על רקע העלייה בתחלואה בעיר אשדוד, ביצעה מכבי שירותי בריאות בימים האחרונים, מספר מבצעי בדיקות קורונה לכלל תושבי העיר אשדוד, בממוצע של 1,000 בדיקות ביום אחד, לעומת מאות בודדות בעבר. שירותי הבדיקות הורחבו וכח האדם תוגבר, כאשר כיום פועלות בין 3-4 עמדות בדיקה שפועלות במקביל במעבדת הקורונה. במכבי מדגישים כי ניתן לבצע בדיקת קורונה על ידי זימון תור מראש ובכפוף להפניית רופא בלבד. בנוסף, הצוותים הרפואיים של מכבי מבצעים מאות שיחות ביום עם מטופלים שנמצאו מאומתים בכדי לדאוג למצבם הבריאותי, ולדאוג לשחרור תקין לאחר החלמתם.
מעבדת הקורונה פועלת במהלך השבוע בחול המועד, בזמנים הבאים:
נועה דרור לביא, מנהלת מרחב אשדוד במכבי שירותי בריאות: "הרחבנו את השירותים ואת שעות הפעילות על מנת לאפשר לכל מטופלינו ברחבי העיר לבצע את הבדיקה בצורה היעילה והמהירה ביותר. אנו קוראים לציבור לבוא ולהיבדק במידת הצורך, ולעשות זאת על ידי זימון תור מראש בלבד, בכדי שנוכל לשמור על הנחיות התו הסגול במרפאות ולמנוע התקהלות. הצוותים הרפואיים והמנהלתיים ימשיכו לעבוד במלוא המרץ, בכדי לאפשר את המשך קיום הבדיקות גם במהלך חג הסוכות וחול המועד".
כשבועיים עברו מאז החל הסגר השני בישראל, ועל אף שנרשמו לא מעט הפרות בוטות שלו על ידי ציבורים שונים בארץ וגם באשדוד – למשל בהלווייתו של האדמו"ר מפיטסבורג שהתקיימה היום (שני) – רבים בציבור משתדלים לשמור על הכלכלים ולנצל את המעט שעוד נשאר בגדר האפשרי בימים אלה.
מועדון הכושר קרוספיט סי אנד סאן (CrossFit Sea&Sun) בחוף הקשתות הוא דוגמה לעסק שניסה להתגמש ככל האפשר ולאפשר ללקוחותיו להמשיך לגיע להתאמן במגבלת ההגבלות – על אף כי קיים איסור על כל פעילות של חדר כושר. בני הזוג דוד וניקול בן דוד שמנהלים את המקום הסבו את חצר המועדון, בגודל 200 מטר לחצר אימונים, כאשר לטענתם המתאמנים שומרים על ההנחיות וריחוק זה מזה. אבל שוטרי תחנת אשדוד שהגיעו בשבוע שעבר למקום לא העריכו את המאמצים, וקנסו את בני הזוג בסכום של 5,000 שקלים על הפעלת עסק שלא כחוק.
"בגלל שראינו איך הדברים מתקדמים אחרי הסגר הראשון משמשנו את החצר שלנו – בגודל 200 מטר רבוע, מתוך הבנה שאימוני חוץ יהיה עוד אפשר להפעיל כי הם מתקיימים באוויר הפתוח אם פחות סכנה להדבקה" מסביר דוד בעל המועדון הסמוך לקפה פאזל הותיק, שעוד נסגר בתקופת הסגר הראשון. "עם תחילת הסגר האחרון סגרנו לגמרי את המועדון כפי שחייבו, ואחרי כמה ימים ובירורים, אחרי כשהבנו שאפשר לעשות ספורט יחידני וגם ראינו גם מה שקורה בפארקים בעיר, הבנו שיש דרך בעצם לשמור על הנהלים ועל הבטיחות אבל עדין לאפשר למתאמנים לשמור על הכושר שלהם. פרסמנו למתאמנים שאפשר להגיע לחצר החיצונית ולהתאמן לבד כמו בפארק, ושהיה מישהו מתאמנו שיוודא שאין יותר מעשרה אנשים בו זמנית, כלומר עשרים מטר לאדם". לדברי דוד הם האמינו שעל האף האיסור לפתיחת חדר כושר פעילות בחוץ, הוא ציפה שפעילות ספורטיבית על פי הנחיות וללא פתיחה רשמית של העסק – כלומר הדרכת מתאמנים ופעילות במרחב הסגור – תתאפשר על די גורמי האכיפה.
קנס בסך 5,000 שקלים. צילום: דוד בן דוד
כדי להימנע מקבל דוח וחלילה הדבקה בן דוד עשו מאמץ לשמור על ההחניות – כל הציוד הספורטיבי הוצא לבחוץ, המאמנים לא העבירו אימונים, ולא התאפשרה כל קבלת קהל אל השטח הפנימי של המועדון. יתר על כן, הם לא מנעו גם ממתאמנים אחרים להגיע ולהתאמן בשטח החצר, גם אם הם אינם רשומים למועדון. "כל מי שרצה בא ורק והמאמן מתאמנו היה שם דאג שאין יותר מעשרה אנשים בו זמנית, שאנשים מודדים חום וממלאים הצהרת בריאות. ממש הקפדנו וזה עבד מעולה. לא היתה שום התקהלות. אנשים באו התאמנו, חיטאו את הציוד שלהם – דברים שלא קוראים בשום פארק היום."
בהתחלה השיטה עבדה, מתאמנים הגיעו לחצר המועדון והתאמנו כל אחד לבד בקבוצה קטנה שלא עולה על עשרה אנשים, עד שברביעי בערב בשבוע שעבר, שוטרים שביצעו סיור בחוף הקשתות ראו את הפעילות וקנסו את בעלי העסק. "כנראה שלמישהו זה לא התאים" מספר דוד. השוטרים לא מוכנים לשמוע כלום, לא הסברים לא שום דבר. נסינו להסביר להם שמותר ספורט יחידני ואנחנו שומרים על הנהלים. אחרי שהם היו נחרצים בדעתם שזאת פעילות אסורה, ביקשנו שיתנו לנו לפחות אזהרה אבל הם לא היו מוכנים לשמוע כלום והביאו לנו את הקנס".
דוד מדגיש כי עד כה לא קיבלו כל אזהרה או הערה בנושא מצד רשויות האכיפה והחוק. "ביום שלפני עברו פקחים של העירייה, הסתכלו ולא אמרו כלום, המשיכו הלאה. הגשנו ערעור במכתב ואם זה לא יעבוד אני אבקש להישפט ולהסביר את הטענות שלי." הוא מוסיף. "עכשיו אנחנו סגורים לגמרי ומאמנים בזום אבל מן הסתם זה לא אותו דבר. רוב המנויים שלנו מוקפאים".
אדם בעשור הרביעי לחייו הובל לפני זמן קצר (שני) לבית החולים אסותא אשדוד עם פצעי דקירה בצווארו, הרקע לפציעה הוא ככל הנראה באירוע פלילי אך זה מידע זה תרם אושר על ידי גורם מוסמך. עם הגעתו לבית החולים הוא הוכנס בדחיפות לטיפול בחדר טראומה שם טופל על ידי מנהל יחידת טראומה ד"ר איתי זוארץ. מבית החולים נמסר כי נכון לעכשיו מצבו של הפצוע מוגדר יציב והוא נשאר לאשפוז בבית החולים לצורך להמשך טיפולו.
בשעה זו נערך מסע ההלוויה של האדמו"ר מפיטסבורג, מחשובי הרבנים באשדוד ובעולם החרדי-החסידי, שהלך לעולמו הלילה בגיל 64 כתוצאה מסיבוכי מחלת הקורונה.
למרות המחלה והסגר המשטרה מאפשרת את התקהלות האלפים בהם צעירים ומבוגרים באירוע. בחסידות ביקשו מראש מנשים שלא להגיע בשל המגבלות אולם לנוכח כמויות המלווים לא ברור מה טיבה של ההנחיה.
לקראת סיום ההספדים והפרידה בחתר החסידות נוצר עימות בין חלק מהמלווים לבין המשטרה. חלק מהקהל ניסה להתקרב לרכב שאליו הוכנסה גופת האדמו"ר כדי להיפרד ממנו, ויתכן שהיו גם כאלה שניתלו עליו, ושוטרים הרחיקו אותם.
טקס הקבורה עצמו נערך כמעט ללא אירועים חריגים, אך מידי פעם השתמשו שוטרים בכוח כדי להרחיק את הקהל לאחר ומיעוט מהמלווים קרא 'נאצים' לעברם.
האדמו"ר, רבי מרדכי לייפער, הותיר אחריו את אשתו, מרים, ארבע בנות ושלושה בנים וקרוב ל-200 משפחות של חסידיו בעיר.
ההלוויה יצאה מבית המדרש של הרב ברובע ג' ועושה את דרכה דרך רחובות הרובע, כיכר אלתא, רובע ז' ותימשך לכיוון בית העלמין.
אנשי הקהילה הודיעו שנשים לא תורשינה להשתתף בשל מגבלות ההתקהלות, אולם לא ברור מדוע, שכן גם כך צפוי קהל גדול. המשטרה חסמה כמה רחובות לתנועה כולל שד' משה סנה, עד לאחר סיום טקס ההלוויה.
לאחר תום ההלוויה נמסר מהמשטרה: "עם היוודע דבר פטירתו של האדמו"ר מפיטסבורג נערכה משטרת ישראל בציר הסברתי כלפי הקהילה בכל הנוגע לעמידה בתקנות לשעת חירום וציר מבצעי על מנת לאפשר את קיום הלוויה בכל האמור בשמירה על הסדר הציבורי והיבטי תנועה. היום וכהמשך להערכות משטרת ישראל בלוויית האדמו"ר מפיטסבורג ז"ל באשדוד משהבחינו השוטרים כי המשתתפים אינם עומדים בתקנות בכל האמור בתנאי הריחוק החברתי הופסק שלב ההספדים ומסע הלוויה הרכוב יצא לדרכו ועד הגיעו לבית העלמין. כוחות משטרה אשר נערכו באירוע פיזרו את ההמונים ולא עלה צורך מבצעי בביצוע מעצרים, היבטי אכיפה פרטניים ייבחנו בהמשך".
הלך לעולמו הרב החשוב מאשדוד, יקיר העיר, האדמו"ר מפיטסבורג.
הלילה בבית החולים לניאדו בנתניה נפטר האדמו"ר בן ה-64. הרב מרדכי לייפער שעמד בראש קהילה גדולה של חסידים שמתרכזת ברובע ג' באשדוד אושפז באמצע חודש אוגוסט לאחר שנדבק בנגיף. מאז מצבו ידע עליות וירידות ובימים האחרונים חלה הדרדרות קשה עד שהלילה בסביבות חצות הוא הלך לעולמו.
הניח אחריו את רעייתו, הרבנית מרים ושבעה ילדים – ארבע בנות ושלושה בנים. הלוויתו תצא בשעה אחת מקריית פיטסבורג לבית העלמין באשדוד.
חסידות פיטסבורג מונה קרוב ל-200 משפחות בעיר ויש לה קהילה גדולה גם בארה"ב, שם צמחה.
ראש עיריית אשדוד, ד"ר יחיאל לסרי, פרסם דברי הספד: "העיר אשדוד אבלה ומרכינה ראש, עם פטירתו של כבוד קדושת האדמו״ר מפיטסבורג, הרב מרדכי מאטל יששכר בער לייפר זצ״ל, בעל ה'פתגמי אורייתא', מחשובי האדמורי״ם בדורנו, שהיתה לי גם הזכות הגדולה להיות בידידות אישית קרובה וחמה איתו, שהלך לעולמו אמש לאחר מאבק ממושך בנגיף הקורונה.
"אשדוד", מוסיף לסרי, "זכתה שהחסידות מפיטסבורג, קבעה את משכנה בעיר שלנו אשדוד, שכן האדמו”ר מפיטסבורג זצ״ל המשיך את דרכו של אביו בעל ה״אמונת אברהם״ זצ״ל שהגיע לעיר בשנות ה-70 ונטע בה את השורשים והיסודות הראשונים לציבור החרדי בכלל והחסידי בפרט".
ברוח חג הסוכות, עיריית אשדוד יזמה קמפיין מיוחד ומבורך למען העלאת המודעות לעטיית מסיכות ולשמירה על ההנחיות במלחמה במגיפת הקורונה, כדי שביחד כל התושבים נחזיר את אשדוד להיות עיר ירוקה, זה אפשרי וזה תלוי רק בנו.
אוהד מ.ס אשדוד- איציק שריקי, אוהד הפועל אדומים אשדוד- חנן בן אסייג, ואוהדת עירוני אשדוד- שקד עמר, שמו את היריבות הספורטיבית ואת הכל בצד והתאחדו למען המטרה החשובה.
מהעירייה נמסר: ״הם התאחדו לרגע אחד חשוב. המחלוקת נשארה במגרש, כולם מבינים שזה לא משחק וזה תלוי בנו, אז קדימה בואו נשחק לפי הכללים וכאן הם ממש מצילי חיים. אין הארכת זמן ואף אחד לא רוצה לקבל כרטיס אדום! עוטים מסיכה, שומרים מרחק ורק כך נוכל לנצח- זה תלוי בנו״.
מצבו של הרב האשדודי המוכר, האדמו"ר מפיטסבורג, שחלה בקורונה ומאושפז בבית החולים לניאדו בנתניה, הידרדר ומוגדר כעת קשה מאוד וקריטי. כך נמסר לפני זמן קצר מנציג חצרו.
לאדמו"ר בן ה-63, שנדבק בקורונה ואושפז בבית החולים עוד באמצע חודש אוגוסט, יש קהילה גדולה של חסידים שמתרכזת בקרייה שברובע ג' בעיר והם קוראים להרבות בתפילה לרפואתו בעיקר עכשיו.
שמו המלא הוא מרדכי לייפער (לתפילה: מרדכי מאטל ישכר בער בן רחל).
בהתאם להנחיית ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי הוחלט על תגבורי כ"א מעובדי העירייה לאכיפה הסברתית, בולטות ונראות של יחידות האכיפה ברחבי העיר במטרה לשמור על בריאות תושבי העיר. המטרה- בניית מערך אכיפה נרחב בכל רחבי העיר, יצירת מנגנון הרתעה והתראה כפולה ע"י נוכחות ובולטות בשטח של כוחות האכיפה.
עובדים ממחלקות ואגפים שונים בעירייה מתגברים את הביטחון ומנהל התפעול עם הקצאת כ-100 עובדים מכ"א למשימה לעת עתה ללא פרק זמן עם דגש על כלל העיר בכלל הרובעים.
במהלך החג אותרו עוד 377 חולים קורונה פעילים בעיר, כך עולה מנתוני משרד הבריאות שהתפרסו הבוקר (ראשון). כך שמספר החולים הפעילים בעיר עומד כעת על 3,198. בשבוע האחרון בוצעו באשדוד 9,787 בדיקות לנגיף, אשר מתוכם 1,531 נמצאו מאומתים.
עמו כן בית החולים אסותא אשדוד מדווח כי במחלקת הקורונה מאושפזים 31 מטופלי נגיף הקורונה – חמישה במצב קל, אחד במצב בינוני ו-25 חולים במצב קשה. על אף הירידה היחסית בנתוני ההדבקה בימים האחרונים בארץ, שבועיים מאז כניסת הסגר לתוקפו, בכירים במערכת הבריאות מזהירים להימנע מחגיגה מוקדמת מידי במיוחד לאור התקהלויות שהתקיימו במהלך החגים האחרונים.
ד"ר חגית סרבגיל ממן, סגנית מנכ"ל בית החולים אסותא אשדוד התריעה ואמרה: "מדינת ישראל הגיעה לתחלואה קיצונית בין היתר נוכח דיבורים מהירים מדי ומיותרים על הצלחה בעצירת המגיפה. מוטב ללמוד מן העבר, לאמץ את הצניעות הסובלנות ונקיטת אמצעים להגברת היענות הציבור להנחיות משרד הבריאות ההתקהלויות שראינו בימים האחרונים לצערי עלולות להיות בעוכרינו בימים הבאים".
ככל הנראה, ראשי המועדונים של הכדורגל הישראלי מצאו את הפרצה להנחיות של משרד הבריאות שאומרות כי רק לקבוצות המשחקות במפעלים אירופאיים מותר להתאמן. הערב (שבת) שלוש קבוצות מליגת העל יצרו ליגה חדשה, ליגת ה-disconnect (המנותקים) שנחשבת כליגה אירופית, זאת על מנת שהם יוכלו לקבל אישור לחזור להתאמן. הקבוצות שנרשמו לליגה הן בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב ומ.ס אשדוד, וקבוצות נוספות צפויות להצטרף למיזם.
על פי המידע באתר הרשמי של הליגה החדשה, נשיא הליגה יהיה בעלי בית"ר ירושלים משה חוגג, שיזם והוביל את הרעיון. חוגג שיתף את הודעת המועדון של בית”ר ברשתות החברתיות והוסיף עקיצה כשרשם: “כי בתחבולות תעשה לך מלחמה”. שני ״מנג'רים״ נוספים של הליגה הם האיש החזק במ.ס אשדוד, ג'קי בן זקן ובעלי הפועל תל אביב איציק ניסנוב. שחקני מ.ס אשדוד כבר קיבלו הודעה שהם יחזרו לאימונים ביום שני הקרוב, אך עדיין לא ברור אם הקבוצות אכן יקבלו אישור ממשרד הבריאות על דבר כזה. במשרד הבריאות קיבלו בהפתעה את ההודעה ומסרו: "הנושא הועבר לבדיקה של המחלקה המשפטית".
כזכור, הנחיות משרד הבריאות אסרו על כל הקבוצות בשתי הליגות הבכירות בישראל לקיים אימונים במהלך תקופת הסגר. מההנחיה הזו הוחרגו נבחרות ישראל והקבוצות הישראליות (מכבי תל אביב והפועל באר שבע) המשתתפות במסגרת אירופית בלבד. גם בכדורסל עשו השבוע תרגיל דומה, כשכל הקבוצות (חוץ ממכבי תל אביב שמשחקת במסגרת אירופית, היורוליג) נרשמו לליגה הבלקנית על מנת להמשיך ולהתאמן.
מ-מ.ס אשדוד נמסר: ״אנו שמחים לבשר שמ.ס אשדוד נרשמה לליגה האירופאית disconnect (המנותקים) כמו עוד קבוצות מליגת העל שהצטרפו גם הן למפעל. בעקבות הרישום שחקני הקבוצה הבוגרת יחזרו לאימונים כבר ביום שני הקרוב ולא יצאו לחל"ת. האימונים יתקיימו במתכונת של קפסולות בהתאם להנחיות שחלות על קבוצות המשחקות באירופה״.
לכבוד חג הסוכות שבא עלינו לטובה, קיבצנו את מיטב הספורטאים מענפי הספורט השונים באשדוד, ושאלנו אותם איזה אושפיזין היו רוצים לארח אצלם בסוכה. הקריטירונים לבחירה: דמות אחת מהספורט האשדודי, דמות אחת מהספורט הישראלי ודמות אחת מהספורט העולמי.
לפי הבחירות של ספורטאי העיר, אפשר להגיד לשחקני העבר אלון חזן ונאור גלילי שהם אורחים מבוקשים בסוכות בעיר אשדוד. נו טוב, לפחות יש להם קל"ב. גם לג'ודוקא ירדן ג'רבי שלאחרונה הגיעה לגמר של תוכנית הריאליטי הישרדות יש ביקוש בסוכות הספורטאים, אבל מעל כולם הגיע כוכב נבחרת ישראל בכדורגל, ערן זהבי, שלאחרונה חתם בקבוצת הפאר ההולנדית פ.ס.וו איינדהובן. ערן, אם אתה קורא את זה, תארוז את המזוודות ותגיע לעיר הנמל, כי אין על אשדוד, וספורטאי העיר יפנקו אותך באוכל כמו שצריך לכבוד החג, רק תיזהר לא לעשות רעש לשכנים.
נועה זליבנסקי- כדורסלנית במכבי "בן" בנות אשדוד
"מהספורט האשדודי הייתי שמחה לארח אצלי בסוכה את כדורסלנית העבר מאשדוד, ויקה רודובסקי, הקלעית הכי טובה בכל הזמנים ששיחקה בעבר במכבי אשדוד. היא המחנכת ומורת הדרך שלי. מהספורט הישראלי הייתי מזמינה את הכדורסלן דני אבדיה, שיקח מויקה טיפים לקראת דראפט ה-NBA בו הוא צפוי להשתתף בקרוב. ספורטאי בינלאומי שהייתי רוצה לארח הוא שחיין העבר מייקל פלפס האגדי, כדי שיסביר ויספר לנו איך התאמן אחד הספורטאים הגדולים בעולם, איך נראו הימים שלו ואיך החשיבה שלו. אני חושבת שזה אחלה סגל לאושפיזין בחג הסוכות".
נועה זליבנסקי. צילום: מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים
אריאל ז'אנו- כדורסלן במכבי אשדוד
"מהספורט האשדודי, הייתי מזמין אליי לסוכה מישהו שאולי לא כל כך מוכר, קוראים לו יאן זאק, הוא בגיל שלי פחות או יותר. הכרתי אותו בקורס של הספורטאים מצטיינים בצבא, הוא היה כמה פעמים ברצף אלוף ישראל באגרוף, אין עליו. בפעם הראשונה שהוא אמר לי כמה הוא מתאמן קצת נחנקתי, הוא עובד כמו משוגע ואני חושב שעוד נשמע עליו הרבה. ספורטאי ישראלי שהייתי מזמין זה כדורסלן העבר דורון שפר, אחד הספורטאים המיוחדים שהיו פה. הייתי רוצה לשבת ולדבר איתו על החיים ועל התהליך המטורף שהוא עבר בספורט, תהליך שהוביל אותו למקום בו הוא נמצא היום. אני לא חושב שהוא יתנגד להגיע, בכל זאת אוכל של אמא. ספורטאי עולמי שהייתי מזמין זה הטניסאי רוג׳ר פדרר ואני לא חושב אפילו שצריך להסביר למה. לראות אותו משחק זאת תופעה לא ברורה, היכולת שלו כל הזמן להילחם על כל כדור ולא לוותר במיוחד בספורט יחידני שהיחיד שדוחף את עצמך זה אתה היא מדהימה והייתי שמח לשמוע ממנו איך הוא עושה את זה. אני בטוח יאהב את האוכל, אבל כנראה יעלה בכמה קילוגרמים".
אריאל ז'אנו במדי הפועל חולון. צילום: מנהלת הליגה בכדורסל
יעקב טומרקין- שחיין אולימפי מאשדוד
"מהספורט האשדודי, הייתי מזמין לסוכה שלי את כדורגלן העבר נאור גלילי שכיום משמש כ-יו"ר מרכז מכבי בישראל. הוא אחד הספורטאים הגדולים שצמחו באשדוד וכיום דמות מפתח בספורט הישראלי. ספורטאית ישראלית שהייתי שמח לארח אצלי בסוכה היא הג'ודאית שלאחרונה גם הגיע לגמר של תוכנית הריאליטי 'הישרדות', ירדן ג'רבי. הייתי שמח לשמוח את התחושות שלה בעקבות ההשתתפות בהישרדות וההבדל בין זה לבין האולימפיאדה. ספורטאי מהעולם שהייתי מזמין זה הכדורסלן לברון ג'יימס מה- NBA. הייתי רוצה לשאול אותו איך זה להיות 17 שנים בליגה הטובה בעולם ולהוביל".
יעקב טומרקין. צילום: גיא יחיאלי, באדיבות איגוד השחייה
ברוך דגו- כדורגלן עבר, כיום מנהל מקצועי בעירוני אשדוד
"מהספורט האשדודי, יש שניים שהייתי שמח לארח אצלי בסוכה: כדורגלני העבר נאור גלילי ואלון חזן. את נאור הערצתי כילד שעלה לבוגרים של עירוני אשדוד והוא עזר ונתן לי את כל הביטחון שהייתי צריך בתור שחקן צעיר, הוא היה שם כדי לתת, לחבק ולפרגן על מנת שאצליח ולא אשכח את זה לעולם. אלון הוא אחד השחקנים הכי טובים שזכיתי לשחק איתם. זכיתי לשחק עימו במ.ס אשדוד כשהוא חזר מאנגליה ולפני שעזבתי למכבי ת״א. הוא אדם וחבר שהיה פשוט תענוג וחוויה להיות לידו וללמוד ממנו הן באימונים והן במשחקים. בכבוד גדול הייתי מארח את אלון ונאור אצלי בסוכה. מהספורט הישראלי- הייתי מארח את כדורגלן העבר טל בנין. כשהוא חזר לארץ מברשיה האיטלקית הוא היה חלק מאוד משמעותי בתחילת הקריירה שלי במכבי ת״א. חבר, שותף, ווינר ומקצוען ענק שהיה פשוט תענוג להסתכל עליו ועל ההתנהלות שלו במהלך העונה, תמיד הוא היה מגיע ראשון והולך אחרון, היה לי הכבוד והזכות לקחת איתו המון תארים והייתי שמח באהבה ובהערכה גדולה לארח אותו אצלי בסוכה. מספורט העולמי הייתי שמח לארח את כדורגלן העבר רונאלדיניו הברזילאי שהערצתי והערכתי כשחקן פנומנלי שפשוט עשה מה שרצה עם הכדור. אני זוכר את עצמי איך שחיכיתי למשחקים שלו עוד כששיחק בפריס סן ז׳רמן, כשעבר לברצלונה ושם היה פשוט מטורף וכמובן בנבחרת ברזיל עם זכייה בגביע העולם. בעיניי הוא השחקן הכי גדול והייתי שמח לארח אותו בכבוד גדול אצלי בסוכה ולשוחח איתו על התקופות הטובות והפחות טובות שלו, על התקופה של אחרי הפרישה מהכדורגל, ועל ההתמודדויות, הלחצים והמתחים הפסיכולוגיים ששחקן כדורגל עובר כאחד שזכה בכל תואר אפשרי בכדורגל העולמי".
ברוך דגו. צילום: דוברות עירוני אשדוד
לישי ביטון- קפטן הפועל אדומים אשדוד
"מהספורט האשדודי, הייתי שמח לארח אצלי בסוכה את כדורגלן העבר אלון חזן שגדלתי עליו. הוא דמות להערכה ומודל לחיקוי עבור כל ילד שרוצה להצליח בכדורגל. איש צנוע, חכם, בעל ידע עצום בכדורגל ובעיניי נחשב לאחד השחקנים הטובים שהיו בארץ וגאווה לעיר אשדוד. מהספורט הישראלי הייתי רוצה לארח את הכדורגלן ערן זהבי שעוד לפני שהפך לשחקן הכי טוב בארץ, הוא עבר כמה רגעים פחות טובים בכדורגל, בעיקר כששיחק בפאלרמו האיטלקית שם לא זכה לשחק הרבה אבל לא ויתר, האמין בעצמו, חזר לליגת העל, עשה דברים מדהימים עם מכבי תל אביב ושבר כל שיא אפשרי. הרעב והרצון שלו לכבוש ולשבור שיאים הולך ומתעצם כל פעם מחדש. ובעייני הוא השראה עבור כל שחקן שנמצא בתקופה פחות טובה להאמין שאפשר להפוך לטוב ביותר. דמות מהספורט העולמי שהייתי רוצה שתשב אצלי בסוכה הוא כמובן הכדורגלן הגדול בכל הזמנים – ליאו מסי. בשבילי הוא המלך של הכדורגל והשחקן הכי גדול בהיסטוריה, הוא שונה מכל שחקן בעולם, לא ניתן לייצר שחקן כמוהו. אני לא חושב שהיה ויהיה שחקן כמוהו. זכינו לראות את השחקן הזה משחק. בעוד כמה שנים הוא וכריסטיאנו רונאלדו יפרשו מכדורגל והכל יהיה שונה לחלוטין".
לישי ביטון. צילום: מדיה אדומים אשדוד
מורן צור- קפטנית מכבי AOV אשדוד בכדורעף בעונה האחרונה
"דמות מהספורט האשדודי שהייתי שמחה לארח אצלי בסוכה היא כדורסלנית מכבי "בן" בנות אשדוד שי דורון שהיא שחקנית כדורסל מלאת תארים עם קריירה מרשימה. אשמח לשמוע על הדרך שהיא עשתה ועל חוויות שהיא עברה במהלך הקריירה, בארץ ובחו"ל. ספורטאית ישראלית שהייתי רוצה לארח אצלי בסוכה היא הג'ודוקא והשורדת ירדן ג'רבי. לא רק שהיא אחת הספורטאיות הטובות שיש בארץ, היא גם אחת הנשים החזקות שאני מכירה, חזקה מכל הבחינות ולא רק מהבחינה הפיזית. הייתי שמחה שהבנות שלי ישמעו ממנה על כוח רצון, התמדה, ונחישות מהי. מהספורט העולמי הייתי שמחה לארח את מיסטי מיי-טרנר – שחקנית כדורעף חופים ואלופה אולימפית 3 פעמים. היא ההוכחה לכך שכח רצון ועבודה קשה מביאים לתוצאות. הייתי רוצה לשמוע על שגרת האימונים שהייתה לה ועל הוויתורים שעשתה בכדי להיות אלופה אולימפית. הייתי שמחה להוביל את קידום ספורט הנשים בעיר אשדוד. עיר ספורט שאין שנייה לה בארץ".
מורן צור. צילום: לירון מולדובן
אור פרקש- שחקן כדוריד בהפועל אשדוד ונבחרת העתודה
"מהספורט האשדודי הייתי שמח לארח אצלי בסוכה את החבר שלי לקבוצה עמרי קושמרו שהוא ספורטאי ענק ומודל לחיקוי עבורי. הוא עוזר לי המון באימונים, בהכוונה ובעצות. מהספורט הישראלי הייתי רוצה לארח את שחקני נבחרת ישראל בכדוריד יואב למברוזו ויונתן דיין. הם בני גילי ושני חברים קרובים שלי שיצאו לשחק בליגות הטובות בעולם בגרמניה וצרפת. הם מתקדמים יפה ומצליחים. אני בקשר מתמיד איתם ואני מקווה לצאת בעתיד גם כן לשחק בחו"ל. ספורטאי בינלאומי שהייתי שמח לארח הוא כדורגלן העבר בסטיאן שווינטייגר, קשרה לשעבר של קבוצת באיירן מינכן ושל נבחרת גרמניה. אני מעריץ אותו מגיל קטן וזו הסיבה שבגללה אני לובש את מספר 31, המספר שהוא תמיד לבש. נפגשנו בעבר כשהגיע לארץ לשחק בליגת האלופות מול מכבי חיפה, הייתי ילד קטן והתרגשתי לפגוש אותו ועד היום התמונה איתו תלויה בחדר שלי".
אור פרקש. צילום: משה דהן
אושר דוידה- כדורגלן אשדודי מהפועל ת"א
"מהספורט באשדוד, הייתי שמח לארח אצלי בסוכה את הכדורגלן הצעיר של מ.ס אשדוד, שליו הרוש שהוא בן גילי וחבר טוב שלי, לשבת ולשמוע ממנו איך מקדמים את השחקנים הצעירים באשדוד ולספר לו איך עושים זאת אצלנו בהפועל תל אביב. ספורטאי ישראלי שהייתי רוצה לארח אצלי בסוכה הוא הכדורגלן ערן זהבי, ולשמוע ממנו איך הוא עבד קשה והגיע לאן שהגיע, דבר שיכול לתת לי מוטיבציה. ספורטאי בינלאומי שהייתי מאוד רוצה לארח הוא הכדורגלן כריסטיאנו רונאלדו. הייתי רוצה לשמוע ממנו איך זה להיות כדורגלן בסדר גודל הכי גדול שיש בעולם. לשמוע ממנו הכל, על איך זה להיות במועדונים הכי גדולים בעולם ואם זה כיף להיות בשגרת היום יום שם וכמובן השאלה הכי מעניינת- מה הוא עשה כדי להגיע לשם".
אושר דוידה. צילום: שמוליק דוידפור
אביחי ממן- כדורגלן בעירוני אשדוד
"דמות מהספורט האשדודי שהייתי שמח לארח אצלי בסוכה הוא ברוך דגו, כדורגלן העבר שכיום משמש כמנהל המקצועי של הקבוצה שאני משחק בה, עירוני אשדוד. אשמח לארח אותו על מנת שאוכל לספוג ממנו אקסטרה טיפים ממה שאני סופג ממנו באימונים, במיוחד בגלל הניסיון והקריירה הגדולה שעשה. ספורטאי ישראלי שהייתי רוצה לארח אצלי בסוכה הוא הכדורגלן ערן זהבי, הייתי שמח לשמוע ממקור ראשון על המניע לווינריות הענקית שלו גם בגילו המתקדם. כשעזב לסין כולם הספידו אותו והוא לומד תוך כדי תנועה בכל פעם מחדש איך לשבור כל תקרת זכוכית שעומדת מולו. דמות מהספורט העולמי שהייתי רוצה מאוד לארח הוא הכדורגלן פרנקי דה יונג, שחקן צעיר עם בגרות מדהימה, בטוח שלא רק במשחק אלא גם באופי. הייתי רוצה לנסות להרגיש מה התכונות שהביאו אותו להתקדמות המטאורית שלו, מבחינתי הוא הסטאר הבא של ברצלונה והמון יהיה תלוי בו".
אביחי ממן. צילום: דוברות עירוני אשדוד
עופר רחימי- מאמן מכבי אשדוד בכדורסל
"דמות מהספורט באשדוד שהייתי שמח לארח אצלי בסוכה הוא סיימון אלון, האפסנאי של הקבוצה שלנו. כי הוא נותן את הנשמה לכולם, דואג לכל השחקנים ועושה הכל מכל הלב ופעם אחת מגיע לו שיארחו אותו, יטפלו בו ויפנקו אותו כמו שצריך. דמות מהספורט הישראלי שהייתי שמח לארח הוא מאמן הכדורגל, לשעבר מאמן מכבי חיפה, מרקו בלבול. פגשתי אותו בניחום אבלים של חבר שלי שהיה אוהד של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה ואני חושב שזה ממש לא מובן מאליו שמאמן קבוצה בא לנחם אוהדים, זה מראה שהוא בן אדם טוב והייתי שמח לארח אותו אצלי. ספורטאי בינלאומי שהייתי רוצה לארח הוא כדורסלן העבר קארים עבדול ג׳אבר. הוא המיר את הדת שלו פעם אחת והפך מנוצרי למוסלמי, אז אולי אני אצליח להעביר אותו עוד פעם דת, הפעם לדת הנכונה".
עופר רחימי. צילום: ניר קידר
נועה קליין- כדורגלנית בעירוני אשדוד
"ספורטאית אשדודית שהייתי שמחה לארח אצלי בסוכה היא החברה שלי לקבוצה, הכדורגלנית אושר ביבי. היא חברה טובה שלי שלצערי הרב כבר לא משחקת כמעט חצי שנה בגלל פציעה, היא שחקנית חשובה שחסרה לנו מאוד בהגנה של הקבוצה ובכלל בן אדם שכיף לשבת איתו לשיחה. ספורטאית ישראלית שהייתי רוצה לארח היא הכדורגלנית קארין סנדל. הייתי שמחה להכיר את קפטנית נבחרת ישראל, מישהי שיש לה המון ניסיון בתחום הכדורגל ובפרט נראית אישה מדהימה עם ראש על הכתפיים. ספורטאית מהעולם שהייתי רוצה מאוד לארח אצלי בסוכה היא גולשת הגלים האמריקאית בת'אני המילטון. לא המון גולשות או בכלל אנשים ממשיכים בחיים שלהם אחרי סיפור כמו שלה, היא איבדה את היד כשכריש תקף אותה ובכל זאת כבר לאחר שנה מהמקרה היא התאוששה והמשיכה להתחרות ולגלוש. אני יכולה להגיד שהיא בהחלט דמות להערצה בשבילי, להמשיך להתחרות בתחרויות גלישה עולמיות עם יד אחת זה לא משהו שבדרך כלל אנשים מסוגלים לעשות. יש לה כוח רצון עצום והיא הוכחה ומקור השראה. כל מי שמרגיש שהוא רוצה לוותר וחושב שהוא לא מסוגל, יכול להגיד לעצמו שאם היא הצליחה, בטח שגם הוא יכול".
נועה קליין (מימין) עם חברותיה לקבוצה. צילום מדיה עירוני אשדוד
יאיר אזולאי- כדורגלן עבר, כיום מנהל מקצועי בהפועל אדומים אשדוד
"ספורטאי אשדודי שהייתי שמח לארח אצלי בסוכה הוא כדורגלן העבר אמיר אלקריף. אנחנו חברים טובים ותמיד יש על מה לדבר איתו. ספורטאי ישראלי שהייתי רוצה לארח אצלי הוא הכדורגלן ערן זהבי. מעניין לשמוע ספורטאי שכמעט השיג הכל בקנה מידה ישראלי ועדיין בגיל 33 יש לו את הרצון למצוא אתגרים חדשים ולחתום בקבוצה גדולה כמו פ.ס.ו איינדהובן ההולנדית. מעניין לשמוע על התשוקה והאהבה למשחק, על ההכנה שלו למשחקים. רמת הביצוע שלו היא לא דבר מובן מאליו, הייתי רוצה לדעת איך הוא עושה את זה. יש עוד המון ספורטאים גדולים בארץ ולא רק מהכדורגל אבל הלכתי איתו. אני חושב שכל רמת המקצוענות והאהבה שלו למשחק יכולה לשמש דוגמא לשחקנים צעירים. ספורטאי בינלאומי שהייתי מאוד רוצה לארח הוא הכדורסלן מייקל ג'ורדן. לטעמי הוא הספורטאי הכי גדול שהיה ונראה לי שיהיה מעניין במיוחד לפגוש אותו ולשוחח עימו".
ד”ר ריי ביטון היא רופאה במחלקת קורונה ובמחלקה פנימית בבית החולים אסותא אשדוד. היא לקראת סיום ההתמחות שלה וגם עומדת בראש ארגון הרופאים המתמחים בארץ – מרשם. בהכשרתה היא רופאה פנימאית. בשנה החולפת הובילה עם חבריה מאבק לשיפור תנאי העבודה של המתמחים ולקיצור המשמרות האין סופיות.
דבריה מעוררים אי נוחות, אבל חשוב לעקוב אחריהם. היא מביאה אותם מתוך עדות מכלי ראשון.
“אנחנו רואים”, אומרת ד”ר ביטון, “את העומסים שהולכים ועולים באופן משמעותי גם מבחינת כמויות האשפוזים, גם מבחינת מספרי החולים הקשים. ההבדל בין הגל הזה לקודם הוא שטיפולים אלקטיביים נמשכים והעומסים על כוח האדם הקיים רק הולכים וגדלים.
מחלקת קורונה בבית החולים אסותא אשדוד. צילום: דור גפני
“לא רק שהמצב לא הולך להשתפר בקרוב, אלא שיש מגמה של החמרה”, היא קובעת. “אצלנו מגדילים את המחלקה ל-36 מיטות וביחס לבית חולים כמו שלנו עם 300 מיטות זה משמעותי. הפניות לא פוסקות והעומס על המחלקות פנימיות הוא ענק”.
כשבאשדוד לבדה הגיעה כמות החולים הפעילים לכ-3,000 ובבית החולים אסותא אשדוד מגדילים את קיבולת המחלקה לקורונה, הצפי הוא להחרפה במצב.
איך את לא נופלת מהרגליים?
“זה לא פשוט לעשות תורנות של 26 שעות. לא יצאתי לחופשה בתשעת החודשים האחרונים ואני מדברת אפילו על חופשת סוף שבוע רגוע, לא חופשה בחו”ל. לשמחתי בית החולים מפעיל מסגרת חינוכית לילדי העובדים, אחרת לא יודעת מה הייתי עושה. אני מכירה הרבה מתמחים שנשארים עם הילדים בבית כי אין להם מסגרת”.
את מודאגת?
“מאוד מודאגת. מאוד, מאוד. מאוד מודאגת מחוסר שיתוף הפעולה של הציבור, ומהנתונים. אנחנו רואים את זה בא לידי ביטוי כאן בבית החולים. את הפיק של כיפור עם ההתקהלויות הגדולות נראה בעוד שבוע וחצי, כמו שעכשיו מתחילים לראות את הפיק של ראש השנה”.
והפיק של כיפור ייקח אותנו עוד יותר למעלה במספרי החולים הקשים והתמותה?
“גם, וגם אנחנו הולכים ומתקרבים לחורף ויש סכנה נוספת, של תחלואה כפולה – קורונה ושפעת יחד. זה דבר שאנחנו עוד לא יודעים איך הוא ייראה אבל זה יגרום לגידול נוסף בעומסים בחדרי המיון ובמחלקות הפנימיות בבתי החולים”.
צילום: המעבדה המרכזית של הכללית בתל אביב. צילום: דוברות כללית
מהו תרחיש האימים?
“שנגיע למצב שהיה באיטליה לפני כמה חודשים. זה עלול לקרות. בקצב שבו המספרים עולים זה ממש לא תרחיש דמיוני”.
אז איפה טעינו?
“קודם כל המוכנות של מערכת הבריאות לא הייתה טובה. גם הטיפול בקטיעת שרשרת ההדבקה לקה בחסר. לא הוכשרו מספיק אנשי מקצוע, ומזה שנים רבות לא הוזרמו מספיק כספים ומשאבים למערכת הבריאות”.
את גם עדה לחוסר האמון של הציבור במקבלי ההחלטות וברשויות?
“בהחלט, אני חושבת שזה הגיע גם בגלל הנחיות לא מספיק ברורות. גם ההסברה כשלה”.
יש חלקים בציבור ששם הבעיה יותר קשה?
“צריך לשים דברים על שולחן, האחוזים בחברה החרדית גבוהים מאוד, יותר מחלקם באוכלוסייה. גם אצלנו באסותא אשדוד אני רואה יותר חולים חרדים”.
את לא כל כך אופטימית.
“לצערי לא, אני ראלית. אנחנו לקראת תקופה מאוד מאוד לא פשוטה, אבל יש מה לעשות”.
צילום: תומר אפלבאום
ביטון, 37, נולדה וגדלה בקריית מלאכי. היא נשואה לרופא שיניים ויש להם שתי בנות, בגיל שלוש ושש. המשפחה מתגוררת בישוב באר גנים הסמוך לאשקלון.
איך את שומרת על עצמך?
“לצערי נדבקתי בעצמי בקורונה לפני קרוב לחודשיים. זה לא לגמרי ברור אם ההדבקה הייתה בבית החולים, אבל אני לא היחידה מהצוות. למזלי ובזכות אמצעי הזהירות שנקטנו, שאר בני הבית לא נדבקו, עברתי בידוד ביחידת דיור נפרדת, בלי להתקרב לילדות ובלי לחבק אותן”.
מה את אומרת על מי שאומרים ‘במצב הזה עם כל כך הרבה נדבקים גם ככה כולנו נידבק’?
“אף אחד לא ממש יודע אם חסינות העדר עובדת ואיך היא עובדת. גם בשוודיה זה לא בהכרח עבד ואנחנו לא שוודיה. אני לא מוכנה לבצע ניסוי בחיי אדם.
זה שאת לא ישנה הרבה בגלל התורנויות הארוכות בצורה לא אנושית הבנו, אבל האם את לפחות ישנה בשקט?
"לא, אני ממש לא ישנה בשקט. אני מאוד מודאגת וחרדה".
הוא מתקרב ומתרחק חמקמק ומסתורי נראה קל להשגה אך לעיתים בלתי אפשרי לפעמים הוא קופץ לבקר אצלנו סתם בלי סיבה לפעמים הוא מגיע אלינו אחרי מאמץ והשקעה רבה כל חיינו אני עסוקים ברדיפה אחריו אנחנו חוצבים בעבורו מתחת לאדמה מגששים מעבר לכל פינה עד סוף העולם הגענו בחיפושינו כשכל הזמן הזה הוא היה חבוי בתוכנו – האושר שבליבנו.
את השיר החכם הזה כתבה לא אחרת מהודייה טפירו ילדה בת 13 שלומדת בכיתה ח’ באולפנא על שם הרב שאולי באשדוד. לפני שבוע היא שלחה לי ב-23:00 בלילה את השיר שיצא לה תוך כמה דקות, וכתלמידתי לשעבר רצתה לדעת מה חוות דעתי.
הודייה טפירו צילום סלפי
כמובן שאמרתי לה שזה שיר מושלם. ומעבר לזה השיר הזה נתן לי השראה לכתוב על אושר ולא על מצוקה, על שמחה ולא על עצב, על אחווה ולא על בדידות.
כל הרעות החולות הללו הממלאות את חיינו בתקופת הקורונה, הסתלקו כשקראתי את השיר הזה. הודייה עשתה לי בית ספר, תודה הודייה.
רבים תוהים מהו השיעור שלנו בתקופת הקורונה, מה זה בא ללמד אותנו. נדמה לי שהשמחה הפנימית, בלי קשר למציאות החיצונית, היא מה שאנחנו צריכים ללמוד.
הסגר של הגל השני שיבש לי את האושר שבלב, הייתי לבד בראש השנה, זה לא תרם לי לתחושת השמחה והעליתי על הכתב הרהורים קודרים. שרדתי את הגל הראשון אבל הגל השני שבר אותי. התקשיתי לשמור על האושר שבלב. ממש כמו שאמרה לי מימי עזריאלי, המרפאה ההוליסטית, עליה כתבתי בערב ראש השנה, שהשמחה הפנימית החזיקה אותה מעל פני המים גם כשעברה תקופות קשות ביותר.
קשה להסביר את זה אבל התחושה הפנימית לא תלויה במציאות החיצונית, אלא בתודעה הפנימית. אני חושבת על אנשים בתקופת השואה, על יאנוש קורצ’אק שהלך עם הילדים אל מותם, אני חושבת על אתי הילסום, (צעירה הולנדית שיומנה פורסם אחרי מותה במחנה ריכוז) שיכלה להינצל והעדיפה ללכת בשמחה פנימית עם היקרים לה אל מותם. אני חושבת על מירית הררי שלנו ששמרה על אושר פנימי ותמכה באחרים עד הרגע האחרון.
לכאורה זה נשמע נאיבי לדבר על אושר שבלב בתקופה כל כך קשה, זה יכול להיתפס מנותק, לא שייך, לא ריאלי ועוד. כשאין לאנשים מה לאכול איך אפשר לדבר על האושר שבלב? אבל הודייה כתבה את השיר דווקא עכשיו בתוך אווירת הנכאים.
באינטואיציה שלה כנערה צעירה היא הצביעה על האפשרות הטובה, על הנכס שלא עולה כסף ושכדאי לאחוז בו כדי להתמודד עם הקשיים מסביב. אמא או אבא שמאבדים את החיוך כלפי ילדיהם יעברו גיהינום בבית אם יוציאו את כל המרירות על הילדים ולא יחפשו דרכים להתאזן. אפשר לשאוב כוח מהילדים, יש להם מרכז בריא שאפשר ללמוד ממנו.
שאלתי את הודייה איך נוצר השיר והיא אמרה: “זה היה פרץ של השראה, ישבתי עם המשפחה שלי בסלון ופתאום הרגשתי מין רצון כזה לכתוב משהו, אז הלכתי לחדר, וכתבתי את זה”.
השיר הבשיל בתוכה באופן טבעי. הודייה היא נערה שמחוברת לרגשותיה, כשהיא כועסת היא אומרת שהיא כועסת. כשהיא מאושרת היא מדווחת על האושר שלה. אני עוקבת אחריה כבר למעלה משלוש שנים ולמדתי ממנה המון.
אמנם הייתי המורה שלה בסדנת כתיבה, בבית ספר ממ”ד הקריה, כשהייתה תלמידת כיתה ד’, אבל אני רואה בה את המורה הקטנה שלי. לכן חשוב לי לחלוק איתכם, קוראי היקרים, את התובנה שלה. שיר הוא רק קצה הקרחון, הוא מעיד על תהליך רגשי שהבשיל. זה מאפיין גם את השירים שכתבה בעבר וחשפה בפניי.
מה אני בכלל יודעת על אהבה, מה אני בכלל יודעת על האמת, מה אני בכלל יודעת על נכון או לא נכון, מה אני בכלל יודעת על טוב או רע, מה אני בכלל יודעת. נקודה.
תפסתי אותי בקלקלתי, העמדתי אותי על טעותי ועל יהירותי בזמן החלפת משמרת בין השנה שעברה לשנה החדשה שבאה עלינו לטובה אינשאללה. אז מה אני בכלל יודעת. אז זהו, שלא הרבה, מתברר, ולכן השנה אני מבקשת להתהלך בחוסר הידיעה המתקיים ממילא בתוכי, בתוך החלל הזה מבלי למלא אותי בידיעות שווא. כשאדע אדע. כמו שהלב יודע כשאוהבים. פשוט יודעים. עד אז אני לא יודעת. וואלה אנא עארף.
השנה הזאת אני מבקשת לעגל את כל הקצוות החדים ולרכך את כל המקומות הנחרצים שבי, את כל הדיוקים שלא אפשרו מקום לטעויות נהדרות, השנה מבקשת להתכנס פנימה למהותי. לנקות ממני את כל סימני הקריאה ואת המסרים המטעים שלא מספרים את הסיפור האמיתי שלי. השנה אני מבקשת להפסיק ללכת סחור סחור ולשחרר את שאריות הפאסון, את השטות הזאת שמבלבלת את העולם לחשוב כאילו שאני חזקה מאוד, אחת שיודעת, שמסתדרת לבד.
ובכן הרשי לי לצחוק לך בפנים יקירתי, כי הרי את רכה ורגישה כל כך ורצונך האמיתי הוא לצעוד יד ביד, הכי לא לבד לאורך המסע הזה, ולהיות מי שאת באותנטיות הכי גדולה שלך. עד הסוף. וכן, אני יודעת שהייתה לי כוונה טובה, שזוהי רק קליפה שעטפה את הביצה כדי שאוכל להתהלך בעולם מבלי שכל הפנים שלי יגלוש החוצה.
אחרי הרבה שנים של הליכה במדבר חיי, אני רואה את הארץ המובטחת שלי וזוכה להיכנס אליה. הפנימיות שלי כבר לא בסכנה מבחינתי. אף להיפך. זה הזמן שלי להתקלף, לבקוע לאוויר העולם, לעמוד חשופה ביושרה, אני כאן עומדת יציבה. המהות האמתית שלי כבר לא מוכנה להיות בהסתר, יש לה מתנות לחלק, וכל עוד אני כאן בפעימת החיים הזאת, אין לי שום כוונה להחזיר אותן חזרה למקום ממנו באתי. לגוזלית שלי כבר היה צפוף בתוך הביצה הזאת והיא סדקה את הקליפה והתחילה לבקוע החוצה. הוציאה את ראשה לאוויר העולם, והנה זה פלא, היא הדבר הכי רגיש ורך, מתוקה להפליא, חברותית, יצירתית, אוהבת אדם, חופש ומרחב. נשמה עתיקה בתוך גוף של גוזל שעוד מעט מתחיל לעוף.
השנה אני זורעת כוונה להתהלך בפליאה כמו גוזלית שרק נולדה בעולם ולומר מילים כמו: וואו, מה באמת? מדהים, מעניין, אני לא יודעת…
המשחק החל. הקלפים חולקו, מי יודע איזו יד אני מחזיקה. לשמור על פרצוף פוקר כבר לא בא בחשבון, זה לא המשחק שאני משחקת. מי יודע מה הקלפים שלי יודעים לחולל וכמה שזה מרגש אותי יא אללה. מה אני בכלל יודעת על פוקר. ממתי אני יודעת להסתיר את מה שמתחולל בתוכי, פניי ישר מסגירות את הסערות, העלבון, ההתרגשויות, הפחד, הכעס והאהבה, הו האהבה שמנצנצת מתוך עיניי כשהיא נובעת.
יש משהו מאוד משחרר בלהתבגר, מפסיקים להתנצל, בתנאי שעושים שלום עם עצמנו כמובן, בתנאי שאוהבים את מה שיש, בתנאי שאין תנאים יותר. יש משהו מאוד משחרר בלהפסיק לנסות להיות מישהו אחר ופשוט לקבל את הנני בכבודי ובעצמי. יש משהו מאוד משחרר בלהיות בנעליים שלי. כן זה נוח יותר.
אחרי ארבע שנים כמפקד תחנת המשטרה באשדוד, סגן ניצב שמעון פורטל עבר לתפקיד חדש – ראש ענף מודיעין של מחוז דרום. החל מהיום מת"ח אשדוד הוא סגן ניצב אילן שושן.
בטקס החלפת הפיקוד שהתקיים היום במטה מרחב לכיש באשדוד השתתפו מפקד המחוז, ניצב יורם סופר, מפקד מרחב נגב תת ניצב יאיר חצרוני, מפקד מרחב לכיש ניצב משנה רונן אבניאלי, ראש עיריית אשדוד, ד״ר יחיאל לסרי, רב מחוז דרום רפ״ק ראובן כאמיל, מפקד תחנת אשדוד היוצא סנ"צ פורטל, המפקד הנכנס סנ"צ שושן וממלא מקום מפקד התחנה, רפ״ק דודו תורג’מן.
״היה לי הכבוד לפקד על תחנת אשדוד", אמר פורטל בטקס המצומצמם לנוכח מגבלות הסגר. "שיתוף הפעולה עם הרשות אשר שמה את התושב במרכז הכובד אפשר לנו כמשטרה לפעול ולקדם פרויקטים רבים", הוסיף. "רפ״ק דודו תורג’מן שהחליף אותי במהלך החצי שנה האחרונה, עת נקראתי לפקד על תחנת קרית מלאכי, עשה פה עבודה מקצועית וזכה לשבחים רבים ומפה ברצוני לשלוח את תודתי והערכתי הרבה״.
נפרד: סנ"צ פורטל. צילום: דוברות המשטרה
מדימונה לאשדוד, סנ"צ שושן. צילום: דוברות המשטרה
מפקד תחנת אשדוד הנכנס סנ"צ אילן שושן: "לפני מספר ימים סיימתי את תפקידי כמפקד תחנת דימונה, עליה פיקדתי במשך 4 שנים, היו אלה שנים מאתגרות. היום אחרי 27 שנים בהם שירתתי במגוון תפקידים במרחב נגב אני עובר לשרת במרחב לכיש ומקבל בתחושת גאווה ואחריות גדולה את הפיקוד על תחנת אשדוד. האתגרים העומדים בפנינו רבים ומגוונים וביחד נוכל להם".