כאן דרום – אשדוד

המקומון של אשדוד

Author Archives: דוד לוי

  1. יקר ומר: המחלוקת סביב בית הקפה ברחבת המשכן באשדוד הגיעה להכרעה

    Leave a Comment

    רשת קקאו תפצה זכיינית שלה שהפעילה את בית הקפה ברחבת המשכן לאמנויות הבמה באשדוד בסכום של מיליון ו-200 אלף שקל. כך פסקה השופטת עדי אייזדורפר מבית משפט השלום באשדוד לפני ימים אחדים.

    קקאו, קבע בית המשפט, תשיב לזכיינית את דמי הזיכיון בגובה של 292 אלף שקל וגם הוצאות הקמה של יותר מ-900 אלף שקל. בנוסף הוטל על החברה לשלם לה שכר טרחה בסך 40 אלף שקל.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    קצת היסטוריה: בשנת 2013 זכתה רשת בתי הקפה קקאו במכרז להפעלת המקום. באוקטובר 2014 נחתם הסכם בין המשכן לבין קקאו בנוגע להפעלת הקפיטריה הפנימית ובית הקפה בחוץ. קקאו התקשרה עם זכיין אחד, לאחר מכן עוד אחד ואז השלישי.

    כולם נתקלו באותה בעיה בסיסית: למבנה לא היה טופס 4 והיתר בניה כחוק, לאחר שבעירייה הגדירו אותו מלכתחילה כמחסן. הבעיה הזו נראתה פעוטה אולי וקלה לתיקון, אך למנהל ההנדסה, תאמינו או לא, לקח שנים לפתור אותה.

    בגלגול הקודם האחרון שלו החל בית הקפה שברחבת המשכן לפעול באפריל 2016, בעוד שהקפיטריה לא. אולם חצי שנה אחר כך גם הקפה נסגר לאחר שמנהליו קיבלו צו סגירה מעיריית אשדוד בשל חריגות בניה. מאז למעשה הוא עמד שומם, אך הסכסוכים המשפטיים בין שלושת הצדדים – המשכן, קקאו וזכייניו – צברו תאוצה.

    פתיחת בית הקפה ברחבת המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, 2016

    בסיבוב האחרון המשכן טען כי קקאו הפרה את הסכם השכירות שנחתם עמה. קקאו מצידה טענה ש”המשכן ועיריית אשדוד הערימו קשיים בלתי סבירים על הזכיינית ואף פעלו להוציא צו הפסקה שיפוטי כנגד הפעלת בית הקפה על ידי הזכיין, בניגוד להבטחות מהנדס העיר. צו הפסקה שיפוטי זה הביא בסופו של דבר לקריסת הזכיינית, והאשם לכך רובץ לפתחו של המשכן עצמו”.

    בקקאו לא הסתפקו בכך וביקשו לקבוע שאם יוטלו עליהם חיובים כלפי המשכן אזי הזכיינית (קפה אריאל ותמר) תישא בהן. בנוסף הגישו תביעה נגד הזכיינית ובה ביקשו לפצותם על הנזק שנגרם להם, לטענתם, בסכום של כ-470 אלף שקל.

    בתגובה הזכיינית הגישה תביעה כנגד קקאו בסכום של 1.2 מיליון שקל וטענה שקקאו הטעתה אותה בעת ההתקשרות בהסכם הזכיינות, והסתירה ממנה מידע באשר למצבו התכנוני של הנכס.

    עוד טענה הזכיינית, באמצעות עו"ד דר ויינברג, כי שיפצה את המבנה והוסיפה בו סגירת חורף (ויטרינה), בהוראת קקאו, בהתאם לתכנית אדריכלית שמסרה לה קקאו. אלא שלתדהמתה ביום 17.5.2016 נמסר לה צו הפסקה שיפוטי בשל השימוש החורג בניגוד להיתר הבניה. רק אז נודע לה שלא רק שלא ניתן אישור לשימוש במבנה בית הקפה, וכי השימוש מנוגד להיתר הבניה, אלא שגם אין בנמצא טופס 4 למבנה.

    בית הקפה נסגר ביום 10.11.2016 וזאת לאחר שהתקבלה אצל הזכיינית התראה מטעם קקאו. הזכיינית טענה שלו היה נמסר לה המידע התכנוני באשר למצבו של הנכס לאשורו, ובין היתר, החריגות, סיווגו של הנכס כמחסן, מעמדה של סגירת החורף, לא הייתה מתקשרת בהסכם הזכיינות.

    השופטת קיבלה את גרסתה של הזכיינית בת אל בלהנס ומתחה ביקורת על זו של אייל אליהו מרשת קקאו, תוך שהיא מציינת שלא היה עקבי. “נוכח ביטול ההסכם כדין על ידי הזכיינית”, ציינה, “על רקע הקביעה כי בבסיס ההתקשרות בין הצדדים עמדה הטעיה מצד קקאו, בכך שלא נמסר מלוא המידע באשר למצבו התכנוני של הנכס, ואף נמסר מידע מטעה, הכל כפי שפורט עד כה, יש מקום לקבל את תביעת הזכיינית ולחייב את קקאו להשיב לידי הזכיינית את הסך ששולם בגין דמי הזכיינות על פי ההסכם – 292,000 שקל.

    “מקום בו התברר כי התנהלות מעניק הזיכיון עצמו בעת ניהול המו”מ לקראת החתימה על הסכם הזיכיון ואף לאחר מכן, הייתה שלא בתום לב, תוך הסתרת נתונים מהותיים ופיזור הבטחות שווא, והביאה לכך שבסופו של יום לא יכול היה הזכיין ליהנות מן המוניטין, ולעשות שימוש בפועל בנכסים אלה, מתבקשת המסקנה כי יש להורות על השבת דמי הזיכיון אשר למעשה, שולמו לבטלה.

     

  2. אימה של הנאשמת בהשלכת בִּתה מחלון הקומה השניה: "לא מאמינה שעשתה את זה"

    4 Comments

    “המצב של התינוקת יותר טוב וזה הכי חשוב, היא התעוררה, פתחה את העיניים, אוכלת ושותה. אלוהים הציל אותי”. אמרה ביום שלישי אימה של הצעירה מאשדוד שמואשמת בניסיון רצח של ביתה התינוקת בת החמישה חודשים.

    “אני לא יודעת מה קרה, לא הייתי בבית באותו זמן”, הוסיפה סבתה של התינוקת. “אני לא יודעת מה קרה. אני לא מאמינה שהבת שלי עשתה את זה. הילדה היא העיניים שלה, אולי כשהיא התקרבה לחלון היא נפלה לה, אבל לזרוק היא לא תזרוק אותה”.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    ביום ראשון הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד האם הצעירה ולפיו הוציאה אותה מחלון הדירה שבקומה השניה ועזבה אותה. התינוקת צנחה אל החצר מגובה של כשישה מטרים ונפלה על האדמה.

    האירוע הקשה התרחש ביום שלישי, 14 בחודש, לאחר השעה 18:00. לפי כתב האישום, שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בידי עו”ד הילה דרימר-יאיר, השתיים היו לבדן בדירה שברובע ה’. בשלב מסוים נטלה האם את ביתה ששכבה בעגלה, ניגשה לחלון בחדר הסלון, רכנה החוצה כשהיא אוחזת בזרועותיה, ושחררה את אחיזתה. לאחר מכן ירדה הצעירה במדרגות הבניין אל החצר כשהיא צועקת.

    שכן שהבחין בתינוקת שרועה על הקרקע, הרים אותה, ראה שדם ניגר מפניה והכרתה מעורפלת והזעיק את מד”א. הצוות הרפואי פינה את התינוקת כשהיא במצב קשה לבית החולים אסותא אשדוד, שם אובחנו שברים בגולגולתה. בעקבות חומרת מצבה הוחלט להעביר את התינוקת לבית החולים איכילוב, כשהיא מורדמת ומונשמת, שם עברה ניתוח נוירוכירורגי.

    כאן מצא השכן את התינוקת מוטלת על הארץ בחצר הבניין. צילום: דור גפני אדמה מקרה תינוקת

    כאן מצא השכן את התינוקת מוטלת על הארץ בחצר הבניין. צילום: דור גפני אדמה מקרה תינוקת

    בפרקליטות ביקשו להאריך את מעצרה של האם עד תום ההליכים וציינו שהיא הסבירה בחקירתה ש”היה לה ‘יום רע’”, שאמה ואחותה השאירו אותה לבד עם התינוקת, ושחררה את התינוקת מידיה. לטענתה היא אינה מבינה מדוע עשתה זאת.

    השכן שמצא את התינוקת מוטלת על האדמה, סיפר: “בדיוק ירדתי למטה, ליד הכניסה לבניין ופתאום אני רואה תינוקת שוכבת על הארץ. בהתחלה לא הבנתי בכלל מה קרה, התקרבתי, ראיתי שהיא לבד, הרמתי אותה בעדינות, היה לה דימום מהאף, היא הייתה שקטה, לא בכתה, ההכרה שלה הייתה חלקית והזמנתי אמבולנס. האמא ירדה וצעקה. היא נראתה מבוהלת”.

    הופתעת כששמעת בהמשך שהיא נעצרה בחשד שהפילה אותה בכוונה?

    “כן, זה היה לי מוזר מאוד, לא הרגשתי עליה בעבר משהו מיוחד, היא נראתה לי בחורה נורמטיבית”.

    גם אמו של הצעיר שמתגוררת בבניין, דלת מול המשפחה של הנאשמת, הייתה מופתעת לדבריה: “ראיתי אותה מטיילת עם התינוקת ומטפלת בה במסירות, גם אמא שלה עזרה לה”.

    מה לדעתך יכול היה לגרום לזה?

    “דיכאון שלאחר לידה, היא הסתירה את זה, לא ראו. ילדה טובה, לא חשדנו בשום דבר. אני מתפללת בשביל התינוקת שתבריא”.

     

  3. נלחם על חייו: סיפורו של רפי חמאוי, המורה האהוב מאשדוד

    3 Comments

    “אבא אדם מאוד בריא, כזה שמקפיד על כושר ואף פעם לא חולה”, העיד בתחילת השבוע אלעד, בנו הבכור של רפי חמאוי, המורה מאשדוד, שמצבו הידרדר לאחר שחלה בקורונה.

    חמאוי, 64, אושפז בשבוע שעבר בבית החולים ברזילי וביום שישי בבוקר הוחלט להרדים אותו ולחברו למכשיר הנשמה. נכון לכתיבת שורות אלה רפי מורדם ומונשם במצב קריטי. על מנת להציל את חייב הוא החל לקבל טיפול בתרופה בשם רמדסיביר וגם בתרומת פלסמה עם נוגדנים לנגיף.

    רפי, שנשוי לשרית ואב לשלושה – אלעד, 29, דור, 25 ונועה, 21, הוא המורה המיתולוגי לחינוך גופני במקיף ג’, שם הוא עובד עשרות שנים. בבית הספר מכנים אותו “האיש והאגדה”. בעיר הוא מוכר גם כמאמן הכושר לשעבר של מועדון ספורט אשדוד, ובצעירותו היה אלוף ישראל בריצת 100 מטר.

    כמעט כל בני המשפחה נדבקו

    לפני כשבועיים וחצי נדבק בנגיף הקורונה, יתכן שבמהלך פגישה של ארגון המורים שבה השתתף ובה נחשף לחולה. בשבוע שעבר לאחר שרמת החמצן בגופו ירדה הוחלט לאשפז אותו במחלקת הקורונה בברזילי.

    תמונה שצילם רפי חמאוי במהלך ההסגר בגל הראשון לטובת הכנת סרטון של צוות מקיף ג׳

    תמונה שצילם רפי חמאוי במהלך ההסגר בגל הראשון לטובת הכנת סרטון של צוות מקיף ג׳ לשמירה על הבריאות

    “לאבא בסך הכל לא היו בעיות נשימה, אלא בעיקר חום, חולשה והמון שיעולים”, מספר הבן. לדבריו, את המסר כי נחשף לחולה קיבל אביו רק מקולגות שלו, שביום שישי, 10 ביולי, קיבלו הודעה לנייד במסגרת איכוני השב”כ, הודעה שרפי לעולם לא קיבל.

    למחרת כבר החלו להופיע תסמינים. “הוא נכנס לבידוד ביתי ברגע שהוא שמע שהוא אולי נדבק, יום אחרי עלה לו החום ועלה החשד שהוא חלה. בראשון אחר כך הוא עשה בדיקת קורונה – לקחו חמישה ימים עד שקיבלנו את התשובה”.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    בעוד רפי המתין לתשובה בעניינו, גם בני משפחתו החלו לחלות בזה אחר זה. ראשונות היו האישה שרית והבת נועה, ואחריהן הבן דור. אך אלעד טוען כי בעוד הם קיבלו תשובות מהירות, אביו קיבל אחרון את התשובה, כשהתוצאה הייתה כבר ברורה מראש: “כל המשפחה שלי יצאו חיוביים לקורונה חוץ ממני. ברגע שקיבלתי תשובה שאני שלילי, שכרתי דירה כדי לעשות שמה את הבידוד”.

    מצבו של האב הלך והחמיר, אך ללא סימן ברור שיצביע על כך מלבד סטורציה (אחוז חמצן בדם) נמוכה וחולשה מועטה. כלפי חוץ, רפי המשיך להפגין חיוניות ולא חשף את קשיי המחלה. רפי והמשפחה החליטו לפנות לבית החולים אסותא אשדוד כדי להיות בטוחים שהכל כשורה. לדברי בנו, לא נמצאו ממצאים חריגים מספיק מלבד צילום ריאות מעורר חשד, והוחלט לשחררו למחרת. בשבוע שעבר מד הסטורציה שוב הצביע על ירידה בחמצן בגופו, והפעם הוא הוכנס לאשפוז.

    “במשך כל הזמן הזה לא אפשרי לראות אותו”, משתף אלעד על הקשיים שעבר, רחוק ממשפחתו. “המשפחה שלי בבידוד מוחלט בבית ואני בבידוד מוחלט בדירה אחרת. התחושות בזמן הזה הן נוראיות, חוסר אונים מטורף. במיוחד שכל תקופת הקורונה נמנענו מכל מגע אפשרי. ממש נשמרנו. לא הולכים למסעדות או מסתובבים כי אנחנו בקבוצות סיכון. אמא שלי חולת סכרת והיא בסיכון מאוד גבוה ואני אסתמטי”.

    משפחת חמאוי בטיול משפחתי לסלובניה. מימין לשמאל - רפי, דור, שרית, נועה ואלעד. צילום פרטי

    משפחת חמאוי בטיול משפחתי לסלובניה. מימין לשמאל – רפי, דור, שרית, נועה ואלעד. צילום פרטי

    אלעד מספר כי עקב חולשת אביו הם כמעט ושלא הצליחו לתקשר איתו מלבד הודעות טקסט ספורות ביום, על שיחות טלפון אין בכלל על מה לדבר. “בפעם שאמרו לו שרוצים להנשים אותו הייתה הפעם היחידה שהוא התקשר אליי. הוא אמר לי ‘אלעד, אני פוחד, רוצים להנשים אותי, אולי נחפש בית חולים אחר?’. אני הייתי בקשר רציף עם הרופאים והאחיות, סיפרו לי שהוא מתפקד וצלול אבל עדיין חלש מאוד וסובל. ביום שישי שלבסוף הרדימו אותו בדיוק יצאתי מהבידוד, נסעתי לבית החולים על הבוקר, אבל הוא כבר היה מונשם בגלל שהוא היה במצב חירום. לבסוף הצליחו לייצב אותו אבל הרופא אמר לי שהוא כנראה לא הולך לשרוד את הלילה”.

    סגירת מעגל במחלקה

    שתיים מהאחיות שמטפלות בחמאוי במחלקת טיפול נמרץ קורונה הן אשדודיות שלמדו בבית הספר וכשרפי אושפז בברזילי הבינו שזה המורה המוכר להן היטב.

    פולינה גימז'נסקי, אחות בת 34 בבית חולים ברזילי, היא בוגרת מקיף ג'. על אף שלא הייתה תלמידה של חמאוי היא מעידה כי כשהגיע לבית החולים מיד זיהתה את פניו המוכרות.

    האחות פולינה גימז'נסקי. צילום פרטי

    האחות פולינה גימז'נסקי. צילום פרטי

     "אני זוכרת", סיפרה, "שעם חבר וחברה נסענו פעם למשחק כדורגל בקרית אליעזר בין מכבי חיפה למ.ס אשדוד באוטובוס של האוהדים. בגלל שהקבוצה הפסידה, 5-0, האוהדים כעסו ועזבו כבר באמצע המשחק. אנחנו נתקענו שם, ילדים בני 15-16, בלי דרך לחזור הביתה. ידיד שלי, שכן היה תלמיד ישיר של רפי, פתאום קלט אותו בחצי עין, הוא ניגש אליו ושאל אותו 'תקשיב נתקענו בחיפה מה עושים?'". כדי לא לנטוש את התלמידים, משך רפי כמה חוטים, והשלושה הועלו לאוטובוס של שחקני מ.ס אשדוד.

    "בשביל חבר'ה בני עשרה זאת הייתה התרגשות מטורפת", נזכרת פולינה. "אני ממש זוכרת את זה. הוא הושיב את שלושתנו באוטובוס ושחקני מ.ס אשדוד מתחילים לעלות אחד אחרי השני. זה היה מטורף. מזל שהוא היה שם אחרת היינו תקועים ואני לא יודעת איך היינו חוזרים, הוא לא עזב את התלמידים שלו. הוא איש מקסים וחבל מאוד, כולנו מחזיקים לו אצבעות".

     

  4. הבנקאי שנעצר, הואשם וזוכה: "עברתי סיוט, עוול גדול"

    7 Comments

    “כמו שטענתי מההתחלה אני חף מכל פשע. עברתי סיוט ונגרם לי ולמשפחתי עוול גדול. אלה היו 3.5 שנים מאוד קשות, לא קל להילחם בטחנות הצדק, הכי קל זה להרים ידיים ולקבל את הדין. מכיוון שהאמנתי בחפותי לאורך כל הדרך ושכל מה שיוחס לי היה עורבא פרח לא ויתרתי. אני ממש מאושר. שמי נוקה וזה הכי חשוב לי. עבדתי קשה בחיים כדי לבנות את השם שלי”.

    כך אמר ביום רביעי השבוע משה טטרו, בן 43 מאשדוד, לאחר שזמן קצר קודם לכן באותו יום קיבל את פסק הדין של בית המשפט העליון שמבשר על זיכויו המלא מכל אשמה.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    טטרו עבד בבנק דיסקונט, קודם כיועץ פנסיוני ובהמשך כמרכז פעולות הוועד הארצי. באחד מימי ראשון בחודש פברואר 2017 הגיעו שוטרים לביתו ועצרו אותו. הוא נחשד בעבירות חמורות מאוד של שוחד וסחיטה באיומים. במפלג ההונאה של מחוז תל אביב אמרו אז שלפי החשד הוא התנה את השארת תיק הביטוח של עובדי הבנק בידי הסוכנות המבטחת בכך שהיא תסגור לו חוב אישי של קרוב ל-200 אלף שקל.

    כחודשיים אחר כך הגישה נגדו פרקליטות מחוז תל אביב כתב אישום בעבירות של התניית שוחד ומרמה והפרת אמונים. ביולי 18’ החליט בית המשפט המחוזי לזכות את טטרו מעבירת השוחד והרשיע אותו בעבירת הפרת אמונים בתאגיד. הוטלו עליו 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 150 אלף שקל.

    טטרו לא הרים ידיים וערער לעליון. לטענתו מדובר בתקדים שבו קיומה של עסקה פרטית בין ספק שירותים לחבר ועד עובדים מהווה ניגוד עניינים פלילי, ולא, לכל היותר, עבירת משמעת. המאבק שלו נשא פרי, כאמור. שניים משלושת שופטי ההרכב החליטו שיש לזכותו מכל אשמה, ורק אחד מהם דחה את הערעור, מה שהוביל לתוצאה הסופית – זיכויו ברוב קולות.

    טטרו: “הכל התחיל מזה שסוכן הביטוח שביטח את העובדים לא נבחר במכרז, אני התחלתי לעשות קצת סדר, והורדתי את הפרמיות לעובדים. זה חתך את העמלה של הסוכן, והוא הרגיש פגוע, מדובר בהרבה כסף, והתלונן נגדי, שאני כביכול איימתי עליו שאם לא יקנה ממני את התיק שהיה לי קודם במנורה, הוא לא ימשיך לעבוד. השופטת במחוזי קבעה שעצם זה שדיברתי אתו על עניין אישי שלי מהווה ניגוד עניינים והרשיעה אותי בהפרת אמונים. ערערנו על כך לעליון ולשמחתי הערעור התקבל”.

    מאז הפרשה המשכת לעבוד בבנק?

    “לא. מאז שהפרשה התפוצצה השעו אותי וקיבלתי חצי משכר היסוד”.

    אז ממה אתה חי?

    “בשנה האחרונה התחלתי לעבוד בתחום הביטוח, חזרתי לתחום הביטוח, כדי להביא פרנסה הביתה. בלי אבא שלי, שיהיה בריא, לא היינו מצליחים להחזיק מעמד כל התקופה. אמא שלי עברה אירוע מוחי בזמנו בהשפעת מה שקרה לי. אני מקווה שהבשורות הטובות יתנו לה כוח”.
    הוא נשוי לגילי, קוסמטיקאית, והם הורים לשתי בנות ובן.

    איך הפרשה השפיעה על הילדים?

    “היה מאוד קשה. הם ראו את הלחץ והפניקה בבית ואת הירידה ברמת החיים. היה להם קשה אבל הם האמינו בי. אשתי גילי הייתה המנוע שדחף והייתה איתי באש ובמים. כשהחלטנו לערער לעליון לקחנו הלוואות, נעזרנו במשפחה והיא תמכה בי ללא עוררין”.

    משה וגילי טטרו עם הילדים. צילום פרטי

    משה וגילי טטרו עם הילדים. צילום פרטי

    היו רגעי שבירה לאורך השנים?

    “כשעצרו אותי, חקרו אותי וכשהוכנסתי בפעם הראשונה לתא המעצר זה היה מאוד קשה. פתאום אתה מוצא את עצמך עם כל מיני טיפוסים שאתה לא רגיל להיות במחיצתם. אני חושב שלא אגזים אם אומר שבמצב הזה היו יכולים להוציא ממני הודאה שרצחתי את רבין. בכנות. היו לאורך התקופה רגעי שבירה פנימיים, אבל לא הראתי את זה כלפי חוץ, בטח לא לאישה ולילדים בבית. כשאתה מאמין בחפותך, אתה מאמין שתנצח. לא היה לי ספק בכך. אני אחד שלא מוותר בקלות ושמח שניצחנו”.

    מה המסר שאתה רוצה להעביר?

    “תלכו עם האמת והצדק שלכם עד הסוף, לא לוותר”.

    תחזור לעבוד בבנק?

    “אני עוד לא יודע מה אני הולך לעשות, שוקל את צעדיי. בגדול, אני עדיין עובד בנק מן המניין. לא יודע אם אני רוצה לחזור לאותו מקום עבודה”.

    אתה מרגיש שהבנק וההנהלה תמכו בך, גיבו אותך?

    “למעשה הם היו נעולים, ומרגע שהוגש כתב אישום השעו אותי וזה באמת היה קשה. מה שכן, העובדים לא הפסיקו לתמוך ולחזק אותי”.

    בשנים האחרונות אתה מעורב בעשייה התנדבותית באשדוד.

    “נכון, ראיתי שיש לי זמן פנוי בעקבות המצב שנכפה עליי והחלטתי לתרום מעצמי ולהחזיר לקהילה. אנחנו עושים דברים יפים בזמן הקורונה עם התושבים, עשינו הדלקת נרות בבית החולים אסותא, שיפצנו גינה…”

    איך הייתה לך אנרגיה לזה?

    “אין ברירה אחרת. גם היה חשוב לי ללמד את הילדים שהתנדבות זה ערך עליון. החלטתי לעשות מהלימונים לימונדה”.

     

  5. "עובדים שקופים": פיטורי עובדי תכנית "קרב למעורבות בחינוך" נדחו בהחלטת בית הדין

    Leave a Comment

    4,000 מורים ועובדים של תכנית קרב היו אמורים היום (חמישי) לאבד את מקום עבודתם עקב עצירת התקציב להפעלת התכנית. עם זאת, הבוקר קבע בית הדין לעבודה בתל אביב לעצור את תהליך הפיטורים באופן זמני עד שתתקיים הדיברות עם הסתדרות המעו"ף המייצגת את העובדים.

    פסיקה זו מגיעה לאחר עתירה שהגישה הסתדרות המעו"ף נגד משרדי החינוך, האוצר והחברה למתנ"סים בייצוגו של עו"ד יובל ברוק. לפי החלטת השופט דורון יפת, הצדדים מחויבים עד מועד הדיון הבא ב-10.8, לקיים שתי פגישות היוועצות בניהם לפני קבלת ההחלטה לפטר אלפי עובדים.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





  6. אשדוד: בת 13 ואמה נדבקו בנגיף – מצבן קשה

    2 Comments

    אם ובתה בת ה-13 תושבות העיר, מאושפזות במצב קשה במחלקת הקורונה בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. כך דווח הבוקר (חמישי) באתר החדשות Ynet. מדובר בתושבות העיר שהגיעו לבית החולים בתחילת השבוע עם תסמיני קורונה, ובמהלך השבוע הדרדר מצבן הבריאותי. עם זאת, הן אינן מורדמות או מונשמות.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    מצבה החמור של הילדה בת ה-13 הוא נדיר. שכן עד כה גם במקרים של הדבקות בקרב ילדים ובני נוער, הידרדרות שכזאת במצב הרפואי של נדבק צעיר אינה תופעה שכיחה הנצפת לעיתים קרובות. לא דווח אם היא סובלת ממחלות רקע או בעיות בריאותיות.

    על פי עדות קרובת משפחה, לא ידוע בדיוק ממי השתיים נדבקו אך צויין כי מספר שכנים נדבקו אף הם בנגיף. כך שיתכן שההדבקה התרחשה בקרבת בית המשפחה.אב המשפחה ושלושת ילדיהם הנוספים שוהים בבידוד, והם חשים בטוב.

    תגובת בית החולים אסותא אשדוד:

    "בהמשך לפניות כתבים, אכן בבית החולים אסותא אשדוד מאושפזות אם ובת במחלקת קורונה. בשל צנעת הפרט לא נוכל להתייחס למצבן".

  7. בית המשפט הרשיע בעלת כלב שתקף אישה בפארק ונשך אותה בחזה

    30 Comments

    בעלת שני כלבי פיטבול מאשדוד הורשעה בבית משפט השלום באשדוד באי נקיטת אמצעי זהירות בחיה. העונש שיוטל עליה ייקבע בהמשך.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    האירוע התרחש בשנת 2017. במהלך טיול עם שני כלבי פיטבול אשר היו קשורים ברצועה, הנאשמת שחררה בשלב מסויים את אחד מכלביה בגן הציבורי. 

    לטענתה הם הצליחו להשתחרר מאחיזתה. אחד הכלבים, שלא היה עם רסן, רץ לכיוונה של אישה שישבה עם כלבה הקטן בפארק ברחוב מצדה קפץ עליה ונשך אותה בשדה השמאלי. חלק מפטמתה נקטעה. לסתו ננעלה והמתלוננת התקשתה להיחלץ.

    היא פשטה את חולצתה, הכניסה אצבעותיה לאפו של הכלב, והצליחה באופן זה לשחרר את הלסת הנעולה. הכלב גם נשך את ידה של המתלוננת.

  8. חסרי אחריות, התעוררו

    Leave a Comment

    אנו עדים בחודש האחרון להפגנות רבות בארץ בנושאים מגוונים. מקור ההפגנה נובע מחוסר שביעות הרצון של האזרחים.

    אנו עדים לכך שהאחראים למצב לא יצאו למרפסת ביתם כדי לנסות ולהרגיע את הציבור המשולהב תוך כדי לקיחת אחריות. נהפוך הוא. הם מציגים עצמם כקורבנות נרדפים בכיכר העיר תוך יצירת כאוס ומלחמת אחים ואחיות.

    הדבר מסוכן מאוד ועל זה בדיוק אני מבקשת לכתוב השבוע. על הצורך בשינוי חשיבתי תוך יצירת סוויץ’ קטן שעושה הבדל עצום: לקיחת אחריות וניעור נטל האשמה.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    כאן המקום שלנו לתרבת את המשוב השלילי ולנרמל אותו כדרך חיים לצד משוב חיובי. עלינו להשכיל לחנך ששניהם יחדיו מבנים אותנו לשיפורים ולעליית מדרגה בכל תחום , כי הוא בסיסי ונדרש. כל מהלך החשיבה הביקורתית וניכוסה ככלי מטייב לכל פועלנו הוא ברכה לכל מי שחפץ לקדם את עצמו ויחד עימו את סביבתו.

    ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון גנץ. צילום: אוליבייה פיטוסי / פלאש90

    לנער מעלינו את החשש מביקורת ולסגל לעצמנו פתיחות מחשבתית תוך צריכת ביקורת מבנה אלה הם שלבים עמוקים בהתפתחות האישית והמקצועית של כולנו בתנאי שנבצע זאת באינטליגנציה רגשית, המבקשת לשכלל את האדם אותו אנו מבקשים לפתח ולהתפתח יחד עימו.

    לטנגו הזה צריך שניים: הממשב והממושב, בדיוק כמו בביולוגיה אנזים וסובסטרט, שהאחד לא יכול להתפתח ללא השני. וזה מחזיר אותי לאחת מהסיטואציות המכריעות כאימא מיוחדת בהתפתחות בני המיוחד, נועמיקו.

    בני נועמיקו כיום נושק לגיל 8 שנים. הוא “מעוכב שפתי” וגם בנושא תזונה עדיין אינו אוכל מוצק. למען קידומו פנינו לפני כשנתיים לקלינאית תקשורת, כיוון שהכול קשור לצד האוראלי: שפה ואכילה. ישבנו על ספת המטופלים בן זוגי ואני והשבנו לה על כל שאלותיה. אט אט התחוורו לנו כמה דברים שהבסיסי שבהם הוא “אנחנו אשמים” בכל הנוגע להתפתחותו התקינה של בנינו.

    הצפנו את תחושתנו הקשה מול הקלינאית והיא במשפט אחד פשוט הובילה אותנו לראיית עולם שלמה שכותרתה היא “לא, אתם לא אשמים – אלא אחראים”. כל תפיסת עולמנו השתנתה במחי משפט אחד. וכל זה יחדיו הוביל אותי כאישה, כבת זוג , כאם, כחברה, כעובדת וכמובילת דעה לחידוד תפיסת האחריות שבי, ולהעמקתה בחיי כנגד ייסורי ורגשי האשם.

    כן, בכל מה שאנחנו עושות ועושים עלינו לקחת את אותה “אחריות” בשתי הידיים ולאמץ אותה בחום, ומשם לבנות תכנית עבודה על מנת לקדם כל דבר בחיינו. רגשות האשם הם רק גורמים מעכבים, לא מקדמים ו”תוקעים”. כל תחושה שלילית נוספת רק לוקחת אחורה ובמקרה הטוב משאירה אותנו באותו המקום ללא אפשרות להתבונן קדימה ולבנות תכנית פעולה להצלחה.

    כן, אני אחראית על לידתו של נועמיקו עם 21 כרומוזומים, ולא, איני אשמה בדבר. כן, אני אחראית על התפתחותו הפיזית, הרגשית, החברתית והלימודית, ואין בי אפילו קמצוץ של אשמה אלא אחריות רבה על כתפיי להמשיך ולסלול עבורו יחד עמכם את נתיבי האור בהם יצעד בבטחה. כן, אני אחראית לייצר שיח חדש ובריא על מנת שכל אחת ואחד מאיתנו בחברה האנושית יוכל ללמוד באמצעותנו שלם מהו.

    וכך אני מצפה ממקבלי ההחלטות על תושבי ואזרחי ישראל. כן אני מצפה שכל מי שנבחר ציבור ידע לקחת אחריות כוללת על תפקודו וייתן לנו את הביטחון שהוא מבין ויודע מה הוא עושה. בייחוד בשעת משבר.

     

  9. את ממש מופרעת

    Leave a Comment

    את מופרעת, משוגעת, בלתי נשכחת, הפרעת אישיות גבולית, לא רואה ממטר, לא עוצרת באדום ומופרכת לחלוטין, באת לשבור את כל מה שבנינו עליו. סגור זה הפתוח החדש. בידוד זה הבטוח החדש, רחוק זה הקרוב החדש.

    איזה טוויסט, איזו עלילה, עלילת שווא. ובכל זאת אין מה לומר, את באמת מרשימה, אבל עם כל הכבוד, אני עדיין מתגעגעת לשנים קודמות, לאשליה של שליטה בחיים שלי, כן אני יודעת שזאת רק אשליה, ובכל זאת, אני מתגעגעת אליה. אני מתגעגעת לאשליה של חופש, אני מתגעגעת לתחושה שהחיים עוד לפניי ושעולם כמנהגו נוהג, מי יודע איך ינהג העולם החדש הזה מעתה ועד עולם.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    אני מתגעגעת לחיים שהיו, אני מתגעגעת לאפשרויות שירדו מהפרק, אני מתגעגעת לימים בהם באמת הרגשנו שהמשטרה כאן לשמור עלינו לפני שהפכנו להיות חשודים מידיים כשהנפנו שלטים של תקווה בהפגנות וחטפנו מכתזיות בפנים, ולא נראו מדי יום סרטונים מטורפים על מפגשים מזעזעים בין אזרחים ושוטרים על אופן הנחת המסכה על הפנים.

    אני מתגעגעת לדמוקרטיה, מתגעגעת לימים שבהם אנשים עוד האמינו שילדים מפיצים אהבה ולא וירוסים. מתגעגעת לסמול טוק, מתגעגעת לחיוכים, לפנים של אנשים. לימים בהם אנשים לא חשדו זה בזו ולא בדקו בציציות אם המסכה מעל הפה או מתחת לאף. אני מתגעגעת לימים בהם יכולתי להיכנס עם הבת שלי לגן ולשחק איתה ושלא יסתכלו עליי כמשהו שיכול להדביק ולא בקטע טוב. אני מתגעגעת לביטחון המדומה.

    אני בעיקר מתגעגעת לנשום אוויר צח עם כל הריאות, הפה והאף. מי היה מאמין שהזכות לנשום אוויר תילקח מאתנו, מי היה יכול להאמין לסיפור מופרך שכזה? מי מאמין היום לסיפור שכזה?

    “ובימים ההם, אנשים עטו על עצמם מסכות, כפפות ומחיצות, קפסולות ושני מטר, והסתגרו בתוכם, בביתם, וחשדו זה בזו, והתרחקו זה מזו, התבודדו ונמאסו על עצמם. ולא היה נביא בעירו ולא מתווה לעסקים ולחינוך, וכולם חיכו לחיסון שיושיע אותם מפחדיהם העמוקים למות, ולא עניין אותם אם החיסון מוכן ובטוח לשימוש או לא, רק לא למות מפחד.

    ובימים ההם גלים באים והולכים, גל ראשון שני שלישי, והיו חוששים מהגל שיבוא וכל הזמן חיכו לאסון הגדול שהבטיחו בטלוויזיה והוא פשוט לא בא. בימים ההם נשים היו כמו רמזור אדום בלילה, ביזו את סמלי המדינה והורידו חולצות, חשפו שדיים והצביעו על המלך העירום ועל השחיתות וביזוי ערכי המדינה ושוב דיברו על בחירות. ובימים ההם השכל הישר היה עקום ומרוב מחסור בחמצן מעטיית המסכות אנשים הפסיקו לחשוב ורק חיכו שמישהו יגאל אותם מעצמם וישיב להם את החיים שהיו ואינם.

    ובימים ההם האמת יצאה לאוויר העולם ובתחילה הסירחון היה גדול וככל שהאמת זלגה החוצה, אנשים נאחזו במוכר ובידוע. בימים ההם הייתה התעוררות גדולה של אור ואחדות ועל אף כל הנ”ל אנשים התחברו ונזכרו שאין ייאוש כלל וכל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה, עוד לא אבדה תקוותנו, ארץ ציון, ומשיח הגיע רכוב על חמורו וצייץ בטוויטר שלו “ובא גואל לציון” וכולם התחבקו זה עם זו וכולם אהבו זה את זו וגר זאב עם כבש וגרו בשלום ימין ושמאל כאילו היו גוף אחד של עם אחד”.

    בעטנו בכדור הארץ רחוק מדי, לקחנו את הטבע לקצה, הגזמנו עם עשרת הדיברות, נתנו לנו ספרון קטן עם שני עמודים, לא משהו מורכב מדי, אבל אנחנו הגדלנו ראש ועשינו הכול, רק הפוך.

     

  10. קרן יוצאת אל האור

    1 Comment

    קרן צ’וקלר לוינמן, תושבת אשדוד בת 26, מסיימת ללמוד בימים אלה עבודה סוציאלית. היא גדלה באשדוד לאם דיאנה, רכזת בחברת סיעוד ולאב ולדימיר, טכנאי מיזוג וקירור. שניהם מהנדסים, בעלי תואר שני. הם הגיעו לאשדוד ב-1991 מברית המועצות לשעבר.

    גילוי נאות: קרן היא תלמידה שלי, היא כותבת שירה כבר שנים ועברה אצלי תהליך כתיבה, במהלך שנות לימודיה העמוסות ממילא.
    ערכתי את ספר הביכורים שלה, ספר שירה ששמו “יוצאת אל האור” ומצפה לזמן הנכון לצאת לאור. הנה שיר יפיפה מתוכו, בהשראת רחל המשוררת:

    צאי אל האור
    לִבֵּךְ, כַּאֲחוֹתִי הַיְּקָרָה
    הָרִימִי נָא עֵינַיִךְ
    נַפְשֵׁךְ כְּגַן גָּדוּשׁ בְּיָפְיוֹ
    פִּתְחִי שְׁעָרַיִךְ אֶל הַשְּׁבִיל הַפּוֹרֵחַ
    לְכִי לָךְ – אֵלָיו, צְאִי לַדֶּרֶךְ
    אֶחֱזִי אוֹתוֹ הַסֶּלַע
    מִתּוֹךְ הַחֻרְשָׁה הַסְּבוּכָה
    הַגִּיעִי אֶל הָאוֹר

    לקרן יש הפחתה בשמיעה. היא מתמודדת עם העניין אותו למדה להפוך למתנה. בימי קורונה כשאי אפשר לקרוא שפתיים בגלל המסכות, עלה הצורך במתן מענה לאוכלוסיית החרשים המבוגרים.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    "במסגרת פרויקט ברווחה באשדוד, כחלק מההכשרה שלי לתואר, בניתי סידרת מפגשים עם מועדון החרשים באשדוד. בעקבות הקורונה, רובם הרגישו מנותקים כי לא תמיד יש תרגום לשפת הסימנים בתקשורת, חלקם לא יודעים לכתוב ולקרוא בעברית, קשה להם להתעדכן.

    היו שמונה מפגשים, פעמיים בשבוע, התלוותה אלי מתורגמנית לשפת הסימנים. הייתה גם מתורגמנית לשפת הסימנים ברוסית. בין השאר הנחיתי תרפיה באמנות. לוח חזון, קולאז' עצמי, עבודה עם קלפים טיפוליים וניהול שיח: מה החלום שלך? מה הכי קשה לך בתקופה הזאת?

    במפגש האחרון לקחתי בידורית ענקית ושמתי מוזיקה אלקטרונית איטית בווליום מטורף…שמתי אטמים. חילקתי בלונים והם הרגישו את הרטטים של הבאסים על הבלונים. העברתי להם דמיון מודרך. הם לא יכלו לעצום עיניים כי צריך להסתכל על המתורגמנית, חלק הורידו נעליים, הרגישו את הרטט על הרצפה והכיסא. הם רקדו ונהנו כל כך! הודו לי מאד על ה-20 דקות האלה. היה כל כך מרגש ומיוחד! קבענו כבר שישה מפגשים בהמשך, הפעם לא כחלק מההכשרה אלא כחלק מהעסק שלי".

    תכף נגיע לעסק שהקמת. איפה את רואה את עצמך עוד עשר שנים?

    "אני רואה את עצמי במקצוע, אמא לפחות לשניים, במשרה ניהולית עם עסק פורח".

    אין בך חששות לאור המצב הנוכחי של העובדות הסוציאליות?

    "המחאה האחרונה טלטלה אותי אבל זה נתן לי כוח, השראה ומוטיבציה, כי מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת, לטפל באוכלוסיות מוחלשות ובכלל לתת מענה לכל מי שזקוק. יש חששות ודאגות, לגבי התגמול הכספי. אני לא מתחרטת על בחירת המקצוע הזה, אני מאמינה בו.

    אפילו אם בן אדם יהיה על אי בודד, הוא יצטרך עובדת סוציאלית כי יהיו לו חששות וחרדות. זה מקצוע כל כך רחב אופקים, המקצוע זה המהות שלי. לא סתם אומרים שעובדות סוציאליות לוקחות את המקצוע הביתה. אני אצטרך ללמוד לא לעשות זאת. זה שריר שצריך לאמן. מקווה שאצליח. לא רואה את עצמי בשום תחום אחר".

    מה מקור שם המשפחה הכפול?

    "בגיל 15 החלטתי שאני מוסיפה את שם המשפחה של סבא שלי מצד אמא שלי-לוינמן, מתוך כבוד והערצה. הוא וסבתא גידלו אותי כשההורים עבדו קשה אחרי העלייה לארץ".

    איך בחרת ללמוד עבודה סוציאלית?

    "מגיל קטן אמא שלי אמרה עלי שאני פסיכולוגית או עובדת סוציאלית מלידה. איכשהו יצא שהתעקשתי וניסיתי להתקבל ללימודי הפרעות בתקשורת במשך שנתיים, אבל לא התקבלתי. בערב קיץ אחד ישבתי עם ההורים שלי מלאת תסכול ומפורקת מכל השנתיים האלה ואז שאלה אותי אימי, 'מה את רוצה להשיג מלימודי הפרעות בתקשורת?'. עניתי לה: 'לטפל ולעזור לאנשים, לתמוך ולעשות פרויקטים עם אנשים', ואז אימי אמרה לי: 'אפשר לבחור מקצוע אחר שמשרת את המטרות האלה'.

    מיד בחרתי בעבודה סוציאלית. למחרת נרשמתי לתואר באוניברסיטת אריאל, ותוך שבוע הודיעו לי שהתקבלתי. אני זוכרת שישבתי בקורס סוציולוגיה ואמרתי לעצמי 'אלוהים תודה, אני בבית, תודה לאל שבמקום ללמוד פיזיקה וביולוגיה, מבנה האוזן ומבנה הלשון ומה לא, אני לומדת מה שקרוב אלי עם אנשים מיוחדים, נוח לי, יש תחושה של עממיות, ממש עם של עובדים סוציאליים. הטבעיות של ללמוד את החומר התיאורטי שיכול להיות לא כל כך מעניין, אבל בסופו של דבר יש הרמוניה איתי, עם החומר ועם החלק המעשי.

    נשארה לי רק עבודת אחת להגשה לסיום התואר. עכשיו אני מחפשת עבודה שתאתגר אותי. בן זוגי יובל עומד להתחיל ללמוד באוניברסיטת אריאל תואר במדעי המחשב, בדיוק כשאני סיימתי את הלימודים באריאל. נגור ביחד באריאל אז אני מחפשת עבודה באזור".

     

  11. סיורי אוגוסט בחברה לתיירות אשדוד

    Leave a Comment

    בחברה לתיירות אשדוד בנו לוח פעילויות שלם של מגוון סיורים ואטרקציות בנושאים שונים המתאימים לכלל המשפחה ובני כל הגילאים, אשר יתקיימו לאורך כל חודש אוגוסט.

    בין השאר, ניתן יהיה להשתתף בסיורי טעימות ברובעים הוותיקים, לבקר בפארק האקולוגי החדש בסיור עששיות לעת שקיעה או עם זריחת החמה (למשכימי קום מבינכם), האטרקציות של רכיבת אופניים ושייט בנחל כבר מוכנות ומחכות מעבר לפינה, תוכנן "מירוץ למטמון" מאתגר במיוחד ועוד שלל פעילויות מגוונות.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    כל הסיורים מתנהלים על פי הוראות משרד הבריאות ובהתאם להנחיות.
    הסיורים הנם בעלות סמלית, המשתנה לפי אופי הפעילות, ומאחר ומספר המקומות מוגבל – דאגה החברה לתיירות למס' פעילויות זהות במועדים שונים על מנת לאפשר לכמה שיותר אנשים לבוא ולהשתתף.

    סיור טעימות בשוק. צילום: יוני חזיז

    על מנת להירשם- יש להיכנס לאתר החברה:
    https://visit.ashdod.muni.il/ , למידע נוסף – 08-8545481

    סיור טעימות בשוק. צילום: יוני חזיז

    סיור עד הלום. צילום: יוני חזיז

  12. אישום: תקף ואנס צעירה בפארק באשדוד

    2 Comments

    פרקליטות מחוז דרום (פלילי) הגישה היום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד ירין כהן, בן 24 מאשדוד. הוא מואשם באונס צעירה בפארק ליד הספריה העירונית באזור ב' לפני כשבועיים.

    על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד הילה דרימר יאיר, בתאריך 17.7.20 בשעות הבוקר המוקדמות, בפארק ב' באשדוד הסמוך לשכונת מגורים, בעל הנאשם את המתלוננת שלא בהסכמתה תוך שימוש בכוח, וגרם לה חבלות.

    הספריה העירונית באשדוד. צילום ארכיון: דוברות העירייה

    עוברת אורח שעברה במקום ושמעה צעקות, הבחינה במתלוננת כשהיא בוכיה וחבולה והתקשרה למשטרה.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    התיק נחקר בתחנת אשדוד. כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של אינוס ומעשה מגונה.

    בפרקליטות מבקשים לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בבקשת המעצר צוין, שהצעיר ביצע את המעשים שלושה חודשים וחצי לאחר שחרורו ממאסר של ארבע שנים שנגזרו עליו בגין הרשעתו בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות.

     

     

  13. לסרי על חניות בתשלום בחופי העיר: "מדובר בפיילוט שיימשך כל עת שמגיפת הקורונה עדיין לא הוכחדה"

    2 Comments

    ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי והמשנה לראש העיר יניב קקון נפגשו אתמול (שלישי) עם נציגי פורום הפאבים באשדוד. הפגישה התקיימה בלשכתו של ראש העיר כהמשך לפגישת העבודה הראשונה שהתקיימה לפני חודשיים – במטרה לחזק ולסייע למקומות הבילוי באשדוד. בישיבה האחרונה השתתפו גם מנהל אגף הביטחון אריה איטח, מנהלת מרכז כיוונים אתי לוגסי ומנהל רישוי עסקים יעקב פלאצי.

    במהלך הפגישה הורה ראש העיר על קידום מהיר של תוכניות העבודה שאושרו על ידי הצוות המורחב. בנוסף ציין לסרי שהעירייה תתן כל סיוע נוסף שידרש במטרה להוציא את התוכניות אל הפועל. את הפעלת התוכניות יוביל וילווה יניב קקון, כאשר לוגסי תהיה אחראית על יישומה בפועל יחד עם נציגי פורום הפאבים באשדוד – מתוך הרצון להמשיל ולקדם את חיי הלילה באשדוד ולתת סיוע.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    בסיום הפגישה ביקש ראש העיר לחדד סוגייה נוספת שעלתה בנושא חניות הכחול לבן בחופים, בהמשך לכתבה בעיתון סוף השבוע של כאן דרום אשדוד שהביאה את הנושא ואת טענותיהם של בעלי העסקים בחופים. לסרי התייחס לדבריו של אדם אדם שוקרון הבעלים של פאב הזה, שהביעה בכתבה את התנגדותו למעבר לחניות בתשלום בחופים בדיוק בימי קורונה.

    "ההערה שלך נכונה" אמר לסרי לבעל הפאב. "לכן קבענו שגם כתובת של עסק באשדוד, ולא רק כתובת מגורים, מזכה בכרטיס תושב אשדודית.  בנוסף, אני מסכים עם דבריך בעיתון כאן דרום בשישי האחרון, לעניין אי-הצדק בהתחלת הסדרי חניה חדשים שיכבידו עוד יותר על העסקים בתקופת הקורונה. לכן, אני מבקש להבהיר, שמדובר בפיילוט שיימשך כל עת שמגיפת הקורונה עדיין לא הוכחדה. ורק כשנתגבר עליה, במהרה בע״ה, נתחיל באכיפה. בנתיים אנו מבקשים שתושבי אשדוד ייחשפו כמה שיותר להסדר החדש (שקיים זה מכבר בכל עיר גדולה), יירשמו ויצטרפו לאפליקציה".

  14. לישון עם נחש בבית. צפו

    5 Comments

    לוכד הנחשים יאיר ניסים מגן יבנה מביא לנו את הסיפור הבא על משפחה שגילתה שהיא ישנה עם נחש בחדר השינה.

    הלילה הרגישה אישה ממושב שתולים שליד אשדוד רעשים מוזרים. כשהיא ובעלה הדליקו את האור גילו שיש להם אורח לא רצוי – נחש. בחדר ישנה גם בתם התינוקת והבהלה הייתה גדולה.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    בני הבית הצליחו לצאת בשקט ובעדינות מהחדר וסגרו אחריהם את הדלת. הם הזעיקו את יאיר, שהגיע והרגיע: "מדובר בנחש זעמן מים משובץ לא ארסי".

    לזוג ולתינוקת שלום, הנחש שוחרר בטבע מיד בתום הלכידה הרחק מבתי מגורים.

    תודה למאיר אוליאל שעדכן אותנו.

  15. מנכ"ל בי"ח אסותא אשדוד: "האחריות הכוללת חייבת להישאר בכל עת בידי קברניטי משרד הבריאות"

    Leave a Comment

    הפרופסור רוני גמזו שמונה לפרויקטור המאבק בקורונה הציג הערב (שלישי) את תוכניתו "מגן ישראל" לניהול המאבק בהתפשטות הנגיף.

    דר' ארז ברנבוים מנכ"ל ביה"ח הציבורי אסותא אשדוד. שירת עד לפני שנים ספורות כקצין הרפואה הראשי של חיל האויר בדרגת אל"מ. הערב הגיב לראשונה לחלק בתוכנית בנוגע להעברת סמכויות לצה"ל. כשהוא טוען כי את האחריות הציבורית לנושא יש להשאיר בידיו של משרד הבריאות.

    "בעת שגרה, אין זה נכון לקיים ערבוב בין המערכת הצבאית לזו האזרחית וראוי כי כל אחת תשמור על עצמאותה". אמר ד"ר ברינבוים. "עם זאת, אין ספק כי אנו נמצאים בנקודת זמן קריטית ועלינו לעשות שימוש במקסימום הכלים העומדים לרשותנו להתמודדות עם נגיף הקורונה".

    "למערכת הצבאית יש יתרונות החסרים במערכת הציבורית ובכלל זאת, גמישות ניהולית, כוח אדם זמין ומוגבל פחות, מינימום אילוצים הנוגעים לימים ושעות עבודה ובירוקרטיה פחותה" הוסיף. "יחד עם זאת, לצד חלוקת הסמכות והמשימות, האחריות הכוללת חייבת להישאר בכל עת בידי קברניטי משרד הבריאות"


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





  16. ניצחון 2-1 למ.ס אשדוד על בני סכנין במחנה האימונים

    Leave a Comment

    מ.ס אשדוד החלה מחנה אימונים בנוף הגליל ביום ראשון האחרון. הערב (שלישי) רשמה הקבוצה את משחק האימון הראשון שלה במסגרת המחנה, מול העולה החדשה לליגת העל בני סכנין, באצטדיון הביתי שלה, אצטדיון ׳דוחא׳ שבסכנין.

    הקבוצה של רן בן שמעון רשמה מחצית ראשונה מצוינת, בסיומה ירדה ביתרון 2-0 משערים של פיראס אבו-עאקל וסמואל אלאבי. במחצית השנייה, מוחמד סייד אחמד מבני סכנין הצליח רק לצמק את התוצאה ל2-1, וזאת הייתה גם תוצאת המשחק. האשדודים פתחו את מחנה האימונים בצורה טובה עם ניצחון 2-1 על סכנין.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





  17. "פלטינה" לחברת נמל אשדוד בדירוג "מעלה"

    Leave a Comment

    חברת נמל אשדוד נכנסה בפעם השמינית לדירוג "מעלה" היוקרתי ודורגה בקטגוריית "פלטינה", קטגוריה גבוהה ברשימה. מדובר בדירוג דומה לזה של השנה שעברה.

    בדירוג "מעלה", המפורסם מאז שנת 2006, משתתפות למעלה מ-100 החברות הגדולות הפעילות במשק הישראלי, וביניהן חברות ממשלתיות, חברות פרטיות וחברות ציבוריות. הדירוג מאפשר לחברות המובילות במשק לבחון ולדרג את ביצועיהן בתחום האחריות התאגידית ולהיכלל בדירוג מעלה. החברות הציבוריות מהוות בסיס למדד מעלה בבורסה לניירות ערך.


    רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
    ⇔⇔





    הדירוג, אשר מבוצע על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה, נועד לשמש ככלי לניהול תשתית האחריות התאגידית בחברות, כולל 9 פרקים: היבטים אתיים בתהליכים עסקיים, יחסי עבודה, שרשרת אספקה, גיוון והכלה, תרומה לקהילה, מעורבות חברתית של עובדים, איכות הסביבה, ממשל תאגידי ופרק ניהול ודיווח.

    שיקו ז'נה, מנכ"ל חברת נמל אשדוד מסר: "חברת נמל אשדוד זכתה בציונים גבוהים במיוחד בדירוג, ועל כן דורגה בקטגוריית פלטינה ברשימה. החברה זכתה בציונים גבוהים בתחומי הניהול, הגיוון ושרשרת האספקה. חברת נמל אשדוד תמשיך לשאוף, להוביל ולשלב ביצועים חברתיים וסביבתיים לצד היותה נמל הבית של ישראל".