החום הכבד נותן את אותותיו: לפני שעה קלה דווח על פועל בניין בן 30 שהתייבש באתר בניה ברחוב יצחק הנשיא באשדוד. כונני מד"א הוזעקו לטפל בו ולאחר טיפול מציל חיים בשטח הוא פונה באמבולנס טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים קפלן ברחובות. מצבו מוגדר קשה.
פתיחת המיון של בית החולים אסותא, בנובמבר הקרוב ידועה מזה זמן רב, אך נראה כי זה עתה החלו בתי החולים הסמוכים קפלן ברחובות וברזילי באשקלון להפנים את ההשלכות הצפויות. מנהל בית החולים ברזילי באשקלון, ד"ר חזי לוי, ומנהל המרכז הרפואי קפלן ברחובות, ד"ר קרלוס גרוזמן שנכחו דיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות של כנסת ישראל בנושא השלכות פתיחת בית החולים אסותא על בתי החולים קפלן וברזילי ביום רביעי הודיעו כי הם מברכים על הקמת בית החולים החדש באשדוד, אולם הם מצפים לתנאים דומים גם בבתי החולים שלהם. ד"ר לוי אמר כי הוא צופה ירידה בהכנסות "ברזילי" של 200 מיליון שקלים ב-3 שנים בשל מעבר צפוי של חולים ל"אסותא" באשדוד, וד"ר גרוזמן טען כי "קפלן" יפסיד סכומים אלה בשנה אחת בלבד. מנכ"ל שירותי בריאות כללית, נועז בר ניר, אמר: "הגיע הזמן לתקצוב שווה לכלל בתי החולים, ללא קשר לבעלות שלהם".
השר ליצמן השיב: "אני רוצה תחרות הוגנת ואני רוצה שכולם יתחילו באותו קו. אעשה ככל שבכוחי לתת סיוע גם לבתי החולים באשקלון וברחובות. אני מוכן לתת לד"ר חזי לוי כסף כדי שירים מחלקות. אבל בתי החולים של הכללית יקבלו תקציבי פיתוח מהקופה ולא מהמדינה. לא אמנע מ"אסותא" להקים בית חולים כמו שצריך". בעניין מצוקת כוח האדם אמר: "זו אחת הבעיות הקשות במערכת הבריאות. לכן המשרד יושב על המדוכה לראות איך ניתן להגביל זאת באמצעות חקיקה. אני הולך לעשות 'פול-טיימרים', ובנוסף השנה יסיימו את הכשרתן אלף אחיות חדשות".
"הפתיחה של אסותא היתה צפויה, אך בנובמבר ייפתחו שם בבת אחת 300 מיטות. לא היה לזה אח ורע בהיסטוריה של מערכת הבריאות. במקום לפתוח באופן מדורג, פותחים בבת אחת. זו קטסטרופה מבחינה כלכלית ומבחינת כוח אדם", אמר ל–TheMarker נועז בר ניר, מנכ"ל שירותי בריאות כללית הנכנס.
בר ניר הוסיף כי "תושבי אשדוד מהווים 22% מהמטופלים בקפלן, ואני מעריך שלמרות האיכות הרפואית הגבוהה של קפלן, גם יישובים כמו יבנה וגן יבנה יעדיפו את בית החולים באשדוד כי הוא קרוב יותר והמתקנים שבו יהיו טובים יותר. הפער בתשתיות הוא אסטרונומי. התשתיות בקפלן רעועות". להערכת הכללית, המעבר המסיבי של מטופלים לאסותא אשדוד יגרור ירידה של 25%–35% בהכנסות של קפלן — שתסתכם באובדן הכנסות של 200 מיליון שקל בשנה.
מאיים על האחרים? ביה"ח אסותא אשדוד. צילום אורי קריספין
ב-23/8/17 יושק בנמל התעופה בן גוריון מטוס החלומות החדש של אל על ה"דרימליינר". יהיה זה המטוס הראשון מתוך צי חדש של 16 מטוסי "דרימליינר" שיחליפו את מטוסי אל על הישנים, ישדרגו את מערך המטוסים של החברה הישראלית ויספקו לנוסעים חוויית טיסה מהסרטים. מהפכה זו בשדה התעופה הישראלי נוגעת מאוד לעירנו אשדוד, זאת לאור ההחלטה של חברת אל על לקרוא למטוס החלומות הראשון בשם "אשדוד".
כזכור, חברת אל על החלה לגרוע מצי מטוסיה את המטוסים הישנים ולפני כחודש סוקר בהרחבה על מטוס "אשדוד" הישן היוצא מרשימת מטוסי החברה. היום הודיעה החברה כי "אשדוד" ימשיך להימנות על צי מטוסיה אלא שהפעם יהיה זה מטוס משודרג וברמה בינלאומית, מסדרת מטוסי ה"דרימליינר" החדישים.
"אשדוד" יהיה המטוס הראשון מתוך 16 מטוסים, אשר ירכיבו את צי המטוסים החדש של אל על. המטוסים הראשונים יהיו מסדרת בואינג 900 ולאחריהם יצטרפו מטוסים קטנים יותר מסדרת 800, כאשר אשדוד מתכבדת במטוס הראשון הנושא את שמה, זאת כמחווה לעיר המציינת 60 שנה להולדתה.
חברת בואינג הוותיקה ומהגדולות ביצרני המטוסים בעולם, מציגה במטוס החלומות "דרימליינר" את פאר היצירה האמריקנית תוך שהיא מציעה חוויית טיסה נוחה ומהנה, בזכות טכנולוגיות חדשניות המשולבות בכל חלקי המטוס ומקצרות את זמני הנסיעה. בואינג אגב, היא גם יצרנית מטוסי הקרב ממנה רכשה ישראל את מטוסיF15 ומסוקי האפאצ'י.
באשדוד אמרו תודה גדולה לחברת אל על ומצפים בקוצר רוח לטקס החגיגי שיתקיים כאמור ב-21/7/17. אשדוד אף תיקח חלק בטקס ותישלח 2 ממוסדות התרבות הייצוגיות של העיר – את התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד ואת להקת אביבים אשדוד. שני הנציגים שלנו ישתלבו בטקס ויביעו בצלילים תנועה ושיר את תודת העיר לאל על.
ספר התורה שנתרם, היה מיועד להיכנס תחילה לבית הכנסת בבסיס חיל הים באשדוד, הבסיס בו החלה הדס מלכא ז"ל את השירות הצבאי. התורמים ששמעו על המקרה המצער של הדס, החליטו להעביר את ספר התורה לבית הכנסת שבבסיס משמר הגבול שביד מרדכי, וכך ספר התורה עשה את המעבר מחיל הים למשמר הגבול כפי שעשתה הלוחמת הדס מלכא ז"ל.
היום בצהריים, בהשתתפות הרב הראשי של משטרת ישראל, נצ"מ רמי ברכיהו, מפקדי מג"ב דרום, רבני משמר הגבול, לוחמים ולוחמות ומשפחת התורמים מארה"ב. הוכנס ספר התורה לבסיס משמר הגבול שביד מרדכי, ספר שנתרם ע"י משפחה מארה"ב, לעילוי נשמת אב המשפחה.
בצירוף מקרים מדהים הגיע ספר התורה לבסיס מג"ב ביד מרדכי. לפני מספר חודשים המשפחה רצתה לתרום את ספר התורה לבית הכנסת בבסיס חיל הים באשדוד, שבו התחילה הדס ז"ל את שירותה הצבאי. לפני כשבועיים לאחר ששמעה המשפחה על המקרה המצטער של הדס מלכא ז"ל, החליטו לתרום את ספר התורה לבסיס מג"ב ביד מרדכי, וכך עשה ספר התורה את המעבר כפי שעשתה הלוחמת הדס ז"ל. בנוסף תרמו המשפחה ריהוט חדש לבית הכנסת בבסיס מג"ב לעילוי נשמתה של הדס מלכא ז"ל.
החליטו לתרום את ספר התורה לבסיס מג"ב ביד מרדכי
מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה מסניף לכיש הוזעקו לרח' כוכב הדרום/ שבט בנימין באשדוד בעקבות דיווח על תאונת דרכים. החובשים העניקו טיפול רפואי ראשוני לשני נפגעים קל בתאונה שאירעה בין רכב פרטי לרכב הסעות, נסיבות התאונה בבדיקה.
רכב ההסעות שנפגע. צילום:איחוד והצלה
ב- 29.6.17 התקיים שוק לילה במרכז צעירים כיוונים- "להיות אופנתית ולשמור על הסביבה" האירוע התחיל בסדנת סטיילינג "איך להיות אופנתית ולשמור על הכיס" עם הסטייליסטית לילי קורל מטעם מחלקת איכות הסביבה בעיריית באשדוד.
לאחר מכן נהנו המשתתפים והמשתתפות מאירוע ענק אותו ארגנו מרכז הצעירים ואשר כלל מכירת בגדי יד שנייה, תכשיטים, ספרים, אוכל ומוזיקה חיה בהובלת שמואל סרדינס ואהוד דנן.בחודשים האחרונים עומל מרכז הצעירים כיוונים על הפקת אירועים ותכנים עדכניים לצעירי העיר ביניהם פסטיבל רוק ואהבה ייחודי, חודש דיור, חודש תעסוקה ומגוון סדנאות והרצאות. המרכז פועל בין הימים א'-ה' וצעירי העיר מוזמנים להגיע לייעוץ והכוונה בחינם במגוון תחומים: זכויות חיילים משוחררים, כתיבת קו"ח, ייעוץ לימודים וקריירה.
כמה עלה לך? בגדי יד שנייה. צילום: פבל טולצינסקי
שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר כי "בשנתיים האחרונות פעלה התכנית בהצלחה רבה במספר חופים בעיר אשדוד ולאור דיווחים שקיבלנו על צמצום מקרי האלימות, העבריינות והשוטטות של בני נוער בעיר, החלטנו להרחיב את התכנית לערים נוספות. אני מאחל לנערים ולנערות קיץ מהנה". הפרוייקט החל כאמור כיוזמה חברתית מקומית של עיריית אשדוד, שהחלה להעסיק קבוצת בני נוער שיפעילו שירותי חוף תמורת שכר שעיריית אשדוד משלמת כחלק מתוכנית העסקת בני נוער. הנערים והנערות יעבדו במהלך הקיץ בהשכרת השמשיות והכיסאות ומכירת השתייה והארטיקים, והשירותים עצמם ניתנו לתושבים במחיר מסובסד שהפך את חווית חוף הים לשווה לכל כיס. כך לדוגמא, השכרת כיסא ים, שמשיה ושולחן ב-2 ₪ לכל פריט לתושבי העיר וב-5 ₪ לפריט עבור מבקרים מחוץ לעיר. כמו כן יוכלו המתרחצים לרכוש קרטיב ב-3 ₪, ארטיק ב-5 ₪ וכן בקבוק מים מינרלים (750 מ"ל) ב-5 ₪.
שמונה ערים יציעו לציבור בקיץ הקרוב שירותי חוף מסובסדים, ויעסיקו לשם כך מאות בני נוער ממסגרות רווחה. היוזמה הזו, שהחלה בשנה שעברה באשדוד, נקראת "חופיקס", והיא פותחה במטרה לענות של שני צרכים ציבוריים – הפיכת הביקור בחופים לנגיש יותר כלכלית, ותעסוקה הוגנת לבני הנוער ביישוב בתקופת הקיץ. משרד העבודה והרווחה התלהב מהמודל, וסייע להרחיב אותו לשבע ערי חוף נוספות – אשקלון, ראשון לציון, בת ים, הרצליה, נתניה, חדרה וחוף הכרמל.
מערכת החינוך העירונית לא קופאת על שמריה. בתי ספר יסודיים פושטים ולובשים צורה. בכל עת יוזמים ומחדשים ומגשימים חלומות. יש לנו כבר בית ספר יסודי למדעים ובית ספר לאומנויות, בית ספר לתקשורת ובית ספר למוזיקה וכעת יש לנו גם בית ספר להנדסה צעירה. חמ"ד מוריה, מביה"ס הוותיקים באשדוד, משנה אף הוא את פניו וחלום שהחל לפני כשנתיים, במפגש של מנהל בית הספר בילו בן יצחק וגב' סוזי אילוז עם דיקן מכללת סמי שמעון מר משה קרוצ׳י קורם עור וגידים ומבשיל לכדי מגמת לימודים חדשה, מרעננת ומעשירה, המכוונת את תלמידיו אל מקצועות העתיד. במסגרת זו, ולאור שיתוף הפעולה הפורה עם המכללה להנדסה סמי שמעון, זכו תלמידי כיתות ה'-ו' לסכם שנה בפעילות ייחודית, כשערכו סיור במכללה ונחשפו למסגרת אקדמאית ללימודים גבוהים.
"בביקור שנערך במכללה להנדסה, תלמידנו למדו מהם לימודים אקדמים, אלו מקצועות נלמדים באקדמיה ומה הייחודיות של מכללת סמי שמעון בהקשר של מקצועות ההנדסה" אומרות מחנכות הכיתות יחד עם המורה למדעים הגב׳ ורד מלכה המלווה את המיזם ומשבחת את התלמידים שהפגינו ידע רב בתחומים שנזכרים ומזכירים הנדסה.
במהלך הביקור נפגשו התלמידים עם מהנדס מכונות בוגר המכללה, שסיפר על הרקע ממנו הגיע ועל הדרך שבה השקיע והתמיד עד שקיבל את התואר מהנדס מכונות, ולאחר מכן הקבוצה התפצלה לשתיים, לפעילות במעבדות של לימודי הנדסת המכונות. כאן, הם צפו בתהליך של שינוי התכונות במתכת הפלדה כך שתהיה חזקה יותר. "החוויה שבה תלמידים עומדים מול תנור שמגיע לטמפרטורה של 950 מעלות צלסיוס, מרגישים את החום הלוהט ורואים את הצבעים החמים היא חוויה עוצמתית ביותר" אומרים בבית הספר, רגע לפני שהמדריך ביצע ניסויים שונים על המתכת, על מנת לחזק את ההשערה והניסוי שהתבצעו.
גם במעבדת הרובוטיקה התלמידים היו מרותקים כאשר חוו כיצד מתכנתים רובוט, כיצד הרובוט מבצע תנועות ובאילו שימושים יומיומיים ניתן לשלב את הרובוטים. "המסקנה מהביקור הייחודי הזה הייתה שכל אחד הוא יחיד ומיוחד וכל אחד יכול לחלום ולהגיע רחוק, במקצועות המדעים בכלל ובמקצועות ההנדסה בפרט" אומר מנהל ביה״ס ומדגיש את החשיבות שיש למראה העיניים.
בי"ס מוריה להנדסה צעירה משתלב בחזון הרצף החינוכי "מן הגן ועד לאוניברסיטה" שמקדם מינהל החינוך, ולקראת הביקור במכללה קיימו התלמידים למידה מבוססת פרויקטים (P.B.L) – תכנית המקדמת למידה משמעותית ומסוגלות אישית. לשם כך הצוות החינוכי עבר בעצמו התמחות בשיטת הוראה ייחודית, המקנה ללומד שימוש נרחב במיומנויות חקר ויזמות. במסגרת זאת כל כיתה בחרה פרויקט בתחום המדעים, שעסק בנושא 60 שנה לאשדוד, ומכך התפתח תהליך של ידע ומיומנויות שנדרשות לה ליישום הפרויקט. תוצרי התלמידים המוצגים ברחבת הכניסה לביה"ס, מעוררים כבוד וזכו להערכה רבה בביקור של מנהל החינוך ומשרד החינוך.
ייחודיות ביה"ס להנדסה צעירה שהוא מבקש לפתח דמות בוגר בעל ידע והעשרה בתחומי הנדסה ובעל יכולת למידה עצמית גבוהה. מגמה זו קבלה השנה משמעות רבה ואמורה להתרחב בשנת הלימודים הבאה. לבד מהביקור במכללת סמי שמעון, סיירו התלמידים בפארק קראסו למדע בבאר שבע, למדו שיעורי חקר והתנסות בשיעורי תכנית קרב, בקרו במעבדות מחקר והשתתפו באירועי שיא במסגרת שבוע מדעים ותחנות בנושא "הכימיה במטבח".
בשנה הבאה מובטחות תכניות חדשניות נוספות, במסגרת פרויקט ה-P.B.L, כדוגמת: קוד ורובוטיקה, תלת מימד, Scratch, מדע במטבח וביומימיקרי (ענף בעולם המדע המחקרי המנסה לחקור את אופן פעילותו של הטבע).
ומה אומרים בבית הספר מוריה להנדסה צעירה? "קהילת ביה"ס מתפתחת ושואפת למצוינות. בכל שנה נעשית כברת דרך אל פסגה נוספת. צוות המורים מעניק תשומת לב לסגולותיו של כל תלמיד/ה ויחד עם המעורבות, הסיוע והפרגון של קברניטי העיר מהווים את הבסיס לשינויים הגדולים שחלים בביה"ס ואשר מניבים הישגים גדולים ואיכות בעשייה החינוכית".
הקיץ הגיע, וגלי החום כבר מזמן פה. גם החופש הגדול, ואיתו עשרות אלפי ילדים ובני נוער שרוצים לבלות בנעימים. בריכת שחייה עירונית היא פתרון טוב, אם כי לא זול, להורים שמחפשים תעסוקה ליום מהנה עבור ילדיהם. לרווחת 250 אלף תושבי אשדוד קיימות שתי בריכות עירוניות בלבד המיועדות לקהל הרחב – במרכז הבילוי והספורט בית לברון ברובע ו’ ובריכת חרצית הצמודה למתנ”ס רובע ח’. אך משרד הבריאות הודיע השבוע כי אין אישור לפתיחת עונת הרחצה וחידוש רישיון העסק של בריכת בית לברון – אותו מתחם שבעיריית אשדוד ובחברה העירונית לתרבות הפנאי משווקים כ"קאונטרי קהילתי".
הפסיקה החד משמעית הגיעה בעקבות ביקורת חוזרת של משרד הבריאות במתחם בית לברון שהתקיימה כבר בתחילת החודש, אך משום מה הוסתרה לכאורה מידיעת הציבור. ממצאי דו”ח משרד הבריאות מצביעים על סדרה של ליקויים וכשלים ולא בפעם הראשונה.
בדו"ח על סיכום ממצאי הביקורת של משרד הבריאות נכתב: “בריכה מקורה – הוחלפה מערכת השבחת מים ללא אישור משרד הבריאות, מסמכים לא הוגשו כנדרש ואינם תקינים, ולכן לא ניתן לאשרה. בריכת פעוטות – מיקום חדר מכונות ומערכותיו עלולים לסכן את מתרחצי בריכת פעוטות ובריכה קיצית, ולכן לא ניתן לאשר את שתי הבריכות הללו. מקלחות וסאונה – רמת התחזוקה ירודה, ולא ברור מדוע יש צורך להמתין עד דצמבר לצורך התיקון”.
ברם בדיקת מערכת “כאן דרום” ביום שלישי השבוע מעלה כי הבריכה המקורה פתוחה כרגיל על אף הליקויים וההנחיות החד משמעיות של משרד הבריאות שלא לפתוח את הבריכה עד לתיקון המפגעים שנמצאו בה. בכניסה לבריכה לא עודכנה הכתבת על כך שבריכת הקיץ ובריכת הפעוטות סגורות לשימוש, ואף על פי כן לא התקיימה הנחה או הפחתת עלות כרטיס הכניסה. עבור כניסה חד פעמית נפרדנו מ-30 שקל (!).
יותר מכך, מתשאול עובדי המקום וסריקת הבריכה לא נראה שום רמז על עדכון המתרחצים בהוראת משרד הבריאות והליקויים שנמצאו בין היתר לא רק בבריכות, אלא גם במקלחות ובסאונה.
תגובות תושבי אשדוד לא איחרו להגיע. כתבת העיתון שוחחה עם העוברים והשבים ברחובות העיר ובקרבת הבריכה. רבים כלל לא ידעו על ביקורת משרד הבריאות ותוצאותיה, כמה מהם אף היו ממש בדרך לבריכה עם הילדים והמשפחה.
“אז מה נעשה עכשיו, כשהחופש פה? אין הרבה אופציות. יש פה רק את הבריכה בחרצית, אבל זה ממש לא מספיק. זה מעצבן”, טענו כמה מהם. תלונות וטענות הגיעו למערכת גם באמצעות הפייסבוק, ששם כתבה תושבת בשם אילנית שמואל: “אני מאוכזבת כבר 20 שנה. אשדוד העיר החמישית בגודלה בישראל, ואין בה אפילו בריכה אחת ברמה גבוהה. שתי הבריכות שקיימות לא ראויות, ולנו נותר לנדוד מחוץ לעיר. אכזבה מתמשכת וציפייה שכל הזמן מתנפצת”.
“ממש מאכזב, זו הבריכה היחידה שפועלת בשבתות”, אמרה רויטל אביס, תושבת אשדוד אף היא. טניה רזגון הוסיפה: “זה ביזיון שבעיר עם כל כך הרבה תושבים אין קאנטרי ומינימום בריכה! פשוט ביזיון הזלזול בתושבים פה! העיקר משלמים על דירת ארבעה חדרים שני מיליון”.
“שתי הבריכות באשדוד ברמת תחזוקה ירודה, תמיד המים מלוכלכים, ריח מסריח בכל שטח הבריכות. אנחנו משלמים הרבה יותר ויוצאים מחוץ לאשדוד”, אמרה אביטל הרוש, תושבת העיר.
בריכת בית לברון משרתת קהל גדול של תושבים, ורבים אינם בעלי אמצעים. באין בריכה בקרבת הבית, הם יתקשו לתת לילדיהם מקומות אחרים לבילוי ופעילות ספורטיבית בריאה.
“מה שקורה עם בריכת לברון זו שערורייה”, אומר יוסי אסולין, תושב רובע ו’. “בפעם השנייה היא נכשלת בביקורת של משרד הבריאות, וזה קורה בתחילת החופש. לאן נלך עם הילדים? ומי ישלם את המחיר על המחדל? אני קורא לאחראים לבצע בדק בית מהיר”.
הדברים תמוהים אף יותר: מדוע קיימים ליקויים תברואתיים קשים בבריכה העירונית שלא זכו לטיפול הולם, כאשר כבר בחודש אפריל נערכה ביקורת מטעם משרד הבריאות במתחם הבילוי והספורט של בריכות בית לברון, ובמהלכה כבר נתגלו ליקויים תברואיים רבים בתפעול ותחזוקה של בריכות השחייה, מערכות הסינון, החיטוי והבקרה. כמו כן, נמצאו ליקויים קשים בתחזוקה של המלתחות וחדרי השירותים שהבהירו כי יש צורך בתיקון בהול וטיפול העירייה.
“לאור הממצאים שהתגלו בבדיקה ב-27 לאפריל התנגדנו לחידוש רישיונות עבור בריכת פעוטות, בריכה קיצית, מתחם ג’קוזי, והמלצנו לרשות מקומית לבטל רישיון עסק עבור בריכה מקורה אשר הונפק בחודש פברואר שנת 2017”, ציינו אז במשרד הבריאות והוסיפו: “בדו”ח הביקורת הומלץ על הפסקת פעילות בריכות השחייה עד להסדרת כלל התיקונים והתאמתם לדרישות התקנות. כמו כן דו”ח ביקורת הועבר להנהלת הבריכה ולרשות המקומית”.
כתבת “כאן דרום” פנתה ביום שלישי השבוע למשרד הבריאות בעקבות העובדה שמתחם לברון פתוח, מלבד בריכת הקיץ ובריכת הפעוטות. דובר משרד הבריאות מסר בתגובה: “אנחנו כמשרד הבריאות המלצנו לא לחדש רישיון עקב בעיות תחזוקה מתמשכות שעלולות לסכן בריאות הציבור. גם מכשור חדש שהוכנס לא קיבל אישורנו כמקובל. על הרשות המקומית לפעול בהתאם”.
בחברה העירונית לתרבות ופנאי (שמתחם בית לברון נמצא באחריותה) בחרו שלא להגיב.
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: “בבריכת השחייה בית לברון נערכה ביקורת ראשונה ב-27.4, במהלכה נרשמו כל הליקויים הטעונים תיקון. בביקורת השנייה שנערכה ב-7.6 נותרו ליקויים בחדר המשאבות של בריכת הפעוטות ובמתחם המלתחות והסאונה. א. 1. מערכת סינון המים בבריכה המקורה הוחלפה ומי הבריכה באיכות טובה. 2. כיוון שהמסמכים לבריכה המקורה הוגשו בפורמט ישן, התבקשנו להגישם על פי הנחיות משרד הבריאות. נושא זה יתוקן בהקדם. ב. בריכת הפעוטות לא פעילה עד להשלמת העבודות בחדר המשאבות. מועד פתיחה מוערך: תחילת יולי. ג. במלתחות נעשו עבודות ראשוניות לתיקון ליקויים. בסוף העונה הנוכחית יבוצעו עבודות שיפוץ נרחבות. ד. הסאונה לא פעילה עד לאחר ביצוע שיפוצים. ה. מפעילי הבריכה התבקשו לטפל בליקויים שנותרו בהקדם וככל שהנושאים הללו לא יטופלו, לא יינתן להם רישיון עסק”.
פנינו גם לתגובת לשכת ראש העיר, אך גם שם בחרו שלא להגיב.
“אני מרגיש שמיציתי את עצמי והחלטתי להתקדם הלאה. יש רגעים שבהם מחליטים שפה מסתיים האתגר וצריך להמשיך. יש מנהלים שנשארים בתפקיד גם 20 שנה ויותר, אבל אני בעד תחלופה, צריך התחדשות, אחרת – המים עומדים”.
כך אמר ביום רביעי מנהל מקיף אמי”ת י’ באשדוד עידו אהרונוביץ’ ל”כאן דרום” בעקבות ההודעה על סיום תפקידו – הודעה שהפתיעה רבים ויצרה טלטלה במערכת החינוך בעיר. ההפתעה נובעת לא רק מכך ששנת הלימודים הסתיימה וצעדים שכאלה בדרך כלל נעשים עוד הרבה לפני תום הלימודים, אלא גם בזכות ההצלחות שאליהן הוביל את בית הספר.
אהרונוביץ’ (37) נחשב למנהל מצטיין, אהוד על תלמידיו וגם זוכה לשבחים רבים. מאז נכנס לתפקידו לפני כחמש שנים, המקיף הגיע לצמרת מוסדות החינוך בעיר בכל מובן, גם בהישגים לימודיים.
עידו, הפתעת. בכל זאת, השנה הסתימה ואז אתה בא ו"מטיל פצצה".
“לפעמים לוקח זמן עד שמגיעים להבשלה. ההחלטה התקבלה בכובד ראש”.
ההליכה שלך קשורה לחילוקי דעות עם העירייה ומנהל החינוך או ליחסים מתוחים?
“זה לחלוטין בא ממני, ואני מסיים בתחושות טובות. אין בלבי על עיריית אשדוד, ממש לא. אני מודה להם על הרוח הגבית”.
יש משהו חדש על הפרק, תפקיד אחר?
“עדיין לא, אני שוקל”.
התלמידים נלחמים עליך שתישאר.
“זה מחמם את הלב ומראה לי הערכה ותחושה של משמעות בעיניהם. יש פה הכרת הטוב. זה משמח מאוד. יש לי משל שאני קורא לו משל הרכבות: אדם עולה על קרון רכבת, מתיישב ליד אנשים, הם לוקחים ממנו והוא מהם. בתחנה יורדים אנשים ועולים אנשים חדשים. המבט קדימה, וצריך לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה. אני מבין את כאב הפרידה. גם לי זה כואב. אני מתאר לעצמי שיבוא מחליף שידע להביא את בית הספר לקומות הבאות”.
מערכת החינוך באשדוד טובה?
“כן, היא עושה המון מתוך משאביה הכספיים ואינה מוכנה לעצור באדום, אלא שואפת אל היעד הבא".
איפה נראה אותך ב-1 בספטמבר?
“באמת שעדיין אינני יודע”.
ביום רביעי התקבצו תלמידים, הורים ומורים ברחבת העירייה ועלו למנהל החינוך בדרישה להשאיר את אהרונוביץ’ בתפקידו. לדבריהם, על אף הודעתו שמדובר ביוזמה שלו לעזוב, למעשה הגורמים לכך נעוצים בעירייה.
“הסיפור האמיתי הוא קשרים בין אנשים בבית הספר לבין אנשים בעירייה שפוגעים במקצועיות שלו, הם לא נותנים לו לעבוד כמו שצריך. הוא נלחם כבר שנתיים. זה נוגע גם ליחסים עכורים בין עידו לבין בעלת תפקיד בבית הספר שמקבלת גיבוי מהעירייה. אני אומרת לך ללא היסוס: עידו אהרונוביץ’ החליט לעזוב בכאב לב גדול מאוד. אני דואגת לתלמידים שלי ולעתיד בית הספר. כרגע קשה לי לפרט את מלוא הסיבות. אם עידו הולך – גם אני אלך. אני לא יכולה לתת לחוסר הצדק לנצח”.
אב לתלמידים בבית הספר אמר: “מהשמועות שאני שומע כבר הכינו לו לכאורה יורש או יורשת. אדם כמו אהרונוביץ’ לא מוצאים בקלות. למה לשנות? הרכב מנצח לא מחליפים. בעירייה רוצים להוריד את מקיף י’ בחזרה למטה? אם הוא הולך, אני אעביר את הילדים שלי לבית ספר אחר”.
מתקשים לקבלת את הבשורה. הורים, תלמידים ומורים בעירייה. צילום: דור גפני.
אם לתלמיד במקיף הוסיפה: “אנחנו לא מוכנים שעידו יעזוב. הוא מנהל מעולה שהעלה את בית הספר לפסגות חדשות. אין כמותו, ואנחנו לא מוכנים שהוא ילך. בלעדיו אנחנו לא רוצים לפתוח את שנת הלימודים”.
גם אילן וענונו, אביו של בן ז”ל, בוגר מקיף י’, לוחם גולני שנפל במבצע “צוק איתן”, הגיע לתמוך במנהל: “הוא חייב להמשיך. אתמול אשתי אמרה לי: 'כולנו מופתעים'. הוא הביא את הילדים שלי להישגים שלא חלמתי. יש בינינו קשר מאוד קרוב. אני קיבלתי את תעודת הבגרות של בן בזכותו. הוא מנהל הכי טוב שיש באשדוד. הם ישאירו אותו. ראש העיר מיוחד, ואני בטוח שישאירו אותו”.
אוראל, תלמיד בית הספר: “באנו כי המנהל שלנו החליט להתפטר. הבנו שלעירייה יש השפעה מאוד גדולה בנושא. בית הספר שלנו היה בעבר ‘על הפנים’, אבל מאז שהוא נכנס זה סיפור אחר לגמרי. אנחנו רוצים שהוא יישאר, רוצים רק אותו”.
בעירייה מכחישים את הטענות. ראש מנהל החינוך אריה מימון מסר בעקבות החלטתו של אהרונוביץ’: “אנחנו מאוד מצטערים על הודעתו של עידו. נעשו מאמצים גדולים להניאו מהחלטתו זו מסיבות אישיות השמורות עמו, ואנחנו מאחלים לו הצלחה. מדובר במנהל יוצא דופן, מצוין, שעשה מהפיכת עולם במקיף י’, שהיה במצב מאוד קשה כשהוא הגיע אליו”.
הקאמבק של השנה: ברוך דגו חזר הביתה. המהלך הטבעי ביותר עבור ברוך דגו היה להמשיך עונה נוספת בהפועל אשקלון, קבוצתו בחמש השנים האחרונות, או לכל הפחות לפרוש בשורותיה. אך כמו שאומרים, רצונות לחוד ומעשים לחוד. רצה הגורל והקשר המעוטר סיים את דרכו כשחקן במועדון הכחול, ומנגד סיכם את תנאיו וחזר הביתה למועדון נעוריו, עירוני אשדוד. דגו שב לעונת פרישה באשדוד, אך לא הסתפק בחוזה לעונה אחת והכניס סעיף ולפיו יקבל תפקיד מקצועי במועדון לאחר עונת הפרישה שלו כשחקן.
דגו בצעירותו. צילום באדיבות עמוד הפייסבוק של מ.ס אשדוד.
בקרב אוהדי הקבוצה קיימת התרגשות גדולה נוכח חזרתו של שחקן העבר, ורבים מהם מאמינים שמלבד החזרת הזהות לקבוצה, דגו יהיה גם תוספת כוח משמעותית למערך הקישור ודמות מנוסה ואחראית בחדר ההלבשה. ״דגו זה סמל בעירוני אשדוד״, אמר אחד האוהדים ל"כאן דרום". ״נחבק אותו ונרעיף עליו אהבה. ניתן לו את ההרגשה הכי טובה בעולם, כמו שמגיע לשחקן בית שחוזר הביתה״.
דגו צפוי לקבל את החולצה מספר 10, המזוהה איתו. לאחר הסיכום ועוד לפני החתימה סיפר דגו ל"כאן דרום": "אני מקווה שהכול יסתדר ויהיה נעול ושבעזרת השם נחתום ונעזור להביא את הניסיון שלי ואת היכולות שלי במגרש ומחוצה לו על מנת לעזור לקבוצה שגדלתי בה ושקיבלתי ממנה את הבסיס לשחקן ולאדם שאני. מקווה לעזור לאשדוד להצליח ולהרים את הדבר הזה שנקרא עירוני, שהאוהדים הקימו בצורה מדהימה. מחכה למפגש עם הקהל".
הפרק של דגו כשחקן במדים הכחולים הסתיים, אך ייתכן כי השחקן בכל זאת יקבל תפקיד מקצועי במחלקת הנוער של הפועל אשקלון. אלא שלעניין הזה קדמו כמה דברים. בסביבתו של דגו מספרים כי הקשר לא אהב את העובדה שבאשקלון לא השכילו להרים לו טלפון בסיום העונה ולהיפרד ממנו בצורה מכובדת. הקשר סבור כי זה המינימום שהגיע לשחקן ברמתו, אשר תרם רבות להצלחת הקבוצה בשנים האחרונות.
נוסף על כך, דגו לא הסתדר עם המאמן יובל נעים, והיה ברור לשני הצדדים שכל עוד נעים במועדון, דגו לא ימשיך. נוכח המצב הקשר המוכשר קיווה לקבל תפקיד בכיר במחלקת הנוער, אך ל"כאן דרום" נודע כי אשקלון הגישה לו הצעה מעליבה בדמות מאמן נערים ב' בקבוצת הנוער. דגו סירב בתוקף להצעה ואף נעלב ממנה. באשקלון ככל הנראה הבינו את הטעות והציעו לו תפקיד מכובד יותר, להיות עוזר המאמן של עומרי כהן בקבוצת הנוער. אלא שאנשי מקצוע במחלקת הנוער ובקבוצה הבוגרת התנגדו לכך והטילו וטו, ככל הנראה כיוון שהרגישו מאוימים מדגו, שצפוי לתפוס את הפוקוס בתור אחד השחקנים המובילים בשנות האלפיים בכדורגל הישראלי.
דגו במדי אשקלון. צילום: אורי קריספין.
יש לציין כי המשא ומתן לאורך כל הדרך התנהל מול יו"ר מחלקת הנוער הטרי חנוך אמר וכי אנשי הניהול הבכירים במועדון לא שוחחו עם דגו באותם ימים. השבוע התארח השחקן בתכנית "אולפן פתוח" בערוץ הספורט והביע בפומבי את אכזבתו מהאופן שנפרדו ממנו. בנוסף, בדפי האוהדים של הפועל אשקלון הביע הקהל את רצונו לראות את דגו כחלק מהמערכת ואף הופעל לחץ על ראשי המועדון למצוא לדגו תפקיד ראוי.
ביום שלישי בשעות הלילה המאוחרות קיבל דגו שיחה ממנכ"ל המועדון דרור אלמלם, ובה התנצל אלמלם על הדרך שסיים דגו את חלקו במועדון ואף הביע את רצונו לראות את דגו ממשיך בתפקיד במועדון, והתחייב כי ימצא לו תפקיד ממנו לשביעות רצונו. השניים קבעו פגישה ליום ה' בשעות הבוקר (אמש), וממנה מקווים הצדדים כי יצא עשן לבן. יש לציין כי דגו יכול לחתום כשחקן עירוני אשדוד ובמקביל לשמש בתפקיד מקצועי באשקלון, שכן הדברים אינם חופפים אחד לשני.
לפני פחות משבועיים חתם מיקי סירושטיין באחד מהמועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי: בית"ר ירושלים. באימון הפתיחה הרשמי של קבוצתו החדשה שהתקיים השבוע, העלה הבלם תמונות לחשבון האינסטגרם שלו ונראה שמח במיוחד. מבחינתו, מדובר לחלוטין בהגשמת חלום. הוא ישתף פעולה בעונה הקרובה עם יוסי בניון, עידן ורד, איתי שכטר ועוד אחרים וטובים. על פניו זה נראה כמו הבחירה המושלמת. אך האם באמת מדובר היה בצעד נכון עבורו לעזוב את מ.ס אשדוד ולעבור לבית"ר? תלוי את מי שואלים.
"בגדול, מה שהוביל לעזיבה של מיקי היה כסף", סיפר ל"כאן דרום" גורם במועדון. "המועדון הציע לו הצעה כספית משופרת מהעונה שעברה, הוא חשב שהגיע לו יותר. זה כל הסיפור. הוא לא הראה רצון לעזוב. אני חושב שהוא היה שמח להישאר פה, אם היו מקבלים את הדרישות שלו". הבלם המוערך ישים מאחוריו את העונה המוצלחת באשדוד ויצא כעת להרפתקה חדשה בקריירת המשחק, כאמור עם המעבר לירושלים.
למרות הפרגון והתמיכה שלהן הוא זוכה, רבים ברחוב הספורטיבי סבורים כי הבלם לא יצליח במועדון מהבירה וימעט לקבל הזדמנויות ודקות משחק נוכח השחקנים האיכותיים הקיימים בקבוצה. מי שהסכים עם הקביעה הזאת היה שחקן העבר מירו בן שמעון, שהסביר: "אני חושב שיהיה לו קשה מאוד בבית"ר, שם זה כבר אופרה אחרת לגמרי מאשדוד. לשחק בטדי זה לא כמו לשחק בי"א. יש לחץ אדיר מהקהל, יש כלי תקשורת שחיים את הקבוצה ביום-יום. הוא לא בא לשם על תקן שחקן הרכב, לא בונים עליו ככזה. אם הוא יהיה חלק מהסגל הרחב של הקבוצה ואם הוא יתלבש למשחקים, אז אני מאמין שייתנו לו פה ושם דקות משחק".
על הפרידה מהמדים הצהובים-אדומים אמר בן שמעון: "מיקי נתן עונה טובה מאוד באשדוד, היה לו כבר את המעמד שלו ולדעתי היו צריכים להשאיר אותו באשדוד. לא רק שהוא היה טוב בעונה שעברה, הוא גם היה שחקן משמעותי. אומרים שבגלל פערים כספיים הוא לא נשאר, אבל אני לא מכיר את המושג הזה. אם המאמן ממש היה רוצה אותו, הוא היה נשאר. רן בן שמעון בתהליך של בנייה עכשיו, ויכול להיות שלמרות שסירושטיין נתן עונה טובה לרן זה לא מספיק ולא מתאים לפילוסופיית המשחק שלו. משהו שאני יכול להבין כמאמן".
יש לציין כי סירושטיין עוזב חממה של ממש, מכל המשתמע מכך. במ.ס אשדוד הפך הבלם לאחד הדמויות האהובות בחדר ההלבשה וכמובן לשחקן מוערך מאוד שתרם רבות בעונה שעברה ואף נחשב לעוגן במרכז ההגנה, שבה שימש כינור ראשון והפך לאחד השחקנים החשובים בהרכב של רן בן שמעון. גם הבלם עצמו אישר כי מה שהכריע את עזיבתו היו סיבות כספיות ואמר ל"כאן דרום": "אני ומ.ס היינו רחוקים מדי בשכר, ואז הגיעה ההצעה מבית"ר, אז פשוט חתמתי שם". על העתיד הקרוב: "אני לא חושב שאני מגיע לשם ככינור שלישי. דיברו איתי מההתחלה שהם רוצים שאני אשחק ומביאים אותי לשחק. בית"ר ירושלים זה מועדון גדול, ואני לא מפחד מתחרות; להפך, זה דבר בריא. נתתי עונה מצוינת, ואני מאוד מאמין בעצמי".
ללא מיקי סירושטיין מ.ס אשדוד תפתח את אימוניה ביום ראשון הקרוב כאשר בין הפנים החדשות ניתן יהיה לראות את שחקני הרכש הטריים: ירדן קרישטול, אביב סולומון, יובל יעקובוביץ' ואוהד רבינוביץ' ואת הקשר מאוריציו קורדיירו והבלם הברזילאי פבריסיו סילבה. השחקנים יתכנסו בשעה 16:00 במועדון שבאצטדיון הי"א, ויצאו לערוך אימון ראשון כשעה לאחר מכן.
בינתים נשאר באשדוד. גדי קידה. צילום: אורי קריספין.
באשדוד החלו בשיפוצים באצטדיון על מנת שיהיה מוכן לתחילת העונה על פי דרישות מנהלת הליגה, ולכן ייתכן כי האימון יועתק למתחם האימונים שנמצא סמוך למכללה.
בגזרת גדי קינדה אין כל חדש, והפערים הכספיים מול חיפה נותרו בעינם. במידה שהמגעים לא יצליחו להבשיל, השחקן צפוי להמשיך בעונה הקרובה באשדוד. מנגד, מ.ס אשדוד קיבלה הצעה רשמית על המגן הקרואטי קרלו ברוצ'יץ' מהיידוק ספליט, כאשר בין הצדדים קיימים פערים קטנים הניתנים לגישור.
כבר מגיל קטן, כשריי ביטון נשאלה "מה תעשי שתהיי גדולה?" היא ידעה להשיב: "רופאה", אך ביטון הצעירה לא ידעה כמה ארוכה הדרך להגשים את החלום. השבוע עם קבלת התואר שיתפה הד”ר בדף הפייסבוק הפרטי שלה: “תשע שנים שאני מחכה לכתוב את הפוסט הזה, ואולי אפילו יותר. בתום מסע ארוך ומפרך קיבלתי רשמית את ה-MD שלי, זה שלרגע לא היה לי ספק שאקבל, זה שקיבלתי למרות ולא בזכות כל כך הרבה אנשים בדרך. זה הולך להיות ארוך כי קשה לתמצת שנים ארוכות של נפילות וכישלונות, שבסופן הצלחה אחת”.
הפוסט הויראלי. צילום: פייסבוק.
בפוסט ביטון מציינת שכמעט כל גורמי הסמכות בתחנות חייה לא האמינו בה: “תודה לאולפנה שלא קיבלה אותי כי הצלחות נמדדות בסנטימטרים של אורך החצאית, תודה לראש האולפנה (לא באשדוד, ש”ש) שחזר ואמר לי שלא אגיע לשום מקום, תודה למורה למתמטיקה שהשפילה אותי מול התרגיל על הלוח שלא הצלחתי לפתור (יש לזה שם – דיסקלקוליה), תודה למנהלת תיכון שהשאירה אותי כיתה. תודה לצה”ל שאבחן אותי עם קב”א 49 וסגר בפניי כל אפשרות לשירות משמעותי (הרבה פרוטקציה נדרשה להשחיל אותי לקורס חובשות), תודה למדריך פסיכומטרי שאמר לי שאין רופאים עם פסיכומטרי התחלתי של 580, תודה למרצה במכינה לקורס חדו”ה שאמרה שלעולם לא אסיים חמש יחידות מתמטיקה”.
כך כתבה ביטון ולא ידעה ש-20 אלף אנשים יתחברו, יתרגשו וישתפו את סיפור חייה. החלום להיות רופא בישראל משותף למאות צעירים. אלא שכל מה שנדרש זה "רק" ממוצע בגרויות גבוה, פסיכומטרי של לפחות 737, לעבור מבחן ידע GRE, להרשים בוחנים בראיונות אישיים ולצלוח את בחינות המו”ר והמרק”ם. בארץ יש רק ארבע פקולטות לרפואה: באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, באוניברסיטת תל אביב, בטכניון בחיפה ובאוניברסיטה העברית בירושלים, ותנאי הקבלה אליהן קשים יותר מכל תחום לימוד אחר.
כאמור, כדי להגיע לשלב ראיונות הקבלה ללימודים יש להציג גיליון ציוני בגרות מושלם וציון פסיכומטרי של לפחות 750. הדרישות האלה לא השאירו לביטון הרבה סיכוי. “למדתי בתיכון נחשל בירושלים, סיימתי עם תעודת בגרות בינונית ומטה, עשיתי חמש פעמים פסיכומטרי”, סיפרה השבוע ביטון, בת 33, נשואה ואם לשניים מהיישוב באר גנים, ל”כאן דרום”.
מה היה בתיכון?
“חתרתי לעשות כמה שיותר יחידות בכל המקצועות כדי להשיג תעודת בגרות מספקת להגשת מועמדות ללימודי רפואה, אבל הייתי רחוקה שנות אור מלהשיג את זה. בבית הספר שבו למדתי בירושלים כלל לא הייתה אפשרות לגשת לחמש יחידות באנגלית או במתמטיקה. כשהתחננתי בפני המורה לאנגלית לעשות חמש יחידות, היא אמרה לי שמכיוון שאני היחידה שיכולה ומעוניינת לגשת למבחן – היא מוכנה להזמין בתשלום נוסף את השאלון של מבחן חמש היחידות. אז למדתי לבד את החומר, ובסופו של דבר באמת הייתי היחידה בבית הספר שניגשה לחמש יחידות. במתמטיקה זה לא התאפשר”.
בבית החולים אסותא. צילום: אורי קריספין.
ומה קרה אז?
“סיימתי עם תעודת בגרות בינונית ומטה, לכן נרשמתי לשנת מכינה קדם-אקדמית באוניברסיטת בן גוריון. עשיתי חמש פעמים פסיכומטרי, עד שהגעתי לציון הכי גבוה שיכולתי להשיג ושלא מספיק כדי להתקבל לרפואה – 651. התקשיתי מאוד להתגבר על הפער מהתיכון במתמטיקה ובאנגלית. לכן עשיתי תואר ראשון ברפואת חירום כדי להתקבל לרפואה וסיימתי בהצטיינות”.
וזהו, זה הספיק?
“עדיין לא. לכן התחלתי לימודי רפואה בהונגריה ולאחר מכן עברתי לפקולטה החדשה בצפת, ושם סיימתי את לימודיי לפני כשנה, לאחר מכן עשיתי שנת סטאז’ בסורוקה”.
ועכשיו יש שמועות שנראה אותך באסותא?
“נכון. אהיה באסותא לשמחתי הרבה. אני מאוד מתחברת לחזון של הקמת בית חולים חדש מאפס שישרת את האוכלוסייה המיוחדת הזאת. את ארבע השנים האחרונות ביליתי בקפלן כעוזרת רופא במיון הפנימי. נהניתי מכל שנייה”.
לסיכום, עצה מרופאה. מה המסר שלך?
“קודם כול לחלום כדי שיהיה מה להגשים, פשוט להאמין בעצמך ולא לתת לרעשי רקע להסיט אותך מהמטרה. מי שנתנו לי את הכוחות היו בעיקר המשפחה המאוד תומכת שלי שהרימו אותי מהרצפה אחרי כל מהלומה שחטפתי, התשוקה האדירה לרפא ולעשות טוב לאנשים והאמונה שאעשה זאת על הצד הטוב ביותר”.
כתב אישום יוגש בסוף השבוע נגד ירוסלב מזריאני, 44, תושב אשדוד החשוד כי בתחילת חודש יוני השנה, דקר את חברו ויקטור חריטונוב, 42, למוות במהלך ויכוח. חקירה מקצועית שניהלה המשטרה בעקבות האירוע ומעצרו המהיר של החשוד במעשה עוד בזירת האירוע שם ניסה להתל בשוטרים כאילו הוא "רק" עד למקרה, תוך איסוף עדויות וראיות פורנזיות שהבשילו לכדי תשתית ראייתית כנגד החשוד ולהגשת כתב אישום נגדו כבר בימים הקרובים באמצעות פרקליטות לבית המשפט המחוזי. חקירת המקרה העלתה כי מקרה האלימות החמור שאירע נסוב על ויכוח סתמי שהתפתח בין החשוד לבין הקורבן ובת זוגו. "תפקידנו להגיע לחקר האמת תוך חקירה מקצועית בסיוע האמצעים העומדים לרשותנו בכדי למצות את הדין עם העבריינים ובמטרה להגן על הציבור הנורמטיבי", נמסר מהמשטרה.
כזכור האירוע התרחש ב 7 ליוני, קצת לאחר השעה 17 התקבל דיווח במוקד המשטרה על בחור שדקר אדם ברחוב אבא הילל סילבר באשדוד. כוחות משטרה רבים שחשו למקום איתרו את זירת האירוע ומהמקום פונה פצוע באורח קשה מאוד לאחר שנדקר בצווארו. השוטרים בזירה איתרו את בת זוגתו של הנדקר ואדם נוסף, החשוד, שטען בפניהם כי הוא חברו של הדקור. בתחקורו הראשוני מסר החשוד כי הבחין באדם רכוב על אופניים חשמליים שהגיע לעבר חברו שנדקר ונתן לו "כאפה" בצוואר ואז נמלט מהמקום. חברתו של הפצוע מוסרת גרסה דומה, אך חשדם של השוטרים מתעורר כאשר השניים ממהרים לשטוף ידיהם והשוטרים מעכבים אותם אל תחנת המשטרה לצורך תשאול.
חשד להיכרות מקדימה בין השניים. צילום: דוברות המשטרה
חוקרי המשטרה שהגיעו לזירה החלו באיסוף עדויות וממצאים פורנזיים על ידי טכנאי הזיהוי הפלילי. כאשר נחשפו החוקרים הטכניים לסרטון האבטחה של מצלמה הממוקמת בסמוך התבהרה התמונה ועלה כי חברו של הדקור אחראי לפציעתו הקשה ממנה נפטר זמן קצר לאחר מכן.
מהחקירה עולה כי החשוד פוגש בקורבן ובבת זוגו במקום האירוע, שם חובט החשוד בפניה של הבחורה. אז החל המנוח להגן על חברתו תוך שמתעמת עם החשוד שבאמצעות חפץ חד פוצע את הקורבן בצווארו. שניות ספורות לאחר מכן מועד הקורבן על ברכיו אז מגיע החשוד ואף בועט בו בחוזקה. בחיפוש שערכו השוטרים על החשוד, מאתרים השוטרים את כלי התקיפה כשהיא מגואלת בדמו של הקורבן. החשוד בחקירתו הראשונית מכחיש כי מעורב בפציעתו של חברו תוך שאוחז בגרסה כי אדם שאינו מכיר ורכוב על אופניים, כאמור, הוא זה שאחראי למעשה הקטלני.
מעצרו של החשוד הוארך בבית המשפט לטובת המשך פעולות החקירה הנדרשות, וכבר מספר ימים לאחר מכן עומת החשוד עם חברתו של הקורבן שם קשר עצמו החשוד למעשה וטען כי לא התכוון להרוג אותו. עוד עלה בחקירותיו כי הרקע לאירוע שיחת טלפון שערך החשוד עם הקורבן לפני כן. בסיום אותה שיחה נשאר ככל הנראה קו הטלפון פתוח אז שמע החשוד את בת זוגו של הקורבן שלטענתו דיברה עליו לא יפה. החשוד מנסה לחזור אל חברו, הקורבן, בשנית ללא הצלחה ולאחר זמן מה הוא פוגש אותם במקום האירוע, שם כאמור הלם בפניה של בת זוגו של הקורבן כאמור.
הסנגור, עו"ד שלמה פצ'בסקי, מסר בתגובה: "כתב האישום צפוי להיות מוגש מחר. נחכה ונראה".
בחודש ספטמבר ימלאו 14 שנה להירצחה של סרן יעל כפיר מאשקלון, בפיגוע בטרמפיאדה בצריפין. בשנים שחלפו מאז מותה עושה אביה בן כפיר הכול כדי לקדם את השלום. לא, עבורו זאת לא קלישאה ולא חלום רחוק; לדבריו, זאת הדרך היחידה למנוע הרג של חפים מפשע ולהביא לסיום הסכסוך.
"עד שיעל נרצחה הייתי אדיש למצב, התעסקתי בעיקר באינטרסים האישיים שלי, גידלתי את הבנות ודאגתי לפרנסת המשפחה. היום אני אוכל את עצמי שלא עשיתי הכול בשביל להציל את יעל. וכן, הפתרון הוא לדחוף את המדינה הזאת לשלום", הוא אומר.
שלושה חודשים לפני שחגגה את יום הולדתה ה-22 נרצחה יעל, קצינה בחיל הקשר, בפיגוע תופת סמוך למחנה צריפין בעת שעשתה את דרכה לביתה. "היא הייתה קצינה בקבע, למדה באוניברסיטה, וסדר היום שלה היה עמוס מאוד. באותו היום היא לא הייתה אמורה לצאת הביתה, כי למרות שהיא שירתה בבסיס פתוח, היא עשתה את הלילות בבסיס בשל עומס בעבודה", מספר אביה.
היום ההוא היה אחר, ויעל הייתה צריכה להגיע לבית הספר לאמניות, ששם השתתפה בהכנות לקראת ערב הפרידה מהמנהלת זיוה וולך. "היא הייתה חלק מהמארגנים, ולכן ביקשה באותו יום לסיים לעבוד מוקדם, התקלחה, החליפה למדי א' ועזבה את המחנה בחמש ורבע אחר הצהריים", אומר כפיר.
זירת הפיגוע בטרמפיאדה ליד צריפין. צילום: ניר כספי.
זו הייתה שעה עמוסה בטרמפיאדה סמוך לבסיס, ועשרות חיילים עשו את דרכם הביתה, כשמחבל פעיל חמאס התקרב לעברם ופוצץ את חגורת הנפץ שהייתה על גופו. יעל נהרגה במקום ואיתה שמונה חיילים נוספים.
בן כפיר היה באותה עת בביתו שבשכונת ברנע והדיח את הכלים. אל אוזנו הגיע הצליל המוכר של מבזק חדשות מיוחד. "הלכתי לסלון וראיתי את האזור המוכר סמוך לבסיס של יעל. אני מכיר את המקום הזה ויכולתי ממש להצביע על המשרד של יעל בתמונה שנשקפה ממסך הטלוויזיה. לא ידעתי על הפגישה המתוכננת בבית הספר, ולכן גם לא חשבתי שהיא יצאה מהבסיס, חיכיתי לטלפון", משחזר האב.
חצי שעה עברה, והשיחה המיוחלת מיעל עדיין לא הגיעה. בן, שניסה לשמור על קור רוח, החל לחייג לבסיס. "לא יכולתי להתאפק והתקשרתי למפקד שלה, לבסיס, למשרד שלה, והיה צליל תפוס בכל מקום. חשבתי שהקווים בוודאי נפלו, ולא הייתה לי שום תחושת בטן רעה. רק בדיעבד התברר לי שהמפקד של יעל, שחמישה מחייליו נהרגו בפיגוע, נתן פקודה להוריד את שפופרות הטלפונים כי לא רצה לשקר לנו", אומר כפיר.
יעל כפיר הי"ד. 14 שנים של שכול.
בשלב מסוים הוא כיבה את הטלוויזיה, פתח את הדלתות והחלונות של הקומה הראשונה של ביתו ועלה למשרד שלו, הממוקם בקומה השנייה. "ישבתי בחדר העבודה ועבדתי בשקט. הערב ירד לנגד עיניי, וכבר התחיל להחשיך, והטלפון עדיין שתק. ככל שעברו השעות הפסקתי לנסות לחייג וגם על הטלפון כבר לא הסתכלתי, הבנתי שיעל כבר לא תתקשר אף פעם", הוא אומר.
בשעה רבע לעשר בלילה שמע לפתע רחשים מהקומה התחתונה, הוא ירד למטה והבחין בצלליות ובדמויות שזזות. לרגע עוד קיווה שמדובר בגנבים, אך כשהדליק את האור ראה בפתח ביתו שני קצינים במדי צה"ל. "למה הגעתם רק עכשיו? אני מחכה לכם כבר מרבע לשש", אמר להם. "הם לא היו צריכים להגיד כלום. נולדתי וחייתי במדינה הזאת, אני יודע מה הפירוש של קצינים בשעת לילה בבית שלי. לקחתי את הטלפון וצלצלתי לשני אנשים: לדוד שלי מנחם, ממנו ביקשתי להודיע לכל המשפחה, ולזיוה וולך, שהייתה זו שעזרה לי לגדל את הילדה המדהימה הזאת". הוא התקשר גם לגרושתו יפה ולטל, אחות של יעל, וביקש מכולם לבוא הביתה.
בימים שלאחר הירצחה של יעל ובלילות הארוכים ללא שינה החליט כפיר לנקום ורקם בראשו תכנית מסודרת. "הרגשתי צורך עז לנקום. מת לנקום ולהראות שאני לא פראייר. החלטתי שאני נוקם, הבת שלי נרצחה ואני הורג. יש לי בבית שני אקדחים, אני מתאמן במטווח כל שלושה חודשים, כך שאני גם יודע לתפעל אותם מצוין. החלטתי לקום בבוקר, להתלבש יפה, ואני זוכר שאפילו חשבתי אם כדאי לענוב עניבה או שזה יהיה מוגזם מדי, וללכת לאתר בנייה סמוך לביתי", הוא מספר.
רצה לנקום אבל התפכח. כפיר. צילום: אורי קריספין.
אך מהר מאוד התפכח מהמחשבה, ותכנית הנקם ירדה מהפרק. "הבנתי שזה לא משנה אם אני הורג חמישה פלסטינים או חמישים, שום דבר כבר לא יחזיר לי את יעל. הבנתי שהדבר היחיד שאני אשיג זה הרג נוסף של חפים מפשע. בעזרת תהליך מחשבתי הגעתי למסקנה שזה לא הפתרון, אבל כשרוצחים לך את הילדה אתה חייב לעשות משהו, אז החלטתי שאני לא רוצה לחיות".
כפיר הלך והסתגר, שקע במיטתו וניתק כל קשר עם הסביבה. לא תקשר ולא ענה לטלפונים, לא פתח את הדלת למבקרים, לא אכל. "שכבתי במיטה וחיכיתי למוות, ירדתי רק לשירותים", הוא מספר.
לאחר כמה ימים החלה בתו טל לדאוג לשלומו והגיעה לבקרו. היא נכנסה לחדר השינה וביקשה מאביה לנסח איזושהי מודעה בעיתון על הירצחה של יעל בפיגוע. "טל אמרה לי שהיא פוגשת המון אנשים שעדיין לא יודעים, והיא מתקשה להתמודד עם השאלות. אז הלכתי לחדר העבודה וכתבתי משהו, הודיתי למנחמים ובתחתית המודעה כתבתי: קירובו של השלום יהיה נחמתנו", מספר כפיר.
בימים שלאחר מכן החלו להתקבל בביתו מכתבים, והוא ערם אותם בערימה אחת מסודרת על שולחן העבודה. אחד מהם היה מכתב מחגית, אם שכולה מכפר סבא שאיבדה את בנה רותם בעת שירותו הצבאי. "חגית ביקשה לשוחח איתי, ואותי זה ממש לא עניין, לשוחח עם איזושהי אימא שאני אפילו לא מכיר. שמתי את המכתב על ערימת הניירת והתעלמתי לחלוטין", הוא מספר. יום למחרת החל למיין את ערימת המכתבים ונתקל שוב במכתב של חגית, ולידיים שלו היה באותם רגעים כאילו רצון משלהן, הן הרימו את הטלפון וחייגו את מספר הטלפון של חגית.
"לא יודע מה גרם לי לעשות את שיחת הטלפון הזאת, אבל היא שינתה לי את החיים. שנינו דיברנו ובכינו, אז היא סיפרה לי שהיא חברה בפורום משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות למען שלום, פיוס וסובלנות, והזמינה אותי לסמינר שהיה אמור להתקיים בסוף השבוע. הבכי שלי הפך לצחוק אחד גדול. 'תסלחי לי, גברת, עם מי את רוצה שאני אעשה שלום? עם אלה שרצחו את הילדה שלי לפני עשרה שבועות?' שאלתי אותה". היא הסבירה לו שהוא מוזמן לבוא ורק להתרשם, שהוא יכול להקשיב ויכול גם לא, שהוא לא חייב להישאר לכל סוף השבוע ויכול ללכת בכל רגע שרק יתחשק לו. "אני לא חלק ממחנה השלום ולא אבוא", אמר לה וניתק.
למרות תשובתו הנחרצת באותו סוף השבוע, עשה כפיר את דרכו לנווה שלום. הוא הגיע לשם, נפגש עם קבוצה של כ-60 אנשים, לקח כיסא והתיישב בקצה האולם. "התחלתי להקשיב, ולא לקח הרבה זמן עד שהבנתי שלדם שלנו יש את אותו צבע, ואין הבדל בין טעם הדמעות של אם פלסטינית שמבכה את אובדן בנה לאם יהודייה, זה בדיוק אותו הדבר. הפגישה הזאת בנווה שלום עשרה שבועות מהיום בו נרצחה יעל, זו הסיבה שאני חי היום", הוא אומר.
14 שנה עברו מאז, ואף על פי שהשלום עדיין לא נראה בפתח, כפיר לא מוותר. הוא פעיל נלהב בפורום, נואם ומדבר בכל מקום שבו רק מוכנים לשמוע. בשבע השנים האחרונות הוא גם משתתף בטקס הזיכרון האלטרנטיבי המשותף שנערך בכל שנה ביום הזיכרון. בטקסים ה"רגילים" הוא כבר מזמן איבד עניין.
מתגעגע. בן כפיר בפתח ביתו. צילום: אורי קריספין.
"אלה טקסים של פוליטיקאים ובעלי עניין ואינטרס. מדברים איתי על זה שהבת שלי נפלה על קידוש השם, והיא בכלל לא הייתה אדם מאמין. כל הסיסמאות של 'טוב למות בעד ארצנו' ו'במותם ציוו לנו את החיים' – אלה אמירות נבובות וריקות מתוכן. טוב לחיות בעד ארצנו ולמצוא את הדרך לעשות את זה כמו שצריך. אני בן אדם קצת משונה, אני לא הולך לבית העלמין כי יעל לא נמצאת שם, יש שם אבנים ועצמות. הבת שלי נמצאת אצלי בזיכרון, בלב, והיא במחשבות שלי כל הזמן. יום הזיכרון נועד להראות שהמחיר של השלום הוא נורא יקר; אבל זה לא מחיר השלום, זה המחיר של אין שלום, ואת המחיר של המצב הקיים משלמות עוד ועוד משפחות שכולות", אומר כפיר.
הטקס האלטרנטיבי שנערך השנה גרר אחריו מהומה רבה, הפגנות ואירועי אלימות. לדברי כפיר, כבר מזמן לא מדובר בקומץ של מתנגדים, והתופעה הזאת רק הולכת ומתרחבת משנה לשנה. "היו שם קרוב ל-200 איש לבושים שחורים ועטופים בדגלים. הם צרחו עלינו, קיללו וזרקו עלינו דברים. היו שם גם שוטרים שהגיעו לשמור על הסדר, אבל היו אדישים למתחולל. ביקשתי לדבר עם המפגינים, אבל אמרו לי לא התקרב כדי לא לעורר פרובוקציה", מספר כפיר. הוא נכנס לטקס, אך גם בסיומו הם עדיין היו שם. "צעקו לי שאני נאצי ושאימא שלי זונה והביעו צער על כך שהיטלר לא סיים את העבודה ואמרו שאני לא רואה כי המשקפיים שלי מלאים בדם. אין לי בעיה עם הפגנות, ואני לא כופר בזכות שלהם להביע דעה במדינה דמוקרטית; יש לי בעיה עם הסגנון, הניסוח והשפה. יש לי בעיה עם יריקות, עם השלכת חפצים, עם הניסיון להרים יד", הוא מסביר. לאחר שנכנס לרכבו ויצא ממגרש החניה, ניצל אחד המפגינים את הפקק שהשתרך ואת העובדה שרכבו של כפיר נסע באיטיות, פתח את דלת רכב וניסה למשוך אותו החוצה. "אני מרגיש שדמנו הפקר, במדינה שבה נולדתי ושירתּי נפגעת הזכות שלי לחיות את חיי כרצוני ולהתבטא בלי פחד. בכנסת צועקים על הורים שכולים והופכים אותם לשקרנים ויושב ראש הממשלה ושותק, אז האזרח הפשוט מבין שזה בסדר. אם לשרים וחברי כנסת מותר, אז למה לאזרחים אסור?"
פורום משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות מורכב מ-620 משפחות, שכולן איבדו בן משפחה מדרגה ראשונה בשל הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הם נפגשים ומקיימים פעילות ענפה גם בכפרים הערביים, מדברים עם כל מי שרק רוצה לשמוע, מזמינים אותם לחוגי בית ולמפגשים בבתי ספר ובמוסדות ציבור. "אני לא מאמין שהשלום יבוא מהפוליטיקאים. זה עם שיש לו אינטרס אחד, והוא להיבחר לעוד קדנציה. השלום לא מעניין אותם, הוא יבוא מהעם ומאלה ששילמו את המחיר ונמאס להם. יש המון אנשים שמחכים לשלום, אבל לא עושים שום דבר כדי להביא אותו".
כפיר מדבר בעיקר על פיוס, כי הוא הדבר ביחיד שיכול להתאפשר בזכות אזרחים מעורבים שרוצים לשים קץ לסכסוך. "בסופו של דבר מי שיחתום או לא יחתום על הסכם השלום יהיה ראש הממשלה. אותי אף אחד לא שואל, ואין לי שום זכות להגיד מילה בעניין הזה, אבל במקומות בהם מקשיבים לי אני אומר. פיוס זו לא סליחה, כי אני לא סולח, ויעל לא נתנה לי רשות לסלוח בשמה. אני גם לא שוכח את יעל. אבל המשמעות מבחינתי היא לחפש אנשים בצד השני שמוכנים לדבר ולא בהכרח חייבים להסכים. יש עם מי לדבר ואפשר לדבר, אם רק מוציאים את הראש מארגז החול. אני לא יודע מתי יבוא השלום, אבל אני יודע שאם אין תקווה, אז אלך לחפש חבל מספיק חזק כדי לתלות את עצמי. הדבר היחיד שנותר הוא להגדיל את שטח בית העלמין, כי שני הצדדים ממשיכים לקבור את האנשים הכי יקרים להם. אני לא הולך לשבת ולבכות, כי צריך לפעול ולהביא את השלום, הוא לא יבוא לבד".
כוחות משטרה הוזעקו בצהריים לרח' הנרקיס באשדוד לאחר שהתקבל דיווח על חשוד רעול פנים שנכנס אל מכולת ובאיומי אקדח שדד את הקופה. לאחר המעשה החשוד ככל הנראה נמלט ברכב. אין נפגעים באירוע. כוחות המשטרה שהגיעו למקום החלו בחקירת המקרה ונערכות סריקות בניסיון לאתר את החשוד.
משפחתה של רס"ר הדס מלכא ז"ל, שנרצחה בפיגוע בשער שכם בירושלים לפני כשבוע, עלתה היום (ראשון) לקברה וערכה טקס אזכרה בחלקה הצבאית של בית העלמין באשדוד, עם סיום השבעה. שקד מלכא, אחותה של הדס, הקריאה מכתב אישי שכתבה לה: "חייך היו קצרים אבל מלאי תוכן, עשייה שמחה, אהבת האדם ואהבת חינם.רק בת 23 והשארת את חותמך על כל עם ישראל ובכל העולם. התעקשת לעשות שירות עם משמעות, הגנת על המדינה יומם וליל וכך גם במשימתך האחרונה. בשעתנו הקשה אנחנו מברכים את עם ישראל כולו שבא להזדהות, לבכות, לנחם וגם להצדיע לך הדס על גודל הגבורה".
"אם לא נגן על ירושלים, לא תהיה לנו מדינה", אמר ניצב משנה עימאד חסן, מפקד מג"ב דרום. "בערב הכי קדוש והכי משפחתי הצטרפת לשורה ארוכה של גיבורים וגיבורות. לוחמים ולוחמות, שנפלו על קידוש השם בהגנה על בירתה של מדינת ישראל. כפי שאנו מבינים, מדובר בשלושה מחבלים שרצו להסב נזק רב ולפגוע במספר גדול של לוחמים ואזרחים. הבאתם לסיכול פיגוע שהיה יכול להיות קשה הרבה יותר, היית מגדלור של דוגמה ומופת, של פטריוטיות ואהבת הארץ, החיוך שלך סימל את כל מה שהיית, וחשף את כל מה שיפה בארץ הזו".
"תשמרי עלינו מלמעלה, נזכור אותך לעד".
בהלוויתה, ספד לה אביה, דוד מלכא. "יש אנשים שהטביעו חותם בעם היהודי ובמדינת ישראל. מרביתם עשו זאת בשנות חיים ארוכות, אבל הדס שלנו כל כך צעירה, והטביעה חותם של אהבת העם והמדינה, במסירות נפש וגבורה גדולה" בדבריו ספר מלכא על בתו "הדס שלנו כל כך צעירה, ילדה שלנו, הטבעת חותם לדורות. חותם של אהבת העם והמדינה, עם מסירת נפש וגבורה גדולה". בפנייה אל הדס קרא האב השכול: "אנחנו גאים בך על שנלחם בדרכך ונאבקת לעבור מתפקיד פקידותי לתפקיד קרבי במשמר הגבול – תפקיד אותו כל כך אהבת וממנו כל כך חששנו. הדסי, תחסרי לנו בשולחן השבת"בארוחות משפחתיות, בחגים, את תחסרי לאחים ולאחיות וכמובן לי ולאמא". את דברים סיים האב באומרו "תשמרי עלינו מלמעלה, תחת כסא הכבוד, נזכור אותך לעד ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים".