הספינה "מעגן מיכאל 2" שהיא רפליקה (העתק) של ספינת סוחר בת 2,500 שנה הגיעה הערב (רביעי) למרינה באשדוד כשעל סיפונה שני הסקיפרים שלה יוחאי פלצור ורענן שפירא וארבעה אנשי צוות נוספים.
הספינה יצאה אתמול (שלישי) בצהרים מנמל הבית שלה במרינה בקישון בחיפה וזוהי הפלגתה הדרומית ביותר עד היום וביקורה הראשון באשדוד. הספינה נבנתה כהעתק לספינה שהגיעה מאזור צפון מערב טורקיה והתגלתה במקרה לפני 33 שנים בים בעומק של מטר וחצי ליד "אי היונים" במרחק של 70 מטר מחוף קיבוץ מעגן מיכאל.
צילום: איציק יניב
בפרויקט בניית הספינה שהחל ב-2014 השתתפו אוניברסיטת חיפה (המכון ללימודי ים והחוג לציוויליזציות ימיות), רשות העתיקות, בית הספר לקציני ים בעכו, הקק"ל מספנות ישראל ואנשי מקצוע בתחום הים.
הספינה שהושקה ב-17.3.17 נבנתה בטכניקות קדומות מעצי אורן מצפון הגליל. לדברי פלצור הפלגותיה של הספינה לאורך חופי הארץ, כשבכל פעם היא מגדילה את הטווח שלהן דרומה, מהוות הכנה להפלגתה העתידית לחו"ל.
שפרה זייני מתכוונת להתמודד בבחירות למועצת העיר אשדוד ברשימה שתייצג את הציבור הדתי לאומי בעיר.
זייני עומדת בראש הסניף של מפלגת האיחוד הלאומי באשדוד, ולדבריה, היא וכוחות נוספים מנסים לגבש רשימה בשיתוף הבית היהודי כדי לייצג את הציבור הדתי בעיר.
שפרה היא בתו של הרב יוסף זייני, רב שכונה באשדוד, שפנה בכתב לרבנים בעיר וקרא לבטל את מצעד הגאווה שנערך ביום שישי האחרון. זייני היה מהמפגינים נגד המצעד, הפגנה שהוביל ארגון “חותם”. בנו, אחיה של שפרה, הוא תת-אלוף דוד זייני (זיני), כיום מפקד עוצבת עידן.
הרב יוסף זייני במרכז עם כובע בהפגנה נגד מצעד הגאווה באשדוד
“אנחנו מנסים לעשות רשימה משותפת של האיחוד הלאומי, הבית היהודי ואחרים, יש כאלה מהבית היהודי שרוצים לחבור ללסרי ולתמוך בו גם לראשות וגם למועצה, אנחנו רוצים לרוץ בנפרד, ולגבי הראשות לא מתנגדים, אבל גם לא מתחייבים לתמוך בלסרי”, אמרה זייני ביום רביעי.
דוד זיני, כאן בדרגת אל"מ, כיום תא"ל. צילום: דובר צה"ל
צ'ארלי רימון המציל הוותיק באשדוד ומהוותיקים בישראל כבר 30 שנה, משמש כמנהל תחנת הנצלה בחוף ט"ו. אמש הוא יצא לפטרל לאורך החופים לאחר סיום שעות עבודת המצילים.
בשעה 19:30 לערך סייר רימון בגזרה הדרומית באזור חוף המצודה והבחין ביד מנופפת הקוראת לעזרה מתוך המים. הוא זינק מהטרקטורון, נכנס למים והציל את האישה מטביעה ברורה כאשר החוף ריק מאדם ובן זוגה שגם הוא נסחף הצליח לצאת לבדו מהים.
האישה, מורנה, כתבה היום מכתב תודה ושלחה אותו למנכ"ל העירייה אילן בן עדי. "בערב", כתבה, "נכנסתי עם בן זוגי למים הרדודים ותוך רגע הבנו שהסחף חזק למרות שאנחנו קרובים מאוד לחוף. בן זוגי נסחף ואני התחלתי לשחות לכיוון החוף הכי חזק שיכלתי במשך כמה דקות ולמרות שאני מורה לשחייה בבריכה בעברי, לא הצלחתי להתקדם סנטימטר ובסוף הייתי כל כך חלשה ובקשיי נשימה שהים התחיל למשוך אותי עוד יותר פנימה. למזלי, בנקודה הזו הגיע רימון וקלט את הסימון שלי מהמים ותוך דקה וחצי הייתי בחוץ. הפטרול אתמול ממש הציל את חיי!".
יניב אהרון הוא שותף במשרד עורכי דין בעיר, מתמודד בראש רשימה עצמאית בבחירות הקרובות למועצה ולשעבר עוזרו של ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי. כעת, הוא גם ה…מתאגרף.
לא, זו לא סצינה מסרט הוליוודי. אהרון החליט לשנות את כללי המשחק ולהכניס למערכת הבחירות הרדומה משהו בעיר איזשהו טוויסט בעלילה, משהו שעוד לא נעשה כאן בקמפיינים פוליטיים מוניציפאליים.
קבוצת בית"ר אשדוד, שנמצאת בבעלותו של יוסי כנפו ומדריך אותה המאמן מיקי פרץ מכוונת רחוק העונה בליגה ג' מרכז. בקבוצה חתם השוער הוותיק והמנוסה, אשר אלחרר, שיגיע לסגור את העמדה הבעייתית ביותר שהייתה לקבוצה אשתקד.
מנכ״ל חברת נמל אשדוד, יצחק בלומנטל, השתתף הבוקר בועידה השנתית לתשתיות ישראל וסקר את היערכות הנמל לעידן התחרות.
״התחרות מאתגרת אותנו בתחום התעסוקה והטכנולוגיה", אמר בלומנטל והוסיף: "בהיבט הטכנולוגי, במהלך החודשים האחרונים הוכנסו בנמל אשדוד מערכות חדישות אשר הפכו את נמל אשדוד להרבה יותר נגיש עבור היבואנים והיצואנים. כניסות המובילים לנמל והזמנת התורים התפעוליים לטעינה ופריקה תהיינה מתקדמות. טכנולוגיות נוספות שנכנסו לשימוש הן בתחום ניהול מלאי הרכבים עבור יבואני המכוניות ושיפור תפוקות המנופאים. בעולם ההון האנושי, אנו רותמים את העובדים שמבינים שהעולם הישן כבר אינו קיים יותר, ומי שלא ישתף פעולה עם הקדמה יקרוס".
נמל אשדוד. צילום: אבי רוקח
בלומנטל התייחס גם לסוגיית הכנסת משקיע אסטרטגי לנמל אשדוד: ״ההחלטה על הכנסת שותף אסטרטגי היא עניין של המדינה כבעלים של החברה. אני מניח שיש מספר כיוונים שניתן יהיה לפעול בהם וברור שהחברה בהחלט יכולה לעורר עניין אצל גורמים בינלאומיים רציניים הפעילים בתחום נמלי הים והמטען הימי. אם נדבר בכלליות על רעיון הכנסת שותף אסטרטגי, הרי שמדובר ברעיון מצוין שבהחלט יכול להביא את נמל אשדוד להתמודדות טובה יותר בעידן התחרות וגם להפוך אותו לנמל אזורי-גלובאלי״.
בתום אימון הערב, רגע לפני היציאה למחנה האימונים בסלובניה, חתם דודו ביטון על חוזהו במועדון לעונה אחת.
החלוץ בן ה-30, שיחק במספר קבוצות בליגת העל וכן בשרלרואה וסטנדרט ליאז' הבלגיות, ויסלה קראקוב הפולנית (במדיה כבש 3 שערים בליגה האירופית), אלקורקון הספרדית, אפואל ניקוסיה מקפריסין (איתה זכה באליפות) ומאריבור הסלובנית. ביטון החל את הקריירה שלו בסערה ונחשב לעתיד של הכדורגל הישראלי, אך דעך במהלך השנים האחרונות וינסה לחזור לעצמו במדיה של מ.ס אשדוד.
ביטון הצטרף לאימוני הקבוצה בשבוע שעבר והותיר רושם מצוין על המאמן בובי מילבסקי, שהחליט לצרפו לסגל הקבוצה לעונה הקרובה. עם החתימה אמר החלוץ: "שמח מאוד להגיע לאשדוד. התרשמתי מאוד מהמאמן החדש ואני שמח להיות חלק מהקבוצה שנבנית פה. אעשה הכל כדי שתהיה עונה טובה לקבוצה באופן כללי ולי באופן אישי"
אושרי כהן, מהנדס במקצועו ובמאי תיאטרון בתחביבו ביים הצגה על פי מחזותיו של חנוך לוין בקבוצת התאטרון הקהילתי באשדוד ברמוזה.
כהן, 44, אשדודי הנשוי לגלית ואב לטל, 14, רוה, 11 ופלג, 6, מהנדס אזרחי בהשכלתו העובד בחברת נתיבי ישראל כמנהל תחום הבטחת איכות של גשרים ומבנים.
"ביום אני עוסק בגשרים, היה לי חלק בבניית מחלף נשרים בכביש 431, בהרחבות של כביש 6 כולל גשרים, מסילות רכבת וגם ברכבת הקלה, אבל בערב אחת לשבוע או קצת יותר אני אוהב תאטרון. מאז ומתמיד אהבתי תאטרון, אמנות המשחק תמיד קסמה לי".
"לפני כ-17 שנה ראיתי מודעה בעיתון על קבוצת תאטרון למבוגרים שנפתחת בהדרכתם של ג'רום ארוש ונחום ישראלי בקבוצת תאטרון ברמוזה, ביחד עם אשתי נרשמתי לקבוצה. אצל ג'רום למדתי ליצנות רפואית ועבודה עם מסכות ואצל נחום למדתי תאטרון ריאליסטי, מודרני, יסודות הקומדיה וגם בימוי.
המשתתפים במחזה
"עם הקבוצה שנתגבשה העלנו ערב עם מונולוגים ודיאלוגים וזאת הייתה הפעם הראשונה שלי על במה. לאחר מכן עלתה גם הצגה בשם "טופז" בה לקחתי חלק בבימויו של נחום ישראלי. עם קבוצת הבוגרים של ברמוזה יצאנו להופעות רחוב, השתתפנו ב פסטיבל עכו עם כמה מיצגים בשנים הבאות חבורת "ברמוזה" גדלה לקבוצות נוער וילדים.
"הצטרפתי לקבוצת תאטרון בהדרכתה של דבי לומברוזו במונארט והעלנו הצגה בשם "כל אדם". לפני כשלוש שנים התקבלתי לקבוצת תאטרון בגבעתיים ובבימויה של פנינה לוי מ"תאטרון הפנינה" העלנו מחזה בשם "מים רבים" שהשתתף בפסטיבל "כל הארץ במה" בצוותא בתל אביב".
לפני כשנתיים פנה אליו ג'רום ארוש עם הצעה להדריך קבוצה של בוגרים, ולאחר היסוס לא רב החליט להיענות לאתגר: "ההנאה הייתה עצומה, הרגשתי שיש לי מה לתת ומה ללמד, כך שפעם בשבוע היינו נפגשים בשעות הערב לומדים, משפרים את הביטחון העצמי, העמידה מול קהל, עושים עבודה על דמויות, מאלתרים, עבודה עם הגוף, שרים ומשחקים".
איתמר רז
"השנה החלטתי להעלות את רף הריגוש שלי ושל הקבוצה ולהעלות ערב מונולוגים ודיאלוגים של חנוך לוין. במהלך השנה נפגשנו פעם בשבוע ללמוד את אמנות התאטרון, לאחר כמספר חודשים של עבודה התאמתי לכל שחקן את הדמות שמתאימה לו בעיניי מתוך מחזותיו של חנוך לוין שהוא בעיניי מחזאי גאון".
המבנה יתוכנן כאיצטדיון בינלאומי, שיוכל לארח משחקים בינלאומיים וארציים. כל יציעי האצטדיון יהיו מקורים באופן כזה שחווית המשחק והאקוסטיקה יהיו מיוחדים ויעצימו את המתרחש על כר הדשא. האצטדיון יוקם כחלק מקריית הספורט בה ייבנו אולם ספורט בעל 5,000 מקומות, בריכת שחייה אולימפית ושטחי מסחר עתידיים. בקרבת המתחם מתוכננים מגרשי ספורט לאימונים, שיכללו גן מבנה שירותים ומלתחות לשחקנים.
מבט מבפנים לתוך האצטדיון (הדמיה: אצטדיון הכדורגל החדש שייבנה באשדוד, מבט מלמעלה (GAB Architects, עיריית אשדוד ורשות הספורט העירונית)
עיריית אשדוד ושני תאגידיה – החברה העירונית לתרבות הפנאי והמשכן לאמנויות הבמה – חילקו בשנים 2014 עד 2017 כ-15,700 כרטיסים בחינם למופעים ואירועים, כולל כאלה של אמנים ידועים ומובילים, בשווי של כמיליון שקל. חלוקת הכרטיסים נעשתה בניגוד לכללי מינהל תקין, לעתים אף תוך משוא פנים.
האמפי ופארק אשדוד-ים. צילום: עיריית אשדוד
כך עולה מדוח מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא על השלטון המקומי שהותר לפרסום היום בארבע אחר הצהריים.
בדוח ישנו פרק המוקדש לחלוקת כרטיסים באשדוד. על פי ממצאי הדוח עיריית אשדוד ושני התאגידים שלה פעלו בצורה פגומה, בחוסר שוויוניות ושקיפות, בניגוד לכללי המינהל התקינים ולהנחיות משרד הפנים.
"הממצאים בדוח", נכתב, "מלמדים שהעירייה התרשלה בתפקידה לפקח על הליך חלוקת הכרטיסים ולהבטיח כי היא תיעשה על פי אמות המידה והתבחינים שנקבעו – דבר שהוביל לחלוקת כרטיסים שלא כדין. במהלך הביקורת נמסר לעובדי משרד מבקר המדינה מידע חלקי, לא מדויק ובחלקו גם לא מהימן על חלוקת הכרטיסים, תוך כדי פגיעה בסדרי המינהל התקין".
"משרד מבקר המדינה", נכתב עוד בדוח, "רואה בחומרה את נתינת כרטיסי ההזמנה, ובמקרים מסוימים אף יותר מכרטיס אחד, לנבחרים או לעובדי עירייה או התאגידים העירוניים שלה שלא בהכרח במסגרת מילוי תפקידם, בניגוד לדין – נוהל משרד הפנים והנחיית היועץ המשפטי לממשלה. חלוקת כרטיסים לנבחרי ציבור או לעובדים בתוקף תפקידם על ידי העירייה או התאגיד העירוני צריכה להיעשות על פי תבחינים ואמות מידה ברורים, בלוויית רישום נאות ובשקיפות מרבית. על משרד הפנים לבחון אם יש מקום להטיל חיוב אישי על נושאי משרה ובעלי תפקידים שהיו שותפים לחלוקה שלא כדין של הכרטיסים".
עוד נמצא, שהעירייה התרשלה בתפקידה ,דבר שהוביל לחלוקת כרטיסים שלא כדין, בין היתר, לעובדים בעירייה ובשני התאגידים העירוניים, לחברי מועצת העיר ולגורמי תקשורת.
לפי הממצאים, במהלך הביקורת נמסר לעובדי משרד מבקר המדינה מידע חלקי, לא מדויק ובחלקו גם לא מהימן על חלוקת הכרטיסים
אני מבקש להתייחס לריאיון שערכתם עם מר סניה כצנלסון. הריאיון מצטיין ביהירות, בבטחון מופרז ובעיקר בהתחמקות ומריחה.
כך למשל על השאלה מה גילו כמו בחורה הוא לא מגלה, שכן אדם שגילו מעל 72 אומר שהוא "העתיד" ואילו דר' יחיאל לסרי שהרבה יותר צעיר ממנו הוא העבר. מצחיק, לא? מה שכן, העבר של לסרי הרבה יותר עשיר ומרשים סא"ל בצה"ל קצין רפואה ראשי של חיל הים, רופא בכיר בבית חולים קפלן סגן יושב ראש הכנסת וראש העיר אשדוד בעשור האחרון, אותה הוא הפך למותג ועוד ידו נטויה למרות ההשמצות חסרות השחר. כל אלה מצביעים על הנסיון העשיר שרכש.
כצנלסון. מאחור סגן ראש העירייה מרדכי ליברמן. צילום: אורי קריספין
מר כצנלסון היה כמה שנים ממלא מקום ראש העיר. על איזה תרומה לעיר הוא יכול להצביע? אגב הוא היה בקואליציה עם החרדים כמו הפטרון שלו אביגדור ליברמן שיושב בממשלה עם החרדים למרות הדיבורים שלו. מר כצנלסון יודע שלחרדים "אין אלוהים" כשמדובר בפוליטיקה, צריך לשלם הרבה וכמה שיותר.
לסרי. צילום: גיל לוי לפוטו דויד אסייג
כצנלסון, הרשימה שלך כן סקטוריאלית. אתה מנציח את העדתיות, ראינו בעבר איך לקחת זקנים באוטובוסים כמו בתקופת "סאלח שבתי" ולמזלה של העיר יש אלפים רבים של אזרחים מחבר העמים נבונים שהשתרשו בארץ והסקטוריאליות לא מדברת אליהם. הם ידועים כצרכני תרבות וערים להמהפכה שעשה דר' לסרי בתחום התרבות בעיר.
בסופו של דבר התושבים ברגע האמת ידעו לבחור בין מעשים אדירים לבין דיבורים ריקים מתוכן.
מיזם הנדל"ן של קבוצת פסגות ישראל, My Office – הגיע לאשדוד. המתחם שנמצא בבניין "הכשרה סנטר" מקבוצת אלי אלעזרא (לשעבר מתחם "אלרוב" בבעלות אלפרד אקירוב) בצומת הרחובות האורגים והיהלומים, מציע משרדים בגדלים שונים, החל מ-25 מ"ר, אכלוס תוך 6 חודשים וצפי תשואה של כ-12%.
קבוצת פסגות ישראל בבעלות איש העסקים חזי חיים רכשה כמחצית מהמבנה תמורת 100 מיליון שקל, והיא ממשיכה את ההצלחה שרשמה עם מתחם המשרדים המעוצבים שיזמה בחיפה – My Office – ומגיעה לאשדוד עם פרויקט מסחרי בעל קונספט ייחודי ובלעדי. בקבוצה מציינים, שהם מציעים משרדים מפוארים ברמה הגבוהה ביותר בישראל במתחם מסחר ומשרדים יוקרתי המשתרע על פני שטח של כ-18,000 מ"ר בחמש קומות ומתוכנן בסטנדרטים גבוהים. היחידות בגדלים שונים החל מ-25 מ"ר, צפי אכלוס תוך 6 חודשים ותשואה של כ-12%. עלות יחידה, החל מ-295,000 ש"ח.
מבנה המשרדים של קבוצת אלעזרא (לשעבר: אקירוב). צילום ארכיון: דור גפני
מבנה המשרדים והמסחר הענקי נרכש בראשית 2016 מידי אקירוב בידי אלעזרא תמורת כרבע מיליארד שקלים ומאז נעשו ניסיונות רבים לאכלסו. בעבר הדי רחוק, ניסה ראש העירייה הקודם צבי צילקר לפתוח במבנה זה בית חולים. אולם היוזמה שעשויה הייתה להוביל להקמת בית חולים פרטי באשדוד, ירדה מהפרק.
תכנון המתחם האדריכלי של המשרדים בוצע על ידי אדריכלית העל ורד גינדי אשר מובילה את תחום תכנון המשרדים וחללי העבודה (כמו מרצדס, מייקרוסופט ובי אול). גינדי הקפידה על עיצוב עוצר נשימה לצד ניצול החלל, הנוחות בו וחווית המשתמש.
הדמייה: My Office, פסגות ישראל
המפרט הטכני עשיר וראוי: בניין חכם המאובזר בטכנולוגיות קצה מתקדמות, לרבות פתיחת דלתות באמצעות זיהוי פנים, קשתית או טביעת אצבע; לובי מפואר, ספא, מכון כושר משוכלל ומאובזר, מעליות מהירות, פטיו-בר פסטורלי של כ-400 מ"ר במרכז המבנה הכולל פינות ישיבה מפנקות, לאונג' טרקלין עסקים, קפיטריה בכל קומה, חדרי ועידות וכנסים, חדרי ישיבות, משוכלל ומאובזר, חניון תת קרקעי ושירותי משרד על ידי חברת ניהול מתמחה אשר תדאג לכל.
29 קלינאי תקשורת מאשדוד והסביבה פרסמו הערב מכתב המסתייג מהחלטתה של עיריית אשדוד להעביר 9 גנים של ילדים מעוכבי התפתחות, כ-100 במספר, אל בין כותלי בתי ספר. זאת בשל מחסור במבנים ובכיתות גן.
את הצעד שבו נקטה העירייה הם מכנים "החלטה פזיזה, אשר מוצאת את הפיתרון הקל, הנוח, המהיר והחסכוני על גבם של מיעוט, תוך הישענות על אוזלת היד שלהם".
מתוך מכתבם של קלינאי התקשורת
לדבריהם, השינוי "יביא עימו קשיים שלא נלקחו בחשבון ויפגעו בהתפתחות של הילדים", ומציינים ש"באשדוד זמני ההמתנה לטיפולים ואבחונים הם מהארוכים בארץ, כמו בכל אזור הדרום… אנו גאים לייצג את קול הילדים ולעמוד מאחורי ההורים".
כזכור, לפני כשבועיים הודיעו במינהל החינוך להורים על ההחלטה להעתיק את הגנים של ילדיהם לתוך תחומי בתי ספר בעיר. מאז פתחו ההורים במאבק. ביום רביעי הם מחו על ההחלטה בישיבת מועצת העיר ומאז הם מקיימים משמרות מחאה בקומה החמישית בבניין העירייה, סמוך לכניסה ללשכתו של ראש העירייה.
ילד כבן 7 נפל הערב מעץ ברובע ז' באשדוד ונפצע באורח בינוני. הוא טופל בידי צוות של איחוד הצלה ופונה לבית החולים אסותא אשדוד כשהוא סובל מחבלות בפלג גופו העליון ובגפיו.
ביום שלישי בשבוע שעבר נפצע ילד בן 8.5 באורח קשה בנפילה מחלון דירתו בקומה השלישית ברחוב תל חי במהלך משחק עם חבר. הילד עלה על מיטת הקומותיים בחדרו, מעד ונפל דרך החלון הסמוך לחצר הבניין. הוא פונה לבית החולים שיבא תל השומר..
לבארי אבידן, שזכה עד היום ב-23 פרסים על כוריאוגרפיה שחיבר לבמה ו-17 פרסים על כוריאוגרפיה לריקודי עם, לא היה שום קשר בילדותו לכיוון המיוחד שבו בחר.
אבידן ישתתף בערב הפתיחה של פסטיבל המחול הבינלאומי אשדודאנס, במופע “רוקדים איינשטיין”, מופע מחווה לגדול הזמרים הישראלי. בנוסף, הוא הגיש עבודות לשתי תחרויות ייחודיות שיתקיימו בפסטיבל. האחת היא תחרות “ריקוד נולד” ליצירת ריקוד עם מקורי לשיר שעדיין לא חובר לו ריקוד, והשנייה היא תחרות כוריאוגרפיה לבמה.
בארי אבידן בגינה שליד חוף הקשתות. צילום: פבל
אבידן רקד בלהקות בולטות, בהן של הכוריאוגרפים הנודעים גברי לוי ויונתן כרמון, במהלך השנים היה אחראי ליצירתם של הפקות ומופעים מהחשובים בישראל ויצא לעשרות סיבובי הופעות בעולם.
מי אתה, ברוך בוהדנה?
בארי אבידן נולד בשנת 1960 במרוקו בשם ברוך בוהדנה. הוא עלה לארץ בגיל שלוש יחד עם משפחתו היישר לאשדוד הקטנה והצעירה.
אביו הוא הרב אברהם בוהדנה ז”ל, שנפטר לפני כשלוש שנים, והיה מן הדמויות המוכרות והמוערכות בעיר, ואימו מרסל — עקרת בית שעבדה עם השנים כגננת ומתגוררת עדיין באשדוד.
בארי עם אביו, הרב אברהם בוהדנה זצ"ל. תמונה מהאלבום המשפחתי
האב היה פעיל מחתרות בצפון אפריקה, ובאשדוד הם גדלו ברחוב הצוללים באזור ד’ ולפני כן ברחוב אילת ברובע ב’. לאחר שהילדים בגרו, הוריו נסעו לשליחות של ארבע שנים בצרפת, ואביו היה רב הקהילה הטוניסאית שם. שינוי השם לא היה השינוי היחידי שאבידן עבר בחייו. הוא גדל על ברכי הציונות הדתית עם שלושת אחיו, שכולם הגיעו לתפקידים בכירים וסודיים במערכת הביטחון, אך אף לא אחד מהם המשיך באורח חיים דתי, וגם ילדיהם אינם מתחנכים בחינוך הדתי.
בארי החל את שירותו הצבאי בקורס טיס, אך שם נחשף לראשונה בחייו לריקודי עם ולשליחות חייו: המחול. הוא התגלגל בין תפקידים שונים בחיל האוויר וסיים כחובש מוטס, שינה את שמו לבארי בעקבות כינוי שהדביקה לו חברה שחשבה כי ברוך אינו שם מסחרי ולא נשמע כשמו של כוריאוגרף, ואת שם המשפחה שינה כבר בגיל 17. לשינוי הצטרפו גם אחיו, ואף אביו קיבל זאת בברכה ואהב את הרעיון.
אבידן וברקע הים באשדוד. צילום: פבל
בארי למד בבית ספר יהל”ם והיה לבוגר המחזור הראשון, אחר כך התחנך בישיבת נתיב מאיר בירושלים, שכמה מבוגריה הפכו לנושאי תפקידים בכירים בהנהגת המדינה, כמו השר גלעד ארדן, המפכ”ל רוני אלשיך, חבר הכנסת אלוף במילואים אלעזר שטרן ורבים אחרים.
איך הגיבו ההורים כשעזבת את הדת?
“כולנו בעלי ערכים דתיים יהודיים. יש לנו המון הערכה למסורת, ואנחנו מקיימים עדיין את כל מה שצריך מסביב לעניין הדתי הפורמאלי. ההורים התאכזבו בהתחלה, וזה התחיל איתי, כי אני הבכור, אבל לא הייתי משתמש במילה 'אכזבה', אלא הייתי מגדיר זאת כחוסר שביעות רצון. בשנת 91’ נערכה כתבה עליי ב’ערב חדש’, וגם אבי התראיין בה, והוא אמר שהעיקר הוא שאני דתי במחול, והדרך בה חונכתי עדיין נשארה, באופן בו בחרתי לעסוק, שזה המחול. אני נטשתי את הדרך הזאת כבר בתחילת הצבא, ולא ידעתי גם דבר על מחול, ופעם ראשונה שראיתי הרקדה זה היה בצבא בשק"ם”.
מה אתה זוכר מאשדוד?
“יש לי המון זיכרונות של חום רב, של אנשים חמים, אנשים אוהבים. אני הייתי קצת אאוט סיידר כי הייתי ממוקד יותר בלימודים, ואחרים היו יותר בים וכאלה”.
פריק של ריקודי עם
אבידן, 58, נשוי לטלי, עורכת דין, אב לבן, 24, ולתאומים בן ובת, בני 18, שאינם כלל בתחום הריקוד. בתו שרה אופרה וכיום משרתת בצבא.
להקת מחולה. צילום: אור דנון
כיום הוא מתגורר ביישוב חבצלת השרון. על בחירתו ללכת בעקבות מקום מגוריה של רעייתו הוא מספר: “אבי היה איש ציבור ורב קהילה גדולה. איש מוערך מאוד בעיר. הוא היה מורה ומחנך של שליש מהעיר, והדרך שבחרתי בה לא הייתה בדיוק דתית, ולא בדיוק עמדה עם השקפת עולמו. לא שהיה איזשהו נתק, נהפוך הוא, היה רק פרגון גדול. אבל דברים שלא היו לרוחו, לא רציתי שיעיבו עליו, וכנראה גם שהקריירה לקחה אותי לאזורים האלה”.
אבידן היה תלמיד מצטיין בפיזיקה ובמיוחד בתנ”ך, והיה אף מועמד לחידון התנ”ך העולמי. “התחלתי לימודים באוניברסיטה לתואר במתמטיקה ומחשבים, אבל נשאבתי לעולם האמנות”, הוא מספר. “עברתי ללמוד בבצלאל ציור. מאז ומעולם ציירתי, וזה גם משהו שכרגע מקנה לי יתרון בעיצוב תלבושות לתיאטרון ולהקות מחול, ויש לי אתר עשיר בזה כי אני חובש שני כובעים. התחלתי כבר בבצלאל לעסוק באופן רציני בתחום הכוריאוגרפיה, וכבר אז היו לי להקות מחול בירושלים, זה גרם לי מהר מאוד להבין שההתמקצעות שלי לא תהיה בתחום העיצוב הגרפי”.
מתי החלטת על שינוי השמות?
“כשהייתי בישיבה כל ההוויה שלי הייתה קריירה צבאית ופייטריות, וזו הסיבה שעיברתי את שם משפחתי. הייתה בזמנו הנחיה של בן גוריון, שאישים בהנהגה ובצבא מחויבים להיות בעלי שם שישמע מצלצל ישראלי, עברי. ערכתי מחקר מעמיק מאוד על שם משפחתי בוהדנה, ומאוד מצא חן בעיני אבי איך הגעתי לשם אבידן. פירוש השם בוהדנה הוא רודף שלום, אבל בגמרא נאמר שהיהודים שחיו בגולה שינו את שמם בהתאם לייחוס המקצועי של ראש המשפחה, ולשם שיישמע גם מצלצל טוב, ואחת הדוגמאות הייתה ‘אבי דיינא’. בארמית זה ‘בעל הגלימה’ במובן של גלימת שופט. אבי דן זה אבי שבט דן, עם ברכת יעקב לבניו, והסמל של שבט דן זה מאזניים. הם היו בעת עתיקה אנשים שעסקו יותר במשפט, ואבי שבט דן היו בעצם השופטים, וכל העניין הזה ביחד חיבר את האפשרות לשנות את זה לאבידן”.
צילום: פבל
אבל לא חשבת שיש לזה אולי צליל אשכנזי?
“למה את חושבת שאבידן זה אשכנזי? הרי לא שיניתי לגרינברג, ויכול להיות שגם המשורר אבידן שינה בעצמו את שמו משם אשכנזי, למשל מפרידמן, שפירושו הוא גם איש של שלום”.
ברגע שאבידן נפגש עם עולם הריקוד, חייו השתנו מן הקצה אל הקצה. “תוך חודשיים לא רק למדתי את הריקודים”, הוא מספר, “אלא גם הפכתי למדריך. תוך פחות משנה הייתי כבר סולן בלהקת שלום, תוך שלוש שנים כבר הייתי כוריאוגרף מאוד מוערך. זה הלך בצורה כמעט מטאורית מבלי ללמוד את זה כלל. בהמשך עניין אותי לקחת יותר שיעורים קלאסיים, ונסעתי שלושה חודשים לפריז. רקדתי קלאסי ומודרני, אבל זה לא היה בעל משמעות אקדמית. אני יותר אוטודידקט”.
איך ההורים הגיבו בזמנו לנושא המחול?
“אימא קיבלה את זה יותר טוב. אבא שלי בהתחלה לא היה כל כך שבע רצון מהעניין, אבל הוא הבין שהעיסוק במחול הוא גם דרך לעסוק בערכים היהודיים, והם ראו שבנם מתפרנס מזה בכבוד. יש לי הרבה יצירות שמושפעות מהתרבות היהודית, הדתית והציונית. יצרתי ריקוד על חוני המעגל, על משה, על בנות יתרו, על טקס מיוחד בתרבות המרוקאית, על אדון עולם. הרבה עבודות שלי מושפעות מעברי הדתי, ומקטלגים אותי ככוריאוגרף שעוסק במסורת. ההורים שלי הם גם אנשים מאוד פתוחים. אבי היה איש חינוך, ויש משפט שאומר ‘חנוך לנער על פי דרכו’. ברגע שהילד מחליט לגבי החינוך שלו, צריך לעודד אותו ולהמשיך להקנות לו כלים, כדי שיוכל להבין שהשורשים שלו הם הדבר החשוב ביותר".
"זה הבית". בארי עם אמו, מרסל, בדירתה ברובע ד'. צילום: פבל
וקיבלת תגובות שזה לא גברי?
“כן, אבל קודם כול זה לא נכון, כי זו סטיגמה שמתקבלת בארץ, אולי מתוך כל מיני קבוצות אוכלוסייה שלוקחות את הריקוד למקום הנשי. אני אומר לרקדנים שלי, 'לטנגו צריך שניים', במובן של צריך גבר ואישה. ראשוני העלייה והצבר הראשון עם הבלורית והחולצה הכחולה היו מתגאים בזה דווקא שאחרי העבודה הקשה הם היו מגיעים לרקוד יחד עם הבנות ריקודי עם, אז אין לזה שום קשר. העניין של הקלאסי והמודרני הוא יותר בעל הסטיגמות האלה של ריקוד נשי. ריקודי העם זה היווה אפילו אפשרות להתחיל עם בחורות, וברגע שנפגשתי עם העולם הזה היה לי דווקא הרבה יותר קל מאשר כבחור ישיבה”.
מתגעגע לאשדוד
כבר לאחר הצבא ועם תחילת הלימודים עזב אבידן את אשדוד. “אני מתגעגע לעיר”, הוא מספר, “וממה שאני רואה, אני יכול לתת מחמאה גדולה ליחיאל לסרי. הייתי גם גרופי של צילקר, שהיה חבר משפחה אצלנו והיה חבר קרוב מאוד של אבי. גם לסרי הכיר את אבי טוב מאוד והם היו מיודדים מאוד. כשיחיאל לקח את השרביט, אבי אמר לי, ‘אתה תראה, הוא מוכשר. הוא יצליח’. ואכן, אני רואה שהוא צדק, ושהוא עושה עבודה נהדרת. אגב, אבי לוי, חברי, המנהל האמנותי של פסטיבל המחול באשדוד, למד אצל אבא שלי”.
כשאומרים לך את המילה "בית", מה קופץ לך לראש?
“בית זה תמיד בית אימי, היום ברחוב הצוללים ובעבר ברחוב אילת”.
מה אתה יכול לספר על הפסטיבל?
“פסטיבל אשדודאנס הוא חשוב מאין כמוהו, גם להתפתחות של העיר, גם להחזיר עטרה ליושנה בקטע של ריקודי העם וגם לחנך דור חדש של כוריאוגרפים בדרך הנכונה של הערכים היהודיים, הישראליים, הציוניים והעדתיים. אני מופיע בפסטיבל בין היתר בערב דואטים. עשיתי זאת בעידודו של אבי לוי, המנהל האמנותי של הפסטיבל, שמכיר אותי שנים רבות. הוא עמד על זה שאני אעשה את היצירה הזאת והצליח לשכנע אותי, והרבה בזכותו יצאה יצירה יפה”.
צוות "אשדודאנס" – פסטיבל המחול הבינלאומי באשדוד. במרכז למעלה: אבי לוי המנהל האמנותי ומשמאלו ממלא מקום רה"ע עו"ד גבי כנפו והמשנה למנכ"ל החברה העירונית נעמי אדר
תושב אשדוד בן 39 מואשם שנגח בפניו של נער בן 16 כי הפריע, לטענתו, לצילומי קליפ של בתו – קליפ שצולם במיוחד עבור חגיגת הבת מצווש שלה.
מכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום באשקלון עולה, שביום ראשון לפני שבוע, 1 ביולי, הגיע האיש יחד עם אשתו ובתם כבת 12 למתחם הסקייט פארק שנמצא בתוך פארק אשדוד-ים. הבת השתתפה בצילומי קליפ יחד עם עוד כמה נערים והם החליקו על סקייטים לטובת הסרטון.
בכתב האישום נטען שבשעה שמונה בערב לערך החליק נער כבן 16 בפארק. הנאשם שחשב שהקטין מפריע לצילומי הקליפ בכך שכנראה נכנס ל"פריים", ואז ניגש אליו ונגח בפניו. כתוצאה מכך הנער נחבל קשות ונגרמו לו דימום תוך עיני ונפיחות. הוא לא הסתפק בכך, התקרב אל נער נוסף ומשך בשערו. מאבטח בפארק ניסה להרחיק את הנאשם, אך זה דחף אותו ואמר לו, למאבטח: "אני ארביץ לך וגם אם תקראו למשטרה אני אזיין אותם".
מתחם סטאר סנטר אשדוד מציע לכם יומיים של חגיגות מונדיאל בחינם, 10-11 בחודש, בין השעות 16:00-20:00.
היריד יכלול מתקני כדורגל מתנפחים, כדורגל אנושי, סנוקר כדורגל, שולחנות משחק כדורגל, מתחם לימודי טכניקות הקפצות, שני מסלולי באולינג כדורגל, טורניר כדורגל של פיפא ועמדת צילום ייחודית עם גביע המונדיאל.
מתחם סטאר סנטר אשדוד. צילום: פבל טולצ'ינסקי
בשעה 21:00 תחל הקרנה חגיגית של משחקי חצי הגמר ברחבה פתוחה לקהל, מלווה בפיצוחים ומאנצ'ים ללא הגבלה בזמן הצפייה. בנוסף, תתקיים מכירה של בירות מביתן beer station, במחירים ייחודים ובלעדיים ליומיים בלבד.
שוב אלימות נגד צוות רפואי: צעיר מאשדוד נעמר בחשד שתקף טכנאי רנטגן מבוגר במרפאה כי לא היה מרוצה מהשירות שלו ובנוסף איים עליו, השתולל וגרם נזק למקום.
החשוד בן 35 הוא טכנאי בחברת בזק. אתמול (ו') הובא האיש לבית משפט השלום באשדוד והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרו בארבעה ימים.
נציג המשטרה עו"ד ערן צמיר אמר בדיון: "אנחנו עדים בתקופה האחרונה לאלימות מתמשכת ועקבית כלפי עובדי רפואה. כל חטאו של הקורבן בן 70 שהוא נתן שירות רפואי למשיב והשירות לא לא נראה למשיב והוא בחר לנקוט באלימות. אלימות זו לא הייתה תקיפה סתם אלא תקיפה שגורמת חבלה של ממש".
משטרת אשדוד – מרחב לכיש. צילום: דור גפני
לעומתו טענה הסנגורת עו"ד ציקי פלדמן שגם המותקף לא טמן ידו בצלחת: "התפתחה סוג של תגרה, כאשר אותו טכנאי תקף, קילל, איים והיכה באגרוף את המשיב".
