רחל שמואלי היא האישה שנושאת על כתפיה את הקמתו בפועל של בית החולים באשדוד. היא פה, בדיונות, עוד לפני שהונחה אפילו אבן אחת. היא כאן מאז בשמש הקופחת ובימי הסערה. הוטל עליה להיות מנכ”לית בית החולים עוד כשלא היה במקום דבר וחצי דבר. היא רצה ממקום למקום, מחושבת אך חסרת מנוחה, כדי שהכול יתקתק לפי השעון. רחל הנביאה שמואלי היא זו שאחראית להתחייבות, עוד בשלב מוקדם בבנייה, לכך שבית החולים ייפתח באביב 2017. זה היה סיכון לא קטן להתחייב לדבר כזה, בעיקר במציאות הישראלית מרובת הביורוקרטיות מצד אחד וההפתעות והבלת”מים מצד אחר. אך היא עשתה זאת בגדול. לפי קורות החיים של עו״ד שמואלי אפשר לחשוב שמדובר בכמה אנשים שונים, אבל לא. שמואלי היא גם מוסמכת במשפטים ובמנהל עסקים למנהלים וגם חברת מועצת המנהלים של מכבי שירותי בריאות, לשעבר סמנכ”לית בכירה ברשת אסותא מרכזים רפואיים ומנהלת המחלקה המשפטית במכבי שירותי בריאות. וזה עוד לא הכול. אם תשאלו אותה, היא תאמר לכם: “אני מאמינה בניהול נשי ובצורך לקדם שוויון מגדרי. אני פועלת מתוך נחישות, משימתיות ונתינה. אוהבת את מה שאני עושה ומתרגשת: אני מסתכלת סביבי ומבינה שפה, ממש פה, הולכים להציל חיים”. בריאיון שנערך עמה שבוע בדיוק לאחר פתיחת בית החולים שמואלי, שמלווה את הקמת המרכז הרפואי אסותא אשדוד כמעט מלפני הולדתו, מספקת לנו הצצה אישית נדירה בתור מי שמאוד מעורבת בעשייה האינטנסיבית, אך פחות נחשפה תקשורתית. “כל חיי גדלתי, ועודני גרה, במושב משמר השבעה, יש לי שלושה ילדים וחמישה נכדים”, אומרת שמואלי. “במקצועי אני עורכת דין ועשיתי הסבה לניהול, תואר שני במנהל עסקים ומשפטים. את הפרויקט אני מלווה מהשנייה הראשונה, כלומר מאז שנת 2011 אני חלק מההקמה של בית החולים באשדוד. זה פרויקט גדול מהחיים. כל הזמן אנחנו חוזרים ואומרים: 40 שנה לא בנו בית חולים ציבורי חדש במדינת ישראל; וזה כבר נהיה משפט שחוק, אבל הוא לא שחוק בכלל כי המשמעות שלו היא כפולה. ראשית, זו הזדמנות לעשות משהו ייחודי ויוצא דופן, חדשני. והצד השני הוא שאין הרבה ממי ללמוד. רשת אסותא מנוסה וגדולה, אבל בכל זאת זה בית חולים קצת שונה, מדובר בבית חולים ציבורי מלא”. נסי לשחזר: היום הראשון שאת מגיעה למקום, באמצע דיונת חול. האמנת שכאן יקום בית חולים? “כן, כן, אני זוכרת את היום הראשון שהגעתי, ובאמת ראינו דיונה ענקית. אמרו לי שבלילות היו שם אוהלים וטרקטורונים, אמרו לי גם שזו דיונה מאוד אהובה בעיר אשדוד, ואני חייבת להגיד שהסתכלתי, ולא, לא האמנתי. ויש לי תזכורת היום, אנחנו מוקפים בדיונות האלה. אני רק צריכה להסתכל דרך החלון, ואני רואה את הדיונה השכנה. שם התחלנו, וחפרנו לא מעט. חלק החזרנו כי זה בניין ירוק”.
דר יחיאל לסרי ועו"ד רחל שמואלי בפתיחת בית החולים.צילום:אורי קריספין
יש חוויה שזכורה לך במיוחד מתחילת הדרך? “אם אני מנסה לבנות אבני דרך של התרגשות, אז אחד מהדברים שהכי ריגשו אותי זה היום הראשון שהגיע דחפור ועליתי עליו, לא הסכמתי לוותר. זה היה תענוג. אני מושבניקית, אז זה דיבר אלי מאוד. היה טקס שבו היו גשמי ברכה, וזו הייתה הפעם הראשונה שהתכנסנו לשוחח על מה עתיד להיות פה. דבר נוסף שנחרט בזיכרוני הוא נטיעת עץ הזית הראשון. עצים זה משהו חי, והרגשתי שפעם ראשונה אנחנו מכניסים חיים לבית החולים. התרגשתי מאוד”. השיא עוד לפנינו בין חדוות השמחה וגיל העשייה שמואלי מבקשת להסביר ולחדד כי המשימה לא הייתה פשוטה. “בית חולים הוא חיה מורכבת לבנייה. בניין של בית חולים הוא הבניין הכי מורכב, כי יש פה מערכות של גזים, מיזוג אוויר וחשמל. בית החולים ממוגן, כך שאפשר להמשיך לעבוד בו בשעת מלחמה. ולצד כל זה, מדובר בבית חולים ירוק. כל אלה מביאים למורכבות אדירה. אם מישהו היה נושא עיניים לשמים – ובמקרה שלנו לתקרה – בתחילת הפרויקט, הוא היה מבין עד כמה המערכות כאן מורכבות. הצוותים ישבו שעות רבות בכדי לתכנן לפרטי פרטים כל דבר שיש לקחת בחשבון, החל ממיקום הפונקציות והיחידות השונות ועד מספר השקעים ומערכות האספקה בכל חדר. משקל מיוחד ניתן להחלטה היכן ימוקם החלק הממוגן של בית החולים הנמצא בטווח הטילים”. לא התייאשת באיזה שהוא שלב מהמורכבות הזאת? “לא. קודם כול למדתי הרבה, ובעיקר למדתי שעוד לא למדתי הכול”. לא היו רגעי קושי או משבר? “קשיים יש כל הזמן ומשברים גם. אבל אותי לימדו כי אין דבר כזה פרויקט בלי משברים, והחוכמה היא להתמודד איתם. והיו תקלות, מובן שהיו. גם עכשיו כשנכנסנו אני שומעת מאנשים: חסר פה וחסר שם. זה תהליך טבעי, מתחילים לעבור ורואים איפה צריך לתקן ומתקנים מיד”. התחייבת מראש על פתיחה בסוף מאי 2017. איך הצלחת? “שם המשחק הוא הרבה מאוד נחישות. יש פה עשרות קבלנים וחברות ניהול, התחושה הייתה שכולנו חולקים יחד משימה ונרתמים למענה. היו ימים שעבדו פה 700 פועלים בכל הקומות, עבודה אינטנסיבית. לא לוותר לרגע, להבין שמגשימים פה חלומות, זו הזדמנות נדירה, וכולם מרגישים את תחושת השליחות”. את מגדירה את הקמת בית החולים באשדוד כפרויקט חייך? “זה הפרויקט הכי גדול של חיי, אין בכלל ספק. זה הפרויקט הכי משמעותי בחיי, משהו של פעם בחיים. הזדמנות להרגיש את התחושה שעושים היסטוריה, פשוט עושים היסטוריה. ביום-יום אני לא חושבת על זה, אבל אם יש לי איזה עשר שניות לשבת, פתאום אני אומרת, ‘רגע, פה הולכים להציל חיים. פה הולכים להביא תינוקות לעולם, לתת מרפא’. הפרויקט הזה לא היה מצליח לקרום עור וגידים בלי ועדות ההיגוי שהובילו אותו בראשותו של פרופ' שוקי שמר ודירקטוריון אסותא מרכזים רפואיים”. אז עברת את השיא. בית החולים נפתח. מה האתגר הבא? “השיא עוד לפנינו, אנחנו פותחים באופן הדרגתי. והאתגר הבא הוא להמשיך לעשות היסטוריה כך או כך. התפקיד שלי מעתה הוא לסיים את הבינוי וכל החלק התפעולי, ויש עוד מה לעשות. והעתיד יגיד איך אנחנו מתקדמים. בתחושת העולם שלי בגלגול הזה כבר עשיתי איזו שהיא היסטוריה קטנה משלי”. את מעורבת בקליטת כוח אדם? כמה אחיות ורופאים כבר קלטתם? “מעל ל-300 אחים ואחיות ועשרות רופאים. כיום, למעט מחלקה אחת, כל תפקידי מנהלי המחלקות בבית החולים אוישו. מגייסים מתמחים ורופאים כל העת. כולם כל כך נקשרים לפרויקט ומרגישים שהם חלק ממשהו גדול שמחבר בין כל אנשי הצוות”.
מותה של תושבת אשדוד, ניצה פרש, בשנת 2007, הפך לאחד מסמלי המאבק בדרך להקמתו של בית חולים באשדוד. היא נפטרה מאירוע מוחי בגיל 42 והותירה אחריה בעל ושלושה ילדים. חוויה של יתמות השבוע הגענו לבית החולים עם מורן, בתה של ניצה, היום סטודנטית שנה שלישית למערכות מידע, בת 25 ועם עופר, אחיה של ניצה. "זה קרה יום אחד בחודש מרץ 2007", משחזרת מורן. "אמא חזרה מהעבודה וכשהגיעה לתחנת הרכבת באשדוד חשה ברע והבינה שלקתה באירוע מוחי, כי כבר עברה את זה עם הוריה. היא הזעיקה את דוד שלי והם נסעו לביקור רופא בעיר, בדרך היא איבדה את ההכרה, אבל לא היו שם רופאים. אחי הגדול שהיה איתם, הזמין אמבולנס והם 'טסו' לבית חולים ברזילי, אבל היא לא חזרה להכרה וכעבור פחות מיממה היא נפטרה. למעשה כשהיינו בדרכנו אליה מאשדוד הודיעו לנו שאמא איננה". אם היה באותו זמן בית חולים באשדוד, את חושבת שהיא הייתה ניצלת? "כן, באופן ודאי. הרופאים שטיפל בה בברזילי במיון ובטראומה, אמרו לנו שאבדנו הרבה זמן עד שהיא הגיעה לטיפול, וזה היה קריטי. היום, בדיעבד, אם היה קורה לה דבר כזה ברכבת, מהתחנה לפה, לבית החולים, זה דקות". מה התחושה שלך כשאת עומדת פה ברחבת הכניסה לבית החולים? "גאווה, געגוע לאמא וגאווה". וצביטה בלב? "היום אחרי 10 שנים, אני עם פחות צביטות בלב ובעיקר מנסה להביט קדימה בשביל אנשים אחרים, בשביל ילדים אחרים, בעצם, אנשים בגילי, הייתי אז בת 14, תלמידה בכיתה ט' ובגיל אחי הקטן, שהיה אז בן 10, כדי שזה יקרה לעוד אנשים. בסופו של דבר זו דרכו של עולם שבני אדם מתים, אבל יש מצבים שאפשר להציל חיים. אני לא רוצה שבית העלמין באשדוד יתמלא בעוד קברים של נפטרים שהלכו לעולמם טרם זמנם. אני זוכרת שהמצבה של אמא הייתה אז בשורה האחרונה, ומאז הלכו והתווספו עוד הרבה מאוד מצבות". למיטב ידיעתך, אמך לא הייתה הקורבן היחיד של היעדר בית חולים בעיר? "נכון, לא היחיד ולא האחרון". אם בזמן שאמא התמוטטה כבר היה בית חולים באשדוד? "אני בטוחה שאמא הייתה חיה וקיימת עוד המון שנים ומלווה אותי ואת אחיי כשגדלנו, ולא היינו צריכים לעבור את מה שעברנו ולגדול בלי אמא. זו חוויה של יתמות מאמא המלווה אותך במצבים הכי קשים בחיים, ברגעים שאת הכי רוצה את אמא שלך איתך, והיא איננה. לא רק אני, בעקבות המקרה כל המשפחה שלנו השתנתה. סבא וסבתא שלי קברו את בתם וסבא נפטר מצער שנה אחריה. הכל השתנה, שום דבר לא נשאר כמו שהוא היה".
עופר צבאן ואחייניתו מורן פרש עם תמונת אמה ניצה ז"ל. צילום:דור גפני
שבועה מעל הקבר ניצה פרש הייתה סוכנת ביטוח, הבת הבכורה במשפחת צבאן. אחיה, עופר, פעיל ציבור ועובד נמל, הפך לדמות מרכזית במאבק להקמת בית החולים. הוא ניצב בחזית ההפגנות, האסיפות והפעילויות לאורך הדרך. עיקר מעורבותו בא מאז האובדן של ניצה. גם לך עופר אין ספק שניצה הייתה נשארת בחיים לו היה אז בית חולים בעיר? "אני מצטט את דברי הרופאים בחדר הטראומה בבית החולים ברזילי: 'אם היא הייתה מקבלת טיפול רפואי בזמן – היא הייתה נשארת בחיים'. הכל יכול היה להיות אחרת. זה גם בית חולים, זה גם שלא היו רופאים במרפאה ולא היה אז מחלף, אז הדרך לאשקלון לקחה יותר זמן". מותה של ניצה הפך לסמל. איך זה הפך ממות אישי-משפחתי לסמל? "אני ידוע כפעיל ציבור באשדוד, עד למקרה שחווינו הייתי ככה בקטנה, מה שנקרא. אבל מאז, מעל קברה הטרי של אחותי, נשבעתי שאעשה הכל שבית החולים באשדוד יקום. במהלך השבעה ביקרו אותנו ד"ר יחיאל לסרי שהיה אז ממלא מקום ראש העיר והוא ניהל את מטה המאבק והוא ידיד המשפחה. הודעתי לו אז קבל עם ועדה שהמשפחה מתגייסת למאבק ואנחנו נהיה איפה שרק צריך. השתתפנו בהפגנות, עזרנו ונכנסנו למעורבות הכי חזקה שאפשר. יותר מזה, באותו זמן, בשיא המאבק, כשאולמרט היה ראש ממשלה והקמפיין העירוני והציבורי באשדוד כוון ישירות אליו, התפרסמה בארץ התמונה של ניצה וגם הכרזה שבה רואים את מורן אומרת 'אולמרט, לקחת את אמא שלי'". הנה, אנחנו כאן, בבית החולים. מה זה מרגיש לך? "קודם כל, גאווה. עצב אין, לא, זו גאווה ענקית! אחרי כל כך הרבה שנים יש בית חולים באשדוד, אפשר להציל חיי בני אדם ולעשות טוב לאנשים. אני מרגיש שקיימתי את צוואתה של אחותי ואת הנדר שנדרתי. ואם תימצא הדרך, שנזכה לגינה או פינה לזכרה של אחותנו בבית החולים, זו תהיה עבורנו סגירת מעגל ענקית". אתה מכיר עוד אשדודים שהלכו לעולמם ואם היה בית חולים בעיר באותו זמן, אולי חייהם היו ניצלים? "כמובן. כבר במהלך המאבק קיבלנו פניות של תושבים שסיפרו שיקיריהם נפטרו כי הטיפול התעכב. ידוע גם האסון של אירית שטרית שנהרגה מפגיעת גראד במבצע 'עופרת יצוקה'. ההערכה היא שהיו יכולים להצילה". עבורך, עופר, פתיחת בית החולים היא שחר של יום חדש לאשדוד? "בהחלט, שחר של יום חדש, ממש ככה". אביך, יצחק, שהיה מוותיקי עובדי הנמל, קבור ליד ניצה. "אבא שלנו מת מצער שנה וחצי אחרי שאחותי נפטרה". מורן, כשיהיה לך ילדים יום אחד, תלדי אותם פה? "כן, זאת הכוונה (מחייכת)". הדוד מוסיף: "כשהיא תתחתן נתאסף פה ובעזרת השם כאן תלד את ילדיה". את רואה את עצמך נשארת באשדוד? "כן, זה החלום שלי. אני רוצה למצוא עבודה בתחום של מערכות מידע, מי יודע, אולי בבית החולים. שבוע לפני שאמא נפטרה, היא אמרה לי 'את עוד תוציאי תואר', היא מאוד האמינה בי. אני אוהבת את אשדוד, פה נולדתי וגדלתי. הייתי רוצה למצוא בעיר בעתיד דיור ועבודה, למה לא?". בזמן בניית בית החולים, כשעברת פה על הכביש הסמוך, עקבת אחרי ההתקדמות? "כל הזמן, עקבתי מקרוב. הרגשתי הרבה מעורבות אישית, 'שזה שלי'. יותר מזה, גם הייתי מעורבת רגשית ברמה כזאת שכתבתי בעבר בפייסבוק והגבתי, כשהיו כאלה שיצאו נגד בית החולים. הרגשתי שאני חייבת. זה משהו אישי מבחינתי. כולם יגיעו לכאן ביום מן הימים, בואו נשים פוליטיקה בצד". בית החולים הוא סוג של מצבה לאימך? "יותר ממצבה, מקום לשבת פה בחצר להביט בפרחים ולנשום עמוק: 'זה בזכות זה שכבר אינך פה'".
עופר צבאן ואחייניתו מורן פרש עם תמונת אמה ניצה ז"ל. צילום:דור גפני
תחילת שבוע שעבר נפתחו מרפאות החוץ של בית החולים אסותא אשדוד, ובימים אלה עוסקים בקדחתנות על פתיחת מחלקות בית החולים, שמוגדר כבית חולים אוניברסיטאי ויסונף לאוניברסיטת בן-גוריון. מי שבמידה רבה ניצח על המלאכה במשך השנים הארוכות הוא שר הבריאות יעקב ליצמן, אשר שימש גם סגן השר במהלך הקדנציות האחרונות. בריאיון ל"כאן דרום" אומר שר הבריאות כי פתיחת בית החולים היא לא פחות ממאורע היסטורי. על אבני הנגף הרבות שליוו את שני העשורים הוא אומר כי הם כשל ציבורי. "פתיחת בית החולים הציבורי באשדוד היא אירוע היסטורי ומכונן", אומר השר ליצמן, "לאחר שנים רבות אנו זוכים לראות במהלך שיש בו שינוי לטובה לפריפריה בכלל ולתושבי אשדוד בפרט. זהו סיום מוצלח לסאגה רבת-שנים ולתיקון עוול חברתי, אותו ראיתי כיעד עליון שיש ליישם אותו בתפקידי, ואני שמח וגאה שזה קורה במשמרת שלי. פתיחת בית החולים תשדרג משמעותית את שירותי הרפואה לתושבי אשדוד ותשפר את איכות החיים לכלל האזור. מדובר בהוספת עוד מאות מיטות למערכת הבריאות אשר יביאו לשינוי ממשי לטובה ולהקלה בעומסים הכבדים המאפיינים לצערי את חדרי המיון בבתי החולים". האם גם בעבר תמכת בהקמת בית החולים באשדוד? "אני מלווה אישית את המאבק החשוב מזה שני עשורים בערך, לטובת הקמת בית החולים באשדוד. בכל תפקידיי הציבוריים הובלתי יחד עם עמיתים נוספים בכנסת ובממשלה את הצורך בהקמת בית חולים בעיר הזאת. העובדה שזה לא קרה, אלא רק אחרי מאבק כל כך ארוך וממושך, הינה כשל ציבורי חמור מאוד. אני שמח כאמור שזכינו להגיע ליעד החשוב והמשמעותי הזה לטובת התושבים ולמען מערכת הבריאות הציבורית". ליצמן מדגיש כי ח"כ סופה לנדבר היא זו שיזמה את חוק בית חולים באשדוד שנתקבל בכנסת בקריאה שלישית ב-2002: "אני מבקש לציין את לנדבר, שהייתה ראש החץ במאבק החשוב הזה. אני זוכר כמה בזו לה בכנסת כשהחלה במהלך של דרישה להקמת בית חולים באשדוד, נדו רבים בראשם ופקפקו בסיכויים וביכולת, אך בסוף זה קרה, וזה הרבה מאוד בזכותה". באלו קשיים נתקלת בדרך – מי התנגד ומדוע? מה היו הסיבות לדחיות ולעיכובים? "הבעיה המרכזית תמיד היא תקציב. הקמת בית חולים היא הוצאה לא מבוטלת, הדורשת איגום משאבים והפניית תקציבים רבים מאוד, כשמערכת הבריאות גם כך אינה משופעת תקציבית בלשון המעטה והחוסרים גדולים. בנוסף, במדינה שבה יש סדר עדיפות שמשתנה משנה לשנה, ללא יציבות פוליטית וללא משילות, קשה מאוד להתמיד בתכניות עבודה ובהוצאה לפועל של החלטות ומהלכים שמתקבלים. שרים הוחלפו בעבר בקצב גדול, בפרט בבריאות, וכמובן היו המון שלבים ביורוקרטיים, ויכוחים ודיונים סביב ההקמה, שעיכבו את הביצוע". מדוע חדר המיון הקדמי, או בשמו הנוסף "המרכז הרפואי", של עמותת רפואה וישועה שאתה מקורב אליה לא הצליח לקום? "כוונת אנשי העמותה הייתה ראויה וחשובה. הרצון היה לתת מענה רפואי בסיסי לתושבי העיר עד להקמת בית חולים קבוע ונרחב. הקמת בית החולים הציבורי, שהיא כמובן חשובה ונדרשת, הביאה לכך שהמבנה הבסיסי של העמותה פחות בא לידי שימוש".
מעמד הנחת אבן הפינה. צילום: עודד קרני
השלד נבנה, אך עומד שומם כבר כמה שנים. מה יהיה עתידו? האם אתה סבור שזו הייתה טעות – כ-80 מיליון שקל ילכו לפח? "לפי הידוע לי, המקום מתעתד להיות מופעל לצורכי בריאות של התושבים בצורה זו או אחרת, וכולי תקווה שזה יצליח. אני סומך על בעלי המקום שידעו להפעילו בהצלחה". כאן המקום לציין שלפי התכנון הנוכחי, באסותא מתכוונים לרכוש ולהרוס את הבניין עד עפר, מלבד קומותיו התת-קרקעיות, ולבנות במקומו בניין אשפוז חדש ובו 150 מיטות. באסותא טוענים שהמבנה הקיים אינו עומד בסטנדרטים של בית החולים, ועדיף וגם זול יותר להרוס ולבנות מחדש מאשר לתקן ולהתאים את המבנה הקיים. כיצד אתה מתייחס לטענות שניסית לקדם את האינטרסים של רפואה וישועה מתוקף תפקידך ומעמדך במשרד הבריאות גם בעבר? "ברור שאין לדברים כל שחר. העובדה היא שהמכרז להפעלת בית החולים היה פתוח ושקוף, ללא מעורבות כלשהי ובדרך חוקית והוגנת". האם להשקפתך היה נכון יותר שהמדינה הייתה מקימה את בית החולים, כמו ברזילי, שהוא בית חולים ממשלתי? "בית החולים באשדוד הוקם בידי המדינה ובאמצעות חברה שזכתה במכרז ממשלתי. אסותא אשדוד אינו בית חולים פרטי אלא בית חולים ציבורי וישרת את מבוטחי כל הקופות וללא שר"פ (שירותי רפואה פרטית, יג"א)". נושא השירות הרפואי הפרטי היה אחד הסעיפים המרכזיים שנדונו בתנאי המכרז, אך לבסוף בוטל. נראה כי המגמה של משרד הבריאות בשנים האחרונות היא צמצום השר"פ בבתי החולים וכן צמצום העבודה של רופאים במערכת הציבורית במסגרות פרטיות. מגמה זו זכתה לתמיכה גם מהוועדה שהקימה שרת הבריאות הקודמת, יעל גרמן, שהמליצה לא לאפשר שירותי רפואה פרטית בבתי חולים ציבוריים נוספים. ביחס לבית החולים באשדוד המליצה הוועדה למדינה להגיע להסכם חלופי עם אסותא, שיבטל את מודל השר"פ, וכך אכן נעשה. חלק מהמהלכים בצמצום השירותים הפרטיים עוררו מחלוקת, כמו הניסיון של השר ליצמן להעביר בחוק ההסדרים רפורמה ולפיה מנהלי מחלקות בבתי החולים הציבוריים יחויבו לעבוד אך ורק במערכת הציבורית. השאלה שצריך הציבור לשאול היא אם השר ליצמן ומשרד הבריאות פועלים בנושא מכיוון שמדובר בשיקול כלכלי, או שבמשרדי האוצר והבריאות הבינו שהשר"פ פוגע בשוויון בבריאות. ממשרד הבריאות נמסר בנושא זה: "בעקבות עבודה של משרד הבריאות והאוצר עם הנהלת אסותא הגיעה המדינה להסדר לפיו בית החולים אסותא באשדוד יפעל במתכונת ציבורית בלבד. הסדר זה הוא חלק ממדיניות שרי הבריאות והאוצר לחיזוק מערכת הרפואה הציבורית בישראל". על פי ההסכם החדש, אסותא ויתרה על זכותה מכוח המכרז להפעלת שר"פ בבית החולים ותמורת ויתור זה קיבלה מהמדינה מענק של מאות מיליוני שקלים למטרת רכישת טכנולוגיות חדשות ופיתוח שירותים רפואיים נוספים בסטנדרטים גבוהים וכן גיוס צוותים רפואיים ועובדים נוספים. השר ליצמן, עולה הטענה כי רק מבוטחיה של קופת חולים מכבי החתומה עם בית החולים אסותא יוכלו ליהנות מכלל שירותיו של בית החולים באשדוד. האם זה מהלך מכוון של מכבי להפעיל לחץ על תושבי אשדוד לעבור אליה? האם השר מסכים שרק מבוטחי מכבי ייהנו מסל שירותים מלא בבית החולים באשדוד? "קופות החולים אינן מחויבות לחתום על הסכמי רכש עם בית החולים אסותא באשדוד. עם זאת, מבוטח שיפנה לחדר המיון של בית החולים בגין מקרה המנוי בחוק, קופת החולים מחויבת לממן את הטיפול וכן כל אשפוז שבוצע בעקבות פנייה למיון, בהתאם לכללי ההתחשבנות, כמו בכל בית חולים ציבורי כללי. קופות החולים מנהלות משא ומתן עם מרבית בתי החולים, גם אסותא אשדוד. קופות החולים מחויבות לשקף למבוטחיהן את הספקים הכלולים בהסדרי הבחירה שלהן בהתאם לתקנות. עם זאת, הודעתי לאסותא כי אני מצפה מהם לחתום הסכמים עם כלל קופות החולים, ובכך להשוות את תנאי כלל המבוטחים בבית החולים, שהוא כידוע ציבורי ואינו פרטי". גם במשרד הבריאות הבהירו כי למרות הקשר בין הקופה לרשת הבת, אסותא התחייבה לספק שירות זהה למבוטחי כל הקופות בבית החולים החדש. בתחילת השנה הודיע השר ליצמן על צעד נוסף שהוא מתכנן – שינוי הסדרי הבחירה הקיימים. השר הציג תכנית חדשה שנועדה להגביל את זמני ההמתנה לניתוחים. לפי התכנית, אם משך ההמתנה לניתוח דחוף יהיה יותר מ-30 יום, יתאפשר למטופל לבחור בבית חולים אחר; זאת גם אם אין לבית חולים זה הסכם עם הקופה שבה הוא מבוטח. באשר לניתוחים לא דחופים (אלקטיביים), לפי התכנית של ליצמן אם יימצא למטופל בית חולים המאפשר לו תור קרוב ב-60 יום לפחות מהתור שהוצע לו על ידי בית החולים שבהסכם עם הקופה שלו, הוא יוכל לבחור לעבור בו את הניתוח. ליצמן מעוניין לווסת את המצב שבבתי חולים מסוימים יש תורים ארוכים לניתוחים ולהליכים רפואיים שונים, בעוד באחרים התורים קצרים בהרבה. השר הוסיף כי הוא רואה בכך צעד נוסף שהוא נוקט לאיזון הסדרי הבחירה בין קופות החולים לבתי החולים הציבוריים. יש ביקורת ציבורית רחבה שעוסקת בקריסת מערכת הבריאות. כיצד היית מגדיר את מצב מערכת הבריאות בישראל? "מערכת הבריאות שלנו טובה ואף מעולה. מכל העולם באים אלינו ללמוד מאיתנו איך וכיצד לנהל מערכות בריאות, קופות חולים, לימודי רפואה ומחקרי בריאות. עובדה שתוחלת החיים שלנו גבוהה לעומת מדינות אחרות. עם זאת, יש הרבה מה לשפר ולייעל במערכת שלנו. אני ער לבעיות הקיימות, אני מודע לעומסים בחדרי מיון ולדברים הנוספים הדורשים תיקון, ואני עמל ומשקיע בהן רבות בכל שעות היממה". האם מבחינתך, כאדם דתי, פתיחת בית החולים באשדוד תצמצם חילול שבת (נסיעות לבתי חולים מרוחקים וכו')? "במקרים של פיקוח נפש אין חשש לחילול שבת, ושירותי הרפואה ניתנים כרגיל. ברור שהקמת בית חולים בקרבת מגורים תסייע לעיר בכל המובנים וגם בנושאי שבת". האם בית החולים באשדוד צפוי להיות המתקדם והטוב ביותר בארץ? "בית החולים באשדוד יהיה בסטנדרטים הגבוהים והמתקדמים ביותר שיש בארץ וגם בעולם. אני מכיר מקרוב את ההשקעה הרבה במקום, ואני יודע שמדובר במקום ברמה גבוהה ביותר". מה אתה מאחל לתושבי אשדוד והסביבה? "אני רואה בהפעלת בית החולים אסותא אשדוד משימה לאומית. אני שמח שאחרי שנים של ריכוז מאמצים לטובת הנושא, אנו מגיעים לשלבי הביצוע ולהתקדמות ממשית של הליכי הפעלת בית החולים באשדוד. פעלתי בכל דרך להקמת בית חולים באשדוד – מאז הצעת החוק שהוגשה בנושא לפני שנים ועד היום בכל שלבי הביצוע – לטובת מאות אלפי תושבי האזור. נעשה הכול כדי לקדם את מועד הפעלתו המלאה בקרוב. אני מאחל לתושבי אשדוד ולכל בית ישראל בריאות טובה ושישתמשו בבית החולים לבשורות טובות בלבד".
היום הוא יום חג לתושבי אשדוד, יום היסטורי. אנחנו מקבלים את המטופלים הראשונים, בית החולים למעשה יוצא לדרך, ואנו מגשימים את חלומם של תושבי העיר לדורותיהם. מעניקים לאשדוד בשנת ה-60 שלה את המתנה היפה והחשובה ביותר. אשדוד נולדת מחדש היום". כך אמר ד"ר יחיאל לסרי ביום ראשון שעבר, 4 ביוני, לאחר שדלתות בית החולים באשדוד נפתחו לרווחה, והמטופלים הראשונים נכנסו בדרכם אל מרפאות החוץ שהחלו לפעול. הוא נראה שמח במיוחד ואפילו נרגש באותם רגעים. גולת הכותרת כשעמדת בראש מטה המאבק להקמת בית החולים, אי אז לפני עשור בערך, האמנת שנגיע ליום הזה? "בתוך תוכי האמנתי, ולמען האמת לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך מהר. כן, זה יחסית מהר. מדובר באחד הפרויקטים הלאומיים הבודדים שמסתיימים בזמן שהוקצב להם. לבנות כזה מפעל אדיר בחמש שנים בדיוק לפי הנחיות המכרז וההסכם שחתמה המדינה עם אסותא זה לא דבר של מה בכך. אני מזכיר שכשהנחנו את אבן הפינה בנוכחות ראש הממשלה, הבטחנו, 'רשום לפניך, 29 במאי 2017'. והנה, אנחנו כאן. אם כך, המדינה יכולה ללמוד מאשדוד איך לנהל פרויקטים גדולים? "המדינה יכולה ללמוד ממכבי ואסותא. ערים אחרות יכולות ללמוד מאשדוד על ניהול מאבק, גיוס תושבים למאבק והצלחת במאבק". מסר שלך לשלוש קופות החולים שטרם חתמו ולכן מבוטחיהן עדיין לא יכולות לקבל פה טיפול שווה? "לא יהיה מנוס, כל קופות החולים יחתמו על הסכם עם אסותא אשדוד. לא יהיה להן אינטרס שמבוטחים שלהן ייסעו מחוץ לעיר. יש עכשיו משא ומתן, וטיבו של משא ומתן הוא שכל צד מנסה למקסם את שאיפותיו. בכל מקרה, בגלל שבית החולים הוא ציבורי, ברגע שחדר המיון יתחיל לפעול בנובמבר, כל מבוטחי כל הקופות, ללא יוצא מן הכלל, יתקבלו אליו. אם בחדר המיון יחליטו שהוא צריך להתאשפז, הוא יתאשפז, בלי קשר לאיזו קופה הוא שייך. כרגע נפתחו מרפאות חוץ שנותנות טיפול אמבולטורי, אבל גם כאן אני מאמין שהקופות יגיעו להסכם מול בית החולים. להערכתי, הן לא תרצנה להפסיד חברים, שכתוצאה מכך שלא יהיה להן שירות של מרפאות החוץ, ייאלצו לנדוד מחוץ לעיר. אגב, היום באשדוד יש מצב נדיר, שבו לכל אחת מהקופות יש נתח כמעט שווה. התחרות הזו היא תחרות בריאה וטובה לתושבים". 80 ואולי 100 מיליון שקל הושקעו בבניין חדר המיון הקדמי שלא הבשיל, וכעת מתכננים להרוס אותו. בראייה לאחור, לא חבל? זו לא הייתה טעות? "אני לא רוצה לשפוט את קודמיי, אין לי מושג באיזה מצב רוח הם היו וכמה מיואשים הם היו מהאפשרות שיוקם בית חולים ציבורי. אני יודע על עצמי שמיום שעמדתי על דעתי כאיש ציבור האמנתי שמגיע לעיר בית חולים ציבורי ולא פרטי, הלכתי על זה בכל הכוח. אני מקווה שאסותא תשלים את רכישת המבנה ושטחו, ותשלב אותם בצורה כזו או אחרת בתוך בית החולים". בעבר אמרת לי שבית החולים הוא ההישג הכי חשוב מבחינתך. "יותר מזה: עם כל מה שעשיתי עד היום בחיים הציבוריים ובעבודתי כרופא וכל מה שאעשה בעתיד, זו גולת הכותרת של עשייתי, ואם לשם כך באתי לחיים הציבוריים – דייני". לסרי מוסיף: "אני חושב בדמיוני על אותם אנשים שחייהם יינצלו כי יספיקו להגיע לבית החולים במרחק של דקות מביתם. אני חושב על אותה יולדת שיש לה ירידת מים בבית, והיא לא צריכה עכשיו להפוך עולמות כדי להגיע לקפלן או ברזילי, אלא תוכל להגיע לבית החולים בעיר שלה, אני חושב על אותו אדם דתי שצריך להמתין בערב שבת בחדר מיון ומתלבט אם לחלל שבת או לא. אני חושב על העובדת שנסעה לעבוד בכל יום בשיבא או בבילינסון, וכעת תעבוד באשדוד, קרוב לבית. אני חושב על אותם חולי סרטן שצריכים לנסוע להקרנות בירושלים, אני עברתי את זה עם אשתי ז"ל. במשך שלושה חודשים היינו שם, זה לא פשוט. עכשיו זה יהיה כאן". ההיסטוריה תשפוט הוא מחדד: "בית החולים באשדוד הוא גולת הכותרת של העשייה הציבורית שלי. אני לא יודע אם אצליח לעשות עוד מעשה עם משמעות כל כך עמוקה". לולא נבחרת ב-2008 לראשות העיר, לדעתך היה מוקם בית החולים? "בן-גוריון הקים את המדינה, אבל הוא לא עשה את זה לבד. בחלקי נפלה הזכות להיות ראש העיר כשבית החולים הוקם וגם נפתח. כמובן שהובלת המאבק על ידי על הבסיס שעשו קודמיי, הפעילות של עיריית אשדוד בנושא לאורך השנים, יוזמתה של חברת הכנסת סופה לנדבר בהובלת חוק בית חולים באשדוד, את הבג"ץ שהעירייה הגישה בבית המשפט העליון. אבל אני גאה להיות זה ששם את החותמת". בית החולים רשום על שמך? "ההיסטוריה תשפוט והציבור ישפוט". אם לא היית נבחר, בית החולים לא היה מוקם כפי שהוא ועכשיו? "יכול להיות, שאחרים יגידו. אני יכול לדבר על היכולת שלי להוציא לפועל את החזון, למשל. אני גם יכול לדבר על זה שממשלה חדשה נבחרה, והיא עזרה לנו בניגוד לקודמתה. בנימין נתניהו בראשות הממשלה יחד עם ד"ר יובל שטייניץ כשר אוצר והרב יעקב ליצמן כסגן שר ושר הבריאות – הם תרמו מאוד. ליצמן פעל רבות גם למנוע את נטרולו של חוק בית החולים באמצעות חוק ההסדרים. זאת אומרת, היו פה הרבה אנשים וגורמים שאפשרו לי להוציא לפועל את הפרויקט הזה. ובוא לא נשכח את אסותא – גוף שניגש באומץ למכרז – ואת היו"ר שלה, פרופ' שוקי שמר, שהוביל את הנושא אחרי עשרות שנים שלא נבנה בישראל בית חולים ציבורי חדש. תאר לך שאסותא לא היו ניגשים למכרז, המדינה ודאי הייתה אומרת כמו בעבר: בוא נחכה או בוא נרד מזה. כך שכולם סייעו בידי להביא את בית החולים לתושבים שלי וכמתנה ליום ההולדת ה-60 לעיר". הזכרת את רעייתך. איך באמת אתה מתחבר לנושא ברמה האישית? "כן, זה מרגש גם ברמה האישית ביותר. עלינו ממרוקו והגעתי לאשדוד בגיל שש. אבא שלי היה חולה מאוד, משותק, בילה באשפוזים ממושכים בתל השומר. הוא היה על כיסא גלגלים, אחרי שבע שנים נפטר. אני זוכר איך היינו עושים תורנויות מי ילך עם אימא שלי להיות עם אבא בבית החולים. זכורה לי תמונה שבה אנחנו יושבים על הדשא בחצר בית החולים. ראינו חבר'ה צעירים עם חלוקים לבנים שיוצאים מהביתן. אבא הביט בי ואמר: 'אתה רואה אותם? הם לומדים רפואה. בעזרת השם גם אתה תהיה כמוהם ותהיה רופא'. זאת חוויה שיושבת לי חזק בראש. אני לא יודע אם זה לא מה שגרם לי להיות רופא בסופו של דבר. והיום כשאני זוכה להיות ראש העיר שפותח את בית החולים באשדוד, זה חתיכת דבר". האירועים המכוננים האלה עם אבא ומאוחר יותר עם מרים? "אין ספק שזה השפיע. האנרגיות לא הגיעו רק מהיותי איש ציבור, אלא גם מהרקע האישי, המשפחתי, הילדות, החיים. הדרייב, המוטיווציה, כל אלה התחברו יחד. תחשוב על מי שחוטף התקף לב ואין לו 20 דקות, הוא חייב לקבל טיפול עכשיו. אתה נזכר באירית שטרית (שנהרגה מפגיעת רקטת גראד באשדוד במהלך מבצע 'עופרת יצוקה', ד"ג), שהגיעה חיה לקפלן. אם היא הייתה מגיעה רבע שעה קודם, אפשר היה להציל את חייה, אין לי ספק. זה לסגור כלי דם בתוך הבטן. גם שם כמעט הצילו אותה. הזמן הוא קריטי. איך שלא מסתכלים על זה, בית חולים בעיר משנה מציאות בכל מובן. לכן זאת היסטוריה, זה רגע מרגש כל כך. ואני לא מדבר על ההיבטים הכלכליים, על מקומות העבודה, על ההון האנושי שיגיע ועל השבחת העיר, על הפעילות החברתית והתרבותית שתיווצר סביב בית החולים, על המעמד של אשדוד בארץ ובעולם. תחשוב על אותו סטודנט לרפואה מבן-גוריון שיבוא ללמוד כאן. תחשוב על אותו רופא שיבוא להציג בקופנהגן עם הטייטל של רופא בבית החולים האוניברסיטאי באשדוד. בית החולים יהיה מאוד מתקדם, מבחינה טכנולוגית הכי מתקדם בארץ. תפיסת ההפעלה שלו תהיה ייחודית ברמה עולמית, כי היא הולכת לעשות חיבור ושילוב בין בית החולים לבין רפואת הקהילה, והמתנ"סים והרווחה, זה משהו שיהפוך את בית החולים לחלוצי גם בקנה מידה בינלאומי".
"בתוך תוכי האמנתי, ולמען האמת לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך מהר". לסרי צילום: קריספין
בבית החולים יהיו כ-1,200 עובדים. כלכלת בריאות מדברת על זה שעל כל עובד בבית החולים יהיו עוד שישה מקומות עבודה. זאת אומרת, מדובר פה בתוספת של אלפי מקומות עבודה בעיר, זה מאוד משמעותי, מנוף צמיחה עצום. יחד עם הקמת הנמל החדש ופארק ההיי-טק, נרד באשדוד לשיעורי אבטלה שמוכרים בתל אביב ובראשון. זה עולם אחר". היו גורמים רבים שלאורך השנים התנגדו לבית חולים באשדוד – אם אלה ממשלות שהתחלפו, מנהלי בתי חולים, וזכור במיוחד מנהלו הקודם של בית החולים ברזילי, ד"ר שמעון שרף, שהתעמת מולך. "נכון, וזה היה מאוד מתסכל. לא הבנתי את זה, לא הבנתי כיצד אנשים בכירים, חלקם רופאים, לא שקלו את הנושא באופן ענייני, אלא לפעמים אישי". ממה הם פחדו? "המנהלים חששו שבתי החולים שלהם ייפגעו – שיברחו להם רופאים ואחיות וגם שיהיו להם פחות חולים, מה שאומר פחות הכנסות. זכור לי בין השאר שנערך בזמנו משפט מבוים באוניברסיטת תל אביב בפני השופט המנוח חשין. שרף הופיע מטעם ברזילי, אני מטעם אשדוד, היו מטעם המדינה. הסיכום היה שצריך בית חולים באשדוד, אבל לא עכשיו, אלא ב-2020. אמרתי, 'חברים, אם רוצים ב-2020, צריך להתחיל עכשיו'. אגב, פגשתי לא מזמן את פרופ' גבי בן נון, שהיה מהמתנגדים החריפים לבית חולים באשדוד. הוא איש אקדמיה באוניברסיטת בן-גוריון. הוא אמר לי, 'נכון, התנגדתי, אבל זה הבשיל וטוב שנפתח'". ואתה, בתור רופא ומנהל לשעבר בקפלן, לא היו לך סנטימנטים? "בחג האחרון חטפתי זיהום ברגל. הייתי מאושפז, כמו שצריך. והרגשתי את אותם געגועים, את אותה זיקה. גדלתי שם, התמחתי שם. קפלן עדיין מטפל בחולים מאשדוד וימשיך לטפל. אגב את לימודיי בתחומי ילדים ופסיכיאטריה עשיתי בברזילי, אני זוכר את המורים משם, מורים דגולים. אני חושב שתהיה תחרות טובה ובריאה. הדבר גרם לשניהם כבר לגדול ולהשתפר. קח את ברזילי, יש שם תנופת פיתוח אדירה. להערכתי, בעוד 20 שנה המערכת תתאזן ותגיע לשיווי משקל מכל הבחינות". האפיזודה הזאת של חדר המיון הקדמי הייתה מיותרת? שפכו שם אולי 100 מיליון שקל. "הכוונות היו טובות, המעשה לא היה רצוי. אני חושב שהמעשה היה לא נכון מלכתחילה, ומדוע? כי אם הוא היה נפתח, המדינה לא הייתה מאפשרת להקים באשדוד בית חולים. זה היה אחד הוויכוחים הקשים שלי עם צבי צילקר. אמרתי מההתחלה שאסור שזה יהיה תחליף, אסור שזה יהיה במקום. הרי יש לנו באשדוד מרפאה של 'טרם' שנותנת שירותי מיון יוצאים מן הכלל ותמשיך לתת! כך שחדר המיון היה הופך, אם היה מצליח, למשהו דומה למרפאת 'טרם'". אז מה היה הסיפור? "תשמע, עובדה שזה לא יצא לפועל, ושהמדינה הבינה שמה שהעיר הזאת צריכה הוא בית חולים. פרויקט חדר המיון הקדמי ירד לטמיון בסופו של דבר, ההשקעה הלכה ואסותא מתכוונת להרוס את המבנה, מלבד קומותיו התת-קרקעיות, ולבנות בניין נוסף לבית החולים. כלכלית זה יותר משתלם להם מאשר להשמיש את המבנה הקיים על כל המשתמע מכך". בית החולים יגדל? "ודאי, כבר כעת ביקשו עוד 100 ו-200 מיטות. להערכתי, בסופו של דבר נגיע לפחות ל-800-700 מיטות. אבל יהיה לו ייחוד לעומת ברזילי וקפלן, וזה יהיה הערך המוסף לתושבי העיר והסביבה: 100 אחוז ציבורי וחיבור מקסימלי לקהילה". הנני כאן מלבד מכבי, שלוש הקופות האחרות ואסותא עדיין לא הגיעו להסכם. זה ייפתר? "חייב להיפתר. ברגע שחדר המיון ייפתח זה בטוח להיפתר. השאלה היא לגבי שירותים נוספים, כמו רופא מומחה, מעקב. אבל, להערכתי, כל הקופות יחתמו. יש משא ומתן כלכלי לגיטימי שבסוף ייפתר". המיון ייפתח בנובמבר. מדוע זה הסדר? "אי אפשר לפתוח בית חולים ביום אחד. הסדר הוא מרפאות, מחלקות, ניתוחים ורק אחריהם חדרי לידה ואז המיון, שמותנה בפעילות מלאה של כל המחלקות והיחידות. ב-1 באוקטובר ייפתחו חדרי הלידה, וב-1 בנובמבר – המיון". בוא נדבר על הפן הביטחוני. "זה יהיה בית החולים הממוגן ביותר במדינת ישראל ויכול להיות שגם בעולם. הוא נבנה בסטנדרטים המחמירים ביותר. עד הקומה הרביעית הא ממוגן לחלוטין, אפשר גם לראות זאת מבחוץ. החלונות באותן קומות הם כמו בחדרי ממ"ד. היו אנשים חסרי אחריות שטענו שהמיגון לוקה בחסר". ומה בעניין החניון? "בזמנו המדינה ביקשה לדחות את החניון התת-קרקעי לשלב מאוחר יותר. אנחנו כבר עובדים עליו. יהיה חניון תת-קרקעי. כיום יש חניון עילי, וכשבית החולים יתרחב, זה יהיה על חשבון חלק מהחניון העילי. צריך להבין, חניון תת-קרקעי אינו משמש לאחסון חולים בשעת חירום, אלא פותחים בו מיטות נוספות עבור פצועים בזמן חירום וזמן מלחמה. לא מתחילים להוריד חולים מקומות עליונות לחניון למטה בתוך 45 שניות של אזעקה, כמו שהיו כאלה שאמרו. כן, היו כאלה חסרי אחריות שהעלו טענות מגוחכות שאינן קשורות למציאות, ולמעשה ניסו לעכב ולמנוע את הפתיחה. כמובן שזה לא הצליח להם". למי אתה מתכוון? "אנחנו בריאיון חגיגי, חבל לקלקל את האווירה, התושבים יודעים". זה לא סוד שהתרוצצה שמועה שלפיה אתה בתור רופא מתכנן לקבל ג'וב בבית החולים, למשל בתור מנהל. "(צוחק) וכן, וגם זה שעשיתי תואר במנהל עסקים וניהול. אז קודם כול, זאת מחמאה שחשבו שאני הולך לנהל בית חולים. דבר שני, זו מחמאה פוליטית כי זה מלמד שמי שמנסה לנצח אותי פוליטית אינו מצליח, אז הוא מקווה שאפנה את המקום לטובת תפקיד כזה או אחר. המציאות היא שונה. אין לי שום כוונות להיות מנהל בית החולים או לקבל בו תפקיד. זו שמועה שטותית. לבית החולים יש מנהל, ושמו פרופ' חיים ביטרמן. הוא מנהל מצוין. אני כאן בתפקידי כראש העיר, וכבר מתכונן לקדנציה הבאה שלי". כמה קדנציות תהיה ראש העיר? "כל זמן שתושבי אשדוד ירצו אותי – אשרת אותם נאמנה". אתה משתעשע לפעמים במחשבה לחזור לעסוק ברפואה? הרי מתייעצים איתך תושבים בענייני רפואה. "ממש לא. רופא צריך להיות מעודכן, ואין סיבה שבגילי אחזור לכך. זה לא רציני. אני בעבודה הציבורית, אני אוהב אותה ואני חושב שאני עושה אותה טוב". אשדוד נמצאת בעיצומן של עבודות פרויקט הגל הירוק. איך זה ישתלב פה בית החולים? "השקענו הרבה מאוד מחשבה בסוגיה התחבורתית סביב בית החולים. הוא יהיה נגיש ללא פקקים. משדרות בגין יש כניסת הולכי רגל, תהיה שם תחנה להרבה מאוד קווי אוטובוס. בנוסף, הרכבת תעשה שאטל לבית החולים. בתכנית גם כניסה נוספת לכלי רכב באמצעות סלילת כביש כניסה נוסף לאשדוד דרך עד הלום שיעבור ליד בית החולים. זה יקרה במסגרת הסכם הגג מול משרד השיכון. יתווספו שתי כניסות ויציאות חדשות: בעד הלום או אמונים וליד יבנה, דרך אזור תעשייה צפוני ועורף הנמל שמתחבר לשדרות הרצל. העיר הולכת לקבל מענה טוטאלי בתחום התחבורה". בוא נחזור לתקופת המאבק הגדול בימי ממשלת אולמרט. היית יו"ר המטה וגם ממלא מקום ראש העיר. איך תמרנת? "מילאתי את תפקידי. אני זוכר פגישה אצל אולמרט כשר אוצר שצילקר לקח אותי אליה. מה שעמד על הפרק הוא הצעה לפתוח בית חולים פרטי במבנה של אקירוב באזור התעשייה. אני התנגדתי לחלוטין, דחיתי את זה על הסף. לא יודע מה היו השיקולים, זה מאחורינו. אנחנו עכשיו ברגע של שמחה".
"מילאתי את תפקידי" לסרי. צילום: קריסיפין
מאז הקמתה של אשדוד תוכנן שיהיה פה בית חולים. "נכון. כילד אני זוכר שהלכתי ליד גבעת יונה, היכן שהיה פעם בסיס של משמר הגבול. הוצב שם שלט שהודיע ששם מתוכנן לקום בית חולים. היה כתוב בשלט "בע"ה – בעזרת השם – כאן ייבנה בית חולים". כל שנה בקיץ היינו רואים את השלט בדרך לים. במשך השנים הוא הלך ודהה. ה"ע" נמחקה והיינו צוחקים 'ב"ה' – בעולם הבא ייבנה בית חולים". הייתה בשעתו סברה שצילקר הטיל עליך את המשימה מתוך תקווה כביכול שזה לא יצליח, והכישלון יהיה רשום על שמך. "מהיכרותי עמו זה לא מוזר בעיניי. הוא ניסה להכשיל אותי לא פעם ולא פעמיים. להזכיר לך את ההסכם איתי שהוא לא עמד בו? אנחנו יודעים מיהו צילקר". אז לתפיסתך בית החולים קם בזכות צילקר או למרות צילקר? "למרות. גם הסיפור של בניין אקירוב וגם חדר המיון הקדמי היו עלולים להכשיל את הקמתו של בית חולים ציבורי באשדוד". מה היעד הבא שאתה מציב לעצמך כעת אחרי הפתיחה? "שום דבר לא יעמוד בסקאלה של בית החולים. יש כמה דברים גדולים בכוונת. הסכם גג של 30 אלף יחידות דיור, ישנו פרויקט קריית הספורט, ישנה טיילת החוף, המרינה עם החניון והאגם, השלמת פרויקט התחבורה הציבורית ואוטובוסים חשמליים, פרויקט העיר החכמה – אשדוד תהיה חלוצה גם בזה. אשדוד נמצאת במקום אחר". בפעם הבאה תלך לקפלן או לאסותא אשדוד? "שאלה מיותרת, דוגמה אישית". באיזו קופה אתה? "כללית". תגיד, איך בפתח תקווה? "(מחייך) מדובר ברוע לב של אנשים, שאפילו פנו למשרד הפנים, אבל זה מגוחך. אז בוא נעשה סדר: אני גר באותו בית, בכסלו 107 באשדוד. אני נמצא בעיר, אני חי, אני ישן פה, מרכז חיי הוא פה באשדוד. כידוע, לפני כמה חודשים, התחתנתי עם בת פתח תקווה. היא מאמנת אישית, וצריכה את הזמן שלה להתארגן, אז אנחנו מדלגים בין אשדוד לפתח תקווה עד סוף שנת הלימודים. מצאנו כבר דירה באשדוד, אפילו לא רחוק מבית הכנסת שלי ברובע י"ב. תראה איזו עזות מצח ורוע של אנשי אופוזיציה שמנסים לנגח אותי ולהביא אותנו לרמות נמוכות כל כך שעוד לא הכרנו".
פיקוד העורף מקיים השבוע תרגיל רעידת אדמה ארצי, כחלק מהכנת הציבור לאירוע מסוג זה. במסגרת התרגיל, קיים מחוז הדרום תרגיל פינוי בבניין, ביום שני האחרון. הבניין מאוכלס בעיקרו על ידי עולים חדשים קשישים בעיר אשדוד.
במהלך התרגיל סייעו חיילי פיקוד העורף, יחד עם מתנדבי העירייה, כלל ארגוני החירום ותלמידים בפינוי הדיירים מן הבניין, זאת לאחר הכנה שבוצעה לתרגיל קודם לכן, בה הוסברה לדיירים חשיבות ההיערכות לחירום.
קצינת נפה רשויות, סרן שיר בן חמו: ״אנו דוגלים בגישה: ׳מוכנים בשגרה- מוכנים בחירום׳. התרגיל מתקיים בעקבות הפקת לקחים שנעשתה לאחר אירוע השריפה האחרון בחיפה, בו היה קושי לפנות מספר מבנים״.
מנהלת תחום חירום ארצי במשרד העלייה והקליטה, מגל אוקנין: ״חשוב לציין את שיתוף הפעולה המוצלח בין הגופים השונים בניהול חמ״ל עיריית אשדוד. העירנות כלפי אוכלוסיות בעלות צרכים ייחודיים חשובה לכלל הגורמים המעורבים בשגרה ובחירום.״
ברחבת המשכן במקביל ליריד האוכל התוסס,נגנו ושרו ההרכב "דרמבוקי" שחבריה חברו יחד לאחר שקיימו ג'אםסשן מקרי. יחד הוא נגנו מוסיקת פיוז'ן חובקת את הים התיכון עם נגיעות של חופי אפריקה ואירחו את הזמרת מיטל רחמין. ובמהלך הערב ניגן על עמדת ה- דיג'יי אייר סמל.
בבית יד לבנים התקיימה חגיגה יוונית עם מקצבים של נשמה. מופיעים בפעם הראשונה באשדוד ריקודים עד השמיים כי כידוע אין שמח יותר ממוזיקה יוונית כשהסולן האפריקאי פשוט עולה לבמה והקהל מתרומם על הרגליים. מבצעים שירים קלאסיים בעיבודים חדשים ומקפיצים.
יהודה פוליקר הרים את הקהל. קרדיט צילום: חנבו תקשורת
המופע במשכן נפתח במופע חימום כשהתופים וכלי ההקשה, בדרך כלל ממוקמים בצד האחורי של הבמה הועמדו בפרונט. עליהם וירטואוז התיפוף הישראלי של מופע פתיחה של ז'וקהפרפיניאן ומרסלו נמי, שהציגו מפגש מרתק בין שניים מהאומנים הברזילאיים המובילים בארץ שעשה באמצעות מכשיר ההקלטה "לופר" קרנבל שלם לבדו על הבמה, בסיומו זכה למחיאות כפיים סוערות מהקהל. מי לאחר מכן עלתה לבמה קרמינו במופע פאדו עם גרוב פורטוגלי וקול יפהייפה שכבש בכל מי שמוזיקת נשמה נוגעת בו. לבושה באדום, על רקע נגניה היא עמדה כדיווה ענקית במופע שרק הלך וטיפס משיא לשיא.
באודיטוריום מונארט הופיעו חברי להקת "רבע לאפריקה"- הרכב הפיוז'ן האתני הישראלי "רבע לאפריקה" שמורכב משישה נגנים וזמרים בראשם אליסף בשארי ויקיר ששון הביאו צבעוניות ושמחה אינסופית לבמת אודיטוריום מונארט, שילבו בין מוזיקה אפריקאית אותנטית ערביתלג'אז פאנק.
נסרין קדרי במופע. קרדיט צילום: חנבו תקשורת
המופע הגדול של הפסטיבל- "רדיו רמאללה" שהתקיים באמפינפתח בפיוט ומיד לאחריו עלו זה באחר זה כל השמות הגדולים שביצעו, בילווי של 15 נגנים על הבמה ובהפקה מוזיקלית של עומרי מור ועמי רייס טעימות משיריהם הפופולאריים תוך שילוב קלאסיקות בביצוען המקורי בשפה הערבית: שי צברי, נטע אלקיים, מוריס אלמדיוני על הפסנתר, עמיר בניון, זיו יחזקאל, נסרין קדרי, מירי מסיקה, ברי סחרוף ויהודה פוליקר. הערב נסגר עם ביצוע משותף ומחשמל של סחרוף ופוליקר לשיר עליו נקרא המופע "רדיו רמאללה".
בפאב ה"זה" בחוף הקשתות התקיים מופע במסגרת "מדי נייט" של אלישע בנאי שהגיע בליווי גיטריסט וללא השודדים ועדיין מילא עד אפס מקום את הפאב.
בילווי של 15 נגנים על הבמה ובהפקה מוזיקלית של עומרי מור קרדיט צילום: חנבו תקשורת
הערב (רביעי) ימשיך יריד האוכל ברחבת המשכן בין השעות 18.00-23.00 לאה שבת תארח את קרולינה ודין דין אביב בשעה 20.30 בבית יד לבנים מאסטרו הקלרינט של יוון –VASSILIS SALEAS יופיע בשעה 21.00 במשכן נטלי וואמבה בארי תופיע בשעה 21.30 באודיטוריום מונארט
טברנה ספרדית תתקיים ה'ארמיס' בחוף לידו בין השעות 22.30-00.30 ובפאב השלומפר (רחוב הבנאים 5) יתקיים מופע במסגרת "מדי נייט" של להקת 'מלכה באיה' החל מהשעה 23.00- הכניסה חופשית!
הבחירה בשם "פואטיכאן" משמעותה: פואטיקה כאן- כל המוזיקה, השירה והאמנות נמצאת כאן, הן פיזית והן מבחינת נוכחות של כאן ועכשיו. בפתחו של הערב התקיים סיור מודרך בתערוכה "זמר בודד הוא הלב" שנמשך כ- חצי שעה במהלכה התרשמו ממיצג המחול מרתק של מיכל פל ורקדניה. מיצג המחול,של קבוצת המחול של מיכל פל, הורכב משלושה חלקים המתכתבים האחד עם השניאך יכולים להיחשב גם כמונולוגים, תלוי בנקודת ההתבוננות. ארבעה רקדנים, שני זוגות- האחד לבוש בשמלת ערב וחליפה אלגנטיים וזוג קצת יותר "מתקדם" עם התקופה- אווירת ריקודים 'פרי סטייל' עממי. בהמשך, היו הרצאות בזק של 15 דקות לכל הרצאה בסגנון הפופולארי של "טד" שהתקיימו לאחר הסיור במוזיאון.
חגיגה מוזיקלית יוצאת מן הכלל צילום:odrey
לאחר הסיור במוזיאון, זרם הקהל לעבר אולם המופעים במונארט בכדי לשמוע הרצאות קצרות בסגנון TED . ניסן שור דיבר על תרבות המועדונים ומוזיקת הפופ בישראל (תת תרבויות כהתנגדות). על האופן בו המוזיקה הישראלית טיפחה את יוצאי הלהקות הצבאיות ועל השמרנות כלפי סגנונות שלא התיישרו לסגנון שהיווה את "הקבוצה" כמו הפופ המזרחי- ניסים סרוסי ושימי תבורישעשו שילוב בין רוקנרול למוזיקה הערבית עליה גדלו והתחנכו, ונדחקו לשוליים. בהרצאה שולבו קטעים מן הסדרות שעשה "לרקוד עם דמעות בעיניים" ו- "מקום בצמרת"
סיגלית בנאי משוררת ובמאית סרטים, ביצעה מופע"ספוקן וורד" מלהיב במהלכו נתנה טעימות מספריה העוסקים בחיפוש אחרי הזהות העברית והערבית. בנאי סיפרה על הבית בו גדלה ושילבה בין דיבור בעברית לערבית שלמדה בעצמה. קציעה עלון דוקטור לספרות, בעלת הוצאת הספרים 'גמא' סיפרה על ז'קליןכהנוב- הוגת דעות ומסאית מבריקה והקשר שלה למוזיקה מזרחית. כהנובשהגתה את מושג הים תיכוניות והלבנטיניות. סיפרה זיכרון מאימה, "אמא שלי תמיד סיפרה כי אביה דחק בה לקרוא את כהנוב, הוא עצמו היה מעריץ שלה. וברבות הימים כשלבסוף ניאותה לקרוא אותה, היא נפעמה מההצעה שלכהנוב לסוג אחר של ישראליות- במיזוג של מזרח ומערב".
אמנות לכל גווניה. צילום:odrey
אייל שגיא ביזאווי חוקר תרבות וקולנוע מצרי שביים את הסרט הדוקומנטרי "סרט ערבית" יחד עם שרה ציפרוני, הקריא קטע שכתב ובו הוא מגולל סיפור היוצא מן האישי אל החברתי בשם "להקשיב לסרט ערבי".ביזאווי העלה נשכחות כשהזכיר את ימי שישי בשנים עברו, בו כולם צפו בסרט ערבי ששודר בערוץ הראשון. לאחר ההרצאות התקיימה ארוחת ערב מזרחית- הוגש קוסקוס מרוקאי ביתי עם ירקות/ פירות יבשים בפטיו של המוזיאון. בסיום הערב התקיימה הופעה של הרכב הפיוז'ן האתני הישראלי "רבע לאפריקה" המורכב משישה נגנים וזמרים בראשם אליסף בשארי ויקיר ששון שהביאו צבעוניות ושמחה אינסופית לבמת אודיטוריום מונארט ושילבו בין מוזיקה אפריקאית אותנטית ערביתלג'אז פאנק.
זו השנה השלישית שתחום הנוער הפועל במסגרת החברה העירונית לתרבות הפנאי מקיים אירוע הצעדה לחניכי ופעילי ארגוני ותנועות הנוער בעיר אשדוד במטרה לתת חשיפה כללית של כל תושבי העיר לפעילויות תנועות וארגוני הנוער בעיר אשדוד. ילדים, נוער והורים שלא היו חברים בתנועות/ ארגוני נוער בגילאים צעירים, פחות מכירים וחשופים לתכנים ולכן ההפנינג הזה ייתן פירוט, הסבר, מענה -למה זה כדאי לגדול במקום שכזה- ערכים, יצירת קשרים וכישורים חברתיים, הכרת הארץ, התפתחות אישית וחברתית, הרחקת הילדים ממסכי הסמאטרפונים והמחשבים וכן המשפט הנכון המוכר- "נוער מועסק אינו מתעסק". הרעיון של ההצדעה והחשיפה לתנועות וארגוני הנוער התחיל מתוך שיח בין מנהלים בעיריית אשדוד והחברות העירוניות הפועלות בה, על כך שאין ביטוי הולם לתנועות וארגוני הנוער ולכן בתחום הנוער יזמו רעיון לערוך יום אירועים שיצדיע לתנועות וארגוני הנוער של החינוך הבלתי פורמלי. האירוע יתקיים בלב העיר כדי לאפשר גישה נוחה לכלל תושבי אשדוד- ברחבת העירייה הפנימית, בסמוך לתחנה המרכזית. בעיר אשדוד קיימות 7 תנועות נוער: צופים, הנוער העובד והלומד, המחנות העולים, השומר הצעיר, בני עקיבא, עזרא, בית"ר. עם 16 שלוחות של תנועות נוער בהם קיימים כיום כ2000 חניכים- ילדים ונוער מכיתה ד'- ועד כיתה י"ב. מעבר לאלו קיימים עוד כ- 10 ארגוני נוער נוספים כמו למשל: מד"צים, 'אחרי', מרכז הכוונה לצה"ל, ניידת על"ם, 'הפוך על הפוך' ועוד… כולם יקימו דוכנים ביום האירוע- מוזמנים להגיע, להכיר לשאול ולהצטרף . עומר גדג' רכז תנועות הנוער של החברה העירונית לתרבות הפנאי, תחום הנוער באשדוד אמר לקראת האירוע, "אנחנו נקיים השנה את האירוע בפעם השלישית, ילד מאושר מבחינתי = ילד מוצלח. כשילד גדל בתנועה/ ארגון נוער הוא יצליח בכל תחום- בבית הספר, בחברה ובבית. תנועות הנוער הן המקום הטוב ביותר לתת לילדים לגדול, לצמוח וליהנות בהם". בנוסף לכל המתחם והדוכנים יקיימו במקום פעילות אטרקטיבית שתמשוך את המבקרים. לדוגמה: הצופים יבנו ספינת פיראטים מסנאדות, בית"ר יעשו "אינסטגרם חזרה בזמן"- יתלבשו ויתחפשו לדמויות כמו בגין, בן גוריון, הרצל ואחרים וניתן יהיה להצטלם איתם, הנוער העובד והלומד- יקימו קיר גראפיטי ומשחקי רצפה ענקיים, 'המחנות העולים' יקימו דוכן יצירת אמנות מחומרים ממוחזרים, מנהיגות צעירה (מד"צים במרכזים הקהילתיים) יקימו דוכן קיץ שיזכיר אקווריום מתוכו ניתן לדוג פתקים איתם יוכנו פרי שייקים בטעמים שונים. מעבר לכל אלה, יוקמו במקום מתנפחים רב גילאים- מתינוקות ועד בני נוער, דוכני מזון ושתייה בעלות סמלית (משולש פיצה בחמישה שקלים, שערות סבתא, פופקורן, טרופית ב- 1-2₪), ג'רום הרוש וחברי קבוצת תאטרון הרחוב "ברמוזה" יסתובבו בין האנשים, איגוד ערים (סביבה ירוקה) יקיימו מופעי קרקס משעשעים שיעבירו מסרים ירוקים ומופעי להקות צעירות אשדודיות כמופעי חימום/ דיג'יי צעיר. לדבריה של מזל שאלתיאל, ראש תחום הנוער באשדוד , "תנועות וארגוני הנוער הינם ארגונים רבי עוצמה המחנכים כל אחד ואחת בדרכו הייחודית לאקטיביזם חברתי, ערכי וקהילתי. תרומתם לחברה בכלל ולילדי אשדוד הינה לאין ערוך. מתוך פרגון והערכה אנו מקיימים אירוע הצדעה זה לילדי ונוער אשדוד בפרט." ההפנינג יתקיים ביום חמישי, 22.06.17 בין השעות 18.00-21.00 ברחבת העירייה הפנימית (הסמוכה לקניון ה"סי- מול") כשבמהלך הערב תתקיים גם הופעה של ליאור נרקיס– הכניסה חופשית – כולם מוזמנים להגיע!
ביוזמתו של שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס ובתמיכתם של ראש העיר, ד"ר יחיאל לסרי וסגן ראש העיר ויו"ר דירקטוריון החברה העירונית לתרבות, מר בוריס גיטרמן, תיערך קייטנה בעיר הנמשכת כשבוע ותעסוק בתחומי מדע, טכנולוגיה וחלל וההורים יישאו בעלות מינימאלית של 80 ₪ בלבד. "ילדים שנחשפים בגילאים צעירים לתחומי מדע וטכנולוגיה הם הילדים שיעשו את השינוי של עתיד המדינה. אנחנו רוצים לתת הזדמנות שווה לכולם להיות חלק משפיע בשינוי הזה." מסביר שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס ומוסיף: "כבר היום ניתן לראות את ההשפעה העצומה של היזמים הישראלים הצעירים במגוון תחומים מדעיים וטכנולוגיים, ואנו שואפים לשמר ולהעצים את התופעה".
הקייטנה כוללת 5 ימים אשר כולם ביוזמה ובמימון של משרד המדע ובתפעול חברת ytek שזכתה במכרז להפעיל את הקייטנות . במסגרת התכנית, בכל יום בשבוע הנוסף ולמשך 4 וחצי שעות, יפעילו המדריכים 3 סדנאות אשר יועברו בדרך חווייתית ובאמצעות ערכות רובוטיקה, אלקטרוניקה וטכנולוגיה בפעילויות שיסייעו לילדים להעשיר את עולם הידע שלהם ללא צורך בידע מקדים. המטרה היא להגביר את החשיפה וההנגשה של תחומי המדע והטכנולוגיה ולעורר מודעות אליהם כבר בגיל צעיר.
לדבריו של ויטלי סלוצקי, סמנכ"ל החברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד, קייטנות ה"ריגול רובוטי" ייערכו במהלך חופשת קיץ 2017, בשישה מרכזים קהילתיים שונים בעיר וייטלו בהן חלק 275 ילדים , תלמידי כיתות א'-ו' שילמדו בהיכרות בסיסית וראשונית, מה זה רובוטים, כיצד הם פועלים ומעבר לכך, כיצד דרך המדע והרובוטיקה לוקחים תכונות אנושיות וטבעיות והופכים אותן דרך המדע לחיישנים ולטכנולוגיה כפי שאנו מכירים כיום, לומדים לתכנת רובוט לווייני, לבנות עט דיגיטלי, כתב סתרים והצפנה, אשליות אופטיות, ריחוף ודאייה ושילוב כל אלה בלמידה והכרה עם עולם המחשבים. המטרה העיקרית היא לעבוד עם ילדים בגילאים צעירים ולעורר בהם תפיסה מתמטית ומדעית. הקייטנות ייערכו במרכזים הקהילתיים הבאים: מרכז קהילתי 'עוזיאל', רובע א')רח' סיני 25, בתאריכים 2-6 ביולי 2017,להרשמה: 08-8565716. מרכז קהילתי 'נווה יהונתן'(רובע ג'),רח' סיני 2שד' עוזיהו 26, בתאריכים 2-6 ביולי 2017,להרשמה: 08-8565350. מרכז קהילתי 'טנה'(רובע ה'),רח' שלום שבזי, בתאריכים 9-13 ביולי 2017,להרשמה: 08-8555478. מרכז קהילתי 'חרצית', שד' הפרחים 18,בתאריכים 16-20ביולי 2017,להרשמה: 08-8542830. מרכז קהילתי 'דקל'(רובע ט"ו), רח' רוטשילד 6,בתאריכים 23-27 ביולי 2017,להרשמה: 08-8668634. מרכז קהילתי 'דיונה', רח' קק"ל 90, בתאריכים 30.7-3.8.2017, להרשמה: 08-8648585.זאת יש לדעת – פעילות חוגית בנושא נערכת במהלך כל השנה בחוגי רובוטיקה ומתמטיקה : במהלך הפעילות יעבדו התלמידים בקבוצות קטנות בכיתת מחשבים חדישה עם ערכות רובוטיקה ואלקטרוניקה אחת לשבוע למשך שעה בעלות חודשית של 70 ש"ח בלבד. מספר המקומות מוגבל. מהרו להבטיח את מקומם ואת עתידם של ילדיכם.
מרכז התעסוקה העירוני החדש בעיר,המעניק שירות למאות תושבים באשדוד ובסביבתה, ממוקד באוכלוסיות מיוחדות שהיו שרויים באבטלה ממושכת או שהם מצויים בהדרה חברתית ומטופלים ברווחה. המרכז מפעיל מערך עובדים שהוכשרו להתמודד עם חסמים שונים תוך מציאת פתרונות לאותם מבקשי תעסוקה הרוצים לשפר את מצבם הכלכלי, ותחת הכותרת "הזדמנות בתעסוקה" הם מציעים שורה של אירועים בחודש יוני הקרוב. המרכז באשדוד, אחד משבעה מרכזים דומים בישראל, הוקם ע"י משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, המנהל לשירותים חברתיים בעיר אשדוד וג'וינט ישראלתב"ת.
גב' ניגאר מכטייב כהן, מנהלת המרכז הפועל במסגרת המינהל לשירותים חברתיים, מציינת כי "הזדמנות בתעסוקה" היא תכנית המציעה למתעניינים תעסוקה בתחומים שונים ובחודש הקרוב יתקיימו האירועים הבאים:
הזדמנות לאנשי מקצוע בתחום קידום התעסוקה – פאנל עירוני בהובלת המרכז והאגף לפיתוח תעשייה ובהשתתפות כ-20 גופי תעסוקה שונים. נושא הפורום הקרוב – 'עבודה אפקטיבית מול מעסיקים'.
הזדמנויות חדשות למשתתפי מרכז התעסוקה – סדנא ייחודית בת שישה מפגשים המתמקדת בהשתלבות בשוק העבודה בגילאים הבוגרים (גילאי 45+) תוך מתן כלים להתמודדות עם שוק העבודה המשתנה.
טיפוח תדמית אישית–סדנת 'סטיילינג' בת שישה מפגשים המתמקדת בתדמית אישית ומועברת על ידי יועצת תדמית ומאמנת מקצועית.הסגנה מעניקה טיפים יישומיים לכל אחת ואחד לקראת היציאה לעבודה, שינוי בקריירה ובכלל לחיים.
חיזוק בני משפחה– סדנה המתאימה לקרובים המעוניינים לחזק בן משפחה עם מוגבלות לקראת יציאתו לעבודה מיטיבה. הסדנה מעניקה כלים לתמיכה בבן משפחה הסובל ממוגבלות ביציאה לעבודה ולדרך חדשה ועצמאית!
מגלים את הכוחות הפנימיים –הזדמנות להשתלב בתכנית 'סטרייב' הפועלת במרכז ומעניקה כלים פרקטיים להצלחה בעבודה. התכנית כוללת ראיונות עם מעסיקים, קורס מחשבים וכוללת ליווי אישי גם לאחר ההשתלבות בעבודה.
שיפור המצב הכלכלי –סדנהלהתנהלות כלכלית בטוחה ומודעת, בהנחיית עמותת 'פעמונים' ובשיתוף מרכז עוצמה וכוללת למידה והתנסות.
"מעבר לכך ובאופן קבוע", אומרת מכטייב כהן, "כל מי שמעוניין להשתלב בתעסוקה, להתקדם, ללמוד ולהצליח בעבודה ועד היום לא היו לו את האפשרויות לכך, מוזמן להגיע למרכז התעסוקה העירוני ולהשתלב במסלול אישי תוך בניית תכנית תעסוקתית אישית ואפשרות לקבל מגוון מענים, כגון: הכנה לראיון עבודה, כתיבת קו"ח, חיפוש עבודה מונחה, אימון תעסוקתי אישי ועוד ועוד".
להרשמה וקביעת פגישה, טלפון: 08-9238535 או להגיע למרכז התעסוקה העירוני בבניין יוניטרייד–קומת גלריה.
מ.ס אשדוד החתימה את הקשר, יובל יעקובוביץ’ לחוזה בן שנתיים. הקשר הוא למעשה השחקן השלישי המצטרף לסגל הקבוצה אחרי השוער ירדן קרישטול והבלם הברזילאי פבריסיו סילבה.
השניים נמצאו מחוסרי הכרה בחדרם בידי חדרנית המלון. היא הזעיקה את קצין הביטחון וצוות המלון. על גופת האישה לא נמצאו סימני אלימות והחוקרים משערים כי היא ככל הנראה הורעלה או נחנקה. מפרטים ראשוניים עולה כי השניים סבלו ממחלות קשות והותירו אחריהם מכתב התאבדות."כשהגענו למלון הובילו אותנו לאחד החדרים, שם ראינו אישה בשנות ה-60 לחייה, מחוסרת הכרה, ללא נשימה וללא דופק", סיפרו פרמדיק מד"א דור קאופמן ופרמדיקית מד"א רותם ארגוב. "בסמוך היה גבר בהכרה מעורפלת, הענקנו לו טיפול רפואי מציל חיים ופינינו אותו לבית החולים כשמצבו מוגדר קשה ויציב. ביצענו בדיקות רפואיות לאישה, היא הייתה ללא סימני חיים ובתוך זמן קצר נאלצנו לקבוע את מותה".
היום, יום שלישי ה-13.6.17 החלה פעילות השטח של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במעברי החצייה בכ-20 מהערים בהם שיעור היפגעות הולכי הרגל הוא הגבוה ביותר (מצ"ב רשימה).
החל משעות הבוקר פקדו מתנדבים מטעם הרשות הלאומית ודיילי הסברה, עשרות מעברי חצייה לא מרומזרים עם שילוט התואם את קמפיין הולכי הרגל איתו יצאה הרשות לפני שבוע (מצ"ב סרטון). הקמפיין הוא חלק מאחת מתכניות הליבה של הרשות לשנת 2017 העוסקת כאמור בהולכי הרגל.
הפעילות התקיימה היום בערים: חיפה, ירושלים, נתניה, רעננה, אשדוד, ת"א, בת ים, חיפה, אשקלון, אילת, ק.גת ועוד'. מדובר בכ-29 ערים בהם נתוני ההיפגעות של הולכי הרגל במעברי החצייה היא הגבוה ביותר (מצ"ב טבלה).
הפעילות כוללת פנייה להולכי הרגל ולנהגים והיא תמשך בחודשיים הקרובים, כאשר ביולי אוגוסט הפעילות תיכנס גם לחניונים וגם לתחנות הדלק במטרה להגיע לכמה שיותר אנשים.
כשליש מההרוגים בתאונות הדרכים בישראל הם הולכי רגל. לצורך השוואה, במדינות ה-OECD, אחוז הולכי הרגל מתוך סך ההרוגים בתאונות דרכים הוא כ-20% בממוצע.
כשליש מהולכי הרגל שנפגעו (נהרגו או נפצעו קשה) – נפגעו במעבר חציה. בני 65+ הם הקבוצה הפגיעה ביותר מקרב הולכי הרגל. הולכי הרגל הם הקבוצה הפגיעה ביותר מקרב משתמשי הדרך. מידי שנה נהרגים בישראל למעלה ממאה הולכי רגל ועוד מאות נפצעים קשה:
בשנת 2016 לבדה נהרגו 377 איש בתאונות דרכים, מהם 104 הולכי רגל (28%). מניתוח נתוני התאונות בהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל, עולה כי רבע מהם נפגעו במעברי חציה לא מרומזרים, שטחים הנחשבים למוקדי סיכון בשל החיכוך התדיר בין הולך הרגל לבין כלי הרכב. העבירה השכיחה ביותר של הנהגים המעורבים בתאונות מסוג זה היא אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעברי חציה.
בשנת 2017 עד כה אנחנו על 162 בני אדם שנהרגו מתחילת השנה, מתוכם 47 הולכי רגל.
לדברי מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עו"ד רחלי טבת ויזל: "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שמה לה למטרה ב-2017 לצמצם את היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים. בשנת 2016 כ-30% מסך ההרוגים השנתי היו הולכי רגל, שליש מהם במעברי חציה. על מנת לשנות בצורה משמעותית את התייחסות הנהגים להולכי הרגל וההתעלמות הבוטה מהיותם משתמשי דרך פגיעים, החלטנו כי הקמפיין המרכזי לשנת 2017, כחלק ממספר תכניות ליבה המובלות השנה ע"י הרשות, יעסוק בהתנהגות הנהגים לאוכלוסייה זו תוך קריאה לנהגים לנהוג בהולך הרגל כאילו הוא בן משפחה. אם זה היה הבן שלנו, האחות או הסבא, היינו נוהגים כנראה אחרת״.
ביום 02/02/2017 הגישו המבקשים את התובענה שבכותרת ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית. במסגרת התובענה, מבקשים המבקשים שורה של סעדים וביניהם "חדילת" פרויקט "הגל הירוק, "חדילת" גביית תשלומי ארנונה עד לסיום העבודות בפרוייקט, השבת סכומים שנגבו על ידי העירייה בגין ארנונה או קנסות חניה וכן פיצוי כספי לכלל חברי הקבוצה (כ- 140,000 איש לטענתם) בסכום של 1000 ₪ לכל חודש.
מהבקשה למחיקה על הסף של התובענה הייצוגית, שהוגשה באמצעות עו"ד אביחי כהנא מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי) עולה כי ניסוחה של התובענה כמו הבקשה לאשרה כייצוגית, אינו ראוי בניסוחו (המשיבים מוגדרים כ"המחריבים", תכנית הגל הירוק מוגדרת כ"תוכנית הניסוי האפלה", ועוד) אך מעבר לכך התובענה רצופה כשלים משפטיים בסיסיים, בדיני המשפט בכלל ובדיני התובענות הייצוגיות בפרט, ואינה עומדת בתנאים הקבועים בחוק התובענות הציבוריות. עוד נטען כי התביעה מבוססת על עילות שבגינן כלל לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית, דורשת סעדים שלא ניתן לקבלם, ולמעשה היא עומדת בסתירה להוראות החוק.
כך למשל, כעולה מהבקשה, לא ניתן לתבוע רשות ציבורית על נזקים כמו אלה הנטענים בתובענה. בנוסף, התובעים אינם עומדים בשלושה מתוך ארבעת התנאים הנדרשים להגשת תובענה ייצוגית.
עוד עולה כי משרד התחבורה, שהינו אחד הנתבעים, הוא רק הגוף המממן ולא הגוף המבצע בפרוייקט המדובר, ובהתאם לחוק התובענות הייצוגיות לא ניתן לתבוע (ייצוגית) רשות ממשלתית בעילה של הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח.
לאור זאת ולאור כל המפורט בהרחבה בבקשה מבוקש מבית המשפט להורות על מחיקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית על הסף.
עובד זר נמצא כשהוא מחוסר הכרה ודופק ועם סימני אלימות בפלג גופו העליון במושב חצב שבשפלה. צוות מד"א שהגיע למקום העניק לו טיפול ראשוני וקבע את מותו בזירה. המשטרה פתחה בחקירה
בין התאריכים 23.7-30.7 תפתח במוזאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן באשדוד, קייטנה ייחודית וחווייתית בשם "ארכיאולוגים צעירים", המציעה שלל פעילויות והרפתקאות מהנות. במהלך הקייטנה הארכיאולוגים הצעירים ייצאו למשימות בעקבות האוצר האבוד, יפענחו כתב סתרים קדום, יכינו ערכה אישית לחפירה ארכיאולוגית ויצאו לחפירה באתר "אשדוד ים" עם משלחת חפירות של אוניברסיטת תל אביב המתכנסת בכל קיץ לחפירות עונתיות. בנוסף יתקיימו מגוון סדנאות, בניהן: סדנת זמן ושעונים מאז ועד היום- בהשראת התערוכה "חולות הזמן" המוצגת במוזאון. בסדנה ילמדו הילדים על מושג הזמן ועל סוגי שעונים מהעבר ומההווה ויתנסו ביצירת שעון חול מחומרים מזדמנים ויחוו את מה שחוו בעבר, כאשר לא היו שעונים כמו היום. סדנת אור ותאורה לאורך התקופות- במרכזה פעילות סביב האבולוציה של הפקת האור מנר השמן ועד לתאורה סולרית, בשילוב ניסוי חוויתי על תכונות האור. סדנת בתופים ובמחולות- מוסיקה ומחול משחר האנושות: הסדנה מציעה היכרות עם מוסיקה ומחול מהעולם העתיק ועד לימינו. הילדים יחוללו לתנועות הריקוד הטקסי של אדם המערות לצד מוסיקת היפ הופ וראפ עכשווית. פעילויות נוספות מהן יכולים ליהנות המשתתפים בקייטנה כוללות סיפור ויצירה עם יצורים ומפלצות מהמיתולוגיה, במהלכה יחשפו הילדים ליצורים ממיתולוגיות שונות בעולם: מיוון העתיקה, דרך המיתולוגיה הסינית ועד תרבות האינקה והמאיה מדרום אמריקה. בנוסף תתקיים בקייטנה פעילות מיוחדת שתוקדש לציון חמישים שנה לאיחוד ירושלים ולחגיגות השבעים למדינת ישראל.בכל יום תוגש בקייטנה ארוחת בוקר פלשתית מסורתית הכוללת פיתות, ממרחים שונים, ירקות טריים והפתעה יומית בריאה.הקייטנה בשיתוף חברת אדמה- אגן. מיועדת לילדים בכיתות ג'-ו'.
קייטנה "ארכיאולוגים צעירים"
בין התאריכים: 23.7 – 30.7 (כולל יום שישי), בין השעות: 13:00-8:00
במוזאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן באשדוד, רח' השייטים 16.
במסגרת תרגיל לאומי של רעידת אדמה השתתפו היום (ב') מתנדבי איחוד הצלה בתרגיל פינוי אוכלוסיה מבוגרת מהוסטל ברובע ג' בעיר.בשיתוף גורמי עירייה, כב"ה, משטרה, צה"ל ואיחוד הצלה פונה הוסטל מדייריו המבוגרים בתרגיל במתווה של רעידת אדמה, מתנדבי איחוד הצלה סייעו בפינוי האוכלוסיה מדירותיהם והעניקו טיפול רפואי מתודי לנפגעים מדומים.בזמן התרגיל טופל מקרה אמת של מבוגרת שחשה ברע והיא פונתה לביה"ח באמבולנס של איחוד הצלה.
