נאום ראש העיר בטקס יום הזיכרון תשע"ט
Leave a Comment
משפחות יקרות, צְפירת הדומייה שעדיין מהדהדת באוזנינו, נותנת את האות לפתיחת היום, שבו אנו שמים בצד, את בעיות היומיום, ואת המחלוקות, מפילים את החומות והמחיצות שבינינו, מתאחדים סביבכם, ומזדהים עם כאבכם העמוק.
כִּאֶב הַאֵם וְהַאַב, האחות והאח, האלמנות והיתומים. הַכְּאב הזה הופך היום לכאב האומַה כולַה.
היום, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אנו הופכים לעם אחד. עם אחד, ששַכַל– 23,741 מבחירי בניו ובנותיו, וּבַהֶם 296 מבחירי בניה ובנותיה של העיר שלנו אשדוד אשר נפלו בַקרב, בְּאימונים, וּבְּשיגרה, על בִּטחונה, שלומַה וקיומַה של מדינת ישראל.
יום אחר יום, שנה אחר שנה, אתם, משפחות השכול, נושאים עמכם את הכאב שאיננו מרפה, ואת הפצע שלא יוכל להגליד. בַיוםהזה- לב כולנו הולֶם עמכם.
זה לצד זה, כשני נרות. נר נשמה, ונר – שמחה,ניצבים להם על לוח ימינו יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. בְּרגעים אלו, אנו מַרְכִּינִים רַאשֶנו בפניכן, משפחות יקרות, ומתייחדים יחד איתכן, עם זִכרם של הנופלים.
קהל נכבד, בשירו "מגש הכסף", שכתב נתן אלתרמן בעיצומם של קרבות מלחמת העצמאות הוא תיאר את הקו המצמרר, וְהמתוח תמיד, בין, המחיר הנורא וכאב
האובדן, על הנופלים הרבים, ובין שמחת העצמאות על המדינה שבדרך.
חלפו למעלה משבעים שנים, מאז נכתב ״מגש הכסף", יום הזיכרון ויום העצמאות קשורים ולפותים זה בזה בקשר בָּל-יִנַָתֵק, ולכן, גם לא ניתן להפריד, בין אלו שנפלו בהגנה על מדינת ישראל בִּכְלל מערכות ישראל, ובין התפתחותה וצמיחתה של מדינת ישראל. ראשית גאולתו של עמינו, אחרי 2000 שנות גַלות.
בזכותַם, בזכות הנופלים אנו כאן. כשאנו צועדים ונוסעים, ברחבי מדינת ישראל בַּעיר וּבכפר. ברובע המגורים, ובאזור התעשיה. בַּגַן, וּבביה"ס. בְּפַארק השעשועים השכונתי, במסעדה או בבית קפה. בנמל, או בשדה התעופה. כשאנו שומעים בְּהִשתאות, על השיגי המדינה הצעירה שלנו, בחינוך, במדע וברפואה,בַכלכלה, בַּתעשייה ובַּטכנולוגיה, בַּספורט וּבתרבות, בחיי הרוח והחומר.
כשאנו רואים היום את הפלא ההיסטורי שנקרא מדינת ישראל, נזכוׂר תמיד, ולעולם לא נשכח, בִזכות מַה, ובזכות מי, כל אלה בַאו לנו, בזכות מַה, ובזכות מי, באה לנו תקומַתינו.
בזכות הבנים והבנות שהלכו ואינם עוד.בזכות יקיריכם, יקירנו, שחירפו נפשם למען שלומַה, בטחונה וקיומה של מדינת ישראל.
משפחות יקרות,לא באנו הערב לנחם אתכם. אין בפינו מילים אשר יוכלו לרפא את הכאב שלכם. את הכאב, על אובדן היקר מכל.ואנו כאן, רק כדי לאמר, כי אנחנו איתכם. – אנחנו וכל עם ישראל.זוכרים את ההקרבה שלכם, ומזדהים עם כאבכם, ומעל הכל, שואבים כח מתעצומות הנפש שלכם.
את הכח להמשיך לייצור, להמשיך לבנות ולנטוע, בחלקת האלוקים הקטנה שלנוּ, מדינת ישראל. לכן, נִסמַך והוצמַד, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ליום העצמאות.מדינת-ישראל היא תופעת יוצא-דופן, ונס בתולדות העמים.היא נוסדה ומתקיימת, בניגוד לכל הסיכויים והסיכונים.
דמוקרטיה יחידה, מוקפת אויבים בלב אזור עוין במזרח התיכון.מאוימת תמיד, מקרוב ומרחוק.
כפי שחווינו רק בשבוע האחרון, בעירנו אשדוד ובישובי הדרום. וחרף כך, עומדת יציבה ואיתנה, מְחְיַה וּמחדשת את המורשת היהודית ואת מסורת האבות. בְּהַוַיה לאומית, עתירת הישגים והצלחות, חסרי תקדים, בתולדות האנושות. וכל זאת, רק ב- 71 שנות קיומַה.זכוּת גדולה נפלה בחלקינו, לחיות בדור בו מתגשמות תקוות וְחַלומות בנות אלפי שנים. אך המנוחה והנחלה עדיין מאוד רחוקות מאיתנו.במיוחד נוכח השינויים והטלטלות שהעולם עובר בעשור האחרון. באופן כללי, וְבַיַחַס שלו כלפי מדינת ישראל.
מצד אחד, ישראל זוכה לֶעֶדְנַה בַּיחסים הדיפלומטים והכלכליים שלה עם מדינות רבות בעולם שבאו לידי ביטוי, בין היתר,בְּהכרה בירושלים, כבירת ישראל ע"י ארה"ב,פאראגוואי, וגואטמלה, ובפתיחת נציגויות רישמיות בירושלים, ע"י מדינות חשובות כמו:ברזיל, הונגריה, צ'כיה, אוסטרליה והונדורַס.ומצד שני, התפשטות והחמרה של גילויים אנטישמים, במדינות המערב. במיוחד במדינות הַאיחוד האירופי.
וֶאפילו בארה"ב הידידה הגדולה ביותר של ישראל, נרשם השנה שיא חדש בפעילות אנטישמית.הפַרַדוקס הזה, מעיד על השורשים העמוקים של תופעות האנטישמיות בעולם, שמתפתחת ומתעצמת, דווקא ביבשת אירופה, אשר הביאה על העם שלנו, את האסון הגדול ביותר בתולדותיו, ובתולדות האנושות.
שנים רבות אחרי השואה, עדיין שונאים אותנו שם, על-שום היותנו יהודים!מציאות מדאיגַה, המהווה תזכורת לַצורך הקיומי, בבית לאומי לעם היהודי מדינת
ישראל בארץ ישראל.מדינה היודעת גם לשמור על יתרון העוצמה הצבאית שלה, מול מדינות וארגוני טרור, המחזיקים בְּאידיאולוגיה להשמדת מדינת ישראל חס ושלום.
