יקר ומר: המחלוקת סביב בית הקפה ברחבת המשכן באשדוד הגיעה להכרעה
Leave a Commentרשת קקאו תפצה זכיינית שלה שהפעילה את בית הקפה ברחבת המשכן לאמנויות הבמה באשדוד בסכום של מיליון ו-200 אלף שקל. כך פסקה השופטת עדי אייזדורפר מבית משפט השלום באשדוד לפני ימים אחדים.
קקאו, קבע בית המשפט, תשיב לזכיינית את דמי הזיכיון בגובה של 292 אלף שקל וגם הוצאות הקמה של יותר מ-900 אלף שקל. בנוסף הוטל על החברה לשלם לה שכר טרחה בסך 40 אלף שקל.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו אלינו!
⇔
⇔ ![]()
קצת היסטוריה: בשנת 2013 זכתה רשת בתי הקפה קקאו במכרז להפעלת המקום. באוקטובר 2014 נחתם הסכם בין המשכן לבין קקאו בנוגע להפעלת הקפיטריה הפנימית ובית הקפה בחוץ. קקאו התקשרה עם זכיין אחד, לאחר מכן עוד אחד ואז השלישי.
כולם נתקלו באותה בעיה בסיסית: למבנה לא היה טופס 4 והיתר בניה כחוק, לאחר שבעירייה הגדירו אותו מלכתחילה כמחסן. הבעיה הזו נראתה פעוטה אולי וקלה לתיקון, אך למנהל ההנדסה, תאמינו או לא, לקח שנים לפתור אותה.
בגלגול הקודם האחרון שלו החל בית הקפה שברחבת המשכן לפעול באפריל 2016, בעוד שהקפיטריה לא. אולם חצי שנה אחר כך גם הקפה נסגר לאחר שמנהליו קיבלו צו סגירה מעיריית אשדוד בשל חריגות בניה. מאז למעשה הוא עמד שומם, אך הסכסוכים המשפטיים בין שלושת הצדדים – המשכן, קקאו וזכייניו – צברו תאוצה.

פתיחת בית הקפה ברחבת המשכן לאמנויות הבמה באשדוד, 2016
בסיבוב האחרון המשכן טען כי קקאו הפרה את הסכם השכירות שנחתם עמה. קקאו מצידה טענה ש”המשכן ועיריית אשדוד הערימו קשיים בלתי סבירים על הזכיינית ואף פעלו להוציא צו הפסקה שיפוטי כנגד הפעלת בית הקפה על ידי הזכיין, בניגוד להבטחות מהנדס העיר. צו הפסקה שיפוטי זה הביא בסופו של דבר לקריסת הזכיינית, והאשם לכך רובץ לפתחו של המשכן עצמו”.
בקקאו לא הסתפקו בכך וביקשו לקבוע שאם יוטלו עליהם חיובים כלפי המשכן אזי הזכיינית (קפה אריאל ותמר) תישא בהן. בנוסף הגישו תביעה נגד הזכיינית ובה ביקשו לפצותם על הנזק שנגרם להם, לטענתם, בסכום של כ-470 אלף שקל.
בתגובה הזכיינית הגישה תביעה כנגד קקאו בסכום של 1.2 מיליון שקל וטענה שקקאו הטעתה אותה בעת ההתקשרות בהסכם הזכיינות, והסתירה ממנה מידע באשר למצבו התכנוני של הנכס.
עוד טענה הזכיינית, באמצעות עו"ד דר ויינברג, כי שיפצה את המבנה והוסיפה בו סגירת חורף (ויטרינה), בהוראת קקאו, בהתאם לתכנית אדריכלית שמסרה לה קקאו. אלא שלתדהמתה ביום 17.5.2016 נמסר לה צו הפסקה שיפוטי בשל השימוש החורג בניגוד להיתר הבניה. רק אז נודע לה שלא רק שלא ניתן אישור לשימוש במבנה בית הקפה, וכי השימוש מנוגד להיתר הבניה, אלא שגם אין בנמצא טופס 4 למבנה.
בית הקפה נסגר ביום 10.11.2016 וזאת לאחר שהתקבלה אצל הזכיינית התראה מטעם קקאו. הזכיינית טענה שלו היה נמסר לה המידע התכנוני באשר למצבו של הנכס לאשורו, ובין היתר, החריגות, סיווגו של הנכס כמחסן, מעמדה של סגירת החורף, לא הייתה מתקשרת בהסכם הזכיינות.
השופטת קיבלה את גרסתה של הזכיינית בת אל בלהנס ומתחה ביקורת על זו של אייל אליהו מרשת קקאו, תוך שהיא מציינת שלא היה עקבי. “נוכח ביטול ההסכם כדין על ידי הזכיינית”, ציינה, “על רקע הקביעה כי בבסיס ההתקשרות בין הצדדים עמדה הטעיה מצד קקאו, בכך שלא נמסר מלוא המידע באשר למצבו התכנוני של הנכס, ואף נמסר מידע מטעה, הכל כפי שפורט עד כה, יש מקום לקבל את תביעת הזכיינית ולחייב את קקאו להשיב לידי הזכיינית את הסך ששולם בגין דמי הזכיינות על פי ההסכם – 292,000 שקל.
“מקום בו התברר כי התנהלות מעניק הזיכיון עצמו בעת ניהול המו”מ לקראת החתימה על הסכם הזיכיון ואף לאחר מכן, הייתה שלא בתום לב, תוך הסתרת נתונים מהותיים ופיזור הבטחות שווא, והביאה לכך שבסופו של יום לא יכול היה הזכיין ליהנות מן המוניטין, ולעשות שימוש בפועל בנכסים אלה, מתבקשת המסקנה כי יש להורות על השבת דמי הזיכיון אשר למעשה, שולמו לבטלה.









