תנועת הרכבות בקו אשדוד-אשקלון הופסקה בשני הכיוונים, לאחר שאדם פרץ לשטח המסילה ליד אשקלון. בשל כך תחנת הרכבת עד הלום באשדוד עמוסה בהרבה מאוד נוסעים אובדי עצות, בהם גם חיילים שצריכים לחזור לבסיס מחופשת השבת.
מרכבת ישראל נמסר, ש"בשל חשש לאדם שפרץ לשטח המסילה בניגוד לחוק, בסמוך לאשקלון, נעצרה בהוראת המשטרה, ובאופן זמני תנועת הרכבות במקטע אשקלון-ניצנים. רכבות מדרום מסיימות נסיעתן בתחנת אשקלון, ומצפון בתחנת אשדוד. צוותי משטרה נמצאים במקום, ופועלים להוצאת האדם מתחום המסילה. עם קבלת אישור מגורמי המשטרה, תחודש תנועת הרכבות כסדרה".
הפועל אדומים אשדוד ממשיכה להתחזק. לקראת אימון פתיחת העונה של הקבוצה ביום שלישי הקרוב, יאיר אזולאי וחיים לוי ממשיכים לחזק את הקבוצה ששואפת גבוה מאוד בעונה הקרובה.
למערכת "כאן דרום" נודע כי השחקן הבא שצפוי להצטרף למסע הרכש המרשים של האדומים הקיץ, הוא הבלם הצעיר רוי עמוס.
עמוס (20) גדל במחלקת הנוער המפוארת של בית"ר טוברוק נתניה, ובעונה שעברה שימש כשחקן הרכב בקבוצת הנוער של המועדון שסיימה במקום השביעי בטבלת ליגת העל לנוער.
המועדון הנתנייתי ידוע ביכולותיו המרשימות לטפח שחקנים צעירים, ובאשדוד יקוו כי רוי עמוס הוא אחד מן התוצרים המשובחים ממחלקת הנוער הנתנייתית וכי ירשים בעונת הבכורה שלו כשחקן בוגרים במדי האדומים, לאחר שנים מוצלחות בחממה של טוברוק. מי שצפוי לשתף עימו פעולה בחוליית ההגנה הוא הבלם המוערך שחתם במועדון, פיליפ חאיכ.
הוא צפוי לחתום על חוזהו בקבוצה ביומיים הקרובים ולקחת חלק באימון פתיחת העונה שיתקיים במגרש המכללה ביום שלישי (23.7) בשעה 18:00.
רוכב אופנוע נפצע באורח בינוני בתאונת דרכים שאירעה לפני זמן קצר בשדרות יצחק הנשיא פינת הרב לוין באשדוד. עוד אישה נפצעה קל.
ממד"א נמסר, שבשעה 09:53 התקבל דיווח במוקד 101 על תאונת דרכים בין כלי רכב פרטי ואופנוע ברחוב יצחק הנשיא באשדוד. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח אסותא אשדוד שני פצועים: רוכב האופנוע גבר כבן 49 במצב בינוני עם חבלות בפלג גופו העליון, ואישה כבת 31 במצב קל.
9 ימים שכב רודריגו רוסטסקי, קצין בחיל האויר בן 34 מחוסר הכרה, כאשר הוא סובל מפציעה אנושה, והבוקר מת פצעיו בבית החולים בילינסון בפתח תקוה. המשפחה החליטה לתרום את אבריו.
משפחת רוסטסקי נפגעה בתאונת דרכים נוראית שאירעה בכביש 7, ליד מחלף בית רבן שבין אשדוד לגדרה ביום חמישי, 11 בחודש. האישה, סופי, 28 והבן איתי בן חודשיים, נהרגו. רק הבת, כבת שנתיים וחצי, שרדה את התאונה. היא נפצעה באורח קל ושוחררה מבית החולים.
המשפחה התגוררה בבסיס חצור שבו שירת האב כקצין טכני בדרגת רס"ן. סופי הגיעה לארץ מארה"ב לפני כמה שנים.
זירת התאונה. צילום: אילן אסייג
התאונה התרחשה, כאשר משאית שנסעה מכיוון מערב, פגעה בכלי הרכב הפרטי שעמד בצד הדרך ובו שהו בני המשפחה. המשטרה חשדה נהג המשאית, יוסף כהן בן 31 מאשקלון, נהג תחת השפעת סמים, אולם בדיקת מעבדה שללה זאת וביום ראשון הוא שוחרר.
צילום: דוברות המשטרה
לאחר התאונה רודריגו רוסטסקי טופל בבית החולים קפלן ברחובות ובהמשך הועבר לבילינסון. בימים האחרונים מצבו הידרדר.
מבילינסון נמסר שהוא סבל מפגיעת ראש אנושה ועבר כמה ניתוחים. למרות מאמצי המחלקה הנוירוכירורגית הוא נפטר.
מהמרכז הלאומי להשתלות נמסר: משפחתו האצילה של רודריגו רוסטסקי ז"ל ביקרשה לתרום איברים ולהציל חיים.
הפנינג הפוד-טראקים חוזר לפארק אשדוד-ים: סגנונות קולינאריים שונים, משאיות אוכל מעוצבות וגם עמדת בירות ושתייה קלה – ביום שני הקרוב ומידי שבוע – עיריית אשדוד בשיתוף החברה לתיירות ומנהלת הפארק מקיימים במסגרת "קיץ ישראלי" הפנינג של פודטראקים בפארק אשדוד-ים – במחירים שווים לכל כיס וטעימים בכל ביס, הכניסה חופשית.
צילום: יוני חזיז
במסגרת אירועי "קיץ ישראלי" שמקיימת עיריית אשדוד במוקדים שונים ברחבי העיר, אטרקציה ישנה-חדשה מתרחשת ביום שני הקרוב בפארק אשדוד ים – הפנינג של פוד-טראקים (משאיות מזון) אשר יתקיים החל מהשעה 17:00 אחר הצהריים ועד 23:00.
פיצה בלה. צילום: יוני חזיז
ומה בתפריט? פודטראק של בשר מעושן, פיצה בטאבון, טברנה יוונית, פיש אנד צ'יפס, נקניקיות בקר וכמובן גם דוכני קינוחים מתוקים במיוחד. בחברת "מעדן מלכים" המפעילה את ההפנינג מבטיחים כי מידי שבוע – יגיעו מציגים אחרים ושווה לעקוב אחר הפרסומים מידי שבוע בעמוד הפייסבוק של "תיירות אשדוד".
מ.ס אשדוד ערכה ניסוי כלים ראשון במחנה האימונים שלה בסלובניה מול קבוצת ראדומילה המקומית, המשחקת בליגה השניה בסלובניה.
בין הקורות של מ.ס אשדוד עמד רועי משפתי, את חוליית ההגנה הרכיבו ניר ברדע, ג'רום גיהואטה (נבחן בקבוצה), בנצי מושל ומונטרי קמאהני. רוני אוואט ומשה אוחיון עלו עם קישור יצירתי ומעניין שכלל את לאונרד אווסו, רועי גורדנה ושלומי אזולאי. בחוד האשדודי פתחו שובל גוזלן, דין דוד ושגיב יחזקאל.
שער של הרכש החדש שלומי אזולאי פתח את ההתמודדות שמ.ס ביתרון 1-0, ולאחר שער שוויון של הסלובנים, רועי גורדנה העלה את מ.ס ליתרון 2-1 עוד לפני המחצית.
במחצית השניה אשדוד התפוצצה ועלתה ליתרון 4-1 משערים של דין דוד וגורדנה שהשלים צמד.
הסלובנים כבשו שער מצמק והתוצאה הסופית היא 4-2, מ.ס אשדוד עם ניצחון מרשים במשחק באימון הראשון שלה במחנה האימונים בסלובניה.
מ.ס תערוך שני משחקים נוספים מול מזוקובשד ובודפוקי ההונגריות.
אנו מכירים את מושג גיל המעבר בעיקר בקרב נשים (בשפה מקצועית התופעה קרויה ״מנופאוזה״; גיל הבלות), ישנה תקופה מקדימה הנקראת ״פרה-מנופאוזה״ שמופיעים בה התסמינים שילוו את האישה בגיל המעבר (עד 10 שנים לפני הפסקת הווסת) .
בתקופה זו מתחילים השינויים ההורמונליים, בעיקר ירידה של הורמון האסטרוגן, כמובן שעוצמתם של שינויים אלה משתנה מאישה לאישה וישנם נשים שלא חשות שינויים כלל.
עם זאת, בשנים האחרונות אנו מודעים לכך שגם הגברים חווים את גיל המעבר, בסביבות גיל ה-50 לחייהם (בשפה מקצועית קרויה התופעה ״אנדרופאוזה״), אומנם המאפיינים לכך אחרים ועל כך ארחיב בהמשך.
תקופת גיל המעבר אצל נשים מתאפיינת בסביבות גיל 48 -52, אך טווח הגילים יכול להיות רחב יותר.
השינוי ההורמונאלי אצל הנשים הוא דרמטי לכן גיל המעבר יכול להפריע באופן משמעותי לאיכות החיים, האישה חווה שינויים גופניים ונפשיים (גלי חום, הפרעות שינה, הזעת לילה, יובש נרתיקי, קושי במתן שתן, כאבי ראש ובטן, דפיקות לב מוגברות, עייפות, נשירת שיער, השמנה, בעיות זיכרון, הפסקת ווסת, מצבי רוח משתנים ועוד…).
תקופת גיל המעבר אצל הגברים אינה חדה כמו אצל הנשים, התקופה מתאפיינת בירידה בהפרשת ההורמונים הגבריים, בעיקר הורמון הטסטוסטרון אשר יורד בהדרגתיות כבר בשנות ה 40 לחיי הגבר.
השינויים אצל הגברים הינם גם גופניים וגם נפשיים (חולשה, השמנה, קושי בהירדמות ושינה, חוסר באנרגיה, ירידה במסת השריר, ירידה בכושר הגופני, דילול השיער, עצבנות, פגיעה בזיכרון, קשיי ריכוז ועוד…), כמובן ישנם גברים ששינויים אלה אינם מורגשים באופן משמעותי או אינם מורגשים כלל.
גם גברים וגם נשים חשים בשינויים בגיל המעבר, גיל המעבר אינו מחלה אלא תהליך טבעי.
למרות שזהו תהליך טבעי; כדי לאפשר איכות חיים ברמה גבוהה וטובה גם לנשים וגם לגברים שעוברים שינויים משמעותיים אלה, מומלץ להיוועץ עם רופא על מנת לטפל בחוויות הלא נעימות
ולמנוע את התדרדרותם.
בכדי להשיג איכות חיים תקינה, ממליצה לאמץ התנהגויות בריאות, כמו:
מונית שנהגה ככל הנראה איבד את השליטה עלתה על המדרכה ברחוב רוגוזין באזור ד', עלתה על המדרכה, נכנסה דרך המרפסת של קפה לה בריוש והעיפה כל מה שנקרה בדרכה.
בתאונה נפצעו שניים באורח קל: הנהג והולך רגל.
נסיבות התאונה נחקרות.
מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה מסניף אשדוד הוזעקו לרחוב רוגוזין באשדוד בעקבות דיווח שהגיע למוקד איחוד הצלה על תאונת דרכים.
חובשים של איחוד הצלה העניקו טיפול רפואי ראשוני לשני נפגעים במצב קל (נהג הרכב והולך רגל) בזירת תאונה עצמית בה מונית עלתה על מדרכה ופגעה במסעדה, נסיבות התאונה בבדיקה.
נהג משאית תושב אשקלון חשוד בגרימת מותם ברשלנות של שניים בתאונת דרכים שהתרחשה ביום חמישי שעבר במחלף בית רבן שבין אשדוד לגדרה. מחקירת המשטרה עולה כי המשפחה עצרה בצד הדרך בכביש 7 סמוך למחלף בית רבן. בשלב הזה נהג המשאית התנגש ברכבם מאחורה. האם, סופי רוסטסקי, בת 28, ובנה איתי, בן החודשיים, שישב לידה, נהרגו. מצבו של אב המשפחה, קצין חיל האוויר, בן 34, עדיין קשה. בתם בת שנתיים כבר שוחררה מבית החולים.
“כשהגענו למקום, המראה היה קשה”, סיפר פראמדיק מד”א אשר ארביב, “הרכב הפרטי היה מעוך, ובתום פעולות חילוץ בסיוע מכבי האש, התחלנו בהענקת טיפול רפואי לשלושת הנפגעים, כולם מהרכב הפרטי”.
נהג המשאית הפוגעת, בן 32, נעצר והועבר לחקירת משטרה, וכאשר נשאל על נסיבת התאונה השיב כי אינו זוכר דבר.
“מדוחות הפעולה עולה חשש שהחשוד השתמש בסמים”, אמר רס”ר אולס ירצו’ק, נציג המשטרה בדיון הראשון בבית המשפט בהארכת המעצר. “כמו כן, בעברו יש עבירות שמסכנות חיים בתחום התעבורה, מסוג אחד של כניסה לאור אדום, שימוש בטלפון ויש קנס של סטייה מנתיב נסיעה”.
ראש האופוזיציה במועצת גן יבנה עו”ד מוטי יוסף פנה ליחידה לחיוב אישי במשרד הפנים בשתי בקשות לשקול להמליץ להטיל על ראש המועצה המקומית אהרון דרור חיובים כספיים אישיים.
אחת הבקשות היא לדבריו לאור העובדה שדרור לא יישם את הוראות החוק “בשל סירובה הלא חוקי של הרשות לממן את חלקה בהסעות לקטין הנמצא על הרצף האוטיסטי… ובשל כך נאלצה המועצה המקומית להתמודד אל מול עתירה מנהלית מיותרת, שבסופה חויבה, עפ”י פסיקת ביהמ”ש שקבע כי הרשות נטלה את החוק לידיה ולא יישמה את החלטות משרד החינוך, בתשלום הוצאות על סך 10,000 שקל”.
בנוסף, מבקש יוסף לחייב את דרור גם בעלות שכר טרחתו של משרד עוה”ד שפיר שייצג את הרשות בעתירה.
ניחום אבלים הוא נושא שלא מדברים עליו. בדרך כלל הוא נתפס כחובה לא נעימה, משהו מעצבן שצריך לעבור אותו ולגמור עם זה. חלק מלקיחת אחריות הוא לבוא לשבעה ולחלוק רגשות. לא תמיד ידעתי לעשות זאת. אני זוכרת את עצמי שותקת במשך שעה שלמה בה התבוננתי בנעשה בסלון הבית בו התקיימה השבעה, ללא יכולת להוציא הגה.
למרות הקושי, היה לי תמיד חשוב לנחם אבלים. גם כשאין קשר חזק, עצם הנתינה שיש בעניין מתגמלת. חשוב לחלוק עם המשפחה והחברים את הזיכרונות שלך. חשוב לדבר על המנוח או המנוחה. זאת סיטואציה לא פשוטה.
אחרונה יצא לי לנחם אבלים במינון של שלושה בשבוע. מינון יתר ללא ספק. אבל דווקא השבוע הזה סיפק לי תחושת משמעות גדולה. הבנתי שהיכולת לחוות את מותו של אדם קרוב יוצרת עומק רגשי של שותפות גורל עם אלה שנשארו בחיים סביבו.
זוהי הזדמנות למפגש אמיתי ברגע ספוג רגשות מטבעו. האדם המאבד את יקיר נפשו חשוף יותר מאשר בדרך כלל ופתוח לשיחות אמיתיות ונוגעות שאינן יכולות להתרחש בזמן אחר. יש לאנשים נטייה לדבר על מקרי מוות דומים, מחלות ושאר מרעין בישין דווקא בשבעה. אפשר להתגבר על הצורך הזה ולחלוק את מה שעולה מאישיותו של המנוח, רגעים קטנים הזכורים לנו ממנו, סיפורים לא ידועים עליו. ממש להתייחד עם זכרו. ניחום אבלים הוא לא רק מצווה, זוהי הזדמנות פז להיפגש. אנשים לא שוכחים מי בא אליהם לשבעה. זהו רגע שנחרט בזיכרון המשפחתי והחברתי. תתפלאו, זוכרים אפילו את מה שנאמר, על מה שוחחו.
אם מתייחסים לניחום אבלים כאל זכות שלנו להיות שם בשביל אחרים, ניתן להפיק מזה המון — לחוש את המנעד הרגשי שיש ברשותנו. לבחור לחלוק את האבל מאפשר ביטוי רגשי של כל מי שנמצא שם. מאור, הבחור הצעיר והנחמד שניהל את המכולת השכונתית על יד ביתי, נהרג בתאונת דרכים לפני מספר שנים. המוות הפתאומי שלו הכה בי. אף שלא הכרתי את המשפחה, הרגשתי צורך לחלוק את האבל. הייתי מוכרחה לכתוב שיר על מאור פניו ולבביותו. באתי לסוכת האבלים וקראתי את השיר בעזרת המיקרופון שהיה שם. אני זוכרת תחושה מוזרה — לחלוק אינטימיות רגשית שהייתה לי עם מאור מול זרים גמורים. יותר מאוחר הבנתי שזה היה רגע חשוב למשפחתו של מאור ולמוקירי זכרו. יצאתי מאזור הנוחות שלי. כל פעם שמישהו נפתח רגשית, זה מסייע לזולת להיפתח. לכתוב הספד ליקרים לך זה חלק מתהליך של פרידה שמסייע בעיקר למחבר ההספד, אך מקרין סביב.
אתגר חדש פוקד את המדינה ואת כל העולם, אתגר הזיקנה. באמצעות אפליקציית פייס-אפ (FaceApp#) ניתן בקלות לראות איך תראו בעוד כמה שנים. אחרי שקובי מרימי השתתף בפרסומת טלויזיה כשהוא מאופר כזקן, האתגר הציף את המדינה והרשתות החברתיות. במיוחד לעיתון כאן דרום הצקתי לכל האנשים שעושים שמח בלילה וביום, באיזור תעשייה ובחופים, עד שקיבלתי תמונה לפני השינוי ואחרי השינוי של האפליקציה. ככה כנראה יראו האנשים השמחים האלה בעוד מספר שנים.
אתגר הזיקנה – האחים בנישוז מפאב ״שלומפר״. צילום: פבל
הדוגמנית והשחקנית המצליחה נועם פרוסט התחתנה בסופשבוע האחרון. ובכן מה הקשר אלינו? אז ככה: פרוסט לבשה שתי שמלות מרהיבות של המעצבת האשדודית ברטה, שמספרת: "נועם הייתה כלה מדהימה, רגועה ונינוחה, יודעת בדיוק מה הסגנון שלה. ברגע שמדדה את שתי שמלות הכלה שלה לא היה לה ספק שזוהי הבחירה שלה. לשמלה הראשונה בחרה שמלה מקולקציית 2019, עם משחקי שקיפויות, דיטיילים מחורזים בעבודת יד שמטפסים על הגוף, גב פתוח ושובל מרשים. לכניסה לחופה בחרה בעליונית מרשימה שנתנה אפקט נוסף של גלאם. לשמלה השנייה בחרה שמלה נשפכת בגזרת קולר, מחורזת כולה ורקומה באפליקציות בעבודת יד, מפתח גב עמוק ושסעים עמוקים בחצאית העשויה ממשי".
נועם פרוסט ובן זוגה. צילום רפי דלויה
שבוע שעבר, רגע לפני פתיחת הפסטיבל "אשדודאנס", הזמר המקומי מואר מויאל תפס את ברי סחרוף בזמן ארגון הבמה למופע הגדול.
מאור מויאל וברי סחרוף
הדוגמנית הבינלאומית ויקירת המדור קאתרין קונלין המריאה השבוע לאוסטריה. בשביל זה היא נאלצה להוציא את כל קולקציית החורף שלה מהארון כדי להיות מוכנה להרים המושלגים והמהממים לקראת קמפיין סופר מעניין וסופר סקסי. ואנחנו כמובן לא שכחנו אתכם.
קאתרין קונלין
מעצבת השיער מסי ארבה הגיעה ביום ראשון להרצאה של השף אסף גרניט במרכז כיוונים שבה הוא נותן טיפים לעסקים קטנים. כמובן מסי תפסה את השף גרניט והצטלמה איתו לסלפי.
מסי ארבה ואסף גרניט
סתיו כהן היפהפייה ממשיכה בטיול המהמם שלה בדרום אמריקה והגיעה השבוע למדינה של פידל קסטרו — הלוא היא קובה — ובהחלט נראה שהיא מאוד נהנית מהשמש. אף על פי שאנחנו מתגעגעים, נאחל לה המשך טיול נעים.
סתיו כהן
עופרי שוורץ לא נחה מלנוח במהלך הקיץ הזה והמריאה למיקונוס שביוון. עופרי שלנו עשתה חיים גם בחוף וגם בבריכה ובעיקר המשיכה ליהנות מהעונה הקסומה והחמימה הזאת.
עופרי שוורץ
מנהל מתנ"ס תקוותנו גבי זייתון מציג גזרה חדשה ודקיקה, במיוחד כשהוא לובש את בגדי הערב הנוצצים באירוע משפחתי. כל הכבוד על גזרה!
גבי זייתון
מעצבת האופנה האשדודית שכבשה את הרשת סטפני אזולאי מציגה את שמלות הערב שלה בעונת האירועים של קיץ 2019. תהיו בטוחים שזה עומד להתחמם עוד יותר.
סטפני אזולאי
שחקן העבר ויו"ר מכבי בישראל נאור גלילי המריא השבוע למקסיקו בשביל כמה עניינים חשובים ואף הגיע לארוחת שבת חגיגית ומשפחתית אצל שגריר ישראל במקסיקו יחד עם המון אנשים מכובדים מהקהילה היהודית.
נאור גלילי
הדי—ג'יי רז עיני כיסה השבוע את אופנוע ההארלי דיווידסון ולקח את אשתו אמי לטיול באנטליה שבטורקיה. אחד האתרים הכי מתוירים בעבר לא איבד מיופיו ונראה שהשניים בהחלט נהנים מהאירוח הטורקי.
רז ואמי עיני
תגידו מזל טוב לתאומים המהממים דנה ושבתאי צור שחגגו השבוע יום הולדת משותף וקיבלו עשרות ברכות מרגשות, כולל אחת מרגשת במיוחד מהאבא האוהב שאול צור. המדור מצטרף לברכות ומאחל לכם שתישארו כמו שאתם. עד 120!
דנה ושבתאי צור
ביום שישי האחרון הדי—ג'יי נדב "ג'וקה" אשתמקר עלה לסט אדיר במסיבת הצהריים בשלומפר. יחד איתו על העמדה אחד הבעלים של הבר חיים בנישו, שלאחרונה משתלב בעולם המוזיקה. גם החברים הסלברטאים מהרשת שחר קליזו, מתן פרץ וללה לוי קפצו לפרגן.
בין קצת יותר מ-50 מוסדות חינוך שנכנסו השבוע למועדון “100% זכאות לתעודת בגרות” יש גם נציגה אחת לאשדוד — הישיבה התיכונית של רשת אמי”ת. היא הוקמה רק לפני שבע שנים וכבר רושמת הישג אחר הישג.
זהו המחזור הראשון של הישיבה התיכונית. “מצד אחד מדובר במחזור שכלל רק 20 תלמידים, אבל זה גם ‘בן בכור’, ולכן שיא הפחד”, אומר ראש הישיבה, הרב שלום מלול.
“במשך השנים רבים שאלו בקול בלי בושה ‘תהיה לבנים בגרות? אתם יודעים את הדרך?’, אבל השתדלנו כל הזמן להרגיע באומרנו שאנחנו עושים את הכול כדי שלא רק שהם יעשו בגרות, אלא גם שהיא תהיה הכי טובה שאפשר.
זה לא בא מהאוויר, אלא זוהי תוצאה של הרבה מאוד עבודה. יש לנו צוות שרובו צעיר והוא עושה עבודה נפלאה. המוטו שלנו הוא ‘כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו’ כמאמר הרב שלמה קרליבך. המון אהבה יש במקום הזה, אמונה בתלמידים ומסירות. אנחנו חותרים לכך שגם במחזורים הבאים נישאר בטווח שבין 90% ל-100% זכאות”.
שני עשורים של יריבות פוליטית מרה באים לסיומם עם מחווה יוצאת דופן, ראויה ובעיקר לא מובנת מאליה. הנצחת שמו של ראש העיר לשעבר אינג׳ צבי צילקר בקריית תרבות מרשימה, הכוללת את המשכן לאמנויות הבמה, מרכז פסג״ה (מרפ״ד), בית יד לבנים (והסינמטק הנבנה מעליו), מרכז מונארט וקודש הקודשים עיריית אשדוד. ללא ספק הפנינה היוקרתית ביותר שאשדוד יכולה להציע.
אבל לשניים היסטוריה שלא ממש נחה כל השנים על זרי דפנה, יריבות מרה שכללה הפסד צורב של יחיאל לסרי בניסיונו הראשון בשנת 1998, חבירה ומילוי מקום ב-2003 ואז, פרשת ״היה או לא היה?״ מכתב הפרישה שהובטח ליחיאל לסרי מצבי צילקר בתום הקדנציה. אם היה כזה הסכם, הוא לא כובד, וצבי התמודד בכל הכוח מול יחיאל לסרי באחת המערכות הסוערות שידעה אשדוד, ובסופה תם עידן צילקר. מהפך 2008!
לסרי הצליח לבשל בחדרי חדרים את ההסכם לתמיכה של החרדים במועמדותו, הסכם שמוכיח את עצמו עד היום, ברית שהצליחה לשנות את המפה הפוליטית באשדוד. צילקר לא האמין שיקבל את הסכין בגב כמי שהביא את הקהילה החרדית לעיר ונתן להם את כל מה שרק ביקשו, ובאותו רגע ממש ידע שועל הקרבות הפוליטיים שהמשחק נגמר.
שני דברים היו צריכים לקרות ב-2008 ולא קרו: יחיאל לסרי היה צריך להרים טלפון לצילקר ולהזמין אותו מיד עם תום הבחירות לכוס בירה קרה במרינה בהרצליה, שם לתפור לו תפקיד ממלכתי, מעין נשיא קרן אשדוד, כזה שמייעץ מדי פעם ויוצא להביא תורמים, מעין רובי ריבלין מקומי, ששם את 30 פלוס שנות כהונתו וניסיונו העשיר לטובת העיר, דבר שהיה תורם הרבה יותר מחברותו האנמית באופוזיציה ותוספת משמעותית ללובן שערו של צבי. לא קרה. וחבל.
אף על פי שהשנה רחוקה מלהסתיים, אנחנו מתנהלים כולנו עם אווירה של סופים. מסיבות סיום שנה בבתי הספר ובחוגים מאלצות אותי לעצור ולסכם גם את החיים האישיים שלי. לקחת את שני החודשים האלו של יולי—אוגוסט, שעמוסים לעייפה מעבודה ולימודים, אבל עדיין נחשבים כתקופת “חופש” כדי לחשוב על ההתנהלות היום—יומית מנקודת מבט של בטלה.
בת ה-12 שלי משתתפת השבוע בקונצרט הראשון שלה. היא תלווה בגיטרה, ואנחנו מהקהל נעקוב אחרי האצבעות שלה כשהיא מחליפה אקורדים בקלילות ופורטת.
בת ה-14 סיימה כיתה ח’ ועולה לתיכון — “סמינר” כפי שאנחנו מכנים אותו. בטקס מפואר ומרשים שנערך במשכן לאמנויות הבמה, היא קיבלה תעודת גמר יחד עם עוד כ-140 בנות במחזור שלה.
שתי הילדות הקטנות שלי הפכו לנשים. זה כנראה קרה כבר לפני שנה או שנתיים, אבל אצלי האסימון נפל רק עכשיו. הן עדיין ילדות קטנות בהמון מובנים, אבל האישיות שלהן כל כך נוכחת ומרשימה ומדהימה אותי. זה שלי, זה צמח ממני, אבל זה שלהן כל כך.
אני חוזרת לרגע הראשון שהחזקתי את הבכורה שלי, לחרדות המבולבלות כשזה קרה. עם כל ההכנה והציפייה שקדמה ללידה, אף אחד לא הכין אותי לאחריות האדירה שנכפתה עליי כשהחזקתי גוש שחום קטן עם עיניים פעורות שמביט בי בביטחון גמור שאעשה בשבילו את הכי טוב שיכול להיות.
14 שחקניות תיאטרון הנשים הקהילתי שמפעילה העמותה הארצית השתחוויה במתנ”ס טנה ברובע ה’ באשדוד תחת הכותרת “יוצאות מאחורי הקלעים” העלו ביום חמישי האחרון את הצגת סיום שנת הפעילות הרביעית שלהן. את המחזה, שהועלה על במת מתנ”ס קופף ברובע ב’ ונקרא “קצרות”, הנחתה, כתבה וביימה הבמאית שלהן דנה פרץ תורג’מן מקיבוץ מפלסים.
השחקניות, נשים מכל מיני רקעים ותחומי עיסוק, מתגוררות באשדוד, אשקלון, גן יבנה וניצן. ההצגה כללה קטעים קצרים ממחזות ומופעים שעסקו בנושאים רלבנטיים לחיינו, וצפו בה — נוסף לבני המשפחה של השחקניות ולמנכ”לית העמותה יפעת בחר — עשרות שחקניות מתיאטרוני הנשים של השתחוויה שהגיעו מרחבי הארץ. גם כתבת “כאן דרום”, שליוותה את הקבוצה במהלך שנת הפעילות, צפתה במופע שהיה חוויה תרבותית מרתקת שכולה תיאטרון על נשים גדולות מהחיים.
בזמן שהכלה הולכת לפני החופה לשים מלח בנעליה כנגד עין הרע התנהל ויכוח בין סופי, שהייתה בעד לספר, ותרצה, שהתנגדה. בסופו של דבר, בעקבות הרמזים שסופי פיזרה הבינה הכלה ההמומה למי היא עומדת להינשא.
השחקניות בתמונה קבוצתית. צילום נעם ארון
ערב טוב אשדוד
את האירוע פתח קטע מ”החברות הכי טובות” מאת ענת גוב בסצנה משעשעת שבה צלם החתונה, שאותו גילמה שרון חנינה (עובדת בחברת ספנות) זימן לצילומים קבוצתיים עם החתן והכלה בין היתר את כל מי ששכבו עם הכלה ואחר כך את כל מי שלא הוזמנו לחתונה ובכל זאת הגיעו.
בפני שתי חברותיה הטובות של הכלה סופי, שאותה גילמה כוכבה כהן (ד”ר לחינוך וגמלאית משרד החינוך), ותרצה, שאותה גילמה נורית זר (מטפלת בהבעה ויצירה בעיסוקה), עמדה הדילמה האם לספר לחברתן ללי, שאותה גילמה יהודית ארון (מנהלת חשבונות במקצועה), ביום כלולותיה שבעלה המיועד בועז בוגד בה.
בזמן שהכלה הולכת לפני החופה לשים מלח בנעליה כנגד עין הרע התנהל ויכוח בין סופי, שהייתה בעד לספר, ותרצה, שהתנגדה. בסופו של דבר, בעקבות הרמזים שסופי פיזרה הבינה הכלה ההמומה למי היא עומדת להינשא.
לו רק יכולתי לשבת בצד, לחכך את כפות ידיי בשביעות רצון, לחייך חיוך מתנשא ולהגיד: מגיע לכם, נרדמתם בשמירה מאז שאני הייתי תלמידה במערכת החינוך. אבל אף שחבריי ואני לא נרדמנו וכל הזמן התרענו ומחינו, לא הצלחנו למנוע את נפילת מערכת החינוך לידיים של קיצונים דתיים, פונדמנטליסטים מהזן הגרוע ביותר. אני לא מופתעת. ואם משב הרוח לא ישנה כיוון, יהיה פה הרבה יותר גרוע.
חינוך זה תהליך ארוך, קצת קשה לדור הזה שהכול זבנג באינסטוש ועוברים הלאה. חינוך זה עיצוב הילד שמשפיע על תכונותיו כמבוגר ואזרח המדינה. הראשון שקלט את זה והשקיע בנושא הוא זבולון המר, שר החינוך מטעם המפד”ל — המפלגה הדתית לאומית.
באותה תקופה היה הבדל גדול מאוד בין הציונות הדתית לחרדים. המר היה שר חברתי, ניסה לקדם יום לימודים ארוך והכי חשוב הרחיב את שנות הלימוד חינם עד כיתה י”ב. יחד עם זה, הוא קידם את החינוך הלאומי והיהודי בבתי הספר החילוניים, מה שנקרא ממלכתיים. נושא שהיה חשוב לו לקדם הוא נתינת כבוד לאחר. כשהאחר זה עדות המזרח והדתיים. זו הייתה תחילת הכניעה ללאומנות ולמונח “קצת מסורת לא מזיק”. היום זבולון המר היה נחשב לאיש מרכז מתון.
האופי האנושי זקוק לאמונות ולמורה דרך. הציונות הייתה רעיון חילוני, שלא ממש סחף את המוני היהודים לכאן, והמתנגדים העיקריים היו אנשי הדת. מדוע? כי מדינה על אדמת ציון תעכב את בוא המשיח.
היום החרדים מוכנים לשבת בממשלה ציונית כי זה משתלם. ומלחמת ששת הימים עשתה מהפך בתפיסה הציונית דתית. הכיבוש והאחיזה בנופי תנ”ך קדומים גרמו לשיכרון כוח והקצנה, דתית ולאומית. מתוך שיכרון הכוח הזה צמחו אנשי דת ומחנכים, שבשם לאומנות קיצונית קוראים למי שלא מסכים איתם בוגדים.
ביום שרבין נרצח היה צריך לסגור את כל המוסדות שהעומדים בראשם קראו לרבין בוגד. כי הם היו למעשה הבוגדים. אבל ממשלות שמאל ליברליות לא פועלות בכוח. אלא אם מדובר בלא יהודים. וכך ממשיכים בחברה הדתית להצמיח אנשים אלימים ולאומנים גזענים במימון חילונים ליברלים, שלא מעזים להגיד מילה נגד אנשי דת, כי בכל זאת מדובר באחדות יהודית.
