סתיו פומפרק – אלוש רק בת 16 וכבר קיבלה תעודת הצטיינות יתרה ארצית במגמת חמש יחידות משפטים (ממוצע 98). ביום רביעי התקיים טקס הענקת תעודות למסיימי חמש יחידות משפטים מטעם נוער שוחר משפט עברי באוניברסיטת בר – אילן. היא גרה בגן יבנה ולומדת באמי"ת ב' אשדוד.
סתיו הרוויחה שנה ובנוסף הוקפצה כיתה לאור ציוניה ויכולותיה. מנהלת ביה"ס סימה פרץ העניקה לה ברכה ושי לכבוד זכייתה. למרות העומס הרב בלימודים סתיו התנדבה במסגרת מחוייבות אישית בחינוך בביה"ס "אורות" בהנהלת הרב יואל רפאל דרמון ובביה"ס "דביר" בהנהלת הרב אברהם דהן.
"כשיש סביבה תומכת השמים הם הגבול", אמרה. בימים אלו סתיו לומדת לרשיון נהיגה ומתרגלת מבחנים של הצבא והפסיכומטרי. כבר בשנת הלימודים הקרובה מתכוונת ללמוד באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון במשפטים עד שיגיע צו הגיוס, כשחלומה ושאיפתה להתקבל לפרקליטות הצבאית.
מורדי חוטובלי מאשדוד צילם את צמד הנחשים, שרואים בתמונות המרהיבות הללו, בשדות שליד קיבוץ גלאון.
צילום: מורדי חוטובלי
מדובר בשני זעמנים שחורים – נחש המכונה גם 'נחש שחור'. הוא אינו ארסי אך בהחלט יכול לתת ביס אם הוא מרגיש מאוים. לא הצלחנו לגלות אם השניים הללו הם זכר ונקבה שמזדווגים או אולי צמד זכרים שנלחמים ביניהם. מי שיודע לפצח את החידה, מוזמן לכתוב לנו.
בהפועל אדומים אשדוד ללא ספק פתחו השבוע את הלב וגם את הכיס. לאחר שהתבשרו כי מילד בן 10, לקוי שמיעה ואוהד הקבוצה, נשדד משחק ה׳הובורד׳ שלו, הם מיד נתרמו וסיפקו לו אחד חדש. מחמם את הלב!
אדומים דאגו לו להובורד חדש.
ערן מלכין, שחקנה של עירוני אשדוד, חגג לאמא גלית יום הולדת כמו שרק הוא יודע. גם הצוות של מותג האופנה ׳גליתה׳ שנמצא בבעלותה, לקח חלק בחגיגה הגדולה שהתקיימה ממש בבית האופנה. התמונה בהחלט אומרת הכל
ערן מלכין חוגג לאמא גלית
גדי קינדה, טום בן זקן, דן ביטון והדר אוואט, התייצבו השבוע בעיר היין, ראשון לציון, וביקרו הישר בחדרי הבריחה ״מסתורי״. הארבעה השתדלו לא לפחד יותר מידי ויצאו גיבורים במיוחד. נראה אותם על המגרש
שחקני מ.ס אשדוד בחדרי בריחה
עוד לא ברור אם מאיר טפירו ימשיך לאמן את מכבי אשדוד בעונה הקרובה, אבל חשבנו שחשוב לספר לכם שהמאמן ממשיך לנשום כדורסל. בשבוע שעבר הוא בילה בגמר אליפות אירופה לנשים, בין ספרד לצרפת וראה את הספרדיות מניפות גביע יחד עם אולם מלא. יפה לו!
מועדון הכדורסל, מכבי אשדוד באר טוביה, הודיע לפני זמן קצר כי הוא יוצא לדרך חדשה. המאמן היהודי, בראד גרינברג יאמן את הקבוצה בעונה הקרובה ולמעשה יחליף בתפקיד את מאיר טפירו, שכזכור המשא ומתן עמו עלה על שרטון עקב הבקשה לקצץ בשכרו.
גרינברג בן ה-63 חתם הלילה לשתי עונות אצל הצהובים וייחל באופן מיידי בבניית הקבוצה. יש לציין כי המאמן מכיר היטב את הליגה הישראלית כבר מעונת 2012/13, בה אימן את מכבי חיפה ולאחר מכן את הפועל ירושלים. גרינברג, סיים חוזה אימון בליגה התורכית, ולפנות בוקר השיב חוזה חתום להנהלת הקבוצה.
סגן שר הבינוי והשיכון ח"כ ג'קי לוי התארח השבוע אצל שוש וקלוד נחמיאס, שהציגו בפניו את פרויקט ההתחדשות העירונית ברחוב הדקל באשדוד. "אני מאמין מאוד בפינוי-בינוי, ולאחר שנחשפתי היום למגדלי הדקל באשדוד, אני מאמין בו עוד יותר", אמר. "הפרויקט בו ביקרתי משקיף לים, הוא מדהים. ראוי בעיניי לשבח את היזם קלוד נחמיאס ואת אדריכל הפרויקט וולטר שיינקמן, שחשבו על כל פרט עבור טובת הדיירים העתידיים, החל מהדירות המעוצבות ומהנוף הנשקף מכל אחת מהדירות, דרך מועדון רב תכליתי ועד לחדר כושר", התלהב סגן השר.
"היה בנשף מדהים, חוויה שלא אשכח להרבה מאוד זמן. גיבש את השכבה, ומצאתי את עצמי רוקד עם ילדים שלא הכרתי מהשכבה. הנשף שלנו היה במודיעין באולם 'הרמוזו' ב-20 ביוני. הייתה לנו הסעה מסודרת בשעה תשע מהמקיף לשם. יש כאלה שסגרו לימוזינה בהסעה פרטית". מי ארגן את כל זה? "יש לנו חבורה בשכבה שארגנה את כל עניין הנשף והאפטר (אחרי המסיבת סיום) ופשוט לקחה יוזמה וסגרה הכול. משלמים להם, כרטיס עלה לנו 500 שקל וכלל גם את האפטר. יש לנו הסעה חזור מהנשף בשעה ארבע לפנות בוקר". מי מימן את התענוג? "אני מימנתי לבד את הכרטיס מעבודה במאפה נאמן. ההורים שילמו לי על הבגדים". היה אלכוהול במסיבה? "יש שתייה חריפה. התשלום לכרטיס כלל גם את השתייה". יש מישהו בשכבה שלא מגיע כי הוא לא מוכן או לא יכול לשלם את עלות הכניסה? "אני יכול לספר לך שהיו לי ילדים בשכבה שהיה להם קשה לשלם 500 שקל, אבל בסוף זה הסתדר האמת. הם שילמו את זה במהלך כמה חודשים, ואני לא מכיר מישהו שלא יוצא לנשף בגלל בעיות כספיות". אני רואה שאתה לבוש בחליפה. אפשר לשאול כמה עלתה? "אני אישית קניתי חליפה שכוללת מכופתרת, מכנס, נעליים, פפיון וג'קט. הבגדים עלו לי 1,500 שקל, וכמובן שיש עוד הוצאות". מה לגבי טקס הענקת תארים, התקיים? "כן. התארים שחלוקו אצלנו היו: החתיך של השכבה, היפה של השכבה (בת), הזוג של השכבה, התחת של השכבה, הסאחי של השכבה, הסטלן/ית של השכבה, המצחיק/ה של השכבה, הפוטוגונית של השכבה, התגלית של השכבה". לאלו מכם שתהו מהו "סָאחִי", סאחי הוא תיאור של אדם רגיל, ממוצע, לא מגניב. לעתים יופיע גם בצירופים: סאחי בלאטה, סאחי ברזל. הפכים – בְּסוּטוּל, דָּלוּק, מָחוּק ומַסְטוּל. התחת של השכבה? תיאור כבוד לבעל/ת הטוסיק הכי "שווה" בשכבה. בכל זאת מדובר באיבר משמעותי וחשוב בגוף האדם. וכמובן התגלית של השכבה – לא מדובר בטיול ברחבי הארץ, אלא בזה שהפתיע לטובה בדיוק כשכולם חשבו שכבר לא יצא ממנו כלום. כבוד!
עפרי נחמני, מקיף ח', אשדוד
לא בקטע של תארים. עופרי נחמני.
"הנשף שלנו מתקיים ביום רביעי השבוע באולם האירועים 'סילבר'. הוא יתחיל בעשר בלילה ויימשך עד שלוש-ארבע לפנות בוקר, אני מניחה". כמה עולה כרטיס? מה כולל כרטיס כניסה? "על הנשף שילמתי במזומן 350 שקל. הכרטיס כולל כניסה לאירוע עם השתייה והסעה חזרה הביתה". מי מימן? "אני בעצמי. הכול. אני עובדת בארומה, וככה שילמתי, גם על ההוצאות האחרות – הבגדים, איפור, שיער…" יש מישהו בשכבה שלא מגיע כי הוא לא מוכן או לא יכול לשלם את עלות הכניסה? "לא, רק כאלה שלא רוצים לבוא". אלכהול? "כן, יש שתייה חריפה". איך התכוננת לערב, וכמה התענוג עלה לך? "קניתי שמלה, בממוצע שמלה היא 800-700 שקל, אך שלי עלתה 400". מה דעתך לגבי הענקת תארים- החתיך של השכבה וכו'? "אני ממש לא בעד. אני לא אוהבת את העניין הזה שמחליטים מי הכי טוב, כי לרוב זה פשוט ה'מקובלים' מחליטים בינם לבין עצמם, ולאף אחד אחר בשכבה אין צ'אנס חוץ מקבוצה מגובשת אחת".
שלו בשארי, תיכון אזורי באר טוביה, מושב שתולים
הכל בגדר צחוק ואהבה. שלו בשארי
"הנשף התקיים באולמי 'הרמוזו' במודיעין ב-27 ביוני. היה מדהים, מיוחד, מלא בהפתעות ובדברים ששידרגו לנו את הערב. אני הכי זוכרת את הכניסה, שהייתה מאוד יפה ומרשימה, וכמובן האולם, שהיה מהמם. הנשף היה מדהים, באמת חוויה שלא דומה לשום דבר שחוויתי עד עכשיו". מי מימן? "כל אחד משלם 350 שקל, והוא נמצא ברשימה. אין כרטיס פיזי שמקבלים. עניין המימון משתנה מאחד לאחד, יש חלק שעובדים ומשלמים ויש חלק שההורים מביאים. אצלי זה היה מגוון: ההורים השתתפו ברוב התשלומים, ואני הוספתי מעט כדי להיות חלק מהתשלום ולא 'להפיל' הכול על ההורים".
אלכוהול? "יש שתייה חריפה שתינתן לתלמיד אשר מלאו לו 18 ועל ידי זיהוי צמיד 18 שבעזרתו יוכלו לקבל שתייה חריפה. כמובן שאם ילדים לא ישלטו על עצמם, הבר הופך לבר שתייה מתוקה בלבד". איך התארגנת לנשף? "כל אחד בוחר לעצמו את הלבוש. אני שמה שמלה ארוכה שנתפרה לנשף, אני משכירה אותה מילדה שבשנה שעברה תפרה אותה לנשף, אך בנות רבות תופרות במיוחד במחירים גבוהים מאוד. המחירים נעים בין 2,000-500 שקל וכמובן שגם יותר, לפי יכולת של כל אחד. וכמובן שיש עוד הוצאות רבות על איפור, נעליים, תכשיטים ושיער. לי באופן אישי יצא 800 על שמלה ועוד 450 על שיער ואיפור". חלוקת תארים הייתה? "כן, אבל בקטנה. זה לא היה מרכז הערב. יש תארים רבים שנותנים במהלך הערב. המיוחדים ביותר ששמעתי: השיער של השכבה (לבעל השיער השופע והיפה ביותר), הזוג של השכבה, הרקדן של השכבה, החיוך של השכבה, הכובש של השכבה, ההצלחה של השכבה… לדעתי זה נחמד, שובר את הקרח. נכון, זה קצת לקחת ילד ולהכניס אותו למשבצת מסוימת, אבל בסך הכול זה מאוד נחמד לדעת מה חושבים על כל אחד או לפחות על חלק. כמו כן, ברור שיש גם תארים שונים כמו הסטלן, המעופף ועוד המון, אבל הם קצת שוברים את הקרח ובהסכמת הילד. אחרי כל כך הרבה זמן שאנחנו ביחד כשכבה אנחנו מבינים שהכול בגדר צחוק ואהבה, וכמובן שנעשה באישור מלא של כל משתתף ולא בלחץ כלפי אותו ילד". תכל'ס, מה עשיתם שם עד אור הבוקר? "רקדנו! היה די-ג'יי. באמצע הפך לאפטר. ריקודים, שירים, יש אוכל שמגיע לאמצע הרחבה. יש בובות ברחבה שבאות ומוזגות שתייה, רובוט שרוקד איתנו וכל מיני אטרקציות".
אליהו שושקוב, מקיף ה', אשדוד
חליפה קומפלט ואולי גם לימוזינה. אליהו שושקוב. צילום: שרה שוורץ
"הנשף שלנו התקיים באולם 'סילבר' ב-25 ביוני, התחיל בשעה עשר וחצי והסתיים בין השעות ארבע-שש לפנות בוקר". כמה זה עלה? "התשלום לנשף מתבצע במהלך השנה, כאשר לכל כיתה נבחר נציג שאוסף את הכספים ולאחר מכן מעבירים למפיק. בדרך כלל הסכום הוא 550-500 שקל, וזה כולל גם נשף ואפטר והסעות, אלכוהול, די-ג'יי, צלמים, טקס פרסי אוסקר ואוכל". בן/בת זוג ממקיף אחר, אפשרי? "אין כניסה לילדים ממקיפים אחרים. מי שנכנס זה רק תלמידי בית הספר, ורק משכבה י"ב". מה לגבי ההכנות? "הלבוש לבנים הוא חליפה קומפלט אלגנט: מכנס, חולצה, חגורה, פפיון, ז'קט, נעליים. לדעתי עדיף לקנות, ולא לשכור. חליפה עולה בין 2,000-1,000 תלוי. ויכולות להיות עוד הוצאות על לימוזינות, תלוי ברמת ההשקעה".
יובל עבדן, מקיף ו', אשדוד
"הנשף התקיים ביום שני באולם האירועים 'סילבר' שבאשקלון. השכבה הוזמנה לשעה עשר. בכניסה לאולם רשמו כל אחד שנכנס. נכנסנו בזוגות: לבנות חילקו ורדים, ולבנים רבע כוס יין אדום. לאחר מכן עלינו על השטיח האדום, ושם צילם אותנו צלם מקצועי. משם נכנסנו למתחם הגן של האולם, ושם חיכה לנו בופה עשיר. לאחר כשעתיים וחצי, שם התאגדו בגן כל הנוכחים, הצטלמנו על ידי צלם מקצועי עם כל מיני שלטים יפים, אכלנו, שתינו שתייה קלה, כל אחד קיבל בלון ובסיום הספירה לאחור הפרחנו אותם אל השמים ונכנסנו אל תוך האולם ישר לרחבת הריקודים. בהמשך רקדנו ברחבה, היה אלכוהול רב, לייזרים, אביזרים לרחבה, רובוט מאיר, תותחי עשן, בלונים שהשתחררו מהתקרה, בובת ענק שהסתובבה והשקתה את מי שרצה בוודקה מסוג ואן גוך. הנשף הסתיים בשעה ארבע לפנות בוקר". מי ארגן את הנשף וכמה זה עלה? "את הנשף ארגן אחד מהתלמידים בשכבה שלנו שהוא עובד ביחצנות, ודרך אחראים מכל כיתה העבירו לו את הכסף לנשף. הנשף עצמו עלה 350 שקל, והתשלום כלל את אירוע הנשף והסעות חזור בסיומו. סך הכול שילמנו 520 שקל, כולל את האפטר שאחרי מסיבת הסיום והנשף. התשלום כולל את האולם, שתייה, בופה, די-ג'יי, צלם, צלם מגנטים, ורדים, שטיח אדום ואת מסיבת ה'פול מון'".
פול-מון פארטי. יובל עבדן
היו כאלו שלא הגיעו משיקולים כלכליים? "כן. לצערי היו כאלה שלא הגיעו לנשף כי לא היה להם, למרות שניתנו אפשרויות סיוע למי שאין את הכסף הדרוש". איך התארגנת לנשף וכמה עלה התענוג? "אני לבשתי שמלה כסופה ונסיכתית מאת OLIEN בהנהלתן של גל ואליה שטרית. את השמלה השכרתי מהן ב-600 שקל. כמובן שהיו הוצאות נוספות: שיער ואיפור לנשף, שעשיתי אצל אדווה סייר המדהימה בכ-650 שקל. בנוסף שכרנו האמר-לימוזינה שעלתה לנו 150 שקל לכל אחד". מי מימן את כל זה? "ההוצאות הן לנשף והן למסיבת סיום התחלקו ביני לבין הוריי. אני יודעת שמדובר ב'עסק' יקר, לכן רציתי להשתתף בהוצאות". טקס האוסקר המסורתי התקיים? "כמובן שהתקיים טקס הענקת פרסי האוסקר, חלק מהפרסים שחולקו הם היפה והחתיך של השכבה, החכם והחכמה של השכבה, הרקדן והרקדנית של השכבה, הסטלן והסטלנית של השכבה. לדעתי טקס האוסקר היה הוגן מבחינת הזוכים שנבחרו. אנחנו בחרנו אותם דרך קובץ של גוגל דוקס, שם כל אחד רשם את התלמיד המתאים לדעתו, ולפי הכרעת הרוב נבחרו הזוכים". מה לגבי האלכהול? "לדעתי האלכוהול היה חלק מרכזי במסיבה, לצערי כמו בכל מסיבה בגיל הזה". מה זה מסיבות "פול מון"? "מסיבת ה'פול מון' במקור מגיעה מהאי קופנגן שבתאילנד, את המסיבה עורכים פעם בחודש בליל הירח המלא. גולת הכותרת של המסיבה היא העיצוב הזוהר והמיוחד שמועתק לנשף: כל רחבת הריקודים זוהרת בצבעי ניאון, אביזרים זוהרים שקשורים למסיבת 'פול מון' דוגמת בלוני אורז זוהרים, שרשראות הוואי, ספוג לד, כובעים ומשקפי אורות מהבהבים. האטרקציה המרכזית היא שכל המשתתפים צובעים את עצמם בצבעים זוהרים או שמקעקעים מציירים קעקועים מיוחדים שזוהרים בחושך".
עדן אסולין, אולפנת אשדוד
"יש לנו מסיבת סיום. המשפחה מוזמנת לאירוע שמתקיים באודיטוריום, ממש טקס כמו כל מסיבת סיום, ולאחר מכן במקום נשף ריקודים יש 'הפתעה' שמארגנת האולפנה לבנות. אנחנו כמובן לא יודעות מה יהיה השנה. בשנה שעברה למשל לקחו אותם לדיונות, ושם עשו על האש ארוך ומושקע שכולל המון פינוקים. אני אישית חושבת שזה ממש נכון לעשות את זה. עצם זה שזה בית ספר שמוגדר דתי לבנות, זה לא הגיוני שיהיה נשף". למה לא בעצם? "כי זה סותר למעשה את כל שש שנות הלימוד שעברנו. מה גם שזה נורא נחמד שעושים משהו כתחלופה לזה. זה שאנחנו בית ספר דתי לא אומר שאנחנו לא צריכים לעשות משהו מגניב כדי להשתחרר ולפרוק את כל מה שיש לנו". אפרופו להשתחרר, לא בא לכם קצת לרקוד? "אני חושבת שהתלמידות מבינות את זה. נשף זה קונספט של בנים ובנות, אין פואנטה לעשות את זה בלי בנים. וכל אחת שמגיעה לבית ספר דתי יודעת מה המדיניות. אני לא חושבת שזה משהו לא בסדר. להפך, נורא מתאים לנו שזה ככה".
את העובדה שנערות מוציאות סכומי עתק על שמלות לנשף אנחנו כבר יודעים, אבל מסתבר שיש עוד כמה דברים שהשתנו מהתקופה שנשפי הסיום היו עם שמלת החג וטרמפ מההורים. הנה כמה מהם: שירותי סטיילינג עם מעצבת אישית להתאמת השמלה המושלמת, האקססוריז (תכשיטים, כובעים, חגורות) לקבלת "לוק הורס", והדובדבן שבקצפת: מיטות שיזוף או שיזוף בהתזה, כפי שמישהו אמר: "עם שיזוף הכול נראה אחרת". בסיכום כולל ומשיחה עם כמה נערים נערות. כל אחת מהן שילמה בממוצע "חבילת נשף" בסך 1,500 שקל במקרה הזול, אך ההוצאות יכולות גם להגיע ל-3,500 שקל. עלות הערב לנערים פחותה, מכיוון שההוצאות כוללות בעיקר עניבות וחליפות. ככלל, בתי הספר כמוסדות לא מתערבים בהפקת הנשף, והתלמידים עצמם הם אלו שמארגנים את האירוע. מארגני האירוע, בדרך כלל חבורה של כעשרה נערים ונערות מהשכבה, מוצאים את האתר שבו יתקיים האירוע, את חברת הקייטרינג ואף אחראים על התכנית האמנותית. ההורים? רושמים את הצ'ק. רק אל תגידו להם שהם אגואיסטים או חומרניים, כי לדברי התלמידים לא קורה שמי שידו אינה משגת לא יגיע לנשף בגלל בעיית תקציב. זאת בזכות "סובסידיות חברתיות" או במילים שלהם "עזרת חבר", מעין קופת סיוע למי שצריך באמצעות תרומות או כספים של חברי השכבה שעובדים ומוכנים לשים קצת יותר. לצד הציפייה לאירוע הגדול והצידוקים לנשף, ישנם תלמידים אשר מבקשים להציג דעה אחרת, ועל פיה אין צורך בנשף גרנדיוזי ומיותר. העיסוק בשאלות איזה שמלה אלבש? איזה לימוזינה אשכור? ומי הבן זוג הכי לוהט בשכבה? נחשב בעיניהם לרדוד ולא רלוונטי.
דניאל ליימן (37) ישראלית המתגוררת בארה"ב, הואשמה בבית משפט פדרלי בכך שביקשה לשכור מתנקשת לחיסול בעלה לשעבר כך דיווחה רשת "פוקס". לפי הדיווחים בכלי התקשורת האמריקניים, החקירה נגד ליימן נפתחה ב-9 במאי בעקבות מידע שהתקבל ב-FBI על ידי אישה בשם טינסלי קיפי. היא סיפרה כי ליימן ניסתה לשכנע אותה לנסוע לישראל ולרצוח את נהג המונית תמורת תשלום. קיפי סיפרה כי נתקלה באתר "קרייגסליסט" במודעה שכותרתה הייתה 'דרושה שחקנית להפקה מעבר לים- גיל:35-40. לא נדרש נסיון מקצועי. חובה: יצירתיות, ידידותיות נועזות, אומץ ודרכון בתוקף'. עוד דוחח כי ליימן הכינה תוכניות מפורטות, שהוצגה לקיפי בעת פגישתם בבית קפה באמצעות מצגת 'פאוור פוינט' בה מוסבר כיצד יש להגיע לישראל, להזמין את שירותיו של בעלה לשעבר, נהג מונית, ולהשקות אותו במשך שבועיים ברעל מסוג ריצין, אותו המתנקשת היתה אמורה לשים בקפה של הקורבן. על פי הערוץ באוקלהומה , ליימן הציגה את פרטי התכנית וביקשה מקיפי :"התקשרי ליעד. שמו הוא **** ומספר הטלפון שלו הוא ****. הוא עובד כנהג מונית בקניון אשדוד. אמרי לו שקיבלת המלצה מתיירת אחרת. בקשי ממנו מחיר עבור שבוע לנסיעות מדי יום לאטרקציות תיירותיות. תוכלי להתמקח איתו, זה נהוג בישראל ומקובל. הכיני שתי כוסות קפה. הוסיפי את האבקה לאחת מהן. כאשר יגיע לאסוף אותך בבוקר, הציעי לו קפה. עשי כך מדי יום ועקבי אחר מצב בריאותו. דווחי אם הוא מראה סימני חולי או אם הוא מקיא או לא מגיע.כאשר היעד שלך יאושפז או יחוסל, עברי למלון אחר עד לטיסה הביתה. כאשר יתקבל אישור לביצוע המשימה, תקבלי 4,000 דולר במזומן. הכסף יועבר דרך המפעילה שלך. לפי הדיווח, ליימן אף ציידה את טינסלי קיפי בשקית הרעל ריצין. קיפי פנתה ל-FBI ושם גילו כי המפעילה שלה אינה סמנת'ה דורי, כפי שטענה, אלא דניאל ליימן-אזרחית ישראלית ותושבת קבע של ארה"ב. מעצרה הוארך עד 11 ביולי. אם תורשע, היא עלולה לרצות עונש של עד 11 שנות מאסר, שלוש שנים על תנאי וקנס של 250 אלף דולר. בחיפוש בביתה נמצאו כמה עשרות פולי קיק, והוראות מהאינטרנט כיצד להכין את האבקה הרעילה.
ליימן נשואה כיום לחייל אמריקני לשעבר בשם ג'רמי ליימן. באוקטובר 2014 פתחה ליימן פרויקט מימון המונים באתר GoFundMe ובו ניסתה לגייס כסף בכדי להיאבק בגרוש שלה. לטענתה, בתה בת ה-13 לא הצליחה לצאת מישראל לאחר שהגרוש שלה הפעיל את כוחו של בית הדין הרבני. למרות הכישלון של פרויקט מימון ההמונים – ליימן ניצחה במאבקה ובתה שבה אליה.
המשרד להגנת הסביבה פרסם ביום שלישי את מדד ההשפעה הסביבתית. המדד, שמתפרסם מדי שנה, מדרג את הביצועים והסיכונים החברתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה, והוא כולל למעלה מ-100 מפעלי תעשיה וכ-1,000 תחנות דלק ציבוריות. בצמרת "הרשימה השחורה" עומדים בז"ן, פז בית זיקוק אשדוד, גדיב, כרמל אולפינים, רותם אמפרט נגב, נייר חדרה, אדמה אגן, מפעלי ים המלח, תחנת הכוח רוטנברג ומגנזיום ים המלח.
בישראל פועלים שני בתי זיקוק- בחיפה ובאשדוד. בשנת 2006 פוצלה הבעלות על בתי הזיקוק, ופז השלימה את רכישת בית הזיקוק באשדוד שאחראי על ייצור תזקיקי נפט וייצור חשמל, הן לשימוש עצמי והן למכירה ללקוחות חיצוניים. כאמור, בית הזיקוק פז אשדוד זכה למקום השני במדד הפוטנציאל לסיכון סביבתי גבוה, כאשר הסיכון השנה עלה ב4% מנתוני השנה הקודמת. אך מי שמפתיע אפילו יותר, והציג קפיצה של 108% במדד הסיכון הוא מפעל אדמה אגן השוכן באזור התעשייה הצפוני בעיר. המפעל מייצר עשרות חומרים כימיים פעילים המעובדים לתכשירים לשימוש חקלאי. באופן אבסורדי, חברת אדמה אגן פעילה בפיתוח, בייצור ובשיווק חומרים להגנת הצומח. אך מי יגן על תושבי האזור שסכנה ממשית חגה מעל ראשם?
השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "אנחנו מאפשרים לכל אזרח בישראל ולכל משקיע לקבל תמונה מלאה על החברות המסוכנות סביבתית בישראל, עם מידע מהימן ונגיש. המשרד להגנת הסביבה פועל להגברת השקיפות הסביבתית במספר מישורים, וקורא למשקיעים להעריך את סיכוני החברה גם באמצעות המידע הסביבתי, כדי לסייע בהנעה של החברות הציבוריות לפעול להקטנת השפעתן השלילית על הסביבה".
תגובת אדמה אגן: אדמה אגן מציבה את השמירה על איכות הסביבה כערך עליון ומשקיעה מדי שנה עשרות מיליוני שקלים בנושא. השקעות אלו, הכוללות בין היתר התקנת טכנולוגיות סביבתיות מהמתקדמות ביותר, הובילו לצמצום משמעותי של השפעת פעילות החברה על הסביבה בשנים האחרונות, לרבות הפחתת פליטות ושפכים וטיפול בנושאי ריח. החברה תמשיך לעמוד בכל הדרישות והתקנים המחמירים ביותר ולהשתפר בביצועיה הסביבתיים.
ביום ראשון השבוע פורסם סרטון המתעד את ההתרחשות בגן ילדים באשדוד. בסרטון, שעורר הד ציבורי נרחב, תועדה גננת כשהיא מעירה את אחת הפעוטות בצורה אלימה לכאורה. בתחילה היא נראית מושכת את שמיכת הפעוטה בחוזקה ומדברת אליה בקול כעוס.
לאחר מכן הגננת תועדה כשהיא מושכת את הפעוטה, שהתעוררה זה עתה משנתה, בחוזקה בידה ומרימה אותה באוויר. באותו הסרטון נראה פעוט נוסף שזכה ל"יחס הולם"; אותה הגננת נראית מכסה אותו בשמיכה, כאשר פניו של הילד נמצאים תחת השמיכה.
“כאב לי. זו הרגשה של דקירה בלב. איך אפשר לעשות דבר כזה לילד ישן, באלימות כזו? זה לא הילד שלי, אבל אני אימא. בכיתי מאד שראיתי את זה”, אמרה ל”כאן דרום”, אם לילד בגן.
המצלמות בגן שתיעדו את המתרחש הותקנו על ידי הנהלת הגן לפני כשבע שנים. בעלת הגן אמרה ל”כאן דרום”: “ראיתי את הסרטון, ואומר לך בכנות: כאב לי הלב באמת. יותר מ-20 שנה אנחנו עובדים, והכול היה בסדר. אנחנו אחד מהגנים הראשונים באשדוד שהתקין מצלמות. אני בעצמי הוריתי לפני כשבע שנים להכניס מצלמות לגן, וזה באמת עזר, כי רק ככה יכולנו לגלות דבר כזה”.
“כל הורה שרוצה לראות – יכול”, הוסיפה. “יש לו את האפשרות בעצם לצפות על המתרחש בגן. מצלמות האבטחה עובדות בגן 24 שעות ביממה ושומרות את ההקלטה למשך 30 יום. יש לנו הורים שצופים במצלמות כל הזמן, ממש 24 שעות. מי שראתה את הסרטון הייתה אם לפעוטה אחרת בגן ואמרה לנו על המקרה. אמרתי לה שיש לה הזכות לעשות עם זה מה שהיא רוצה”.
אך מרגע שהסרטון הופץ ברשתות החברתיות ובתכנית “הכול כלול” בערוץ 10, דעת ההורים הזועמים בגן הכריעה, והגננת, אשר נמצאת בחודשי היריון מתקדמים, סיימה את עבודתה בגן. “לא פיטרנו אותה, אין לי את הזכות. היא עזבה לבד, היא בעצמה לא רצתה לעבוד בגן”, מסרה בעלת הגן. “כולנו בני אדם וכולנו עושים טעויות. אני לא מאמינה שהיא עשתה את זה בכוונה. אבל ההורים החליטו שהם לא רוצים אותה בגן, זו הסיטואציה”, סיכמה.
אמה של הפעוטה בת הארבע שתועדה בסרטון הגישה במשטרת אשדוד תלונה כנגד הגננת, וזו נחקרה בחשד לתקיפת קטין בידי אחראי ושוחררה בסיום החקירה בתנאים מגבילים.
הגננת מסרה ל”כאן דרום”: “ביחס לאירוע עצמו, לא מדובר בהתעללות כפי שהוצג, גם לא על פי ההגדרה בחוק, אלא מדובר באירוע נקודתי שאני מצרה עליו ומבינה את הפסול בהתנהגותי. קשה לי לחשוב שכל העבודה שלי עם הילדים נעלמה מעיניהם של ההורים, אבל גם יכולה להבין זאת. חשוב לי להביע חרטה עמוקה, הגם שזה לא משנה את האירוע עצמו. במידה שבית המשפט ירשיע אותי, אני אשלם את החוב שלי כנדרש. מבקשת מהציבור שיקרא את הכתבה לנסות ולהבין למרות התמונות הקשות, כי אכן מדובר באירוע חד פעמי, ולא הייתה לי כל כוונה לפגוע”.
עו״ד ליאור ששון המייצג את הגננת מסר: “החשודה נחקרה במשטרה ביחס לאירוע בודד. באותו הגן מותקנות מצלמות אשר להורים גישה מלאה אליהם 24/7 וכן לצוות הגן. מרשתי עבדה בגן מתחילת שנת הלימודים הנוכחית ללא כל בעיות, ההפך הוא הנכון. עד היום מקבלת חיזוק ותמיכה מחלק מהורי הגן. עד כה מחקירת המשטרה עולה כי אכן מדובר באירוע חד פעמי ברף הנמוך. יחד עם זאת, בשם מרשתי חשוב לי להעביר את תחושותיה הקשות בעקבות התנהגותה, והסליחה האמיתית והכנה אותה מבקשת להעביר. וכעת יש לתת למשטרה את הזמן הדרוש לביצוע החקירה”.
ח”כ ד”ר יפעת שאשא ביטון (כולנו), יושבת ראש הוועדה לזכויות הילד ויוזמת הצעת החוק להתקנת מצלמות במוסדות שבהם שוהים חסרי ישע (פעוטות, קשישים וחוסים), הוציאה הודעה לתקשורת וכן מסרה ל”כאן דרום”: “המקרה בגן באשדוד שוב מוכיח שרק בזכות התיעוד ניתן היה לנקוט בצעדים מיידיים כנגד הפוגעת. אך זה לא מספיק, ועלינו לעשות הכול כדי להבטיח שהיא לא תחזור בדלת האחורית ותתחיל עבודה בגן אחר. המקרה הזה, יחד עם מקרים מזעזעים שאנו נחשפים אליהם כמעט מדי יום, מוכיחים כי אין מנוס מהתקנת מצלמות במוסדות שבהם שוהים חסרי ישע. יודגש כי על פי הצעת החוק, המצלמות יתעדו את המתרחש במעגל סגור במהלך כל שעות היממה, וההקלטות יישלפו אך ורק כאשר מדובר בחשד סביר לאלימות ורק על פי צו בית משפט”.
לשכת שר הבטחון פרסמה לפני שעה קלה את שמותם של 3 המועמדים שהגיעו לשלב הגמר – השלב האחרון לקראת הבחירה במפקד החדש של גל"צ. שמעון אלקבץ, יהושע מור-יוסף ומאיה להט-קרמן הם שנבחרו לעלות לשלב הסופי. המועמד האשדודי- שמעון אלקבץ, משמש כיום בתפקיד סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור. הרזומה של אלקבץ עשיר למדי וכולל בין היתר את תפקידו כעורך בגל"צ, מייסד רדיו דרום, מנכ"ל קבוצת רדיו דרום ורדיו תל אביב. בנוסף, ומנהל שיווק ופרויקטים בחדשות 10, אלקבץ היה ממקימי וסגן עורך ראשי של רשת המקומונים "ידיעות תקשורת" מקבוצת ידיעות ומילא שורה של תפקידים בכירים ב"מעריב". יהושע מור יוסף היה בעבר שדרן רדיו בערוץ 7 ודובר מועצת יש"ע ודוברם השר סילבן שלום. הוא היה מנהלה הראשון של תחנת גלי הישראל ומשמש היום כאסטרטג וכדובר של מספר גופים בציונות הדתית ומחוצה לה בהם גם גלי צה"ל. ברשות השידור הוא הגיש תוכנית שבועית בנושאים אקטואלים. מאיה להט קרמן שעשויה להיות המפקדת הראשונה של גל"צ משמשת כמנהלת התכניות של גלי צה"ל, ובעברה עורכת בכירה ב"ידיעות אחרונות", מנהלת פיתוח ועורכת תוכן של עשרות תכניות בערוץ 2 וערוץ 8.
שלושת המועמדים הסופיים יזומנו לראיון אצל שר הביטחון אביגדור ליברמן. בראש ועדת האיתור עמד אלוף (מיל') יפתח רון-טל ולצידו כחברי וועדה שימשו השופטת בדימוס שרה פריש, ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז, נציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר והעיתונאי שמעון שיפר. רשימת המועמדים לתפקיד כללה בין היתר את נורית קנטי, מוטי שקלאר, חגי גולן, צביקה ברוט, מנחם הורוביץ, הדס להב ודני ברנר. חלק מהמועמדים הציעו עצמם לתפקיד, ואחרים קיבלו פנייה מוועדת האיתור. אחד מהעולים לשלב הסופי יחליף בתפקיד את ירון דקל, שמסיים קדנציה בתחנה הצבאית של 4 שנים פלוס אורכה של שנה נוספת.
באי ישיבת המועצה ביום רביעי האחרון, נוכחו לגלות כי ראש העיר איננו. מספר דקות לאחר תחילת הישיבה הודיע ראש העיר באמצעות שליח כי הוא שוהה בימים אלו בירח הדבש עם אישתו הטרייה בארה"ב. כמו כן, ראש העיר ביקש לעדכן את הציבור כי רכש דירה מחבר המועצה לשעבר ואיש העסקים צחי אבו. ראש העיר ביקש להבהיר כי "למען הסר ספק, ראש העיר נהג על פי הכללים המחמירים לפיהן העסקה נוהלה על ידי צד שלישי. כמו כן העסקה נבחנה ואושרה על ידי היועמ"ש"
כזכור- אבו, יו"ר סיעת "אשדוד אחת" וחבר מועצת העיר מטעמה, הגיש בינואר מכתב התפטרות לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, בו הודיע לו על כוונתו לסיים את כהונתו כחבר מועצת העיר מטעם הסיעה. בישיבת המועצה האחרונה נכנס יוסי לוי, במקומו של אבו ומכהן מעתה כחבר מועצה מן המניין.
במסגרת אירועי קיץ ישראלי של עיריית יתקיימו מידי יום חמישי הקרובים, מופעי "חמישי לוקאלי" ברחבת המשכן לאמנויות הבמה באשדוד: מופעי קרקס של CircusArt, הרכבים שונים של 'אקדמא'- הקונסרבטוריון המוצלח באשדוד ומופעי להקות שונות של אמנים ויוצרים מקומיים. חוץ מזה, השנה יתקיימו גם מסיבות ריקודי סלסה בהנחייתה של אילה קארין דהן יחד עם צוות לטינוסלסה.
בחמישי הקרוב בשעה 19.00 יתקיים מופע קרקס מבדר ומהנה. מיד לאחר מכן בשעה 19.30 יתקיים מופע של מקהלת "זמירי הים–"של קונסרבטוריון אקדמא ובשעה 20.00 יעלו ויופיע אסף איינהורןוהברגרז- מפגש מוזיקלי מרתק בין שני מוזיקאים ויוצרים מקומיים. אסף איינהורן: גיטרות ושירה. דן ברגר: חשמלית ושירה. איתי ורדי: בס. מתן אבנר: תופים אירועי חמישי לוקאלי ברחבת המשכן יתקיימו בתאריכים: 6.7, 13.7, 3.8 וב- 10.8. הכניסה חופשית לקהל הרחב!
בקצהו הדרומי של רחוב הר גלבוע באשדוד נמצא מגרש ריק. לא בכדי הוא איננו בנוי. לפני הרבה שנים נמצאו בו ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופה הביזנטית, ובמרכזם רצפת פסיפס צבעונית. הייתה כוונה לבצע במקום חפירה, לחשוף את השרידים הקדומים ואולי גם להציג אותם לקהל הרחב. אבל זה לא קרה. במקום זה רצו לכסות את האתר ולשמר אותו לעתיד לבוא. אך גם זה לא קרה. השטח איננו מגודר או משולט, אלא פרוץ ומופקר.
כתב “כאן דרום” שביקר במקום ביום שישי ראה כיצד הפסיפס גלוי על פני השטח מתבלה, מתפרק ונהרס. ניתן היה להבחין באבני פסיפס שנותקו מהרצפה והתגלגלו להן בשטח. מסביב יש גם חרסים, אבל גם הרבה זבל שמשליכים שם.
ההיסטוריה מתחת לאף. צילום: דור גפני
על פני הקרקע מופיעים חריצים של צמיגים. תמונה שהגיעה לידי מערכת העיתון באחד הימים האחרונים מלמדת שרכבי עבודה כבדים, ובהם טרקטורים, עברו במקום וביצעו עבודות חפירה במגרש הצמוד. ייתכן שהדבר קשור לתכנית להקמת בית כנסת וכולל בקטע שבין רחוב הגלבוע לרחוב הר פארן, שעליו דיווחנו כאן לפני קרוב לחודש.
“אני זוכרת כיצד מצאנו פה לפני הרבה מאוד שנים מטבעות עתיקים סביב הפסיפס”, אמרה לעיתון יפית (שם בדוי), תושבת הרובע. “ממש חבל לראות מה קרה למקום. המטבעות נעלמו, ואם זה יימשך כך, גם הפסיפס לא יחזיק מעמד. אתר עתיקות שכזה צריך לשמר”, הוסיפה.
מרשות העתיקות נמסר בתגובה: “במקום נתגלתה לפני כ-20 שנה רצפת פסיפס מהתקופה הביזנטית (מהמאות החמישית-שישית לספירה), הבנויה בדגמים גיאומטריים צבעוניים. בעקבות הגילוי הוסב השטח בעבר לשטח ציבורי, כוסה, ועתה הוא מחכה לחשיפה והנגשה לקליטת הקהל הרחב, כחלק מהמורשת התרבותית של אשדוד.
הזנחה והפקרות. צילום: דור גפני
רצפת הפסיפס שייכת, ככל הנראה, למבנה ציבורי גדול – ייתכן כנסייה, שהייתה חלק מהעיר הביזנטית הגדולה אשדוד ים, המכונה במקורות איזוטוס–פאראליוס. עיר זו, המשתרעת כיום בכל שטחה הדרומי של אשדוד, מקו מצודת אשדוד ים ועד חוף באר שבע, נזכרת כאחת מערי הנמל העשירות לאורך חוף הים הדרומי של ארץ ישראל. במפת מידבא המפורסמת, מעבר הירדן המזרחי, מופיעה אשדוד ים כעיר שבה מבנים מפוארים, כגון כנסיות, רחובות עמודים ונימפאון (מזרקה עירונית).
מבדיקה שערכו מפקחי רשות העתיקות עולה כי בוצע חישוף צמחייה בפני השטח, ולא נגרם נזק לפסיפס. תכנית הבינוי אשר אתם בודקים לגביה, מתייחסת למגרש הסמוך, ולא למגרש בו מצויה רצפת הפסיפס. לרשות העתיקות טרם הוגשה תכנית כזו. לכשתוגש, תקבע הרשות את התנאים הנדרשים למימושה, בכפוף לחוק העתיקות”.
מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: “אנו עובדים בתיאום עם רשות העתיקות; וככל אתר ארכיאולוגי, הוא מכוסה בחול על מנת לשמור על הממצאים. ממצא זה נכלל בתכנית העבודה של החברה לתיירות, ובבוא העת הוא יזכה לטיפול הנכון ולחשיפתו לציבור".
ואם בטעמים עסקינן, לקח הרבה זמן לשף רני אלבז מאשדוד כדי לפתוח מקום משלו. ברחוב נורדאו 24 התפנתה חנות, והשף קפץ על המציאה ופתח את מסעדת השוק-אוכל רחוב. המקום בינתיים בהרצה, אתם מוזמנים לבוא ולטעום.
כוכבת “מאסטר שף” שירה בצלאל התעופפה לבסוף עם כל החברות הטובות לאוקראינה, אבל סלקטור כרגיל מחפש את הפיקנטריה. נחשו איפה הקעקוע החדש של שירה? בישבן. ואם אתם לא מאמינים, טסנו עד לאוקראינה כדי להביא לכם הוכחה.
לאחר שיפוץ מאסיבי שנמשך יותר מחצי שנה, בשבוע הבא צפויים בעירייה להתחיל לאכלס את הקומה החמישית בבניין ובמרכזה: הלשכה המשודרגת והמפוארת של ד"ר יחיאל לסרי. לפי ההערכה הושקעו במקום כחמישה מיליון שקלים. אך לפי המכרז לעבודות השיפוץ והבינוי בבניין כולו מדובר ב-10 מיליון.
במהלך העבודות המקיפות, במסגרתן הוחלף הריצוף, נשברו קירות, נבנו חדרים חדשים והלשכה הוגדלה מאוד, גם הותקן ריהוט חדש. בינתיים, בכל אותו זמן, עבדו לסרי וצוותו ממשרדי המשכן לאמנויות הבמה.
