צעד קטן לאדם, צעד תימני לאנושות מקהלת מורן פתחה את הערב בבית יד לבנים ומיד לאחר מכן עלה לבמה רביד כחלני עם הרכב "ימן בלוז" או בכינויו: "פרינס התימני"- הנעליים, הבגדים, צעדי הריקוד, השיער, הסטייל כולו והמוזיקה הייחודית והשונה ואולי אפילו מעט מוזרה בעיניי כמה אנשים בקהל שהופתעו מה"שואו" של כחלני וה"ימן בלוז" שהיו מלווים בכמה שירים במקהלת מורן הקלאסית והעוצמתית.
רביד כחלני. צילום:חנבו תקשורת
כחלני על הבמה עם האנרגיות הסופר מוטרפות שלו החל לשיר את שיריו המקוריים. הוא שר בתימנית, צרפתית ומדבר לקהל בעברית צחה וניכר שיצירתו מלווה על ידי האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר הפועלת להנחלת מורשת יהודי תימן ושבטי ישראל.
ימן בלוז. צילום:חנבו תקשורת
"אני אוהב קולות ומקהלות. הייתה התקופה בחיי שאהבתי לשיר קלאסי ואני מאמין שעל הבמה הכל מתחבר" אמר כחלני והוסיף: "יש לי כבוד גדול להיות על הבמה עם מקהלת מורן ומודה לתומר בר שקד על עיבודים מופלאים למקהלה".
ימן בלוז עושים מוזיקה מקורית בדרך כלל אולם בסיום המופע הפתיעו בעיבוד מיוחד לשיר "אם ננעלו " שבוצע יחד עם המקהלה. כחלני, ללא ספק עושה צעד קטן לאדם וצעד תימני לאנושות. גם אם אתם לא מבינים מילה משירתו ואת פירושה עדיין תצאו מהמופע נפעמים ומלאי אנרגיות.
קפה פריזאי במונארט ערב שאנסונים קלאסיים ורומנטיים בצרפתית התקיים באודיטוריום מונארט שהתמלא עד אפס מקום ברומנטיקנים, עם הרכב משעשע של טייקוני מוזיקה של הבמה שציין שלהבדיל מהקהל בתל אביב פה באשדוד כולם דוברי צרפתית.
חברי ההרכב, מנגנים יחד ולחוד מזה שנים רבות, שתפו את הקהל באילן היוחסין שלהם: מנכ"ל אקו"ם – יוריק בן דוד על הגיטרה, שהתחתן עם האחות של המתופף ומנחה הערב אלון הלל אגדת תופים מהלכת ויחד איתם גם הבן שלו יונתן הלל על גיטרה אקוסטית.
הסולן, במקור המתופף של להקת בנזין אלי חדד אירח גם לכמה שירים את הזמרת שהגיעה במיוחד מצרפת- רפאלה אספרנסה.
מסלוניקי ליפו וחזרה אל המשכן, או במילים אחרות: חגיגה יוונית- ישראלית! השירים האהובים ביותר בעברית ויוונית לסירוגין בוצעו זה באחר זה במשכן לאמנויות הבמה בהפקת המקור "מסלוניקי ליפו ובחזרה". להיטים של יהודה פוליקר, זוהר ארגוב ואפילו "חורשת האקליפטוס" של נעמי שמר, שגם היא אהבה לבקר ביוון ועוד רבים וטובים כולם באווירה ים תיכונית עם ניחוח בוזוקי, אוזו וריקודים מלאי שמחה.
נועה בן שושן ואסי יחיאל בחגיגה יוונית ישראלית במשכן. צילום: חנבו תקשורת
על הבמה עלו בצמדים ולביצועי סולו האמנים המוכשרים: אסי יחיאל, נועה בן שושן, לימור עובד ואילן ליבוביץ' ונתנו לקהל האשדודי את מה שהוא הכי אוהב- להתרגש, ולהתרגש שוב.
היום, יומו האחרון של פסטיבל אושפיזין מוזיקלי יתקיימו המופעים: טיפקס יארחו את ישי לוי, ניסים סרוסי וחיים אוליאל ויחגגו 20 שנה לאלבומם "נשיקה לדוד" באמפי- החל מהשעה 20.30 "פריד ואיסמהן"- מחזה מוזיקלי בבית יד לבנים בשעה 20.30 ג'ודאו עראב 2017- במשכן לאמנויות הבמה בשעה 21.00 שירי "תמוז" והרוק הישראלי- באודיטוריום מונארט בשעה 21.30
בבושקה של אירוחים: עופר כלף שאירח במופעו "מאקתוב" את אופיר בן שטרית ואמן המנדולינה שמואל אלבז התארח לא מזמן בפסטיבל מדיטרנה במופע חליל בואדי שהוביל אבי חן בחגיגת ענק של מועדון הזמר.
מתנדבי רפואת חירום של מד"א ואיחוד הצלה מסניף לכיש הוזעקו לרחוב חנה סנש באשדוד בעקבות דיווח על אדם מחוסר הכרה ברחוב.
החובשים שהגיעו למקום דיווחו כי אדם מבוגר שחש ברע היה בדרכו לבדיקה בטר"מ, כשהגיע לכניסה התמוטט ואיבד את הכרתו, חובשים של איחוד הצלה החלו בפעולות החייאה בסיוע צוותים רפואיים של מרפאת טר"מ כשבסיומן החולה פונה עם דופק במצב קשה לבית החולים.
כביש עוקף עזריקם ייפתח לתנועה בעוד כחודשיים. כך אמר היום ראש המועצה האזורית באר טוביה דרור שור לכתבת "כאן דרום".
מדובר בקטע כביש שאורכו כ-2.5 ק"מ שיתחבר ל"כביש המושבים" שבין קריית מלאכי לאשדוד. החיבור יתבצע בשתי נקודות: במזרח לציר הנסיעה שליד מחנה בית דרס הישן (כביש 3703) ובמערב, ליד תחנת הדלק הוותיקה של חיון והמושבים אמונים ושדה עוזיה (כביש 3711). בנקודה זו מוקם כיום גשר מעל ערוץ נחל לכיש.
למעשה רוב הכביש כבר סלול וכבר כעת יש מכוניות שנוסעות בו ומתחברות לכביש הפתוח באמצעות דרך עפר. עדיין, כאמור עובדים על הגשר וגם על השוואת הגבהים בין הקטע החדש לכביש הקיים משני קצותיו.
"כביש עוקף עזריקם צפוי להיפתח בעוד כחודשיים ומדובר בבשורה של ממש", אמר שור והוסיף: "זה יוציא את התנועה מתוך המושבים ויעביר אותה החוצה. החיבור בין קריית מלאכי לאשדוד יהיה הרבה יותר נח, יותר קל ולא על חשבון הביטחון והבטיחות של תושבי המועצה".
אף על פי שמדובר בקטע כביש קטן יחסית המיזם כולו התנהל בעצלתיים. כבר לפני ארבע שנים הכריזו במועצה על יציאה לדרך, בשלהי שנת 2014 החלו העבודות בשטח ומאז היו גם כמה הפסקות, בין השאר בשל התשתיות שמצטלבות עם הכביש כמו קו מים של חברת מקורות שהיה צורך להעתיקו.
ברגע שהכביש העוקף ייפתח לתנועה, אלפי כלי רכב שעוברים כל יום דרך מושב עזריקם, יחלפו על פניו ויחסכו כמה דקות של פיתולים ונסיעה בתוך מושב על כביש עם "במפרים".
בקטע הכביש שבין תחנת הדלק לעזריקם, בעיקול הדרך, נהרגו בתאונה מחרידה שאירעה בליל 20 באוגוסט 2005 ארבעה תושבי קריית מלאכי בהם פעוטה בת 3. שני תושבי באר טוביה נפצעו בהתנגשות החזיתית.
עדיין עובדים: הגשר ליד נקודת החיבור לכביש הקיים, סמוך לאמונים ושדה עוזיה. צילום: דור גפני
כבר לפני כ-15 שנה נפתח לתנועה הקטע העיקרי של הכביש – כביש עוקף מושב באר טוביה. בקרוב גם תושבי עזריקם ייהנו מפחות עומסי תנועה בתוך הכפר שלהם על כל המשתמע מכך.
כזכור, בקיץ 2013 יצאו תושבים בעזריקם להפגין נגד הפגיעה באיכות חייהם וסיכון משפחותיהם וילדיהם, בעקבות התנועה הסואנת בתוך המושב.
מה יותר טוב מהיורה ועוד בסוכות? הגשם רוחץ את העיר, השדות מושקים והאדמה ניעורה לחיים. גשמי ברכה במלוא מובן המילה, בתקוה שהחורף יהיה גשום כראוי.
באשדוד ירדו החל מהבוקר כמויות נאות של גשם, אבל בהחלט לא משהו יוצא דופן או חריג. ולמרות זאת רמזורים רבים הפסיקו לעבוד למשך שעות ארוכות והפסקות חשמל נרחבות פקדו את העיר. בעקבות השיבושים באספקת החשמל הגיעו השיבושים גם בתקשורת: קווי טלפון ואינטרנט נפלו, וכך גם החיבור לטלוויזיה (למשל עבור לקוחות של חברת "הוט" שמהבוקר מנותקים).
היורה באשדוד. צילום: אורי קריספין
קשה להבין כיצד קצת גשם מטלטל את המערכות בצורה כזאת ומוציא אותן מאיזון. לעומתן, ולפי הדיווחים שקיבלנו, הניקוז ברוב אזורי העיר תפקד היטב בזכות עבודה מקדימה והיערכות נכונה של העירייה. תושבת רובע ג' התלוננה שבבוקר היו שלוליות גדולות ברחוב הפלמ"ח, אך הן נעלמו בהמשך.
אמש, לאורך גדותיו של פארק נחל לכיש-אשדוד, בין השעות: 19:00-23:00, כמיטב המסורת, בפעם ה-8 ברציפות, נפתח יומו הראשון של פסטיבל היין, אשדוד 2017. הפסטיבל הינו פרי הפקתה ויוזמתה של "החברה לתיירות באשדוד בע"מ"-בסיועם של עיריית אשדוד והחברה העירונית לתרבות הפנאי באשדוד. הכניסה התאפשרה מגיל 18 ומעלה, בעוד לפני הכניסה לאירוע הוצבו עמדות מכירת הכרטיסים: כרטיס בקופה, היה כרוך בעלות של 35 שקלים, ואילו, כרטיס באפליקציית "אשדודית", היה כרוך בעלות של 30 שקלים.
כל אדם אשר רכש כרטיס, ניגש לעמדת חלוקת הכוסות אשר הוצבה בכניסה לאירוע וקיבל מקארין או מיכאל, כוס או גביע (נתון לשיקול דעתו ובחירתו האישית של האדם) תמורת הכרטיס שרכש. כך, שבמהלכו של כל הערב, ניתן היה ללגום ולטעום מהיינות.
כך נראה השלט שהוצב בעמדה. צילום: מירב טל
מיכאל, בעמדת חלוקת הכוסות. צילום: מירב טל
קארין, בעמדת חלוקת הכוסות. צילום: מירב טל
לכל אורך שביל הכניסה לאירוע, היו עמדות ודוכנים כדוגמת, דוכן המציע יינות משובחים למכירה, עמדת אפליקציית "אשדודית": במסגרתה, קיבלו תושבי אשדוד, נשים וגברים כאחד, אשר ברשותם האפליקציה "אשדודית" ואף רשומים הם כתושבי העיר, מתנות בחינם. לצורך העניין, נשים קיבלו (על-פי בחירתן האישית), זר לשיער או צמיד העשויים מפרחים חיים ריחניים, והגברים קיבלו דש לבגד. דוכן פרחים מרהיב, מייצגים אמנותיים, זוג נגנים-האחד בחליל, והאחר באקורדיון אשר הנעימו את אוזניהם של באי הפסטיבל.
מייצג אמנותי. צילום: מירב טל
עמדת אפליקציית "אשדודית". צילום: מירב טל
דוכן פרחים מרהיב. צילום: מירב טל
הייתה זאת חגיגה קסומה ומופלאה של יין וגורמה. חגיגה אשר משכה אליה צעירים ומבוגרים חובבי יין. שלל סוגי יינות הוצעו לטעימה: לבנים, אדומים, מוגזים, כולם, פרי תוצרתם של מעל 20 יקבים מובחרים כמו: "TEPERBERG", "SEGAL", "BLUE-NUN", "הר אודם", "אור הגנוז".
צילום: מירב טל
אוהבי האוכל שבינינו, פסעו בשדרת דוכני אוכל ארוכה, בעוד הנינוחות והארומה של מיטב המטעמים בהחלט הורגשו באוויר. בדוכנים ניתן היה למצוא בין היתר, כריכי טונה וסלמון טריים-בעלות של 25 שקלים, זיתים-בעלות של 7 שקלים, פלטת גבינות-בעלות של 45 שקלים, משאית גלידה (השייכת לשף גיא פרץ) שהציעה גלידה בטעמים בגביע או בכוס-בעלות של 10 שקלים לכדור, בהמשך, אף הייתה משאית אוכל של בשרים (השייכת אף היא לשף גיא פרץ) בה ניתן היה למצוא, לחם פרנה מרוקאי עם קבב-בעלות של 35 שקלים, המבורגר אנטריקוט-בעלות של 35 שקלים, צ'יפס סלייס-בעלות של 15 שקלים ועוד שלל מטעמים ייחודיים, צבעוניים, ססגוניים ורב-גוניים כאחד.
זיתים בדוכן של "מאטיס". צילום: מירב טל
לצד מאכלי הגורמה והיינות, התקיימו אף הופעות של הרכבים מוזיקליים כדוגמת, "השועלים", אשר ניגנו מוזיקת בלוז לנשמה, קובי הדר, אשר הנעים את אוזני הציבור בשירי ארץ-ישראל היפה, המהווים שירי כיסופים נוסטלגיים.
לרווחת הציבור אשר פקד את מתחם הפסטיבל, היו שולחנות, כיסאות וספסלים לבנים, מחצלות וכריות צבעוניות-כדי לשבת בניחותא לשוחח, לנוח ואף ליהנות משלל מטעמים, לצד יינות ומוזיקה משובחים.
פסטיבל היין, אשדוד 2017. צילום: מירב טל
כתבת "כאן דרום" פגשה באירוע את מישל שריקי, בעליו של פאב ה"זרם" באשדוד.
"איך אתה מתרשם?"
"נחמד מאוד. מלא אנשים, גילאים, צבעים, כיאה, לעיר אשדוד, אשדוד היפה".
"עם מי באת לכאן היום?"
"אני באתי עם הצוות שלי (צוות פאב ה"זרם"), החלטנו לסגור הערב את הפאב ולצאת לערב טעימות של יין ברחבי העיר. אני חייב להודות שמקסים ונחמד פה".
"מה אכלת?"
"וואו, נשנשנו מלא!!!!!. היה צ'יפס מגניב והיו גבינות, מלא דברים טעימים וטובים".
"מאילו הופעות נהנית?"
"הופיעו פה צמד זמרים דתיים, ממש מגניבים שעשו לנו שמח וטוב על הלב, והיה לנו ממש סבבה".
הערב, (יום ב'), באותו המקום ובאותה השעה, יתקיים יומו השני של הפסטיבל.
התקבלה קריאה על יולדת שכורעת ללדת בביתה באשדוד. למקום הוזנקו כונני מד"א לכיש ואמבולנס של מד"א . החובשת הבכירה לואיז רבינוביץ וחובש רפואת החירום דניאל לוי שהגיעו למקום מצאו את הגברת שהיא צירים מתקדמים וכורעת ללדת והחלו לפנותה לבית החולים.במהלך הדרך התגברו הצירים והצוות נאלץ לעצור בצידי הדרך וליילד את הגברת. נולד בן בשע"ט לאם ולתינוק שלום והם פונו לבית החולים קפלן ברחובות.
קול המון טיפות המים: בסופו של קיץ ארוך, חם ולח, גשמים רבים ירדו הבוקר (שני) בצפון, במרכז הארץ וגם באשדוד היפה במה שנראה כתחילתו של הסתיו. למרבה השמחה, לא נודע על תאונת שנגרמו בעקבות מזג האוויר, אך במשטרה ביקשו על כל פנים מהנהגים להיזהר שכן הכבישים הפכו להיות חלקים ומסוכנים. בנתיים, המטריות, המגפיים ושאר פריטי החורף מצטרפים לשמחת החג, יש לכם תמונה גשומה במיוחד? שלחו לנו!
צילום: אורי קריספין ומה קורה אצל השכנים? צפו בגשם השוטף בגן יבנה ובמבולצ'יק בכפר ורבורג:
עושה רושם שהפתקים בכותל כן עזרו לחלק מהזוגות בגזרה, הרקדנית והמורה לריקוד שירן אברהם קיבלה הצעה שאי אפשר לסרב לה איי שם באי מיקונוס, למציע קוראים לירן בן שושן, אז יש לנו יס איי דו ויש לנו גם את שמחת תורה בדרך, לפעמים אנחנו מתכננים תכניות ואלוהים מסדר את העניינים בדרכו שלו. קולולולו
היום, יום ב', 9/10/2017, ייסגר לתנועה קטע הנסיעה הדרומי (הסמוך למרכז צימר) על שד' מנחם בגין לכיוון מזרח בין צומת הרצל לכיוון צומת בני ברית. הנסיעה בנתיב הצפוני מצומת בני ברית לכיוון התחנה המרכזית תתאפשר כסדרה
העבודות יבוצעו בין השעות 21:00 ועד לשעה 05:00 בבוקר למחרת, יכללו שימוש בכלים כבדים ויתכנו במהלך העבודה רעשים.
הדמיה העבודות באשדוד. תמונה: עיריית אשדוד
לפרטים נוספים והרחבה על שלבי הפרויקט: http://bit.ly/2ylx4Z4
מתנדבי מד"א ורפואת חירום של איחוד הצלה מסניף לכיש הוזעקו לרחוב כינור באשדוד בעקבות דיווח על תאונת דרכים. החובשים העניקו טיפול רפואי ראשוני לנפגע אחד במצב קל כתוצאה מתאונה שאירעה בין שני רכבים פרטיים, נסיבות התאונה בבדיקה.
השמים מעוננים וריח של גשם באוויר, העיר רחוצה בחגיגיות כאילו במיוחד לסוכות. עדיין לא ברור אם מזג האויר יגרום לשינוי בתכניות המופעים והפסטיבלים בעיר שרבים מהם מתקיימים תחת כיפת השמים.
מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה מסניף לכיש הוזעקו לרחוב שד' עוזיהו באשדוד בעקבות דיווח על תאונת דרכים, החובשים כי נהג הרכב ככה"נ איבד שליטה על רכבו ונבלם בחומת בטון על המדרכה, הוא סירב לקבל טיפול רפואי ומצבו קל מאוד, נסיבות התאונה בבדיקה. אלא שמקרה שני קרה ממש במקביל, ולנגד עיניהם של החובשים נפגע קל מאוד רוכב אופנוע שהתהפך בתאונה עצמית וגם הוא סירב לקבל טיפול רפואי.
ההתרגשות והדריכות באשדוד לקראת פתיחת מחלקת יולדות בבית החולים בעיר ביום שני, 16 באוקטובר, מתקרבת לשיאה, וההכנות הולכות ונשלמות. חדר המיון ייפתח ב-7 בנובמבר, ומאותו רגע בית החולים יפעל במתכונת מלאה.
“החודש נפתחים חדרי לידה, מיון יולדות, מחלקת יולדות, מכון אולטרסאונד, מרפאת אם ועובר (היריון בסיכון) ומחלקת אשפוז אם ועובר”, אומר פרופ’ מוטי פנסקי, מנהל מערך הנשים והמיילדות של בית החולים אסותא אשדוד.
הוא מזכיר שב-25 בספטמבר החלה לפעול בבית החולים מרפאת טרום ניתוח קיסרי שתקבל מקרים המיועדים לניתוח קיסרי מתוכנן, שיופנו מהקהילה וממרפאת רפואת האם והעובר בבית החולים. במרפאה ייבחנו המקרים המיועדים לניתוח קיסרי, ויוערך מצב היולדות, תיקבע תכנית ניתוח בשיתוף היולדת, יאותרו ויוערכו מקרי היריון בסיכון, ייקבעו תורים לניתוחים בתיאום היולדות והגורמים הרלוונטיים, ותינתן הדרכה סיעודית לקראת ואחרי הניתוח, בנושאים כמו ביות חלקי (אשפוז משותף בחלק משעות היממה ונפרד בשאר שעות היממה, לדוגמה התינוק שוהה עם אמו בחדרה במחלקת יולדות לאורך כל שעות היום והערב ומוחזר בלילה לשהות בתינוקייה), אפס הפרדה (מצב שבו האם והתינוק אינם נאלצים להיפרד כלל לאחר הלידה).
מה ניתן לומר על הסטנדרטים שלכם בחדרי הלידה?
“מדובר על יולדת בחדר עם אפשרות לשהייה של הבעל עם האישה בחדר בכל מהלך הלידה וגם בניתוחים קיסריים שאינם דחופים. במחלקת יולדות יש בין מיטה לשתיים בשלב הזה. אנו נאפשר את כל סוגי השהות עם התינוק לפני בקשה — החל מאפס הפרדה וביות חלקי – היולדת היא זו שתחליט. בנוסף יהיו יועצות הנקה, קורסים קבוצתיים ואישיים להדרכות הנקה, כאשר הכול נעשה במחלקה. עם פתיחת המחלקה יבוצעו סיורים מקדימים במחלקה, וייפתחו גם קורסי הכנה ללידה למגזרים חרדיים ולמגזרים חילוניים”.
מבחינה טכנולוגית יש חידוש?
“הסטנדרט של חדרי הלידה הם המתקדמים ביותר הידועים כיום. אנו משתמשים בניטור עוברי (מעקב אחרי פעימות הלב של העובר, ש"ש) מהמשוכללים בעולם. הניטור מוקלט ומשודר למסכים בתחנת האחיות ובחלק מחדרי הרופאים, כך שיש שליטה מלאה על הניטור העוברי. כמו כן, יהיו חדרים שיאפשרו לידה טבעית ליולדות המעוניינות בכך”.
כל המשרות במחלקה אוישו?
“מצבת כוח האדם של המחלקה מלאה ותכלול כ-40 מיילדות ו-22 רופאים”.
איך אפשר להתחיל לספר את הסיפור של שרה גבע, לספר את סיפור החיים המטורף והמסחרר שלה, שכל פרט בו משאיר אותך המום, פעור פה וגם מעורר בך השראה גדולה?
שרה היא תושבת גן יבנה, אם לשש בנות וסבתא לשישה נכדים. היא חוגגת החודש את יום הולדתה ה-55, אך למעשה בכל רגע היא חוגגת מחדש את חייה בחגיגה צרופה של לידה מחדש. לכאורה היא עושה זאת כנגד כל הסיכויים ומול השתאות של הסובבים אותה.
החיים הכו בשרה פעם אחר פעם, אך היא לא מגדירה זאת כמכות אלא כמתנות. השיחה עמה מלווה באנרגיות כובשות של אושר וחיוך אין סופי. טון הדיבור שלה מאושר ובטוח, והוא מלווה בפרצי צחוק מתגלגלים.
היא אינה רק סבתא פעלתנית העוסקת בספורט, באימון אישי ובהרצאות, היא סבתא עם שיער קצוץ שרוקדת באופן מקצועי על עמוד.
אופטימיות כובשת ומעוררת השראה, גבע. צילום: אורי קריספין
שבט גבע
“המתנה שלי לגיל 40 הייתה סדרה של 12 אירועים מוחיים שגרמו לי להיות משותקת בפלג גופי השמאלי יחד עם מגבלות מגוונות אחרות”, היא מספרת, “עברתי גם ניתוח השתלה בלב, וכשהתחלתי סו—סוף לתפקד, בעלי יהודה נפטר מדום לב לפני 14 שנים, במשחק עם חברים במגרש כדורסל ביום בת המצווה של אופיר בתנו”.
איך התמודדתן עם מותו?
“לאחר שהתאלמנתי נשארנו בחוסר כול, אך גם הפכנו לשבט. זה עצוב שיהודה לא זכה לראות את הנכדים, ואת כל הפירות אני קוטפת לבד. נכנסתי עם הבנות לטיפולים ויש משקעים. כל אחת עיבדה את האובדן מבחינה גופנית ונפשית, ויהודה חי איתנו עדיין. דרך ההתמודדות היא גם למשל עם הרבה הומור שחור. ביום החתונה של בתי מצאתי שיר שמדבר על אבא שמת ושולח ברכה לבת שלו, ועל רקע השיר הזה רקדנו ריקוד לכבוד החתן והכלה. במהלך השנים הבנות שלי פיתחו מחלות כרוניות שונות, והצטרפתי אליהן עם מחלות משלי ועם דלקות בפרקים, וההתמודדות שלי עם הכאב הפנתה אותי לעסוק בספורט שבו הכאב הוא חלק בלתי נפרד: אקרובטיקה על עמוד”.
ואת גם חיה עם חרדה תמידית מהאירוע המוחי הבא?
“בהתחלה זה באמת היה מטורף, הפחד מה יקרה באירוע הבא, פחד אימתני משתק עם ההרגשה שכל דבר הכי קטן, אולי זה אירוע? אולי זה יקרה שוב? מי שלא חווה את זה לא יוכל להבין כמה זה מחריד, וזו דרך שקשה לחיות בה. אך הגישה שלי היא שכולנו מתים מתישהו, אז אני חיה את חיי כל יום מחדש בצורה הטובה והמשמעותית ביותר שאפשר. כך אני יכולה לשמוח מכל דבר, ואז החרדה לא משתקת אותי ולא מפחידה אותי. ישנן הבלחות מדי פעם, אך אני לא נותנת לזה יותר מדי מקום, אלא ממשיכה עם זה קדימה. לכן בחרתי לרקוד על העמוד דווקא, כי כך אני נותנת משמעות לכאב. במקום שהכאב ישתק אותי, יצרתי תנועה נוספת, ואני מנהלת את תודעת הכאב ולא חווה אותו 7/24”.
לריקוד על עמוד ישנה קונוטציה נועזת ומינית של מועדוני חשפנות. אילו תגובות את מקבלת?
“בהתחלה אנשים באמת מרימים גבה. הם אומרים: ‘מה? אבל זה לא קטע של מועדונים וכאלה?’ ואז כשהם רואים אותי מופיעה הם מתפעלים ואומרים לי: ‘וואו! איך אפשר לעשות את זה?’ אבל הספורט הזה הוא ספורט לכל דבר. יש בו אליפויות ארציות ובינלאומיות, זה ענף ספורט שנמצא כרגע בוועדה האולימפית כדי להיכנס גם לאולימפיאדה. זה ספורט מאוד מאתגר ומאוד קשה פיזית. הערכים שקיימים בו הם ערכים של נחישות, אומץ, התמדה, עשייה, ולכן אחר כך הכול נהיה קטן עלינו. באמצעות הספורט הזה אני מצליחה להפנות את תודעת הכאב למשהו פיזי ומוחשי, ובנוסף, כל הצלחה שלי בביצוע אלמנטים נותנת לי תחושת אושר, סיפוק והצלחה גדולים שהכאב מתגמד לעומתם. אחרי כל אימון על העמוד אני מרגישה מנצחת ופונה אל העולם והחיים בגישה הזאת, כך שהכול אפשרי”.
מתי התחלת?
“לפני כחמש שנים. במתנה ליום הולדת 50 קניתי לי עמוד”.
איך בנותייך קיבלו את זה?
“באהבה, הבנה והומור. הן אפילו נהנות להתאמן על העמוד כשהן באות אליי. ויותר מזה, הנכדים שלי כבר אלופים עליו. הבת הצעירה דורון הצטרפה אליי כשהייתה בת 14 והיא מדהימה על העמוד!”
גבע נולדה בנהרייה והכירה את בעלה יהודה בצבא. הם עברו לגור בבת ים, אך היא ראתה פרסום על פרויקט חדש בגן יבנה, וכך הם עברו לדרום, ושם ניהלה חוגי התעמלות ושחייה. בצבא שירתה כמדריכה קרבית והייתה מהחיילות הראשונות שנשאו בתפקיד הנחשב לקרבי. לאחר 21 שנות נישואים נפטר יהודה בעלה בגיל 43.
“ליהודה היה עסק פרטי, בית מאפה, והוא היה גם שחקן כדורסל ששיחק בליגות של מבוגרים. ביום בת המצווה של בתנו הרביעית הוא הלך לשחק עם חבריו ופשוט נפל ומת. הוא היה סמל של בריאות, וממש לא היו סימנים ולא צפינו זאת. בדרך ההתמודדות הדבר הראשון שעשיתי זה להיפגש עם החברים שהיו איתו באותו הרגע והצבתי בפניהם אתגר. אמרתי להם שיש להם חודשיים להתארגן, והקמתי טורניר לזכרו ביום ההולדת שלו שחל בדיוק ביום הולדתה של בת אחרת. החלטתי להפוך את זה ליום של שמחה”.
בנותיה של שרה הן סיפורי הצלחה מעוררי השתאות בפני עצמן. בתה הבכורה שחר היא רופאה במחלקה הפנימית בבית החולים סורוקה, רוני היא אדריכלית ומעצבת פנים בחיפה, ליאור מנהלת מותג בשיווק ובפרסום, אופיר סיימה תואר בקרימינולוגיה, אריאל מתכננת ללמוד מדעים ולומדת לימודי ערב בקורס למזכירות רפואית, ודורון היא חובשת קרבית ברמת הגולן שהייתה לאחרונה חלק מהמשלחת לטיפול בפליטים בסוריה.
הבת הקטנה חיילת בצבא שמסייעת לפצועים שמגיעים מסוריה. משפחת גבע
העוצמה החיובית של הפאוור גירלז ניכרת בחייהן. “יש לי שבט מדהים, ומעולם לא חוויתי את נושא גיל ההתבגרות”, אומרת שרה. “אנחנו חברות טובות, ויש לנו עוצמה נשית מטורפת. ידעתי תמיד שאני רוצה כבוד, שיח ופתיחות בדרך הגידול שלהן. ישנה הקשבה בינינו, וגם הבנות חברות מדהימות אחת של השנייה”.
עוד כילדה שרה נמצאה בתנועה בלתי פוסקת. “זה חלק בלתי נפרד מחיי. אני מתעמלת מגיל תשע וזה בדמי. רקדתי בלט ועד שנפצעתי ייצגתי את בתי הספר בתחרויות אתלטיקה, וזכינו במקומות ראשונים באליפויות ובתחרויות קבוצתיות רבות. זכיתי גם כילדה במקום ראשון בקפיצה לגובה. לא התחרויות הובילו אותי, אלא עצם העובדה שאני היפראקטיבית ברמות מטורפות, וזה מיקד אותי ואיזן אותי”.
ואיך הורייך התמודדו עם ילדה היפראקטיבית?
“הוריי היו מדהימים. הם יצרו אוירה של אופטימיות, נחישות, ערך וכבוד לחיים ולאנשים. הם ידעו לזהות את זה, וכבר בגיל צעיר רשמו אותי לחוג בלט. הייתי מטפסת על הכול, משחקת רק עם הבנים. אני ילדה בין שני אחים. הבכור כיום מהנדס בחברת חשמל, והאח השני מנכ”ל חברה בינלאומית. אני הייתי הסנדוויץ’, והייתי ילדה מורדת ומאוד לא נסיכה", היא מספרת בצחוק מתגלגל.
הוריה של שרה היו ניצולי שואה, אך שרה מכנה אותם בביטוי המפליא “מנצחי שואה”. אמה ניהלה מחלקה במשביר לצרכן, ואביה עבד במפעל. “אני קוראת להם מנצחי שואה ולא ניצולי שואה, כי הם לא רק שרדו אלא הרבה מעבר. תמיד דיברנו על השואה בבית, המלחמה הייתה מאוד נוכחת, וזכיתי להכיר את הסבתות”. שרה מתארת בנוסף סיפור מצמרר: “הם ניצלו יחד כיוון שנאצי התאהב באמי התינוקת, ולא היה מסוגל להרוג אותה. הוא העביר אותם לכומר שהסתיר אותם, וכך הם ניצלו”.
לא רק שלא ניתן להתעלם מסיפור חייה של שרה ומאישיותה, אלא לא ניתן להתעלם גם מהופעתה החיצונית הכוללת החלטה נחושה ויוצאת דופן לעשות קרחת. “אני עם שיער אפרו במקור”, היא אומרת, “ופעם גילחתי את השיער אחרי הצבא. ההורים שלי מאוד סלדו מזה, כי גם שואה וגלח על הראש כידוע לא הולכים ביחד. הסכמתי להאריך את השיער לחתונה, אבל אחר כך הורדתי אותו, כי ככה אני אוהבת את זה מאוד. נוח לי בלי מספרות, בלי פן ובלי ספרים. גם יהודה קיבל זאת באהבה והוא היה מספר אותי”.
חיה בהילוך גבוה
היא עוסקת באימון אישי ובהרצאות, מעבר לעיסוק בריקוד על עמוד ולהיותה מאמנת מקצועית להתעמלות ושחייה וכן מטפלת הוליסטית.
12 אירועים מוחיים. גבע בפעולה. צילום: אורי קריספין
“אני מאמנת לשיפור ולשינוי בחיים, מלווה לשינויים בארגונים, בחברות ובחיים האישיים. אני מרצה ואחת מצוות המרצות של עמותת כוח נשים, יש לי מופע שנקרא “החיים בהילוך גבוה”, שבו אני רוקדת על עמוד ומספרת את סיפור חיי, וב-8 בנובמבר יש לנו מופע בכורה שנקרא “אופטימיות בתנועה: נשים מחוללות שמחה”. המופע יתקיים בנתניה באולם על שם אריק איינשטיין. חברתי ללהקת נשים של אורית אהרון שרוקדות ריקודי בטן, ואנחנו גם מספרות את הסיפור שלהן ואת הסיפור שלי”.
נראה שהחוזק הנפשי שלך הוא משהו מובנה וטבעי, אז איך את מאמנת אחרים להתמודד עם כאב?
אנשים פוגשים אותי בנקודות זמן בחיים ושואלים אותי, ‘איך את עושה את זה? איך את תמיד עם חיוך? איך את תמיד משרה אווירה של נינוחות והכלה, איך לידך הכול מתגמד?’ והאמת היא שזאת אני, וזאת דרכי בחיים. אני קוראת לזה אופטימיות בתנועה. בכל מה שתלוי בי, אני עושה את הכי טוב שאני יכולה ויודעת וממשיכה ללמוד ולהשתפר. אני מספרת את סיפורי כדי להראות שכל אחד ואחת יכולים. זה לא הסוף עד שזה נגמר! אני בוחרת לחיות את חיי ולנצח, כל עוד אני בחיים.
"בוחרת לחיות את חיי ולנצח". צילום: אורי קריספין
"בעקבות המופעים שלי הגיעו אליי חולים רבים. יחד איתם מצאנו את הניצוץ ואת התשוקה שיש בחייהם ונשכחו בגלל הכאב, אם זה בנגינה, כתיבה, ציור, שירה. וזה מדהים לראות איך כל חייהם השתנו בזכות העיסוק במה שממלא אותם. חייהם התמלאו בשמחת חיים ובהרגשה של ניצחון. זה מה שאני מלמדת: להגיע לאנשים וללמד אותם גישה אחרת ושזה תלוי בנו. אני לא סופרוומן, וכל אחד ואחת יכולים. היכולת לקבל כלים מתאימים להתמודדות, התנהלות אחרת וגישה שונה – כל אלו ניתנים לרכישה וללמידה”.
את מאמינה בגורל ובכוח עליון?
“אני מאוד מאמינה בבורא עולם, ביקום, ומחוברת לזה מגיל מאוד צעיר. יש לי שיחות אישיות רבות עם אלוהים, ואני עוסקת בלימודי קבלה באופן פרטי. הקמתי קבוצה בבית, בה למדנו קבלה במשך שלוש שנים. אני לא דתייה, אבל מאוד אוהבת את הדת, מאמינה ביהדות כמשהו ייחודי, שיש בתורה תובנות רבות על החיים, ושהפילוסופיה של התורה ושל הקבלה מאוד מחזקות ונותנות כוח. אני מאמינה שיש לנו ייעוד בחיים האלה, הזמן שלנו קצוב והגורל שלנו לא בידנו. אני יציר בריאה, ולכן אני מאמינה בעצמי, ביכולות שלי, באופטימיות, והכול ביחד נותן לי כוח רב”.
את פנויה לזוגיות חדשה?
“כן, אני פנויה לאהבה חדשה ולהיכרות חדשה, רק שזה יתאים. אני רוצה זוגיות עם גבר שיוכל להכיל אותי ושספורט לא תהיה מילת גנאי עבורו”.
מופע של אישה אחת
ב-12 בנובמבר שרה חוגגת שנתיים למופע שלה “החיים בהילוך גבוה” בהופעה ביתית אצלה בגן יבנה. חלק מהכרטיסים נתרמו לטובת פרויקט הדסטארט ל”זכותי ללדת”, והשאר נמכר בימים אלו לקהל הרחב. שרה מרכזת ומנחה קורס המתקיים בבאר שבע מטעם עמותת כ”ן (כוח נשים) ומכללת ספיר. הקורס מכשיר נשים צעירות בנות 21-45 להיות מנהיגות ולהוביל מהלכים חברתיים.
שואו של אישה אחת, גבע. צילום: אורי קריספין
ב-8 בנובמבר גבע מעלה מופע בכורה בשם “אופטימיות בתנועה: נשים מחוללות שמחה” יחד עם להקת נשים שרוקדות ריקודי בטן.
ניתן ליצור קשר עם שרה ולהתעדכן בפעילויותיה ובמופע הקרוב בעמוד הפייסבוק שלה “החיים בהילוך גבוה”.
כולנו מכירים את ההרגשה הנוראית והאיומה של החרק המעופף אשר מתהלך עלינו בנונשלנטיות, עף בבית ונתקע בחלון ומתחיל לזמזם, מפריע לנו לאכול, נדבק לפצע ובעיקר גורם לנו אי נוחות. אלא שלאחרונה תושבים המתגוררים ברובע ה' מלינים על מכה של ממש, 'מכת זבובי זבל' שהורסת את איכות החיים בעיר, תושבים נוספים מרובעים נוספים הציגו תלונות דומות. העיתוי, זמן חופש המיועד לבילוי, הופך את התופעה למטרד של ממש, כך למשל כתב תושב העיר בקבוצת הפייסבוק "כל מה שמפריע לי באשדוד" – "ישבנו בחגים בפארק משטרה, אי אפשר לשבת שם הם באים בלהקות לשם", תושב אחר הצטרף וכתב "מכת הזבובים זו תופעה שלא נותנת מנוח לישובים בחצר ביתם". כך למשל ניתן לראות בתמונות שהעלה תושב העיר כמות עצומה של זבובים שלטענתו נתפסו ביום אחד בלבד!
מתוך קבוצת הפייסבוק "כל מה שמפריע לי באשדוד"
הזבובים מתקיימים בדרך כלל בעונה החמה של השנה- בישראל כמעט כל השנה היא עונה חמה, לכן אנחנו סובלים המון מהם, כי הם מתרבים בטמפרטורה גבוהה יחסית. את הביצים שלהם הם מקוננים בלשלשת של עופות ריקבון אורגני ובתעלות ביוב, כלומר אם יש לכם יונים שמתגוררות מתחת לאדן החלון- תאמרו שלום לשכנים החדשים שלכם- הזבובים. באותו קינון הנקבה יכולה להטיל עד 150 ביצים, כאשר באורך חייה היא מטילה עד 1500 ביצים.
גם לאשפה ורטיבות הזבובים נמשכים, לכן מומלץ ביותר להשאיר סביבה נקייה עם פחות זבל אורגני לידכם. רימות הזבובים מתפתחות באשפה ובמצבורי זבל, וכן גם בצואת חיות ואפילו בצואת אדם.
מעיריית אשדוד: השנה בוצעו פעולות רבות לטיפול בתופעת הזבובים, לרבות רכישת מלכודות זבובים שמעולם לא נרכשו בעבר וביצוע שטיפה בלחץ של כלי האצירה והסביבה. כמו כן מבוצעת הדברה כללית והדברה נקודתית בהתאם לקריאה. בשנה הבאה אגב, לאור הצלחת הטיפול שעשינו השנה, נרכוש כמות גדולה יותר של מלכודות זבובים.
נתוני המוקד בנושא זבובים עבור חודשים ספטמבר-אוקטובר (עד היום), מלמדים על ירידה של למעלה מ-30% בקריאות המוקד בעיר, בהשוואה לשנת 2016, מה שמוכיח כי ההיערכות והטיפול הוכיחו עצמם. כמו כן, מנסיוננו בעבר אנו מעריכים כי נתון זה ילך וירד ככל שניכנס לחורף לפי שבתקופה זו, עם ירידת הטמפרטורות, תחול ירידה משמעותית בהתרבות זבובים. גם הגשמים יסייעו בירידת כמות הזבובים כך שהתופעה תלך ותרד עם הכניסה לתוך החורף. בימים הקרובים, לפני בוא הגשם, יוצבו מדבקות נוספות על טמוני הקרקע בדרום העיר, בהתאם לפניות התושבים.
ככה זה כשאוהבים, אפילו חופה באבניו לא עזרה. כמה ימים לפני הימים הנוראיים חזרה כוכבת מאסטר שף שירה בצלאל לבעל הקודם שלה ליאור אברהם. פשפשנו בארכיון ומצאנו תמונה של שניהם ביחד. בנוסף, 15 דקות התהילה של שירה מנוצלות בכל הכוח והיא פתחה קומה נוספת בסטודיו שלה לחנות מתנות וכלי בית. דאבל מברוק
