במשחק שהתקיים אתמול מכבי קריית מלאכי אירחה במגרשה הביתי את בית"ר מעלה אדומים.
קהל רב הגיע לדחוף את הקבוצה לניצחון ולצפות בהופעת הבכורה של הרכש החדש והנוצץ שהגיע מהאדומים מאשדוד, החלוץ אריאל טרבלסי. טרבלסי זכה לקבלת פנים חמה מהאוהדים הכתומים וגם הוא קיבל את מספר החולצה האהוב עליו – 11.
כבר בדקה השמינית קריית מלאכי עלתה ליתרון של 1-0. בדקה ה-13 הרגע הגדול של אריאל טרבלסי הגיע כשהוא מכפיל את היתרון של הכתומים ל 2-0 ופורע שטר ראשון במדי קבוצתו החדשה. נראה שהקהל הכתום התאהב בחלוץ החדש של קבוצתו, והמציא לו שיר חדש.
המשחק נגמר בתבוסה מוחצת לטובת קריית מלאכי, 6-0. שחקן נוסף שמוכר לנו האשדודים – דניאל אטיאס אקס הפועל ועירוני אשדוד, כבש צמד.
תושב העיר בן 51 נעצר בחשד שהוא זה ששדד את סניף בנק איגוד באזור הסיטי ביום חמישי, שלשום. במשטרה מחפשים אחרי מעורב אחד נוסף, לפחות.
החשוד, כך טוענים במשטרה, נכנס לבנק בשעה 11 וארבע דקות, ניגש לפקידה בזמן שהוא מחזיק מספריים ודרש שתיתן לו כסף – אחרת יפגע בה. לאחר שקיבל את מבוקשו יצא מהמקום. בעת מעצרו נתפס עליו חומר החשוד כסם מסוג הרואין וקריסטל.
האיש טוען שלא היה מעורב בשוד. בבית המשפט אמר: "אני אדם חולה, לא יצאתי מהבית, איך אני יכול לעשות דבר כזה".
השופטת דורית בונדה קבעה שישנו חשד סביר וכי נשקפת ממהעצור מסוכנות גבוהה. היא הורתה להאריך את מעצרו בחמישה ימים.
האדומים עלו בהרכב התקפי, עם שינוי אחד מהמשחק הקודם כשהקשר האחורי לידור כהן ירד לספסל והחליפו שלומי ארבייטמן שנעדר במחזןר הקודם מול מכבי שעריים בשל פציעה. הרכש החדש מאסטוניה סטניסלב גולדברג נכלל לראשונה בסגל וחיכה להזדמנות מהספסל.
גולדברג מחלץ כדור. צילום: ליאב אחאבן
המשחק נפתח באצטדיון העירוני בקריית גת לעיני כ- 500 צופים. המחצית הראשונה הייתה משעממת ולא כללה מצבים רבים, האשדודים לא יזמו יותר מידי והקהל האדום לא אהב זאת.
בדקה ה50 בן בוטבול הפצוע פינה את מקומו לסטניסלב גולדברג שנכנס לראשונה לשחק במדי האדומים והלהיב את הקהל עם דבר יוצא דופן במשחק הרדום- לחימה, עם כמה גליצ'ים שהובילו לחילוצי כדור.
לנדאו ניסה להגיב למשחק העייף של קבוצתו עם שתי חילופים נוספים וניסה להכניס קצת מהירות להתקפה שהכניס את שני שחקני הכנף נועם תרועה וגדיף ווארקט.
בדקה ה80 האדומים יוצאים למתפרצת, גדיף מקפיץ מעל בלם קריית גת לעבר עידן שריקי שבועט טוב אך הצלה גדולה של השוער המקומי מציל את קריית גת מהפסד ביתי.
השופט שורק לסיום וקובע את תוצאת המשחק, 0-0 משעמם שבטח לא מספק את האוהדים האדומים שעשו דרכם מאשדוד.
לאורך גדות נחל לכיש באשדוד ניתן לראות בימים אלה את פריחת הנרקיס במלוא הדרה וריחה העז.
צילום: דור גפני
זהו הנרקיס המצוי – גאופיט (בעל בצל) שמתעורר לחיים עם בוא הגשמים. את הניחוח של הפרחים אי אפשר להעביר כאן. אבל מי שאוהב, לא חבל על הזמן שכדאי להשקיע כדי להגיע.
יש מי שיחשוב שבעונת הגשמים הטבע נשטף ומתנקה, וכך גם הנחלים שלנו. אלא שהמציאות שונה. דווקא בעונת החורף יש שהנחלים מזוהמים ונשטפים בביוב שעלה על גדותיו, בשפכים ממקורות ביתיים, תעשייתיים ואחרים ובמי קולחין — ביוב שעבר טיהור ברמה כזו או אחרת. ועוד לא דיברנו על חומרי הדברה וחומרים רעילים אחרים שנשטפים משדות ומטעים, זבל פרות ועופות שמגיע מרפתות ולולים ועוד כהנה וכהנה.
סיפור מסריח
נחל לכיש הוא דוגמה לנחל שבשנים האחרונות במיוחד נעשו בו מאמצים גדולים כדי לשקמו ולשמור על ניקיונו ואיכות מימיו. מדובר בנחל אכזב שמתחיל במורדות הרי חברון במזרח, למעט השפך שלו באשדוד שהוא רטוב כל השנה.
בעיריית אשדוד ובגופים הרלוונטיים הושקעו משאבים גדולים כדי למנוע את זיהומו. הותקנו תחנות קיץ ושוכללו אמצעי הבקרה במקרים של זיהומים.
אלא ששוב ושוב יש אפיזודות שמחזירות את המצב לאחור, בדומה לסיזיפוס המגלגל את הסלע הכבד במעלה ההר, מידרדר במורד, דוחף אותו שוב למעלה וחוזר חלילה. תקלות ביוב באשדוד כבר גרמו לפגיעות קשות בנחל ולתמותה המונית של דגים ודומה שהן פוחתות. אלא שיש מפגעים שמקורם במעלה אגן הניקוז. מכיוון שאשדוד נמצאת במוצא הנחל לים, בסופו של דבר הכול יגיע אליה ולחוף.
גלישת ביוב בניר גלים
גלישות ביוב ממושב ניר גלים שליד אשדוד (בתחומי מועצה אזורית חבל יבנה) אירעו לאחרונה עקב בעיות במערכת המיושנת של היישוב המושתתת על בריכות חמצון. הסירחון והלכלוך פגעו גם בנחל, לפחות בחלק מהמקרים.
אך לאחרונה אירע זיהום משמעותי יותר. במכון טיהור השפכים (מט”ש) ליד מושב תימורים במועצה האזורית באר טוביה יש מאגר קולחין. לפי גורמי המקצוע שעמם שוחחנו, הרי שלפני כשבועיים, עוד בטרם גלי הגשמים האחרונים, המאגר הלך והתמלא. הסיבה היא שאיכות המים המטוהרים לא עמדה בדרישות ולא הייתה מתאימה כנראה גם לחקלאות בתור מי השקיה. מה גם שבעונת החורף הדרישה למי קולחין להשקיה יורדת בעקבות הגשמים.
מאגרי קולחין, מט"ש תימורים באר טוביה. צילום: עידן בר לב, פקח נחלים – רשות הטבע והגנים
המפלס הלך ועלה עד שבשלב מסוים החליט מי שהחליט לפתוח את הסכר, והשפכים גלשו החוצה, זרמו לנחל האלה, שהוא יובל של נחל לכיש, משם הגיעו לנחל לכיש עצמו וזרמו יחד עם מי הנחל אל הים. לפי בדיקתנו, ההזרמה לא אושרה ולא ניתן לה היתר מהגורמים המוסמכים.
הרשויות לא עדכנו את הציבור על הזיהום. צריך לזכור שיש אנשים שמגיעים להתרחץ בחוף הים באשדוד, לא רחוק ממוצא הנחל, גם בימי החורף הקרים, ויש מי שמגיע לדוג. למרות ההזרמה המסיבית שנמשכה ימים רבים, לא ידוע לנו על אזהרה לציבור.
הזרמת הקולחין מהמאגר. צילום: עידן בר לב, פקח נחלים – רשות הטבע והגנים
גורם שעמו שוחחנו עוד בשבוע שעבר אמר שהוא מעריך את כמות ההזרמה בכ-200 אלף קוב, וזה כנראה לא היה הסוף. באמצע השבוע הנוכחי קיבלנו מידע שההזרמה עדיין נמשכת(!).
“זה מקומם ומדאיג”, אמר יונתן בן דוד, פעיל סביבה מניר גלים, במקור מאשדוד. “אם לא היינו מגלים את הזרימה החשודה בנחל לכיש לפני יותר משבוע, שבדיעבד התברר שמקורה בשפכים מתימורים, אני בספק אם מישהו מאיתנו, התושבים, היה יודע”, הוסיף.
מדדים אסורים
גם בעיריית אשדוד זועמים. “אשדוד עושה כל מאמץ ומשקיעה משאבי כסף וזמן עבודה על מנת לשמור על נחל נקי ועל רמת מים איכותית המאפשרת סביבת חיים לבעלי החיים ולצומח, בתוך ועל גדות הנחל”, אמרו שם השבוע.
“לצערנו”, הוסיפו בעירייה, “על אפיקו של נחל לכיש, המתחיל במורדות הרי חברון ונמשך לאורך כ-75 קילומטר, ישנם לא מעט יישובים ומפעלים הגורמים מעת לעת לפגיעה בנחל. המקרה של תימורים הוא הדוגמה האחרונה לכך, ולאור הזרמת מי הקולחין נערכו בדיקות ונמצאו מדדים אסורים הפוגעים בנחל. העירייה לא מתכוונת לעבור על כך לסדר היום ופועלת להגשת כתבי אישום והכנת תביעות נזיקין כנגד האחראים. יודגש שכשם שהעירייה מבצעת בתחום השיפוט של העיר פעולות אכיפה כנגד כל מי שמזהם ו/ או פוגע בנחל, היא לא תהסס לתבוע גורמים המזהמים את הנחל, הגם שהם לא בתחום שיפוט העיר”.
חריגות גדולות: ניתוח הדגימות האחרונות שנטלו מנחל לכיש. נתונים: איגוד ערים לאיחות הסביבה אשדוד-חבל יבנה
נתוני הדיגום של נחל לכיש בחודש דצמבר (ראו טבלה) מצביעים על חריגות גדולות מאוד בריכוז חיידקי הקולי כתוצאה מחדירת ביוב. השפעת ההזרמה של מי הקולחין הירודים ממאגר תימורים עדיין לא התבררה באופן מלא. באיגוד ערים לאיכות הסביבה באשדוד עדיין לא השלימו את בחינת הדגימות, אך כבר כעת יודעים לדווח על חריגות מסוג שונה — בעיקר ברמות האמוניה.
קבוצה של תושבים ופעילים מניר גלים מנהלת באחרונה התכתבויות עם הרשויות ומשרדי הממשלה לגבי מפגעי השפכים וזיהום הנחל. אחת מהן, אילה רונן, התכתבה השבוע עם מנכ”לית איגוד ערים לאיכות הסביבה אשדוד-חבל יבנה ד”ר ענת רוזן. הנה הפנייה, והתשובות של רוזן מודגשות:
“בתקופה האחרונה פנו תושבי האזור לגופים מוניציפאליים רבים ושונים, במטרה להבין מה מקור הזיהום בנחל לכיש ומי נותן לזה להתבצע. עד כה לא קיבלנו תשובות, ועל כן אני פונה אליכם בשנית, בשם תושבי האזור, בבקשה לספק לנו את המידע הבא: 1. האם מוזרמים שפכי ביוב כבשגרה לנחל לכיש? לא. 2. מה מקור הזיהום? האם לגורם המזהם יש היתר לזהם? נחל לכיש אינו נחל מזוהם. אין היתר לאף גורם לזהם את הנחל. 3. מהן ההשלכות הסביבתיות? כיצד זה משפיע על סביבת הנחל, על השכנים ועל איכות המים? כאשר יש אירוע זיהום נקודתי, בודקים את השפעתו הסביבתית ומגיבים בהתאם לצורך.
4. מדוע לא מעודכן הציבור בדבר איכות המים? מה המשמעות לגבי רחצה במי הנחל, או בחוף הים הסמוך? מה המשמעות לגבי דיג, המתבצע ממש בסמוך לשפך הנחל? מידע נמסר לציבור באופן שוטף באתר המשרד להגנה”ס ובאתר האיגוד. בדיקות שבועיות לאיכות מי החופים נעשות על ידי משרד הבריאות. אין אישור לדיג בנחלים בארץ, וגם לא בלכיש. המקומות המאושרים לכך הם באגמים מפוקחים. אישור לשיט ניתן על ידי משרד הבריאות כבר בשנת 2014, אך בעיריית אשדוד החליטו להמתין עם פיתוח תיירות המים בנחל לפי שעה.
5. האם יש תכניות להפסיק את זיהום הנחל או שעלינו לקבל את זיהום הסביבה כגזרה מהשמיים? מהם לוחות הזמנים? נחל לכיש הינו נחל אכזב ברובו. הנחל אינו מזוהם. לעיתים נדירות יש אירוע זיהום נקודתי.
מפת האזור. הזיהום החל ליד מושב תימורים, דרך נחל האלה, שנשפך לנחל לכיש, שנשפך לים. צילום: מתוך גוגל מפות
אני שונאת סיכומים. את כולם. את אלו שכוללים מילה גנרית המאותתת לסיום השיחה: “יופי”, “יאללה”, “נהיה בקשר”.
לכן אני נלחצת גם מסיכומי סוף השנה האזרחית, כאילו ישנם כוח ומשמעות לעצירה המדומיינת הזו על 365 הימים הבאים. כאילו השנה שהסתיימה הציבה רף מסוים, ובתקופת השנה הקרובה אנחנו חייבים להתעלות עליו או לפחות לעמוד בו.
אז השנה החדשה התחילה, שמענו על דוח העוני של 2018 שהיה לא משהו בכלל, שמענו על ירידה קלה במספר ההרוגים בתאונות הדרכים, והוזהרנו שלא להיכנס לאופוריה ולהמשיך להדק את החגורה, תרתי משמע.
ואפילו אני, עם כל החשש מנטיעת ציפיות תחומות במסגרת השנה הקרובה, ערכתי לי רשימת יעדים סודית ל-2019. חלקם אישיים ותלויים בי, חלקם משאלות לב וייחולים.
נפרדתי מ-2018 כמו שנהוג: הסתכלתי אחורה בזמן, עשיתי טבלה דמיונית של טוב ורע עם שורת סיכום למטה, שלשמחתי הייתה חיובית, ואז אמרתי — יופי, יאללה, נהיה בקשר. והתכוונתי ל: אין באמת משמעות להחלפת הספרה 8 ב-9. מה שהיה הוא שיהיה. הזדמנויות או מפלות לא תלויות בתאריך, הן תלויות במזל, בגורל או ברצון ה’ לפי עולם הערכים שלי.
כבר עברו ימים מספר מתחילת השנה האזרחית, ואפשר כבר לסכם את הסיכומים, אבל אני עדיין מבוהלת מהנפת הדגל הזו. עדיין חוששת להפריח בפומבי משאלה לשנת 2019: בבקשה תהיי טובה אליי. עדיין לא רוצה לסמן מגמות, אלא מתעקשת לראות את התמונה ממבט קרוב. סמוכה לפרטים הקטנים, רחוקה מהתמונה הגדולה.
הילדים שלנו הם כמו זכוכית מגדלת, מה שאנחנו עושים בקטן הם עושים בגדול, שלא לומר בענק. הגלישה שלנו בניידים והעלאק להתעדכן, כשהם רואים אותנו משלימים פערים חברתיים, אנחנו נותנים להם לגיטימציה לעשות את אותו הדבר, רק שהם עושים את זה בחדר, מול המחשב עם אוזניות, צעקות, עצבים וטירוף על המקלדת. בקיצור, פורטנייט זו דרכם הייחודית לשחק יחד עם החברים.
כשתשאלו למה הם לא יוצאים לשחק קצת עם חברים, לדבר, הם יענו שהם כבר דיברו עם כולם בווטסאפ ושיחקו עם כולם במחשב. למה? כי ככה אנחנו מדברים. קבוצות בשם ״המשפחה מס׳ 1 בעולם״, ״המטבחון המשפחתי״, או ״הדור הבא״ ועוד שמות מפוצצים הופכות אולי למעודכנות יותר וקרובות יותר, אך למען האמת, מרוב אמצעי תקשורת איבדנו את התקשורת.
נכון, זה נוח, זה זמין וזה נגיש. תמונה ופוסט טוב מחליפות כוס קפה, וסרטון וידיאו מחליף ארוחה, כל מה שהיה לך לספר אתה כותב או מצלם, ואם אתה ממש רוצה להשקיע, אתה מוסיף אמוג׳י.
עם הגיל זה הופך לסידור נוח, שמים את הלפטופ על הברכיים ושולחים שנה טובה ל-256 איש במכה, שום מסר אישי, טקסט מועתק ככל הנראה שבמקרה קיבלתם, סרטון שווה ונסגרה הפינה. מעבירים הלאה. זה סוגר את הפינה עם הדודה, עם האחיין, עם החבר מהצבא והבוס מהעבודה. תיק תק, הכול מהיר… לתקתק.
העצלנות הדיגיטלית חלחלה גם לפוליטיקאים. זוכרים אותם לפני הבחירות? מסתובבים בשווקים, לוחצים ידיים, מצטלמים, מעלים לסטורי… חורכים את הרשת בשיתופים, לייקים ותגובות, רגע אחרי? חוזרים לפוסט היומי, לעדכוני וואטסאפ, לקולים שבהם יש גם אינסטוש.
אבדה הספונטניות של לפגוש מישהו ברחוב וסתם לשבת לקפה, הזמן מחושב ומה שאפשר לעשות בפייס לא עושים בעולם האמיתי. בפייס אפשר לחשב מילים, לעשות הגהה, לבחור את התמונה הכי שווה, בזווית הכי מחמיאה, ואם אין כזו? מצלמים שוב. הכול בשליטה. לוחצים ״פרסם״ רק כשהכול מושלם, מה שרחוק מהמציאות, ששם אולי יש לך פטרוזילה בשן, כתם על החולצה, האיפור נמרח או רחמנא לצלן השיער לא מסודר.
האמת, מאסנו בנאומים מוקלטים, מטקסט כתוב, מאסנו בפוסטים שנונים עם תמונות מושחזות ויותר מכול: הבנו שהרשתות החברתיות לא מביאות תוצאות, הן משלימות תמונה אמיתית של מי שנמצא בעולם האמיתי.
רגע אחרי הבחירות המקומיות ורגע לפני הבחירות הארציות, אני יכול רק להמליץ לפוליטיקאים שלנו: צאו לשטח, תשתו קפה עם פעילים שלכם או עם מתנגדים שלכם, בלי צילומים ובלי סטורי, תכירו על אמת, סיירו בעיר ותשאלו תושבים אם יש להם בעיה, תנסו לשמר את הפעילים שלכם, פעם בחודש מפגש בירה לעדכונים, לשיתוף בעשייה, טפיחה על השכם, חיבוק. אין לכם מושג מה זה יעשה להם ולכם ביום שתקראו להם שוב לדגל.
ראש העיר כבר הפנים את המסר, הוא הבין שעם עשייה לא הולכים למכולת ובטח לא לקלפי, סביר להניח שבקדנציה הבאה עלינו לטובה יישארו בטבלת האקסל של העשייה כמה עמודות לא צבועות או צבועות חלקית, אך תהיו בטוחים שתראו אותו יותר, הרבה יותר. הוא לא יהיה פחות עסוק, אבל הוא למד על בשרו שככל שייתקל בלבן של עיני התושבים, הצהוב של הפתקים יהיה צהוב יותר.
ואם אתם לא פוליטיקאים? קחו את הטיפ בשתי ידיים, תשאירו את הקבוצה המשפחתית להודעות חשובות, לא לספר איך היה בעבודה או בבית הספר, את זה תעשו על כוס קפה או פטל. במקום לצלם מקום יפה ולהעביר תמונה, קחו את האהובים שלכם לראות בעיניים את המקום.
תזמו מפגשים עם חברים מהשכונה, חברים מבית ספר, מהצבא או מהאוניברסיטה, תארגנו פיקניק, מפגשים סלוניים. צחוק אמיתי ורגש אמיתי לא עוברים בהודעה, גם עם אחלה אמוג׳י. כתב העת המדעי "Psychological Science" מצא כי החיבוק מפחית באופן משמעותי מצבי דאגה, חרדה, פחד מפני מוות. חיבוק, אתם קולטים?
מ.ס אשדוד תארח ביום ראשון באיצטדיון היא' את הפועל רעננה לקרב תחתית לוהט. משחק חשוב מאוד לחניכיו של יובל נעים שינסו לשמור על הבית ולקטוע את רצף התוצאות הרע שהם משיגים לאחרונה.
אשדוד סופרת כבר חמישה משחקים ללא ניצחון במסגרת ליגת העל ונמצאת במקום האחרון בליגה. גדי קינדה וקרלו ברוצ'יץ' שנעדרו במשחק הקודם נגד הפועל באר שבע צפויים לחזור לסגל הקבוצה.
אולם דודו ביטון שהורחק במחזור הקודם יעדר מהמשחק נגד קבוצתו הקודמת הפועל רעננה.
גם רעננה לא נמצאת בכושר טוב. היא סופרת שלושה משחקים ללא ניצחון ואף הדחה מביכה בגביע בפנדלים מול הכח רמת גן מהליגה השלישית. היא בהחלט משוכה שאשדוד צריכה ויכולה לעבור בביתה, משחק שהוא מאסט עבור הקבוצה אם היא רוצה להישאר בליגה.
אלו הדברים שאמר הבוקר במסיבת העיתונאים מאמן הקבוצה יובל נעים:
"מבחינתינו זה משחק מאוד חשוב, אני חושב שזה משחק שאם נעשה בו תוצאה טובה יתן לנו הרבה כוחות להמשך. משחק עם משמעות מאוד גדולה, נקווה לעשות בו תוצאה טובה".
"כמו שאפשר לראות בטבלה הפועל רעננה היא אחת מקבוצות התחתית המשחק בבית שלנו משחק מאוד חשוב לנו וכמו שכבר אמרתי – נקווה מאוד שנעשה תוצאה טובה וזה יתן לנו כוחות להמשך".
בטקס חגיגי שהתקיים בדימונה, במעמד ראשי רשויות בדרום העניק רם זהבי, מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך את "אות יקירי הנוער ופרס מחוז הדרום לנוער מתנדב". האות הוענק ל– 24 תלמידים פעילים מצטיינים מכל רחבי המחוז וכן ל- 20 מבוגרים "יקירי הנוער", כאות הערכה על עשייתם הייחודית למען הקהילה ועל היותם מודל לחיקוי ולהשראה לבני הנוער.
המצטיין המחוזי הוא הנער עמית כהן, 17, תלמיד י"ב במקיף ג' אשדוד. עמית עתיד לייצג את המחוז בטקס הארצי בשבוע הבא, במעמד שר החינוך ויקבל את פרס שר החינוך לנוער מתנדב מצטיין ע"ש אלעד ריבן ז"ל.
עמית הוא נער רב פעלים שעוסק בהתנדבות חברתית החל מכיתה ז'. עמית הספיק להתנדב במקהלה העירונית "מקהלת השווים" באשדוד, במסגרתה ליווה ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הוא גם פעיל בתנועת "הצופים", ממלא תפקידים במועצת התלמידים הבית ספרית והרשותית ובנוסף לכל זה מתנדב בתנועת "אחריי". כמו כן עמית סיים קורס ליצנות רפואית במסגרת תאטרון 'ברמוזה' וכיום מתנדב בבתי חולים כליצן רפואי.
עמית מקבל את הפרס צילום: משרד החינוך
משה הוד, אף הוא מאשדוד זכה באות "יקיר הנוער" על תרומתו למשפחות מעוטות יכולת, יזם קהילתי הפועל לקיום מצוות עלייה לתורה לבני ובנות מצווה ועוסק בגיוס כספים לרכישת תרופות.
משה הוד בטקס. צילום: משרד החינוך
אות ההצטיינות הוענק על פי מספר קריטריונים, בהם פעילות התנדבותית ייחודית ובלתי שגרתית, התמדה בפעילות למשך מספר שנים, פעילות התנדבותית המוכרת ע"י הרשות או על ידי בית הספר וכן קבלת הכשרה לקראת ההתנדבות ובמהלכה.
ההצגה “מאחורי הגדר” (ביאליק זוכרים?) בהשתתפות אינה בקלמןרצה עכשיו בהבימה. ומה נקסט? כנראה העונה השנייה של התאג”ד.
צילום אור דנון
אריק אסוליןהתגעגע לקיץ, לכן סגר טיול ביעד חמים ביותר וקרוב לשורשים, ואין מקום יותר נכון מאשר מרוקו.
הצרפוקאי הכי לוהט על מסך הטלוויזיה שלכם, אריק משעלי — הלוא הוא מרסל הספר מ"שנות ה-80" — המריא השבוע לחופשה מרתקת בפריז הרומנטית. וכמו שאתם רואים, הוא החליט לאמץ את הלוק המקומי, או כמו שאומרים במרוקאית: במרוקו תהיה מרוקאי, ובצרפת תהיה צרפוקאי.
העיתונאי האשקלוני יוסי פרטוקארז מזוודות השבוע והמריא יחד עם בנותיו לקנקון, מהערים הקסומות שבמקסיקו, שם פגשו את בנו עדי ובילו זמן איכות משפחתי אחרי שנה ארוכה שבה לא התראו.
יום שישי האחרון, למרות הגשם, מחזור 19 של בית ספר לצילום חשיפה של אדי ישראליצא לצילום שטח. קבלו את הצלמים בפעילות.
גל זהבימתחדש בשני קעקועים ודואג לתמונה טיל כדי שתראו את האמנות בשיא תפארתה.
צילום שרה קמחי
גרטה בורשטייןמשנה כיון לנוף המושלג של רומניה, ובאותה הזדמנות עושה סקי כמו שרק אלופים עושים.
מאמנת הכושר המוערכת ריטה סבנובמאשדוד נאלצה להודיע לכל המתאמנים שלה בצער רב שהשבוע היא לא תוכל ללוות אותם, וזאת בשל טיול מפנק לברלין עם החברות הטובות בשביל לחגוג את בוא השנה האזרחית החדשה. כמדי שנה הדי—ג’יי רז עיניובת זוגו אמי משה המריאו לאמסטרדם. שם הם אולי לא ברחו מהקור, אבל בהחלט שמרו פינה חמה לעיר המהממת. השניים שבו אל כל האתרים שבהם ביקרו ושוב חזרו אלינו עם טעם לעוד. עד השנה הבאה.
גידול של 6.25 אחוז בהשוואה ל-2018 ו-86 אחוז בהשוואה ל-2009 תקציב רגיל 2019 1.790 מיליארד ₪ תקציב פיתוח 2019 1.135 מיליארד ₪
בעשור האחרון אשדוד עשתה מעבר חד מעוד עיר בישראל למטרופולין גדול ומשמעותי בישראל! תקציב 2019- תקציב רגיל מיליארד 1.790 ותקציב פיתוח 1.135 מיליארד ₪, שמועצת העיר אישרה הערב. "בתקציב הרגיל מדובר בעלייה של 6.25% בהשוואה ל-2018! וגידול של 86% בהשוואה ל-2009" אומרים בעירייה ומציינים שאשדוד עשתה כברת דרך משמעותית, עם הישגים מרשימים ומיצוב מחדש של העיר, הממקמים אותה כמטרופולין אזורי. התקציב החדש מסמן את המדיניות העירונית לחמש השנים הבאות, תוך התאמתו לחזון העירוני שהציב ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי ולתוכניות העבודה המאושרות של נבחרי הציבור וראשי המינהלים בעיריית אשדוד.
בדברי ההסבר של ראש העיר, הוא הציג את עיקרי התקציב ואת המשמעויות הנגזרות ממנו בדגש על המשך הפיתוח וההשקעות בכל תחומי חיי התושב – בחינוך, רווחה, שיפור פני העיר, ספורט, בילוי ופנאי ונושאים הקשורים לעתיד הצעירים. להלן עיקרי התקציב הרגיל, בהשוואה לשנת 2009, עשר שנים לאחור.
1. חינוך – התקציב הגבוה ביותר בתקציב העיר והשנה יעמוד על 586 מיליון ₪. גידול של 76% בהשוואה ל-2009 (334 מיליון ₪), הגבוה ביותר אי פעם. 2. רווחה – גידול של 251% בהשוואה ל-2009 (134 מילון ש"ח). תקציב יעמוד השנה על 336 מיליון ₪. הגבוה ביותר מעולם. 3. שיפור פני העיר ואחזקה – התקציב יעמוד על 250 מיליון ₪. הגבוה ביותר אי פעם, ובהשוואה ל-2009 מדובר בגידול של 62% (154 מיליון ₪). 4. השקעה בתושב – בעשור האחרון (2009-2019) ההשקעה בתושב גדלה ב-60% וכיום עומד התקציב פר תושב 8,032 ₪!
ד"ר יחיאל לסרי: "נחזור במנהרת הזמן וניזכר. פחדנו אז לחלום ולאחר מכן לא האמנו שזה יתגשם. בעשור האחרון אשדוד עשתה מעבר חד מעוד עיר בישראל למטרופולין גדול ומשמעותי בישראל! בזכות תכנון נכון והשקעת משאבים עצומה במיליוני שקלים, בכל תחומי חיי התושב, עשינו כברת דרך מרשימה לכל הדעות ושינינו את העיר לחלוטין, בנינו בית חולים לתפארת, טיילת ספורט, פארק אשדוד ים, חופי ים, פעילות ימית מרשימה, שני בתי מלון והתחלנו בבניית טיילת הים. בנינו את מרכז כיוונים, מרכז להורות משמעותית הגדול בישראל, אמפיתיאטרון הגדול בישראל, משכן לאומנויות הבמה, בית אריה לאומנות, מרכז תרבות ליהדות אתיופיה, אולמות ספורט ומתקני ספורט בכל העיר. במסגרת ה-reway, מיזם התחבורה החכמה הראשון בישראל, החלפנו והסדרנו תשתיות בהיקף של מאות מיליונים, הסדרנו דרכים ומדרכות ברבעים ופיתחנו מאות דונם של גנים ופארקים, כולל הצבת מתקני שעשועים חדשים. הצעדנו את מערכת החינוך להישגים אדירים וחסרי תקדים בהיסטוריה של העיר, פיתחנו מערכת מדהימה של פעילות תרבות ופנאי והפכנו לאחת הערים האטרקטיביות בארץ בתחום הפסטיבלים ואירועי התרבות. הספורט העממי באשדוד הוא שם דבר בכל הארץ והספורט המקצועי מיוצג בכל הענפים ובכל הליגות הבכירות. הבאנו את אשדוד לרמת תעסוקה חסרת תקדים ובעתיד עם המשך פיתוח אזורי התעשייה, השלמת בנייתו של הנמל החדש, בניית הקמפוס האקדמי וקליטת תעשיות חכמות נייצר עוד הרבה מאוד מרכזים ומוקדי תעסוקה. על כל אלה ועוד יעידו הזכיות והפרסים בכל תחומי החיים העירוניים" .
ערב הפרידה ממנהלת הספריה הותיקה והמוערכת גב' זהבה דויטש, היה גם ערב של של שתי בשורות גדולות. האחת, אותה חושף ראש העיר לראשונה, היא הקמת ספרייה עירונית חדשה, מודרנית ומהמתקדמות בישראל, בניחוח בינלאומי. "ממש בימים אלה אנחנו יוצאים לתחרות אדריכלים בינלאומית, לתכנון ספרייה חדישה ומתקדמת" אמר ראש העיר וגילה כי מדובר בספרייה מרשימה ומיוחדת שתשתרע על שטח של 5 דונם.
הבשורה השניה היתה מפתיעה לא פחות. ראש העיר גילה כי זהבה דויטש, תהיה חברה בוועדה המייעצת אשר תבחר את התכנון האטרקטיבי ביותר מכלל ההצעות שיוגשו. היה זה פרגון גלוי של הערכה לפעילותה רבת השנים של דויטש כמנהלת הספריה באשדוד. "תרומתה של זהבה לאשדוד היא גדולה מאוד. במשך שנות ניהולה עברו בספריה העירונית מאות אלפי קוראים וכל העת היא המשיכה לפתח עוד ועוד רעיונות, במטרה להגדיל את קהל הקוראים מצד אחד ולשמר את אהבת הקריאה מצד שני, בתחרות מתמדת מול העולם הדיגיטלי" החמיא ראש העיר תוך שהוא מבטיח כי אשדוד תמשיך להנות מהידע המקצועי של דויטש ומהכרותה הקרובה עם אוכלוסיות העיר.
הומור ישראלי אפקטיבי אינו יכול שלא לעסוק בהומור אתני, ובתחום הזה בחברה שלנו כל הקבוצות האתניות זוכות לטיפול: מלובה הקופאית העצבנית מרוסיה בתכנית 'ארץ נהדרת', סרג'יו קוסטנזה התחמן מרומניה משלל דמויות 'הגשש החיוור', מזרחיים כמו סאלח שבתי והבז'יז'ינות הפולניות של "זהו זה". אצלנו כולם בראש, אחרת הם לכאורה מחוץ לישראליות. החברה הישראלית עמוסה בסטריאוטיפים על בני הקהילות השונות אבל כשצוחקים עושים זאת מתוך אהבה: ההומור האתני מבוסס בעיקר על היסודות הלשוניים המיוחדים של הקבוצה האתנית ומקצין אותם.
המוזיאון לתרבות הפלשתים. צילום: סיון פרג'
אנחנו לומדים לקבל את הדמות, ודרכה את הקבוצה כולה, לצחוק איתה ולא עליה, לכבד אותה ואפילו לאהוב אותה. במוזאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן מזמינים אתכם לשישי צהריים של הומור עצמי בנושא: אירוע עם מופעי סטנד אפ קצרים על הומור חברתי וסטריאוטיפי בחברה הישראלית, מופע עם הומור על המציאות, על חיי היומיום ועל מגוון העדות והקהילות בחברה. בואו לצחוק ולשמוע צד שונה ממה שאנחנו מכירים דרך הומור עצמי של הסטנדאפיסטים: שלמה בייבי בייבי, טל ראשון ומתן פרץ.
התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד שזכתה להישג היסטורי החודש – ופתחה את אחד הפסטיבלים הגדולים ביותר למוסיקה אנדלוסית במרוקו – פסטיבל "אנדלוסייאת" (Andalussyat) בקזבלנקה – מעלה קונצרט נוסף ברחבי הארץ – "גשר המיתרים" – בכיכובה של לא אחרת מאשר הזמרת והשחקנית אסתר רדא שתבצע שירים ופיוטים יחד עם מקהלת מורן ואמנים ממרוקו ובניצוחה של סיון אלבו בן חור.
בקונצרט זה יוצאת התזמורת למסע אל מחוזות נדודיה של המוזיקה האנדלוסית שיצירותיה יוגשו בלבוש אחר ובשפה מוזיקלית המשלבת מסורות שונות, עם אמנים אורחים שמוצאים את הגשר בין הסגנונות – גשר המיתרים. זמרים ממרוקו יתארחו בקונצרט כחלק אינטגרלי מהפעילות וקשרי העבודה המתמשכים של התזמורת עם אמנים, מוסיקאים ומפיקים במדינות ערב.
זוהי הפעם הראשונה שהתזמורת משתפת פעולה עם מקהלת מורן מעמק חפר, בניהולה האמנותי של נעמי פארן.
ביום ראשון התקיים מפגש בין תלמידי כפר הנוער "קציני ים אורט אשדוד" ואנשי בית "יד לבנים". המפגש, שעסק בסיומה ובתחילתה של שנה אזרחית חדשה, היה מעצים ומרגש לכל המשתתפים.
תלמידי אורט, יחד עם אנשי "יד לבנים", השתתפו בסדנאות מוסיקה תאטרון ויצירה ושיתוף הפעולה בין האוכלוסיות היה מוצלח ומרתק. בסיום המפגש, הוצגו תוצרי הסדנאות, ולהקת חיל הים עלתה להופיע בפני המשתתפים.
להקת חיל הים מופיעים בפני משתתפי המפגש באדיבות: ביה"ס "קציני ים אורט אשדוד" ו"בית יד לבנים"
אימא, בת, בן ונכד, מציגים יחד בתערוכה משותפת. משפחה יצירתית שזיכרון, רגש וחלום מוצאים אצלם ביטוי בכלי האמנות, בצבע, בצורה ובחומר, כל אחת ואחד בסגנונו הייחודי. שם התערוכה 'היה, הווה ויהיה', מסמל את הקשר בין הדורות, מהסבתא שכבר איננה לבת, לנכדים, לצעיר שבנינים והלאה לעתיד, ואת הקשר לנצחיות הבורא- המשפיע והיוצר הראשי, ולאמונה בחסדו והשגחתו.
למעשה, מעל כל אלה מרחפת דמותה של סבתא מיסה ז"ל, ילידת לוב, שחוותה את מאורעות השואה בברגן בלזן, ניצלה משם עם בני משפחתה בהשגחה ועלתה ארצה ב- 1950. סבתם של תמר וניסים, ואימה של סטלה רסולי היא דמות מעוררת השראה שמכוחה, אמונתה וחכמתה שואבים כל בני המשפחה המורחבת את השראתם וכהגדרתם- היא המהות המשפיעה על יצירתם בהווה.
סטלה רסולי שנולדה בלוב הגיעה לאשדוד ב – 1965, וכאן גידלה את ילדיה ניסים ותמר. לאורך השנים השתלמה בחוגים רבים של יצירה, למדה בביה"ס לאמנויות בבת ים, ואף אצל האמנים האשדודים סולי לוי ולינה גולן. סגנון ציוריה מגוון ונע בין נטורליסטי לאבסטרקטי כשהדימויים אותם היא בוחרת לצייר נובעים בעיקר מזיכרונותיה כילדה במחנה ברגן בלזן, ממה שחלף והיה אך נשאר חרוט בזיכרונה כמראות, טעמים וריחות.
סטלה רסולי צילום: יח"צ
הבת תמר, אשדודית מילדותה מציירת אף היא מזה כעשור בסטודיו של לינה גולן. בין ציוריה מקומות קדושים ואף דימויים מהטבע כפרחים אותם היא מעצימה לגודל פנטסטי המוציא את הדימוי מהקשרו הטבעי ומעניק לו חיי נצח. הווה נקשר לעתיד. במעשה זה היא מבקשת לבטא את הכרת הטוב לבורא והתרשמותה מנפלאות הבריאה שהיא יצירתו של האל.
