משטרת ישראל ממשיכה בפעילות הנחושה כנגד עבירות הסמים המסוכנים על מנת להגן על הציבור. בפעילות בלשי המשטרה הערב בכניסה הצפונית לעיר אשדוד, נעצר תושב העיר בשנות ה-20 לחייו כשברשותו עשרות גרם של חומר חשוד כסם מסוכן מסוג הרואין וקריסטל. החשוד שהיה בדרכו אל תוך העיר נעצר על ידי הבלשים והועבר לחקירה בתחנת המשטרה לא לפני שהבלשים ערכו גם חיפוש בדירתו בה מתגורר בעיר שם אותרו סמים נוספים. מחר תבקש המשטרה להאריך את מעצרו בבית המשפט.
במשטרה ציינו, שהם ימשיכו כל העת במאבק כנגד הסמים המסוכנים ועבירות הקשורות בכך, סחר הפצה ועוד. הימצאות סמים אלו וביצוע עבירות פליליות הקשורות בסמים, מסכנים את האזרח הנורמטיבי וביטחונו האישי באזור מגוריו.
בלסינג אלקה, חלוץ בן 21, המתנשא לגובה 1.90, חתם לפני דקות אחדות במ. ס אשדוד. מועדון ספורט אשדוד הודיע על הצטרפותו לסגל הקבוצה של החלוץ הניגרי בלסינג אלקה.
אלקה, בן ה-21, מתנשא לגובה 1.90 מ', יעבור לאשדוד בעסקה כוללת המוערכת בסכום של כמיליון אירו! החלוץ הצעיר שיחק בשלוש העונות האחרונות בשניים מהמועדונים הגדולים בסלובניה, גוריצה ואולימפיה לובליאנה. בגוריצה כבש 15 שערים ב-36 הופעות במדי הקבוצה, ואילו באולימפיה לובליאנה (איתה זכה באליפות בעונת 15-16), כבש 10 שערים ב-45 הופעות. אלקה סיכם את תנאיו באשדוד, וחתם על חוזה לטווח של 4 שנים. הערב הוא כבר צפוי לקחת חלק באימון המסכם של הקבוצה לקראת המשחק מחר מול בית"ר ירושלים.
מחקר חדש של פרויקט ANYWAY מבית הסדנא לידע ציבורי הצליב את נתוני מיקום מוסדות החינוך ברחבי הארץ עם נתוני תאונות דרכים מ'איחוד הצלה' והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ודירג את רשימת בתי הספר המסוכנים ביותר. מטרת המחקר היא לברר מהם מוסדות החינוך המסוכנים ביותר בישראל שדורשים תשומת לב ציבורית.
גל רייךהקים את פרויקט ANYWAY לאחר שאחותו דנה נהרגה בשנת 2010 בתאונת דרכיםבדרך חזרה ממחנה של הצופים: "המיזם שלנו פועל להנגיש לציבור מידע על דרכים מסוכנות שיכול להיות מציל חיים – פשוטו כמשמעו. תאונות דרכים אינן גזרות גורל, ניתן למנוע אותן ולצמצם את הפגיעה בילדינו בדרכם ובצאתם מבתי הספר. כל אחד ואחת מאתנו יכול למנוע את התאונה הבאה ולקראת שנת הלימודים אנחנו קוראים לכל הורה לבדוק את מיקום בית הספר של ילדיו בדו"ח ולבחון היטב את סביבת בית הספר והדרכים המובילות אליו. לעיתים בחירה במסלול הליכה שונה יכולה להפחית את הסיכון לפגיעה באופן משמעותי"
עשרת מוסדות החינוך המסוכנים ביותר בעיר:
שם המוסד
ציון
תאונות קטלניות
תאונות קשות
תאונות קלות
מרכז חינוך תורני חרדי
665
5
22
520
קריה חינוכית חורב
652
4
17
539
בית ספר – ממ"דחזו ןיעקב
632
4
20
504
בית ספר – שז"ר
579
2
22
455
בית ספר –קהילתי רעים
576
2
22
452
בית ספר –מפתן חרמון
563
4
16
455
בית ספר – ממ"ד אריאל
479
0
21
374
בית ספר – יד שבתאי
475
5
14
370
בית ספר–חסידי בית יעקב ורשביאק
462
0
17
377
בית ספר –יוסף חיים
328
1
17
236
המחקר בדק תאונות דרכים ברדיוס של 300 מטר בין תחילת 2012 ועד תחילת 2017, כ-6 שנים סה"כ. ציון בית הספר משכלל את מספרהתאונות וחומרתן: 7 נק' לתאונה קטלנית, 5 נק' לתאונה קשה ונקודה לתאונה קלה. ככל שלבית הספר יש ציון גבוה יותר, ניתן לומר שסביבתו מסוכנת יותר. דו"ח הבטיחות בדרכים בסביבות מוסדות חינוך בוצע בהתנדבות על ידי בועז אקרמן ועתליה אלון. את הכנת הדו"ח ליוו סימונה הולשטיין – מנהלת המיזם בתל אביב וגל רייך – מקים ומוביל הפרויקט.
הסדנא לידע ציבורי היא ארגון ללא מטרות רווח, מבוסס מתנדבים, הפועל לקידום שקיפות שלטונית ומעורבות אזרחית באמצעות בניית כלים טכנולוגיים בקוד פתוח – אתרים ואפליקציות – לפתיחה והנגשה של מידע המצוי ברשותם של מוסדות ציבוריים. בסדנא מתנהלים כ-15 פרוייקטים שונים שעוסקים במידע בעל עניין ציבורי אודות פעילות הכנסת, תקציב המדינה ותקציבי הרשויות המקומיות, תאונות דרכים, תחבורה ציבורית, מידע תכנוני, מדיניות השקעות של קרנות פנסיה ועוד.
יום העיון לרופאים עולים חדשים נערך מידי שנה על ידי הסוכנות היהודית, ומטרתו לשלבם בתוכנית הכשרה והשמה בשוק העבודה בארץ.
יום העיון נפתח בדברי פתיחה וברכות של הגב' אלה פישר, נציגת הסוכנות היהודית לארץ ישראל. לאחר מכן דיאטנית מחוז דרום, הגב' סבינה לוגינקר העבירה את סדנא בנושא "לאכול בריא" בסגנון ים תיכוני שכללה טעימות, במטרה לחבר את העולים החדשים גם לטעמים הישראלים.
בהמשך ד"ר סרגיי נגורנוב, רופא מחוזי מחוז דרום, אשר לוקח חלק ביום העיון זו השנה השניה ברציפות מטעם מאוחדת, העביר הרצאה מעשירה ומלמדת על מערכת הבריאות בישראל ו'איך זה להיות רופא בארץ'.
תמונה: יח"צ
בהמשך ענה ד"ר סרגיי נגורנוב על שאלות הרופאים בפאנל "שאלות ותשובות", אשר חתם את יום העיון ואמר: "אני מודה לכל מי שלקח חלק ביום זה ומאחל הצלחה לרופאים החדשים בארץ ישראל".
יצחק פונדק (פונדיק) (13 ביוני 1913[1] – 27 באוגוסט 2017) היה מפקד בחזית הדרום במלחמת השחרור, מפקד הנח"ל ומפקד גייסות השריון. לאחר שחרורו מצה"ל שימש כראש צוות הקמת העיר ערד ושגריר ישראל בטנזניה, זנזיבר, גואטמלה ואל סלוודור. בשנת 1971 שב מפרישתו לצה"ל ושימש כמושל רצועת עזה וצפון סיני עד 1973.
אנחנו מביאים כאן את הראיון האחרון עם יצחק פונדק. את הראיון העניק פונדק ל"כאן דרום" ביום הזיכרון במהלך שיעור שנתן לקבוצת בנות אולפנא בניצנים.
הקרב האחרון
"אני צריך עוד להשלים את פרויקט 'יד לאישה הלוחמת' (אנדרטה הנמצאת באתר של ניצנים הישנה. האנדרטה הוקמה ביזמתו של יצחק פונדק ש.ש), וכשאשלים את הפרויקט אז למירה בן ארי ולכולם- יהיה שלום. מה צריך עוד לעשות? לשים שלט למי הוא מיועד, וצריך לעשות טקס. אבל במדינת ישראל צריך לפנות פה ולשם. אני מקווה שאגמור את הפרויקט הזה עוד בחיים", אמר פונדק.
פונדק נולד בפולין, בנם של אסתר ושלמה פונדק. "היינו שישה ילדים, ארבעה בנים ושתי בנות וכולם שמעו בקול אמא, היא הייתה המפרנסת בבית. היחידי שלא הקשיב בקול אמא, יושב פה מולכם", כך שיתף פונדק את בנות המדרשה במהלך ההרצאה שנשא מולן בבוקר יום הזיכרון, יום שני, השבוע.
"אבי ז"ל היה חניך של טרומפלדור והשתתף במלחמה נגד יפן", המשיך. "לאבי הייתה סיסמא אחת שעליה אני חוזר מבוקר עד ערב. אתה יהודי, נכון? כשאתה פונה לרב ואתה אומר לו מה לעשות יש פוגרום, הרב יגיד תמות על קידוש ה'. מה לך להילחם? תגיד 'שמע ישראל' ותמות. אבי היה אומר תחיה על קידוש ה' ותהרוג את מי שבא להרוג אותך. אל תיתן שיהרגו אותך. היום אני יודע, זה מה שהביא אותי לארגון ההגנה כבר ב-1933".
יצחק פונדק עלה לארץ ישראל באפריל 1933 במסגרת תנועת החלוץ. באותה השנה הצטרף פונדק לארגון ההגנה במגדיאל. ב-36' כבר השתלב במנגנון הקבע של הארגון. במהלך שירותו הצבאי שימש כאמור כמפקד גדוד 53 בחטיבת גבעתי, מפקד חטיבה 9, מפקד חטיבה 6, מפקד פיקוד הנח"ל, מפקד גייסות השריון ומושל רצועת עזה וצפון סיני. לאחר שחרורו מצה"ל שימש כראש צוות הקמת העיר ערד ושגריר ישראל בטנזניה, זנזיבר, גואטמלה ואל סלוודור. בשנת 1971 שב מפרישתו לצה"ל ושימש כמושל רצועת עזה וצפון סיני עד 1973. הוא שוחרר בדרגת תת-אלוף. כיום פונדק מתגורר בכפר יונה. לפני כארבע שנים קיבל באיחור רב את דרגת האלוף.
צילום: אורי קריספין
יצחק, צריך לעשות שלום עם הערבים?
"נכון. איך? כמו שעשיתי ברצועת עזה, צריך לשבת איתם. לפתוח להם את הים להגיד להם 'נתייחס אליכם כמו למדינה'. אתם רוצים מדינה? ניתן לכם מדינה. והכל יהיה בסדר, החומות האלו סוגרות אותם, הם חיים כמו חיות".
אתה אוטוטו בן 104, בריאות ואריכות ימים. מדוע חשוב לך להמשיך לספר את סיפור חייך?
"היום ההרצאה בניצנים הייתה ההרצאה ה-683 שלי, ואני לא מקבל תשלום עבור זה. המטרה של הסיפורים שלי זה לחזק את הצבא. אם לא יהיה לנו צבא חזק – לא יהיה לנו מדינה ".
מה השאיפות שלך היום?
"שלום, ובמקום 16 מפלגות בכנסת, שיהיו ארבע. המפלגות הורסות את המדינה".
בפרספקטיבה של 69 שנה, זו המדינה שחלמת עליה?
"זו לא המדינה עליה חלמתי. אבל אין מדינה אחרת. זו לא המדינה שלחמתי עליה, אבל מה לעשות, עם ישראל מחליט שהוא צריך 16 מפלגות כדי להקים מדינה. כל מדינה נורמאלית מסתפקת ב-4. אנחנו צריכים 16. למה? כי כל ישראלי חושב שהוא יכול לנהל את המדינה. אנו חיים היום במדינה שבה נשיא אחד היה בבית סוהר, שר האוצר גם הוא. ראש הממשלה הלך לבית הסוהר, ועכשיו גם הרב הראשי ששדד 4 מליון הצטרף אליו. יש רק שני גופים – צה"ל ומערך המילואים שבזכותם המדינה קיימת. אם צה"ל יתרושש, נצטרך לחכות עוד 2,000 שנה עד שתקום מדינה נוספת".
אתה אופטימי לגבי עתידה של המדינה ולגבי השגת שלום?
"במצב של היום לא כל כך".
מי לדעתך אחראי להדבקת אות הקלון על אנשי ניצנים?
"שמעון אבידן ואבא קובנר. שניהם. ואני מציין שוב מפקד חטיבת גבעתי, שמעון אבידן וסגנו, שחייליהם חזרו מהשבי, היו מוכחים לראיין אותם. לו היה מראיין אותם -כל זה לא היה קורה".
מדוע ניצנים עבורך היא עדיין פצע פתוח שמייסר אותך?
"הפקירו אותם למוות. אי אפשר להחזיר חיים של אנשים. יכול היה להיות אחרת. לישוב ניצנים קרה מה שקרה במלחמת העצמאות, אבל נשיא המדינה וראש הממשלה היו צריכים לבקר שם ולעודד אותם. אבל לא לאף אחד, לא את ראש הממשלה ולא את נשיא המדינה, זה לא עניין. זה עצוב אבל זו האמת".
צילום: אורי קריספין
יש לך רגשות אשם בתור מפקד?
"יכולתי לעשות משהו אחרת. ניצנים נפלה משום שהרסנו שתי שיירות אספקה של המצרים, לולא זה קרה, הכל היה אחרת אבל קיבלתי פקודה להרוס וברגע שהרסנו את השיירות, לא הייתה להם ברירה. הם היו מוכחים להרוס את ניצנים, אבל אני הייתי רק מפקד חלקי מכיוון שעל ניצנים פיקדה החטיבה".
החיבור שלו לניצנים הוא חיבור של חיים ומוות. "כשאני אמות", פוסק פונדק, "מקומי, כמו אשתי זכר לברכה – בניצנים. ביקשתי להיקבר בקבר האחים של חללי מלחמת העצמאות בבית העלמין בקיבוץ ניצנים. אני בן 104, בן אדם בגילי כבר לא נלחם על שום דבר, אבל הקרב בניצנים כאב, כואב ויכאב עד יומי האחרון".
ועד ההורים העירוני באשדוד החליט להתנתק באופן חד צדדי מוועד ההורים הארצי שהיום נקרא פורום ועדי ההורים הישוביים. זאת, על רקע חילוקי דעות ואי הסכמות.
בימים אלה מוביל הפורום הארצי מאבק נגד תשלומי ההורים, שעשוי לשבש את פתיחתה התקינה של שנת הלימודים – ביום שישי, 1 בספטמבר.
אולם בוועד באשדוד החליטו שלא לשתף פעולה עם המאבק הזה וגם עם צעדים בנושאים אחרים.
לדברי יו"רית הוועד באשדוד, בלה רובין, גם היא וחבריה לוועד העירוני סבורים שיש לצמצם מאוד את תשלומי ההורים, אך הויכוח הוא על הדרך. לדעתה, הדרך שבה בלחר הפורום איננה נכונה.
בפורום הארצי קראו בסוף השבוע ל"מרד תשלומים". בדף של הפורום בפייסבוק נכתב ביום שישי: "בשנה שעברה, לאחר ישיבה מבזה בה החליטה ועדת החינוך של הכנסת לאשר את חוזר התשלומים המהווה את הבסיס לתשלומי ההורים, הכרזנו על קריאה להורים שלא לשלם את כספי חוזר התשלומים בגנים ובבתי הספר. משרד החינוך ויו"ר ועדת החינוך ביקשו שנשהה את המאבק, נצטרף לועדות שידונו בנושא ונגיע להתקדמות משמעותית לקראת שנה"ל הבאה- למעשה, מדובר בשנה"ל העומדת לפתחינו.אנו נמצאים אחרי שנה של שיחות, מגעים, מריחות ושום תזוזה בנושא.
לאחר התחבטויות רבות, באחריות מלאה והבנה שבאמת מיצינו את כל ערוצי ההידברות אנו נאלצים לקרוא להורים שלא לשלם את התשלומים לשנה"ל הקרובה.
אנו טוענים (בגיבוי ועדות שהוקמו ע"י משרד החינוך, ועדת החינוך של הכנסת וממשלת ישראל) כי מס תשלומי ההורים הנו מס רגרסיבי המשולם מה"נטו" שלנו, פוגע ומגדיל פערים באוכלוסיית המדינה. טיולים, תרבות וכו' הנם חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים ולכן המדינה היא זו שצריכה לממן אותם.
בלית ברירה ובכאב אנו נאלצים להחריף את המאבק הזה תוך קריאה לשר החינוך ולחברי הכנסת לעמוד בהבטחתם להורי וילדי ישראל ולמצוא מקור מימוני לנושא.
ההורים מדגישים כי הקריאה לאי תשלום מחריגה את תשלומי ביטוח התאונות האישיות, השאלת הספרים, תל"ן (תכנית לימודים נוספת – שיעורי העשרה, ד"ג) ומגמות בתיכונים אותם ניתן יהיה לשלם, בשלב זה, כרגיל".
ועד הורים עירוני אשדוד, מתוך פייסבוק
תושב אשדוד בשם בוריס מרגוליס תקף ברשומה שהעלה בפייסבוק את התנהלות הוועד באשדוד. "בזמן שוועד ההורים הארצי החליט להילחם בתופעת תשלומי ההורים שנה לאחר שהובטח להורים שהנושא יטופל ולא טופל, יושבת ראש וועד ההורים של העיר אשדוד הגברת בלה רובין החליטה שהמאבק הזה לא קשור להורי אשדוד", כתב מרגוליס.
הוא הוסיף: "בהחלטה תמוהה היא מודיעה שהיא יוצאת מהוועד הארצי כאילו העיר אשדוד אינה שייכת למדינת ישראל. כאשר אני ניסיתי לרתום אותה למאבקביוקר הצהרונים בעיר, היא סירבה בטענה שיש מאבק ארצי ואין צורך לנהל מאבק עירוני לשקיפות. גם הסגן שלה אמר לי שאין להם שום כוונה לתמוך במאבק. עכשיו פתאום כשהוועד הארצי רוצה מאבק הם רוצים להתנתק ולגזור על המאבק כישלון שיגרום לתשלומי יתר. מקודם הם ניסו לשרת את העירייה. עכשיו הם משרתים את וועדת החינוך של הכנסת עם ההחלטה שלה. אני רק לא מבין מתי הם מתכוונים לשרת את ההורים".
רובין מסרה בתגובה: "הפורום הארצי מוביל מהלכים שאנחנו לא מסכימים להם ובאשר לאחרים, כמו שציינתי, אנחנו חלוקים על השיטה ועל הדרך".
שר החינוך נפתלי בנט. צילום: תומר אפלבאום
לפי שעה נראה ששר החינוך נפתלי בנט אינו מתכוון להתפשר ומבחינתו מה שהיה הוא שיהיה – גביית תשלומי ההורים תימשך בדומה לצורה שבה התנהלה.
לפי ההערכות היקף תשלומי ההורים במערכת החינוך מגיעה ליותר מ-4 מיליארד שקלים בשנה.
קיץ מלא אירועים לנוער באשדוד: עיריית אשדוד, החברה העירונית לתרבות הפנאי, תחום הנוער ומועצת התלמידים עמלו רבות כדי להביא לבני הנוער באשדוד את השמות החמים ביותר בתעשייה והפיקו במהלך חודשי הקיץ אירועים מושקעים ומותאמים להנאתםשל בני הנוער.
בשישי האחרון( 18.08) בשעות הצהריים חגגו בני הנוער במסיבת רחוב בכניסה חופשית שהייתה קופצנית ורטובה עם זרנוקי מים שלא השאירו נער/ה אחד יבשים.אט אט הלכה והתמלאה הרחבה הסמוכה לבניין העירייה עד אפס מקום והצעירים
צילום: PUSHUPGIRLS
החלו לפזז, לרקוד ולשיר לצליליהם של דיג'יי עמיעד ויורם סוויסה שאמר: "אם תרקדו יהיה לכם פחות חם" והוא אכן צדק! השניים, הרקידו את בני הנוער, שהגיעו לרחבת העירייה ויחד עם השמש התחממה האווירה כמו שצריך לקראת מופעו של דיג'יי סקאזי האגדי, שהלהיט את בני הנוער עם מיטב להיטיו ואפילו שחרר להם 'טראק' חדש במיוחד עבור בני הנוער באשדוד ומשם החגיגה רק הלכה וגדלה. ברחבה, התרוצצו עובדי ומתנדבי החברה העירונית לתרבות הפנאי ותחום הנוער חילקוארטיקי קרח מרעננים לכל דורש והשקו אותם במים קרים.
אקורד הסיום- ויליג' הנוער שהתקיים באמפי אשדוד (ביום שלישי, 22.08) היה ללא ספק אירוע השיא: החל מאמנים מקומיים בסצנת ההיפ הופ של אשדוד ולא רק, כמו הרכביA C T, לוקאצ', FUTURA GANG, מיכאל סוויסה, כהן את מושון ועד לאמנים הגדולים והכי לוהטים היום בישראל – קפה שחור חזק שאירחו את אביאור מסאלה ונצ'י נצ' שאירח את חנן בן ארי- וכל המופעים הללו בעלות של 20 שקל בלבד! לדבריה של מזל שאלתיאל ,ראש תחום הנוער, "חתמנו את אירועי הנוער של עיר הילדים ו
צילום: PUSHUPGIRLS
הנוער באשדוד במסיבת רחוב ובאירוע ענק ה- וויליג' באמפיאשדוד שהפך למסורת באשדוד ,אני מצדיעה לבני הנוער על התנהגותם המופתית ולצוות עובדי תחום הנוער על עבודת הפקה מקצועית ומסורה .רק הסתיימו אירועי 'קיץ שכולו נוער' והחלנו לעבוד במלוא המרץ על שנת הפעילות הקרובה".
הודעה משמחת : בני נוער הסבורים כי ייאלצו להמתין עד הקיץ הבא טועים משום שבחברה העירונית לתרבות הפנאי מבקשים להרגיע אותם ומודיעים כי בתחום הנוער מכינים עבורם סדרה נוספת של אירועים ומופעים במשך כל השנה . רוצים להתעדכן? מידע בדףהפייסבוק "קיץ שכולו נוער".
הדוגמנית ומלכת היופי במיל' טל בן חיים הוזמנה השבוע לערוץ הספורט רק כדי לעשות סדר בבלגן ולא סתם בלגן, מאז שהתפרסמה ועלתה לכותרות כולם מתבלבלים בינה לבין שחקן נבחרת ישראל בכדורגל טל בן חיים. אז אם תהיתם לעצמכם, אין בניהם כל קשר, סדר בבלגן נעשה ונא לא להתבלבל כי טל זו טל.
לאחר בוקר של חרושת שמועות מקבל לפני מספר דקות את האישור הרשמי מהמשטרה: קיימת התראה על פלסטיני שוהה בלי חוקי שנמצא כעת באשקלון ויש חשש שיוציא לפועל פיגוע על רקע לאומני. ברשתות החברתיות ובקבוצות הווצאפ זורם מידע שבדרך כלל אינו מבוסס. אלא שהמשטרה שנמנעה שעות ארוכות לנדב מידע לשאלות העיתונאים אישרה את המידע. בשעה שלוש וחצי לערך והודות לפעילות כוחות המשטרה, יחד עם גורמי הביטחון, אותר לפני זמן קצר את הצעיר אחריו נערכו בשעות האחרונות סריקות בעיר אשקלון. החשוד נעצר והועבר לחקירת כוחות הביטחון.
בת אל ושגיא אסייג, זוג כבדי ראיה מלידה, תושבי אשדוד, הגיעו לפני כחודשיים לביקורת שגרתית בקפלן עם כלב הנחיה ניאון. הצוות הרפואי בקפלן החליט שהם נשארים לתהליך לידת בנם הראשון ונערכו בתהליך סטריליזציה וחדר לידה רחב כדי שבמהלך הלידה ישתתף גם כלב הנחיה.
לאחר הלידה של אריאל יוסף, במשקל 2.5 ק״ג, הריח הכלב את התינוק החדש וניכרה התרגשות על פניהם של אנשי הצוות הרפואי. הלידה מהווה סגירת מעגל עבור היולדת, בת אל, שנולדה אף היא בקפלן לפני 28 שנים במשקל 700 גרם (!) ושרדה כנגד כל הסיכויים בזכות הטיפול המסור של צוות הפגיה בבית החולים.
צוות חדר לידה קפלן מברך את בני הזוג, התינוק החדש והכלב ניאון בהמון מזל טוב !
מתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה מסניף לכיש הוזעקו לרח' שבט לוי באשדוד בעקבות דיווח על תאונת דרכים. חובשים של איחוד הצלה העניקו טיפול רפואי ראשוני לשני נפגעים במצב קל בזירת תאונה שאירעה בין רכב פרטי למונית, נסיבות התאונה בבדיקה.
אוהד (33), סמנכ"ל רשות הספורט העירונית באשדוד, ושמרית (34), גננת, שניהם אקדמאים בעלי תואר שני, נשואים תשע שנים וחצי ומתגוררים באשדוד. לזוג שלושה ילדים: יהב (8) דניאל (בת 6.5) וגאיה (3).
והיום: אוהד ושמרית יפרח
כמה שנים אתם ביחד?
"אנחנו נשואים תשע שנים וחצי וסך הכול ביחד 18 שנים. יצאנו כזוג תשע שנים לפני החתונה, מגיל 15 בערך".
איך הכול התחיל?
"בתקופת התיכון היינו יוצאים לבלות עם חברים בחוף הים באשדוד שנקרא אז החוף התאילנדי, ובתקופת חופש הגדול אני והחברים שלי פגשנו בשמרית וחברותיה, וכבר באותו הערב התחילה ההיכרות בינינו".
אוהד למד במקיף א', ושמרית במקיף ו'. אוהד היה צריך להתאמץ למשוך את תשומת לבה כבר באותו הערב על החוף, ולאחר שיחה ארוכה לתוך הלילה קיבל את מספר הטלפון המיוחל. אז החל סיפור האהבה להירקם, כמה פגישות מתחת לביתה של שמרית, שהיה אז ברובע י"א, ומשם הכול היסטוריה.
היו פרידות בדרך?
"בלי עין רעה, לא! אפילו ניסיון לקחת הפסקה עוד כשהיינו בתיכון לא החזיק מעמד יותר מ-48 שעות".
תקופת הצבא: "שמרית התגייסה לפניי ושירתה כמשקית ת"ש בבסיס שנמצא ברמת אביב. כבר אז הזוגיות הייתה חשובה, וכשחשוב עושים מאמץ, ושמרית שיחקה אותה והתעקשה לחזור בכל יום ולישון בבית", מספר אוהד, ושמרית מוסיפה: "אוהד, שהיה שחקן כדורגל בתקופת הצבא, שירת במז"י, כך שנינו חזרנו הביתה בכל יום, ותקופת הצבא לא היוותה מכשול רציני בזוגיות וצלחנו אותה ללא בעיה. כמובן שלזוגיות שלנו היה משקל מכריע ברצון לשרת קרוב האחד לשנייה".
אהבה מתמשכת
הצעת הנישואים: "היא הייתה מושלמת, לא יכולתי לבקש יותר. וזה הכי לא מתאים לאוהד, הייתי בטוחה שהוא יקנה טבעת ויגיד לי: 'מתחתנים', אבל הוא הפתיע. נסענו לצימר מדהים בצפון, בערב יצאנו לאכול במסעדה, וכשחזרנו לצימר הוא היה מקושט בבלונים, ורדים, היו זיקוקים, התנגן שיר שמאוד אהבתי ברקע, ואז הוא הוציא את הטבעת. לאחר מכן הסתבר שגם הוא לא ידע מה מצפה, הוא פשוט שילם לבעלת הצימר, והיא דאגה להכול", מספרת שמרית.
האמנתם שאהבת ילדות, נעורים ועלומים תחזיק מעמד כל כך הרבה זמן?
שמרית: "האמת שלא חשבנו על זה". אוהד: "אם היו שואלים אותי בתקופת התיכון אם אני חושב שאתחתן ואשאר איתה לנצח, בטח הייתי אומר שהלוואי, אבל אני לא מאמין… רק לאחר השחרור מהצבא הבנו שנועדנו להיות יחד, וזה קיבל משנה תוקף רציני יותר, אולי גם כי התבגרנו קצת. היום אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא ומבינים שזכינו ורק מבקשים שיעזור לנו לשמור על האהבה והתשוקה לעוד המון שנים יחדיו".
מה הסוד שלכם?
"לכבד ולהעריך האחד את השנייה ובעיקר לאפשר לכל אחד להגשים את שאיפותיו ולהתפתח מבלי לכבול האחד את השנייה".
איזה תגובות אתם מקבלים?
"לאורך כל הזמן קיבלנו תגובות חיוביות תמיד. צריך להבין שגדלנו יחד עם הסביבה שלנו, ותמיד כל מי שהכיר אותנו בזמן היותנו נערים פרגן לנו כזוג וניבא לנו המשך חיים יחדיו" .
איך אתם מבלים היום?
שמרית: "אוהד וגם אני עובדים קשה במהלך השבוע כמו כל זוג צעיר היום. אני כמעט לא מדברת איתו במהלך היום עד שעות הערב היותר מאוחרות, כשהוא חוזר הביתה מן העבודה. בשעות הבוקר והצהריים השיחות שלנו קצרות: צריך להביא, לקחת, לקנות.. לכן כשהוא מגיע הביתה, לאחר שהילדים הולכים לישון, מתחיל זמן האיכות שלנו יחד, אוכלים, מדברים משתפים האחד את השני באיך עבר היום. ובגלל העומס הזה אנו מקפידים לבלות לפחות פעם בשבוע ולשבור את השגרה, בעיקר ביום חמישי לצאת למסעדה טובה או בר שקט, לפעמים לבד, אבל לרוב עם חברים. לא חסרים לנו מקומות טובים באשדוד, ואנו אוהבים לבלות כאן. בנוסף, אנו מרשים לעצמנו ומקפידים לא לפספס לעשות טיול פעם בשנה בחו"ל ללא הילדים ולהתפרק קצת יותר".
טיול או חוויה משותפת שלא תשכחו?
"היו הרבה. כל זמן שאנו יחד אנו נהנים, אבל אם צריך לציין טיול אחד, אבחר את הטיול שלנו לברצלונה, שנינו לבד. נהנינו האחד מן השנייה ללא הפרעות וללא צורך להתחשב באחרים. הסתובבנו יחד בעיר המדהימה, בילינו, עשינו שופינג כמובן ובעיקר היינו יחד 7/24 ללא הפרעות. אבל ללא כל ספק החוויה הגדולה מכולם שלעולם לא נשכח היא כל אחת מהלידות של שלושת הילדים המדהימים שלנו".
אהבה שנרקמה בהפסקות
רוביר וסיוון כהן מאשדוד הכירו: במקיף ו'
רוביר וסיוון כהן (רביבו), מאשדוד, בשנות ה-30 לחייהם, הכירו עוד בימי התיכון. כיום הם נשואים והורים לשני ילדים.
רוביר וסיוון
מזמן כבר נאמר שלא טוב היות האדם לבדו. הקסם הזה של "קליק" של ממש, כן ומדויק יכול לקרות לכל אחד מאיתנו בכל זמן נתון ובכל מקום בתוך שבריר שנייה בלי כל התראה מוקדמת. לרוביר וסיוון כהן (רביבו) מאשדוד זה קרה "ביג טיים".
"למדנו יחד בבית הספר התיכון מקיף ו' באשדוד. היינו באותה שכבת גיל, זה היה בכיתה י"א, היינו בני 17 ו-18, כאשר בהתחלה היינו חבורה של ידידים ולאט לאט, טיפין טיפין, התקרבנו. זה אולי יישמע נדוש, דביק וקלישאתי, אבל זאת הייתה אהבה ממבט ראשון", הם מספרים.
היא: סיוון כהן-רביבו, 32, עובדת בעיריית אשדוד. הוא: רוביר כהן, 31, מנהל חנות. הם נשואים והורים לטליה בת החמש ולאליאב בן השנה וחודשיים.
מה אתם זוכרים מתקופת בית הספר?
"היינו ילדים, זה היה מזמן, לפני 14 שנים, כך שקצת קשה לנו לשחזר מאותה התקופה, אבל אם כבר בעניין זה עסקינן – אז את החיזורים הבלתי פוסקים בשעות ההפסקה ואת ההברזות משיעורי גיאוגרפיה יחד באופן קבוע".
מי התחיל עם מי?
"אני התחלתי איתה".
זו הייתה אהבה ראשונה?
שניהם: "כן".
היו פרידות בדרך?
"לא, קשר רציף".
הצעת הנישואים: ב-15 באוקטובר 2010, בעודם נופשים בבית מלון בים המלח, פנה רוביר לסיוון: "שנייה, אני צריך להביא משהו מהחדר". לאחר דקות מספר נתבקשה סיוון לעלות לחדר. "עליתי, ומפתח המעלית ועד שהגעתי לחדר היו פזורים פתקים. בכל פתק ופתק היו רשומים מחמאות ופרגונים, ואז לבסוף הגעתי לחדר, והוא כרע ברך עם טבעת. היה מאוד מרגש", מתארת כהן-רביבו.
הסוד לזוגיות רבת שנים?
"לדבר על הכול מהכול, גם כשכועסים. לחיות בשקיפות מלאה זה לצד זו. שרדנו ועודנו שורדים, ברוך השם, תודה לאל, כל כך הרבה שנים יחד, לאט ובעדינות. ככה זה כשיחסינו מושתתים על אמונה, כנות ואהבה ובעיקר כבוד הדדי, הערכה ומילה טובה", הם מסכמים.
הכירו ב-י', נפרדו וחזרו ב-י"ב
אלונה ואיגור פולבסקי מאשדוד הכירו: במקיף ג'
אלונה (25), גרפיקאית במקצועה, ואיגור פולבסקי (25), מנהל מחלקה בגיל קאר רכבים, הורים ללאון (1.8), הכירו במסדרונות בית הספר התיכון מקיף ג' באשדוד.
משפחת פולבסקי בהרכב מלא
כמה שנים אתם ביחד?
אלונה צוחקת: "אחרי הרבה זמן כבר שוכחים", לאחר שנייה היא אומרת, "תשע שנים עכשיו באוגוסט. הכרנו בכיתה י'".
היו פרידות בדרך?
"נפרדנו אחרי חודשיים בכיתה י', בכל זאת היינו ילדים, וחזרנו בכיתה יב', למרות שכל הזמן הזה לגמרי הייתי מאוהבת בו", אלונה מתוודה. "במבצע עופרת יצוקה ב-2009 פתאום הוא שלח לי הודעה במסנג'ר והתחלנו לדבר. לא הבנתי מה קרה, כי לא דיברנו שנתיים, ואפילו הייתה לו חברה! כל זה כשאנחנו לומדים באותו מקיף, ובזמן הזה ראיתי אותם הולכים יד ביד", אלונה צוחקת. "אחרי שהם נפרדו התחלנו לצאת, מהר מאוד התגייסנו, ממש באוגוסט שלאחר סיום הלימודים. ומהר מאוד הגיעה הצעת הנישואים", היא מוסיפה.
וככה היינו פעם
תקופת הצבא: "וואו, בצבא היה קשה. אני הייתי גרפיקאית בנחל שורק, ואיגור היה טכנאי רכבים באוגדת עזה. הוא היה סוגר הרבה, ובכלל היציאות שלנו לא היו מתוזמנות. גם כשהייתי יוצאת בימי חמישי, פתאום הוא היה סוגר שבת, מבאס. תקופה קשה, אבל עברנו אותה, ואיך אומרים 'מי שעובר את הצבא, נועד להיות ביחד'. אם עוברים את הזמן הקשה, אז אחר כך הכול יעבוד". הצעת הנישואים: "נסענו לצימר, בכלל בכלל לא ציפיתי להצעה, היינו אז ביחד בערך שש שנים. בזמן שלא הייתי בצימר הוא ארגן את המקום והציע לי, שמחתי". לשניים קעקוע זוגי. אצל אלונה רשום to infinity ואצל איגור ההמשך and beyond, והפירוש הוא: עד אין סוף ומעבר לו.
אז הייתי חייבת לשאול, באמת חשבתם אי-שם בכיתה י' שזה יהיה לנצח?
"האמת שבכיתה י' התחלנו לצאת והיינו ילדים, לא חשבנו כל כך רחוק. אבל זה הצליח".
מה הסוד?
אלונה משיבה: "להקשיב ולדבר על כל דבר הכי קטן שמפריע, לא לאגור ואז מתפוצצים, וזאת לא הדרך. תמיד לדבר על הכול, הכי טוב. וכמובן אמינות, זה כי חשוב בעולם".
איזה תגובות אתם מקבלים?
"אומרים לנו לפעמים: 'מה, זה די החברות הראשונה שלכם, והלכתם איתה עד הסוף. מה עם קצת לבדוק ולראות עוד אופציות?' אבל אני אומרת להם שלא צריך, ואם מצאת משהו שטוב לך, ואת יודעת שזה זה – זה מספיק".
מה הבילויים שלכם כיום?
"יש ילד, אז מקדישים בעיקר את כל הזמן בשבילו, מפנקים אותו ומטיילים איתו. אנחנו אוהבים בזמן הפנוי להתפנק וללכת לסרט או מסעדה".
הכירו ביסודי, הפכו לזוג בתיכון
עדן ואסף אסייג מאשדוד נפגשו בחופית, התחילו לצאת במקיף ט'
עדן (26), נציגה בכירה בפלאפון, ואסף (26), בעל עסק עצמאי ללחמים, חברים כבר מכיתה א'. אם תשאלו את החבר'ה, כולם יגידו: "ידענו שהם יתחתנו, זה היה ברור עוד אז".
עדן ואסף
כמה שנים אתם ביחד?
"תשע".
איך הכול התחיל?
"וואו, את מחזירה אותי אחורה. אנחנו ביחד מכיתה א' בבית הספר היסודי חופית, אבל רק בכיתה י"א, אי-שם במקיף ט', עשר שנים אחר כך, זה התפתח למשהו, עד אז זה ידידים והודעות באיי-סי-קיו. ואיך זה קרה? הוא פשוט ביקש ממני בשיעור ספורט לשמור לו על הפלאפון ועל המפתח, הוא חזר שעה אחר כך ומשם התחלנו להיות בקשר טוב יותר. הקשר התחזק, יצאנו מלא בתור ידידים, שנה שלמה של יציאות. בתום השנה הזאת, בתחילת ינואר של כיתה י"ב, הוא סיפר לחברה שלי שהוא חלם עליי. ואז נפגשנו במרינה, והוא אמר לי שנראה לו שהוא אוהב אותי, ואמרתי: 'יאללה, בוא ננסה'".
וכל זה כשהם שכנים, גרים בניין ליד בניין. אם תשאלו אותי, ממש בת השכן.
היו פרידות בדרך?
"לא, לא היו פרידות. הזוי, אבל אף פעם לא נפרדנו".
תקופת הצבא: עדן הייתה בשירות לאומי בעירייה, ואסף היה נהג. אל תשאלו אם היה להם קשה או איך הם הסתדרו עם יציאות ושבתות. "לא הייתה בכלל בעיה בצבא", עדן מסכמת במשפט פשוט.
אחרי הצבא אסף עבד באינטל קריית גת, ואז התחיל בקו חלוקה של לחמים. שנה וחצי לאחר מכן אסף כרע ברך.
אז בבית הספר, על הקיר תמונה
הצעת הנישואים: "בכל פסח – זה הזמן שלנו. שבוע של חופשה כי אסף עובד בלחמים. קבענו לצאת כל החברים לבילוי. אסף אמר לי שאנחנו קופצים לפני כן ל'על האש' ונמשיך משם. הגענו לחוף הים באשדוד למסעדת בייס. שם מישהו פנה אליי ואמר שהוא צריך להראות לי משהו", היא נזכרת וממשיכה, "זו הייתה כמו הולוגרמה כזו שמסתובבת ומראה תמונות שלנו עם כיתוב 'עדן, התנשאי לי?' כמובן שהוא סגר את כל המסעדה, וזה היה מדהים. כל החברים היו שם. במעמד הצעת הנישואים היינו יחד שבע שנים".
האמנתם שאהבת נעורים תחזיק מעמד כל כך הרבה זמן?
"לגמרי לגמרי. תמיד ידענו שזה זה".
מה הסוד שלכם?
"אמון. ללא ספק".
איזה תגובות אתם מקבלים?
"החבר'ה מבית הספר תמיד אומרים לנו: 'ידענו שתתחתנו בסוף, זה היה צפוי", הם צוחקים.
בילוי משותף?
"יש לנו בר מושלם מתחת לבית, אנחנו פחות אנשי מסיבות".
חלום לעתיד?
"טיול גדול בארצות הברית", הם עונים ביחד בלי היסוס.
אחד בספטמבר מתקרב בצעדים ענקיים, ומה שמעסיק את הדור הבא זה לחזור לעניינים עם מקסימום סטייל. אם בעבר כדי לקבל טיפים בנושא איפור, טיפוח, אופנה ולייף סטייל – או במילים אחרות: "אוי מי גאד, מה לעזאזל עושים עם החצ'קון שיצא בדיוק על המצח?' – היינו צריכים לעיין במגזיני היופי הנחשבים או בעיתוני הנוער, היום עם ההתקדמות המהירה של הרשת כל מה שצריך לעשות כדי ללמוד ולהעשיר את הידע בתחום היופי הוא להיכנס לרשת ולחפש את היוטיובריות המובילות – המינוח העולמי למי שמצלמת סרטוני הדרכה ביוטיוב.
לוס אנג'ל
אחת כזו שיודעת לעשות את זה נכון היא אנג'ל (ג'ולי) ברנס ממושב שדה עוזיה הסמוך לאשדוד. היא מתהדרת בעשרות אלפי עוקבים בערוץ היוטיוב שלה, התוכן בערוץ מורכב ממדריכי שיער ("מדריך לשיער מתולתל", שלו כ-161,915 צפיות) טיפים לחזרה ללימודים ("חמש תסרוקות קלות לבית הספר", כ147,872- צפיות) ולבוש ("הפריטים האהובים עלי בארון", כ-68,488 צפיות).
כוכבת בת 16, ברנס. צילום: אורי קריספין
את ברנס הצעירה (16) יזהה דור ה-Z כך: "יואו, זו השחקנית מ'סוואגרז' (המשודרת בערוץ yes kidZ)" או כמי שזכתה לתואר הנחשק "מיוזרית" באפליקציית מיוזיקלי. אבל אם תשאלו אותה איך היא מגדירה את עצמה, ברנס תענה ללא היסוס: "שחקנית. זה מה שאני רוצה לעשות ולעסוק בו. והחלום? להגיע הכי רחוק שיש, הוליווד".
אז היום את כבר סלב. אבל איך הכול התחיל?
"תמיד רציתי להיות מפורסמת, שחקנית בעיקר. התחלתי לפני שלוש שנים בתכנית ריאליטי של ילדים".
כששאלתי את ברנס מה שם התכנית, היא השיבה: "מעדיפה שלא לציין את שמה". מדוע? תכף תבינו. "כשסיימנו את התכנית, היה לי שם של פקאצה מגעילה, ילדה בת 12 וחצי שלא מבינה כלום מהחיים שלה, שאכפת לה רק מכסף ואינסטגרם. אז החלטתי אחרי שנתיים לפתוח ערוץ יוטיוב משלי".
למה בעצם?
"ביוטיוב אני מציגה את מי שאני, והצופים מקבלים אותי כפי שאני באמת. אין פה עריכה חיצונית, אני זו שעורכת את עצמי לבד. אני בוחרת את נושאי השיחה, מדברת לצופים שלי ישר בעיניים ואל הלב שלהם. ובאמת התגובות הראו לי את השינוי, קיבלתי תגובות בסגנון של 'יואו, את מדהימה, לא חשבתי שאת כזו'. היוטיוב נתן לי חשיפה ענקית".
חשיפה מקסימלית
כשברנס מדברת על חשיפה היא מתכוונת גם לחשיפת החיים האישיים שלה, שאותם היא מתעדת מכל זווית ודואגת לעדכן את העוקבים. בניגוד לנורמה שקובעת שכוכבי הרשת מציגים מציאות מושלמת של חיי זוהר ונצנצים, ברנס מדברת על הכול ולא מנסה לייפות את הדברים. כך למשל בסרטון הכי נצפה שלה "אבא שלי בכלא" (שלו יותר מ-360,000 צפיות) היא מספרת על אביה רוני ברנס שנמצא כבר שש שנים בכלא בעקבות פרשת מסים ענקית.
עוקבים אחריה – והרבה. צילום: אורי קריספין
"אני באה ומעבירה מסר שהכול בסדר, לא כל מי שבכלא הוא אדם רע, יש אנשים שעושים טעויות. לפי דעתי לאבא שלי נתנו עונש חמור מדי, בן אדם שהעלים מס נתנו לו כאילו הוא רצח או אנס. זה לא פייר, 14 שנה. הבן אדם הוא בן אדם טוב שהבין את הטעות שלו ויושב כל כך הרבה שנים, הוא הולך לשבת עשור אחרי שמורידים לו שליש, וזה לא בסדר".
עם אביה, רוני, השפוט למאסר ממושך. מתוך סרטון יו טיוב
ברנס ממשיכה ומבקשת: "אני מתחננת שיביאו לו חנינה, הלוואי שהנשיא ייראה את הכתבה ופשוט יגידי כאילו: 'וואו, זה נגע לי ללב ואני מבין אותה'. אני לא מבינה איך אפשר לעשות ככה לבן אדם טוב. בכלא יודעים שהוא תמיד המצטיין, הבן אדם שהכי עוזר. כל כך הרבה שנים על טעות אחת קטנה, ומשאירים ככה משפחה לבד. אימא שלי נורא סבלה, כאילו עשו לה את העונש, השאירו אותה לבד עם חמישה ילדים". התפנית בחייה המועשרים, שכללו מלונות יוקרה, בית באחוזה גדולה במושב שדה עוזיה, ג'יפ ב-מ-וו בחניה – או איך אומרים החבר'ה, "ילדת שמנת עם תותים" – החלה בגיל שמונה וחצי ונחתמה כשהייתה ברנס בת עשר עם הגשת כתב אישום נגד אביה.
"הייתי ילדה נורא ילדותית שעושה מה שבא לה. ופתאום מילדה הפכתי להיות בת 18 וחצי שמבינה משהו מהחיים שלה פתאום ויודעת מעבר ללונה פארק וסוכרייה, שהחיים לא מתוקים ולא הכול דבש, ויש את 'הצרות של הגדולים'. זה ביגר אותי ושינה אותי, אבל גם השאיר לי צלקת נוראית. היום אני במקום של לעביר מסר לכולם שהכול בסדר לא משנה מה קורה". ברנס מתוודה שגם לה לא הכול הלך חלק: "הרבה אנשים צחקו עליי כשאמרתי שאני אצליח, המון. ואני האמנתי בעצמי, וזה הביא אותי לאן שאני היום", ולא שוכחת להוסיף: "כמובן עם תמיכה של ההורים". אז היום אביה הוא כבר חלק מערוץ היוטיוב, ובשנה האחרונה הוא כבר יוצא לחופשות, והיא מתעדת את זמן האיכות שלהם יחד.
קיץ חם
כשברנס מדברת על מעמדה כיום היא מתכוונת גם לשינוי שהביא איתו הקיץ האחרון. ולא, כוונתי לא לטמפרטורות הלוהטות שהביאו לסיטואציה שכל הצעה מצד ההורים ליציאה מטווח המזגן "לעשות משהו עם הילדים ולצאת כבר מהמסכים" נפסלת מראש ערוצי הילדים תמיד מחפשים את ה"דבר החם הבא", וכאן – להבדיל מהטמפרטורות הרצויות במזגן – חשוב שזה יוגש לוהט.
עם חבריה לסדרה "סוואגרז", באדיבות yes
אז ב-yes kidz השיקו את ה״סוואגרז״ תכנית שהוגדרה בערוץ ״הלהיט של הקיץ״. הסדרה היא דוקו-ריאליטי על חמישה טינאייג׳רים שרוצים להפוך לכוכבי הרשת הגדולים בישראל. חמשת הגיבורים שלה לוהקו אליה כי יש להם סוואג, כלומר חבילה שכוללת: מראה חיצוני, הסגנון והאופן שהאדם מציג את עצמו, כישרון בימתי, כריזמה, אטטיוד ומקוריות. חברי החמישייה הזאת (עלמה וליה ציון, עיליי דלויה, אורי שוורץ ואנג'ל ברנס) הם כבר כוכבים, כל אחד בפני עצמו, אבל עכשיו הם חוברים יחד משל היו חבורת גיבורי על שמבינה שהכוחות שלה שווים יותר בקבוצה, ומטרת העל היא לייצר ערוץ יוטיוב משותף (כי יחד זה כוח) שיהיה הנצפה והמדובר ביותר בישראל ויגיע לשיא של שיתופים וכמובן ישיג את שיתופי הפעולה (תוכן שיווקי) החמים ביותר.
את מרגישה שהסדרה "הרימה לך" לחשיפה?
"לפני הסדרה הרבה בנים לא הכירו אותי, ועכשיו המון בנים מכירים אותי", אומרת ברנס, המיוצגת בסוכנות talenteen. "אני מגיעה ברכבת, ואימהות מבקשות איתי תמונה. זה פשוט מכל הגילאים. בעקבות הסדרה כשאני הולכת ברחוב כ-ו-ל-ם מכירים אותי, וזה משהו אדיר ברמות. הגעתי לקהל ענק שאני בכלל לא מדמיינת שאני יכולה להגיע אליו. הייתה לי חוויה מדהימה ב'סוואגרז', סדרה מדהימה, הכרתי אנשים מדהימים והפקה מדהימה. זו סדרה שעשתה לי סגירת מעגל, כי רציתי שאנשים יכירו אותי באמת. אני לא בן אדם מושלם, ולא אכפת לי ואני לא מתביישת במה שקורה לי ובמה שיש לי וזו אני. זו לא סתם תכנית, זו תכנית עם עומק".
ואיך כל החשיפה הזאת מסתדרת עם בית הספר?
"האמת ששנה שעברה כשצילמנו את הסדרה זה היה בפסח, ואז היה רק עוד זמן קצר של לימודים. אין מה לעשות, זה הכול תוך כדי, עושים גם את זה וגם את זה, ואני בן אדם שעושה, ואם יש לי מטרה, לא משנה מה היא – אם עכשיו זה אומר שאני צריכה ללמוד, אז אני אלמד – אני לא אוותר. לצלם סדרה היה החלום שלי, וב'סוואגרז' הגשמתי חלום ענק".
איך הילדים האחרים בתיכון אזורי באר טוביה מגיבים לכל הפרסום?
"יש את הילדים המפרגנים, ויש את הפחות. ככה זה, נולדנו לעולם שלא כולם מפרגנים. את החברות שלי אני יכולה לספור על כף יד אחת וזהו. אבל בסדר, אני משתלבת לאט לאט, ואין מה לעשות".
בטלוויזיה נראה שאת מלכת הכיתה. בבית הספר המצב הפוך?
"כשאני אחזור לבית הספר בחודש הראשון-חודשיים, הרבה אנשים יתקרבו אליי ויעשו הכול כדי שנהיה חברים ובלה בלה בלה. אבל אז אני יודעת, כי זה כבר קרה לי בעבר, כשזה נגמר, אנשים מתרחקים, וזה מגיע למצב שהם בכלל לא מדברים איתך. או שאת יותר מדי מצליחה, והם בכלל לא פונים אלייך ולא מתייחסים – כלום. היה לי מלא בלאגן שנה שעברה בבית הספר כי הכיתה שהייתי בה לא יצרו איתי קשר, לא הילדים ולא אף אחד. אז עשיתי להם בלאגן עד שהעבירו אותי כיתה. הגעתי למצב שבמשך יותר מחצי שנה אני נמצאת בכיתה שלא מדברים איתי, ואני נמצאת בהפסקה לבד, להיות עם הפלאפון כל הזמן ולבכות לאימא בטלפון שאין לי חברים. בבית הספר שנה שעברה הייתה לי חוויה לא נעימה".
אבסורד.
"יש את הילדים מכיתה ז' שעלו, והם רואים אותי ומתלהבים מאוד ומצלמים אותי בלי שאני איראה ומבקשים תמונה, וזה הכי מגניב בעולם, אבל יש כאלה ויש כאלה. את החברים שלי אני בוחרת בפינצטה, ממש. אבל הנה, עכשיו זכיתי במחנך שאין, אין דברים כאלה, הוא ממש עוזר לי ודואג לי בטירוף".
חשוב בכלל להשקיע בלימודים, בגרויות והכול כשיש לך כבר קריירה בחוץ?
"ברור. אני יודעת שאני אמנם רוצה להיות שחקנית, וזה לא קשור כל כך לבגרויות, אבל אם לא תהיה לי האפשרות להיות השחקנית ולא יהיה לי מה לעשות יותר במקצוע הזה, אני חייבת משהו שיהיה איתי להמשך הדרך. אני רוצה להיות שחקנית כל חיי ומאמינה בזה, וומעדיפה לא להשתמש בכלל בתואר שאני אעשה, אבל כן צריך משהו ליתר ביטחון, זה העתיד שלי ואם אני לא רוצה להיזרק באיזה ספסל, חייב".
באיזו מגמה את לומדת?
"הייתי בתיאטרון ופרשתי בגלל צילומי הסדרה, זה התנגש ולא השתלב יפה, אז אני מרחיבה ניהול עסקי ומשאבי אנוש, ואני עושה את זה כדי שיהיה לי ממוצע גבוהה".
מה לגבי המורים?
"אני מאוד מקווה שתהיה לי את עזרתם השנה וגם של המנהל החדש כמובן".
משפחת ברנס
מה החלום הבא?
"לראות את עצמי בסדרות דרמה, שאצליח לכבוש את הארץ ואז לעבור לחו"ל כמובן, אבל קודם כול פה בארץ. אני יכולה לספר על הפרויקט הבא שבדרך: בחנוכה הקרוב אנחנו הולכים כל ה'סוואגרז' להופיע יחד עם 'שוברים את הרשת' (עדי ביטי, אשלי בקשי, שגיא ביטבוקס, נועה פילטר ודורון ביטון וקטריקס: כל כוכבי הרשת הגדולים. ש"ש) בהיכל התרבות, שזה מדהים. אימא שלי הייתה אומרת לי: 'את תשחקי בהצגות ובמופעים בחנוכה שזה וואו', אז להופיע שתי הופעות בהיכל התרבות זה וואו-וואו-וואו".
דגל אדום מוצב הבוקר בכל חופי אשדוד למעט החוף הדתי בו יש דגל שחור
להזכירכם אלו שבעת חופי הרחצה המוכרזים באשדוד:
חוף מי עמי
אורכו 147 מ'. צפון העיר רח' הטיילת פינת נורדאו. הנגשה לנכים כולל סככה לנכים. במקום קיוסק,תחנת השכרה של שמשיות, כסאות ומיטות שיזוף. שירותים נוספים בחוף: שירותי הצלה,עזרה ראשונה,מלתחות ושירותים, שעון דיגיטלי,מתקני שעשועים,סככות צל, ברזיות מים ומתקני כושר וספורט: קט רגל, כדור עף, פינג פונג ומגרש החלקה.מתחם ספורט מואר, בתאום עם הנהלת החוף.
טלפון/פקס: 08-8527855
חוף לידו
חוף "לידו" [מקביל למתחם השוק, מגדל שעון השמש] – במקום מסעדות ,שרותי חוף ושוק פתוח ברחבת החוף מידי יום רביעי מהזריחה ועד השקיעה. צפונית לחוף "לידו" נמצא מלון ווסט החדש של רשת מלונות טמרס.
מיקום/כתובת: רחוב הטיילת פינת משה דיין טלפון/פקס: 08-8644569
חוף אורנים
ממוקם בין חוף "לידו" לחוף ה"קשתות" – החוף רחב ונקי ואידאלי למשפחות אורכו:150 מ'.אין השכרת ציוד במקום.
מיקום/כתובת: שד' משה דיין, דרומית לחוף לידו.
טלפון/פקס: 08-8652792
חוף הקשתות
חוף הקשתות – אורכו: 150 מ', חוף לנוער וצעירים. שירותים נוספים בחוף: תאורת לילה, משחקי כדור, כדור עף, קט רגל,והשכרת כסאות, מיטות שיזוף ושמשיות. מידי שבת בטיילת של החוף שוק אמנים בחוף בתי קפה ומסעדות שפתוחים כל השבוע כולל שבתות. מידי שבת ,מתקיימת הרקדה ברחבת הקשתות: בחורף מ-11:00 בבוקר ובקיץ מ-18:00.
מיקום/כתובת: שד' משה דיין, פינת מפקורה
טלפון/פקס: 08-8652867
החוף הנפרד
החוף הנפרד (דתי) – מיועד כמובן למגזר הדתי שמעוניין בהפרדה בין המינים בזמן הרחצה בים, ולכן הכניסה לגברים ונשים הינה בימים שונים ובלבוש צנוע.
נשים – ימים א׳, ג׳, ה׳
גברים – ימים ב׳, ד׳, ו׳
בערבי חג רק גברים יותרו להיכנס, לא משנה באיזה יום זה בשבוע.
מיקום/כתובת: שד' משה דיין פינת שד' בן עמי.
טלפון/פקס: 08-8676891
חוף י"א
בחוף י"א" אורכו:150 מ'. חוף משפחות, במקום קיוסק והשכרת ציוד חוף.
מיקום/כתובת: שד' משה דיין פינת רח' הירקון
טלפון/פקס: 08-8652902
חוף הריביירה/ ט"ו/ באר שבע
ממוקם בדרום העיר אורכו: 150 מ'. חוף משפחות עם הנגשה לנכים וסככת צל מרוצפת, במקום מתקני שעשועים מוצלים, מגרש קט רגל וכדור עף.
מיקום/כתובת: חוף הריביירה שד' משה דיין מול כיכר עין השמש
דוד (דאטו) בן יצחק, כדורגלן עבר בהפועל אשדוד וספורטאי מצטיין, התמוטט בחניית ביתו ברובע ד' ולמרות מאמצי כוחות ההצלה, מותו מקבע במקום. הרקע כנראה רפואי. במשפחתו אמרו שהוא היה אדם בריא.
בן יצחק נישא לפני כחצי שנה לחברתו. הוא הותיר אחריו רעיה, הורים ושני אחים.
חובשי מד"א ומתנדבי רפואת חירום של איחוד הצלה הוזעקו למקום בעקבות דיווח על אדם מחוסר הכרה. למרות מאמצים ממושכים וניסיונות החייאה, נאלצו לקבוע את מותו בסופו של דבר.
שבת בבוקר ים יפה: בכל חופי הרחתה של אשדוד מונף דגל אדום. מומלץ להגיע בשעות הפחות חמות, יחסית. זוהי השבת האחרונה של החופש הגדול, כן הורים, הדבר הארוך והמייגע הזה מתקרב לסופו.
הקשתות. צילום: ברנרד כהן
היום בצהריים צפויה טמפ' של 32 מעלות בצל עם 68 אחוזי לחות. לא לשכוח כובע, מים וקרם הגנה וכמובן להישמע להוראות המצילים.
חוף סוף. צילום: ברנרד כהן
מזכירים לכם: מיזם החופיקס מופעל בשבעת חופי הרחצה בעיר ובמסגרתו ניתן לשכור כיסאות ושמשיות בשני שקלים (לתושבי חוץ: 5 שקלים).
בכולם גם יש משחקיית ילדים. הקיוסק החברתי (שלגונים, שתיה וחטיפים במחירים מוזלים) קיים בשני חופים ט"ו והדתי (הדתי סגור בשבת). יש גם בריכות קטנות לילדים שניתן לשכור ב-5 שקלים. במיזם מועסקים בני נוער וההכנסות מועברות למימונו יחד עם תמיכה של עיריית אשדוד.
דבר נוסף: פארק המים של המתנפחים בחוף אורנים יצא לדרך, אך לא בשבת.
