שש המסעדות הוותיקות באשדוד שצלחו את מבחן הזמן
Leave a Commentמסעדנות זהו עסק לא פשוט, בייחוד שבכל שנה נפתחות ונסגרות בעיר מסעדות, אך בכדי לנצח את שעון החול ותמיד להישאר בתודעה, חשוב לשמור על האותנטיות ולספק ללקוח את מה שהוא אוהב; טריות, איכות וטעם!
את מבחן הטעם תושבי אשדוד עשו ולא פעם אחת , אך כעת בסימן של התחדשות לקראת השנה החדשה בפתח, הן מאכילות כבר מספר דורות בעיר למעלה מעשרים שנים, מברכות על התרחבות התחום הקולינרי באשדוד, מעניקות דוגמא להצלחה למסעדות החדשות ומוסיפות להשתבח ולהפתיע מחדש עם השנים.
ברשימה הזוהרת כללנו ללא ספק את מלך הים האשדודי אידי ישראלוביץ, בעליה של מסעדת "אידי דגים"' שכיכב לא פעם כמוביל קולינרי בארץ ובאשדוד בפרט. יחד איתו הסינית הראשונה והוותיקה של אשדוד "צ'ון לי", שהפכה את יוצריה והכשירה את כל המנות במסעדה בכדי לאפשר לקהל יעד נוסף ליהנות מהמנות האותנטיות. ואם כבר המזרח הרחוק, "נמסטה" היא הבחירה המתובלת לאוהבי הצ'יקן טיקה ההודית הממוקמת מול חוף הים וכמובן, איך אפשר בלי הסנדביץ' הטוניסאי מספר 1 בארץ של מוריס, שבמשך 28 שנים מכין לנו סנדביץ' מפנק מכל הלב. בסמוך אליו באותו אזור בעיר, אין אשדודי שלא מכיר את הדוכן הקטן שהפך למסעדה עממית "טו גייז" שבמשך 19 שנים מכין את הקציצות האהובות על כולנו! ואל דאגה, השארנו מקום גם לארוחת ערב חלבית אצל "פיצה דון פדרו", פיצה על לבנים בדיוק כמו באיטליה עם רוטב קסום שסודו שמור כבר במשך דורות.
מסעדת אידי דגים
שנת לידה: 1995
קצת היסטוריה: לאידי ישראלוביץ' יש את הזכות להיות מלך הים ולא רק בגלל שהוא פתח לאשדודים את התיאבון ולימד אותם כיצד לאכול מאכלי ים, אלא בגלל שהביוגרפיה שלו סובבת סביב הים. הוא נולד בטבריה להורים חקלאים, משם הוא ומשפחתו נדדו בין עכו, נהרייה ואילת, בצבא הוא שירת בחיל הים ובתום השירות עבד בתחזוקת אוניות וכצולל ב"קו צינור אילת אשקלון".
עוד לפני פתיחת מסעדת "אידי דגים" הפופולארית, ישראלוביץ' עבר חתיכת מסע לא קטן בפינותיה השונות של העיר אשדוד. הכול התחיל כשבישל לחבריו בעבודה דגים, משם הבישול החובבני הפך לעסק ברובע ד' שנקרא "הפאב" ומשם עבר לרחוב רוגוזין ל"אשדוד הקטנה". לאחר זמן מה המיקום שוב השתנה אך התחיל לגבש זהות ונקרא "אידי" והתחיל להתקרב למקום הנוח והבטוח, לשפת הים. עם השנים, המסעדה שוב הועתקה למשכן חדש, הפעם לתחנת דלק ביציאה מהנמל ונקראה "התחנה" ובין לבין הלוך ושוב עם הפסקה קצרה באמצע בה ניסה ישראלוביץ' לעגון בהרצליה, אך עד מהרה חזר לשורשים ובשנת 1991 הקים את המסעדה הנוכחית ברחוב הבושם "אידי דגים". במהלך השנים הספיק גם לפתוח ולסגור את "האיטלקיה של אידי", את "אידי במרינה", לכתוב ספר "הדגים של אידי" ולהפוך לאייקון פופולארי ומודל לחיקוי מכובד בארץ ובעולם.
לכל היזמים החדשים הוא מעניק טיפ מהלב ומייעץ "לפתוח מסעדה רק אם זה החלום שלך, אבל אם אתה חושב שאתה מסוגל רק בגלל שאתה עושה על האש לחברים והם מאיצים בך לפתוח מסעדה, אז כדאי שתשחרר. אתה צריך להרגיש את זה מתוך הקרביים שלך, אם אתה לא, אז אל תעשה את זה".
מנה מיתולוגית:"הסלט של דודו" זו מנה שיצאה מאשדוד לפני שנים וכעת סועדים בארץ מזהים אותנו עם הסלט הזה שמכיל בעיקר עגבניות ופלפל חריף".
קרדיט תמונה: יח"צ
שינוי דרמטי:"כל הזמן היו שינויים, אנחנו משתנים מבחינת שינויים פנימיים, חיצוניים, פוליטיים, חיים לפי המצבים".
תכניות לעתיד:"לשמור על הקיים ובנוסף פתחנו חנות דגים בצמוד למסעדה בה אנחנו עושים משלוחים".
שנת לידה: 1992
קצת היסטוריה: בשנות ה-80 משפחת לי, במקור מסין, התגוררה ב'עין יהב' ואחרי תקופה קצרה העתיקה את מגוריה לעיר יבנה, שם שכנה לצידה של משפחת צברי בשכנות טובה. עם הזמן הקשר התפתח והצעה של בן משפחה לפתיחת עסק משותף, קסמה לשתי המשפחות. החלום היה להקים מסעדה בעיר נמל עם חוף ים, מה שמשך אותם להגיע לאשדוד, שם הוקמה מסעדת "צ'ון לי" בבנייני הפורום. לא עבר זמן רב מהפתיחה וכבר התחילו לנהור אל המסעדה מקומיים ותושבים מרחבי הארץ, שלא הכירו עדיין את המטבח האסיאתי והיו כמהים לטעום מנות אותנטיות מעשה ידיהם של לי וגון. לאחר תקופה ארוכה בה המסעדה שגשגה, שתי המשפחות ייחלו להתקרב כמה שיותר אל הים והעתיקו את המסעדה לשטח גדול יותר מול חוף "לידו". גם שם נשארו עם אותם הערכים, למרות התרחבות המסעדה, הגישו מנות אותנטיות ולעולם לא וויתרו על המטבח, למרות ההצלחה, גם היום תוכלו לראות במטבח את הזוג לי יחד עם דליה אסאו ושלומית זולטוב הבת, שלמדו את רזי המטבח הסיני על בוריו והטעם הוא אותו טעם אותנטי ומקורי.
שינוי דרמטי: "בשנת 2014 קיבלנו הודעה כי הבניין בו המסעדה שוכנת מיועד להריסה, מה שיצר חשש גדול מהמעבר, אך יחד עם שינוי המיקום החלטנו לעשות שינוי מבחינת הכשרות ולאפשר לקהל יעד גדול באשדוד ליהנות ממטבח סיני כשר, על כך אנחנו שמחים". כיום המסעדה ממוקמת ברחוב האורגים בפינה קסומה עם הרבה זיכרון למזרח הרחוק.
מנה מיתולוגית: מנת הדגל היא לא אחרת מלבד סצ'ואן- רצועות עוף/בקר עם בצל, גזר, פלפל יבש ותיבול פיקנטי לצד אורז מטוגן. אך אי אפשר שלא להכליל גם את האגרול הוותיק, קראנצ'י ועסיסי בו זמנית שפותח את התיאבון לעוד.
תכניות לעתיד: שתי המשפחות עדיין דוגלות באותנטיות ובמקור, זו גם הסיבה שהן לא מכניסות זרים למטבח הפרטי שלהן, מבטיחות לסועדים כי הם יקבלו את אותו הטעם בכל יום, בלי לנסות להתחכם. אין ספק כי זו ייחודיות שלא ניתן לצפות לה במסעדות החדשות שמעסיקות טבחים צעירים שמתחלפים בכל עת. צ'ון לי חרטה את דגלה באשדוד כמסעדה הסינית היחידה והטובה ביותר, שלא מוכנה להתפשר, אפילו אם זה יכניס לה יותר כסף, יש עקרונות במטבח הסיני והם הרבה יותר חשובים. בעתיד, המסעדה צפויה לעבור לידיה של שלומית זולוטוב שמכירה את המטבח הסיני בעל פה ואפילו יודעת את השפה כמו ילידת המקום. שלומית נשואה לחן, שהוא דרך אגב השף הבכיר של מסעדת "אידי דגים", יחד הם מגדלים 3 בנות מקסימות ומקווים שהאותנטיות תישאר בעיר אשדוד.
לצפייה בתפריט ולהזמנת מקום: מסעדת צ'ון לי
שנת לידה: 2004
קצת היסטוריה: למעשה הכול התחיל לפני 25 שנים, כשיואל סוגאוקר החליט להוציא לפועל את האהבה שלו לאוכל, פתח מזנון מהיר בבנייני הפורום באזור התעשייה, משם עבר לקניון אשדוד, לאחר מכן גם לתקופה בקניון לב אשדוד ולבסוף לפני כ-12 שנים פתח את המסעדה ההודית האותנטית היחידה באשדוד "נמסטה". כמו שם המסעדה, בעליה מרגישים שהיא ללא ספק הברכה של חייהם, בייחוד שכעת היא ממוקמת מול חוף הים, המשרה עבורם ועבור הסועדים כמה רגעים אמיתיים של נחת. בכל עת מתעוררות הצעות להרחבת המסעדה, פתיחת סניפים נוספים במרכז, אך יואל דוגל באותנטיות כנה ואוחז בה חזק בשתי ידיו ולא מוכן להרפות, אפילו אם המסעדות צפויות להיות להצלחה ולגרום לו להכנסה גבוהה מאוד. אין לו ספקות כי הוא מנצח על אחת המסעדות ההודיות הטובות בארץ, זאת הוא מרגיש מפאת הנוכחות המוגברת של סועדים שמגיעים מכל הארץ ומברכים את ידיה של אשתו הפוקדת בכל יום את המטבח הקטן והפרימיטיבי, במובן הטוב של המילה, כמו במקורות בהודו, מהמטבחים הקטנים והישנים ביותר יוצאות המנות הטובות ביותר, זה ידוע. בשונה ממסעדות הודיות אחרות בארץ, "נמסטה" גאה להציג את הטאבון המקורי עליו מכינים את הנאן- פיתה הודית דקה, את הטאבון מאיישים שפים הדים אסלים המתמחים בטאבון ויוצרים אווירה הינדית אמיתית.
המנה המיתולוגית: צ'יקן טיקה- שיפודי עוף על האש, אותה מכינים בטאבון הודי על פחמים. יואל מוסיף ואומר "אנשים באים במיוחד בשביל המנה הזו, אפילו מהעיר הגדולה, תל אביב."
שינוי דרמטי: יואל מספר כי למרות הרצון להישאר כמו במקורות, אין ספק כי הקדמה מאוד משפיעה על הרצון הזה ומשנה את התכניות של כולנו. לאינטרנט אומנם יש חסרונות כשמדובר באותנטיות, אך הוא ללא ספק משפיע גם לטובה, בייחוד על ההכרה של האוכל ההודי בישראל. "נמסטה" נמנית כאחת המסעדות ההודיות הטובות במספר אתרי מסעדות בארץ וזה אכן משפיע על העסקים ועל הפעילות המוגברת של המסעדה.
תכניות לעתיד: "בעבר אכן חשבתי להתרחב ולפתוח מסעדות נוספות בארץ, אבל אני מעדיף להישאר כמו שאני, טוב לי במקום שלי. המטבח ההודי מאוד קשה, בייחוד שאנחנו המטבח ההודי הכשר היחיד בארץ, אני מעדיף להישאר ייחודי, אותנטי ונאמן למקורות."
בעודנו נהנים ממנת הדגל של המסעדה, קבוצת אנשים נכנסת פנימה ומתיישבת לצד שולחן ערוך, אך כל רגע אחד מהאנשים בקבוצה פונה אלינו ומפרגן ליואל בלי סוף ומשייך אליו תארים נעלים. יואל מספר כי מגיעות אליו קבוצות רבות מכל הארץ, למרות שיש מסעדות הודיות גם בתל אביב. הקבוצה הספציפית הזו היא קבוצת עירקים שהיגרו להודו בילדותם וגדלו יחד כהודים מין המניין. הם פוקדים מדי שבוע מסעדות בארץ, אך מציינים כי האהובה עליהם היא "נמסטה".
לתפריט המסעדה ולהזמנת מקום: לחץ כאן
הסנדביץ' הטוניסאי מספר 1 בארץ
צילום: גדי קבלו
שנת לידה: 1988
קצת היסטוריה: אומנם הסנדביץ' הטוניסאי באשדוד נפתח בשנת 88', אך הכול התחיל בשנת 1956 בעיר אשקלון, מספר שנים אחרי שמשפחת סיטבון עשתה עלייה מטוניס, אחד מחמשת האחים עזב את העבודה ופתח דוכן של סנדביץ' טוניסאי מסורתי. מוריס החליט שכדאי להמשיך את המורשת ומלהיות רק הבן של סיסי הדייג הוא הפך לאחד האנשים המוכרים בכל הארץ, בתור אדם חייכן, נעים הליכות, פשוט ונדיב, במיוחד שמדובר בסנדוויצ'ים המפנקים שהוא מכין מדי יום. במהלך השנים פקדו את הדוכן הקטן אינספור אנשים מפורסמים מהמרכז, ששמעו כי כשמו כן הוא, הסנדביץ' הטוניסאי מספר 1 בארץ הוא בעצם באשדוד, בתוך מרכז מסחרי וותיק ברובע א'.
המנה המיתולוגית: מוריס לא חושב הרבה ומתחיל לספר על הפריקסה מעשה ידיו, כמובן שהוא מתכוון ללחמנייה המטוגנת המקורית ומציין כי אם כבר אז כבר, אצלו לא עושים דיאטה. בתוך הפריקסה המוזהב הוא מורח מטבוחה ביתית "טרשי", עריסה ביתית חריפה אש, ריבועי תפוח אדמה, טונה, ביצה וחותם את הסנדביץ' עם לימון כבוש שלדעתי עושה את כל הטעם הטוב. אין ספק כי הוא מכין כל סנדביץ' מכל הלב, כאילו בעוד רגע זה הוא שהולך לאכול אותו, הסיבה שהמקום עדיין מתפקד כתמול שלשום, למרות שאשדוד מתפתחות ומסעדות ממשיכות להיפתח.
צילום: יח"צ
שינוי דרמטי: מוריס נאנח ומספר כי עד לפני כ-3 שנים הוא היה מגיש פעם בשבוע קוסקוס אסלי מסורתי, אותו הכינה אשתו סולי היפה, האנשים היו מגיעים מכל הארץ מחכים בתור בכדי לאכול מהקוסקוס של סולי, אך למשפחת סיטבון זה לא השתלם לרכוש חומרי גלם יקרים, להכין את הקוסקוס מאפס ולענות לדרישות של כל אחד מהלקוחות.
תכניות לעתיד: הוא מספר כי הוא לא אוהב שינויים דרמטיים, הוא מעדיף להישאר כפי שהוא, קטן וצנוע. "יש לי שם טוב, יש לי פרנסה, אנשים נהנים לאכול אצלי..בשביל מה לשנות את מה שטוב?."
אשדוד בתפריט טעמה לא פעם את הסנדביץ' של מוריס ומסכימה איתו כי לא תמיד טוב לעשות שינויים כשטוב, במיוחד שעדיין אחרי 28 שנים אנחנו זוכים לאכול מהידיים של מוריס עצמו ולא מידיו של זכיין צעיר שלא טעם פריקסה אמיתי בחייו.
הסנדביץ הטוניסאי טלפון: 08-8567161
שנת לידה: 1974
קצת היסטוריה: צבי פדרו, אדם צנוע עם לב ענק מתאר לנו איך הכול התחיל ונותן את הקרדיט לחמו שהיה עולה חדש בישראל, אזר אומץ ופתח את הפיצרייה הראשונה בעיר אשדוד. מאותו יום, הפיצרייה עובדת רצוף במספר אזורים בעיר. כולנו יודעים כמה קשה זה לבחור פיצרייה אחת מתוך מבחר גדול שמציע מבצעים והטבות, אך הלקוחות של דון פדרו מאז ומתמיד נשארו נאמנים לטעם האהוב והמוכר, אותו הם לא יחליפו בעד שום טריק שיווקי. צבי מספר לנו מה שאנחנו כבר יודעים, על חומרי הגלם האיכותיים עמם הוא עובד, על הבצק הטרי בשונה מפיצריות אחרות שלעיתים עובדות עם בצק קפוא וכמובן על גבינת המוצרלה המשתלבת מושלם עם הרוטב הסודי, שמזכירה גם לנו נשכחות מרומא ומסמטאותיה.
המנה המיתולוגית: פיצה על לבנים, היא זו שמייחדת אותנו ומבדילה מאחרים, שבדרך כלל עובדים בשיטה אחרת של פיצות על מסוע. הפיצה עדיין טועמת כמו פעם, עם גבינת מוצרלה רכה, רוטב מרגריטה סודי עם תבלינים שאף אחד לא יודע עליהם.
שינוי דרמטי: "הקדמה עושה את שלה ועם הזמן העבודה במטבח הפכה להיות הרבה יותר נוחה וקלה, בייחוד עם התפתחות המכשירים שמסוגלים להכין בצק בכמויות תוך מספר דקות. בעבר, היינו מכינים את הבצק בידיים וההספק היה הרבה יותר נמוך מהיום. בנוסף, היינו נוסעים לתל אביב בכדי לקנות חומרי גלם, אך היום יש הכול באשדוד, אין צורך להתאמץ בשביל לרכוש חומרי גלם איכותיים."
תכניות לעתיד: "רגע אין לנו תכניות, אנחנו מקווים להמשיך לספק לתושבי אשדוד את הפיצה הטובה ביותר ולהמשיך לשרת 4 דורות של משפחות, בהן הסבא התחיל לאכול אצלנו וכעת הנכד ואפילו הנין. נראה כי אפילו אנשים שעזבו את העיר עדיין ממשיכים להגיע ולא מוכנים לוותר על הטעם".
לתפריט ולהזמנת משלוח: לחץ כאן!
