התוכנית "צוערים צעירים – דוברות ודיפלומטיה אשדוד" הוקמה בשנת 2016, לאחר שיוזם ומנהל הפרויקט משה ראובני, פנה לראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, עם רעיון להכשיר בני נוער לתפקידי דוברות ודיפלומטיה (בשגרה ובחירום) שיצטרפו למאבק נגד האנטישמיות הגואה ונגד תנועת החרם הפועלת כנגד מדינת ישראל. "היוזמה הגיעה בעקבות מבצע 'צוק איתן' בקיץ 2014. הסיקור במהדורות החדשות בעולם היה מוטה כנגד ישראל ש'זכתה' לגינויים רבים ולקריאות להפסקת ה'תוקפנות', לצד תמונות המציגות את ההרס בצד הפלסטיני כתוצאה מתקיפות צה"ל" מתאר ראובני את הרקע ליוזמה.
כאמור, השנה הוכרזה כ"שנת הנוער". בשנה זו תועצם הפעילות לבני ובנות הנוער ברמה הערכית, הקהילתית והחברתית, בארגוני ובתנועות הנוער בעיר. בשל הצלחת התכנית ולאחר 3 שנות התנדבות, פנתה מזל שאלתיאל, ראש תחום הנוער בחברה העירונית לתרבות ופנאי, לראובני בהצעה להרחיב את הפעילות ואת מספר הפעילים בה. שיתוף הפעולה עם השותפים בבתי הספר ברחבי העיר הוביל להצטרפותם של עשרות בני נוער לקחת חלק בפעילות הברוכה. בתוך כך, נפתח מחזור חדש ורביעי במספר, כאשר עד סוף השנה עתידות להיפתח בין 6-4 קבוצות בכיתות ט'-יב'. "שמחנו לגלות בני נוער בעלי רצון ומוטיבציה לשנות ולהשפיע" אומרים בתחום הנוער.
צוות הדרכה ייחודי מוביל את ההכשרה, הכוללת הרצאות עיוניות על ידי פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי תקשורת, כגון: ד"ר מרדכי קידר, סגן השר לשעבר ושגריר ישראל בוושינגטון ד"ר מייקל אורן, העיתונאי והפובליציסט בן דרור ימיני, אשת התקשורת מעיין אדם, מנהלת קבוצת מכבי אשדוד בכדורסל טלי קריאף ועוד. בנוסף, החניכים עוברים הכשרה מעשית – סדנת עמידה מול קהל וסדנה מול מצלמה, סדנת כתיבה, הצגת פרזנטציות וסיורי העשרה בארץ. כך למשל חניכי הקבוצה יצרו , לא מכבר סרטון תמיכה באומה הסינית (באנגלית ובסינית) בשל תפוצת נגיף הקורונה, זאת בעקבות פנייה מצד משרד החוץ באמצעות מחלקת קשרי חוץ בעירייה.
חידוש מרכזי שנעשה השנה הוא שילוב חניכים במחלקות הדוברות וההסברה, המוקד העירוני ומחלקת התיירות. בתוך כך, למרות המתיחות הגבוהה בדרום, התקיימה ביום שני הרצאת אורח של תת אלוף במיל' גל הירש, שהגיע להרצות בפני החניכים בנושא מנהיגות, העצמה אישית ושירות משמעותי בצה"ל. הירש שירת בצה"ל כשלושה עשורים ופיקד על כוחות במבצעים ובמלחמות השונות, ביניהן מבצע "ענבי זעם" (מפקד יחידת שלדג) ובמלחמת לבנון השנייה כמפקד עוצבת הגליל. עוד כיבדו בנוכחותם המשנה לראש העיר יניב קקון שאף שירת כמפקד צוות תחת פיקודו של הירש, ומזל שאלתיאל ראש תחום הנוער בחברה העירונית לתרבות ופנאי.
פרטים נוספים על התכנית ניתן לפנות למשה ראובני-08-8521114
צעירים צוערים גל הירש צילום: עיריית אשדוד
צעירים צוערים גל הירש יניב קקון משה ראובני ומזל שאלתיאל צילום: עיריית אשדוד
מרש"ל אשדוד – מרכז רב שירותים לעיוורים ולקוי הראייה, בחר לקיים את יום המשפחה במתחם פעילות ייחודי, בהשתתפות כל בני המשפחה. הם הזמינו אל ה"נינג'ה סטאר", מתחם ספורט ובידור גדול, את משפחות המרש"ל ובהם ילדים עיוורים וכבדי ראיה והוריהם, הורים עיוורים וכבדי ראיה וילדיהם, אחים ואחיות ובני משפחה. הפעילות כללה משחק חופשי במתחם, שכלל טרמפולינות לגדולים ולקטנים, מתחם ה-Ninja Park, זירת קפיצות ומתחם ג'מבורי לקטנטנים. בהמשך התקיימה הפעלה משפחתית מגבשת ומאתגרת בחדר בריחה, בה השתתפו במשימות קבוצתיות ותחרות נושאת פרסים לקבוצה המנצחת.
בפעילות השתתפו כ-40 ילדים ו-30 הורים בינהם סבים וסבתות, והיא הסבה הנאה צרופה לילדים ונחת להורים. "תודה על כך שבכל שנה ושנה, אתם מפגישים את כל משפחת מרש"ל, מעניקים לילדים ולנו כמובן ההורים אושר שאין כמותו" הודתה אחת האמהות לעובדי מרש"ל ואחד הילדים הוסיף: "היה כיף לפגוש עוד משפחות, לשחק ביחד במתקנים הרבים ובחדר המשימות שהיה מאתגר מאוד. תודה על כל העשייה, ההשקעה ותשומת הלב".
בסיום, המשפחות התפנקו בכיבוד טעים ולקינוח התכבדו כמובן בהפתעות מדליקות שהותיר בהם טעם של עוד.
במסגרת המחזור ה-22 של ליגה א' דרום, אירחה עירוני אשדוד את שמשון כפר קאסם מהמקום השישי בטבלה. הצהובים הגיעו למשחק לאחר שישה משחקים ללא ניצחון, שכן הניצחון האחרון שלהם היה בדרבי העירוני מול הפועל אדומים.
בעקבות התוצאות המאכזבות שקבוצתו השיגה לאחרונה, החליט מאמנה של עירוני אשדוד, יגאל זריהן שספג ביקורת קשה מהאוהדים בשבוע האחרון, לעשות מהפכה בהרכב. זריהן ספסל את יואל גנון, פרינס תומאס, את הקפטן מאור זוהר ואף את מלך השערים של הקבוצה אלירן שמש.
לאחר מחצית ראשונה בשליטת האורחים, שהסתיימה בתיקו מאופס, שמשון כפר קאסם הצליחה לתרגם את שליטתה במגרש לשערים כשעלתה ליתרון 1-0 בדקה ה- 55.
אך מי שחשב שהצהובים בדרכם להפסד ליגה נוסף, טעה ובגדול. בדקה ה- 74 הקשר האחורי שי ביטון השווה את התוצאה, ו-3 דקות לאחר מכן, המחליף, מלך השערים של הקבוצה אלירן שמש השלים את המהפך המיוחל והפך את התוצאה ליתרון 2-1 לטובתה של עירוני אשדוד. הצהובים הצליחו לשמור על היתרון עד לסיום המשחק, ניצחו את האורחים מכפר קאסם ויצאו מהמשבר שפקד אותם לאחרונה.
לאחר סיום המשחק, ביקש מנהל הקבוצה דורון אוחיון להקדיש את הניצחון למאמן הקבוצה יגאל זריהן ואמר: "אין מאושר יותר ממני. אני מקדיש את הניצחון באהבה גדולה למאמן יגאל זריהן, הכי מגיע לו בעולם."
הרכב עירוני אשדוד: יונתן רוטשילד, עומרי מנשה, דסאליי טגנייה, עומרי כהן, גל בכר, שי ביטון, אלעד בוארון, טל סוויסה, בר סוויסה, יונתן אליאס, גל בן דיין.
מגרש: המגרש הסינטטי, אשדוד קהל: 500 צופים
יגאל זריהן עם מנהל הקבוצה והאוהד השרוף דורון אוחיון
שירות המבחן ממליץ לבית המשפט להימנע מהרשעתו של אלון חסן במסגרת גזר הדין שלו. מכיוון שבית המשפט העליון כבר הרשיע את חסן במרמה והפרת אמונים, צעד כזה יהיה בבחינת ביטול הההרשעה. בפרקליטות מתנגדים לכך בצורה נחרצת ועומדים על עונש של מאסר בפועל לחסן.
עו״ד עפרה לוי, פרקליטות מחוז דרום (פלילי) מסרה, כי "הפרקליטות מתנגדת להמלצת שירות המבחן להימנע מהרשעתו של אלון חסן. לטענת המדינה, סוג העבירה של מרמה והפרת אמונים אינו מאפשר הימנעות מהרשעה. בתי המשפט עמדו בהליכים שונים על הצורך במאסר מאחורי סורג ובריח בגין ביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים, וקל וחומר על הצורך בהרשעה. הנאשם הורשע על ידי בית המשפט העליון בערעור בביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים ולכן לא ראוי לבטל את ההרשעה. זאת לאור הנסיבות של ביצוע העבירות, מעמדו הבכיר של הנאשם וההשלכות הציבוריות באי ההרשעה. כשמדובר בעובד ציבור שנמצא אשם בביצוע העבירות, קיים אינטרס ציבורי, כך גם על פי הפסיקה של בית המשפט העליון, שכאשר נקבע שעובדי ציבור אשמים, ראוי שהם גם יורשעו".
את גזר הדין ימסור השופט יואל עדן מבית המשפט המחוזי בבאר שבע – השופט שזיכה אותו לחלוטין ב-29 במרץ 2018 – ב-26 במרץ. זאת לא תהיה הפתעה אם השופט יחזור על ההחלטה שלו מלפני שנתיים ויגזור על חסן ביצוע עבודות לתועלת הציבור ללא הרשעה, למשל.
השופט יואל עדן. צילום: אתר בתי המשפט
לאי הרשעה יש משמעות מעשית מיידית. אם חסן מורשע הוא צפוי להיות מפוטר כנראה מחברת נמל אשדוד, שבה הוא עדיין מוגדר כעובד בהשעיה – מאז הסתבכותו בפרשה הפלילית. אם תבוטל ההרשעה הוא יוכל כנראה לחזור לעבודה.
הפועל אשדוד אירחה את מוליכת הטבלה מכבי ראשון לציון וספגה הפסד בתוצאה 28-26, הפסד שהרחיק אותה מהפסגה. האורחים מראשון לציון שלטו בקצב המשחק והובילו לאורך כל 60 הדקות, ולבסוף יצאו כשידם על העליונה.
האדומים מאשדוד יחפשו את הנקמה והניצחון מול הצהובים מראשון לציון כשיפגשו אותם בגמר גביע המדינה ב 17.3, במה שיהווה עבור האשדודים גמר גביע ראשון בתולדותיהם.
הבקיעו לזכות הפועל אשדוד: ניבו לוי 8 שערים, טל הרשקוביץ' 3, שי הרשקוביץ' 3, גאבור לאנגהנס 3, יובל כץ 3, זרקו פיוביץ' 2, ישראל ביטרמן 2, עמרי קושמרו 1, אסף בן גוזי 1.
נעם ארון מאשדוד צילם התמונה המרהיבה שבמרכזה שני צבאים בפאתי אשדוד בימים אלה של פריחה מרהיבה.
"הטבע", אומר ארון, "שומר עלינו, חייבים לכבדו ולשמור עליו או לפחות על מה שנותר ממנו. הדיונות באשדוד ידעו ימים יפים וטובים יותר. גדלתי באשדוד, הדיונות מדרום ומצפון לאשדוד היו לי תמיד כבית שני.
"בילדותי", הוא מוסיף, "הייתי בטוח שהדיונות וגם נחל לכיש היו הספארי הכי ענק ענק בעולם. והכל בזכות מגוון ענק, זמין ונפלא של יונקים, ציפורים וזוחלים למינם וכמובן מיני דגים בנחל לכיש. היום אנחנו לקראת הקץ, יש מעט מאוד ואם לא נעשה כל מאמץ לתת אפשרות לשארית הפליטה הדלה שבטבע הזדמנות לחיים, לדור הבא וזה שאחריו נשאיר סיפורים ובוודאי הדור הבא לא יאמין שהייתה אפשרות להציל וויתרנו בגלל חוסר הבנה שאפשר אחרת או רצון להבין שאפשר אחרת".
שני פצועים קל בהתהפכות מכונית בשדרות בני ברית באשדוד.
מאיחוד הצלה נמסר, כי מתנדבי רפואת חירום של הארגון מסניף אשדוד הוזעקו לשדרות בני ברית סמוך לרחוב האורגים באשדוד בעקבות דיווח שהגיע למוקד על תאונת דרכים.
חובשים של איחוד הצלה העניקו טיפול רפואי ראשוני לשני נפגעים במצב קל בזירת תאונה עצמית בה רכבם הפרטי התהפך, נסיבות התאונה בבדיקה.
את המחשב הראשון שלו קנה דני גרנדר כבר בגיל 13, עוד בימים שעולם הסייבר היה בחיתוליו. מאז התחביב החריג של הנער האשדודי שלא מצא עניין רב בשאר השיעורים הפך לעיסוק המרכזי בחייו. מלימודים במגמת מחשבים במקיף ד’, דרך גיוס ליחידת המחשבים בחיל המודיעין של צה”ל, ועד לקריירה מרשימה בפסגת ההיי—טק הישראלית, גרנדר הגיע לצמרת.
היום, בגיל 38, הוא חי עם בת זוג ושני ילדים בדירה בתל אביב, וללא ספק נחשב בין היזמים המצליחים ביותר בעולם הסייבר הישראלי בשנים האחרונות.
כל הדרך מלמטה
גרנדר נולד בבלארוס, ברית המועצות דאז. המשפחה הגיעה לאשדוד ב-1993. בהתחלה התגוררו ברובע י״ג ולאחר כמה שנים עברו לרובע א׳. כיום ההורים חיים בסיטי.
אתה מרגיש קרוב לעיר?
“עזבתי את אשדוד אחרי השחרור בשנת 2004, אך משפחתי עדיין שם. אני מבקר בעיר אחת לשבוע-שבועיים. מרגיש מחובר לאשדוד כי פה גדלתי, פה הכרתי את החברים הכי טובים שלי, איתם חלקתי את חוויות הילדות המשמעותיות שלי, ואנחנו קרובים מאוד גם היום”.
בשנת 2015 דני גרנדר הקים יחד עם שני שותפיו, גיא פודחרני ואסף חפץ את חברת סניק (Snyk באנגלית, ראשי תיבות של: “So Now You Know”). לאחרונה, כשהיא רק בת קצת יותר מארבע שנים, גייסה החברה סכום של 150 מיליון דולר והיא מוערכת בשווי העולה על מיליארד דולר. יחד עם סכום הגיוס הנוכחי גייסה החברה “בסך הכול” 252 מיליון דולר.
דני גרנדר מימין עם שני שותפיו בחברת snyc. צילום: מוטי מילרוד
לחברה 290 עובדים בארבעה סניפים ברחבי העולם — בלונדון, בוסטון, אוטווה ותל אביב. מלבד תפקידו של גרנדר כמייסד, הוא משמש גם מנהל המחקר והאבטחה של החברה.
לעיתים קרובות מפתחי תוכנה עושים שימוש בספריות קוד פתוח כבסיס לעבודה שלהם, כאשר מקורות אלה עלולים לכלול שגיאות ופריצות אבטחה רבות. המוצר שסניק מציעה לחברות מאמת שספריות הקוד המשמשות אותם נקיות מבאגים ופגיעות תוכנה ומתריע על קיומו של קוד פגום. בין הלקוחות של החברה נמצאות חברות ענק כמו מייקרוסופט, גוגל ונטפליקס.
מה גרם לך להחליט להפוך מאיש תכנות לבעל חברת סטרט-אפ?
“כשאני מסתכל על המסלול שלי, בכל מקום אני מחפש את האתגר. אני בר מזל שנכנסתי למסלול שמאפשר לי להמשיך ולאתגר את עצמי. כשהקמתי את החברה הייתי מודע לסיכונים, אבל מהיום הראשון אמרתי לעצמי שאני עושה את עד הסוף, וגם אם זה ייכשל ואני אאבד הכול, אני לא אתחרט על שום דבר. זה מאוד עזר לי כי בעצם מה שהניע אותי זה לא הצלחה פיננסית של חברת סטרט-אפ או סטטוס מרשים, כמובן שזה קיים וזה לא לגמרי נטול אגו, אלא לעשות דברים מעניינים עם אנשים שאני אוהב ובעיקר ללכת אל הלא נודע”.
הבחירה והתהליך האלה שינו אותך?
“כשהקמתי את החברה, גיליתי שזה הרבה יותר ממה שחשבתי. יש לי פחד במה אמיתי. עד לפני שלוש שנים בכלל לא דיברתי מול קהל. בסניק מצאתי את עצמי מפתח יכולות כמו עמידה מול קהל, ריאיון אנשים ותכנון אסטרטגיה. עד אותו רגע הייתי איש מחשבים, לא מנהיג. אבל בעולם הסטרט-אפ זה מחובר ישירות לכל העשייה וההישגים שלך, אז אתה נאלץ להתפתח”.
שואפים לעשות אקזיט בהמשך הדרך?
“אקזיט זו תמיד הזדמנות שעשויה להגיע, אבל מהיום הראשון אנחנו רצים למרחקים ארוכים. לא לחוצים על למכור ובונים חברה שתהפוך לציבורית. אם תבוא הזדמנות שתהיה טובה ונכונה לנו, כמובן נשקול”.
בשבוע שעבר חזר לבקר גרנדר בתיכון שבו למד — מקיף ד’ באשדוד — ושיתף את תלמידי כיתות ח’ וט’ בסיפור ההצלחה שלו ואת השיטה שלו להשיג את המטרה — התמדה.
"שיטת אחד האחוז", כפי שמסביר גרנדר לתלמידים, היא פשוטה, לדבריו. כל יום להשקיע אחוז, אחוז מהזמן, אחוז מאמץ, שבסוף הופכים לניסיון מצטבר. “היכולת להשקיע מוקדם היא מה שעושה את כל ההבדל, אחוז מצטרף לאחוז, כמו דומינו”, אומר גרנדר לתלמידים הנלהבים לפגוש את בוגר בית ספרם. “אם אתם מתמידים כל יום בשיפור משהו קטן, בסוף זה יוצר שינוי”.
גרנדר מרצה בפני תלמידים בספריית מקיף ד'. צילום: אסף ליבוביץ'
הרצאתו של גרנדר במקיף ד’ היא פועל יוצא של "שבוע אקדמיה" שהתקיים ששבוע שעבר כחלק מתכנית “אקדמיה בתיכונים” של מרכז הצעירים “כיוונים”, הפועל במסגרת מינהל החינוך של עיריית אשדוד. במהלך השבוע הגיעו לבתי ספר בעיר יזמים מובילים בענף ההיי—טק לדבר ולשתף את התלמידים בחוויות והאתגרים שעמדו בפניהם בדרך להישגים.
“השנה אנחנו שמים דגש על תחום היזמות”, מספרת איילה אזולאי, מנהלת תחום אקדמיה בתיכונים. “יחד עם קהילת ההיי—טק בעיר השגנו מרצים אשדודים הפועלים בהצלחה בתחום יזמות היי—טק. זאת כדי להתאים לתלמידים מדי שנה תכנים מעודכנים לתשוקות שלהם”, הוסיפה.
איתמר אסף. צילום: שיר שטיין
איתמר אסף, ממובילי קהילת ההיי—טק והיזמות באשדוד, מספר: “הפרויקט נולד כתוצאה מפגישה עם אתי לוגסי ואיילה אזולאי ממרכז 'כיוונים', בה חשבנו כיצד ניתן לשלב היי—טק ויזמות יחד עם בתי הספר התיכונים. לעיר אשדוד ניתנה הזדמנות ייחודית, בה דני, בוגר מקיף ד’, מקדיש מזמנו וניסיונו לדבר אל התלמידים ולהדגיש כי כל אחד יכול להצליח, ובמקביל גם לחשוף את התלמידים אל עולמות ההיי—טק. כקהילה אנו שואפים ליצור כמה שיותר שת”פים מסוג זה על מנת לקדם את היזמות וההיי—טק באשדוד ובסביבה ככלל”.
דני, מה גרם לך לבוא ולהעביר הרצאה במקיף ד’, הנוסטלגיה?
“באופן כללי, אני תמיד אומר ששווה לנסות משהו מאשר להתלבט. יכול להיות שזה כאילו בזבוז זמן, למרות שאני לא חושב. יכול להיות שזה לא שינה יותר מאת המחשבה של שתי תלמידים. אבל זאת זכות גדולה לעמוד מול תלמידים, ואני לוקח את זה מאוד ברצינות. יש כאן באמת מקום להשפיע. אם אני הולך לעשות את זה עכשיו קבוע בכיתות? עוד נראה. אבל כן יש משהו מעניין בלחוות את זה”.
מימין לשמאל: בתאל שפריירגן ממרכז כיוונים, עם מנהלת מקיף ד' יהודית ביטון, גרנדר ואיילה אזולאי ממרכז כיוונים. צילום: אסף ליבוביץ'
אתה חושב שבהמשך תרצה להפחית את המעורבות שלך בחברה ולהישאר רק כיזם ובעלים?
“כרגע זה לא משהו שאני חושב עליו. סניק זה איזשהו בייבי שלי, ואני גם מחובר לאנשים שם. אמנם התפקיד שלי בחברה כן השתנה — אני צריך לשמש כמוביל ואיש הרוח. אבל עדיין יש לי אתגרים להתמודד מולם ומה לתרום בחברה. למשל האם אני צריך להתרכז באבטחת המידע שלנו או שאני אומר: רגע, חשוב לי קודם לשמר את תרבות העבודה שלנו? אם השאלה היא בדיוק מה הלאה, וואלה אני לא יודע. אבל זאת פריבילגיה מטורפת מבחינתי להיות מסוגל לבחור מה אני רוצה לעשות. כמו לדבר עם תלמידים בתיכון במקום להיות בעבודה במשרד”.
אתם תרצו להנפיק את החברה בעתיד הקרוב?
“אנחנו כרגע בשלב מוקדם מדי מבחינת בשלות לצעד כזה. מה שאנחנו גם עושים זה להתחיל להתנהל כחברה ציבורית. במובן של הדוחות, המתודולוגיות הפיננסיות שלך, התקנים שאתה פועל לפיהם”.
בזמן הקרוב מאוד, כנראה כבר בימים הקרובים, תושבי יבנה יוכלו לצאת מהעיר שלהם לכביש 4 באמצעות המחלף החדש, מחלף אשדוד צפון, שנמצא בתהליך הקמה מואץ.
בעיריית יבנה מסרו ל”כאן דרום”, “בסיור בשטח שערך ראש העיר צבי גוב-ארי בשבוע האחרון, יחד עם ראשי החברה הקבלנית המבצעת את המחלף ונתיבי ישראל, סוכם על פתיחתו לכיוון צפון ב-16 במרץ. המשמעות היא אפשרות יציאה מיבנה לכביש 4 בכיוון צפון (ראשל”צ-ת”א). הכניסה מדרום תבוצע בשלב מאוחר יותר”.
אלא שדווקא העיר שעל שמה נקרא המחלף, אשדוד, תישאר מנותקת ממנו. מי שירצה לעלות על המחלף החדש ולהיכנס לעיר או לצאת ממנה דרכו ייאלץ לחכות. וזה ייקח הרבה זמן.
שימו לב בצילום הוידאו לצד השמאלי שאמור לחבר את מחלף אשדוד-צפון וכביש 4 ליבנה שבו הגשר כבר בנוי – ולצד ימין שאינו בנוי ושאמור להתחבר לאשדוד:
בחודש יולי חשפנו ב”כאן דרום” שעקב חילוקי דעות בין משרד התחבורה עיריית אשדוד וחברת נמלי ישראל לבין משרד הביטחון, הכביש שאמור לחבר את אשדוד אל המחלף החדש תקוע בשל ויכוח על המסלול שלו. במשרד הביטחון התעקשו שהתוואי שלו, שמתוכנן לעבור באזור התעשייה הצפוני של אשדוד, יוסט דרומה בשל הקרבה לאזור פלמחים.
בשורה התחתונה התוצאה הייתה שהכביש המדובר, הלוא הוא פרויקט הרצל ג’ – שצפוי להתחבר לכניסה לנמל אשדוד, לנמל הדרום ולשדרות הרצל – נותר על הנייר.
המטרה בבניית כניסה/יציאה נוספת באשדוד היא כפולה: לספק עוד דרך עבור מכוניות פרטיות וגם עבור משאיות שיגיעו אל הנמלים וֵיצאו מהם. בדרך זו, מקווים באשדוד, עומסי התנועה האדירים שמאפיינים את הכניסה הקיימת בדרך ניר גלים ויוצרים צוואר בקבוק יצטמצמו.
הרצל ג’ איננו עוד כביש קטן ופשוט, אלא אמור להיות כביש עם שלושה נתיבים בכל כיוון, שיחצו בדרכם תשתיות רבות באזור התעשייה הצפוני של אשדוד לצד מסילות רכבת, מתקן ההתפלה, בתי הזיקוק, הגז הטבעי ועורף הנמלים. עלותו נאמדת בכחצי מיליארד שקל.
מפת פרויקט הרצל ג’ המציגה את החלופות לתוואי הכביש שאמור לחבר את אשדוד לכביש המהיר באמצעות מחלף אשדוד-צפון
בכביש 41 מתוכננים לקום שני מחלפים: מחלף ניר גלים, שיחליף את הצומת המרומזר הקיים ויאפשר כניסה למושב ניר גלים ולאזור התעשייה הצפוני דרך ציר הנפט, ובנוסף מחלף בני ברית, שיחליף את צומת הנמל ויאפשר כניסה לעיר מצפון ללא עמידה ברמזור.
עבודות ההקמה של מחלף אשדוד-צפון בחודש יולי 2019. צילום פבל
עבודות ההכנה בשטח כבר יצאו לדרך, כפי שניתן לראות כיום ליד ניר גלים ומפעל אגן. מבדיקה שעשינו לפני חודשים מספר ההערכה דיברה על פתיחתם לתנועה בעוד כשש-שבע שנים, דהיינו כנראה לא לפני 2025. אומדן כולל לשני המחלפים: 1.5 מיליארד שקל. אם כן, המענה המלא אמור לכלול את מחלף אשדוד-צפון, שמוערך בכחצי מילארד שקל, כביש הרצל ב’ (לאורך הנמלים ותחנת אשכול), שנאמד ב-400 מיליון שקל, והרצל ג’, שעלותו המתוכננת כחצי מיליארד שקל, את מחלף ניר גלים ומחלף בני ברית.
ישבתי הרבה מול המקלדת, הדף הלבן הווירטואלי היה ריק. התלבטתי אפילו אם לוותר השבוע, ופשוט לא לכתוב כלום. מה כבר לא אמרתי על אפשרויות הבחירה שלנו.
אני מנסה ב—50 השנים האחרונות לקחת חלק בפעילות פוליטית. כן, 50 שנה מאז שהייתי ילדה. תמיד הייתי שייכת למיעוט, וכך גם עד היום. אני יודעת שלהאמין בשוויון, שלום ובאהבת לרעך כמוך זה קשה. אבל מערכות הבחירות בשנה האחרונה הן לא על דעות ולא על אמונות, אלא משקפות התבצרות בתוך בועה שכל מה שמניע אותה זה שנאה לאחר.
השנה האחרונה מאוד מתסכלת עבורי, היא נוגדת לא רק את ההיגיון הבריא, אלא גם את האינטליגנציה הרגשית שלי. איך שאני לא מסתכלת על זה, איך שאני לא מנתחת את זה, אני חושבת שאני חיה בחברה לא שפויה. חברה אלימה שהשנאה לזולת הורסת אותה מבפנים כמו שווירוס הקורונה הורס את העולם.
אם הייתי אישה מאמינה, הייתי חושבת שכל כמה שנים מגיע איזה וירוס לשנות את פני העולם. ההיגיון והשכל הישר מצביע כי כל כמה שנים יש סכנת כליה שהיא רק מעשה ידינו. הקִדמה המסחררת מעבירה אותנו על דעתנו, נותנת תחושה של כוח ואדנות, אבל התגובות של איתני הטבע מחזירות אותנו לממדי הגודל האמיתי שלנו.
הנוצרים בנו כנסיות ענקיות כדי להמחיש את גודלנו מול האלוהים, להחדיר את היראה מפני האל. היראה הזו מתחילה לחדור לתודעה שהדרך שבה אנחנו הורסים את החיים על פני האדמה בכלל מתחילה לחלחל לשטח הקטן שלנו — מדינת ישראל.
המדינה הקטנה שלנו נבנתה על הקרבה גדולה. הרבה חיים נקטלו ונהרסו כדי שהיא תהווה ארץ מקלט לנרדפים. אז איך הפכנו לרודפים? רודפים בשנאה שמטריפה ומעכלת כל חלקה טובה. איך נהיינו חברה אלימה כל כך?
יהודית גילאון מצביעה בבית הספר צפרירים, רובע י"א, בבחירות הקודמות בחודש ספטמבר
אז כשאני חושבת על מערכת הבחירות הקרובה ועל זו שתבוא אחריה, ההכרה שלי היא שיש מי שהרס ושיסע את המדינה, וצריך לעצור אותו. מתחילה להגיע לתודעה שמה שקרוי היום מרכז—שמאל מחבר דעות שונות כדי להתגבר על השנאה הזו. כי ברגע שיש חיבור בין דעות שונות זה אומר שיש הבנה שאי אפשר יותר עם השנאה והשסע.
מולנו “הרק ביבי” עם הערצה עיוורת ושנאה לכל דבר. זה משהו שמתפורר לאט לאט. ואני מקווה שככל שיותר ויותר אנשים יבינו ששנאה בתוך חברה היא נשק של השמדה עצמית. כך ישתנה המאזן. ההוכחה הבולטת ביותר לכך השבוע זו הכתבה הנוראית על האלימות בכבישים. ואני לא מדברת על נהיגה פרועה ותאונות. אני מדברת על הכאת אנשים מבוגרים באכזריות כי קצב הנהיגה שלהם לא מהיר מספיק.
לאחרונה השתתפתי בכנס הלאדינו הארצי, שקיבל בזמנו את חסותו של יצחק נבון, נשיאה החמישי של ישראל ושעם מותו נקרא על שמו. הכנס, שהיה הנאה צרופה ונקרא גם “ימי חלב ודבש”, התקיים במשך ארבעה ימים זו השנה ה-19 ורבים ממשתתפיו היו משפחות בהרכב של עד ארבעה דורות.
הלאדינו, שהיא בעצם הספרדית העתיקה, היא תופעה יוצאת דופן. כאשר גורשו היהודים מחצי האי האיברי ב-1492, הם לקחו איתם את השפה שדיברו בה, הספרדית שדוברה ונכתבה בקרב יהודים ושאינם יהודים כאחד, בספרד של התקופה ההיא. הגירוש מהמולדת מנע מהמגורשים את היכולת להתעדכן בהתפתחות השפה, כך שעם השנים, כשבספרד כבר דיברו ספרדית אחרת, מודרנית יותר, הלאדינו שימרה — ועדיין משמרת — את אוצר המילים ואת הדקדוק של הספרדית העתיקה.
במהלך השנים חדרו ללאדינו מילים מהשפות המקומיות המדוברות במקומות שבהם התיישבו כמו בין השאר טורקית, לשונות סלאביות ויוונית. למרות הניבים השונים שהעניקו ללאדינו גוונים מקומיים שונים, התקיימה רמה גבוהה של אחידות לשונית, וזאת בשל קשרי מסחר שהיו בין הקהילות היהודיות דוברות השפה, כשמילים וביטויים שונים עברו ביניהן. כמו כן, היו בין הקהילות קשרי תרבות ודת ונכתבו בהן ספרים בלאדינו.
תשאלו מה לי, ילידת גרמניה ובת להורים יוצאי בלורוסיה, וללאדינו, שפתם הייחודית בין היתר של יהודי ספרד, טורקיה וארצות הבלקן? ובכן משפחתו של בעלי איציק מטורקיה, וגם הוא עצמו נולד שם. אימו אגב היא ס"ט, ואביו, על פי שושלת היוחסין של משפחתו שמתועדת במסמך טורקי, הוא צאצא למשפחה שהגיעה לטורקיה לפני 500 שנה מפולין.
החיים בביתם בישראל התנהלו בעברית ובלאדינו, שלה נחשפתי במשך שנים רבות, כך שאני מבינה אותה ברמה טובה למדי ואפילו מדברת אותה מעט. אגב, רבים ממשתתפי הכנס היו כמוני — בני ובנות זוג של דוברי לאדינו. עם כל הכבוד לאידיש, שפתם של היהודים במזרח אירופה ואותה אני דוברת, כותבת וקוראת ונחשבת לעסיסית, הלאדינו אינה נופלת ממנה.
מילים רבות בלאדינו חדרו לעברית, כמו למשל ג’ינג’י קלבסה (בלאדינו דלעת, להדגשת צבעו של הג’ינג’י), דמיקולו — בלאדינו: מהישבן שלי (הכוונה ללא יוצלח, חדל אישים), פוסטמה — בלאדינו: פצע מוגלתי (כינוי גנאי לטיפשה, אולי משום שהצליל שלו דומה למילה סתומה), שנת תרפפ”ו — פפו בלאדינו משמעו סבי (כלומר מזמן, עוד מזמן סבו של סבי).
ביטויים רבים בעברית הם תרגום של ביטויים בלאדינו, כמו "עיניים שלי", "עשה סלט" — במובן של בלבל את היוצרות, "פרצוף של תשעה באב" ו"פתח שולחן". ויש גם פתגמים: “מי שיש לו בנות יאכל סופגניות” — מדבר בשבחן של הבנות, לעומת הבנים, שמפנקות את הוריהן. “מילה בשעתה — זהב במעלתה” — מילה במקום הנכון שווה זהב, וגם “נגמר החמין — נגמרה המסיבה”, כלומר יחסים הבנויים על טובות הנאה לא מתמידים.
לאחרונה בערב ההשקה של הספר והאלבום המוזיקלי משיריי נאמר על הבמה שאחת האיכויות שלי היא שאני אומרת את האמת. זה נשמע לי כמו משהו טבעי שלא צריך לציין, אבל בעידן שלנו מסתבר שזה מצרך נדיר.
בעצם למה לומר את האמת כשאפשר לשקר? לא חסרים חנפנים שיודעים למרוח וללקק. אמירת האמת זו דרכי, גם כשהיא כואבת, מתסכלת ומעליבה. זה לא שאני לא משקרת אף פעם, יש שקרים לבנים שמאפשרים לי לחיות, אבל בדברים המהותיים אני עובדת עם האמת שלי, זה מחזק, מפרה ומתגמל.
יש הזדמנויות שאני מזהה שיגרמו לי לעימות ישיר בין האמת שלי לבין תוכן מסוים, אז אני נמנעת ממעורבות עם התוכן הזה. מה הכוונה? אם מזמינים אותי לאירוע כמו הצגה, השקת ספר או כל מופע אחר, ואני יודעת שאצטרך לחוות את דעתי בפני היוצרים וברור לי שהספר או המופע אינם לרוחי, סביר שאוותר על האירוע. אי אפשר להגיד ליוצר את האמת ביום חגו.
זאת עמדה לא פשוטה, אבל עליי להגן על עצמי ובעיקר להגן על האמת שלי. זה הנכס שלי מילדות. לא אשכח את הזיכרון המתוק מתקופת בית הספר היסודי: כששאלו אותי את מי מהבנים אני אוהבת, ניגשתי למורדי בשקט בצד ואמרתי לו: “אותך” והצבעתי עליו. זה זכור לי כאחד הדברים שעיצבו את חיי: לא האינטרס מכוון אותי אלא האותנטיות שלי. לא הרווחתי כלום מאמירת האמת, ומורדי לא היה מעוניין בי כחברה שלו, אבל שיתפתי אותו בחיי הרגשיים בלי לחשוב על התוצאה, פשוט ככה. כיבדתי את האמת שלי ולא הסתרתי אותה. הזיכרון הזה צף תוך כדי כתיבת הטור הזה. לא חשבתי עליו שנים, פתאום הוא התחבר לי. אולי אכתוב עליו שיר בהמשך.
סמדר שרת. צילום: גיל לוי (דויד אסייג)
בסדנה להנחיית סדנאות כתיבה נתקלתי במנחה שלא נותנת משוב. היא משקיעה את כל מרצה בתרגילים מרשימים ועשירים, אבל כשזה מגיע ל”מה את חושבת על הטקסט הזה?” היא נאלמת דום. אף פעם לא הבנתי את זה. נתינת חוות דעת מנומקת נראית לי אלמנטרית. אותה מנחה לא סמכה על האמת שלה כאדם והעדיפה את מצב העמימות שבו היא לא צריכה לקחת אחריות ולומר משהו. איך תחנך אותה מנחה את משתתפי סדנאותיה לקחת אחריות על תוצריהם בשעה שהיא מתחמקת מאמירת האמת שלה ומסרבת לקחת אחריות על תפקידה כמנחה וכמנהיגה?
בתקופתנו, כשמרבית הפוליטיקאים משקרים לנו בפרצוף, גורלה של האמת נדחק לשוליים. דווקא בגלל זה האמת שלי כל כך חשובה לי. ההרגל לומר אמת הוא הרגל בריא שאימצתי לעצמי בתוקף החינוך בבית בו גדלתי. אבי שלמה שרת ז”ל היה ישר דרך ואיש אמת. הוא היה חריג בנוף, אבל דבק בדרכו. על המצבה שלו כתוב: “איש תם וישר”. ואכן, אבינו הנחיל לנו את המצפן הרוחני, הפיזי והרגשי: אמירת אמת כדרך חיים.
בעבודתי כמנחת סדנאות כתיבה ועורכת ספרי שירה, אני נתקלת בסיפורים שאנשים מספרים לעצמם רק כדי לא לעמוד מול האמת של עצמם. במסגרת התהליך שעוברים איתי מתחברים המשתתפים לאמת הפנימית שלהם וכותבים באופן אמיתי וחשוף כפי שלא כתבו מעולם. הקליפות נעלמות והמילים יוצאות פשוטות ומדויקות כאחד. זה כוחה של האמת!
אמירת האמת עלולה לסבך אותנו לא פעם, אם לא נתרגם אותה לשפה ברורה ומנומקת שיכולה לעמוד בפני עצמה. נדרשת זהירות לא לפגוע, לאחרונה חוויתי חוויה שלילית בעקבות אמירת אמת לידיד קרוב על תוצר שלא סיפק אותי. הוא לא יכול היה לעמוד בזה כי התנסחתי בצורה נוקבת ומעליבה. אני עדיין מחזיקה באותה עמדה אבל מצטערת על הדרך בה נאמרו הדברים. הטעויות קורות אבל בגדול האמת מנצחת.
“כל אדם והאמת שלו” אמר לואיג’י פירנדלו, סופר ומחזאי איטלקי שזכה בפרס נובל לספרות ב-1934. במחזהו “כל אדם והאמת שלו “הוא מביא את הגרסאות המנוגדות של האמת כפי שהן מסופרות בידי הגיבורים הראשיים שכל אחד מהם טוען שהשני לא שפוי. אכן אין אמת אחת וכל אחד רואה את הדברים אחרת. אני לא מדברת על דעות אלא על תחושות. דעות משקפות את הצד הקוגניטיבי שלנו, ואילו תחושות מלוות אותנו בצד הרגשי. עם תחושות אי אפשר להתווכח, הן שם. הדברים הם מורכבים וגם הגבול בין הקוגניטיבי לרגשי אינו מוחלט.
ויכוח הוא כלי תקשורת מקובל ונפוץ בימינו. אני טוענת שזאת תקשורת חלקית שבה נחשפת כביכול האמת של כל אחד. ויכוח נראה לא פעם אמוציונלי אבל דיאלוג אמיתי מדלג על שלב הויכוח ומביא את האמת העמוקה שעומדת מאחורי הבעת הדעה. זוהי תקשורת מפותחת יותר שבה נוגעת נפש בנפש כפי שאני מנסה לעשות בטור הזה. זה אמנם יומרני אבל לשם אני חותרת. לא לנסות להשמיע את קולי ולהתגבר על קולו של העומד מולי ויהי מה אלא להביא משהו עמוק משורשי הנפש שהופך אותי למי שאני.
במסגרת המחזור השלישי של הבית העליון בליגת אתנה ווינר סל, אירחה קבוצת מכבי "בן" בנות אשדוד בהיכל הקריה בעיר את מכבי רמת גן החזקה.
המשחק, כיאה למשחק צמרת, נפתח כמשחק צמוד ביותר והרבע הראשון הסתיים ביתרון מינימלי לטובת אשדוד, 13-12. במהלך הרבע השני, האורחות הצליחו לברוח ליתרון דו ספרתי של 28-18, אך שי דורון החזירה את האשדודיות בחזרה לעניינים, ותוצאת המחצית הייתה שוויון 33-33 בהיכל הקריה.
את הרבע השלישי סיימו הצהובות של גלעד כץ ביתרון 48-42, בעיקר בזכות רבע נפלא בצד ההגנתי, רבע בו האשדודיות הצליחו לעצור את רמת גן על 9 נקודות בלבד.
עם פתיחתו של הרבע האחרון היה נראה כי בנות אשדוד הכריעו את המשחק, כשהחזיקו כבר ביתרון 57-44, אך האורחות הצליחו לצמצמם את הפער לשתי נקודות הפרש בלבד, שתי דקות לסיום. בסופו של דבר לאחר קרב צמוד בין הקבוצות בדקות הסיום, מכבי "בן" בנות אשדוד ירדה מהפרקט כשידה על העליונה עם ניצחון 70-65 על מכבי רמת גן. זהו ניצחון הליגה השישי ברציפות עבור הקבוצה של גלעד כץ.
קלעו למכבי "בן" בנות אשדוד: צ'לסי הופקינס עם דאבל דאבל של 23 נקודות ו-13 ריבאונדים, ויקטוריה ויויאנס 18, קריסטל ברדפורד עם דאבל דאבל של 15 נקודות ו- 12 ריבאונדים, שי דורון 12, עדי לוקס 2.
רחל עסילה ממושב שדה עוזיה שנפצעה בתאונת דרכים במושב שלשום, שלישי, נפטרה הערב בבית החולים שיבא תל השומר שם הייתה מאושפזת מאז התאונה.
רחל, בת ברכה ורחמים בוארון, עבדה כגננת בגן הילדים במושב. בת 53 במותה, הותירה את בעלה ציון, חמישה ילדים ושישה נכדים.
התאונה הנוראה אירעה בתוך המושב הסמוך לאשדוד בשעות אחר הצהריים בהתנגשות בין המכונית שבה נהגה רחל לבין משאית עם וו הרמה. צוות מד"א פינה אותה לבית החולים במצב קשה כשהיא סובלת מפגיעת ראש והיא הוכנסה ליחידת טיפול נמרץ. אך למרות מאמצי הצוות הרפואי הערב היא הלכה לעולמה.
נהג המשאית נחקר במשטרה והחקירה נמשכת.
מקום התאונה. צילום: תיעוד מבצעי כבאות והצלה
הלוויתה תצא מחר, שישי, בשעה 13:30 מבית המשפחה אל בית העלמין במושב.
משכנתה על הבר: השעה השמחה שתקרב אתכם לדירה מגיעה לאשדוד. כאן דרום ובנק הפועלים מזמינים אתכם למפגש מיוחד בנושא נדל"ן ומשכנתאות בפאב זה בחוף הקשתות. המפגש הראשון בסדרה יתקיים ביום שלישי הקרוב, 3.3.20 בשעה 19:00.
אשדוד נמצאת על פרשת דרכים – כאשר מצד אחד ביצוע הסכם הגג ותכניות מחיר למשתכן עדיין מדשדשים ומאידך יש שלל מיזמים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי בשכונות הוותיקות. ונראה שהמחירים רק ממשיכים לעלות וחלום הדירה הופך לפעמים לחלום שאינו בהישג יד.
אז מהן ההזדמנויות החמות בשוק הדיור? כמה הון עצמי דרוש כדי לרכוש דירה? כיצד תדעו מה גובה החזר המשכנתא הרצוי? מהו התמהיל הכי טוב? ואיזה הבדלים קיימים בין המסלולים השונים?
במרכז האירוע – הרצאה מיוחדת של אלון גל. באירוע ישתתפו גם ד״ר תמיר ארביב, מתכנן ערים ואנליסט באתר מדלן, שידבר על מגמות תכנוניות ושוק הנדל"ן המקומי באשדוד ואודליה כהן, מנהלת קשרי נדל״ן בבנק הפועלים-אזור הדרום, שתדבר על התאמת משכנתאות למשפחות שונות.
משטרת אשדוד עצרה שני חשודים במעורבות באירוע הדקירות שהתרחש בשבוע שעבר ובמהלכו נפצע בשנות ה-50 לחייו באורח בינוני, ואתמול הוגש נגדם כתב אישום בבית המשפט.
התקיפה התרחשה בליל 16 בחודש ברחוב ביאליק. שוטרים הוזעקו למקום והבחינו באדם פצוע אשר פונה לבית חולים אסותא. במהלך סריקות נרחבות באזור הצליחו השוטרים לאתר ולעצור חשוד בדקירה, בשנות ה-50 לחייו, תושב מרכז הארץ.
