שוב תאונת דרכים קשה באשדוד ושוב הקורבן הוא הולך רגל מבוגר.
לפני זמן קצר הולך רגל נפצע קשה לאחר שכלי רכב פגע כשחצה את הכביש במעבר חצייה בצומת של שדרות בן עמי ושדרות הרצל.
צוות מד"א פינה אותו לבית החולים אסותא בעיר. בוחני תאונות דרכים במשטרה פתחו בחקירה.
ממד"א נמסר, כי בשעה 18:49 התקבל דיווח במוקד 101 על הולך רגל שנפגע מרכב בשדרות עובד בן עמי באשדוד. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח אסותא אשדוד גבר כבן 66 במצב קשה עם פגיעה רב מערכתית.
קטע מכביש 4 נסגר לתנועה בידי המשטרה לאחר שפר שיתכן והגיע מאחד המשקים הסתובב במקום וסיכן את הנוסעים.
שוטרי תנועה הוזעקו בעקבות דיווח על פר שנמצא על כביש 4 סמוך לכניסה לעיר אשדוד ומהווה סכנה לציבור משתמשי הדרך. השוטרים שהגיעו למקום הבחינו בפר מבוהל ובשל כך נאלצו לחסום את הכביש מצומת גן יבנה ועד לצומת עד הלום.
לאחר כחצי שעה הצליחו השוטרים להסיט את הפר אל מחוץ לכביש והדרך נפתחה מחדש.
עם סיום העונה המוצלחת מבחינתה של קבוצת הכדורגל עירוני אשדוד הגיע הזמן לסיכומים וגם לחלוקת ציונים.
גל אנגלשטיין: בעונתו השלישית במועדון, שוערה של עירוני הצטיין. אנגלשטיין הוא מניה בטוחה בין הקורות, היה יציב לאורך כל העונה והעניק שקט להגנה, ובמשחקים מסוימים אף הביא את הנקודות במו ידיו לצהובים. ציון: 9.
שגיא כהן: בלם מצוין שהחזיק את ההגנה של עירוני העונה, בעל משחק ראש נהדר. ציון: 8.
עומרי כהן: שחקן פיזי מאוד. אף שקיבל הרבה כרטיסים צהובים, הוא הציג יכולת טובה והשלים את “צמד הכהנים” שהחזיק את הגנתה של עירוני אשדוד העונה. ציון: 7.
נדב עמר: המגן הימני בעונתו השלישית במועדון הצהוב רשם התקדמות אדירה, שרף את האגף הימני והצטיין בהגנה ובהתקפה. ציון: 8.
רפי עמרן: המגן השמאלי הפעלתן היה אחד מהמצטיינים בקבוצה עד ששבר את קרסולו בתאונת אופנוע וסיים את העונה. ציון: 7.
מאור זוהר: שחקן ברמה מעל הליגה ובוודאי ראוי להמשיך כשחקן הרכב בעונה הבאה בליגה א’. הוא עושה עבודה שחורה ומדרבן את השחקנים שמסביבו. ציון: 9.
טקלה אסמלש: מזכיר את אנגולו קאנטה הצרפתי של צ’לסי בסגנון המשחק ובמראה החיצוני. הוא גרזן שלא רואה בעיניים. אך בניגוד לקאנטה, שמצליח לחלץ כדורים באמנות וללא נגיעה ברגלו של השחקן היריב, הוא לפעמים גם פחות יעיל ומקבל המון כרטיסים צהובים ואף אדומים. עונה לא רעה שלו בסך הכול. בעונה הקודמת הרשים יותר. ציון: 6
יוסי אברה: נע בין מעמד של שחקן הרכב לבין מעמד של שחקן שעולה מהספסל, אך בסך הכול שימש שחקן רוטציה חיובי וסיפק את הסחורה המצופה ממנו. ציון: 7.
יגל בלאיש: שחקן צעיר שלמרות טראומה מהמחזור האחרון בעונה שעברה, שבו כבש שער עצמי שקבע שוויון בדרבי מול האדומים בדקה ה-95, הצליח להתאושש ולרשום עונה טובה מבחינתו. ציון: 7.
ברוך דגו: לקפטן והסמל הגדול של הצהובים הייתה עונה חלשה יחסית מבחינה מקצועית. בעונה שעברה הציג יכולת הרבה יותר טובה, אך אפשר להבין זאת, הגיל מתחיל להשפיע, והעונה שעברה על דגו הייתה עונה מלאת פציעות. אך התרומה של דגו לקבוצה הייתה מעבר לשערים או בישולים, הוא שימש מאמן נוסף על המגרש, דרבן את השחקנים, הרים להם את הראש כשהיה קשה ובהחלט היה שם. כשהקשר הוותיק חתם בעירוני אשדוד בתחילת העונה הקודמת, הוא הצהיר שהגיע למועדון ילדותו על מנת לסגור מעגל ולהעלות את עירוני אשדוד ליגה. לזכותו יאמר כי עמד בהבטחתו. ציון: 7.
לראשונה באשדוד תחרות גרפיטי לייב בפסטיבל VAV באשדוד, תחרות השהביאה אומנים רבים לצבוע את העיר בצבע ספריי ולקשת את הרובע ו׳ בעיר, שם התחיל הפסטיבל, וממשיך במתכונת שנתית.
תחרות גרפיטי בפסטיבל VAV באשדוד. צילום: דביר בן-אריה
בחברה לתיירות אשדוד מסכמים את פסטיבל עמים וטעמים 2019 שנערך ברביעי וחמישי.
לפי נתוני החברה גדשו את גן אלישבע 65 אלף מבקרים – שיא חדש לפסטיבל האוכל של אשדוד שהתקיים זו השנה השלישית ברציפות.
זה לא השיא היחיד: הפעם השתתפו בפסטיבל יותר מ-50 דוכנים שבהן הציעו למבקרים יותר מ-70 מנות מגוונות (כל אחת ב-10 שקלים) תוצרת בשלנים ומסעדות מהעיר. כל דוכן נשא דגל של המדינה שאתו מזוהה המנה שהציע. בנוסף היו לכם שם ארבע במות מוזיקליות, ליצני רחוב ופסלים חיים.
בחלק מהזמן הדוחק סביב הדוכנים היה רב ויתכן שיש מקום לשקול להבא לסמן מסלול לתור (וגם להשתמש בכלי נייר ולא בפלסטיק).
הנה גלריית תמונות של הצלמים לירון מולדובן ומייק אדרי וגם קטעי וידאו של נדב חסן:
פסטיבל עמים וטעמים 2019: מנכ"ל תיירות אשדוד עופר דרי, ראש העירייה יחיאל לסרי ומנהל הפרויקטים בחברה לתיירות ומפיק הפסטיבל – יוני חזיז. צילום: לירון מולדובן
פסטיבל עמים וטעמים 2019. צילום: לירון מולדובן
פסטיבל עמים וטעמים 2019: סנדביץ' תוניסאי. צילום: לירון מולדובן
פסטיבל עמים וטעמים 2019: מרסל נוימן מכינה קוסקוס, כאן עם בן זוגה מרקו, סגן ראש העירייה שמעון כצנלסון והממונה על החברה לתיירות גרשון פלדמן. צילום: מייק אדרי
פסטיבל עמים וטעמים 2019: כריך אסאדו מפורק. צילום: לירון מולדובן
פסטיבל עמים וטעמים 2019. צילום: לירון מולדובן
אלה המסעדות והבשלנים/יות שהשתתפו בפסטיבל עמים וטעמים 2019. לרשימה יש להוסיף גם את סאנסט ואלוף בטעמים
המציל הקלאס אבי בן גוזי נשאר מחובר אפילו ביום חם ודואג לחוף שלו שכולם ייהנו מהים ויחזרו בשלום הביתה.
אבי בן גוזי צילום שרונה גוטמן
לכבוד ל”ג בעומר עוזר מאמן נבחרת ישראל בכדורגל האשדודי אלון חזן נסע עם חברו הטוב אלון חרזי להר מירון יחד עם כל עם ישראל. שם התפללו לפני הקדוש ברוך הוא וביקשו ברכה מקברו של הצדיק ר’ שמעון בר יוחאי זיע”א.
אלון חרזי ואלון חזן
השחקן והזמר האשקלוני אריק משעלי איחד כוחות השבוע עם השחקן האשדודי חיים זנאתי לאחר ששניהם החלו לצלם סרט חדש ומעניין בכיכובם יחד עם זאב רווח ועוד רבים וטובים. ואנחנו כמובן לא יכולים לחכות.
אריק משעלי, חיים זנאתי ואלברט אילוז
השף אידי ישראלוביץ׳ אירח במסעדה שלו את נסיכת סואזילנד, סיקאניסו דלאמיני. ואחרי קבלת הפנים התיישבו כולם ונהנו ממטעמי הבית.
אידי והנסיכה
ארין חוגגת יום הולדת ומקבלת ברכה מחממת לב משירה שיטרית, בעלת סטודיו לריקודים ״מוב״, שיחד סוגרות 14 שנות עבודה משותפת. המון מזל טוב!
להתחבר לאדמה, למקום ולאנשים: בפארק המוזנח-משהו שנמצא ברובע ט”ו ליד צומת הרחובות הרצל ורבין עומד לקום יער מאכל שישתלב במרחב. לפי התכנית, הוא ישתרע על שטח של 2.5 דונם עם אופציה להרחבה בעתיד. עד סוף השנה אמורות להתחיל הפעולות הראשונות בשטח. ובסופו של דבר, אפשר יהיה לבוא ולשבת בצל העצים שיינטעו והצמחייה שתישתל, לנוח על ספסל, להתהלך בשבילים, לגזום ולעדור וגם לקטוף ולאכול. תלמידים מבתי ספר יבואו ויתנסו בשיעורי חקלאות מעשית.
זה יהיה יער מאכל קהילתי-ציבורי. ציבור התושבים יהיה שותף בקביעת אילו עצים יישתלו במקום וירכיבו את הבוסתן. אבל הם גם יעבדו בו, ישתלו, ישקו, יתחזקו אותו וייהנו מפירותיו ומעשייה קהילתית יפה. ניתן יהיה גם לשלב בשטחו סדנאות, מפגשים וחוגים.
עצי תות בפארק שבו יקום יער המאכל. צילום פבל
“יהיה מגוון גדול של עצי פרי, שיחים ומטפסים, מערכת אקולוגית שלמה”, אומר אחד השותפים בפרויקט, איתי דינר, חלק מקולקטיב של יערנים שעושים מיזמים של יערות מאכל ברחבי הארץ.
מה זה יער מאכל?
“יער מאכל הוא תצורת תכנון חקלאית ששואבת את ההשראה שלה מחורשים ויערות טבעיים”, מסביר דינר. “החקלאות הקונבנציונאלית בעולם הגיעה למבוי סתום, היא מזהמת מאוד ולא בריאה. לעומתה, התפיסה של חקלאות אקולוגית אומרת שלא חייבים להרוס את הכדור שלנו כדי להתקיים. השיטה של יערות מאכל מגיעה מתוך תפיסה שבמקום אותן תשומות האין סופיות של דלקים, דשנים כימיים, חומרי הדברה וכוח אדם חייבת להיות אלטרנטיבה, וזו נמצאת במצבה הטבעי ביערות הגדולים”.
יער מאכל בתל אביב. צילום: נמרוד הוכברג
דוגמאות?
“במקום להרבות בהשקיה מלאכותית — לשמר מי נגר, במקום להשתמש בדשנים — לשמור על פוריותה הטבעית של הקרקע בעזרת המיקרואורגניזמים באדמה”.
מחזור סיום העונה, הפועל באר שבע מארחת את מכבי תל אביב. ומי שקפץ לאצטדיון טרנר וראה את הבאר—שבעים מקבלים ארבע חתיכות הוא לא אחר מאשר העיתונאי האשקלוני יוסי פרטוק שגם פגש ביציע המכובדים לפגישת מחזור את ברק יצחקי, אותו נער שמכר לפני שנים מהפועל אשקלון לבית”ר ירושלים, וכמובן הצטלם למזכרת עם הבן האובד. לזכר הימים ההם.
יוסי פרטוק עם ברק יצחקי
באותו יציע בדיוק נכח גם האוהד המסור של הפועל אשקלון, הלוא הוא פאפו עטון, שפגש אקס אשקלוני אחר, המאמן מסאי דגו. עטון חלק חוויות עם מאמנה הטרי של עירוני קריית שמונה, שלמרות הקדנציה הצולעת שלו באשקלון, הפגין זיקה אשקלונית.
פאפו ומסאי דגו
מנהל הפרויקטים מטעם העירייה דקל יצחקי הוציא בשבוע שעבר פרויקט נוסף לדרך ויחד עם משלחת ילדים אשקלונית הגיע למכון וינגייט להשתתף באולימפיאדת הילדים ה-12. נציגת העיר אשקלון, קבוצת ילדים ב’ של מכבי אשקלון, הצליחה להביא הרבה כבוד וקטפה את המקום הראשון. שאפו גדול!
דקל יצחקי וילדי אשקלון
מנגד, תומר לוי, שחקן הפועל אשקלון הסתפק בנופש בעיר השנייה בגודלה בצרפת וממש בימים אלה עושה בטן—גב במארסיי. הוא כמובן לא עושה זאת לבד ומי שדואגת להנעים לו את הימים ובעיקר את הלילות היא האישה שאיתו ריבי. אם תהיתם, ככה נראה בן אדם בשיא שלו.
אחרי ששרדו עונה נוספת בליגת העל כנגד כל הסיכויים, במ.ס אשדוד התחילו לבנות את הסגל לעונה הבאה. הסוגיה הראשונה נפתרה לאחר שביום שני הודיעה הקבוצה מעיר הנמל על מינויים של רוני אוואט ומשה אוחיון למאמני הקבוצה הבוגרת, כאשר אוואט, שחוזר לקדנציה שנייה במועדון, יהיה המאמן הראשי ולצדו יאמן אוחיון. השניים יעבדו כצוות.
“הנהלת המועדון גאה במינוי שני מאמנים מקומיים, שגדלו במועדון ומשרתים אותו נאמנה במגוון תפקידים מזה שנים רבות”, מסרו באשדוד. “אנו מבקשים להודות למאמן אבי בוחבוט על תרומתו הגדולה למסע ההישרדות המופלא של הקבוצה בחצי העונה האחרונה ומאחלים לו הצלחה בכל אשר יפנה”.
בוחבוט, אשר הוביל את המועדון להישארות בליגה הבכירה וראה את עצמו ממשיך עונה נוספת, קיבל את הבשורה כי הוא ללא ממשיך ומיד לאחר מכן פרסם מכתב פרידה מהקבוצה. “חברים ושחקנים יקרים, אוהדי מ.ס אשדוד האהובים — בתום שיחה מכבדת שהתקיימה לפני שעה קלה ביני לבין בעלי הקבוצה ג’קי בן זקן הוחלט כי אסיים את תפקידי כמאמן מ.ס אשדוד, ומכאן אני יוצא לדרך חדשה בכדורגל הישראלי. זאת הזדמנות עבורי להודות לג’קי על האמון שנתן בי, על הערכה לדרך הארוכה שעשיתי ואמשיך לעשות בכדורגל הישראלי ועל המנדט להביא את היכולת המקצועית שלי לטובת המועדון, דרך שהסתיימה כידוע בהשארת הקבוצה במקום הראוי לה — בליגת העל”.
בציבור החילוני, או איך שנוהגים להגדיר אותו הציבור הכללי, שמו של יוסי לחיאני לא ממש מוכר. אבל בקרב המגזר החרדי הוא מאוד מוכר. הוא נחשב לכוכב עולה בתחום יחסי הציבור במגזר, בעיקר בתחום המוזיקה.
הוא אמנם נחשב למי שבתחילת דרכו בתחום, בסך הכול בן 24, אבל כבר היום הוא עובד עם אחד מגדולי הזמרים החרדים יניב בן משיח, מי שנחשב לעומר אדם של המגזר. אז איך זה קרה? “אני אוהב את יניב אהבת נפש”, מספר לחיאני. “אני חושב שהוא זמר ענק, ואת מה שיש לו לתת לעולם המוזיקה אין אף אחד בארץ שיכול לעשות זאת. וכשהייתי ממש נער בתחילת דרכי, פנו אליי מהצוות של יניב וביקשו ממני לנהל לו את המדיה. הם כמובן קיבלו עליי המלצות חמות מעמירם בן לולו (שדר רדיו חרדי) והאמינו בי. מאז מערכת היחסים הזו נמשכת בהצלחה גדולה ב”ה”.
עובדה נוספת מפתיעה: הוא רק בן 24, אבל כבר נשוי ואב לשניים. הוא נולד וגדל באשדוד, אך מתגורר כיום בשכונת אגמים באשקלון. יש לו כאמור משרד ליחסי ציבור, והוא עובד בו יחד עם אשתו מור, הגרפיקאית שאותה הכיר במסגרת עבודתו בתחום.
אז אך אתם עובדים יחד היום?
“אני מביא תוכן מההפקות שלי והשירים של הזמרים שאני עובד איתם, ומור מביאה את הכישרון שלה בגרפיקה תוך כדי שהיא גם עושה עבודות גרפיקה לחברות, עסקים ואנשים פרטיים. פשוט כישרון ומתנת שמיים”.
אתם עובדים על איזה מופע בקרוב?
“כן, אנו עובדים קשה מאוד בתקופה הזאת על אירוע בשם ‘החברים המנגנים’, בו משתתפים עשרה זמרים מכל צבעי הקשת של המוזיקה עם שלל עדות, והאירוע הזה בעזרת ה’ יגיע לכל מקום בארץ”.
לחיאני והזמר יניב בן משיח. צילום: מהאלבום הפרטי
איך הכרתי את הרב ברדא
באשקלון הוא מוכר כמי שמנחה אירועים של הרב יצחק ברדא וכמי שמקורב אליו. “אני חייב לומר שהגעתי אליו בדרך לא דרך”, מסביר לחיאני. “בגלל שאני אוהב להתעניין בכל הנושא הזה של עין הרע, הלכתי לבני ברק לאדם בשם הרב אהרון חגני ושאלתי אותו אם יש לי איזה משהו בעייתי בעין הרע. הוא אמר לי שאני צריך לבדוק את הכתובה שלי שאין בה בעיה, כי במידה וכן, זה יכול להזיק לי.
"אני נכנסתי ללחץ ושאלתי איפה אפשר לבדוק כתובה, אמרתי לו שאני מאשקלון, אז הוא אמר לי שאני אלך לרב ברדא. מיד נרתעתי ואמרתי לו, ‘מה לי ולרב ברדא? שהרי הוא לא מהמגזר שלי’, אני הצבעתי ש”ס כל החיים ואף ניהלתי את דף הפייסבוק של השר אריה דרעי בתקופה שהוא חזר. אז הרב חגני אמר לי משפט שאני לקחתי לכל החיים: ‘תראה כל אדם כאדם ולא משנה מה דעותיו’, וזה מה שמנחה אותי. ואכן, הלכתי אליו על אף שידעו שאני לא מאנשיו ודיברתי איתו על הכתובה, ותוך כדי הוא אומר לי, ‘שתדע לך שאחרי פטירתו של אדם ישאלו אותו בבי”ד של מעלה — האם קבעת עיתים לתורה? לא ישאלו אם היית גדול הדור או ראש ישיבה’. אזרתי אומץ וסיפרתי לרב על רשת הכוללים שאני רוצה לפתוח לחרדים עובדים, הרב מיד שמח ובירך שנצליח בזה”.
יוסי לחיאני והרב ברדא. צילום: יח"צ
אני במתח, מה היה בסוף עם הכתובה?
יוסי עונה בחיוך: “האמת שלא הייתה בה בעיה בכלל, אבל הרב בעצמו אמר לי שלא סתם הגעתי אליו, אלא הכול משמיים סידרו לי שאני אגיע אליו ואני אשתף אותו. אני אגיד לך שבדיעבד מי שעזר זה הרב ברדא ולא אנשים שצריכים היו לעשות זאת. מאז אני בקשר מתמיד עם הרב ומודה על זה כל יום”.
אתה מקפיד לומר שאתה לא היחצ”ן של הרב ברדא. אך מנגד אתה מפרסם הודעות לעיתונות ותמונות של הרב ברדא ומוסדותיו. אם כן, מה תפקידך בחצרו של הרב?
“יחצ”ן לצורך הרב זו הגדרה קצת זולה. מה שכן, אני עושה פרסום ומדיה לדברי תורה מתוך השיעור השבועי. דבר תורה לפרשת השבוע, חידושים בהלכה שיעניינו את הציבור. ביקורים מיוחדים עם ראשי ערים, שרים, רבנים וכו’. והרצון לזה עלה לי מיד אחרי שנפגשתי עם הרב והבנתי שיש כאן ציבור שלם של יהודים באשקלון ובארץ שלא באמת מכירים את הרב ומבינים ומטים אוזן להשחרת פניו של הרב. לכן ביקשתי מהרב שיאפשר לי לשנות את זה. קיבלתי אישור, וב”ה יש לזה תוצאות טובות, היום יותר אנשים מכירים את הרב ומבינים כמה תורה יש בו וכמה אהבת אדם, ואני מרגיש סיפוק מזה”.
אז אתה עושה את זה בהתנדבות?
“השכר שלי הוא השכר הרוחני וקורת הרוח להיות קרוב לרב”.
במהלך הבחירות האחרונות ניהלת את היח”צ של תומר גלאם בבחירות ולאחרונה הפקת עבור החברה הכלכלית אירוע של ל”ג בעומר בתשלום שהתקיים אצל הרב ברדא. אתה לא רואה בזה ניגוד עניינים?
“בוא נדייק בעובדות. לא מדובר באירוע של הרב ברדא. זה אירוע עירוני שהרב ברדא השתתף בו, כמו שהוא השתתף בעוד כמה הדלקות חוץ משם. ולגבי האירוע, ניגשתי עם עוד כמה מפיקים שהגישו הצעות מחיר, ובסוף יצא שאני זכיתי במכרז. יכולתי באותה מידה גם לא לזכות. כך שאין קשר בין הדברים. ובכלל, גם לפני הבחירות אני הייתי עושה את ההנחיות והפקות של המועצה הדתית בגלל המקצועיות שלי ולא משום סיבה אחרת”.
יוסי לחיאני עם המשפחה. צילום: יח"צ
הוא נולד וגדל באשדוד עד שהוריו התגרשו ואז עבר לגור בבני ברק. "במשך הזמן הזה למדתי בתלמוד תורה 'לב חיים' בבני ברק עד גיל 13 שעברתי לבית ספר 'הישוב החדש' בתל אביב שהוא ממלכתי דתי, משם הדוד שלי הרה"ג שמעון כהן זצ"ל מאשדוד 'שלף' אותי לישיבה שלו 'תורה אור' מול האצטדיון באזור א' ומשם המשכתי לישיבת "חזון עובדיה" של הראשל"צ הרה"ג יצחק יוסף שליט"א. אחרי שנה עברתי ללמוד בישיבת 'מעייני תורה למשה' של הרב מרדכי קדוש שליט"א עד שהתחתנתי ועברנו לגור באשקלון, בהמלצה חמה של אבא שלי מה שב"ה התגלה כמהלך מוצלח מכיוון שהיום ביססתי את מעמדי בעיר בנושא ההפקות והפרסום גם מול הגופים העירוניים…"
איזה דבר גדול עשית בעיר אשקלון שלא תשכח?
"ניהלתי את כל היחסי ציבור והפרסום במגזר החרדי – דתי עבור ראש העירייה תומר גלאם וב"ה העבודה הקשה השתלמה והיום הוא שוב ראש העיר, בתקווה לעוד שנים רבות…".
נקמה הכי טעימה כשהיא קרה. ליברמן מחזיק בידו אקדח ומשחק ברולטה רוסית. כמו בסרטים, יש רק כדור אחד בתוף, כתוב עליו בחירות, הוא מסובב ויורה…
בשעת לילה מאוחרת, כשאני כותבת את הטור הזה, כולם מהמרים. זו שעתה החזקה של התקשורת. שעתם העלובה של מי שאמור לשלוט בממלכה. הפרשנים הפוליטיים מסבירים לנו את מה שאי אפשר להסביר. לא צריך אנאליסט גאון כדי לדעת שבהימורים תמיד הקזינו מרוויח. ולא צריך סרט הוליוודי להראות לנו שמנהלי הקזינו הם פושעים מהמאפיה. כך גם לא צריך להסביר לנו שכל שכרון החושים של הליכוד הוא בלון נפוח ושקר אחד גדול.
כשהמילים הכתובות כאן יתפרסמו, כולנו נדע אם בספטמבר יהיו בחירות. אני לא נביאה, וכמו שכבר הבנתם, גם לא מהמרת. רק כמו כולם, מרגישה שבעל הבית השתגע, ושום הסבר הגיוני שאביא כאן לא יניח את הדעת. בכל זאת, יש לי תובנות מסוימות שאשתף אתכם. נתחיל מהשאלה הכי חשובה: למה צריך בחירות חצי שנה אחרי שבחרנו? אז התשובה: לא צריך. המפלגות עצמן לא ערוכות. קופת המדינה לא יכולה לבזבז עוד 2.5 מיליארד שקלים, שאם יחולקו לבריאות, לחינוך ולשיכון, יועילו יותר לנו האזרחים. ביבי שחקן פוקר גרוע. כי אנחנו יודעים איזה קלפים יש לו ביד. עד שיהיו בחירות ויקימו ממשלה חדשה, תהליך השימוע שדחה ודחה לא יידחה יותר, יוגש נגדו כתב אישום ויתחיל תהליך משפטי. הלוליין הקוסם האדיר המלך ביביהו יצא עירום מהבחירות,
מסכת השקרים והשיסוע, סופם שיתמוטטו. נתחיל מהשקר הראשון — הניצחון הגדול שמנפנפים בו בליכוד. הם קיבלו אותו מספר מנדטים כמו כחול לבן. המשפט "רוב העם בחר בנו" הוא שקר גס. הגוש החוסם מימין לא ממש יציב, כי החרדים הם לא ימין. הם אידיאולוגים, מעניין אותם לקבל את הכספים שלהם למוסדות שלהם, החוקים לכפות על הרוב בארץ. וגם זה נתון למשא ומתן תמורת עוד כסף. המדינה מבחינתם לא חשובה.
שרון אביטל, בת 21 מאשדוד, משוחררת טרייה מצה”ל, כרגע עובדת על מנת לממן לימודים אקדמיים.
את זמנה הפנוי שרון אוהבת לנצל בים, להתאמן בחדר הכושר ולרדת לאילת מדי פעם עם חברים. בעתיד “רוצה ללמוד אדריכלות ועיצוב פנים למרות שכל עולם הסטיילינג מושך אותי נורא”.
קבוצת הפועל אדומים אשדוד רשמה עונה בינונית. אמנם זו הייתה העונה הראשונה של האדומים בליגה א’ הקשה, ומקום רביעי הוא מקום בהחלט מכובד, אבל התחושה היא שאפשר היה לצפות ליותר.
הקבוצה עברה תהפוכות רבות. זה החל עם פיטוריו של פיני עייש, המשיך עם המחאות נגד גילי לנדאו והסתיים עם עוזר המאמן עמוס וזאנה על הקווים ופרשת הפוליגרף המדוברת.
הנה גיליון ההערכה שלנו לשחקנים ולצוות על העונה שחלפה:
דין גל: השוער, שגדל במכבי נתניה, הציג עונה סבירה והיה פצוע למשך כמה חודשים. ציון: 6.
אלון אאולוב: התחיל את העונה כשוער שלישי אלמוני והתקדם עד למעמד של שוער ראשון בקבוצת צמרת בליגה א’. הציג יכולת טובה בסיום העונה ובמשחק הפלייאוף מול מכבי שעריים. ציון: 8.
יאיר אזולאי: הבלם האגדי כבר לא ילד. הקפטן והסמל של הפועל אדומים אשדוד כבר בן 41 וצפוי להפוך למנהל המקצועי של הקבוצה.אזולאי רשם עונה סבירה, בניגוד לעונה שעברה, שבה היה המצטיין הראשי. המהירות שלו באופן טבעי נפגעה, אך חוכמת המשחק והניסיון נשארו, והוא תרם מהם כשהיה צריך. ההגנה של האדומים העונה הייתה עקב האכילס שלה, ויחסית לקבוצות הצמרת הייתה חלשה. ציון: 7.
גיא עיני: הבלם שהגיע מנס ציונה התגלה כאחת מנקודות האור של העונה. ציון: 8.
אור הרשקוביץ’: הוא אחד מהגורמים לכך שההגנה של האדומים הייתה חלשה העונה. הגיע בינואר ולא השתלב כראוי בקבוצה. ציון: 3.
נוגן חן: עונה לא רעה למגן הימני, שפתח אותה בצורה בינונית, אך הציג גרף התקדמות עולה ככל שהעונה התקדמה. מביא תמיד מהירות ורצון למשחק, אך צריך להשתפר מהבחינה ההגנתית ולשפר את כוחו הפיזי. ציון: 6.
רחמים צ’קול: החל את העונה כמגן, ולמרות תרומה התקפית לא רעה, גרם לחורים רבים באגף השמאלי של האדומים. בהמשך העונה הפך לשחק כקשר וגילה את עצמו מחדש. ציון: 7.
עמירן ביטון: שיחק בכמה תפקידים והיה תמיד איפה שהמאמן היה צריך אותו, אם זה כקשר, מגן או אפילו בלם. אף שמבחינת יכולת, הוא לא מהמוכשרים ביותר בליגה א’, הוא תמיד נתן את הנשמה למען המועדון והקהל שהוא כל כך מחובר אליו. שחקן סגל בהחלט ראוי וטוב. ציון: 6.
סטניסלב גולדברג: הגיע בינואר מאירופה בתור הבטחה גדולה ועם חוזה שמן, אך התגלה כבלוף. מלבד כמה תיקולים מוצלחים ושימוש בכוחו הפיזי, לא תרם הרבה, בטח לא כמו שחקן שציפו ממנו להיות “שובר שוויון”. ציון: 5.
החיבור לחלק היצירתי שבנפש האדם הוא זה שלמהותו אני מקדישה את חיי. אני מנחה תהליכי כתיבה ב-25 השנים האחרונות. בשנים אלה זכיתי ללוות עשרות כותבים. חלקם הוציאו ספרים בעריכתי, חלקם עברו תהליך של חיזוק האישיות והצליחו למצוא את ייעודם אחרי שנים של התחבטויות. חלקם קיבלו הכרה כיוצרים ויוצרות. חלקם ממשיכים לכתוב להנאתם בלי יומרות גדולות. כל אחד ואחת עם התהליך האישי שלו.
יסוד היצירה קיים אצל כל אחד מאיתנו, במידה זו או אחרת. מעטים מנסים לפתח את החלק הזה בתוכם מסיבות פרקטיות. קשה להיות אמן, אם זה לא הכרחי עבורך, שא רגליך וברח. אך מניסיון, החיידק הזה חוזר ומטריד.
אנשים מבוגרים, חלקם כבר גמלאים, מוצאים זמן ומשאבים כלכליים כדי לפתח את האמן שבהם אחרי שעבדו שנים בתחומים לא אמנותיים בעליל. “אני רוצה לכתוב ספר על חיי!” אומרים רבים. לא תמיד יש להם מספיק התמדה, עקשנות ותנאים המאפשרים את ההוצאה לאור של הספר המיועד, אבל רבים מנסים. מדהים לגלות כמה אנשים כותבים מסתתרים בינינו. מעניין שרבים המעוניינים לכתוב לא בהכרח קוראים ספרים. הרצון לפלוט גדול מהרצון לקלוט. אחד הדברים שאני מנסה להבהיר למשתתפי הסדנאות שלי הוא חשיבות הקריאה כממלאת את מי הבאר הפנימית. ככל שאנו נפתחים לגירויים מילוליים, תתעשר הכתיבה שלנו.
אני עובדת עם קבוצות ועם יחידים. התהליכים בקבוצה שונים ומוגבלים יותר מבחינת זמן, אך יש בהם רווחים אחרים. כמנחת קבוצות, אני מודעת לתהליכים המתרחשים בקבוצה, ויש כאלה שדווקא קבוצה “עושה להם את זה”. תהליך אישי דווקא יחסום אותם. אחרים יפרחו באחד לאחת ויפיקו את המקסימום מהמפגש האישי. כל אחד בנוי אחרת ומתאים לו משהו אחר בנקודת הזמן בה הוא נמצא.
לא להאמין, אבל ישראל הולכת שוב לבחירות. מה שהתחיל כמו חלק רגיל של משא ומתן קואליציוני נמשך עד עכשיו בינתיים להתבצרות ילדותית בעמדות קיצון.
נראה כי כל אחד מן המשולש של נתניהו-ליצמן-ליברמן לא בדיוק התכוון להגיע לשם. דווקא בסעיף שרבים רואים בו שולי ולא מהותי השותפים מפגינים יכולת כמעט מרשימה לעמוד על שלהם בכל מחיר.
אם היה מדובר בטירונים פוליטיים, זה היה יכול להיות מובן אולי. חברי כנסת חדשים מדברים בשפה הזו, בעמידה עיקשת על העקרונות וסירוב לסגת אפילו במשהו מהעמדות הנחרצות והדיכוטומיות. חברי הכנסת הוותיקים יודעים לומר בפה מלא שפוליטיקה היא עניין של פשרות. המבנה הדמוקרטי מאלץ את הנבחרים, גם אם עמדתם שונה לחלוטין, להתייחס לעמדת המיעוט. המבנה הזה יוצר שיתופי פעולה מרהיבים מתוך הבנה שכל מי שנמצא בבניין הכנסת הוא שליח ציבור של קהל מסוים שבחר בו. לרוב אנחנו נתקלים במשפטי המחץ המצוטטים בתקשורת או מצולמים ממליאת הכנסת. כמעט אף פעם אנחנו לא נחשפים למה שקורה מאחורי הקלעים, הסמול-טוק האנושי והחברי בין חברי כנסת ממפלגות שונות ויריבות אחרי שהתווכחו בלהט במהדורת החדשות.
כוחות משטרה, שיטור עירוני וחבלן הוזעקו בבוקר יום שני לחוף אורנים באשדוד לאחר שהתקבל דיווח מהמצילים בחוף על אודות שק חשוד שנפלט מהים.
בדיקת השוטרים וחבלן המשטרה הסירה חשד כי מדובר בתכולה מסכנת והעלתה כי מדובר חבילה גדולה מאוד של חומר חשוד כסם מסוג חשיש במשקל של עשרות קילוגרמים. לפי מצבה, ההערכה היא שהייתה במים ימים ארוכים.
מאז 1984 לא הייתה אלופת כדוריד בישראל שלא הגיעה מראשון לציון או מתל אביב. אז הייתה זו הפועל רחובות שהדהימה את עולם הכדוריד הישראלי, ואילו השבוע, אחרי 35 שנה, זה קרה שוב: הפועל אשדוד הצנועה זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה על חשבונה של אימפריית הכדוריד מכבי ראשון לציון, קבעה היסטוריה והביאה גאווה עצומה לעיר אשדוד.
מי היה מאמין? זהו לא השיא היחיד שנשבר ביום שלישי בערב. האדומים לא רק שהדהימו את המדינה כולה, אלא היו לקבוצת הגברים הראשונה אי פעם בעיר אשדוד שזוכה באליפות כלשהי. אם זה לא מספיק, אשדוד היא גם הקבוצה הכי דרומית בהיסטוריה של הענף בארץ שמניפה צלחת. הקבוצה של אולג בוטנקו הגיעה למשחק החמישי בסדרת הגמר מול מכבי ראשון לציון המנוסה והמעוטרת בידיעה כי גם הפסד בשבעה שערים יספיק לה כדי לחגוג, אבל לא נתנה למארחת צ’אנס וחתמה סדרה נפלאה מבחינתה עם הפסד 36:32 בלבד ומסיבה אדומה בבית מכבי. מעטים היו האנשים שנתנו צ’אנס לאשדוד בתחילת הסדרה, אבל בסופו של דבר הקבוצה שסיימה שלישית בעונה הסדירה הייתה הטובה יותר בחמשת המשחקים וקיבלה את הצלחת בצדק. היינו כחולמים.
סיפור מהאגדות
אז עד כמה ההישג הזה עצום? רק ב-2012 הקבוצה מעיר הנמל רשמה הופעת בכורה בליגה הבכירה (!), ושבע שנים לאחר מכן היא כבר קוטפת אליפות ראשונה ומדהימה כנגד כל התחזיות תוך כדי התגברות על שתי הענקיות מעיר היין. מאידך, הצהובים—כחולים חלמו על אליפות 16 בהיסטוריה המפוארת של המועדון, אולם האדומים הציגו עליונות מרשימה לאורך רוב הסדרה המרתקת, ובסיום קיבלנו אולי את אחת ההפתעות המרתקות שידע הספורט הישראלי. האחרונה שהפריעה להגמוניה של הקבוצות מעיר היין הייתה מכבי תל אביב, שקטעה רצף ארוך (11 שנים) של הראשל”ציות עם שתי אליפויות מדהימות, וכעת הגיע התור של הדרומיים להפתיע את עולם הכדוריד הישראלי, שהיה צמא לריענון בדמות חבורה מלהיבה ומרעננת כמו זו שבנה אולג בוטנקו, שראוי לאינספור מחמאות על מסע קסם נפלא, כשאסור לשכוח כי בחצי הגמר התגבר גם על הדאבליסטית היוצאת הפועל ראשון לציון.
צהובים—כחולים, שהיו זקוקים הערב לניצחון בתשעה שערים (שמונה להארכה) במשחק החמישי בבית מכבי בראשון לציון עוד עשו קולות קלים של קאמבק, אך האשדודים, בדומה לשאר הסדרה, הציגו אופי מרהיב, לא אפשרו למארחים לברוח (בעיקר הודות ליכולת מצוינת של טל ושי הרשקוביץ וגאבור לאנגהנס) ועמדו במשימה הגדולה אחרי שני ניצחונות לכל קבוצה בסדרה, אבל ביתרון של ארבעה שערים עבור הדרומיים, שהוכתרו כאלופה ה-12 בתולדות הכדוריד הישראלי.
