוא הכי נכון לי". פעם, אף הציעו לו 15,000 שקלים כדי לקנות את השיר הזה. "אני חושב שהשיר מאוד עגול ומאוד טוב, והוא מצליח לשבור דיסטנס. לדעתי, אם שיר מצליח בשטח, הוא חייב לעבוד גם ברדיו".
העיר אשדוד ופסטיבל אשדודשירה הם בית לשירה מגוונת והשנה הדגש ניתן על שירה של מחאה שינוי ותיקון. כבר ביומו השני של הפסטיבל התקיימו שני אירועים בשיתוף פעולה של אירגוני שינוי שונים כמו "אחותי" בערב מחווה לאימהות המזרחיות שריגשו עד דמעות ו"הבריגדה התרבותית" במופע "יהודי נולד" עם צעירים יוצאי ברית המועצות, בני דור 1.5 שגוללו דרך ספוקן וורד, שירה ומוזיקה את סיפורי העלייה לישראל והקשיים בחבירה לתרבות הישראלית. כמו כן, זו השנה השלישית שהתקיים ערב משירת 'יגל יעקב' ואיך אפשר בלי מיקרופון פתוח למשוררים בפאב ה"זה"?
יגל יעקב בפסטיבל אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
במעקב אחר תכני פסטיבל אשדודשירה 2018, יש לפתע תחושה שסוף סוף אפשר לחזור לשורשיות ולהיות כמה שיותר אותנטיים. אם בעבר הייתה תחושה שמנסים לדחוק תחת הגדרה שבלונית אחת את הישראליות והגדרתו של "מיהו ישראלי", הרי שרב התרבותיות אותה שמה העיר אשדוד כמטרה לטיפוח ושימור והדגשת הקבוצות שנחשבו בעבר כ'תרבויות שוליים' לא רק שהופכת אותן ללגיטימיות ומקובלות אלא מעבר לכך, דווקא קבוצות שקולן לא נשמע נקראות לדגל ודרך היצירה מקבלות את הבמה להעביר מסרים חשובים, חזקים ועוצמתיים.
שיר לאחותי
המשוררת גנט בלאי שיר לאחותי. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
במחווה לאמהות המזרחיות, תנועת אחותי וקואליציית נשים במזרח הגיעו למונארט ואל מול קהל צופות (רובו נשי) ריגשו בערב מחווה לאימהות המזרחיות שלא השאיר עין אחת יבשה באולם. כרמן אלמקייס, פעילה חברתית ממקימות תנועת ה'לא נחמדים – לא נחמדות', פתחה את הערב והקדישה את המופע ל- 20 נשים שנרצחו השנה. היא הקריאה את שמותיהן והדגישה שחשוב לזכור את הנשים האלה ולתת להן את הכבוד שמגיע להן.
במהלך הערב עלו משוררות זו באחר זו והקריאו טקסטים חזקים על יחסי אם- בת של הנשים המזרחיות, במפגש מופלא בין יחסי אימהות לבנות שרבות מהן זכו להיות בשני המקומות הללו, לחוות חיים עם אמא ושתהיה להן בת. מערכות היחסים עם האימהות הן אולי המשמעותית בחיים שלנו ובמקביל דרך השירה הן לוקחות את החומר הראשוני והכאוטי שיש בו הרבה אהבה וגם רגעים של התפרצויות וזעם, מכלול שלם של רגשות ונותנות לו צורה פואטית במילים.
עדי אלבחר שיר לאחותי בפסטיבל אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
הנשים המזרחיות הן אולי גם הגיבורות המסתוריות של ישראל, הרבה פעמים לא זכו לכבוד שלו הן ראויות בציבור הישראלי ולפעמים אף בלט ביזוי שלהן. בערב מיוחד, חמש משוררות נפלאות ועדי אלבחר אחת ששזרה סיפורים מבית סבתא על המאכלים האדומים עם כל הפפריקה ועד לשיר שסבתה אהבה "אינתי עומרי" סיפרו איך בילדותן ניסו לברוח מהדימוי של האמא המרוקאית וככל שעברו השנים והן הפכו לאימהות בעצמן עושות כל שביכולתן כדי להתקרב ככל הניתן להוויה שלהן.
יגל יעקב
באווירה אינטימית, ערב שירת יגל יעקב – התקיימה זו השנה השלישית ברציפות שקפה התיאטרון בבית יד לבנים גדש חובבי פיוט סביב שולחנות מלאים כל טוב בחגיגה מסוג אחר לגמרי בשירתו וניצוחו של הפייטן אבי אפנג'ר והנחייתו של עורך-הדין דוד גולן בליוויי אנסמבל מטרוז ובניהולו המוזיקלי של יורם אזולאי.
קהל של יגל יעקב בפסטיבל אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
סביב שולחנות גדושים בכל טוב עם "מחייא" (הלא הוא, כינויי השגור בפי יהודי מרוקו למשקה הערק) ו"טאפאס סרחאווי" (כינוי למנות קטנות המוגשות באופן מסורתי בקרב יהודי ספרד כחטיף לצד כוס יין או בירה), קהל נרגש שנהנה הנאה צרופה מיצירות ואוצרות הפיוטים של יהדות מרוקו וצפון אפריקה של "יגל יעקב". האווירה במקום כללה ריקודים, מחיאות כפיים, שמחה מהולה בקדושה ופיוטים נשגבים שבוצעו בחינניות.
אבי אפנגר בפסטיבל אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
מכל הפרחים הצובעים את הולנד בצבעי טבע מרהיבים, נבחר פרח הצבעוני לשמש לפרח הלאומי של הולנד, הן בשל צורתו המיוחדת וההדורה והן בשל יופיו הרב. אתמול הוא הגיע לאשדוד ובמחווה יוצאת דופן מהעם ההולנדי, זכתה אשדוד להתבשם מעט ביופיו של הפרח הזה כאשר משלחת נוצרים מהולנד הפועלים למען ישראל, ביקרו בעיר והיו אורחיו של ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי. המשלחת הכינה לראש העיר הפתעה מיוחדת ומסרה לידיו לא פחות מ-7,000 פקעות של צבעונים, אשר יישתלו באשדוד. "הפקעות מוכנות לשתילה והם הובאו בתנאי קירור" אומרת אריאלה רוזנטל, מנהלת קשרי החוץ של העירייה אשר ליוותה את המשלחת בעיר. לבד מכך נמסרו עוד 1,200 פקעות שיישתלו בתחנת מד"א אשדוד, תחנת כיבוי אש אשדוד, בבית חולים אסותא, ובבתי הספר "גוונים" ו"נועם".
משלחת מהולנד צילום: אלי סבתי
הפתעה כזאת, אומרים בעירייה, איננה מעשה יומיומי והיא מחווה יוצאת דופן של עם אשר אוהב את עמנו. המשלחת הגיעה לאשדוד במסגרת עמותת "הנני ירושלים" הפועלת לאחדות עם ישראל, לשיפור פני החברה, ולטיפוח הרווחה החברתית, עזרה לזולת, חינוך, צדק ושלום. "הנני ירושלים" מארגנת לא מעט פעילויות למען הקהילה, כגון: תוכניות חינוכיות, סיוע לנוער במצוקה, ניצולי שואה או נפגעי טרור, עזרה למעוטי יכולת ולנזקקים ועוד. כמו כן מפעילה העמותה תוכניות בקהילה כדוגמת: תערוכה בנושא אנה פרנק, בית תמחוי, אירועי חגים יהודיים, טקסי הנצחה, אירועים תרבותיים, תוכניות חינוכיות, טיולים בארץ ובעולם ותוכנית בינלאומית מיוחדת עבור קבוצות נוצרים והתזמורת הסימפונית של הנני.
המשלחת אשר התקבלה בלשכת ראש העיר שמעה סקירה קצרה מראש העיר ולאחריה יצאה לסיור הכרות ולאתרי השתילה במוקדים שונים בעיר. לבקשת חברי המשלחת, אשתו של ראש העיר גב' עירית אלכסנברג-לסרי, ליוותה אותם בסיור והפגישה אותם עם תושבים, מנהלים ותלמידים. במוקדי השתילה אשר תואמו מראש עם מנהל אגף הנטיעות מר יוסי לרר ומינהלת הרובע, חיכו תלמידים ואנשי המקום וביחד שתלו את הפקעות באדמה. עתה נותר רק להמתין ולראות כיצד הפרח היפה הזה מעטר גם את אשדוד בשלל צבעים.
ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי ורעייתו, תושבי העיר ואנשי העירייה והנהלות המוסדות בעיר מוסרים מכאן תודה גדולה לעם ההולנדי ולעמותת הנני ירושלים
יומו השלישי של פסטיבל אשדודשירה 2018 יצר תחושה אופטימית שאמנות, יצירה ומוזיקה אכן מחברות בין כולם, זאת לאחר יומו השני אשר הביא לקריאה של שינוי ותיקון.
היום השלישי הביא את שירת מדבר של בדואים תושבי רהט, המשיך לאתיופית בשירה הישראלית החדשה ועד להרכב סיסטם עאלי שעושים מוזיקה שכולה מסיבת מסרים בארבע שפות. לקינוח נהנה הקהל מכיתת אמן עם עלמה זהר בהנחיית לבנת בן חמו והדובדבן היה ערב הקראת השירה האחרון השנה בבר ה"זרם".
שירת מדבר בים אשדוד סלאח אבו ג'עפר שמוביל את הסלון הספרותי התרבותי ומנהל הסיפריה ברהט הנחה את ערב השירה הבדואית שהתקיימה לראשונה כחלק מפסטיבל אשדודשירה לדורותיו. ג'עפר סיפר כי הוא מזמין המון אורחים אליו לרהט לערבי תרבות ושהאירוח בפסטיבל הוא אירוע של 'ייצוא' מהנגב לאשדוד בו הוא והמשוררים מגיעים עד לבית שלנו מ'תרבות האחר', מעומק ההיסטוריה, משורשי האדם הקדמון מתוך אהבה לשפת אמו ורצון למצוא את המשותף והדגיש כי החיבור נמצא באהבה לספר ולאותיות, לכל תנועה, פונט, צליל, מילה ומשפט, לכל בית ולכל שיר.
שירת מדבר בדואית בפסטיבל אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
חברי הסלון לתרבות ברהט התאחדו לפני כמה שנים במטרה ליצור תרבות חדשה ובמטרה ללמוד ולכתוב שירה ותוך כדי כך לאסוף ולתעד את הפולקלור הבדואי שכן בעקבות כך השירה הבדואית מקבלת תאוצה בתקופה האחרונה. לאחרונה הוציאו קובץ שירה ראשון בספר שירה של צעירים מכל אזור הנגב שמתכנסים פעם בחודש… בשפה הערבית ובקרוב מקווים שיתורגם גם לעברית. אם המעמד מרגיש לכם טבעי, דעו שעבור המשתתפים ההשתתפות בפסטיבל והבמה שקיבלו אינה מובנת מאליה וניכרה ההתרגשות הגדולה מעצם הבמה שקיבלו בעיר באשדוד כחלק מפסטיבל. בין הקטעים שהקריאו נוגנה מוזיקה בדואית מקורית בכלים רבב וסמסומייה. המשורר סעד אבו ג'נאמי סיפר על הארומה של הקפה, האוהל, בית ספר עם מורים שדגלו בחינוך דרך אלימות, ללא ספרים וכמובן בלי ספריות. הוא שיתף על הגילוי האישי המאוחר שלו לגבי זה שהוא חובב קריאה ושירה בעברית, ערבית גם של כותבים מקומיים וגם תרגומים של גדולי הסופרים.
האתיופית בשירה הישראלית החדשה קולקטיב משוררים בני העדה האתיופית הציגו על הבמה שירה ישראלית בדגש על הצגת המאבקים והסיפורים האישיים באמצעות שירה, מוזיקה ומחול. ג'נט בלאיי שכיכבה ערב קודם לכן במופע "שיר לאחותי" ותופיע הערב (רביעי) במופע "שבבית שלהם יעשו מה שהם רוצים" פתחה את הערב של האתיופית בשירה הישראלית החדשה.
גנט בלאיי במופע האתיופית, אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
בלאיי, התחילה לפרסם את שיריה לפני כחמש שנים וחיפשה מישהי אחת שדומה לה ועושה כמותה. לפני כשנתיים קיבלה אימייל בו נשאלה האם תרצה להשתתף בערב שכולו משוררים יוצאי אתיופיה, הם נפגשו בבית קפה בדרום תל אביב, ערב שהיה היסטורי עבור המשתתפים, משהו שלקחו לכל החיים האווירה הטקסטים החיבור המיידי. משתתפי הערב מהקהילה האתיופית לא גדלו ביחד אבל דוברים את אותה השפה, בין אם בטקסטים, בשירה, מעולם המחול והציור ודרך האמנות להוציא את השירה האתיופית מהמגירה. כל אחד מהמשתתפים הביא עצמו ממקום נקי ואותנטי וביחד יצרו שפה משותפת, עוצמתית, מלאה בכאב, כעס, חלומות, השלמה ואהבה. האתיופית בשירה הישראלית החדשה מבקשת צדק, בין קורבנות לגזענות, בניסיונות לנהל דו שיח עם כל מי ששונה הם מנסים להתחבר לחברה היהודית, הישראלית, להתחבר לשורשים, להיות פשוט מי שהם, כל אחד בפני עצמו כחלק בלתי נפרד מהשרשרת של החברה הישראלית.
מופע מחול, האתיופית בפסטיבל אשדודשירה 2018. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי : ״התרגשתי מאוד הערב באירוע כולנו שרים אחדות .אין כמו שירה ביחד בצוותא בכדי להוריד מחיצות ובכדי להרגיש שווים ואוהבים , כוחנו באחדותנו ״.
מחלקת חינוך מיוחד במנהל החינוך בעיריית אשדוד , הפיקה מגוון אירועים במסגרת שבוע ואהבת לרעך במטרה לתת ביטוי מגוון ורחב ככל שניתן לאחדות החברתית כאן באשדוד .
בית ספר רבין השעה 17:30 אט אט מגיעים הורים וילדים,מערות ונערים כ-250 משתתפים נכנסים לאולם הספורט בבית הספר. כולם נרגשים לקראת תחילת האירוע כולנו שרים אחדות המתקיים במסגרת שבוע ואהבת לרעך כמוך.
גם ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי, הגיע ומתיישב עם כולם , בידיהם הם מחזיקים את דף השיר יחד ננצח והחזרות לקראת ביצוע השיר החלו . עוד חזרה ועוד חזרה ,ההתלהבות וההתרגשות גדלים עוד ועוד, נראה שכולם כבר מוכנים ואז ניתן האות לקום ולעמוד מסביב לבמה שהוצבה במרכז האולם . המשתתפים מחולקים לקבוצות ויוצרים מעגל גדול ובנוסף לדף הם מחזיקים ביד השניה דגל ישראל שיהווה חלק נוסף ומרגש מתפאורת השיר . חזרה נוספת , השיר נפתח עם ההימנון הלאומי ואליו חוברו מילות השיר אשר מבטאות את האחדות ,השיוויון והעביר שהם מהווים את הניצחון. לאחר מספר ביצועים מגיע הביצוע האחרון כולם שרים בקול אחד בעוצמה אדירה עם השורות האחרונות של השיר יחד ננצח, יחד נשאר בימים של סערה, נדע להתגבר והתקווה שבלב תמיד תלך איתנו יחד רק יחד ננצח, יחד נשאר. עוד ערב מרגש מאוד מגיע לסיומו עם המון תקווה שכולם והבנה שכוחנו באחדותנו וזהו היופי של עם ישראל .
אמש נישאו מתן סיטבון וזוגתו סנדרה בחצר האירועים ברנר. בני הזוג מאשדוד ואם עוד לא ניחשתם, אז מתן, 30, הוא אחיה הצעיר של אחווה סיטבון, כוכבת "חתונה ממבט ראשון" שהגיעה לחתונה מברצלונה עם החבר, יונתן רונן.
אחווה. צילום: עזרא לוי
"החתונה הייתה שמחה ונוצצת", אומרת האחות האוהבת. "סבתא הכינה עוגיות במשך שבועיים: מרציפנים, שבקיות והכל מהכל. הייתה גם חינה יפה ויונתן התערבב עם המשפחה", מסכמת אחווה.
יום הקולנוע הבינלאומי מגיע ביום חמישי, 22.11, ובו לוקחים חלק כ-45 בתי קולנוע ברחבי הארץ, ביניהם בית הקולנוע באשדוד בקניון סי-מול. תמורת 10 שקלים בלבד לכרטיס רגיל ו-14 שקלים לרכישת כרטיס תלת מימד הקהל הרחב יכול להנות מהיצע סרטים רחב, החל מ"רפסודיה בוהמית" וכלה ב"רובין הוד". נציין שלמעוניינים לבחור בדרך האינטרנטית כדי לשריין מקומות באולמות הקולנוע, יש לדעת כי מדובר בתוספת עמלה של ארבעה שקלים לכל כרטיס, אך מדובר עדיין במחירים נוחים לכיס.
אוניית האלפיון העליון Seabourn Ovation הגיעה לראשונה לישראל: ספינת התענוגות החדישה שזכתה בפרסים רבים נכנסה היום לנמל אשדוד כשעל סיפונה מאות נוסעים.
בנמל מציינים שמדובר באוניית הנוסעים היוקרתית ביותר בעולם. באוניה באורך 240 מטר 300 סוויטות ונוסעיה נהנים משירות אישי העומד לרשותם 24 שעות ביממה; המחיר ההתחלתי לחופשה: 30,000 שקל.
אוניית התענוגות הגיעה לישראל כחלק מחופשת שייט המיועדת לעשירי העולם במזרח התיכון, חצי האי ערב והמפרץ הפרסי.
מימין לשמאל : מנכ"ל נמל אשדוד איציק בלומנטל, רב חובל האונייה Stig Betten, סוכן האונייה זרי רוזנפלד. צילום: לירון מולדובן
Seaborn Ovation, אשר הושקה רק בחודש מאי השנה, נחשבת לאוניית האלפיון העליון ונוסעיה נהנים מחופשה הכוללת שירות אישי מצוות העומד לרשותם לאורך כל החופשה. על סיפון האוניה 300 סוויטות בלבד ובכל אחת מהן מרפסת הצופה לים. על האוניה יש למעלה מ-1,600 יצירות אומנות מסגנונות שונים של האמנים המפורסמים ביותר בעולם. מספר אנשי הצוות על האוניה מותאם למספר האורחים הנמצאים בה. האוניה Seaborn Ovation מציעה קרוזים בכל העולם.
מחר, יום ד׳ 21.11 החל משעה 08:00 ועד 11:00 לערך, תקיים משטרת ישראל יחד עם כוחות החירום והביטחון בעיר אשדוד (מד"א, אגף הביטחון והחירום בעיריית אשדוד וביטחון ביה״ח ״אסותא״) תרגיל שמטרתו הידוק שיתוף הפעולה בתרחיש איום שונים בין כלל הכוחות האמונים על שמירת ביטחון הציבור בשגרה וחירום.
במהלך התרגיל תורגש תנועה ערה של רכבי ביטחון ויעשה שימוש באמצעים פירוטכניים במקומות מבודדים.
ציבור התושבים מתבקש לגלות סובלנות ולהישמע להנחיות השוטרים במהלך התרגיל.
אתמול (יום שני) התנהלה משמרת בוקר שגרתית במעבר קלנדיה הנמצא בחטיבה המרחבית "בנימין" שבעוטף ירושלים. לוחם המעברים מגדוד ארז בחיל המשטרה הצבאית, סמל אנטון גולצמן, המתגורר באשדוד, היה בעמדת המשקף ובדק את העוברים במעבר הרגלי. לפתע הוא שם לב כי באחד התיקים של אישה שעברו בשיקוף יש חפץ חד שנראה כמו סכין. בזכות עירנותו וחדותו של הלוחם נמנע פיגוע שמטרתו הייתה לפגוע בכוחות הביטחון.
סמל אנטון גולצמן. צילום: דובר צה"ל
לוחמי המעברים של חיל המשטרה הצבאית נמצאים במעברים השונים לאורך קו התפר באזור עוטף ירושלים ואזור יהודה ושומרון בכל ימות השנה ובכל תנאי מזג האוויר ומבצעים את הבידוק הביטחוני עבור אלו המבקשים להיכנס לשטח מדינת ישראל. בעשייתם, מסכלים הלוחמים הברחות של אמצעי לחימה, שוהים בלתי חוקיים, סחורות ומפגעים- ובכך מגנים בכל רגע על אזרחי מדינת ישראל מפעולות העלולות לפגוע בביטחונם.
"כאשר האישה נכנסה לעמדת הבידוק היא נראתה לחוצה, התנהגה בצורה מוזרה והסתכלה לצדדים", אמר אנטון. "ביקשתי ממנה שתעביר את תיקה בעמדת השיקוף וראיתי חפץ חד שנראה כמו סכין. דיווחתי מיד לחמ"ל ועצרתי את התנועה בעמדה".
הסכין המוחבאת באריזת חטיף. צילום: דובר צה"ל
לאחר בדיקה בתיק שלה נמצאה סכין בתוך קופסת חטיף פרינגלס. "כאשר פתחנו את התיק לא ראינו שום דבר מלבד כמה חפצים אישיים וקופסא של חטיף. החלטתי לחפש בתוך הקופסא מאחר וראיתי את החפץ החד בשיקוף, והתגלתה הסכין", הוסיף.
האישה נלקחה לחקירה. מספר דקות לאחר מכן, התקבלה התראה מהמודיעין הגזרתי כי תכננה לבצע פיגוע בכוחות הביטחון. "באותו הרגע שראיתי את הסכין הייתי קצת מופתע ולא עיכלתי שמנעתי פיגוע. עכשיו אני מבין שאם לא הייתי שם לב, האישה יכלה להיכנס לשטח המדינה ולפגוע בתושבים״.
"בתור לוחם מעברים, עליי להיות תמיד דרוך ומוכן לכל מצב בו יגיע מפגע אשר ינסה להיכנס לשטח המדינה. אנחנו קו ההגנה האחרון ואני מרגיש גאווה גדולה שהצלחתי לסכל את הפיגוע, שיכל לפגוע בתושבים רבים".